סגור תצוגת כיתה
הפרק

לקראת חידוש הברית – הבחירה בין אלוהים לעבודה זרה

פסוקים יד-כה

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקדים ונזכיר לתלמידים את המצב הנוכחי: בני ישראל סיימו את כיבוש הארץ ואת החלוקה לנחלות. עתה הם מתחילים את חייהם בארצם. בתקופת המדבר הם חיו חיי נוודים ועתה הם הפכו ליושבי קבע (שלפרנסתם נוספו גם גידולי שדה כגון חיטה ושעורה, מטעים וכרמים – זיתים וענבים). לכן הם צריכים לסגל לעצמם תרבות של יושבי קבע. נחלק את הכיתה לקבוצות: כל קבוצה תבחן אילו קשיים ואילו התמודדויות ניצבים בפני בני ישראל במעבר לתרבות של יושבי קבע. (בניית מערכות יחסים בין משפחות ושבטים, התמודדות עם חוסר ניסיון קודם וחוסר ידע בעבודת אדמה – קשיים במציאת מים, התמודדות עם בצורת או עם שיטפונות, התמודדות עם מחלות בצאן, בבקר, בתבואה ובפירות. התמודדות זו מצריכה ידע אך גם אמונה חזקה שאפשר. העם מכיר עוד מתקופת הנדודים במדבר את החוקים החברתיים, את הצורך והחובה לדאוג לחלשים בחברה – הגר, היתום והאלמנה, את הצורך לתת מעשרות לכוהנים וללוויים שלא הייתה להם נחלה. עתה יש לממש את החוקים האלה).

נאסוף על הלוח את דברי התלמידים – כל קבוצה תציג קושי אחד, והמורה ישלים את החסר.

במצב זה, של ראשית חייהם כיושבי קבע, יהושע נפרד מהם. בנאום הפרדה הוא מציע להם לבחור בין נאמנות לעבודת ה' ובין בחירה באלוהים אחרים.

נציג בפני התלמידים את הביטוי "לַעֲבֹד אֶת ה'" (פסוק טו), נבקש מהתלמידים להסביר אותו במילים שלהם ונשאל:

  • איך אתם מבינים את הביטוי "לַעֲבֹד אֶת ה'"?
  • מהי העבודה הזאת?
  • מהו הביטוי המעשי של עבודת ה' בתקופה קדומה?

נסכם את הדיון
נציג בפני התלמידים את הנושא העיקרי של פסוקים יד-כה שאותם נקרא עתה: יהושע מציג לעם את הזכות לבחור את הדרך שבה ילכו – "לַעֲבֹד אֶת ה'" כלומר נאמנות לאלוהי ישראל, או לעבוד "אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם" (פסוק טו).

מבט ראשון

עיקר טקס הפרדה של יהושע מעמו הוא בחידוש הברית בין האל לעמו. כיצד יהושע מחדש את הברית? נקרא בקול את פסוקים יד-כה. נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוק יד ולבדוק:

  • מה יהושע מורה לעם?
  • מה הוא אומר להם לעשות?

מבט שני

נעקוב אחר הפעלים (בלשון ציווי) שבפסוק יד: "יְראוּ אֶת… וְעִבְדוּ אֹתוֹ… וְהָסִירוּ אֶת…"

נבקש מהתלמידים לעקוב אחר הדיאלוג המתנהל בין יהושע לעם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). תחילה ניצור עימוד ויזואלי לטקסט המקראי של הדיאלוג. עימוד כזה יבהיר את הדיאלוג ויקל על ההתמצאות בטקסט. נגיש לתלמידים דף ובו הדיאלוג בין יהושע לעם (ראו דף עבודה: דיאלוג יהושע והעם). בדף הפסוקים נכתבים כמו במחזה – כל דובר מתחיל בשורה חדשה:

יהושע: יד וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה'. טו וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם, וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה'.

העם: טז …חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת ה' לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים יז כִּי ה' אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם. יח וַיְגָרֶשׁ ה' אֶת כָּל הָעַמִּים וְאֶת הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ. גַּם אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת ה' כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ.

יהושע: יט …לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא, אֵל קַנּוֹא הוּא, לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם. כ כִּי תַעַזְבוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר, וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם.

העם: כא …לֹא, כִּי אֶת ה' נַעֲבֹד.

יהושע: כב …עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ.

העם: עֵדִים.

