"מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"
פרק קד, א-כו
בכמה מילים
מזמור קד הוא שיר הלל לבריאה על כל פרטיה. נלמד את המזמור לפי חלוקה פנימית לנושאים שדרכם המשורר מבטא את עושר הבריאה. נראה כיצד המשורר קושר בין ההרמוניה שבטבע ובין חוכמתו של אלוהים, ומה מקומו של האדם בהרמוניה זו בבקשה: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ". נתמקד בשאלת מקומו של האדם ביחס לטבע – האם הוא חלק ממנו או חיצוני לו? וכיצד הוא יכול להשתלב בהרמוניית הבריאה בלי להפר אותה?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – גלגל החיים:
נצפה עם התלמידים בשיר 'גלגל החיים' מתוך הסרט מלך האריות.
נאזין יחד למילים ונשאל את התלמידים מתוך היכרותם עם הסרט:
- מה הכוונה בביטוי 'גלגל החיים'?
- האם לפי השיר הזה ולפי האנימציה יש סדר בטבע? מהו הסדר?
- מדוע יש זיקה בין בעלי החיים, למשל?
נסביר שהיום נלמד מזמור שעוסק בחוכמה הטמונה בבריאה וכיצד היא קשורה לגלגל החיים. *הערה למורה: ישנו קטע בראשית הסרט שבו מופסה מסביר לסימבה שלכל יצור בטבע יש תפקיד, וגם האריות הטורפים ימותו ויזינו את האדמה, היא בתורה תהפוך לדשא, ואת הדשא הזה יאכלו הזברות שאותן טורף האריה. למי שהסרט ברשותו להקרנה – מומלץ להקרין קטע זה, או לכל הפחות להסביר עליו בעל פה.
אפשרות שנייה – בראשית:
נאזין עם התלמידים לשיר 'בראשית' שכתב חיים חפר, הלחין סשה ארגוב ושרה להקת בצל ירוק. כדאי להקרין או לחלק גם את מילות השיר.
נשאל את התלמידים:
- מה האדם עושה לאחר שהאל בורא אותו בחלק הראשון של השיר? (בורא את האטום ומשמיד את העולם)
- מה האל מחליט לעשות בפעם השנייה שחוזרת הבריאה? ("ולא ברא את האדם")
נציין שלפנינו שיר סטירי שמבקש להביע ביקורת על האדם. נשאל את התלמידים:
- מה הביקורת המובעת בשיר?
- כיצד מתייחס האדם אל העולם ולאן הוא מוביל אותו בסוף? (להרס)
- מה הפתרון שמוצא כותב השיר לבעיה זו?
- האם תוכלו לחשוב על פתרונות אחרים ראליים יותר לבעיה אמיתית זו?
נציין שהיום נעסוק בין השאר בשאלת מקומו של האדם ביחס לבריאה.
אפשרות שלישית – התפעמות מהבריאה:
נכתוב על הלוח את פסוק כד: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִיתָ".
נשאל את התלמידים:
- האם חשתם פעם התפעמות, פליאה או התרגשות נוכח החוכמה שבה בנוי הטבע?
- מה הייתה הסיטואציה?
- האם תוכלו לחשוב כעת על רגעים שיכולים לעורר באדם רצון לומר משפט כזה?
נשמע חוויות ומחשבות ונציין שהיום נלמד את המזמור שבו מופיע פסוק זה.
אפשרות רביעית – קריאת המזמור:
נאזין ליוסי בנאי קורא את מזמור קד ונצפה בתמונות הנוף המתאימות למזמור שבסרטון.
הזמנה לקריאה
ראשית נציין שמזמור זה מוכר מאוד, ורבים מן החוקרים והפרשנים רואים בו את אחת מפסגות השירה המקראית. הוא מוכר גם בשם 'בָּרֲכִי נַפְשִׁי' והוא מושר בתפילת ראשי חודשים. יש לו ייצוגים אומנותיים רבים ופסוקים מתוכו נעשו נכסי צאן ברזל בתרבות, למשל הפסוק "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'".
אפשר לקרוא פעם אחת את המזמור מתחילתו ועד סופו, ואז להשמיע אותו באחד הלחנים.
בעת קריאת המזמור וההאזנה נזמין את התלמידים לחשוב מה נושאו של המזמור ומדוע לדעתם הוא אהוב במיוחד.
לאחר הקריאה וההאזנה נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם נושא המזמור? (התפעלות של האדם מן הבריאה והטבע)
נציע לתלמידים לדמיין את המזמור כמעין מסע בעולם הגדול שבו עוצר המשורר בחמש תחנות ומתאר מה הוא רואה. המראות האלו מובילים אותו לסיכום שיש בו תובנות ומחשבות על הבריאה, ובו נעסוק בהמשך.
נציין שבדומה למזמור ח, גם למזמור זה יש פתיחה וסגירה זהים – "בָּרְכִי נַפְשִׁי". את המזמור אפשר לחלק לשישה חלקים – חמישה מהם הן מעין תחנות במסע הבריאה. נקרין על הלוח את המבנה המיוחד של המזמור בחלוקה לתחנות האלה.
נציין שבשיעור זה נעסוק רק בפסוקים א-כו – התחנות במסע הבריאה, ובשיעור הבא נתמקד בפסוקים כז-לה.
נחלק את הכיתה לחמש קבוצות והתלמידים יעבירו בין הקבוצות כרטיסיות ללימוד על התחנות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשתף בלימוד של כל קבוצה. נדגיש: בכרטיסיות 3-5 ראינו שהמשורר יוצר קשר בין בריאת יסודות הטבע (מאורות, ימים ועשב) ובין שגרת יומו של האדם שיסודות הטבע משולבים בה. נוכל למנות על הלוח את הקשרים בין האדם והבריאה על פי המזמור בצביעה של החלקים המתארים את מקומו של האדם בכל אחד מחלקי המזמור.
נסכם בקצרה על הלוח את יחסי הגומלין בין הטבע לאדם.
כפי שראינו, למשורר יש רצון ליצור זיקה חזקה בין הבריאה ובין חיי האדם, או לתאר כיצד האדם משתלב בתוך עולם הטבע.
נשאל את התלמידים:
- לאור הדגש במזמור על הקשר בין היצורים החיים ובין מרחבי הבריאה, ובפרט בין האדם ובינם, כיצד לדעתכם דגש זה קשור לפסוק כד: " מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"?
- מדוע נבחרה המילה חוכמה לתאר את תהליך הבריאה?
נעלה כמה אפשרויות ונסביר: ייחודו של מזמור קד הוא באופן שבו הוא מדגיש את ההרמוניה בין יסודות הבריאה, שתלויים זה בזה ומזינים זה את זה. ניזכר בדוגמאות מן המזמור: המים זורמים בנחלים ומשקים את החיות, השמש מאפשרת לאדם לעבוד, החושך מאפשר לאריות לחפש טרף ולאכול וכו'. בהמשך לסיפור הבריאה בבראשית א, שבו מתואר התהליך באופן כרונולוגי, בא מזמור קד ויוצר מעין בריאה מעגלית שאינה מתחילה בנקודה מסוימת ונגמרת, אלא מזינה את עצמה במערכת אקולוגית מתוכננת היטב. החוכמה באה לידי ביטוי במחשבה תחילה כיצד כל פרט ופרט בבריאה ממלא תפקיד גם בעבור הפרטים האחרים.
מבט לחיים
בהמשך לשאלת הקשר בין האדם והטבע, נחפש דוגמאות מחיינו שבהן האדם מבקש להשתלב באופן שלם בהתנהלותו המחזורית של הטבע למשל קהילת 'אפס פסולת' שעליה אפשר לקרוא באתר שלה.
ונחפש גם דוגמאות להפרה של האדם את ההרמוניה ופגיעה שלו בטבע ובעצמו. דוגמה בירוא יערות הגשם (ראו קישור גם בממערך השיעור).
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בהתפעלות הדובר מן הבריאה, בחוכמת ה' הבאה לידי ביטוי בהרמוניה בין פרטי הבריאה ובתפקיד האדם ביחס לטבע ולהרמוניה זו.
מיומנויות: למדנו אמצעים אמנותיים במזמור: תקבולת ומבנה שירי.
מתודה: עבדנו בכרטיסיות בקבוצות.
- מאמרו של יהושע רוזנברג 'מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית' מתוך אתר דעת.
- הרצאתה של ד"ר לאה מזור מתוך אתר מקראנט.
