סגור תצוגת כיתה
הפרק

מבוא לתורת הגמול – טוב לי או רע לי?

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מתוך עיון במקורות מקראיים נלמד את הנחת היסוד של תורת הגמול המקראית ואת השאלה המוסרית שהיא מעוררת. אחר כך נסקור כמה גישות להתמודדות במקרא עם שאלה זו ומתוך כך נדון בה גם מזווית אישית.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – מקל וגזר:
נקרין תמונה של מקל וגזר ונשאל בכיתה:

  • מה רואים בתמונה?
  • איזו שיטת חינוך זו?
  • האם השיטה בבית הספר היא כזו לדעתכם?
  • מה היתרונות שלה?
  • מה החסרונות?
  • האם היא תמיד הוגנת? מתי כן? מתי לא? מדוע?

הצעה שנייה – זו תורה וזו שכרה:
נקרא יחד את דברי רבי יעקב מתוך דיון בתלמוד הבבלי.
נשאל את התלמידים:

  • מהן המצוות שקיים האדם במעשיו? (כיבוד הורים ושילוח הקן)
  • מה מיוחד במצוות אלה? (ששכר שניהם מפורש בתורה והשכר הוא אריכות ימים)
  • על מה תמה רבי יעקב? (שלמרות קיום המצוות האלה, האדם מת במקום)
  • האם אתם מכירים סיפורים דומים לזה שמספר רבי יעקב?
  • האם גם אתם מצפים לשכר על מעשים טובים ולעונש על מעשים רעים? ממי? מדוע?

הצעה שלישית – דיון:
נכתוב על הלוח את המילים 'שכר ועונש' ונשאל בכיתה.

  • האם אתם מכירים מקומות או חברות שפועלים על פי שיטה של שכר ועונש? אילו מקומות?
  • האם לדעתכם גם העולם מנוהל בשיטה זו? מדוע? על ידי מי?
  • האם זו דרך הוגנת תמיד? מתי כן? מתי לא? מדוע?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – שכר ועונש:
הנחת היסוד של רוב הכתובים במקרא היא שהעולם מבוסס על צדק ועל מערכת מוסרית של שכר ועונש. העושה טוב יזכה לשכר, והעושה רע לעונש.
נציג לדוגמה לתפיסה זו במקרא את תהילים פרק א ואת דברים פרק יא פסוקים יג-יז.
נדון עם התלמידים:

  • מה משותף לתיאורי השכר בשני הקטעים? (מעולם הצומח: דימוי של עץ פורה – הצדיק יציב ושכרו מובטח בחייו)
  • מה משותף לתיאורי העונש בשני הקטעים? (דימויים מעולם החי והצומח של קיום חסר ממשות והמשכיות, הונו וטובתו של הרשע הם זמניים כמו גם קיומו כיוון שלא זכה להם בצדק)
  • האם לדעתכם, הנחת היסוד המקראית של שכר ועונש מתקיימת בפועל במציאות? (תשובות אפשריות: לא / ודאי שכן, אבל לא תמיד אנחנו יכולים לראות זאת / לפעמים כן ולפעמים לא)
  • האם היא מתקיימת בכל סיפורי המקרא?

שלב שני – שאלת הגמול:
נציג לתלמידים טבלה שמשווה בין סיפורים מקראיים שבהם לאחת הדמויות יש טענות כלפי הצדק האלוהי או נגד מעשיו של אלוהים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נמלא אותה יחד ונסביר כי קיים פער בין הנחת היסוד של תורת הגמול ובין מציאות חיינו והמציאות בסיפורי המקרא. הנושא שלפנינו נקרא גם 'שאלת הגמול' או בשמו המוכר – בעיית צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
לאחר שנמלא את הטבלה נשאל את התלמידים:

