סגור תצוגת כיתה
הפרק

מהי קדושה

ויקרא יט (א-ד), (ט-יח)

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד את המצוות המופיעות בוויקרא פרק יט ונדבר על סוגי מצוות. נעסוק במושג הקדושה ובמקורה על פי המקרא, ונשאל – האם הקדושה טבועה בעם ישראל או שהיא תלויה במעשי האנשים? נבחן את הטענה העולה מהפסוקים וממבנה הפרק שקדושה נובעת משילוב של מצוות בין אדם לחברו ומצוות בין אדם למקום, ומשילוב של מצוות במעשה, בדיבור ובמחשבה. מתוך הלימוד נחשוב על מושג הקדושה בחיינו ועל מקומה בעולם חילוני.
הערה: השיעור המוצע עוסק בכמה נושאים. מומלץ למורה לבחור נושא אחד ולהתמקד בו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שמש אסוציאציות:
נכתוב על הלוח את המילה 'קדוש' ונבקש מהתלמידים לשתף אסוציאציות שעולות להם. לאחר מכן נצפה בסרטון של מיזם 929 על הקדושה ונשאל את התלמידים:

  • מהי קדושה?
  • מה המשמעות של להיות קדוש?
  • מה הופך לדעתכם דבר לקדוש?
  • האם הדבר קדוש מעצמו או שמישהו קידש את הדבר?

אפשרות שנייה – סיפור:
נספר לתלמידים את הסיפור החסידי 'רגש השבת' שמובא בספרו של מרטין בובר 'אור הגנוז'. נשאל את התלמידים:

  • מהי קדושה?
  • מה מקורה לדעתכם?
  • מה הבעיה של החסידים?
  • מהי עמדת המגיד ממזריטש על הקדושה ומקורה?
  • האם לדעתכם הקדושה היא תכונה נתונה או שמא היא נובעת מפעילות אנושית?
  • האם אתם מכירים מישהו קדוש?
  • מה הופך אותו לקדוש?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – קדושים תהיו:
נקרא את ויקרא פרק יט פסוקים א-ד ולאחר מכן נכתוב את הסיפא של פסוק ב על הלוח: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". נשאל את התלמידים:

  • כיצד אתם מבינים את הפסוק?
  • מה הופך את בני ישראל לקדושים? (לכאורה נראה כי הקדושה של ישראל נובעת מהיות אלוהים קדוש)
  • מה זה קדוש?

נקרין על הלוח פירושים למילה.
לאור ההגדרות המילוניות ננסה לבחון כמה דוגמאות לקדושה. נציג את הדוגמאות ונשאל:

  • האם הם קדושים לדעתכם?
  • לפי איזו מן ההגדרות?

הדוגמאות: אלוהים, שבת, חללי צה"ל.
נבקש מהתלמידים לקרוא את ויקרא פרק יט פסוקים א-ד ופסוקים ט-יח ולמצוא את הביטוי המנחה בפרק ("אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"). נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם המשמעות של ביטוי מנחה זה? (כיוונים אפשריים: הקדושה של ישראל נובעת מהיות אלוהים קדוש, מדובר בציווי אלוהי להיות קדושים)
  • האם לדעתכם אדם יכול באופן אוטומטי להיחשב לקדוש?
  • מה לדעתכם אדם צריך לעשות כדי להיחשב לקדוש?
  • האם יש מצוות מסוימות שהופכות אדם לקדוש?
  • איזה סוג מצוות הופכות אדם לקדוש?
  • מהו אם כן הציווי להיות קדושים?
  • מהי קדושה בעיניכם?
  • מהו ההפך מקדושה?
  • האם חשוב בעיניכם שתהיה קדושה בחייו של אדם? למה?

