סגור תצוגת כיתה
הפרק

לידת בנימין וקבורת יצחק

פרק לה, טז-כט

שיעור רביעי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין לתלמידים תמונות של מערת המכפלה וקבר רחל ונשאל את התלמידים:

  • האם אתם מזהים את המקומות?

אם מישהו זיהה הוא ישתף את האחרים, אם אף אחד לא זיהה נספר לתלמידים שאלו מערת הכפלה וקבר רחל ובהמשך השיעור נלמד עליהם.

מבט ראשון

נקרא בקול ובהטעמה את פרק לה פסוקים טז-כט, נבקש מהתלמידים לעקוב אחר הקריאה ולגלות מה קרה במקומות שראינו בתמונות.

מבט שני

בפסוקים טז-כ מסופר לנו על מות אחת מבני משפחתו של יעקב.

  • מי מתה?
  • היכן היא מתה?

בפסוקים שקראנו מסופר גם על לידת בנו הצעיר של יעקב. אימו מעניקה לו שם אחד ואביו שם אחר.

  • מה השמות הניתנים לו?

בפסוק כב מצוין כמה ילדים יש ליעקב. חפשו את מספר הילדים וכתבו אותו במחברת.
בפסוקים כז-כט מסופר על הגעתו של יעקב ליצחק אביו ועל מותו של יצחק.

  • היכן גר יצחק?
  • בן כמה הוא היה במותו?
  • מי קבר אותו?

מבט שלישי

על פי רש"י פירוש השם אשר רחל נותנת לבנה 'בן אוני' הוא בן צערי. יעקב מתערב ומשנה את שמו לבנימין ובכך משנה את פירוש שמו לבן ימין – בן כוח.

  • מדוע לדעתכם קראה רחל לבנה כך ומדוע החליט יעקב לשנות את שמו?

בפרק כט למדנו על אהבתו הרבה של יעקב לרחל: "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר: 'אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה'". גם כאשר לבן מרמה אותו ונותן לו את לאה, יעקב עובד שבע שנים נוספות בעבור רחל.

  • איך לדעתכם הוא הרגיש?

בסוף הפרק בפסוק כט מסופר על מותו וקבורתו של יצחק.

מבט לחיים

נחלק את התלמידים לזוגות כל זוג יבחר נושא למחקר – מערת המכפלה או קבר רחל, ייגש למחשב ויחקור את הנושא. אפשר להשתמש בשאלות המנחות שלהלן:

  • בחרו נושא למחקר – מערת המכפלה או קבר רחל.
  • חפשו מידע על המקום באינטרנט.
  • כתבו על המקום: היכן הוא ממוקם? מי קבור שם? מידע כללי חשוב שלמדתם על המקום?
  • האם תרצו לבקר במקום שלמדתם עליו? כתבו מכתב שכנוע למורה מדוע כדאי או לא כדאי לבקר במקום.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תמונות
תמונות

מערת המכפלה. מתוך ויקיפדיה

קבר רחל. מתוך ויקיפדיה

פסוק כט: "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו"

פסוקים יט-כ: "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם."

  • האם אתם מזהים את המקומות?
נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל
בִּתְחִילַת הַפֶּרֶק דִינָה בַּת יַעֲקֹב נִלְקַחַת עַל יְדֵי שְׁכֶם, בְּנוֹ שֶׁל חֲמוֹר, נְשִׂיא הָאָרֶץ. שְׁכֶם...
נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל
"...כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל…" (לד, ז)

ג'יימס טיסו, חטיפת דינה, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

בִּתְחִילַת הַפֶּרֶק דִינָה בַּת יַעֲקֹב נִלְקַחַת עַל יְדֵי שְׁכֶם, בְּנוֹ שֶׁל חֲמוֹר, נְשִׂיא הָאָרֶץ.

