סגור תצוגת כיתה
הפרק

מאמר דידקטי שמות ג'-ד'

שיעור רביעי מתוך ארבעה

מהלך נרטיבי להוראת שמות ג-ד. המהלך בוחן את הכתובים תוך העמקה בסירוב של משה לקבל את המטלה האלוהית. ומתוך השאלה – מדוע משה סירב בעקשנות לקבל את השליחות שהטיל עליו אלוהים?

למאמר הדידקטי המלא

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הרועה הטוב
כשהיה משה רבנו רועה את צאן יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע...
הרועה הטוב
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה."
(פסוק א)

רועה ועדרו. צילום: shutterstock.com

כשהיה משה רבנו רועה את צאן יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע למקום מסתור שבו נזדמנה לגדי בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות.
הגיע אליו משה, ואמר: "לא ידעתי שאתה צמא, בוודאי גם עייף אתה." הרכיבו על כתפו וכך היה מהלך.
אמר הקב"ה: "יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך אתה תרעה את צאני – ישראל."

מבוסס על חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, עמ' 70. הוצאת דביר

  • על פי המדרש, מדוע נבחר משה להנהיג את בני ישראל?
מתוך הקוצים
"וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה…" (שמות ג, ד) – אמר לו הקב"ה למשה: אם אין...
מתוך הקוצים
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל."
(פסוק ב)

איור: shutterstock.com

"וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה…" (שמות ג, ד) –
אמר לו הקב"ה למשה: אם אין אתה מרגיש שאני שרוי בצער כשם שישראל שרויים בצער, דע לך מן המקום שאני מדבר עימך, מתוך הקוצים, שאני שותף עימם בצערם.

מבוסס על חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, עמ' 70. הוצאת דביר

  • על פי המדרש, מה מסמל הסנה הקוצני? מדוע אלוהים בחר להתגלות דווקא באמצעות הסנה?
לבת אש
בתיאור מעמד הסנה הבוער נאמר: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג,...
לבת אש
וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל (פסוק ב)

צילום:shutterstock.com

בתיאור מעמד הסנה הבוער נאמר: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב). על פי ההסבר המקובל 'לבת אש' היא 'להבת אש'. אולם לדעתם של כמה מפרשני ימי הביניים המילה "לַבָּה" היא צורה אחרת של המילה של "לֵב".

להמשך קריאה

לשיטתם 'לבת אש' היא 'לב האש', 'מרכז האש' – כמו 'לב ים', 'לב השמיים'. לפי הסבר זה המילה לַבָּה קרובה למילה לִבָּה, שאף היא עניינה לב, מרכז (מכאן למשל 'ליבת הפרי').
תהא המשמעות המקורית של לַבָּה אשר תהא – בימינו המילה נושאת משמעות אחרת הקשורה אף היא באש: סלע מותך לוהט הנפלט מהרי געש. משמעות זו באה למילה משמו הלועזי של החומר – lava – מילה איטלקית שמקורה בפועל שמשמעו 'לזרום', 'לשטוף'.

מבוסס על "פרשת שמות – לבת האש", האקדמיה ללשון העברית

  • האם יש דרך לקשר בכל זאת בין המשמעות המודרנית של המילה "לַבָּה" לבין המשמעויות שנתנו לה הפרשנים?
של נעליך מעל רגליך
כאשר משה מתקרב אל הסנה הבוער, אלוהים מנחה אותו: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ", כלומר: הסר...
של נעליך מעל רגליך
"וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא."
(פסוק ה)

כאשר משה מתקרב אל הסנה הבוער, אלוהים מנחה אותו: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ", כלומר: הסר את נעליך מרגליך. המשמעות היא כי על משה לנהוג בצניעות ובכבוד במעמד זה.

להמשך קריאה

בנסיבות רגילות (כיום), דווקא ההליכה בלי נעליים, ברגליים יחפות, עלולה להיחשב סימן לחוסר כבוד. והינה כאן, במעמד הרם, האל מבקש ממשה כי דבר לא יחצוץ בין כפות רגליו לבין האדמה המקודשת, וזו היא מבחינתו ההתנהגות הצנועה והמכבדת הנדרשת.
חליצת הנעליים והליכה בכפות רגליים יחפות במקומות קדושים היא מנהג קדום שנפוץ עד היום בדתות מסוימות.

  • היום אנחנו משתמשים בביטוי "שַׁל נְעָלֶיךָ" בהשאלה, כדי להנחות אדם לנהוג בכבוד ובענווה כשהוא עוסק בדבר מה.
    כתבו סיטואציה מודרנית קצרה בהשראת הסרטון, ושלבו בה את הביטוי.
הסנה של קדישמן
דימוי הכבש חוזר ביצירותיו של האומן מנשה קדישמן (2015-1932), והוא מופיע גם ביצירה "אחד במאי...
הסנה של קדישמן
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל."
(פסוק ב)

מנשה קדישמן, הסנה הבוער. אקריליק על קנווס, .1989. באדיבות המשפחה

דימוי הכבש חוזר ביצירותיו של האומן מנשה קדישמן (2015-1932), והוא מופיע גם ביצירה "אחד במאי – הסנה בוער באש ואיננו אוכל". עבור קדישמן, הכבש הוא סמל יהודי-ישראלי: הוא מייצג ישראליות אותנטית, חיבור לאדמה, מקומיות ושורשיות, ובו בזמן גם נושא על גבו את משמעויותיו במסורת היהודית, כולל אסוציאציות של תום, קורבן ועקדה.
כנגד ראש הכבש הסגול־לבן בעל האישונים הגדולים, המצויר על רקע אטום באדום-כתום, צייר קדישמן את השלד המפוחם של הסנה.

  • הסבירו את היצירה – התייחסו לצבעים ולמשמעותם, לגודל האובייקטים, למיקומם ביצירה, לסמלים המופיעים בה ולמשמעויות שיכולות להיות טמונות בהם.
    לאחר מכן ענו: מה הפרשנות הניתנת למעמד הסנה ביצירתו של מנשה קדישמן?
בן אדם כסנה מול השמיים
הסנה הבוער, כמו גם דימויים נוספים מן המקרא, מוזכרים בשיר "רואים רחוק רואים שקוף" שכתב...
בן אדם כסנה מול השמיים
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל."
(פסוק ב)

הסנה הבוער, כמו גם דימויים נוספים מן המקרא, מוזכרים בשיר "רואים רחוק רואים שקוף" שכתב יעקב (יענקל'ה) רוטבליט. השיר מתאר חיפוש של דרך ומקום ייחודיים לאדם.

למילות השיר

רואים רחוק רואים שקוף
מילים: יעקב (יענקל'ה) רוטבליט

צר היה כל כך
הייתי אז מוכרח
לפרוש כנפיים ולעוף
אל מקום שבו
אולי כמו הר נבו
רואים רחוק רואים שקוף.

בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש.

אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמֵא כמו הֵלֶךְ במדבר
אל מילת אמת
שֶׁכּוֹחַ בה לתת
לשאת פנים אל המחר.

בן אדם…

בערה בי אש
יצאתי לבקש
ימים סערתי כסוּפה
שבתי אל ביתי
למצוא שאת איתי
עד בוא הדרך אל סופה.

בן אדם…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לפי השיר, האדם הוא "כסנה מול השמיים". הסבירו את משמעות האמירה הזו.
  • מצאו אזכורים תנ"כיים נוספים בשיר. לשם כך, היעזרו באתר dicta.

קרדיט: שמוליק קראוס – רואים רחוק רואים שקוף / מוזיקה ישראלית, 2017

מקומו של הסנה הבוער
השם "חורב" נזכר במקרא 17 פעמים. ברוב הכתובים הוא מופיע כשם נרדף ל"סיני", ומכאן הנטייה...
מקומו של הסנה הבוער
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה."
(פסוק א)

ציור סלע קדום על אחת מאבני הר כרכום. הסנה הבוער(?) צילום: זיו ריינשטיין

השם "חורב" נזכר במקרא 17 פעמים. ברוב הכתובים הוא מופיע כשם נרדף ל"סיני", ומכאן הנטייה לזהות את חורב עם סיני, ולראות את השימוש בכינוי "חורב" כנובע מן הצורך לציין את היובש הרב שבמדבר.

להמשך קריאה

חז"ל דרשו (שמות רבה ב , ו) – "חמישה שמות יש לו: הר האלוהים, הר בשן, הר גבנונים, הר חורב, הר סיני".
הארכאולוג עמנואל דמתי סבור כי מעמד הסנה התרחש בהר כַּרְכּוֹם, הר בנגב הדרומי, שהתגלו בו ריכוזים יוצאי דופן של אתרים ארכאולוגיים ואומנות סלע. אולם זיהוי זה אינו מקובל על רוב הקהילה הארכאולוגית.

מבוסס על: שמריהו טלמון ויצחק אבישור (עורכים), עולם התנ"ך – שמות, 2002, עמ' 37, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • חפשו מידע ברשת על הר כרכום ועל ציורי הסלע שהתגלו בו, והסבירו מדוע הציע הארכאולוג עמנואל דמתי את הצעתו.
ארץ הכנעני והחיתי...
  "אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" היא ארץ כנען, המכונה כך על שם...
ארץ הכנעני והחיתי...
"וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ."
(פסוק יז)

‏‏מפה מתוך אטלס דעת מקרא, באדיבות מוסד הרב קוק ירושלים.

שבעת עממי כנען הנזכרים בפסוק הם העמים שישבו בשטח של ארץ ישראל לפני כיבושי יהושע. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

 

"אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" היא ארץ כנען, המכונה כך על שם כנען – אבי העמים אשר ישבו בה בתקופה שבה בני ישראל חיו במצרים (בראשית י, טו-יז).
רשימת עמי כנען חוזרת במקרא פעמים אחדות. לעיתים מוזכרים שבעה עמים, לעיתים עשרה ובמקרה שלפנינו מוזכרים שישה עמים.

  • באילו שמות מכנים את ארץ כנען בפרק? מה מלמד כל אחד מהשמות על הארץ?
הסנה וזיהויו
  על פי התיאור במקרא הסנה עולה בלהבות, אולם בניגוד לחוקי הטבע אין ענפיו מתכלים...
הסנה וזיהויו
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל."
(פסוק ב)

הפטל הקדוש עם פריחה ופירות, אחד הזיהויים האפשריים של הסנה. הפטל הוא שיח קוצני, וענפיו דקים, ארוכים וסבוכים. Osnat Amir, מתוך ויקישיתוף, CC BY 4.0

 

על פי התיאור במקרא הסנה עולה בלהבות, אולם בניגוד לחוקי הטבע אין ענפיו מתכלים באש והבערה איננה נפסקת. החוקרים נחלקו בנוגע לזיהויו של הסנה, אולם רבים מזהים אותו כיום עם "הפטל הקדוש" – שיח קוצני שגובהו כמטר אחד, ענפיו דקים, ארוכים וסבוכים וחלק מהם משתרעים על הקרקע ואף מכים בה שורשים.

להמשך קריאה

השיח, שפירותיו טובים למאכל, גדל לרוב בסמוך למקורות מים, בעיקר בגדות נחלים, והוא נדיר במקומות יבשים בכלל וברחבי חצי-האי סיני בפרט. אולם גם כיום גדלים במדבר סיני שיחי פטל, בעיקר בנאות המדבר.
חז"ל נתנו טעמים שונים לבחירת הסנה להתגלות ה', כגון: שהוא "שפל מכל האילנות שבעולם" – סמל לעם ישראל. וכן: "ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה" – קוציו מיוחדים בכך שהם כפופים למטה, והבא לקטוף את פירותיו "מכניס ידו לתוכו ואינו מרגיש. וכשהוא מוציא אותה היא משתרטת, וכך ישראל – מי שרוצה לפגוע בהם נפגע בעצמו" (שמות רבה ב , ט).

מבוסס על: שמריהו טלמון ויצחק אבישור (עורכים), עולם התנ"ך – שמות, 2002, עמ' 37-36, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • על פי חז"ל, מדוע נבחר דווקא הסנה להתגלות האלוהית?
נעליים בעולם העתיק
    משה הצטווה להסיר את נעליו מרגליו מפאת קדושת המקום שבו התגלה אליו האל....
נעליים בעולם העתיק
"וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא."
(פסוק ה)

סנדל עשוי עור מנחל חבר המתוארך לימי מרד בר כוכבא, 132 לספירה.

פסל נטול ראש של רעמסס השני היושב ודורך יחף על אויביו (מתחת לרגליו תחריט של קשתות אויביו). יש המזהים מלך זה עם פרעה מסיפור יציאת מצרים. באדיבות מוזאון ארצות המקרא ירושלים. צלם: א. חי.

 

 

משה הצטווה להסיר את נעליו מרגליו מפאת קדושת המקום שבו התגלה אליו האל. מסורת דומה מופיעה בספר יהושע (ה, יג-טו). מדובר במנהג שרווח בחברות שונות ובדתות נוספות ובכללן בקרב בני הדת המוסלמית בימינו.

להמשך קריאה

איך נראו הנעלים בתקופה הקדומה?
בחפירות ארכאולוגיות בנחל חבר במדבר יהודה התגלו סנדלים עשויים עור המתוארכים לשנים 135-132 לספירה. הסנדל היה עשוי סוליית עור ואליו נקשרו חבלים או רצועות עור כדי להיטיב את האחיזה ברגל.
זוג סנדלים נוסף התגלה במערת הלוחם במדבר יהודה, והוא מתוארך לתקופה קדומה הרבה יותר, לתקופה הכלקוליתית (האלף הרביעי לפנה"ס). הסנדלים שנמצאו היו שחוקים, מה שמעיד, ככל הנראה, על הליכה ממושכת. מידת הסנדלים שנמצאו מקבילה למידה 40-39 במונחים מודרניים.

  • קראו את יהושע פרק ה, פסוקים יג-טו.
    במה דומה הסיטואציה המתוארת ביהושע פרק ה למתואר בשמות פרק ג, ובמה היא שונה? התייחסו בתשובתכם לזהות הדוברים, לפעולה המתבקשת, למקום ההתרחשות ולעיצוב הסיפור.
הקול של אלוהים
קטע מתוך הסרט "נסיך מצרים" המציג את מעמד הסנה הבוער.
הקול של אלוהים
"וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי."
(פסוק ד)

קטע מתוך הסרט "נסיך מצרים" המציג את מעמד הסנה הבוער.

  • הקטע מתוך הסרט "נסיך מצרים" מציג את רגע ההתגלות של אלוהים אל משה מתוך הסנה.
    כיצד מאופיינת בסרט ההתגלות מבחינת קולית, וכיצד אפיון זה תורם למעמד?
    התייחסו לשפת ההתגלות בסרט (הרי אפשר היה לבחור בג'יבריש, בעברית…), לסאונד בעת ההתגלות, לטון שבו מדבר האל אל משה, לקולות הרקע המלווים את ההתגלות.
חיזוק חיובי
בסרטון – תקציר האירועים בפרק.
חיזוק חיובי
"וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו."
(פסוק ז)

בסרטון – תקציר האירועים בפרק.

  • כיצד מחזק אלוהים את משה לקראת צאתו לשליחות המורכבת?

קרדיט: שלח את עמי / 929 תנך ביחד