שלב שני – רשימת מצוות:
למורה: לפי שיקול הדעת אפשר לוותר על דף העבודה המוצע בשלב זה ולעבור לשלב הבא. במקרה כזה מומלץ לסכם את עיקרי הדף במליאה. לחלופין נוכל לקצר מעט את דף העבודה אם נוותר על ההשוואה לעשרת הדברות.
נחלק לתלמידים רשימה של המצוות מתוך 'ספר החינוך' – ספר המונה את כל תרי"ג (613) המצוות המופיעות בתורה. בספר מופיעה רשימת המצוות ומובאים מקור כל מצווה, טעמה והדינים והעונשים שמוטלים על מי שאינו מקיים אותה. נערוך תחרות בין התלמידים – מי מוצא היכן מופיעה כל מצווה בפרק שלנו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

במליאת הכיתה נעבור על החלוקות שהציעו הפרשנים. נוכל לפתוח דיון על השיוך של מצוות מסוימות לקטגוריה של מצוות שמעיות או מצוות שכליות. למשל: איש אמו ואביו תיראו, לא תכלה פאת שדך לקצור, ולקט קצירך לא תלקט, וכרמך לא תעולל, ופרט כרמך לא תלקט, לא תלין פעולת שכיר.
נשמע דעות לכאן ולכאן ונסביר שגם הפרשנים חלוקים בשאלה זו.
נציג את המצוות המופיעות בפרק לאור הלימוד של התלמידים בדף העבודה: שמירת שבת (פסוק ג), איסור עבודה זרה (ד) כיבוד אב ואם (ג), עזרה סוציאלית – לקט שכחה ופאה (י), כיבוד קניינו של הזולת (יא), זכויות עובדים (יג), שמירה על כבוד האדם אף כשהוא חלש והגנה על חלשים (יד), טוהר משפט (טו), לא לרכל, להציל אדם הזקוק לכך (טז), אהבת האדם (יח).
נבקש מהתלמידים להציג על הלוח את קבוצות המצוות שמצאו ביניהן מכנה משותף. נשאל:

  • מה כל חלוקה יכולה ללמד אותנו?
  • מדוע לדעתכם בפרק יט יש מגוון של סוגי מצוות?
  • איזו מהקטגוריות בכל חלוקה מתקשרת יותר עם קדושה לדעתכם?

אפשר להוסיף: מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות מחשבה ומצוות מעשה.

שלב שלישי – בין קדושה למצוות:
נשאל בכיתה:

  • מדוע לדעתכם הפרק פותח בקדושה?
  • מה הקשר בין הקדושה לבין המצוות הנזכרות זו?
  • האם הציווי להיות קדושים עומד בפני עצמו או קשור במצוות שבאות אחריו?

נקרין על הלוח את פירושיהם של ישעיהו לייבוביץ' ושל הרב שטיינזלץ.
נשאל את התלמידים:

  • לפי כל פרשנות, מה היחס בין המצוות בפרק יט ובין הקדושה של ישראל הנזכרת בראשיתו? האם מדובר בקדושה שנובעת מהמצוות או שהמצוות הן ההשלכות של הקדושה? (ישעיהו ליבוביץ' – עם ישראל אינם קדושים בזכות עצמם אלא מתקדשים בקיום המצוות. לאדם יש אחריות על המעשים שלו והוא צריך לפעול כדי להיות ראוי למעמד זה. הרב שטיינזלץ מציג דעה שרואה במצוות נגזרת של הקדושה הקיימת מכוח הקשר עם ה' ואיננו טוען שהמצוות מחוללות אותה)

סיכום:
פרק יט בספר ויקרא מורכב מרשימה ארוכה של מצוות – אפשר שהציווי להיות קדושים הוא אחת מן המצוות, אבל לפי הפרשנויות שראינו, יש קשר חזק בין הקדושה ובין המצוות בפרק: על פי סברה אחת המצוות נובעות מהקדושה של ישראל, ועל פי סברה שנייה הן אלו שיוצרות את הקדושה של ישראל. כך או כך, לפי פרק יט אין סוג מסוים של מצוות שקשור בקדושה, שכן רשימת המצוות בפרק מגוונת מאוד ומורכבת ממצוות מקטגוריות שונות לפי כל אחת מן החלוקות שהכרנו.

מבט לחיים

נשאל את תלמידים:

  • האם יש מצוות אחרות שהייתם מוסיפים לרשימה?
  • אילו דברים בעיניכם אדם צריך לעשות כדי להיחשב לקדוש?
  • אילו מעשים יוצרים קדושה?

לחלופין אפשר לשאול את התלמידים – האם יש דבר כזה קדושה חילונית? אם כן מהו?
אפשר לקרוא עם התלמידים קטעים מתוך המאמר 'ברוך המבדיל' של ליאור טל, שבו הוא מציג את המושג קדושה חילונית כפי שהוא מגדיר אותה (ראו קטעים מתוך המאמר בממערך השיעור). טענתו המרכזית היא כי קדושה נוצרת כתוצאה מהגבלת השליטה על תחום מסוים, ושבעולם חילוני הסמכות לאותן הגבלות ולקביעת חוקים אינה חיצונית, אלא האדם עצמו הוא שמגדיר את אותה הקדושה. נבקש מהתלמידים להביע את דעתם על דבריו של טל.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את המצוות המופיעות בפרק יט בספר ויקרא ודיברנו על סוגי מצוות. עסקנו במושג הקדושה ובמקורה על פי המקרא, ושאלנו אם הקדושה טבועה בעם ישראל או שהיא תלויה במעשי האנשים. בחנו את הטענה העולה מהפסוקים וממבנה הפרק שקדושה נובעת משילוב של מצוות בין אדם לחברו ומצוות בין אדם למקום, ומשילוב של מצוות במעשה, בדיבור ובמחשבה.
מיומנויות: מילה מנחה, פרשנות ימי הביניים. ספר החינוך, פרשנות מודרנית והשוואה.
מתודות: דף עבודה, דיון, מיון וסיווג.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סרטון על קדושה
קרדיט: פורסם על ידי 929 ב-20 במאי 2015.
סרטון על קדושה

קרדיט: פורסם על ידי 929 ב-20 במאי 2015.

רגש השבת
רבי אלימלך ורבי זוסיא היו מרגישים שניהם את קדושת השבת בכל שבוע מִבּוֹאה ועד צאתה,...
רגש השבת

רבי אלימלך ורבי זוסיא היו מרגישים שניהם את קדושת השבת בכל שבוע מִבּוֹאה ועד צאתה, ובייחוד בשעה שהחסידים ישבו בסעודת השבת ודיברו ביניהם דברי תורה. כשנזדמנו יחד במקום אחד, אמר רבי אלימלך אל רבי זוסיא: "אחא (אחי), אֵימה תוקפת אותי לפרקים, שהרגָשתי את קדושת השבת אינה הרגשה אמיתית אלא היא דבר שבדמיון, ואם כן גם עבודתי את השם אינה עבודה אמיתית". "אחא", אמר זוסיא, "גם אותי תוקפת לפרקים אימה כזו". "מה נעשה?", שאל אלימלך. "עלינו", אמר זוסיא, "על כל אחד משנינו, לערוך ביום חול סעודה של שבת לכל פרטיה, ונשב בקרב החסידים ונאמר דברי תורה. אם נרגיש את קדושת השבת, נדע שדרכנו אינה דרך האמת; ואילו אם לא נרגיש כלום סימן הוא שדרכנו נכונה". כך עשו. ביום חול ערכו סעודה של שבת, התלבשו במלבושי השבת, חבשו לראשם את ה"שטריימל" (כובע שחסידים לובשים בשבת) וישבו בין החסידים ואמרו תורה. מיד בא בלבם רגש קדושת השבת כמו בימי השבתות. כשנפגשו שוב שאל רבי אלימלך: "הה, אחא, מה נעשה?" "הבה נלך למזריטש", אמר רבי זוסיא. הלכו למזריטש וסיפרו לרבם מה שמציק ללבם. אמר להם המגיד: "אם לבשתם מלבושי שבת וחבשתם את ה'שטריימל', הרי בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן מלבושי שבת ו'שטריימל' יש בכוחם להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת. ובכן אין אתם צריכים לחשוש כלל".

מרטין בובר, אור הגנוז, עמודים 202-201

קדוש – הגדרה מילונית
קדוש נעלה ונשגב, כליל השלמות והטוהר – ביחוד כתואר לאלוהים. צדיק גדול, טהור ונעלה במוסריותו,...
קדוש – הגדרה מילונית

קדוש

  1. נעלה ונשגב, כליל השלמות והטוהר – ביחוד כתואר לאלוהים.
  2. צדיק גדול, טהור ונעלה במוסריותו, המדבק בדרכי אלוהים.
  3. שהקדושה שורה בו, שאינו חולין.
  4. נעלה, מרומם, חשוב ונכבד ביותר.