להמשך קריאה

שְׁכֶם לֹא רַק לָקַח אוֹתָהּ שֶׁלֹא כַּדִין אֶלָא גַם הִתְאַהֵב בָּהּ, וְהוּא מְבַקֵשׁ לְמַסֵד אֶת הַקֶשֶׁר וְלָשֵׂאת אֶת דִינָה לְאִישָׁה. הוּא מְדַבֵּר עַל לִיבָּהּ וּמְבַקֵשׁ מֵאָבִיו חֲמוֹר לִפְעוֹל בָּעִנְיָין. כְּשֶׁהָאַחִים שֶׁל דִינָה שׁוֹמְעִים עַל הַמַעֲשֶׂה שֶׁנַעֲשָׂה לְדִינָה וְעַל בַּקָשַׁת הַנִישׂוּאִים, נֶאֱמַר מִפִּי הַמְסַפֵּר הַמִשְׁפָּט: "כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל", וְהַכַּוָונָה הִיא שֶׁקָרָה דָבָר נוֹרָא, דָבָר מְתוֹעָב הִתְרַחֵשׁ.

  • בְּאֵיזֶה הֶקְשֵׁר מִשְׁתַמְשִׁים הַיוֹם בִּכְרָזוֹת וּבְמוֹדָעוֹת בָּעִיתוֹנִים בַּבִּיטוּי: "נְבָלָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל"?
  • מָה מַטְרַת הַשִׁימוּשׁ בַּבִּיטוּי?
וידבר על לב הנערה
שְׁכֶם לָקַח אֶת דִינָה שֶׁלֹא כַּדִין, וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְאַהֵב בָּהּ וְרָצָה לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִישָׁה. מְסוּפָּר...
וידבר על לב הנערה
"וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ." (לד, ג)

איש ואישה, 7pips/shutterstock.com

שְׁכֶם לָקַח אֶת דִינָה שֶׁלֹא כַּדִין, וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְאַהֵב בָּהּ וְרָצָה לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִישָׁה.

להמשך קריאה

מְסוּפָּר בַּפֶּרֶק שֶׁהוּא דִיבֵּר עַל לִיבָּהּ, כְּלוֹמַר נִיסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ וּלְפַיֵיס אוֹתָהּ. נִרְאֶה כִּי הוּא נִיסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ לְהִתְחַתֵן אִיתוֹ. וְאִילוּ מַלְבִּי"ם, פַּרְשַׁן יְמֵי הַבֵּינַיִים, אָמַר בְּפֵירוּשׁוֹ לַפָּסוּק: "וַיְדַבֵּר עַל לִבָּהּ לְנַחֲמָהּ מִצַעֲרָהּ וִיגוֹנָהּ".

  • וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַעֲרָה – הַאִם כַּוָונַת הַדְבָרִים חִיוּבִית אוֹ שְׁלִילִית?
  • וּלְאַחַר שֶׁקוֹרְאִים אֶת הַבִּיטוּי בְּהֶקְשֵׁרוֹ בַּפֶּרֶק – הַאִם הוּא חִיוּבִי אוֹ שְׁלִילִי? הַסְבִּירוּ.
דינה
הַתְמוּנָה הָרִאשׁוֹנָה: שְׁכֶם לוֹקֵחַ אֶת דִינָה, צִיוּר מֵהַמֵאָה הַ־17. שִׂימוּ לֵב בַּצִיוּר לָרוֹעֶה הַמְחַלֵל בְּצַד...
דינה
"וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ." (פסוק ב)

צייר אנונימי מאיטליה, שכם לוקח את דינה, המאה ה-17.

כיתוב: מתאוס מריאן, אחי דינה נוקמים את כבודה, המאה ה-17.

הַתְמוּנָה הָרִאשׁוֹנָה: שְׁכֶם לוֹקֵחַ אֶת דִינָה, צִיוּר מֵהַמֵאָה הַ־17. שִׂימוּ לֵב בַּצִיוּר לָרוֹעֶה הַמְחַלֵל בְּצַד יָמִין, הַמַרְאֶה לָנוּ אֶת הַחַיִים הָאִידִילִיִים וְהַשְׂמֵחִים, לְעוּמַת סִיפּוּר הַחֲטִיפָה מִשְׂמֹאל הַמִתְרַחֵשׁ בְּלִי הַפְרָעָה.