  • במה שונה טענתו של אברהם מטענות שני הנביאים האחרים? (אברהם קובל על כך שצדיקים נענשים על לא עוול בכפם בעוד ירמיהו וחבקוק מלינים על כך שרשעים מצליחים, וודאי שלא נענשים)
  • מה אברהם מנסה להשיג במשא ומתן עם אלוהים – את הצלת הצדיקים או את הצלת העיר כולה? מה אפשר להבין מזה על עמדתו של אברהם כלפי מקרה שבו רשעים אינם נענשים על חטאיהם? (העיר כולה כולל הרשעים, כלומר הוא אינו מוטרד ממצב שבו רשעים אינם נענשים)
  • איך אפשר להסביר את ההבדל בין גישתו של אברהם לגישתם של חבקוק וירמיהו בשאלת 'רשע וטוב לו'? (אפשר אולי לומר שאברהם אינו קובל על מצב שבו רשעים זוכים למחילה ולהזדמנות נוספת בזכות הצדיקים בעירם, בעוד ירמיהו וחבקוק סבורים שעל אלוהים לעמוד בדיבורו ולפגוע באויביהם. ככלל ייתכן לומר שבעיית 'רשע וטוב לו' חמורה פחות מבעיית 'צדיק ורע לו')
  • מה משותף בכל זאת לשלוש הטענות? (שלושתם תובעים מאלוהים לעשות משפט ולהחיל את תורת הגמול)
  • האם השאלות שמעלים שלושת הנביאים מוכרות לכם? האם גם אתם שואלים אותן לפעמים? מתי?
  • האם יש תשובות שמספקות אתכם?

שלב שלישי – גישות מקראיות להתמודדות עם שאלת הגמול:
נעבור ללמוד כמה גישות מקראיות להתמודדות עם שאלת הגמול בעזרת כרטיסיות – כל קבוצה תכיר גישה אחת ותציג אותה לשאר הקבוצות (ראו פתרון לכרטיסיות. נמצא גם בממערך השיעור).

למורה: הגישות מחולקות לחמש כרטיסיות. שתיים מהן עוסקות בגישות שעולות מתהילים והאחרות מציגות כל אחת גישה המיוצגת בספר אחר. רמת האתגר בשאלות אינה שווה בכל הכרטיסיות וכדאי להתאימן לרמת התלמידים. מומלץ לשקול לוותר על לימוד בקבוצות ובמקומו ללמוד את המקורות עם התלמידים במליאה ואחר כך לעבור לשאלות.

כל קבוצה תציג במליאה את המקורות שבכרטיסייה שלה ואת ההתמודדות של המקורות עם שאלת הגמול.
נסכם על הלוח את הגישות שעלו:

  • "מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" – אדם (ובמיוחד כסיל) אינו יכול להבין את דרכי אלוהים (תהילים פרק צב).
  • "נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" – גמול בהמתנה. הצדיק יקבל את שכרו, והרשע את עונשו, אבל לאו דווקא עכשיו (תהילים פרק צב ומשלי פרק כד).
  • "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ" – גמול דורות (איכה פרק ה).
  • "קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" – הטוב שמגיע לצדיק איננו חומרי. גם ייסורים שבאים ללמדו תורת אלוהים הם ברכה בשבילו (תהילים פרק עג).
  • "הַכֹּל הֶבֶל" – החכם אומנם רואה ומבין טוב יותר את מה שקורה וזוכה לשמחה ולחוכמה, שאינם מנת חלקו של הכסיל החוטא, אבל בשורה התחתונה – הכול חסר משמעות. אין מה לצפות לשכר ועונש בעולם שלנו (קהלת פרק ב).

נשאל את התלמידים:

  • איזו מן הגישות הכי משכנעת בעיניכם? מדוע?

נבקש מהתלמידים להציע גישה נוספת שחסרה כאן.
בהמשך לימודנו נפגוש את איוב ואת ספרו שעוסק כמעט כולו בשאלת 'צדיק ורע לו'. נפגוש בספר חלק מן הגישות האלה וכן גישות נוספות להתמודדות עם שאלת הגמול המקראי.

מבט לחיים

שאלת הגמול מעסיקה אותנו גם בחיינו. נזמין את התלמידים לשתף במקרים שבהם חוו חוסר צדק והרגישו תסכול מפני שלא קיבלו תגמול על מעשיהם הטובים או מפני שגילו שאדם לא ראוי זכה לתגמול.

  • מה היה המקרה?
  • מה הרגשתם?
  • האם עשיתם משהו כדי לשנות את המצב? מדוע?
  • מי היה אחראי לחוסר הצדק שחוויתם?
  • מה גרם לחוסר הצדק, לדעתכם?
  • האם אחת הגישות שלמדנו בשיעור יכולה לעזור לכם להתמודד עם חוסר הצדק?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על שאלת הגמול וסקרנו התמודדויות שונות בתנ"ך עם שאלה מאתגרת זו.
מיומנויות: השוואה בין מקורות. היכרות עם מושגים: תורת הגמול, שאלת הגמול, שכר ועונש.
מתודות: פתחנו בדיון עקרוני בשאלה מוסרית, למדנו את המקורות בעזרת דפי עבודה וכרטיסיות וסיימנו בסיכום בעל פה.

אפשר עוד...

נוכל להרחיב את הדיון בשאלת הגמול במקורות השונים שפגשנו בשיעור בעזרת הקטעים המובאים לעיל מתוך המאמר 'רשות הדיבור לאדם' של אברהם קריב מתוך אתר מט"ח.
אפשר לצרף את המאמר לכרטיסיות ולהעמיק את הלימוד של המקורות בקבוצות. להלן קישור לקטעים מהמאמר:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מקל וגזר
מתוך ויקיפדיה
בבלי מסכת קידושין דף לט עמוד ב
רבי יעקב אומר:…בכיבוד אב ואם כתיב: "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ" (דברים פרק ה...
בבלי מסכת קידושין דף לט עמוד ב

רבי יעקב אומר:
…בכיבוד אב ואם כתיב: "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ" (דברים פרק ה פסוק ט);
בשילוח הקן כתיב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (דברים פרק כב פסוק ז).
הרי [אדם אחד] שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזירתו נפל ומת, היכן טובת ימיו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה?

תפיסת הגמול במקרא
תהילים פרק א:אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים...
תפיסת הגמול במקרא

תהילים פרק א:
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲ‍שֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים.
כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

דברים פרק יא פסוקים יג-יז:
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי… וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
אבי האומה מול איוב
בהזדמנויות שונות משווים חז"ל בין איוב לבין דמויות מקראיות אחרות. אמר ר' יוחנן: גדול הנאמר...
אבי האומה מול איוב
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע."
(א, א)

א.מ. ליליין, איוב המתאבל, 1922. מאוסף מכון ליאו בק, מתוך ויקישיתוף

בהזדמנויות שונות משווים חז"ל בין איוב לבין דמויות מקראיות אחרות.

אמר ר' יוחנן: גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם,
באברהם כתיב: "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה" (בראשית כב, יב),
ובאיוב כתיב: "איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע" (איוב א, א).

מאי "וסר מרע"?
אמר ר' אבא בר שמואל: איוב ותרן בממונו היה.
מנהגו של עולם – נותן חצי פרוטה לחנווני,
אבל איוב ויתר משלו.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד ב)

להמשך קריאה

המדרש משווה בין תכונתו של אברהם המתגלָה ברגע הקשה ביותר בחייו, עקדת יצחק, לבין תכונותיו של איוב, וקובע כי איוב גדול יותר.
ר' אבא בר שמואל מסביר מה היה מיוחד באיוב, מה הרע שממנו סר, והוא מתאר מקרה: כאשר היה איוב ניגש לחנות והיה צריך לקבל עודף של חצי פרוטה, הוא היה מוותר עליו ומשאירו בידי החנווני.

מה התכונות שהופכות את איוב לדמות גדולה אף מזו של אברהם, לדעת חז"ל?

היה או לא היה?
בדרשות חז"ל יש תשובות שונות לשאלה באיזו תקופה חי איוב. בר קפרא אומר: איוב בימי...
היה או לא היה?
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ…"
(א, א)

איור: shutterstock.com

בדרשות חז"ל יש תשובות שונות לשאלה באיזו תקופה חי איוב.

לקריאת המדרש

בר קפרא אומר: איוב בימי אברהם היה.
יש האומרים: איוב בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא.
ר' לוי בר חמא אומר: איוב בימי משה היה.
רבא אומר: בימי מרגלים היה.
ר' נתן אומר: איוב בימי מלכת שבא.
חכמים אומרים: איוב בימי כשדים (בבלים).
רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה.

דעה אחרת ר' שמואל בר נחמני: איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה.

(תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד א)

  • "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה" – משל למה היה איוב?
  • מי שאינו מקבל עמדה זו של "משל היה", מנסה לתארך את זמנו של איוב. מן המדרש עולות אפשרויות שונות. מה הופך את איוב לדמות שמתאימה לכל כך הרבה תקופות?
ברך אלוהים ומות
כאילו לא די באובדן ילדיו ורכושו, השטן אינו מרפה וממשיך להכות את איוב. והפעם בשחין,...
ברך אלוהים ומות
"וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ? בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת."
(ב, ט)

ז'ורז' דה לה טור, איוב ואשתו, המאה ה-17, מתוך ויקישיתוף

כאילו לא די באובדן ילדיו ורכושו, השטן אינו מרפה וממשיך להכות את איוב. והפעם בשחין, מחלת עור קשה, מכף רגלו ועד קודקודו.
אשתו של איוב פונה אליו ואומרת לו: עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ? בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת!

להמשך קריאה

האם אשתו של איוב באמת מבקשת ממנו לברך את אלוהים? על מה? ומה הקשר בין ברכה לאלוהים לבין מותו של איוב?
ובכן, את דבריה של אשת איוב יש להבין בִּלְשׁוֹן סַגִי נְהוֹר, כלומר במשמעות ההפוכה מהמשמעות האמיתית של המילים. אשת איוב התבטאה כך כדי לשמור על כבוד האל, במקום המילה "קַלֵל" אמרה את היפוכה – "בָּרֵךְ".

מתוך אתר 929 "גם כן שמחה".
רוצים לדעת עוד על לשון סגי נהור? היכנסו לדותן ארד, "גם כן שמחה", אתר מיזם 929

  • מה אשת איוב מעודדת את בעלה לעשות? האם אפשר להצדיק אותה?
ה' נתן וה' לקח
הצרות הקשות ניתכות על ראשו של איוב זו אחר זו, ותגובתו היא: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן...
ה' נתן וה' לקח
"וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה, ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

צילום: shutterstock.com

הצרות הקשות ניתכות על ראשו של איוב זו אחר זו, ותגובתו היא: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה. ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ".
משמעות הביטוי "ה' נתן וה' לקח" – אני משלים עם הגורל שלי משום שהכול בא מאת ה', גם הטוב וגם הרע.
מאחורי ביטוי זה מסתתרת התפיסה שיש מערכת קוסמית של שכר ועונש, ולאדם אין יכולת להבין מדוע קורים הדברים, לכן יש לסמוך על ה' שהוא שופט צדק.

  • לעיתים עומד האדם "החילוני" ומתקנא בחברו "הדתי" שאינו מנסה להסביר את האובדן, את האסון, אלא מוצא נחמה בכך שישנה ישות-על שיודעת את הסיבות לדברים ואל לנו לחקור במופלא ממנו.
    מה דעתכם – האם קשה יותר לחיות על פי תפיסת העולם הדתית המתוארת, או קל יותר לחיות כך? הציגו את היתרונות ואת החסרונות שבהשלמה כזו עם הגורל.
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
השיר "ברית דמים" מתאר את מותם הטראגי של שני חיילים בעלי אותו שם – יובל...
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
"עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא…"
(א, טז)

השיר "ברית דמים" מתאר את מותם הטראגי של שני חיילים בעלי אותו שם – יובל הראל – במלחמת לבנון הראשונה. שניהם גרו בשכונת תלפיות בירושלים וכאשר האחד נהרג, הוריו של השני קיבלו את בשורת האיוב שבנם נהרג, ולאחר מכן קיבלו הודעה שחלה טעות. על הטלטול הרגשי ועל הידיעה הקשה שגם יובל הראל השני נהרג, קראו כאן.
בשיר מקבל הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" מקום מרכזי.
שמעו את השיר תוך כדי קריאת המילים.

למילות השיר

בְּרִית דָּמִים
מילים: עמנואל צבר

עַל דַּעַת הַמָּקוֹם, עַל דַּעַת הַקָּהָל
רָכַבְנוּ סוּפָה וְגַם סַעַר,
בּוֹטְחִים,
"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר".

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

לְמוּדִים וּשְׂבֵעִים, יוֹדְעִים אֶת הַשָּׁעָה,
שָׁעֲטוּ הַרְאֵלִים, יוּבַלִּים,
חַיָּלִים
לְבָנוֹן וְשִׂרְיוֹן וְקוֹל שׁוֹבֵר אֲרָזִים.

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, אִמָּא, הַרְאֵל לְקִינוֹת יוּבַל,
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, אִמָּא,
יוּבַל עַל בָּמוֹתַיִךְ חָלָל.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, אַבָּא, הָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה.
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַרְאֵל גַּם יוּבַל, יוּבָל גַּם הַרְאֵל,
וְעִיר תַּלְפִּיּוֹת שַׁכּוּלָה.

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

תַּלְפִּיּוֹת לָךְ אַרְצִי, הַרְאֵלִים בִּשְׁעָרֵךְ.
בְּרִית דָּמִים, בְּרִית עוֹלָם בִּבְשָׂרֵךְ,
אֶת אֵימַת הַיָּמִים יְנַחֲמוּ יְלוּדַיִךְ
וְאַתְּ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מדוע נבחר דווקא הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" לביטוי מרכזי בשיר?
גדל הכאב מאוד
  לפי הסיפור המקראי, חולשתו של איוב היא כפולה. הוא חלש פיזית בשל השחין שאינו...
גדל הכאב מאוד
"...וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד."
(ב, יג)

יעקב שטיינהרט, איוב, רישום בפחם בשנת 1945. באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט

 

לפי הסיפור המקראי, חולשתו של איוב היא כפולה. הוא חלש פיזית בשל השחין שאינו נותן לו מנוח, והוא חלש נפשית לאחר שאיבד את כל היקר לו. אל המצוקה הגדולה שבה נתון איוב מתווספת מצוקת האמונה – איוב אינו מבין מדוע הביא עליו האל את כל הסבל הזה.

להמשך קריאה

הגוף שנראה חלוש, הפנים המופנות אל השמיים ומביעות ייסורים, היד המושטת כמו בתנועת התגוננות ובקשת חמלה – כל אלו ממחישים ללא מילים את סבלו הרב של איוב.

מבוסס על: מרים בלומנטל וענת בסר, "איוב", 2005, מקראנט. © מטח

  • באיזה אופן הבליט הצייר יעקב שטיינהרט את מצוקותיו של איוב?
  • שטיינהרט, צייר פולני, יצר את הרישום בשנת 1945. אילו משמעויות מוסיפה עובדה זו למצוקה הבאה לידי ביטוי ביצירה?
איש מופלא
איוב / רחל תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.– אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַּם אָנוּ לְקַבֵּל אֶת הָרַע...
איש מופלא
"...ה' נָתַן וה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

רחל המשוררת. צילום: מתוך ויקישיתוף

איוב / רחל

תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.
– אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַּם אָנוּ
לְקַבֵּל אֶת הָרַע כְּקַבֵּל אֶת הַטּוֹב
בִּבְרָכָה לָאֵל שֶׁהִכָּנוּ.
לוּ כָּמוֹךָ נֵדַע בַּהֶגֶה וָהִי
לְפָנָיו לִשְׁפֹּךְ אֶת הַשִּׂיחַ,
וְכָמוֹךָ נָבוֹא בְּחֵיקוֹ הָאֲבָהִי
אֶת הָרֹאשׁ הֶעָיֵף לְהָנִיחַ.

  • בשיר זה רחל מבטאת התפעלות מאיוב – מה הפן באיוב שממנו מתפעלת רחל?
  • מה מייחלת רחל לעצמה בעקבות קריאתה בספר איוב?
    (על קשייה של רחל תוכלו לקרוא כאן)
  • באיזו מידה אתם שותפים לתחושתה של רחל כלפי איוב?
ארץ עוץ
ארץ עוץ מוזכרת שלוש פעמים בתנ"ך – בספר איוב, בספר ירמיהו ובמגילת איכה. מרבית החוקרים...
ארץ עוץ
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ."
(א, א)

shutterstock.com

ארץ עוץ מוזכרת שלוש פעמים בתנ"ך – בספר איוב, בספר ירמיהו ובמגילת איכה.
מרבית החוקרים סבורים שארץ עוץ שכנה בארץ אדום (דרום-מערב ירדן של ימינו), אך יש הסבורים שעוץ הייתה ממוקמת דווקא באזור דמשק. ואכן, עד היום קיים ליד דמשק מנזר הנקרא "דיר איוב", זכר למסורת שקשרה את איוב לאזור זה.

להמשך קריאה

לעומתם, הרמב"ם הציע כיוון אחר:
"וכאילו אומר לך הכתוב: עוץ עצה, בחן את סיפורו של האיש, והסק ממנה מסקנות לעצמך, לחייך".

(מבוסס על: יהודה איזנברג, ספר איוב בתפיסת הרמב"ם)

  • לפי דעתו של הרמב"ם, ארץ עוץ אינה קיימת. מדוע כינו אותה דווקא בשם זה?
חברים מבקרים מחו"ל
חברי איוב מגיעים מארצות שונות לנחם אותו. חוקרים ניסו להבין מהיכן הם הגיעו והעלו השערות...
חברים מבקרים מחו"ל
"...וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי, וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ."
(ב, יא)

צילום: Ester Inbar, מתוך ויקישיתוף

חברי איוב מגיעים מארצות שונות לנחם אותו. חוקרים ניסו להבין מהיכן הם הגיעו והעלו השערות בקשר למוצאם:
"אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי" – מרבית החוקרים משערים שתימן היא עיר או מחוז באדום (דרום-מערב ירדן).
"וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי" – שוח מזוהה כאזור בגבולה הצפוני-מערבי של בבל (אזור הפרת התיכון)
"וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי" – השם הגאוגרפי "נעמה" אינו ידוע ממקור אחר, ולכן אינו מזוהה.

מבוסס על: יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 36-35, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • איוב הוא מארץ עוץ, מקום שאין לו זיהוי ודאי, ואילו המקומות שמהם מגיעים רעיו הם לכאורה בעלי זיהוי גאוגרפי. כיצד העמימות במיקום הגאוגרפי תורמת למסר של הסיפור?
איוב הגדול מכולם
  "בְּנֵי קֶדֶם" – שם כולל לעמים שונים ששכנו בגבול המזרחי של עבר הירדן, שבטים...
איוב הגדול מכולם
"...וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם."
(א, ג)

מפת העמים והממלכות באזור המזרחי לירדן. , Briangotts, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

reiba, at flickr, CC BY 2.0

 

"בְּנֵי קֶדֶם" – שם כולל לעמים שונים ששכנו בגבול המזרחי של עבר הירדן, שבטים שנדדו באזור זה, ובהם הארמים, האדומים, המואבים, העמונים ואחרים.
מהכתוב בספר מלכים א אפשר להבין כי בני קדם הצטיינו בתכונה מסוימת: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם" (ה, ט-י).

מבוסס על: יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 26, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה היא התכונה שבה הצטיינו בני קדם?
  • אם כן, מה בעצם אומר המספר על איוב בפסוק: "וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" (א, ג)?
יושבים שבעה
מנהג שבעת ימי האבלות הוא מנהג קדום, ונזכר כבר בספרות המסופוטמית הקדומה אצל העמים השומרים,...
יושבים שבעה
"וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת..."
(ב, יג)

טקס אשכבת הגופה על ידי בני המשפחה ומריטת שערות של האבלים (המקוננים והמקוננות), יוון, המאה השישית לפסה"נ . Walters Art Museum.

מנהג שבעת ימי האבלות הוא מנהג קדום, ונזכר כבר בספרות המסופוטמית הקדומה אצל העמים השומרים, האכדים, הבבלים והאשורים.

להמשך קריאה

ב"עלילות גִלְגָמֶשׁ", יצירה ספרותית מסופוטמית מהמוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מספר הגיבור גילגמש על מות אנכידו, חברו הטוב, כך:
אנכידו חברי אשר אהבתי מאוד,
אשר התהלך אתי בכל התלאות,
הלך בדרך כל בשר.
שישה ימים ושבעה לילות עליו בכיתי,
לא נתתי הורידו קבר.

(לוח עשירי, שורה 59)

בתורה נזכר מנהג זה לראשונה בנוגע ליוסף: "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית נ, י), אולם מנהג הישיבה על הארץ שבעה ימים נזכר רק אצל איוב, ואולי מכאן נובע הביטוי "לשבת שבעה".

  • כדי להנחות את המנחמים כיצד לנהוג בבית האבל בשבעת ימי האבלות, נכתבו הלכות ניחום אבלים בספר קיצור שולחן ערוך. על פי אחת ההלכות המופיעות שם, אין המנחמים רשאים לפתוח את פיהם עד שיפתח האבל תחילה, כמו שנמצא באיוב.
    הלכה זו מקורה בספר איוב, מצאו בפרק ב את הפסוק שעליו היא מבוססת.
עד כאן!
השחקן אורי גוטליב מדבר על דמותו על איוב. גוטליב מספר שגם הוא עושה לעיתים מבחני...
עד כאן!
"וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה, ה' נָתַן וה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

השחקן אורי גוטליב מדבר על דמותו על איוב. גוטליב מספר שגם הוא עושה לעיתים מבחני אמונה לעצמו – עד כמה הוא מוכן לסבול התנהגויות של אנשים הקרובים אליו, ומתי הוא אומר – עד כאן!

  • מה הביקורת של אורי גוטליב על האופן שבו מגיב איוב לצרות האיומות הנופלות עליו מאלוהים?
  • איך היה צריך איוב להגיב, לדעתו של גוטליב?
  • האם עמדתו של גוטליב משקפת הבנה של מצוקתו של האדם המאמין?

קרדיט: מתוך סדרת הרשת "ישראלים מדברים תנ"ך", מקראנט, מטח.