מות אבימלך

נקרא באוזני התלמידים את פסוקים כב-נז ונסביר את התפתחויות העניינים המורכבות בעת הקריאה.

נזמין את התלמידים לאתר את הפסוקים שבהם מתוארות ההתרחשויות להלן ולקרוא אותם בקול:

• זבול משתף פעולה עם אבימלך נגד אנשי שכם ובראשם געל בן עבד;
• אנשי שכם אינם מרוצים ממלכותו של אבימלך;
• אבימלך אינו חס על אנשי שכם והורג אותם;
• אבימלך מנתץ והורס את העיר שכם וזורע (מפזר) אותה מלח – החריב את שכם כליל עד כי לא יצמח בה כלום;
• אבימלך משתמש בשיטה שהשתמש בה גדעון – מתן דוגמה אישית;
• אבימלך משתמש בשיטה של גדעון – חלוקת הצבא לשלושה ראשים;
• אישה אחת משנה את תוכניותיו של אבימלך;
• אבימלך מתבייש שאישה פגעה בו ומבקש מנערו להורגו;
• זבול, שר העיר שכם, בוגד באנשי שכם וחובר לאבימלך.

נגיש לתלמידים לקריאה עצמית את דף ההעשרה כדי שיקבלו תמונה שלמה של האירועים המסופרים (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים לחפש בפסוקים מילים המתארות את המלחמה וההרס שזרע אבימלך. נערוך רשימה של המילים על הלוח כדי להתרשם מממדי החורבן. אם צריך, נסביר את המילים.למשל: "צָרִים אֶת הָעִיר", "וַיִּרְדְּפֵהוּ", "וַיְגָרֶשׁ", "וַיָּקָם עֲלֵיהֶם", "וַיַּכֵּם", "הָרַג", "וַיִּתֹּץ", "וַיִּזְרָעֶהָ מֶלַח", "שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי".
נשאל את התלמידים:

• מה אפשר ללמוד מהכמות ומהמגוון של מילות ההרס? (ריבוי מילות ההרס בא להדגיש את החורבן הגדול, הכאב והסבל שיכולה לגרום מלחמת אחים – מלחמה שמתחילה ב'אגו' של אדם אחד (אבימלך-האטד) שסוחף אחריו אחרים. נוסף על כך ייתכן כי המקרא מבקש להמחיש את הפער העצום בין ההבטחות הגדולות שהבטיח אבימלך והתקוות שתלו בו אוהדיו לבין השבר הגדול שבא לאחר שלוש שנות מלכותו. יתרה מזו אפשר גם שהמקרא מבקש להזהיר את הקוראים מפני אפשרות של מלחמה נוספת כזו שתחזור על עצמה)

אפשרות ראשונה – השוואה בין גדעון ואבימלך:
נחפש את נקודות הדמיון בין השופט גדעון לבנו אבימלך. נפנה את תשומת ליבם של התלמידים לדמיון בין גדעון לאבימלך במלחמתם. נחלק להם לעבודה עצמאית את דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נאסוף את התלמידים ונבדוק יחד את הטבלה במליאת הכיתה ונשלים הסברים ומראי מקום אם צריך.
נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם בחר הסופר המקראי לציין את נקודות הדמיון הרבות בין גדעון לאבימלך, אף שמהפסוקים אפשר לראות כי הוא מעריך את גדעון ומבקר את אבימלך? מה קובע את יחסו של הסופר המקראי אל המנהיג?

אולי דווקא נקודות הדמיון הרבות מציגות את ניסיונותיו של אבימלך להידמות לאביו, אך ההבדל ה"דק" שהוא לא מבין, הוא תוכן ההתנהגות ומטרתה.
נעודד את התלמידים לשים לב מי הוא האויב של גדעון ואת מי מסמן אבימלך כאויב. נעודד אותם לחשוב על המניעים, המטרות והתוצאות של מעשי המנהיג.
נדגיש הבדל מהותי – גדעון לחם נגד אויב חיצוני כיוון שהאויב לא השאיר מחיה בישראל. אבימלך לחם נגד בני עמו שאותם הפך לאויביו כדי להמשיך לשרוד כמלך.

אפשרות שנייה – מדרש שם:
נעסוק במשמעות השם של הדמויות בפרק. פעולה זו נקראת – מדרש שם.
נערוך רשימה של שמות הדמויות בפרק וננסה להבין את משמעות השם על פי היכרותנו אתה במהלך הפרק (הדמויות – אבימלך, יותם, זבול, געל בן עבד, אישה). נגיש לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נאסוף את התלמידים למליאה ונשמע את דבריהם.

ראינו שגדעון ואבימלך היו דומים מאוד זה לזה בתכונות מסוימות ובשיטות הלחימה, ואפילו בביטויים שבהם השתמשו. עם זה, ההבדלים ביניהם היו עצומים: במטרת הפעולות שלהם – הצלת העם מול כבוד אישי; ובתכונותיהם – צניעות מול תאוות שלטון.
גם אנחנו דומים מאוד להורינו בדברים מסוימים, אך שונים מהם בתכונות אחרות.
נבקש מכל תלמיד לכתוב או לצייר תכונות שלו שלמד מהוריו ושבהן הוא דומה להם, וכן לכתוב במה הוא שונה מהוריו. אפשר גם לבקש מהתלמידים לחשוב מה היו רוצים שילדיהם יקבלו מהם, ומה היו מעדיפים שלא יעבור לדור הבא. תלמידים שירצו מוזמנים לשתף.

תוכן: למדנו על ההרס והחורבן שזרע אבימלך בתקופת מלכותו ובסופה.
מיומנויות: מציאת פסוק מתאים לטקסט בלשוננו, השוואה בין מנהיגים בטבלה , הבנת משמעות הפסוקים באמצעות מדרש שם.
מתודה: ניבוי תוכן הפרק כפעילות טרום קריאה.