להמשך קריאה

אַחַד הַחַיָילִים מַבִּיט לְאָחוֹר כְּדֵי לִבְדוֹק אִם מִישֶׁהוּ מַבְחִין בַּמַעֲשֶׂה. שְׂפַת הַגוּף שֶׁל דִינָה הַחֲטוּפָה מַבִּיעָה הִתְנַגְדוּת, זְרוֹעָהּ מוּפְנֵית כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֲבָל מֵהַשָׁמַיִים לֹא מַגִיעָה עֶזְרָה. כָּל הַדְמוּיוֹת הָאֲחֵרוֹת בַּצִיוּר עֲסוּקוֹת בְּשֶׁלָהֶן וְאֵינָן מַבְחִינוֹת בַּמִתְרַחֵשׁ. שִׂימוּ לֵב גַם לַצְבָעִים הַחֲזָקִים בַּצִיוּר, הַמַבְלִיטִים אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת וּמְמַקְדִים אֶת תְשׂוּמֶת הַלֵב (הַצֶבַע הָאָדוֹם שֶׁל הַשִׂמְלָה וְהַצֶבַע הַכָּחוֹל שֶׁל מַדֵי הַחַיָילִים), וְגַם לַמִבְנִים בְּחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַצִיוּר – מִבְנִים הָאוֹפְיָינִיִים לִתְקוּפַת יְמֵי הַבֵּינַיִים, תְקוּפָתוֹ שֶׁל הַצַיָיר. הַתְמוּנָה הַשְׁנִיָיה: אֲחֵי דִינָה נוֹקְמִים אֶת כְּבוֹדָהּ, תַחְרִיט שֶׁל מַאתְמֵתָאוּס מֵרִיאָן, 1630-1625. דִינָה, הַדְמוּת מִצַד שְׂמֹאל, נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַמִבְנֶה וְצוֹפָה בְּמַעֲשֵׂה הַנְקָמָה שֶׁל אַחֶיהָ. הִיא מוּגֶנֶת, וְאוּלַי כְּלוּאָה בֵּין שְׁנֵי הָעַמוּדִים וּשְׁנֵי הַלוֹחֲמִים הָאוֹחֲזִים בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. הַנְקָמָה מְתוֹאֶרֶת כִּקְרָב רוֹמָאִי מַמָשׁ, וּמִתְרַחֶשֶׁת בַּמֶרְחָב הַפָּתוּחַ מִחוּץ לַמִבְנֶה. תֵיאוּר הַקְרָב מָלֵא בִּתְנוּעָה, וְגַם הַצִיפּוֹרִים הֶעָפוֹת מוֹסִיפוֹת לַדִינָמִיוּת וְלַתְנוּעָה. בָּרוּר מֵהַתְמוּנָה שֶׁיֵשׁ מְנַצְחִים וְיֵשׁ מְנוּצָחִים.

  • אֵיזֶה רֶגַע בָּחַר כָּל אֶחָד מֵהָאוֹמָנִים לְתָאֵר?
  • אֵיזֶה צִיוּר נֶאֱמָן יוֹתֵר לָאֲוִוירָה בַּפֶּרֶק?
  • מִצְאוּ פְּרָט אֶחָד מְעַנְיֵין בְּכָל אַחַת מֵהַיְצִירוֹת, וְהַסְבִּירוּ כֵּיצַד הוּא מוֹסִיף לְתֵיאוּר הָעֲלִילָה.
משפחת יעקב
הַתְמוּנָה מְאוּזֶנֶת וּמְחוּלֶקֶת לִשְׁנֵי גוּשִׁים מֶרְכָּזִיִים – מִצַד אֶחָד יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וּמִצַד שֵׁנִי הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים....
משפחת יעקב
"וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר." (פסוק כב)
כיתוב: פרנססקו הייז, פגישת האחים, 1844. קרדיט: מתוך ויקישיתוף

כיתוב: פרנססקו הייז, פגישת האחים, 1844. מתוך ויקישיתוף

הַתְמוּנָה מְאוּזֶנֶת וּמְחוּלֶקֶת לִשְׁנֵי גוּשִׁים מֶרְכָּזִיִים – מִצַד אֶחָד יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וּמִצַד שֵׁנִי הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים.

להמשך קריאה

הַדְמוּיוֹת עַל הַגָמָל יוֹצְרוֹת מַמָשׁ צוּרַת הַר מוּל הָהָר שֶׁנִמְצָא בָּרֶקַע, וְהַדְמוּיוֹת שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו יוֹצְרוֹת גַם הֵן צוּרַת הַר. תְנוּחַת הַכְּנִיעָה מְרַמֶזֶת לָנוּ מִי הוּא יַעֲקֹב. עֵשָׂו מְקַבֵּל אֶת הַחִיבּוּק וּמִתְבּוֹנֵן לְעֵבֶר בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָחִיו. שִׂימוּ לֵב לְהַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁל הַדְמוּיוֹת, לְרוּבָּן מַבָּט חוֹשֵׁשׁ. הַיְלָדִים מִתְקַבְּצִים סְבִיב הָאִימָהוֹת. הָאוֹפֶן שֶׁבּוֹ מִתְבּוֹנֵן עֵשָׂו, חִיבּוּק הָאַחִים מוּל חִיבּוּק הַיְלָדִים וְהָאִימָהוֹת, מְלַמְדִים אוֹתָנוּ עַל הַפְּגִישָׁה בֵּין הָאַחִים וְהַפִּיוּס הַמְתוֹאָרִים בְּפֶרֶק לג.

  • קִרְאוּ אֶת הַפְּסוּקִים וְהִסְתַכְּלוּ בַּצִיוּר – כֵּיצַד מְסוּדָרִים הַיְלָדִים בַּצִיוּר? סְבִיב אֵיזוֹ דְמוּת נִמְצֵאת כָּל קְבוּצָה שֶׁל יְלָדִים? מָה מַבִּיעוֹת הַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁלָהֶם? מָה נִיסָה הַצַיָיר לְהַגִיד בְּאֶמְצָעוּת הַסִידוּר שֶׁל הַיְלָדִים בַּצִיוּר?
קבר רחל
מִבְנֵה קֶבֶר רָחֵל נִמְצָא בַּכְּנִיסָה הַצְפוֹנִית לָעִיר בֵּית לֶחֶם, מִדָרוֹם לִירוּשָׁלַיִם. מָסוֹרוֹת קְדוּמוֹת מְזַהוֹת אֶת...
קבר רחל
"וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם." (לה, יט)
תמונת קבר רחל בגלויה בהוצאת האחים אליהו מראשית המאה ה-20

תְמוּנַת קֶבֶר רָחֵל בִּגְלוּיָה בְּהוֹצָאַת הָאַחִים אֵלִיָהוּ מֵרֵאשִׁית הַמֵאָה הָ־20. מֵאוֹסֶף גְלוּיוֹת הָאַחִים אֵלִיָהוּ, הַשַׁיָיךְ לְד"ר דַלְיָה אֵלִיָהוּ לֵוִי

מִבְנֵה קֶבֶר רָחֵל נִמְצָא בַּכְּנִיסָה הַצְפוֹנִית לָעִיר בֵּית לֶחֶם, מִדָרוֹם לִירוּשָׁלַיִם.

להמשך קריאה

מָסוֹרוֹת קְדוּמוֹת מְזַהוֹת אֶת הַמָקוֹם כַּאֲתָר שֶׁבּוֹ נִקְבְּרָה רָחֵל, וּמִשׁוּם כָּךְ הוּא נֶחֱשָׁב לְמָקוֹם מְקוּדָשׁ בְּעֵינֵי הַיְהוּדִים, הַנוֹצְרִים וְהַמוּסְלְמִים. בְּמֶשֶׁךְ הַדוֹרוֹת עָבְרוּ הַמַצֵבָה שֶׁבַּמָקוֹם וְהַמִבְנֶה שֶׁמֵעָלֶיהָ שִׁינוּיִים רַבִּים, שֶׁתוֹעֲדוּ בַּסִפְרוּת עַל יְדֵי הַנוֹסְעִים שֶׁבִּיקְרוּ בַּמָקוֹם. מִבְנֵה הַקֶבֶר הָיָה אַחַד הַסְמָלִים הַמְפוּרְסָמִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הוֹפִיעַ עַל חֶפְצֵי אָמָנוּת יְהוּדִיִים, עַל בּוּלִים וּבְסִפְרֵי קוֹדֶשׁ. כָּאן בַּתְמוּנָה: תְמוּנַת קֶבֶר רָחֵל בִּגְלוּיָה בְּהוֹצָאַת הָאַחִים אֵלִיָהוּ מֵרֵאשִׁית הַמֵאָה הָ־20.

בְּפֶרֶק לה מְסוּפָּר כִּי רָחֵל מֵתָה בַּדֶרֶךְ וְנִקְבֶּרֶת בַּדֶרֶךְ, וְלֹא בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה – נַחֲלַת הַקֶבֶר הָרִשְׁמִית שֶׁל מִשְׁפַּחַת הָאָבוֹת.

  • מִי קָבוּר בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה?
  • לְפִי הַמְסוּפָּר בַּפֶּרֶק, מַדוּעַ רָחֵל לֹא נִקְבְּרָה בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה?
  • אֵילוּ סִיבּוֹת נוֹסָפוֹת יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת לִקְבוּרָתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה?
מסע יעקב
לִפְנֵיכֶם מַפָּה הַמַצִיגָה אֶת מַסְעוֹת יַעֲקֹב בִּכְנַעַן לְאַחַר שׁוּבוֹ מֵחָרָן, הַמְסוּפָּרִים בִּבְרֵאשִׁית פְּרָקִים לא-לה. יַעֲקֹב...
מסע יעקב
"וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל…" (לה, כא)
מפת מסעות יעקב בארץ כנען. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר- ראובן, החוג לגאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב.

מפת מסעות יעקב בארץ כנען. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר- ראובן, החוג לגאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב.

לִפְנֵיכֶם מַפָּה הַמַצִיגָה אֶת מַסְעוֹת יַעֲקֹב בִּכְנַעַן לְאַחַר שׁוּבוֹ מֵחָרָן, הַמְסוּפָּרִים בִּבְרֵאשִׁית פְּרָקִים לא-לה. יַעֲקֹב הִגִיעַ מֵחָרָן וְחָצָה אֶת נַחַל יַבּוֹק (הַמְכוּנֶה הַיוֹם וָאדִי זַרְקָא) בְּמַעֲבַר יַבּוֹק. לְאַחַר שֶׁיַעֲקֹב פָּגַשׁ אֶת עֵשָׂו הוּא הִתְיַישֵׁב בְּסוּכּוֹת, עִיר בְּנַחֲלַת שֵׁבֶט גָד, וּמִשָׁם עָבַר לִשְׁכֶם.

  • קִרְאוּ אֶת פְּסוּקִים ט-כא בְּפֶרֶק לה וְרִשְׁמוּ אֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת הַמוּזְכָּרִים בַּפְּסוּקִים. עַכְשָׁיו חַפְּשׂוּ אֶת הַמְקוֹמוֹת בַּמַפָּה – כָּךְ תוּכְלוּ לַעֲקוֹב אַחַר הַדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב וְאַחַר הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם עָבַר וְהִתְיַישֵׁב לְאַחַר שֶׁשָׁב לְאֶרֶץ כְּנַעַן. נַסוּ לְהִיזָכֵר מָה הִתְרַחֵשׁ בְּכָל תַחֲנָה בַּדֶרֶךְ.
האַלוֹן והאֵלָה
בָּאָרֶץ יֵשׁ כַּמָה מִינִים נְפוֹצִים שֶׁל עֲצֵי אֵלָה וְשֶׁל עֲצֵי אַלוֹן, וּשְׁנֵיהֶם מַרְכִּיבִים מֶרְכָּזִיִים בַּחוֹרֶשׁ...
האַלוֹן והאֵלָה
"...תַּחַת הָאֵלָה…" (לה, ד)
 Yulia Kreyd/shutterstock.com

אלה ארץ ישראלית. Yulia Kreyd/shutterstock.com

בָּאָרֶץ יֵשׁ כַּמָה מִינִים נְפוֹצִים שֶׁל עֲצֵי אֵלָה וְשֶׁל עֲצֵי אַלוֹן, וּשְׁנֵיהֶם מַרְכִּיבִים מֶרְכָּזִיִים בַּחוֹרֶשׁ הַיַם תִיכוֹנִי.

להמשך קריאה

פְּרִי עֵץ הָאַלוֹן נִקְרָא "בַּלוּט" וְהוּא גָדֵל בְּתוֹךְ מַעֲטֶפֶת שֶׁנִקְרֵאת סַפְלוּל (כִּי הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ סֵפֶל קָטָן). מִינִים אֲחָדִים שֶׁל עֵץ הָאֵלָה מַגִיעִים לְגוֹבַהּ שֶׁל 10 מֶטְרִים וּמִתְאַפְיְינִים בְּמֶשֶׁךְ חַיִים אָרוֹךְ מְאוֹד, מֵאוֹת שָׁנִים, וּבִפְרִיחָה בְּצֶבַע אָדוֹם. הָאֵלָה הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית הִיא חֵלֶק מֵהַחוֹרֶשׁ הַיָם תִיכוֹנִי בָּאָרֶץ, וּמוֹפִיעָה לָרוֹב לְצַד הָאַלוֹן הַמָצוּי. שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָעֵצִים – "אַלוֹן" וְ"אֵלָה" – נִיתְנוּ לָהֶם כֵּיוָון שֶׁעֵצִים אֵלֶה שִׁימְשׁוּ לְפוּלְחַן אֱלִילִים וְגַם לְפוּלְחַן ה', וּמִשׁוּם שֶׁהָיוּ נְטוּעִים בְּבֵית הַמִקְדָשׁ.

  • מָה קוֹרֶה תַחַת עֵץ הָאַלוֹן (בְּרֵאשִׁית לה, ח) וּמָה תַחַת עֵץ הָאֵלָה (בְּרֵאשִׁית לה, ד)?
בריתות והסכמים
בְּרִית הִיא חוֹזֶה בֵּין שְׁנֵי צְדָדִים (אוֹ יוֹתֵר), הֶסְכֵּם. בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא צוּיְנָה הַבְּרִית בְּאֶמְצָעוּת אֲרוּחָה...
בריתות והסכמים
"וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם." (לד, ט)
איור של ברית מילה, מתוך כתב יד רוטשילד

איור של ברית מילה, מתוך כתב יד רוטשילד (MS. 180/51), צפון איטליה 1470 בערך. כתב יד על קלף, עט ודיו ועלה זהב. מתנת ג'יימס א' דה רוטשילד, לונדון. 15.6X10.2X21 ס"מ. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, דוד חריס

בְּרִית הִיא חוֹזֶה בֵּין שְׁנֵי צְדָדִים (אוֹ יוֹתֵר), הֶסְכֵּם. בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא צוּיְנָה הַבְּרִית בְּאֶמְצָעוּת אֲרוּחָה מְשׁוּתֶפֶת אוֹ טֶקֶס כָּלְשֶׁהוּ.

להמשך קריאה

לְעִיתִים הָיְיתָה מְלוּוָה הַבְּרִית בְּבִיתוּר בְּהֵמָה, וְלָכֵן הִשְׁתָרֵשׁ הַבִּיטוּי: "לִכְרוֹת בְּרִית". מַשְׁמָעוּת הַמִילָה "לִכְרוֹת" הִיא – לַחְתוֹךְ. אֶת הַבְּהֵמָה חָתְכוּ לִנְתָחִים, בָּתְרוּ לִבְתָרִים. (הַשְׁווּ לְ"בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים", בְּרֵאשִׁית טו).

קִרְאוּ אֶת פְּסוּקִים ח-יא וְאֶת פְּסוּקִים טו-טז, וַעֲנוּ:

  • מֵהֶם תְנָאֵי הַהֶסְכֵּם שֶׁמוּצָע בַּפְּסוּקִים?
  • מִי יוֹזֵם הַהֶסְכֵּם?
  • הַאִם הַהֶסְכֵּם הִתְקַבֵּל לְבַסוֹף?