סגור תצוגת כיתה
הפרק

"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ… וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם"

פסוקים ז-יא

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

הצהרת כורש פותחת תקופה חדשה בתולדות העם היהודי, תקופה המכונה 'שיבת ציון'. נבחן את התגובה של היהודים להצהרה – האם כולם מיהרו לעלות לארץ? אם לא, ננסה להבין מדוע.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
נקרין לתלמידים את מם כורש ונשאל את התלמידים:

  • דמיינו שאתם חיים בזמן הצהרת כורש אחרי שבעים שנה בגלות – רובכם נולדתם בגלות ואף לא הייתם מעולם בירושלים. האם הייתם נענים להצעתו של כורש ועולים לירושלים? מדוע?

הצעה שנייה – נתוני הלמ"ס:
נחלק לתלמידים את נתוני הלמ"ס 2016 על כמות היהודים בארץ ובעולם. נשאל את התלמידים:

  • מה אנו יכולים ללמוד מהנתונים?
  • מה דעתכם על הנתונים?
  • האם הם מפתיעים?

הצעה שלישית – יהדות התפוצות, הגדרה וחשיבות:
נחלק לתלמידים את ההגדרה של הסוכנות היהודית ליהדות התפוצות. נבקש מהתלמידים לבחור משפט שהם מסכימים אתו, או שאינם מסכימים אתו או משפט שהפתיע אותם. נשאל את התלמידים:

  • מה היחס בין ישראל לבין התפוצות לפי ההגדרה?
  • מה דעתכם על היחסים בין השתיים?

הזמנה לקריאה

מזמור תהילים קכו – כיצד מתוארת השיבה?
הצהרת כורש פותחת תקופה חדשה המכונה 'שיבת ציון' או 'תקופת בית שני'. מקור השם 'שיבת ציון' הוא במזמור קכו בתהילים. נקרא יחד עם התלמידים את תהילים קכו ונתמקד בשני פסוקים:

  • פסוק א: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"
    תקופת שיבת ציון מתוארת כאן כחלום, נשאל את התלמידים:
    • מדוע לדעתכם בחרו בתיאור זה של חלום?
  • פסוק ד: "שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב"
    שטיינזלץ מבאר באתר 929: אפיקי הנחלים בנגב יבשים בדרך כלל. כשהם מתמלאים הרי זה ממי גשמים שירדו במרחק רב מהם, והאפיק לפתע מתמלא מים רבים – זהו שיטפון.

"כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב", האומנם?
כורש יוצא בהצהרה חסרת תקדים. לאחר שבעים שנה בגלות אפשר לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש מחדש!
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם תהיה תגובתם של העם היהודי בגלות?
  • כיצד לדעתכם ציפה כורש שהם יגיבו?

נציג לתלמידים את הטענה הבאה: כורש ידע כי לא כל היהודים יחזרו לירושלים וחלקם יישארו בבבל.
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-ד ולמצוא הוכחות לחיזוק הטענה. (פסוק ג – " מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ…", פסוק ד – "וְכָל הַנִּשְׁאָר…".

נשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם הגיבו היהודים?
  • האם בחרו לעלות לארץ או להישאר בבבל?

נקרא עם התלמידים את פסוקים ה-ז. בפועל לא כל היהודים עולים, רבים מעדיפים להישאר בבבל, שם הם התבססו והשתקעו. בפסוק ו אנו אף רואים שהם היו מבוססים מבחינה כלכלית.

החיים בבבל בזמן הגלות – מגילות 'אל יהודו':
בירמיהו פרק כט מתואר כי ירמיהו הנביא שלח איגרת ליהודים בבבל בראשיתה של הגלות. באיגרת ביקש מהם ירמיהו להשתקע בבבל, הוא שאף לא לטפח תקוות שווא על חזרה בקרב הגולים וידע כי יעברו כשבעים שנה עד שהגלות תסתיים והעם יורשה לחזור לארצו, ועד אז ביקש שיבססו את חייהם בבבל.
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם העם הצליח להשתקע בבבל?