יהושע: כג וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

העם: כד אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע.

  • לחלופין אפשר לצלם בהגדלה את הטקסט הרלוונטי ולהציע לתלמידים לגזור את דברי הדוברים על פי הסדר שנאמרו ולהדביק כמו דיאלוג במחזה כתוב.

נקרא בתפקידים: נחלק את הכיתה לזוגות. אחד מבני הזוג ייצג את יהושע והשני ייצג את העם. לחלופין אפשר לחלק לשלשות שבהן אחד מהתלמידים מייצג את יהושע והשניים האחרים מייצגים את העם. הקריאה בתפקידים תעזור לתלמידים להבין את הדרך שבה נערך הדיאלוג ביניהם.
נתבונן בדף הדיאלוג או במה שהודבק כמו מחזה ונבחן את הדיאלוג בין יהושע לעם. נבדוק עם התלמידים:

  • כמה פעמים מדבר יהושע וכמה פעמים מדבר העם?
  • האם יש חשיבות למספר הפעמים שכל אחד מדבר?
  • מה בחר העם?
  • כמה פעמים העם חוזר על בחירה זו?
  • על מה הדבר מעיד?
  • נשווה בין דברי העם הראשונים (בפסוק טז) ובין דברי העם האחרונים (בפסוק כד): האם בחירתו של העם השתנתה? אם כן, מדוע? אם לא, מה היה הטעם בכל הדיאלוג?

נשאל את התלמידים:

  • מה אפשר ללמוד על יהושע מתוך הדיאלוג הזה?
  • איזו תכונה מתגלה בו?

לתלמידים הזקוקים לסיוע, אפשר לתת מחסן תכונות ומהן הם יבחרו את זו המתאימה ביותר בעיניהם ליהושע כפי שעולה מן הפסוקים וינמקו בהתבססות על הטקסט.

בדיאלוג יהושע מגלה: הססנות, שיתוף, ערכיות, מניפולטיביות, חוסר עמוד שדרה ברור, סמכותיות.

מבט שלישי

נעמיק את ההתבוננות באופי הדיאלוג ובטכניקות שנוקט יהושע כדי להבטיח שהעם יבחר במה שהוא רצה מראש – לדבוק בה' אלוהי ישראל.
המורה והתלמידים ינהלו את הדיאלוג בין יהושע לעם כך: המורה יציג את דברי יהושע (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ויוסיף להם את המחשבות שהוא משער שהובילו לאמירותיו והתלמידים יציגו את דברי העם ואת מחשבותיהם המשוערות:

המורה בשם יהושע: יהושע מציג בפני העם את מה שהם נדרשים לעשות. הוא אומר: "וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה'" (פסוק יד). הוא מציג את אפשרות הבחירה ואומר: "הבחירה בידכם, אך אם אינכם בוחרים בה', קיימת גם אפשרות אחרת: 'וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן… וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה" (פסוק טו)". הוא מציג את שתי האפשרויות ומיד אחר כך קובע מהי האפשרות המועדפת עליו.

תלמידים בשם העם: (פסוקים טז-יח) _______________________

המורה בשם יהושע: יהושע אינו ממהר להתלהב ואינו מייפה את המציאות. הוא יודע שבחירה כזו נושא עמה מחויבות גדולה. הוא יודע שקל מאוד להבטיח במילים, ולכן הוא אינו מרכך את דרישתו כדי שהבחירה תהיה מתוך הבנה עמוקה של מה שנדרש מהם. הוא מקשה עליהם ואומר שה' הוא אלהים קדושים, כלומר, הוא דורש שלמות מוסרית. הוא אל קנאי הכועס על החוטאים, אינו סולח להם ויכול לכלותם אחרי שהיטיב להם: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: 'לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא, אֵל קַנּוֹא הוּא, לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם. כִּי תַעַזְבוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם" (פסוקים יט-כ).

תלמידים בשם העם: (פסוק כא) _______________________

המורה בשם יהושע: לאחר שהעם מתעקש שזו בחירתו, יהושע משביע אותם ואומר: "עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ". במילים אלה הוא קובע: זו בחירתכם, ומרגע זה היא מחייבת אתכם, ולכן אתם עדים שאתם בחרתם לכם את אלוהים (פסוק כב).

