סגור תצוגת כיתה
הפרק

מאמרים דידקטיים

פרק ד

שיעור שלישי מתוך שלושה

מגילת רות מציגה את רות הנוכריה כאישה רבת חסד שממנה נולד דוד מלך ישראל. כותב דף המידע מציע שהמגילה נכתבה כחלק מהפולמוס סביב הנשים הנוכריות בתקופת שיבת ציון. בניגוד לתפיסה שבספרי עזרא ונחמיה, המגילה מציגה את הנישואים עם אישה נוכרית כדבר חיובי.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
"עבודת צוות"
"כך דרשו שני גדולי עולם, רבי אליעזר ורבי יהושע: רבי אליעזר אומר: בעז עשה את...
"עבודת צוות"
"וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן." (פסוק יג)

Tetiana Yurchenko / Shutterstock.com

"כך דרשו שני גדולי עולם, רבי אליעזר ורבי יהושע:
רבי אליעזר אומר: בעז עשה את שלו, ורות עשתה את שלה, ונעמי עשתה את שלה. אמר הקדוש ברוך הוא: אף אני אעשה את שלי."

(מדרש רות רבה, פרשה ז פסקה ז)

  • בועז, רות, נעמי והקב"ה – מה היה חלקה של כל אחת מהדמויות להצלחת הסיפור במגילת רות?
הריון
"עיקר מיטרין (רחם) לא היה לה, לרות. וגילף לה הקדוש ברוך הוא עיקר מיטרין." (על...
הריון
"וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן." (פסוק יג)

Kancut / Shutterstock.com

"עיקר מיטרין (רחם) לא היה לה, לרות. וגילף לה הקדוש ברוך הוא עיקר מיטרין."

(על פי מדרש רות רבה, פרשה ז פסקה יד)

להמשך קריאה

"עיקר מיטרין" הוא צירוף על פי היוונית, ומשמעותו: "רחם" (שימו לב לדמיון הצלילים: מיטרין – mother). הביטוי החד פעמי "וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן" (פסוק יג), במקום "וַתַּהַר וַתֵּלֶד" המקובל בתנ"ך, עורר את תשומת ליבם של בעלי המדרש. ייתכן שההיריון נתפס כמתנת האל בעקבות מה שנראה כעקרותה של רות במשך שנות נישואיה למחלון, וייתכן שיש להבין אופן ביטוי מיוחד בגלל חשיבותו של הצאצא העתיד להיוולד משושלת זו.
עקרותן של אימהות היא מסורת מקראית נפוצה: שרה, רבקה, רחל, חנה ואימו של שמשון היו עקרות, ולידת בניהן היא מאורע הזוכה לתשומת לב מיוחדת. המשפט "עיקר מיטרין לא היה לה וגילף לה הקב"ה עיקר מיטרין" מופיע במדרש גם לגבי שרה וגם לגבי רבקה. בכך מצטרפת רות אל הנשים המקראיות שהריונן נחשב לנס.

מבוסס על גילה וכמן, אתר 929

  • הפרק מעמיד את רות בשורה אחת עם רחל ולאה. המדרש משווה את רות גם לנשים אחרות. מיהן אותן נשים, ובמה רות דומה להן?
"ויְקִָּרֵא שְׁמוֹ בְּישְִׂרָאֵל." (פסוק יד)
בתרבות היהודית נהוג להעניק את השם לתינוק במעמד ברית המילה. וזה נוסח מתן השם: "אֱלֹהֵינוּ...
"ויְקִָּרֵא שְׁמוֹ בְּישְִׂרָאֵל." (פסוק יד)
"וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל." (פסוק יד)

Amir Ridhwan / Shutterstock.com

בתרבות היהודית נהוג להעניק את השם לתינוק במעמד ברית המילה. וזה נוסח מתן השם: "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל…" באותו הרגע נאמר שמו של הילד בפעם הראשונה.

להמשך קריאה

השם נאמר בקול, שובר את הדממה הסקרנית, ואנחת רווחה נשמעת בקהל. לאדם יש שם!
בפרק ד משמעות הביטוי היא מילולית: יושבי שער העיר מברכים את נעמי עם לידת בנה של רות (הנחשב המשך לבנה המת של נעמי). כך יישאר בעם ישראל זכר למשפחתה של נעמי.

  • לפי דעתכם, האם יש להמתין עם מתן השם לרך הנולד ולהכריז עליו בטקס או בפני קהל מסוים – או שרצוי לקרוא לילד בשם מרגע היוולדו?
פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי
לסמטת אלמונית ולסמטת פלונית בתל-אביב יש סיפור ייחודי ומעניין: יהודי בשם מאיר שפירא רכש קרקעות...
פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי
"וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגּוֹאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר בֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי, וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב." (פסוק א)

סמטה אלמונית ופלונית – תל אביב. צילום: דבורה גרודה

סמטה אלמונית ופלונית – תל אביב. צילום: דבורה גרודה

לסמטת אלמונית ולסמטת פלונית בתל-אביב יש סיפור ייחודי ומעניין: יהודי בשם מאיר שפירא רכש קרקעות באזור תל אביב, בנה בית בין שתי הסמטאות וריצף אותן. מכיוון שטרם היה לסמטאות שם, הוא החליט שבעקבות תרומתו למקום (ריצוף הסמטאות) הן ייקראו על שמו. הוא גם תלה באחת הסמטאות את השלט "מאיר שפירא".