בשנת 2015 התפרסמו כתבות על מגילות שנמצאו בבבל השופכות אור על חייהם של הגולים בבבל. נקדיש זמן קצר לעיסוק בחיי הגולים דרך הכתבות.
נחלק לתלמידים חלקים מתוך כתבות על חיי היהודים הגולים בבבל: הכתבה 'מגילות קומראן הבבליות' (פסקה: ברוכים הבאים לאל יהודו) והכתבה 'אילנות היוחסין של גולי בבל' (פסקאות: העולים מעירק בוכים, התבוללות כלכלית, פוליטית ומנהלית).

נבקש מהתלמידים לקרוא אותן יחד בזוגות ולכתוב מה אפשר ללמוד מתוך הממצאים על החיים בבבל בתחומים אלו: התא המשפחתי, תחומי עיסוק, יחס ליהדות, היחסים עם שכניהם הגויים ומעמד האישה.

נחזור במליאה לדון בממצאים שעלו מתוך הכתבות ונשאל את התלמידים:

  • כפי שעולה מהפסוקים, הרוב המוחלט של גולי בבל לא עלו בחזרה לירושלים, מדוע לדעתכם?

נעיין ברש"י לפסוק ד ונענה על השאלות המובאות אחריו במליאת הכיתה.

מי עלה בכל זאת, ומה לקחו אתם?
נקרא עם התלמידים את פסוק ה ונשאל:

  • מי הם העולים לירושלים? (ראשי האבות ליהודה ובנימין, הכוהנים והלויים)

בנוסף לכך נאמר שבין העולים היו "לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת רוּחוֹ".
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם משמעות הפסוק?
  • כיצד אתם מפרשים אותו?

נבקש מהתלמידים לחזור לתחילת הפרק ונשאל:

  • איפה עוד מופיעה התעוררות?
  • מי לפי הכתוב אחראי להעיר את הדמויות בפרק? ("הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ" – פסוק א)
  • מדוע לדעתכם המחבר המקראי בוחר להשתמש בפועל להעיר?
  • האם יש קשר בין הפועל לבין תהילים קכו?

אחרי החורבן הקשה ותקופת הגלות הצהרת כורש מגיעה בהפתעה ומגשימה חלום לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש.

רשימת כלים:
נערוך רשימה של הכלים שהוחזרו לירושלים עם העולים. מדובר בכלים שהוצאו מירושלים בחורבן.

  • שלושים אגרטלי זהב = כלי קיבול גדולים,
  • אלף אגרטלי כסף,
  • עשרים ותשעה מחלפים = סכיני שחיטה,
  • שלושים כפורי זהב = ספלים ששימשו לזריקת הדם על המזבח לכפרה,
  • ארבע מאות ועשר כפורי כסף,
  • אלף כלים אחרים (לא מפורטים).

נשאל את התלמידים:

  • מה המטרה של העולים לפי הרשימה ולפי פסוק ה? (לבנות את בית אלוהים אשר בירושלים)
  • מה לדעתכם חשו העולים ומה חשו אלו שהחליטו להישאר בבבל?
  • מהי לדעתכם הסיבה שהמשימה הראשונה שלהם היא דווקא בית המקדש?
  • איזה תפקיד חשוב יכול להיות לבית המקדש במצב שבו רק חלק מהעם עלה ורבים נשארו בבבל?

מבט לחיים

התנועה הציונית ראתה בשיבת ציון של עזרא ונחמיה מקור השראה חשוב ביותר מכיוון שהיא העמידה מודל לחזרה פוליטית ואנושית לארץ, שלא כמו בתפיסות המשיחיות ביתר ספרי התנ"ך.

בשנת שבעים לספירה נחרב בית המקדש השני, והעם היהודי יצא לגלות של 2,000 שנה. העם היהודי חיפש מנהיג שיתמוך בחזרה של העם היהודי לארץ ישראל, הרצל חיפש "כורש" חדש. נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים דמות שאפשר להשוות לכורש או הצהרה מפורסמת שאפשר להשוות להצהרת כורש?
  • האם יש צורך בהצהרה כזו? מדוע?