תלמידים בשם העם: (סוף פסוק כב) _______________________

המורה בשם יהושע: יהושע רואה שכוונתו מתממשת, העם חוזר על מחויבותו שוב ושוב ולכן הוא מורה להם מה עליהם לעשות כדי להראות שכוונתם שלמה ומחויבותם אמיתית: "וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (פסוק כג).

תלמידים בשם העם: (פסוק כד) _______________________

המורה בשם יהושע: יהושע שומע את דברי העם ודבריהם מהדהדים באוזניו לדברי העם מלפני יותר מארבעים שנה, בעת מעמד הר סיני. אז הם אמרו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" וגם כאן הם חוזרים על כך במלים דומות: "אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד, וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע". השימוש במלים דומות מאותת ליהושע כי זה הזמן לכרות ברית, למסד את המחויבות הזאת, וכך כתוב: "וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם" (פסוק כה).

נסכם עם התלמידים:

  • באילו טכניקות השתמש יהושע כדי ליצור מחויבות בקרב העם?
  • מדוע החליט יהושע לנהל את כל הדיאלוג הארוך הזה אף על פי שהעם בחר בה' כבר בהתחלה?
  • מה הוא ידע על חשיבותה של בחירה אישית?
  • האם לדעתכם המחויבות הזאת תתממש?

מבט לחיים

נזמין את הילדים לעסוק במושג בחירה. תחילה נעלה מלים רבות ככל האפשר מהשורש בח"ר – בחירה, לבחור, בחירות, בחור, מבחר, נבחרת ועוד. נשאל את התלמידים:

  • מה אתם בוחרים בחיי היום-יום שלכם?
  • מה אתם בוחרים לעיתים רחוקות?
  • האם האפשרות לבחור נותנת לכם כוח או מבלבלת אתכם?
  • האם תחושת הכוח או הבלבול תלויה בדבר שנדרשים לבחור או באופי של האדם הבוחר?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: התמקדנו בפעולתו העיקרית של יהושע לפני חידוש הברית בין העם לאלוהים – להציע לעם לבחור אם יעדיף לעבוד את ה' אלוהי ישראל או יבחר לעבוד אלוהים אחרים. בחנו את אופי הדיאלוג שנוצר בין יהושע לעם וראינו את הטכניקות שבהן השתמש יהושע בדיאלוג זה.
מיומנות: הפיכת הטקסט המקראי הרציף לדיאלוג הכתוב בעימוד של מחזה.
מתודה: השלמת המחשבות והכוונות מאחורי המילים הנאמרות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
חסד אחרון עם יהושע
לאחר כיבוש הארץ, שהיה משותף לעם כולו, מתפנים בני ישראל איש איש אל נחלתו, אל...
חסד אחרון עם יהושע
"וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ." (פסוק ל)

איור: shutterstock.com

לאחר כיבוש הארץ, שהיה משותף לעם כולו, מתפנים בני ישראל איש איש אל נחלתו, אל ביתו. הם עסוקים בעניינים הפרטיים שלהם ושוכחים לעשות חסד אחרון עם יהושע:

"וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ מִצָּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ" (יהושע כד, ל).

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ גַּעַשׁ, וּמַהוּ הַר גַּעַשׁ?

עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּעֲשׁוּ [באו עליהם רעד ורוגז] יִשְׂרָאֵל מֵעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֶסֶד לִיהוֹשֻׁעַ [לא טיפלו בקבורתו]. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶחְלְקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה חִלּוּקָהּ [חלוקתה של הארץ בין השבטים והמשפחות] חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִדַּי, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן, זֶה עוֹסֵק בְּשָׂדֵהוּ, זֶה עוֹסֵק בְּכַרְמוֹ וְזֶה עוֹסֵק בְּזֵיתָיו, נִּתְעַצְּלוּ מֵעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֶסֶד לִיהוֹשֻׁעַ, וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְעִישׁ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יוֹשְׁבָיו.

(מדרש רות רבה, פתיחתא ב)

מבוסס על ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה עם פירוש חדש מאת אביגדור שנאן, 2015, עמ' 123. © הוצאת דביר.

  • במדרש מופיעה ביקורת על אופן התנהגותו של העם. מה היא הביקורת?
  • אילו רגעים בחייו של העם מביאים ללכידות, ואילו רגעים מביאים לפיצול ולהפרדה?
סוף טוב?
לִסְטִים [שודדים] נכנסו למרתף אחד של יין ונטלו קנקן אחד ושתו. הציץ עליהם בעל המרתף,...
סוף טוב?
"וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה." (פסוק לב)

איור: shutterstock.com

לִסְטִים [שודדים] נכנסו למרתף אחד של יין ונטלו קנקן אחד ושתו. הציץ עליהם בעל המרתף, אמר להם: יערב לכם ויבושם לכם וימתק לכם. שתיתם היין, השיבו הקנקן למקומה.

כך אמר הקב"ה לשבטים – מכרתם את יוסף, החזירו עצמותיו למקומן.

(בראשית רבה, פרשה פה)

הדרשן מציג משל – חבורת שודדים נכנסה למרתף יין ושתתה מאחת החביות. בעל המרתף לא נכנס איתם לעימות נרחב, רק ביקש – החזירו את הקנקן למקומו.

הדרשן מבאר את הנמשל – כך אמר הקב"ה לשבטים: מכרתם את יוסף, החזירו עצמותיו למקומן.

מה תפקיד המשל במדרש זה?

נתבונן לרגע בתמונה הסופית – הקנקן שב למקומו. על פני השטח המצב שב לקדמותו, אבל מובן שלא כך הדבר. בעל המרתף כמובן מצטער מאוד על היין שאבד, הוא פונה אל הליסטים ואומר להם – אתם נוכלים גדולים, לפחות את הקנקן הריק תחזירו למקומו. כעת ישב במרתף קנקן ריק, שמאחוריו סיפור על ליסטים שבאו ורוקנו אותו מהיין.

הפסוקים מתארים את עצמות יוסף שנקברות בשכם. הקורא אמור להיזכר כעת בתחילת הסיפור. בשכם התחיל סיפור מכירת יוסף. בשכם ישב יוסף, קנקן מלא ביין, עד שבאו הליסטים ורוקנו את הקנקן.

באמצעות המשל מחבר הדרשן את הפסוקים ביהושע לסיפור השלם, תוך ביקורת חריפה על האחים. תיאור הקבורה בשכם נראה לכאורה כתיאור מעשה חסד של העם כלפי יוסף, אך הדרשן מזכיר לנו – זהו קנקן ריק, זהו סוף עגום של מעשה הבגידה של האחים. יוסף יצא משכם חי ובריא, ורק עצמותיו חזרו.

עיבוד. מבוסס על: דניאל שרשבסקי, "גנבתם יין? החזירו את הקנקן למקום", אתר מיזם 929

  • על פי המדרש והפרשנות המוצעת, מה המטרה של הזכרת סיפור קבורת עצמות יוסף בסוף ספר יהושע?
לא בחרבך ולא בקשתך
משה אפרים לליאן עלה בשנת 1906 לארץ ישראל, והיה שותף בהקמת בית הספר לאמנות "בצלאל". ...
לא בחרבך ולא בקשתך
"וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ: וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים." (פסוקים יב-יג)
 יהושע בן נון, תחריט של האמן העברי אפרים משה ליליאן, 1908

יהושע בן נון, תחריט של האמן העברי אפרים משה ליליאן, 1908. מתוך ויקישיתוף

משה אפרים לליאן עלה בשנת 1906 לארץ ישראל, והיה שותף בהקמת בית הספר לאמנות "בצלאל".  אולם לאחר שנה הוא שב לגרמניה ושם חי רוב חייו.
לליאן נחשב לאחד ממניחי היסוד לאיור הציוני. הייתה לו השפעה על עולם הדימויים-אמנותיות בארץ-ישראל ובעולם היהודי.

להמשך קריאה

בעבודותיו ניכר שילוב של נושאים תנ"כיים, ציוניים, והשפעה עיצובית מזרחית.
ניתן לראות את השפעות המראה הערבי על עיצוב דמותו של יהושע בתחריט בכפאיה, כיסוי ראש ערבי מסורתי וה"עקאל" פתיל בצורת טבעת המצמיד את הכפאיה לראש.
כמו כן ידוע כי מידת העיטור של העקל והשימוש בעקל כפול ואף משולש מעידה על מעמדו של חובש הכאפיה..

  • סִפרו כמה פעמים מופיעה בפסוקים יב- יג (מתוך נאום הפרידה של יהושע) המילה "לא".
  • הסבירו במילים שלכם – מה המסר שמבקש יהושע להעביר לעם?
  • האם המסר שמעבירה התמונה דומה למסר שמעביר הפסוק?
  • באיזה הקשר אפשר היום להשתמש בביטוי: "לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ"?
בתמים ובאמת
כתוב בפסוק יד: "וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת…" את המילה "תמים" אפשר...
בתמים ובאמת
"וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה'." (פסוק יד)

ערך המילה תמים. מתוך אתר רב מילים/ מלינגו.

כתוב בפסוק יד: "וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת…"
את המילה "תמים" אפשר לפרש בשתי משמעויות:
משהו שלם, ללא פגם
מישהו פתי, נאיבי, שמאמין לכל דבר.

  • לדעתכם, איזה ביאור מבין השניים מתאים יותר למילה "תמים" שבפסוק? ואולי שניהם מתאימים? הסבירו את עמדתכם, כמובן בהקשר לפסוק ולסיפור.
איזה יהושע אתה?
אָבֵּל פַּן, אמן יהודי יליד רוסיה, נולד בסוף המאה ה-19 ופעל בראשית המאה ה-20. אבל...
איזה יהושע אתה?
"...וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים." (פסוק כט)
יהושע בן נון. מציורי התנ"ך של אבל פן. 1950

יהושע בן נון. מציורי התנ"ך של אבל פן. 1950.  באדיבות המשפחה.

אָבֵּל פַּן, אמן יהודי יליד רוסיה, נולד בסוף המאה ה-19 ופעל בראשית המאה ה-20.
אבל פן עזב את רוסיה בעקבות פרעות קישינב, עבר לפריז ושם הפך להיות אומן מוכר.

להמשך קריאה

הוא הגיע לישראל, והפך לחלק מחבורת אומנים שהיו קשורים לבית הספר הראשון לאומנות בישראל – "בצלאל". כאשר נסע לפריז כדי לארוז סופית את חפציו, החלה מלחמת העולם הראשונה. הוא לא הורשה לחזור לישראל, והמשיך ליצור בארצות הברית. רק אחר כך עלה לארץ, וצייר את סדרת ציורי התנ"ך המפורסמת שלו.

התבוננו בדמותו של יהושע.

  • אילו תכונות אופי עולות מהיצירה?
  • מה לדעתכם רצה להגיד האמן על הדמות של יהושע?
  • האם תכונות האופי מתאימות לדמותו של יהושע שפגשנו בפרקים?
יהושע בתזמורת!
המוזיקאי הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי חי במאה ה-19 ברוסיה. עיקר עיסוקו היה חידוש מוזיקה רוסית מימי...
יהושע בתזמורת!
"וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ: וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה' אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל." (פסוקים כט-לא)
מוֹדֵסט פֵּטרוֹבִיץ' מוּסוֹרגְסְקִי , 1839- 1881, מלחין רוסי

מוֹדֵסט פֵּטרוֹבִיץ' מוּסוֹרגְסְקִי , 1839- 1881, מלחין רוסי. מתוך ויקישיתוף

המוזיקאי הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי חי במאה ה-19 ברוסיה. עיקר עיסוקו היה חידוש מוזיקה רוסית מימי הביניים והפולקלור של המוזיקה הרוסית, והלבשתם בסגנון מודרני וחדשני לזמנו.

להמשך קריאה

אחת היצירות המפורסמות שלו, שאתם בוודאי מכירים, היא "תמונות בתערוכה". בהקשר שלנו, אחת מהיצירות שכתב בסוף חייו הייתה: "יהושע בן נון". את המילים, ברוסית, כתב המלחין עצמו, בהתבסס על הסיפור המקראי, והתאים אותן למוזיקה לאופרה שכתב עשר שנים לפני כן.

רוצים לשמוע? בבקשה!
האזינו להקלטה מתוך האתר "זמרשת".
אם יש בכיתה דוברי רוסית – מצוין!

  • אילו תחושות עולות בנו בנוגע לסיכום חייו של יהושע, כשאנו מקשיבים לצלילי היצירה?
היכן היא שְׁכֶם?
אירוע השבעת העם על הברית, לקראת מותו של יהושע, התרחש לפי הפסוקים בעיר שכם. היכן...
היכן היא שְׁכֶם?
"וַיֶּאֶסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים." (פסוק א)

מפת ארץ ישראל.

שכם והר עיבל בסוף המאה ה-19

אירוע השבעת העם על הברית, לקראת מותו של יהושע, התרחש לפי הפסוקים בעיר שכם. היכן נמצאת אותה עיר? חוקרים מזהים את המקום עם דרום-מזרח העיר שכם של היום (אפשר לחפש את שכם במפה).

להמשך קריאה

היום מכונה המקום "תֵּל בלאטה". מדוע? שמה הראשון של שכם היה "אֵלוֹן מוֹרֶה". בעברית אֵלון הוא מישור, אולם בתרגומים של התנ"ך שובש הניקוד והמילה נכתבה: "אָלון", שהוא שם של עץ. לעץ האלון יש בלוטים, ומכאן נוצר כינויו של המקום: תֵּל בלאטה.
לפי המסורת, במקום קבורים יהושע וגם יוסף, שאת עצמותיו הביאו ממצרים.
עבור ארכאולוגים שכם היא עיר מעניינת המלמדת על חילופי תושבים ושלטון לאורך זמן.
היום שכם היא עיר פלסטינית גדולה, וחיים בה 170,000 תושבים. שמה הערבי הוא "נַאבְּלוּס" – כנראה גלגול של המילה היוונית "ניאואפוליס", שפירושה – עיר חדשה.

  • למדנו ששמה של העיר שכם השתנה במשך ההיסטוריה פעמים רבות. מה אפשר ללמוד מכך?
מקום קבורת יהושע
בספר יהושע מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בְּתִמְנַת סֶרַח, ובספר שופטים מסופר שמקום קבורתו...
מקום קבורת יהושע
"...וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ." (פסוקים כט-ל)
שלט רחוב יהושע בן נון.

שלט רחוב יהושע בן נון, ירושלים. קרדיט: By: ZeevVeez at flickr, CC BY 2.0

בספר יהושע מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בְּתִמְנַת סֶרַח, ובספר שופטים מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בְּתִמְנַת חֶרֶס.

"וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים: וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ."
(שופטים ב, ח-ט)

להמשך קריאה

אז "חֶרֶס" או "סֶרַח"? מה כבר ההבדל, אתם שואלים? בטח מישהו בלבל אותיות…
אבל המילה "חרס" פירושה: שמש, חמה.
והמילה "סרח" פירושה: משהו עודף, והיא גם מזכירה את המילה "סירחון".
עכשיו יש הבדל?

איך אפשר להסביר את זה?
ובכן, לפניכם שלושה הסברים:
פירוש חז"ל: "כתיב סרח וכתיב חרס. אמר ר' אלעזר: בתחילה (לפני כיבוש יהושע) פירותיה כחרס, ולבסוף פירותיה מסריחין (מרוב שמנן). ואיכא דאמרי (ויש האומרים): בתחילה מסריחין, ולבסוף כחרס נשמרים יפה.
(תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכב עמוד ב)
רש"י: "על שום שהעמידו תמונת חרס (שמש) על קברו, כלומר: חבל על אדם שהעמיד החמה ומוטל בקבר."
לפי חוקרים, שם המקום היה תמנת חרס, אבל כדי ללעוג לפולחן השמש ולעבודת האלילים, שינו את שם המקום בכתובים לשם: "תמנת סרח".

  • לפי איזה הסבר "תמנת סרח" הוא השם הנכון?
  • לפי איזה הסבר "תמנת חרס" הוא השם הנכון?
  • לפי איזה הסבר שני השמות נכונים?
  • מה אפשר ללמוד מריבוי הפרשנויות?
אבן העֵדוּת
  לא, לא טעיתם. אנחנו מדברים על יהושע, ובכל זאת אחת התמונות היא איור של...
אבן העֵדוּת
"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם." (פסוק כז)

אבן שנמצאת בסמוך לשרידי חומת שכם העתיקה, מיוחסת ל'אבן הגדולה' המתוארת בסוף מעמד כריתת הברית.

משה משבר את לוחות הברית, איור של גוסטב דורה.

 

לא, לא טעיתם. אנחנו מדברים על יהושע, ובכל זאת אחת התמונות היא איור של משה רבנו (איור של האומן הצרפתי גוסטב דורה מהמאה ה-19). אז מה הסיפור?

להמשך קריאה

בתמונה משה מחזיק את לוחות הברית אחרי מעמד הר סיני. התמונה מבוססת על הכתוב בספר שמות: "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת."
(שמות לב, טו-טז)

קראו את הפסוק מספר יהושע ואת הפסוק מספר שמות:

  • מהם הדברים המשותפים לאבנים המופיעות בפסוקים?
  • מדוע לדעתכם נבחרה "אבן" להיות "עדה" לקשר בין אלוהים ובין העם?
  • שאלת אתגר: מה לדעתכם מקורה של המילה "חוק"? רמז: חשבו על הקשר למילים הכתובות באבן.
הסרת אלוהי הנֵכָר!
    יהושע מצווה להסיר את אלוהי הניכר. מה בדיוק הוא רוצה שיסירו? התצלומים שלפניכם...
הסרת אלוהי הנֵכָר!
"וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל." (פסוק כג)

צלמית שור משומרון, 1200 לפנה"ס בערך. יחידת קמ"ט ארכאולוגיה. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, קצין מטה ארכיאולוגיה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

‏‏צלמית האל בעל שנמצאה במגידו. גודלה 25 ס"מ, מאות 12-13 לפני ה ספירה. באדיבות רשות העתיקות. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא.

 

 

יהושע מצווה להסיר את אלוהי הניכר. מה בדיוק הוא רוצה שיסירו? התצלומים שלפניכם הם תצלומים של ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בארץ ישראל, והם בערך מהתקופה של יהושע.

להמשך קריאה

שניהם מדגימים את הרעיון של "עבודת אלילים".
לפי הדת הכנענית, האל "בַּעַל" הוא האל האחראי לגשם ולפריון האדמה.
הַפָּר (וגם הפָּרה) היו בתרבות המצרית ובתרבות הכנענית בעלי חשיבות כמו של אל. אפשר להיזכר, לדוגמה, בסיפור "עגל הזהב" ביציאת מצרים. בני ישראל נבהלו כשמשה נעלם ומייד בנו לעצמם פסל של אל בדמות עגל.
הממצאים הארכאולוגיים הם פסלים שמייצגים את האלים, או במילים אחרות "צַלְמִית".

  • לפי מה שהבנתם, מהם ההבדלים בין האל בתפיסה היהודית לבין האלים בתפיסה הכנענית?
  • כאשר יהושע מצווה: "הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם", מה הוא מתכוון שיעשו?
    מדוע הוא מצווה לעשות זאת?
התחייבות לעתיד
לקראת סוף חייו של יהושע, תוך כדי מסעות הכיבוש, יהושע לא ממנה מנהיג שיחליף אותו,...
התחייבות לעתיד
"וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת ה' נַעֲבֹד: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ עֵדִים." (פסוקים כא-כב)

לקראת סוף חייו של יהושע, תוך כדי מסעות הכיבוש, יהושע לא ממנה מנהיג שיחליף אותו, אלא מוצא שיטה אחרת: הוא מזמין את העם לבחור מחדש בברית עם אלוהים ובמחויבות אישית לחוקי התורה. והעם מסכים!

צפו בסרטון עד דקה 12:32 :

  • מדוע לדעתכם יהושע לא ממנה מנהיג במקומו?
  • מהם היתרונות ומהם החסרונות של מחויבות העם לחוקי התורה, במקום מחויבותו למנהיג?

קרדיט: חדשות התנ"ך: חלוקת הנחלות הגדולה, חינוכית ראשונים בעולם, 2016

מה זוכרים?
גם בסרטון, כמו בפרק, חוזרים אחורה בזמן ומספרים לנו על האירועים ההיסטוריים בתולדות עם ישראל...
מה זוכרים?
"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים." (פסוק ב)

גם בסרטון, כמו בפרק, חוזרים אחורה בזמן ומספרים לנו על האירועים ההיסטוריים בתולדות עם ישראל שקדמו להגעה לארץ כנען.

להמשך קריאה

צפו בסרטון וקראו את הפסוקים בפרק שבהם מזכיר יהושע את אירועי העבר (מפסוק ב ועד המילה "ועתה" בפסוק יד, שמשמעותה: "ועכשיו", כלומר הפסקנו לדבר על העבר ומעכשיו מדברים על ההווה.)

קרדיט: מה שקרה במקרא – הסיפור בקיצור / מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2014

  • אילו אירועים דומים מוזכרים בסרטון וגם בפרק?
  • מה לדעתכם המטרה של יהושע בסיפור מחודש של סיפורי העבר?
  • אילו אתם הייתם עורכים סרט או כותבים: אילו אירועים לדעתכם חשוב להזכיר? מדוע?