להמשך קריאה

ראש העיר, מאיר דיזינגוף, לא אהב את היזמות הפרטית של שפירא וזימן אותו לפגישה. לאחר שעלו כמה "אי הסכמות" בין השניים, החליט ראש העיר לקרוא לסמטאות על שמו של אף אחד. וכך נקבעו השמות – "סמטה אלמונית" ו"סמטה פלונית".

  • לפי הפרשן עדין שטיינזלץ, שם הגואל לא נזכר או מפני שלא היה ידוע או מפני שלא נהג כראוי ולכן זהותו נותרה לוּטָה בערפל. איזו מן הסיבות אתם נוטים לקבל? מדוע?
שירה לרות המואבייה
  רוּת הַמוֹאֲבִיָהמילים: בתיה כרמילחן: נורית הירש אֶת עַמָּהּ וּבֵיתָהּ עָזְבָהבְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ(בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ).אֶל...
שירה לרות המואבייה
"וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד." (פסוק כב)

 

למילות השיר

רוּת הַמוֹאֲבִיָה
מילים: בתיה כרמי
לחן: נורית הירש

אֶת עַמָּהּ וּבֵיתָהּ עָזְבָה
בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ
(בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ).
אֶל עַם זָר עִם נָעֳמִי הָלְכָה,
וְגוֹרָל בְּגוֹרָל שָׁזְרָה
(וְגוֹרָל בְּגוֹרָל שָׁזְרָה).

אַל תִּפְגְּעִי בִּי לְעָזְבֵךְ
לָשׁוּב מֵאַחֲרַיִךְ,
כִּי בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ,
אֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתַיִךְ!
אַל נָא תִּפְגְּעִי בִּי לְעָזְבֵךְ
לָשׁוּב מֵאַחֲרַיִךְ,
כִּי בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ,
אֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתַיִךְ.
וּבִנְשֹׁב בַּשָּׂדוֹת רוּחוֹת,
שִׁבּוֹלִים אָז תֵּצֵא לִלְקֹט
(שִׁבּוֹלִים אָז תֵּצֵא לִלְקֹט).
הַמּוֹאֲבִיָּה בִּשְׂדוֹת בֹּעַז,
כִּי הָיָה לְבָבָהּ כֹּה עַז
(כִּי הָיָה לְבָבָהּ כֹּה עַז).

אַל תִּפְגְּעִי בִּי…

אֶת עַמָּהּ וּבֵיתָהּ עָזְבָה
בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ
(בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ).
הַמְּלוּכָה לָהּ נִתְנָה כְּשַׁי
אֶת דָּוִד – אֶת דָּוִד בֶּן יִשָׁי
(אֶת דָּוִד – אֶת דָּוִד בֶּן יִשָׁי).

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מתוך השיר, באילו תכונות מתאפיינת רות, ומה היה שְׂכָרָהּ?
מגילת הנשים
שולה קשת, ילידת 1960, היא אומנית מזרחית פמינסטית. ביצירתה "רות", היא מציגה שמלה שעליה פסוקים...
מגילת הנשים
"וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי... כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים." (פסוקים יד-טו)

שולה קשת, "רות", אקריליק על בד, 2011, 80X120 ס"מ, מתוך הסדרה "מסכת נשים א". © האמנית

שולה קשת, ילידת 1960, היא אומנית מזרחית פמינסטית. ביצירתה "רות", היא מציגה שמלה שעליה פסוקים שונים ממגילת רות ופירושים על הפסוקים, שחיברו נשים שונות שהאומנית פנתה אליהן. כך נעשית רות לאם גדולה האוספת אל חיקה נשים ומחשבותיהן.

על פי: מגילת רות – פירוש ישראלי חדש, עמ' 19.

  • כמו האומנית שולה קשת, יש הרואים במגילת רות – מגילה נשית. האם אתם מקבלים קביעה זו? הסבירו.
שער העיר
שער העיר לא היה רק פתח כניסה בחומת העיר אלא מבנה רחב ממדים. בתוך המבנה...
שער העיר
"וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים…" (פסוק יא)

שער העיר לא היה רק פתח כניסה בחומת העיר אלא מבנה רחב ממדים. בתוך המבנה שנקרא "שער העיר" ניהלו את המשפט, את המסחר ואת מוסדות השלטון המקומי ועוד.

  • צפו בסרטון. אילו אירועים מרכזיים שנזכרים בפרק התקיימו בשער העיר?
  • איזה מונח מודרני מקורו בפעילות הכלכלית שהתקיימה בשער העיר? מה משמעותו של המונח?