נקרא עם התלמידים את הצהרת בלפור. מההצהרה ועד להקמת המדינה עברו שלושים שנה, אך להצהרה חשיבות עצומה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את ההגדרה של יהדות התפוצות וראינו כי התגובה של העם היהודי הייתה מפתיעה במקצת, ורבים מהגולים החליטו להישאר בבבל. ניתחנו את דבריו של כורש, ראינו כי סביר להניח שגם הוא ידע שלא כל היהודים יעלו לארץ בעקבות ההצהרה ולמדנו על החיים בבבל בעזרת גילוי מגילות 'אל יהודו'. לבסוף, השווינו בין הצהרת כורש לבין הצהרת בלפור ודנו במשמעותה לתנועה הציונית.
מיומנויות: ניתוח טקסט מקראי, ממצאים חוץ-מקראיים, שילוב בין מקורות מקראיים.
מתודות: ניתחנו נתונים ובחנו הגדרות, העמקנו בטקסט המקראי כדי ללמוד על חייהם של הגולים בבבל.

אפשר עוד...

נבואות ירמיה:
חיפוש בקונקורדנציה:
לחלק זה יש להביא ספרי קונקורדנציה לכיתה או לחלופין להביא צילומים של העמודים הרלוונטיים. נבקש מהתלמידים לחפש בקונקורדנציה את האזכורים של המילים "שבעים שנה" בספר ירמיהו.

  • ירמיהו פרק כה פסוקים יא-יב
  • ירמיהו פרק כט פסוק י

נשאל את התלמידים: 

  • על מה ירמיהו מנבא? (הוא מנבא שיהיה חורבן, אך תקופת הגלות והשעבוד תיפסק כעבור שבעים שנה)

מהמילים "לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה" בפסוק א בפרקנו אפשר להבין שהצהרת כורש היא התגשמות נבואת ירמיהו שדיבר על הפסקת השעבוד כעבור שבעים שנה.

חישוב בעייתי:
נכתוב על הלוח את תאריכים אלה:

  • נבואת ירמיה – 605 לפנה"ס (איך אנו יודעים זאת? בירמיהו פרק כה פסוק א כתוב שירמיהו מנבא בשנה הראשונה לנבוכדנצר מלך בבל. במלכים פרק ה פסוק כה נאמר שנבוכדנצר החריב את בית המקדש בשנתו השמונה עשרה, כלומר ב-604 לפנה"ס)
  • חורבן בית ראשון – 586 לפנה"ס
  • הצהרת כורש – 538 לפנה"ס
  • סיום בניית בית המקדש השני – 516 לפנה"ס

נבקש מהתלמידים למצוא את השילובים שיביאו אותנו להפרש של שבעים שנה.
חורבן ירושלים התרחש ב-586 לפנה"ס והצהרת כורש ב-538 לפנה"ס – 48 שנה. אז למה ירמיהו מנבא 70 שנה?

  1. בין נבואת ירמיה לגבי החורבן וסיומו לבין הצהרת כורש יש כמעט 70 שנה (66) יש לשער כי ירמיה השתמש במספר 70 בשל משמעותו הסמלית – מספר טיפולוגי הבא לייצג שלמות והוא לא התכוון לדייק במניין השנים.
  2. בין החורבן ב-586 לפנה"ס לבין סיום בניית בית המקדש השני ב-516 עברו 70 שנה.

אפשר לחזור עם התלמידים לעמוד הרלוונטי בקונקורדנציה ולראות כי לנבואת שבעים השנה של ירמיה יש הד עצום במקרא, וספרים שונים מזכירים אותה (זכריה פרק ז פסוק ה, דניאל פרק ט פסוק ב].

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מם כורש
מתוך: מחולל ממים
רש"י לעזרא א פסוק ד
וכל הנשאר – וכל יהודי הנשאר במקומו שלא יוכל לעלות מחמת שאין לו ממון. ענו...
רש"י לעזרא א פסוק ד

וכל הנשאר – וכל יהודי הנשאר במקומו שלא יוכל לעלות מחמת שאין לו ממון.

