סגור תצוגת כיתה
הפרק

מאמרים דידקטים

פרק ט

שיעור רביעי מתוך ארבעה

בפרק ח' האל נעתר לבקשת העם להמליך מלך. בפרק זה מסופר על תחילת יישומה של הבקשה שאחריה יתחיל עידן חדש של שלטון בישראל, עידן שאותו יפתח שאול. שמואל שולח את העם איש איש לעירו (ח' 22) ומוטל עליו התפקיד להמליך מלך.

בפרק ט' יסופר על מציאת המלך הזה ועל המלכתו הראשונה. המספר מנסה לשמור על המתח הסיפורי ולפיכך אינו מגלה בתחילת הסיפור כי שאול הוא המועמד לתפקיד המלך1 . הוא מאריך בתיאור קורותיו של שאול ומפנה את תשומת לב הקורא לפרטים רבים.

מה ראה המקרא להאריך בתיאור שאול וקורותיו עד הגיעו אל שמואל? מדוע המספר מתאר בפירוט רב דברים שוליים במסעו של שאול בחיפוש האתונות?

לְמה מקדיש המספר את זמן הסיפור? על מי ועל מה מפרט המחבר?

  • לקריאת המאמר הדידקטי המלא
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הרואה וגם הנראה
במהלך החיפוש אחר הרואה, שאול פוגש שלוש נערות על יד הבאר. הוא שואל בקצרה: "היכן...
הרואה וגם הנראה
"...וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם וַיֹּאמְרוּ לָהֶן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה. וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה יֵּשׁ הִנֵּה לְפָנֶיךָ מַהֵר עַתָּה כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָה. כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ... וְעַתָּה עֲלוּ כִּי אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ." (פסוקים יא-יג)

איור: lilmallugirl/shutterstock.com

במהלך החיפוש אחר הרואה, שאול פוגש שלוש נערות על יד הבאר. הוא שואל בקצרה: "היכן הרואה?" והן עונות תשובה ארוכה וחוזרות על עצמן כמה פעמים. מדוע האריכו בדבריהן? על כך משיב המדרש:

לקריאת המדרש
למה הרבו נשים לדבר? רב אמר: לפי שהנשים דברניות הן; ושמואל אמר: כדי להסתכל ביופיו של שאול, שהרי כתוב (שמואל א, ט) "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם." (עיבוד.על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מח עמוד ב)
  • מדוע האריכו הנערות בדבריהן? איזו מן התשובות מקובלת עליכם יותר ומדוע?
הבן של קיש
רוב הצדיקים שמם קודם להם, כמו:ושמו קיש (שמואל א ט, א),ושמו שאול (שם ט, ב),ושמו...
הבן של קיש
"וַיְהִי אִישׁ מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ
בֶּן אֲבִיאֵל
בֶּן צְרוֹר
בֶּן בְּכוֹרַת
בֶּן אֲפִיחַ
בֶּן אִישׁ יְמִינִי,
גִּבּוֹר חָיִל.
וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל..."
(פסוקים א-ב)

Gustavo Frazao / shutterstock.com

רוב הצדיקים שמם קודם להם, כמו:
ושמו קיש (שמואל א ט, א),
ושמו שאול (שם ט, ב),
ושמו ישי ושמו דוד (שם יז, יב),
ושמו מרדכי (אסתר ב, ה),
ושמו אלקנה (שמואל א א, א),
ושמו בעז (רות ב, א).
אבל הרשעים – הם קודמים לשמם, כמו:
נבל שמו (שמואל א כה, כה),
גלית שמו (שם יז, ד),
שבע בן בכרי שמו (שמואל ב כ, כא).
ואם תמצא להפך, צריך מדרש."
(מעובד. על פי: מדרש לקח טוב על רות ב:א:ג)
  • על פי חז"ל, מדוע שמו של שאול מוזכר רק בפסוק השני של הפרק, אחרי הקדמה ארוכה?
  • מה אפשר ללמוד מפסוקים א-ב על שאול ועל התאמתו למלוך על עם ישראל?
מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה
מהפסוק ניתן להבין ששאול היה גבוה מכל העם, ואחרים הגיעו עד לכתפיו. אך מדוע עובדה...
מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה
"וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם." (פסוק ג)

מד גובה. Andrey_Popov/shutterstock.com –

מהפסוק ניתן להבין ששאול היה גבוה מכל העם, ואחרים הגיעו עד לכתפיו. אך מדוע עובדה זו מצוינת?

להמשך קריאה

מחקרים שונים מצביעים על כך שלאנשים גבוהים (ובייחוד לגברים גבוהים) מיוחסות יותר סמכותיות ויכולות ניהול, גם אם באופן לא מודע. אין סיבה מדעית לכך, וייתכן מאוד שזה הרגל תרבותי, אולם ייתכן כי מסיבות אבולוציוניות הגובה משמש כסמן לחוסן גופני וליכולות צייד טובות, ובעקיפין מלמד כנראה על היכולת להשיג משאבים חומריים שהכרחיים כדי לשרוד.
חשוב לציין שאין הגדרה אבסולוטית מי גבוה ומי נמוך, וכי רמת גובהו של אדם נקבעת יחסית לסובבים אותו. ממש כפי שנאמר בפסוק ג – שאול היה "גבוה מכל עם".
מעניין אם היה נחשב גבוה גם היום.

  • מדוע טורח המספר לציין את גובהו של שאול?
  • האם לדעתכם הכוונה היא ששאול היה גבוה רק מבחינה חיצונית או גם מבחינות אחרות?
  • רוצים לדעת מהו גובה ממוצע היום? היכנסו לאתר המספק נתונים על גבהים ממוצעים, וחפשו מהו הגובה הממוצע על פי מדינה – היכנסו והתרשמו
איזה ביטוי מסתתר בקטע?
אתון היא נקבת החמור. החמור משמש מאז ימי קדם לרכיבה, להובלת משאות ובחקלאות. חמורים מבויתים...
איזה ביטוי מסתתר בקטע?
"ותֹּאבַדְנָה הָאֲתֹנוֹת לְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר קִישׁ אֶל שָׁאוּל בְּנוֹ קַח נָא אִתְּךָ אֶת אַחַד מֵהַנְּעָרִים וְקוּם לֵךְ בַּקֵּשׁ אֶת הָאֲתֹנֹת." (פסוק ג)

אתון היא נקבת החמור. החמור משמש מאז ימי קדם לרכיבה, להובלת משאות ובחקלאות.

להמשך קריאה

חמורים מבויתים היו סימן לתרבות של יישובי קבע. האתון והחמור נזכרים פעמים רבות במקרא, ולא פעם יש משמעות נלווית לאזכורים, שאינה נאמרת מפורשות אך מוסיפה תוכן מרומז או סמלי לעלילה. למשל, העובדה שלאביו של שאול היו כמה אתונות, מעידה על עושרו. הסיפור מגולל את עלילות שאול והנער כאילו היו מקריות, אך לנו הקוראים, הרואים את מאחורי הקלעים, ידוע שהמפגש בין האיש שמחפש אתונות לבין האיש שמחפש מלך אינו מקרי, אלא מכוון בידי אלוהים.

בימינו משתמשים בביטוי "הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה" כשרוצים לתאר אדם שזכה בדבר יקר ערך בלי שחיפש אותו בכלל.

חשבו על הביטוי, המציב שני קצוות מנוגדים לכאורה – האתון לעומת המלוכה.

  • מה הניגוד זה נועד להבליט? חשבו על כך בזמן שאתם צופים בסרטון.
סנצ'ו פנסה
  כל אחד צריך עוזר נאמן, וכך גם שאול. הכירו את סנצ'ו פנסה (או סנצ'ו...
סנצ'ו פנסה
"הֵמָּה יוֹרְדִים בִּקְצֵה הָעִיר וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל שָׁאוּל אֱמֹר לַנַּעַר וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ וַיַּעֲבֹר וְאַתָּה עֲמֹד כַּיּוֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים." (פסוק כז)

צילום של פסלו של סנצ'ו פנסה המוצב במדריד. אמן: Lorenzo Coullaut Valera (1876–1932) Blue pencil.svg wikidata:Q1388365 פסל מ-1930. צילום: Luis García, at flickr CC BY 2.0

  כל אחד צריך עוזר נאמן, וכך גם שאול. הכירו את סנצ'ו פנסה (או סנצ'ו פנצ'ו), דמות בדיונית ברומן "דון קישוט" שנכתב על ידי הסופר הספרדי מיגל דה סרוואנטס בין השנים 1615-1605.

להמשך קריאה

דון קישוט היה אדם חולמני ואף תמהוני, ונושא הכלים סנצ'ו פנסה לעזור לו להתמודד עם המציאות, לרוב ללא הצלחה. הספר תורגם לשפות רבות, ושימש בסיס למחזות ולאופרות. גם באומנות הרבו לתאר את דון קישוט ואת נושא כליו. דמותו של דון קישוט הפכה סמל לחולם חלומות, אדם מגוחך וטרגי המבקש להגשים תוכניות לא מציאותיות. ציטוט אחד מוכר של סנצ'ו פנסה מן הספר הוא: "רבים יוצאים להביא צמר, וחוזרים גזוזים בעצמם."

  • קראו פסוקים ה-ח, במה דומה מערכת היחסים של שאול ונערו לזו של דון קישוט ונושא כליו?
משיחת שאול
בתחריט של גוסטב דורֶה, האומן הצרפתי בן המאה ה-19, הקומפוזיציה מרמזת על מערכת היחסים בין...
משיחת שאול
"כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי." (פסוק טז)

שמואל מברך את שאול, גוסט דורה, מתוך סדרת איורי המקרא

בתחריט של גוסטב דורֶה, האומן הצרפתי בן המאה ה-19, הקומפוזיציה מרמזת על מערכת היחסים בין שמואל לשאול: שמואל מתואר כשהוא עומד ואילו שאול כורע.

להמשך קריאה

שמואל נראה כמי שכמעט נוגע בשמיים, מבטו מופנה אל על וידו מורה על שאול. מבטו של שאול פונה אל שמואל, והוא משלב את ידיו בתנוחה המביעה הסכמה וקבלה.

  • כיצד ממחיש ציורו של גוסטב דורה את משולש היחסים בין אלוהים, נביא ומלך?
הרואה מארץ צוף
  כשקוראים את פסוק ה נדמה ששאול ונערו עברו בארצות רבות בחיפוש אחר האתונות, ולא...
הרואה מארץ צוף
"וַיַּעֲבֹר בְּהַר אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ שָׁלִשָׁה וְלֹא מָצָאוּ, וַיַּעַבְרוּ בְאֶרֶץ שַׁעֲלִים וָאַיִן וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ. הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף…" (פסוקים ד-ה)

מפת הדרך בה הלך שאול בחפשו את האתונות. כרטוגרפיה: סופר מיפוי. מתוך הספר: תנ"ך לחטיבת הביניים: משבטים לממלכה – כיתה ח,עמ' 154, יד יצחק בן-צבי והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2011

  כשקוראים את פסוק ה נדמה ששאול ונערו עברו בארצות רבות בחיפוש אחר האתונות, ולא ברור כיצד הספיקו לעבור מרחק שכזה בשלושה ימים.

להמשך קריאה

התשובה נמצאת במפה, אך תחילה יש להבין שלמילה "ארץ" יש במקרא כמה משמעויות. על פי אחת מהן, ארץ היא טריטוריה של שבטים, משפחות או ערים, כגון ארץ בנימין, ארץ אפרים, ארץ צוף, ארץ שועל, ארץ שלישה. ואכן, מהתבוננות במפה אפשר לראות שהם אומנם גמאו מרחק מכובד מאוד, אבל לא חצו ארצות. שאול והנער עברו בין חבלי ארץ שונים, עד שהגיעו לארץ צוף שבה נמצא הרואה, הוא שמואל.

  • ראו במפה את המסלול המעגלי של שאול והנער בחיפושם אחר האתונות, ושימו לב למרחק בין נקודת המוצא שלהם לבין הנקודה שבה מצאו את שמואל. איזו משמעות סיפורית יש לעובדה ששני המקומות כל כך קרובים זה לזה?
שבט בנימין
  בתנ"ך יש התייחסויות רבות לשבט בנימין. הראשונה שבהן היא ששבט בנימין נקרא על שם...
שבט בנימין
"וַיְהִי אִישׁ מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן-אֲבִיאֵל בֶּן-צְרוֹר בֶּן-בְּכוֹרַת בֶּן-אֲפִיחַ בֶּן-אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל." (פסוק א)

בול שבט בנימין. עיצוב: ג המורי, תאריך הופעה: 05/06/1956, באדיבות השירות הבולאי - דואר ישראל

מפת שבט בנימין: 1847 - Palmer Richard. אוסף המפות של אמיר כהנוביץ, ACC 594-12, הספרייה הלאומית.

 

בתנ"ך יש התייחסויות רבות לשבט בנימין. הראשונה שבהן היא ששבט בנימין נקרא על שם בן הזקונים של יעקב

להמשך קריאה

והאחרונה שבהן מופיעה במגילת אסתר:
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב, ה).
שימו לב לשמות – ציון אבותיו של מרדכי חוזר על שמות אבותיו של שאול, ועל ידי כך מקשר אותו לשושלת זו.
דימיון אחר בשמות, שקשור גם הוא לשבט בנימין, מופיע בשמו העברי של חוזה המדינה: היזכרו בשמותיו הראשונים של הרצל, וראו כיצד הם מאזכרים את הברכה שנתן יעקב לבנימין בנו לפני מותו, ברכה המאפיינת את השבט כולו: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז).

  • מדוע מוסר המספר המקראי בכזה פירוט את שמות אבותיו של שאול?
באר המים – הטוויטר של המקרא
  ארץ ישראל נמצאת באזור חצי מדברי, והמים לא מצויים בה בשפע. היום בפעולה קלילה...
באר המים – הטוויטר של המקרא
"...וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם..." (פסוק יא)

נערות שואבות מים, Eugene de Blaas 1902. מתוך ויקישיתוף.

באר מים במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו. צילום: מיכאל יעקובסון, מתוך ויקיפדיה העברית

 

ארץ ישראל נמצאת באזור חצי מדברי, והמים לא מצויים בה בשפע. היום בפעולה קלילה זורמים המים מן הברז, אך פעם היה צורך לשאוב מים מן הבאר כדי לשתות.

להמשך קריאה

לכן יש בתנ"ך הרבה סיפורים על חפירת בְּאֵרוֹת, על סכסוכים הקשורים בבעלות על הבאר, על התגלוּיוֹת אלוהיות ליד באר מים ועל מפגשים והיכרויות בין רועים לרועות ליד הבאר. היום יש לנו טוויטר, פייסבוק ואתרי היכרות שונים, אך פעם לא היו אינטרנט (מרשתת) או טלפון חכם. מזל שהייתה הבאר!

שאול ונערו במסע חיפוש. קודם הם חיפשו בעצמם את האתונות, ועכשיו הם מחפשים את הרואה כדי שיעזור להם לחפש את האתונות. בעודם מחפשים אותו הם פוגשים נערות שהגיעו לבאר לשאוב מים. בתגובה לשאלתם הקצרה על מקום הימצאו של הרואה, משיבות הנערות תשובה מפורטת וארוכה.

  • מה נרמז לנו על דמותו של שאול מרצונן של הנערות להאריך את השיחה עימו? (רמז בפסוק ב)
הרואה מרָמָה והאוֹרַקְל מדֶלְפִי
  כפי שמציין המחבר המקראי, בימים ההם היה מקובל לכנות את הנביא בשם "הרואה". הנביא...
הרואה מרָמָה והאוֹרַקְל מדֶלְפִי
"וַיֹּסֶף הַנַּעַר לַעֲנוֹת אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִגִּיד לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ. לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה, כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה." (פסוקים ח-ט)

האורקל מדלפי מאת מיכלאנג'לו, בקפלה הסיסטינית, 1509. הקפלה הסיסטינית, מתוך ויקישיתוף

גלגל המזלות- באמצעותו אנשים רוצים להבין מה טומן העתיד בחובו.

  כפי שמציין המחבר המקראי, בימים ההם היה מקובל לכנות את הנביא בשם "הרואה".

להמשך קריאה

הנביא בעולם הקדום, בישראל ובארצות אחרות, נחשב לאדם בעל יכולת לחזות את העתיד ולראות דברים שנסתרים מן האדם הרגיל. לנביא ייחסו גם יכולת לתקשר עם האלים, ולכן פנו אליו כדי לקבל עצה או לבקש נס, לעיתים עבור תשלום. ביוון העתיקה אנשים היו פונים אל הנביאים כדי לדעת מה הגורל הצפוי להם על פי האלים. כדאי לציין שביוון העתיקה, נשים נחשבו פעמים רבות כבעלות יכולת נבואה, כמו שהיה למשל באורקל מדלפי. המילה היוונית "אוֹרַקְל" מבוססת על פועל לטיני שמשמעותו היא: לשאול, לבקש. אורקל הוא המקום שאליו הגיעו אנשים כדי לשאול על עתידם ולבקש עצות. בעיר דֶלְפִי היה מקדש לאל אפולו, שאליו הגיעו אנשים כדי לשמוע מהכוהנת שהייתה במקום דברי נבואה, מתוך אמונה שהאל מדבר מפיה. לא פעם דברי הנבואה שבפיה היו קצרים וחידתיים, ואפשר היה לפרש אותם בכמה אופנים.

  • מדוע מציע הנער לשאול לפנות לאיש האלוהים?
שאול במצלמה נסתרת
קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/929 תנך ביחד, 2015 שאול יוצא לחפש אתונות ומוצא...
שאול במצלמה נסתרת
"וּשְׁמוּאֵל רָאָה אֶת שָׁאוּל וה' עָנָהוּ הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי." (פסוק יז)

קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/929 תנך ביחד, 2015

שאול יוצא לחפש אתונות ומוצא מלוכה. באמת, לא רק בפתגם. ובעצם, המלוכה מוצאת אותו.

  • צפו עד דקה 2:11, איזה מידע מוסיף לנו הסרטון אודות שאול?