קרדיט: שער העיר / אתר מקראנט, מטח

חוק הייבום וטקס חליצת הנעל
לפי חוקי התורה, כשאדם נפטר ואין לו בנים – חייב אחיו לשאת את האלמנה לאישה...
חוק הייבום וטקס חליצת הנעל
"...עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל." (פסוק ז)

זאב רבן, מגילת רות: שליפת הנעל, 1930. © משפחת האמן

לפי חוקי התורה, כשאדם נפטר ואין לו בנים – חייב אחיו לשאת את האלמנה לאישה כדי שתלד – ולמת יישאר זֵכֶר. זהו "חוק הַיִיבּוּם". אם האח מסרב לעשות זאת – נערך טקס חליצה: האלמנה מתייצבת לפני בית דין, חולצת את נעלו של הגבר, יורקת על הארץ ואומרת: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל" (דברים, פרק כה פסוק ט).

להמשך קריאה

חליצת הנעל מסמלת את הוויתור להמשיך את משפחת האח המת, והיריקה מסמלת שוויתור זה הוא מעשה בזוי. במגילת רות מתואר טקס חליצה שונה במקצת: טקס זה היה קשור ככל הנראה לא רק לייבום אשת האח המת – אלא גם לפעולה משפטית של העברת בעלות על נכסי מקרקעין. הטקס מסמל את ההליך המשפטי של העברת הרכוש של אלימלך ובניו המתים לבעלותו של בֹּעַז, ובכלל זה – גם את העברתה של רות המואבייה, שאותה "קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ" (פסוק י). כך הועברו הזכויות על רכושו של אלימלך ובניו בהליך משפטי מסודר שהתבטא בחליצה. היריקה, שהיא חלק מטקס החליצה בתורה, אינה נזכרת במגילת רות.

מעובד על פי: פיליפ טריה ומתיה קם, לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח

  • טקס חליצת הנעל בפרק נתן תוקף לעסקה בין הגואל (ששמו אינו נמסר בפרק) לבין בעז. הציעו הסבר לבחירה בנעל כמסמלת העברת בעלות. חשבו על מקומות נוספים במקרא (או בתרבויות אחרות) שבהם הנעליים נחלצות.
להקים שֵׁם
המטרה של ייבום היא לשמר את שם המת. מכיוון שלמת אין יורש, קיימת סכנה ששמו...
להקים שֵׁם
"וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו." (פסוק י)

Artisticco / Shutterstock.com

המטרה של ייבום היא לשמר את שם המת. מכיוון שלמת אין יורש, קיימת סכנה ששמו יִיכָּחֵד. כיצד משמר הייבום את שמו של האח המת? יש להניח שהבן שנולד אחרי הייבום ייקרא על שם המת, אך למרות זאת יש מדרשים שמפרשים את הפסוקים אחרת. חז"ל מניחים כי מטרת הייבום היא שיהיה יורש לנחלת המת.

להמשך קריאה

הרעיון ששימור שמו של אדם קשור לשימור נחלתו עולה בפשטות מסיפור בְּנוֹת צְלָפְחָד, המסופר בספר במדבר. בבקשתן לרשת את נחלת אביהן, למרות שהן נשים, טענו הבנות: "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן, תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (במדבר, פרק כז פסוק ד).

מתוך: יעל ציגלר, "הקמת שם המת: נישואי ייבום", בית המדרש הווירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי. © כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון 2018 – 1997

  • על פי פסוק יז, השכנות הן שמעניקות את השם לבן הנולד והן מציינות שהוא נולד לנעמי. לאור חוק הייבום, הסבירו את כוונתן.
פרופ' זקוביץ על מגילת רות
פרופ' יאיר זקוביץ מסביר על ייחודה של מגילת רות ועל המציאות ההיסטורית המשתקפת במגילה.
פרופ' זקוביץ על מגילת רות
"וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת." (פסוק יב)

פרופ' יאיר זקוביץ מסביר על ייחודה של מגילת רות ועל המציאות ההיסטורית המשתקפת במגילה.

  • אילו עדויות מראות כי מגילת רות היא ספר מאוחר?
  • מהי "הסערה הגדולה" שהייתה בתקופת שיבת ציון (התקופה שבה נכתבה המגילה)?

קרדיט: מתוך ערב השקה לספר "מגילת רות: פירוש ישראלי חדש" מאת ד"ר גילה וכמן ובעריכת פרופ' אביגדור שנאן יאיר זקוביץ' על מגילת רות / beitavichaivideo

רות. סוף. קריאה מהסוף להתחלה
ג'קי לוי שואל שאלות מאתגרות על מגילת רות ומיקומה כחלק מכ"ד ספרי המקרא.
רות. סוף. קריאה מהסוף להתחלה
"וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד" (פסוק כב)

ג'קי לוי שואל שאלות מאתגרות על מגילת רות ומיקומה כחלק מכ"ד ספרי המקרא.

  • לדעת ג'קי לוי, מה הופך את מגילת רות לקומדיה?
  • אילו שאלות אפשר לשאול על המגילה בעקבות קריאת המגילה מהסוף להתחלה?

קרדיט: מגילת רות- ג'קי לוי / מקראנט אתר התנך