ענו על השאלות:

  • כיצד רש"י מבין את הישארותם של יהודי בבל בבבל?
  • לאור המובא בירמיהו פרק כט, האם יכולה להיות תשובה נוספת?
הצהרת בלפור
מתוך ויקישיתוף לורד רוטשילד היקר, יש לי עונג רב להעביר אליך מטעם ממשלת הוד מלכותו...
הצהרת בלפור

לורד רוטשילד היקר,
יש לי עונג רב להעביר אליך מטעם ממשלת הוד מלכותו את הצהרת האהדה הבאה לשאיפות היהודיות הציוניות, שהוגשה לקבינט ואושרה על ידיו:
משלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותעשה מיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו, תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא-יהודיות הקיימות בארץ ישראל, או בזכויות ובמעמד המדיני שמהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת."
אכיר לך תודה, אם תביא הצהרה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית.

שלך,
ארתור ג'יימס בלפור

איפה כולם?
  בתקופת שיבת ציון רק חלק מהעם חזר מבָּבֶל ליהודה. המדרש מתייחס לכך ומביע את...
איפה כולם?
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם." (פסוק ג)

גוסטב דורה, עזרא קורא למתנדבים לצאת לירושלים ("די כל מתנדב…למהך לירושלם עמך יהך" . עזרא, ז, יג), המאה ה-19, הדפס

 

בתקופת שיבת ציון רק חלק מהעם חזר מבָּבֶל ליהודה. המדרש מתייחס לכך ומביע את נקודת מבטו של בן ארץ ישראל שעלה אליה מבָּבֶל:

להמשך המדרש

כמה שונא אני אתכם (בני בבל) – שכן נאמר: "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז" (שיר השירים ח, ט). אם עשיתם עצמכם כחומה (כגוף אחד, כולם יחדיו) ועליתם כולכם בימי עזרא – נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו; עכשיו שעליתם כדלתות (כלומר: מעט ולא כולכם) – נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו.
(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט עמוד ב)

על פי ביאור שטיינזלץ

  • במדרש מופיע משל להתנהגות העם, בדמות מתכת אצילה ועץ חזק ומשובח. מה יתרון המתכת על העץ? ומה הנמשל?
משה השני
ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה… כי...
משה השני
"כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט." (עזרא ז , י)

גוסטב דורה, עזרא קורא בתורה, הדפס, 1885. Nicku / Shutterstock.com

ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה… כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלהיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט, ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו, נשתנה על ידו הכתב*.
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא עמוד ב)

*הכתב העברי המקובל כיום, הקרוי "אשורי", החליף את הכתב העברי הקדום.

  • למי מֻשְׁוֶה עזרא, ומה ניתן ללמוד מכך על תפקידו ההיסטורי?
המילה האחרונה בתנ"ך
כורש מאפשר לגולים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים. "מִי בָכֶם" – לשון...
המילה האחרונה בתנ"ך
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם..." (פסוק ג)

באדיבות משרד העלייה והקליטה.

כורש מאפשר לגולים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים.
"מִי בָכֶם" – לשון התנדבות ולא חובה כללית.
"יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ" – ברכת דרך צלחה.

להמשך קריאה

"וְיַעַל לִירוּשָׁלַם" – המונח "עלייה" הוא אחד המאפיינים המייחדים את עם ישראל ואת מדינת ישראל. לארץ ישראל יהודים לא מהגרים, אלא עולים.
מושג העלייה ארצה יסודו במקרא. התלמוד סומך יתדותיו על הפסוק: "וקמת ועלית אל המקום" (דברים יז, ח) – מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות". זו אינה אמירה גאוגרפית, זו אמירה ערכית של שליחות. מדינת ישראל חרתה על דגלה את העלייה כיסוד לקיומה. סעיף 1 לחוק השבות, התש"י -1950 קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה".

על פי: אליקים רובינשטיין, "ויעל". אתר מיזם

  • התנ"ך נחתם בהצהרת כורש, במילים זהות למילים בעזרא פרק א: "…מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל" (דברי הימים ב פרק לו ,כג). מדוע לדעתכם בחרו מחברי התנ"ך לסיים אותו דווקא כך?
  • מקובל לקרוא ליהודים המגיעים ארצה "עולים". האם יש חשיבות לשימוש במונח זה ולא במונח הכללי "מהגרים"?
הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ
  מי היה כורש? "שליט אדיר ונאור" – כך סיכם דוד בן-גוריון בהתפעמות את דמותו...
הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ
"...הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ..." (פסוק א)

כורש, איור, 1875. מתוך: Illustrerad verldshistoria utgifven av E. Wallis. volume I

 

מי היה כורש? "שליט אדיר ונאור" – כך סיכם דוד בן-גוריון בהתפעמות את דמותו של כורש (השני) מלך פרס.

להמשך קריאה

להערכת בן-גוריון, שהרבה להגות בתנ"ך, כורש היה ראוי לקילוסים (דברי שבח) אלה, "ולא רק בגלל הכרזתו והרשות שנתן לגולי בבל לשוב לארצם ולבנות שוב [את] בית המקדש בירושלים": על פי העדויות המקראיות ומקורות היסטוריים (בעיקר יווניים), הסיק בן-גוריון כי כורש היה "אחת הדמויות הגדולות ביותר" בהיסטוריה…
מנקודת מבט יהודית, כורש ויורשיו מילאו תפקיד מכריע לא רק בשיבה לציון, אלא בעיצוב פַּחֲוַת יהודה כמרחב אוטונומי, שבו נוצקו היסודות ל"חומת היהדות" וגובשו "הדפוסים הרוחניים של האומה העברית, אשר האריכו ימים מאז ועד היום הזה".

על פי: מתיה קם, "שליט אדיר ונאור". אתר מיזם 929

תורות רוחניות רבות מְדַמוֹת את מצבו הקיומי של האדם ל"מצב שינה". מטרת התורות הללו היא לסייע לאדם "להתעורר". בפרק א אלוהים מתואר כמעיר את רוחו של כורש.

  • לפיכך, האם כורש אכן זכאי לשבחים שקיבל, או שהוא פועל כמו בובה על חוט?
  • על איזה מלך נוסף בתנ"ך מסופר כי התקשה לישון בלילה? ציינו שתי נקודות משותפות למלכים הללו.
סמל המדינה - סיפורו של עם
  מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, היא יצירתו של האומן...
סמל המדינה - סיפורו של עם

מנורת הכנסת, מעשה ידי האמן בנו אלקן, ברונזה, 1955. צילום: משה מילנר, לע"מ

עזרא, פרט מתוך פסל מנורת הכנסת מעשה ידי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן, ברונזה, 1955. צילום: © Tamar HaYardeni. מתוך ויקיפדיה העברית.

 

מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, היא יצירתו של האומן היהודי-אנגלי (יליד גרמניה) בֶּנוֹ אלְקַן (1877–1960).

להמשך קריאה

המנורה מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל.
עזרא הסופר, שעמד בראש שבי ציון ונודע בתַקָנוֹתָיו הדתיות, מופיע בתבליט גבוה מעל העם – קורא מהמגילה את חוקי התורה. המנורה מעוצבת כך שמול התבליט של עזרא, באופן מנוגד/משלים, מופיעה דמותו של הִלֵל הזקן, המייצג רוח סובלנית יותר של היהדות.

  • עזרא הסופר ידוע כמנהיג דתי בקיא בתורה ומחמיר במצוותיה. איזה מאבק דתי גדול מיוחס לו?
סעודה בכלי בית המקדש
ביצירתו "המשתה של בלשאצר" מתמקד האומן ההולנדי רמברנדט (1669-1606) ברגע שבו המנהיג מאבד את דרכו....
סעודה בכלי בית המקדש
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה." (פסוקים ז-ח)

רמברנדט, משתה בלשצר, 1638-1635 בערך, שמן על בד. מאוסף National Gallery, לונדון. מתוך ויקשיתוף

ביצירתו "המשתה של בלשאצר" מתמקד האומן ההולנדי רמברנדט (1669-1606) ברגע שבו המנהיג מאבד את דרכו.

להמשך קריאה

על שולחן המשתה מונחים כלי בית המקדש. המלך בלשאצר, בנו של נבוכדנצר, מנכס אליו את כלי בית המקדש שגזל אביו. הוא רואה בכלי הפולחן הדתיים רק את ערכם החומרי. בציור, המלך נבהל מיד נַעֲלָמָה שכותבת על הקיר משפט סתום מבחינתו. בעקבות המראה המוזר המלך מזמן את דניאל, וזה פותר את התעלומה – הכתובת מבשרת על סופה הקָרֵב של הממלכה.
הציור אומנם מתאר סיטואציה הקשורה לספר דניאל, אך תיאור כלי בית המקדש הרחק ממקום מוצאם – ירושלים – נמצא כאן בעזרא פרק א.

  • בפרק א כורש מעביר לשֵׁשְׁבַּצַּר, נשיא יהודה, את כלי בית המקדש. הציעו הסבר – מה הניע את כורש לוותר על האוצרות שזכה בהם ולהעבירם לידי נתיניו?
פָּרַס
  ממלכת פרס השתרעה ממזרח לעיראק, בין הים הכספי בצפון לבין המפרץ הפרסי בדרום. ממלכה...
פָּרַס
"כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם..." (פסוק ב)

פרט מאפריז הקשתים בארמון דריוס בסוסה, 510 לפנה"ס. קרדיט: מאוסף מוזיאון הלובר, צלם: (Jastrow (2005, ויקישיתוף

מפת ממלכת פרס בשיא גודלה. יוצרים: Fabienkhan ורוליג, ויקישיתוף, CC BY-SA 2.5

 

ממלכת פרס השתרעה ממזרח לעיראק, בין הים הכספי בצפון לבין המפרץ הפרסי בדרום.

להמשך קריאה

ממלכה זו נקשרת להיסטוריה של עם ישראל רק מהתקופה האחמנית – מעלייתו של כורש (559 לפני הספירה), שהביס את מלך מָדַי, לכד את ממלכתו וייסד את פרס האחמנית (משושלת אחמנש, מאבותיו של כורש). בשנת 539 לפני הספירה הכניע כורש את בבל ואת מלכָּהּ נבונאיד, והאימפריה שהקים ירשה את מקומן של אשור ובבל וכללה גם את סוריה ואת מֶסוֹפּוֹטַמְיָה.
האימפריה האדירה חולקה לפְּחָווֹת (נציבויות), ובתוכָן ניתנה לתושבים אוטונומיה דתית ואוטונומיה בלבוש ובמנהגים, תוך ציות לשלטון המרכזי והעלאת מיסים.
ממלכת יהודה של שבי ציון נכללה בְּפַחֲוַת עבר הנהר הפרסית. אחד מיורשיו של כורש הוא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מלך פרס ומָדַי הנזכר במגילת אסתר, שזיהויו וזמנו אינם ידועים בוודאות.
התקופה הפרסית נמשכה עד לשנת 333 לפני הספירה, שבה ניצח אלכסנדר מוקדון את דרייווש הפרסי והתחילה התקופה היוונית ההלניסטית.

מעובד על פי הספרייה הווירטואלית של מטח. © כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים.

  • מה היה סוד כוחה של האימפריה הפרסית? במה שונה צורת השלטון בה מצורות השלטון בממלכות שקדמו לה, למשל אשור ובבל?
כְּלֵי בֵית המקדש
במלכים ב פרק כה פסוקים יג-יז מתואר בפירוט השלל שלקחו הבבלים מהמקדש. מעניין שאין התאמה...
כְּלֵי בֵית המקדש
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו." (פסוק ז)

גוסטב דורה, "והמלך כורש הוציא את-כלי בית-ה'" (עזרא א, ז), מאה 19, הדפס

במלכים ב פרק כה פסוקים יג-יז מתואר בפירוט השלל שלקחו הבבלים מהמקדש. מעניין שאין התאמה בין הכלים שלקחו לבין אלה שחזרו עם הצהרת כורש.

להמשך קריאה

העובדה שמסופר על כורש כי הוא הוציא את הכלים שהמלך נבוכדנצר שיכן בבית אלוהיו, מלמדת על הכבוד שרחשו מלכי פרס לכלי המקדש וגם על ההמשכיות שהם ראו במעשה בניית המקדש החדש. בפרק שלנו מתואר כי לא המנורה, השולחן וארון הברית חזרו עם הגולים, אלא "אֲגַרְטְלֵי זָהָב… אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף… מַחֲלָפִים… כְּפוֹרֵי זָהָב… כְּפוֹרֵי כֶסֶף…" (פסוקים ט-י). מדובר בכלי קיבול ששימשו לעבודת הקודש, אלפי כלים, אבל קטנים…

  • מה אפשר ללמוד על כורש ועל גישתו הדתית מכך שהחזיר לגולים את כלי בית המקדש?
גליל כורש
    הצהרת כורש כפי שהיא מופיעה ב"גליל כורש", ממצא ארכאולוגי המתוארך לשנת 539 לפנה"ס...
גליל כורש
"...וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה." (פסוקים א-ב)

"גליל כורש", Photograph by Mike Peel (www.mikepeel.net). Modifications by مانفی, CC-BY-SA-4.0, Wikimedia commons

האולם בו מוצג "גליל כורש" במוזיאון הבריטי, לונדון. צילום: Kaaveh Ahangar, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

 

הצהרת כורש כפי שהיא מופיעה ב"גליל כורש", ממצא ארכאולוגי המתוארך לשנת 539 לפנה"ס אשר נמצא ב-1879 ע"י ארכאולוג בריטי, ומוצג היום במוזאון הבריטי בלונדון:

להמשך קריאה

כל מלכי ארץ המערב יושבי אהלים,
הביאו את מנחתם הגדולה לתוך בבל וינשקו את רגלי.
למן […] ועד הערים אשור ושושן, אכד וארץ אשנונה
והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותי שמעבר לחדקל,
אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן,
החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים.
כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם.
ואת אלוהי שומר אכד, אשר נבונאיד הביא לבבל על אפו ועל חמתו של אדון האלים – בפקודת מַרְדֻךְּ האדון הגדול הושבתי אותם בשלום למשכנם – מושב שמחתם.

  • מהו ההבדל המהותי בין הנוסח המופיע על הגליל לבין זה שמופיע בפרק? מהן הסיבות לשוני הזה? הציגו לפחות 2 סיבות אפשריות.
עזרא - קווים לדמותו
ספר עזרא מספר את סיפורם של שבי ציון ושל המנהיגים הבולטים שליוו אותם. מה היו...
עזרא - קווים לדמותו
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס… הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס…" (פסוק א)

  • ספר עזרא מספר את סיפורם של שבי ציון ושל המנהיגים הבולטים שליוו אותם. מה היו אתגרי התקופה ומהי החברה שביקשו לייסד בציון?

קרדיט: 929- עזרא ונחמיה / 929 תנך ביחד

גליל כורש - קול חשוב של חפץ אילם
על גליל כורש ועל הצהרת כורש, שהיא סמל לסובלנות ולרב-תרבותיות, תוכלו לשמוע בהרצאה מרתקת זו....
גליל כורש - קול חשוב של חפץ אילם
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר." (פסוק א)

על גליל כורש ועל הצהרת כורש, שהיא סמל לסובלנות ולרב-תרבותיות, תוכלו לשמוע בהרצאה מרתקת זו. ניל מקגרגור, מנהל המוזאון הבריטי, עוקב אחר 2,600 שנות היסטוריה במזרח התיכון בעזרת חפץ יחיד זה.

  • לטענת מנהל המוזאון הבריטי, גליל כורש הוא עדות לכך שממלכת פרס הייתה בשעתה סמל ודוגמה לאחדות במזרח התיכון. מה היה סודה של אותה אחדות?

קרדיט: ניל מקגרגור: 2,600 שנות הסטוריה בחפץ אחד. תרגום לעברית: ערן גבעוני ועידו דקרס. אתר TED.com

שיבת ציון
קטע מתוך סדרת תעודה על תולדות ארץ ישראל, מהזמן הקדום ביותר ועד העת החדשה בתקופה...
שיבת ציון
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה…" (פסוק ג)

קטע מתוך סדרת תעודה על תולדות ארץ ישראל, מהזמן הקדום ביותר ועד העת החדשה בתקופה העותמאנית. והפעם: השיבה – 586 לפנה"ס עד 332 לפנה"ס. צפו עד דקה 06:38.

  • האם נקודת המבט של יוצרי הקטע היא מחקרית או מסורתית?
  • מה מוסיף לנו הסרטון על המופיע בפרק?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל: פרק 6: השיבה. ערוץ היוטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי