סגור תצוגת כיתה
הפרק

מאמרים דידקטים

פרק ג

שיעור רביעי מתוך ארבעה

בבואנו ללמד את משפט שלמה במלכים א, פרק ג 28-16, עלינו לעורר אצל התלמידים סקרנות ולדרוך אותם מחדש אל סיפור שחלקם מכירים.
לפנינו דרמה – שתי נשים זונות טוענות לאמהוּת על תינוק חי אחד. שלמה המלך, ניצב בין שתיהן וצריך להכריע מי דוברת אמת ומי משקרת.
מה כבר יש לחדש? הרי הפואנטה של הסיפור לעוסה היטב. כמעט כולם מכירים את התחכום והמניפולציה הרגשית שהפעיל שלמה כשפסק לגזור את "תינוק המריבה" לשניים.
האתגר הפדגוגי מבחינתנו כמורים הוא להוסיף קומה לידע הקיים אצל הלומד, או ליתר דיוק, לחפור פנימה ולבנות מרתף. עלינו לשדרג ולהעמיק את ההיכרות הבסיסית של התלמיד עם סיפור משפט שלמה.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עד כמה חמוּר הדבר?
הנישואים של בת פרעה המצרית לשלמה המלך אולי הביאו לשקט ולביטחון בגבול הדרומי עם מצרים,...
עד כמה חמוּר הדבר?
"יִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית ה' וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם סָבִיב." (פסוק א)

פרנצ'סקו אייץ, החרבת בית המקדש בירושלים, שמן על קנבס, 1867. מתוך ויקישיתוף

הנישואים של בת פרעה המצרית לשלמה המלך אולי הביאו לשקט ולביטחון בגבול הדרומי עם מצרים, אבל לחז"ל הם הפריעו מאוד.
חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. חכמי המִשְׁנָה והתלמוד שחיו מהמאה השנייה לספירה ואילך, בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני.

לקריאת המדרש

אמר רב יהודה, אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל [מלאך] ונעץ קנה בים, והעלה שרטון [אי בלב ים] ובו נבנה כרך גדול [עיר] שברומי [הסבר – הרומאים הם שהחריבו את בית המקדש השני].

(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא עמוד ב)

  • קראו את פירוש חז"ל לנישואי שלמה המלך ובת פרעה. מה דעתם על המעשה? חיובית או שלילית?
  • כיצד קושרים חז"ל בין חורבן בית המקדש השני לבין המעשה של שלמה המלך, מייסד בית המקדש הראשון?
ועדת הביקורת!
להניף חרב על צווארו של תינוק רק כדי לראות מי האישה שתצעק ראשונה? האם זהו...
ועדת הביקורת!
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב, וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ." (פסוק כד)

רפאל, משפט שלמה, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

להניף חרב על צווארו של תינוק רק כדי לראות מי האישה שתצעק ראשונה? האם זהו שיא החוכמה או אולי מעשה פזיז וראוותני?
קראו את מדרש חז"ל שלפניכם וענו על השאלות.

להמשך קריאה

אמר רבי יהודה ב[שם]רבי אלעאי: אילו הייתי שם פיקרין [כריכה של צמר] הייתי נותן על צוארו [של התינוק]. לא די לאחד שמת אלא עוד לשני היה גוזר? כיון שראו סנקליטין [יועצים] שלו התחילו אומרים (קהלת י טז) "אי לך ארץ שמלכך נער". כיון שאמר תנו לה את הילד החי והמת אל תמיתוהו יצתה בת קול ואמרה לו היא אמו…"

(מדרש תהלים עב)

  • שאלה במבט-על: האם המדרש מחזק את ההתנהגות של שלמה המלך במשפט או מבקר אותה?
  • מהי הביקורת של חז"ל על המעשה של שלמה המלך?
  • כיצד באה לידי ביטוי הביקורת על חוסר הניסיון של שלמה המלך? והיכן?
  • האם הביקורת של חז"ל כלפי שלמה המלך מפתיעה? הגיונית?
לב שומע
שלמה ביקש מאלוהים "לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע…" בקשה מוזרה, לא?...
לב שומע
"וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה." (פסוק ט)

שלמה ביקש מאלוהים "לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע…"

להמשך קריאה

בקשה מוזרה, לא? איך לב יכול לשמוע? ואם המטרה היא לעשות משפט צדק ולהבחין בין טוב לרע – צריך ראש, ולא לב, לא? מה ההסבר לבקשה המוזרה של שלמה?

בעולם העתיק, איברי הגוף הפנימיים סימלו את העולם הפנימי של האדם באופן אחר מכפי שאנחנו נוהגים היום בעולם המערבי. הכְּלָיוֹת סימלו את המוּסָר, המעיים סימלו את הרגשות והלב סימל את הצדק. אפשר למצוא לכך דוגמאות רבות במקרא. מעניין לראות גם בתרבות השכנה, אצל המצרים, את חשיבותו של הלב כאיבר הצדק.
צפו בסרטון שלפניכם וענו על השאלות.

בטקס שקילת הלב המתואר בתבליט:

  • מה היה דינו של מי שליבו היה קל?
  • מה היה דינו של מי שליבו היה כבד?
  • מדוע, לדעתכם, הלב היה האיבר שסימל את הצדק בעת העתיקה?
משפט שלמה
"משפט שלמה" – זו הכותרת המקובלת לסיפור המסופר במלכים א פרק ג. הביטוי "משפט שלמה"...
משפט שלמה
"וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט." (פסוק כח)

משפט שלמה, פרט מפסל בוונציה. איטליה 2017. קרדיט: Zvonimir Atletic/shutterstock.com

"משפט שלמה" – זו הכותרת המקובלת לסיפור המסופר במלכים א פרק ג.

להמשך קריאה

הביטוי "משפט שלמה" הפך להיות מפורסם מאוד, והוא מסמל חוכמה חריפה, יכולת הבחנה וסיטואציה שכמעט שלא ניתן להכריע בה.

  • הקלידו במנוע חיפוש את הביטוי "משפט שלמה" ובדקו עד כמה הביטוי נפוץ בימינו. כמה תוצאות עלו?
  • הסבירו – מה רוצים להגיד (באריכות) כשאומרים בקיצור "משפט שלמה".
האמת יוצאת לאור
התחריט של האמן הצרפתי גוסטב דורֶה, בן המאה ה-19, מתאר את הרגע שבו אחת הנשים...
האמת יוצאת לאור
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ, וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ." (פסוק כו)

משפט שלמה, איורי התנ"ך של דורֶה, המאה ה-19, צרפת. מתוך: ויקישיתוף.

התחריט של האמן הצרפתי גוסטב דורֶה, בן המאה ה-19, מתאר את הרגע שבו אחת הנשים נזעקת ומבקשת להציל את חיי הילד, והמלך שלמה פוסק לטובת האם האמיתית.

להמשך קריאה

תחריט זה הוא אחד מבין 241 תחריטים של סיפורים מהתנ"ך אשר פרסם דורֶה בשנת 1865. הטכניקה שבה השתמש דורה הייתה "תַּחְרִיט". מהו תחריט? טכניקה של יצירת חריצים (חריטה) על לוח מתכת לפי ציור מסוים, כדי שאפשר יהיה להכין ממנו הדפסים. דורה עצמו לא עשה את התחריטים, אלא חורטים מקצועיים. החורטים עבדו לפי סקיצות מדויקות שדורה צייר בעיפרון. התחושה של "בהיר" (מואר) ושל "כהה" (חשוך) נוצרת באמצעות מידת צפיפות החריצים – ככל שהם צפופים יותר נוצר משטח כהה יותר.

התבוננו בתמונת התחריט.

  • מי נמצא ב"אור"? מי נמצא ב"חושך"?
  • כיצד נוצר האפקט מבחינה טכנית? ומה הוא מעורר מבחינה רגשית אצל הצופה?

שימו לב לתנועה של הדמויות בתחריט (כדאי ומומלץ להתקרב למסך).

  • כיצד נוצר האפקט מבחינה טכנית? ומה הוא מעורר מבחינה רגשית אצל הצופה?
משפט שלמה במִיקְרוֹגְרַפְיָה
  המלך יושב על כסאו ולצידו שני עוזרים. שתי נשים למרגלותיו ועל הרצפה שביניהן מוטל...
משפט שלמה במִיקְרוֹגְרַפְיָה
"הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ. וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ." (פסוקים יב-יג)

לואיס רוטבלט משפט שלמה המלך, עבודת מיקרוגרפיה מודפסת, תחילת המאה ה-20, דפוס גולדברג, ירושלים. באדיבות: קדם, בית מכירות פומביות

 

המלך יושב על כסאו ולצידו שני עוזרים. שתי נשים למרגלותיו ועל הרצפה שביניהן מוטל תינוק מת. חייל אוחז את התינוק החי ובידו האחת שולף את חרבו. עיטור תוחם מסביב. (הטקסט: שיר השירים, משלי, מלכים, קהלת).

ממה מורכב האיור? התקרבו ככל האפשר למסך ונסו לפענח. מה גיליתם?

להמשך קריאה

נכון! הקווים והכתמים באיור הם בעצם פסוקים מהתנ"ך! לטכניקה הייחודית הזאת קוראים מִיקְרוֹגְרַפְיָה. מיקרו – קטן. גרפיה – כתב. הרעיון הוא כתיבת פסוקים בכתב קטן (זַעֲרוּרִי ממש), כך הופך הכתב לקו או לכתם בציור. המיקרוגרפיה היא אומנות שמאפיינת את עיטור וקישוט כתבי הקודש היהודיים, לפחות מהמאה ה-10 לספירה.

  • מדוע אומנות המִיקְרוֹגְרַפְיָה התפתחה דווקא במסורת כתבי הקודש היהודיים?
  • התבוננו שוב בציור – מאילו טקסטים הוא מורכב? שערו – מדוע דווקא מהטקסטים האלה?
  • רוצים לנסות גם? מצוין! חדדו עפרון או שלפו עט ונסו לכתוב קטן קטן קטן.
גִבְעוֹן
הסיפור בפרק ג מתחיל בעיר גבעון (לפני ששלמה המלך חונך את המקדש בירושלים). שאול המלך,...
גִבְעוֹן
"וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה, אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא." (פסוק ד)

מפת מרחב ירושלים וגבעון. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

הסיפור בפרק ג מתחיל בעיר גבעון (לפני ששלמה המלך חונך את המקדש בירושלים).

להמשך קריאה

שאול המלך, כפי שמסופר בספר שמואל, העביר את המשכן לעיר גבעון, והיא הפכה להיות עיר פולחן מרכזית לה'.
בתצלום שלפניכם אפשר לראות את במת הפולחן שנמצאה בעיר מגידו. אומנם לא מדובר בגבעון, אבל גם מגידו הייתה עיר פולחן מרכזית לה' באותה התקופה, ולכן מניחים שבמת הפולחן הייתה זהה.

  • קִראו את פסוק ד והתבוננו במפה. האם גבעון רחוקה מירושלים או קרובה אליה?
  • קִראו את פסוקים ד,טו והתבוננו במפה ובממצאים:
    • אילו מסקנות אפשר להסיק מהמידע בנוגע למיקום הפולחן בתחילת תקופת שלמה?
    • העלו השערה – מדוע בתחילת ימי מלכות שלמה עדיין זָבְחוּ במִזְבְּחוֹת ובבמות מחוץ לירושלים?
נישואים פוליטיים
  בספר מלכים מתואר כיצד שלמה המלך מבסס את ממלכתו, לאחר שיָרש את המלוכה מאביו...
נישואים פוליטיים
"וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית ה' וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם סָבִיב." (פסוק א)

נפרטיטי אשת אחנתון מלך מצרים. Vladimir Wrangel/shutterstock.com/

מפת הממלכה המאוחדת בימי שלמה. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

 

בספר מלכים מתואר כיצד שלמה המלך מבסס את ממלכתו, לאחר שיָרש את המלוכה מאביו דוד.

להמשך קריאה

בפרקים הבאים יסופר כיצד הפך שלמה המלך לדמות משמעותית וחזקה עבור עם ישראל וגם עבור עמים שכנים. אחת הפעולות הראשונות שעשה שלמה הייתה "נישואים פוליטיים": הוא התחתן עם הבת של פרעה מלך מצרים. ממצאים ארכאולוגיים שהתגלו באֵזוֹר, מראים שזה לא היה מעשה חריג, וכך היה גם בזמנים שונים ובמקומות שונים בעולם.

  • בימינו, נישואים מבוססים על פי רוב על אהבה. בפרק שלנו – שלמה ובתו של פרעה מתחתנים כדי להשיג שלום. כיצד נישואים פוליטיים תורמים לשלום ולביטחון של שתי הממלכות?
  • הסתכלו במפה המצורפת ומצאו את הגבול בין ממלכת ישראל לבין מצרים. מדוע לדעתכם היה חשוב לשלמה לשמור על יחסי שלום בגבול הדרומי?
מֹאזְנֵי צדק
  שלמה המלך מבקש מהאל את היכולת לשפוט. משפט הוגן הוא משפט שיש בו צדק,...
מֹאזְנֵי צדק
"וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט." (פסוק כח)

בול המזלות א+ב. עיצוב: ע בלאושילד, תאריך הופעה: 27/02/1961, באדיבות השירות הבולאי – דואר ישראל

 

שלמה המלך מבקש מהאל את היכולת לשפוט. משפט הוגן הוא משפט שיש בו צדק, אבל מהו צדק? איך מחליטים מי צודק? האם קיים צדק מוחלט?

להמשך קריאה

בספר ויקרא יש פסוקים המדברים על צדק כעל דבר מוחשי שאפשר להחזיק ולשקול: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם…" (ויקרא יט, לה-לו) ואילו בסיפור שלמה לצדק מאפיינים אחרים, ונדרשת חוכמה רבה כדי לפעול בצדק.

  • כיצד ניתן לקבוע, בחברה מסוימת או בתרבות מסוימת, מהו "צדק"?
    האם צדק הוא עניין יחסי וּתְלוּי תרבות, או שקיים צדק מוחלט?
  • המאזניים הם חלק מגלגל המזלות, שמקורו אינו בתרבות היהודית. אבל יצא ש"מזל מאזניים" חל בדיוק בתקופת חודש תשרי. קראו כיצד מתייחס לכך מדרש "במדבר רבה":
    "כל הבלים שישראל עושין כל ימות השנה במאזניים לעלות, מוחל להם הקב"ה במזל מאזניים בחודש תשרי" (במדבר רבה טז, כג).
    הסבירו את המדרש במילים שלכם.
"משפט שלמה" המודרני
התבוננו בסרטון שלפניכם. זה קטע מתוך מהדורת חדשות אמיתית על מקרה אמיתי שקרה, שבו בית...
"משפט שלמה" המודרני
"וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט." (פסוק כח)

התבוננו בסרטון שלפניכם.

להמשך קריאה

זה קטע מתוך מהדורת חדשות אמיתית על מקרה אמיתי שקרה, שבו בית המשפט נדרש להכריע בסוגיה רגישה וקשה – חסות משפטית על ילדה שאימה נפטרה. בחזקתו של מי תהיה הילדה? האב הביולוגי, או האב החורג שגידל אותה במשך שנים? צפו בסרטון וענו על השאלות.

  • במה המקרה ממהדורת החדשות דומה לסיפור משפט שלמה מהתנ"ך?
  • מה הייתה החלטת בית המשפט בסיפור המודרני?
  • מה דעתכם על החלטת בית המשפט?
  • כיצד המקרה הזה יכול להשפיע על הפירוש שלכם להחלטת שלמה המלך בתנ"ך?

קרדיט: משפט שלמה – אב מול אב חורג, חדשות ערוץ 2, יולי 2015