(אברהם אבן-שושן, המילון החדש, כרך ג)

דפי עבודה והעשרה לשיעור
פירושים – בין קדושה למוות
ישעיהו ליבוביץ:"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"… אלה צווים וייעודים נעלים ביותר, ועם זה אין כמותם פסוקים, ביטויים וניסוחים...
פירושים – בין קדושה למוות

ישעיהו ליבוביץ:
"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"… אלה צווים וייעודים נעלים ביותר, ועם זה אין כמותם פסוקים, ביטויים וניסוחים המסוכנים יותר מבחינת האמונה. שהרי הם ניתנים להתפרש, וכך פורשו – בשגגה, ולפעמים גם בזדון – כאילו יש בעם ישראל מטבעו משהו שמקנה לו משמעות של קדושה. תפיסה זו משחררת את האדם מישראל מן האחריות, ומקנה לו ביטחון לגבי דברים אשר אסור שיהיה האדם בעל ביטחון לגביהם, משום שהם מן הדברים שהם מגמה ותכלית וחיוב ומשימה ופרוגרמה, ואינם נתונים. הפיכת מושג הקדושה, כתפקיד וכמשימה המוטלת על עם ישראל, לתכונה המושרשת וטבועה בעם ישראל – זו הפיכת האמונה לעבודת אלילים… אנחנו נצטווינו להיות עם קדוש ולא היינו עם קדוש.
ויקרא י"ט מביא בפנינו זה לצד זה חוקי פולחן, שכל כולם מתחום היחסים שבין האדם לאלוהים, לצד חוקי מוסר וצדק חברתי, שעניינם הוא מערכת היחסים שבין האדם לחברו… ושניהם כחוקים שקיומם נועד לרצות את הקדוש, ולעשות את מקיימיהם, כלומר, את בני ישראל, להיות בכך "קדושים".

פורסם בספר "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע".

הרב שטיינזלץ:
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. […] קדושת ישראל צריכה להתבטא במעשים. כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. הקדושה איננה מעשה מיוחד, טקס או פעולת חניכה מסוימת. קדושתם של ישראל באה מכוח הקשר בינם לבין ה', והשלכותיה כוללות מכלול עצום של מעשים והקשרים.

ברוך המבדיל
נקרא עם התלמידים את המאמר 'ברוך המבדיל' מאת ליאור טל, ונבקש מהם להביע דעה על...
ברוך המבדיל

נקרא עם התלמידים את המאמר 'ברוך המבדיל' מאת ליאור טל, ונבקש מהם להביע דעה על טענותיו.

…ירמיהו יובל ציין כי אחד ממאפייני החילוניות היא "התפוגגות חווית הקדושה הזורמת מעולם אחר"; מילון אבן שושן מגדיל לעשות ומגדיר חילוניות במילים: "העדר קשר לקדושה", וחילוני במילים: "לא קדוש".
בשנים האחרונות חקרתי ודרשתי מחדש את הקדושה והיא הפכה למוטיב חשוב בחיי החילוניים… בנקודה זו יש להבחין בין שני סוגים של קדושה.
האחד… מזהה קדושה כאיכות מיוחדת הטמונה בדבר עצמו וכנראה מושרית עליו מלמעלה על ידי האל. לדבר יש קדושה בפני עצמו ומבלי קשר לשאלה כיצד אני נוהג כלפיו.
השני… סובר שאין בדבר איכות עצמית של קדושה אלא שביחסי אליו הריני הופך אותו לקדוש.
על פי הזרם השני, העומד בבסיס הצעתי להבנת הקדושה והרלבנטיות שלה גם לעולם חילוני, עצם הכרעתי ופעילותי להוציא דבר מסוים מתחום שליטתי, להפריד אותו מהשאר ולנהוג בו כמרומם ומתוך יחס של "לשמה" הופכת אותו לקדוש…
האדם החילוני-ריבוני איננו מכיר בסמכות חיצונית מעין זו, אך אין זה אומר שהוא בוחר לחיות בעולם ללא חוקים ומגבלות. השוני המהותי בין העולמות הללו איננו מתבטא בעולם הכפוף לחוקים ומשמעת מול עולם אנרכי ופרוע, אלא טמון במקור החוק. האדם החילוני הוא המחוקק של עצמו ובעניין הקדושה – הוא המגביל את עצמו בתחום מסוים בחייו וכך מקדש את התחום.

בכל נפשך
אחד הסיפורים על קריאת שמע עוסק במותו של רבי עקיבא. האגדה בתלמוד מספרת שבתקופה שבה...
בכל נפשך
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ."
(דברים ו, ה)

Korawat photo shoot / Shutterstock.com

אחד הסיפורים על קריאת שמע עוסק במותו של רבי עקיבא.
האגדה בתלמוד מספרת שבתקופה שבה הרומאים אסרו על לימוד תורה, החליט
רבי עקיבא להמשיך וללמד תורה גם במחיר חייו. הוא הסביר שכשם שדג אינו יכול
לחיות מחוץ למים, כך הוא אינו יכול לחיות בלי לימוד תורה. רבי עקיבא נתפס על
ידי הרומאים כשלימד תורה בציבור, והוצא להורג.

לקריאת המדרש

תנו רבנן: פעם אחת גזרו הרומאים שלא יעסקו ישראל בתורה.
בא פפוס בן יהודה ומצא שרבי עקיבא היה מקהיל קהל ברבים ועוסק בתורה.
לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו את רבי עקיבא ואסרו אותו בבית
האסורים.
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן "קריאת שמע" היה, והיו סורקים
את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים וקורא קריאת שמע.
אמרו לו תלמידיו: רבינו, גם ברגעי הריגתך אתה קורא קריאת שמע?
אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על הפסוק "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – ואפילו נוטל את
נשמתך… אמרתי: מתי יזדמן לי ואקיימנו, ועכשיו כשהזדמן לי, לא
אקיימנו?
וקרא קריאת שמע – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", והיה מאריך את המילה "אֶחָד" עד שיצאה נשמתו ב"אֶחָד".

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא, עמוד ב, ועל פי ביאור מכון שלום הרטמן תכנית בארי – מכון שלום הרטמן)

  • אפיינו את רבי עקיבא על פי סיפור זה.
  • מה המטרות החינוכיות של אגדה תלמודית זו?
כלל גדול בתורה
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). על פסוק זה אמר רבי עקיבא, אחד מגדולי החכמים...
כלל גדול בתורה
"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'."
(ויקרא יט, יח)

StockVector / Shutterstock.com

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). על פסוק זה אמר רבי עקיבא, אחד מגדולי החכמים שהיו לישראל בתקופת המשנה: זה כלל גדול בתורה.
חברו בן עזאי אמר: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם…" (בראשית ה, א) הוא כלל גדול מזה.

(עיבוד. על פי: ספרא, קדושים פרק ד, יב)

להמשך קריאה

בעיני רבי עקיבא, הפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" הוא היסוד להתייחסות של אדם לחברו. ואילו בעיני בן עזאי, הפסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" הוא היסוד להתייחסות של אדם לחברו, משום שעל פי פסוק זה האדם נברא בצלם אלוהים ועל כן יש לנהוג בכל אדם בכבוד.

  • רבי עקיבא ובן עזאי מייצגים שתי תפיסות עולם. הסבירו את עמדתו של כל אחד מהם, והוסיפו את עמדתכם.
שמע ישראל
קריאת שמע היא טקסט מרכזי ביהדות, והביטוי "שמע ישראל", המוכר כל כך, הוא צמד המילים...
שמע ישראל
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד."
(דברים ו, ד)

“שמע ישראל", פרט מתוך פסל מנורת הכנסת שיצר האומן בנו אלקן. צילום: © תמר הירדני, ויקישיתוף

קריאת שמע היא טקסט מרכזי ביהדות, והביטוי "שמע ישראל", המוכר
כל כך, הוא צמד המילים הפותח את הפסוק הראשון שלה. בשל חשיבותה של
קריאת שמע, בקהילות מסורתיות שונות נהגו – ויש הנוהגים גם היום – לשנן
אותה לתינוקות מיום שהתחילו לדבר.

להמשך קריאה

בטקס ברית המילה קורא אבי התינוק בקול את הפסוק הפותח של קריאת שמע, והקהל חוזר אחריו; ולהבדיל – לפי המנהג, דברו האחרון של האדם לפני מותו, בנשימתו האחרונה, הוא הפסוק "שמע ישראל"'.
על פי המסורת היהודית, קוראים את קריאת שמע בכל יום בתפילת שחרית ובתפילת
ערבית, וכן בכל לילה לפני השינה.

מבוסס על: אירית חפץ, ציוני דרך : מסע זהות בשבילי תרבות ישראל, 2012, עמ' 120. © כל הזכויות שמורות למכון שלום הרטמן, ירושלים.

  • האם שמעתם פעם את הביטוי "שמע ישראל"? באילו מקרים? האם אתם נוהגים להשתמש בביטוי זה?
לפני עיוור לא תיתן מכשול
הביטוי "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" הוא אחד מהחוקים המובאים תחת הכותרת "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", המלווה...
לפני עיוור לא תיתן מכשול
"לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'."
(ויקרא יט, יד)

NotionPic / Shutterstock.com

הביטוי "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" הוא אחד מהחוקים המובאים תחת הכותרת "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", המלווה את הפרשה כולה. מצוות "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" נראית מצווה מובנת מאליה הדנה באיסור להציב מכשולים פיזיים מול אדם שהראייה שלו לקויה, אך עיון בפרשנות היהודית לדורותיה מרחיב את המונח "עיוור" וגם את משמעות האיסור להכשלת האדם בהקשרים שונים.

מבוסס על: מרים בלומנטל, "לפני עיוור לא תתן מכשול", אתר מקראנט. © מקראנט.

ניתן להבין ביטוי זה בצורה רחבה יותר, והכוונה להכשלה של הזולת תוך ניצול נקודת התורפה שלו.
האם בדוגמאות האלה עוברים על המצווה לא להעמיד מכשול לפני עיוור, בפרשנות הרחבה של הביטוי?

  • אדם מנחה אדם אחר לנסוע במסלול מסוים במקום שאינו מכיר, בידיעה שהדרך שהציע אינה בטוחה ועלולה לסכן את חייו של הנהג.
  • המארח מגיש עוגה לאדם שחולה בסוכרת.
  • בית הספר מחליט לקיים בחינה בלי משגיחים.
ונוס אוספת בצל / אלי שמיר
אלי שמיר, בן כפר יהושע שבעמק יזרעאל, מקדיש רבים מציוריו להתיישבות העובדת ולנופי העמק. ביצירתו...
ונוס אוספת בצל / אלי שמיר
"וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."
(ויקרא יט, י)

אלי שמיר, ונוס אוספת בצל, 2015, שמן על בד, 100×70 ס"מ, אוסף פרטי. © אלי שמיר

אלי שמיר, בן כפר יהושע שבעמק יזרעאל, מקדיש רבים מציוריו להתיישבות העובדת ולנופי העמק. ביצירתו זו דמות צעירה בעלת מראה אסייתי, כנראה מהגרת עבודה, כורעת בשדה. היצירה כמעט מונוכרומטית (שימוש רק בגוונים של צבע אחד), בגווני אפור וחום, ומשרה תחושה של צחיחות צרובת שמש. שם היצירה "ונוס אוספת בצל" מוסיף עוד רובד וקושר בין אלת היופי והאהבה במיתולוגיה היוונית לבין עבודת האדמה המיוזעת, שאין בה זוהר אך בהקשרים מסוימים (למשל – "הפרחת השממה") יש בה סוג של נשגבות.

  • כשמתבוננים בציור "ונוס אוספת בצל" של אלי שמיר לצד ויקרא יט פסוק י, אילו פרשנויות נוספות הציור מקבל?
תפילין בתרבות ישראל
אחרי מלחמת ששת הימים רכשתי מסוחר עתיקות עבור היכל הספר דבר שנתברר אחר כך שהוא...
תפילין בתרבות ישראל
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ."
(דברים ו, ח)

תפילין של ראש ושל יד. צילום: Chesdovi, ויקישיתוף

אחרי מלחמת ששת הימים רכשתי מסוחר עתיקות עבור היכל הספר דבר שנתברר אחר כך שהוא קופסת תפילין ובה כל 4 הפרשיות. התפילין הקדומות שבידינו מימי בית שני היו כתובות בידי סופר סת"ם בכתב זעיר ביותר ונתעוררו בעיות מסוימות שצריך היה לאמתן במעבדה שרק למשטרת ישראל כמותה.

יום אחד נסעתי ברכבת מירושלים לתל-אביב לאותה מעבדה ובכיסי תצלומי תפילין אלו שאיש מזולתי לא ראה אותם ואירע לי מה שקורה למספר נוסעים ברכבת זו – כשעברנו את כפר חב"ד עלו כמה אברכים לרכבת ואחד מהם ניגש אלי והפציר בי להניח תפילין. סירבתי, אך משנוכחתי כי מבטאו העברי זר, שאלתיו מנין עלה והשיב לי שזה לא מכבר עלה מברית המועצות.

להמשך קריאה

שאלתיו: "ובברית המועצות הנחת תפילין"?
אמר לי: "כל ימי מאז הגעתי למצוות הנחתי תפילין".
כששמעתי כך אמרתי לו: "אם אתה בברית המועצות קיימת את המצווה הזו לא אסרב גם אני" – והנחתי תפילין.
בתל-אביב לפני רדתי מהרכבת ניגשה אלי אישה ואמרה לי: "פרופסור ידין אני שמחה שנענית לבקשתו של אותו אברך שלמעשה לא הכירך. בני מחסידי חב"ד נפל לא מזמן בתעלת סואץ".
לדבריה היה בנה החב"דניק היחיד בין הצנחנים. "לפני מותו" סיפרה "ביקרוהו אנשי פלוגתו ושאלוהו לרצונו. אמר להם: הניחו תפילין. במשך היום ראיתי בעיני רוחי כאילו אף אתה הצטרפת לבקשתו".
אני מודה שלא יכולתי לעצור בעד דמעותיי. באותו רגע אמרתי לה: "איזה צרוף מקרים מופלא! בכיסי תצלומי התפילין הקדומים ביותר שבידנו ולא אוכל לעשות עמך חסד גדול יותר מאשר להראותן לך ברגע זה".

יגאל ידין, תפילין-של-ראש מקומראן, 1963. © הוצאת החברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה.

  • מה גרם ליגאל ידין להיענות לבקשה שהופנתה אליו ברכבת להניח תפילין?
מזוזות הבית
"מזוזה" בלשון המקרא – כינוי לדופנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף (שמות יב, ז;...
מזוזות הבית
"וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."
(דברים ו, ט)

שרידי בית מתקופת הבית השני שנתגלו ברחוב יפו, ירושלים. צילום בנימין סטורצ'ן, באדיבות רשות העתיקות

"מזוזה" בלשון המקרא – כינוי לדופנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף (שמות יב, ז; דברים ו, ט ועוד).
על המזוזה נהגו לציין את שמו או את מלאכתו של מי שהתגורר בבית, בכתובות קצרות או ארוכות. במקדשים נהגו לחקוק על המזוזה כתובות ושמות של אלים.
בסיפור מכת בכורות במצרים מצוין שבני ישראל מרחו על מזוזות בתיהם ועל המשקוף את דם השה של קורבן הפסח (שמות יב, ז), ובכך סימנו שאין לפגוע בשוכני הבתים הללו.

להמשך קריאה

המצווה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט) נועדה לשמש תזכורת תמידית לבני ישראל שעליהם לשמור ולקיים את מצוות ה'.
המזוזה של היום היא מגילת קלף קטנה שקובעים על משקוף הבית ועליה כתובות שתי פרשיות ("שמע" – דברים ו, ד-ט; "והיה אם שמוע" – דברים יא, יג-כא). על המזוזה נהוג לכתוב את האותיות "שדי" – אחד משמותיו של ה' או ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל. על פי האמונה העממית המזוזה מסוגלת לשמור על בני הבית מפני פגיעה.

מבוסס על: רחל לבל ומתיה קם, "מזוזה". © לקסיקון לתרבות ישראל

  • למזוזה מיוחסים כמה תפקידים: היא מסמנת את הבית ואת יושביו, מעניקה ביטחון מפני פגיעה ומהווה תזכורת לקיום מצוות.
    איזה מתפקידיה של המזוזה בעל משמעות עבורכם, ומדוע?
פאת השדה
בעלי הרכוש מצווים להניח חלק מיבולם לעניים: הם מצווים שלא לקצור את השדה עד קצהו...
פאת השדה
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט."
(ויקרא יט, ט)

Vitalis83 / Shutterstock.com

בעלי הרכוש מצווים להניח חלק מיבולם לעניים: הם מצווים שלא לקצור את השדה עד קצהו ("פאה"), לא ללקט שיבולים או ענבים שנפלו ארצה בזמן הקציר או הבציר ("לקט") ולא לחזור ולאסוף עוללות ועומרים שנשמטו ונשכחו בשדה ("שכחה"). מה שנותר בשדה נועד לעני ולגר, לאלמנה וליתום — מי שאין להם חלקת אדמה משלהם או מי שקשרי המשפחה שלהם נותקו. מצוות אלו אינן בגדר צדקה ואינן נחשבות למתנות שבעל הקרקע מעניק לנזקקים, אלא החלק ששייך לחסרי הקרקע מתוך השפע שהעניק האל.

מבוסס על: חנוך דגן ובנימין פורת, מבקשי צדק: בין חברה לכלכלה במקורות היהודיים, 2016, עמ' 456. © כל הזכויות שמורות למכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • לפי הפרק, האם השארת פאת השדה לעניים ולגרים היא מעשה חסד או חובה? מה הקשר של המילה "צדקה" לעניין זה?
מתנות עניים
מתנות עניים – מענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים....
מתנות עניים
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."
(ויקרא יט, ט-י)

Shai Daniel / Shutterstock.com

Denys_kh / shutterstock.com

מתנות עניים – מענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים. יש כמה סוגים של מתנות עניים: לֶקֶט, שִׁכְחָה, פֵּאָה, פֶּרֶט ועוֹלֵלוֹת ומעשר עני. 

להמשך קריאה

לקט – השיבולים שנפלו בזמן הקציר, ואותן חייבים הקוצרים להשאיר לנזקקים הבאים ללקט בשדה: "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט… לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם" (ויקרא יט, ט-י).
שכחה – אלומת שיבולים שנשכחה בשדה בשעת הקציר, ואף היא שייכת לנזקקים. בעל השדה אינו רשאי לחזור ולקחת את העומר שנשכח: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט).
פאה – היבול שבפאת השדה (או בקצה המטע), וגם אותה יש להשאיר לנזקקים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר" (ויקרא יט, ט). הגדרת השטח הנחשב לפאה אינה נזכרת בתורה אלא במשנה.
פרט ועוללות: פרט – הלקט שבכרם: גרגרי הענבים הנושרים בשעת הבציר; עוללות – אשכולות קטנים של ענבים מועטים. גם הפרט והעוללות שייכים לנזקקים, ובעל השדה אינו רשאי לבצור אותם: "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י).

מבוסס על: מתיה קם, "מתנות עניים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח.

  • הפסוק המצווה על דאגה לעניים מסתיים בקביעה "אני ה' אלוהיכם". הסבירו את הקשר בין תוכן הפסוק לבין האמירה שבסופו.
סימנים, 929
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים ו ועל ויקרא יט.
סימנים, 929
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יט, ב)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים ו ועל ויקרא יט.

  • בעקבות הסרטונים, אילו קשרים אתם מוצאים בין הרעיונות המופיעים בספר דברים פרק ו לבין הרעיונות המופיעים בספר ויקרא פרק יט?

קרדיטים:
סימנים – ויקרא פרק ו / 929 תנך ביחד
סימנים – ויקרא פרק יט / 929 תנך ביחד

קדושים
מה המשמעות של המילים "קְדשִׁים תִּהְיוּ"? האם הכוונה היא להתנזרות או דווקא לקדושה בחיי היום-יום...
קדושים
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יט, ב)

מה המשמעות של המילים "קְדשִׁים תִּהְיוּ"? האם הכוונה היא להתנזרות או דווקא לקדושה בחיי היום-יום הרגילים?
שיחה בין הסופר דב אלבוים לבין נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

  • כיצד נשיא המדינה ראובן ריבלין מבין את האמירה לעם ישראל: "קְדשִׁים תִּהְיוּ"?

קרדיט: מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "קדושים" אורח: נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי