סגור תצוגת כיתה
הפרק

מות המנהיגים

פסוקים א, כב-כט

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נצפה עם התלמידים בסרטון של השיר 'הו, רב חובל' ששרה מיטל טרבלסי.

נשאל את התלמידים:

  • על מה השיר הזה מדבר?

נספר לתלמידים שהשיר נכתב במקור על נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן, ותורגם לעברית ואף הולחן בידי נעמי שמר, לרגל יום השנה לרצח רבין. הצורך במנהיג הוא טבעי לכל העמים, וכאשר נפרדים מן המנהיג העם מתאבל על לכתו.

נשאל את התלמידים:

  • מכל מה שלמדנו עד כה על המסע במדבר, מי לדעתכם המנהיגים הגדולים של העם במסעו?
  • מה הפך אותם למנהיגים?

נספר שבפסוקים שנקרא בני ישראל נפרדים משני מנהיגים. בשיעור נגלה ממי נפרדים וכיצד נערכת הפרדה.

מבט ראשון

נבקש מתלמיד אחד לקרוא את פסוקים א-ב, ומתלמיד אחר לקרוא את פסוקים כה-כט. נבאר מילים קשות:

"וַיִּקָּהֲלוּ" – הקהל נאסף; "יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו" – ימות; "מְרִיתֶם אֶת פִּי" – לא הקשבתם לי; "הֹר הָהָר" – ראש ההר; "גָוַע" – מת.

ראש ההר – רש"י מפרש הר על הר

נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לשני האירועים האלה? (שני מנהיגים חשובים הולכים לעולמם – מרים ואהרון. נזכיר בכיתה ששני מנהיגים אלו הם אחים המנהיג הראשי – משה רבנו)

מבט שני

נתבונן בפסוקים הבאים לאחר מות שני המנהיגים: פסוק ב ופסוק כט ונשאל את התלמידים:

  • כיצד העם פועל בכל אחד מן הפסוקים לאחר שנודע להם על מות המנהיג?
  • מדוע לדעתכם העם מגיב כך?

נסביר לאורך רוב המסע במדבר התרגל העם לשלושה מנהיגים: משה, אהרון ומרים; ומות שניים מהם הוא מכה קשה בעבור העם. העם מביע את הקושי שלו בדרכים שונות.

נחלק את התלמידים לשתי קבוצות – קבוצה אחת תתמקד בתגובת העם לאחר מות מרים, והשנייה בתגובת העם לאחר מות אהרון. כל קבוצה תצטרך להביע באופן יצירתי כיצד העם נראה ברגעים האלו – אפשר להביע זאת בציור, בריקוד, בתמונה מבוימת או ככל העולה על דעת התלמידים.

בפסוק ב לאחר מות מרים שהייתה מזוהה עם באר ועם מים חיים העם בוכה למשה שהוא צמא ואין לו מים.

נציג לתלמידים את המדרש מהתלמוד הבבלי שבו מסופר כי במשך חייה של מרים, הרוותה הבאר את צימאונם של בני ישראל ההולכים במדבר. עם מותה של מרים פסקה הבאר לנבוע.

תלמוד בבלי, תענית ט ע"א:
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה ואהרן ומרים; ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן. באר – בזכות מרים, "באר מרים" באר שליוותה את עם ישראל בנדודיו במדבר. עמוד ענן – בזכות אהרן, מן – בזכות משה; מתה מרים – נסתלק הבאר, שנאמר "ותמת שם מרים", ולכן "ולא היה מים לעדה", וחזרה בזכות שניהן.

לעומת הבכי על הצמא לאחר מות מרים, בפסוק כט, רגע לאחר מות אהרון, העם בוכה ומתאבל שלושים יום.

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם יש הסבר בפרק לתגובה השונה של העם למותם של שני המנהיגים?

נקרא שוב את פסוקים כה-כט והפעם נדגיש את הטקס שלפני מותו של אהרון: העברת המקל, הפשטת הבגד מאהרון והלבשתו לבנו אלעזר וירידת משה עם אלעזר מההר.

נשאל את התלמידים:

  • במה שונה מותו של אהרון ממותה של מרים מנקודת המבט של העם?

מבט לחיים

גם היום אנחנו מתאבלים על מנהגים שהולכים לעולמם.

נקרא עם התלמידים את ההספד שכתבה נועה בן-ארצי לסבה, יצחק רבין, ובו מופיעים דימויים רבים מתקופת המדבר ("עמוד האש לפני המחנה"), דרך ההספד נעביר לתלמידים את ההלם שהציבור היה שרוי בו לאחר הרצח (ראו את ההספד גם בממערך השיעור):

"סלחו לי שאני לא רוצה לדבר על השלום. אני רוצה לדבר על סבא שלי.
תמיד מתעוררים מסיוט, אבל מאתמול אני רק מתעוררת לסיוט. הסיוט של חיים בלעדיך – וזה בלתי ניתן לעיכול.
הטלוויזיה לא מפסיקה לשדר את תמונותיך, ואתה כל כך חי ומוחשי, שאני כמעט נוגעת בך. אבל רק כמעט, כי כבר לא אוכל.

סבא, אתה היית עמוד האש שלפני המחנה, ועכשיו נותרנו רק המחנה, לבד, וכל כך קר לנו ועצוב. אני יודעת שאנשים מדברים במונחים של אסון לאומי, אבל איך תנסה לנחם עם שלם או לשתף אותו בכאב הפרטי שלך כשסבתא לא מפסיקה לבכות ואנחנו אילמים, מרגישים את החלל הענק שנותר ריק בחסרונך.

מעטים הכירו אותך באמת. הם יכולים כעת לדבר אודותיך עוד הרבה, אבל אני מרגישה שהם אינם יודעים כלל עד כמה ענק הכאב, האסון וכן, זו שואה, לפחות עבורנו, המשפחה והחברים שנותרנו, רק המחנה שלך, בלי עמוד האש שלנו.
סבא, אתה היית ואתה הגיבור שלנו.

אני רציתי שתדע שכל מה שעשיתי, תמיד ראיתי אותך לפני העיניים. הערכתך ואהבתך ליוו אותנו בכל צעד ובכל דרך, וחיינו לאור ערכיך תמיד. מעולם לא הזנחת, ועכשיו הזניחו אותך. והנה אתה, הגיבור הנצחי שלי, קר ובודד, ואיני יכולה לעשות דבר להצילך. אתה כל כך נהדר.

גדולים ממני כבר ספדו לך, אבל איש מהם לא זכה לליטוף הזה של ידיך החמות והרכות, החיבוק החם שהיה שמור רק לנו. לחצי-החיוך שלך, שתמיד אמר לי כל כך הרבה, אותו חיוך שכבר אינו וקפא עמך. אין בי תחושת נקם, כי הכאב והאובדן שלי גדולים כל כך, גדולים מדי. הקרקע נשמטה תחת רגלנו, ואנחנו מנסים איכשהו לשבת בחלל הריק שנותר, אך ללא הצלחה מיוחדת בינתיים.

אני לא מסוגלת לסיים, אבל כנראה שיד זרה, יד עלוב נפש, כבר סיימה עבורי. בלית ברירה אני נפרדת ממך, גיבור, ומבקשת ממך שתנוח על משכבך בשלום, ושתחשוב ותתגעגע אלינו, כי אנחנו פה למטה אוהבים אותך המון. משיירת מלאכי שמים שמלווים אותך עכשיו, אני מבקשת שישמרו עליך ושישמרו עליך טוב, כי אתה ראוי למשמר שכזה.
אנחנו אוהבים אותך, סבא, תמיד."

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם צריך להיות בהספד למנהיג?
  • על מה מספרים בו?
  • מה התפקיד שלו?

לאחר שנשוחח על הנקודות העיקריות בהספד נוכל לבקש מן התלמידים לכתוב בעצמם הספד משלהם לאהרון ולמרים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על אובדן שני מנהיגים גדולים של העם בפרק אחד – מרים ואהרון. עסקנו בכך שבניגוד למותה המפתיע של מרים, לאהרון מונה מחליף טרם מותו ואף היה לו זמן להתכונן ואולי להכין גם את העם ללכתו.
מיומנויות: מתוך קריאת הפסוקים על מות אהרון ומות מרים עמדנו על ההבדל בתגובת העם, ואף ניסינו להשלים בעזרת המדרש ומדמיוננו את הסיבה להבדל בתגובת העם.
מתודות: קראנו את הנאום של נועה בן-ארצי (רבין) לסבה אחרי מותו, ולאור ההספד כתבנו הספדים משלנו לאהרון ולמרים.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
השיר 'הו, רב חובל'
למילות השיר מאתר שירונט על מה השיר הזה מדבר? קרדיט: 'הו, רב חובל', מילים: וולט ויטמן,...
השיר 'הו, רב חובל'

למילות השיר מאתר שירונט

  • על מה השיר הזה מדבר?

קרדיט: 'הו, רב חובל', מילים: וולט ויטמן, תרגום ולחן: נעמי שמר, שירה: מיטל טרבלסי, ערוץ חינוכית במוסיקה, פורסם ב-2014.

מדרש באר מרים
תלמוד בבלי, תענית ט ע"א: רבי יוסי ברבי יהודה אומר: "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל,...
מדרש באר מרים

תלמוד בבלי, תענית ט ע"א:

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה ואהרן ומרים; ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן. באר – בזכות מרים, 'באר מרים' באר שליוותה את עם ישראל בנדודיו במדבר. עמוד ענן – בזכות אהרן, מן – בזכות משה; מתה מרים – נסתלק הבאר, שנאמר 'ותמת שם מרים', ולכן 'ולא היה מים לעדה', וחזרה בזכות שניהן."

ההספד של נעה בן-ארצי לסבה, יצחק רבין
לקריאת ההספד
ההספד של נעה בן-ארצי לסבה, יצחק רבין
בין השמשות
בתחילת הפרק הולכת לעולמה מרים, אחות משה. האם אתם זוכרים את סיפור בריאת העולם בספר...
בין השמשות
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם" (פסוק א)

Grisha Bruev/shutterstock.com

בתחילת הפרק הולכת לעולמה מרים, אחות משה.

האם אתם זוכרים את סיפור בריאת העולם בספר בראשית? שישה ימים של בריאה. המִדְרָשׁ (סיפור שחז"ל מספרים) מספר על עשרה דברים מיוחדים שברא אלוהים ברגעים של "בין השמשות" – הדמדומים, כאשר היום נגמר אבל עדיין לא לילה. דברים ספציפיים שיהיה בהם צורך בהמשך תולדות עם ישראל.

לקריאת המדרש

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות.
(מסכת אבות פרק ה' משנה ו')

ומפרש רבי עובדיה מברטנורא: "ופי הבאר – בארה של מרים שהייתה הולכת עם ישראל במדבר בכל המסעות. ויש אומרים, שפתחה פיה ואמרה שירה…"

  • לפי המדרש – מה הייתה החשיבות של מרים לעם ישראל? איך לומדים מהמדרש עד כמה היא הייתה משמעותית?
מי מריבה
"מֵי מְרִיבָה" הוא כינוי לאירוע מַשְׁבְּרִי במדבר, ממש לפני הכניסה לארץ. מיד לאחר מותה של...
מי מריבה
"וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה... וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ." (פסוקים ג-ד)
"הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה', וַיִּקָּדֵשׁ בָּם." (פסוק יג)

ניקולא פוסן, חציית הים האדום, 1633-1637, שמן על קנבס, מאוסף National Gallery of Victoria, מתוך ויקישיתוף

"מֵי מְרִיבָה" הוא כינוי לאירוע מַשְׁבְּרִי במדבר, ממש לפני הכניסה לארץ.

להמשך קריאה

מיד לאחר מותה של מרים אזלו המים לבני ישראל. העם התלונן בפני משה ואהרון, ואלה פנו אל אלוהים. אלוהים הנחה את משה לדבר אל הסלע, אך משה לא דיבר אלא הִכָּה בסלע בכעס.

  • על מי כעס משה?
  • מדוע קוראים לאירוע "מי מריבה"?
דרך המלך
כאשר משה ובני ישראל רצו לעבור באזור השליטה של אֱדוֹם, הבטיח משה למלך אדום שהם...
דרך המלך
"נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר, דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ." (פסוק יז)

כאשר משה ובני ישראל רצו לעבור באזור השליטה של אֱדוֹם, הבטיח משה למלך אדום שהם לא ייגעו בכלום ולא יפגעו ברכוש, אלא ילכו בדרך המלך. דרך המלך היא גם דרך של ממש, וגם ביטוי שמשמעו – לפעול בדרך חיובית ובטוחה.
בשנת 1989 ייצג את ישראל בתחרות הזמר "אירוויזיון" השיר "דרך המלך", שאותו ביצע הצמד "גילי וגלית". גלית בורג הייתה אז זמרת בת 21, וגילי נתנאל נער בן 12.

למילות השיר

דרך המלך / שייקה פייקוב

בוקר טללים הירווני ולפני דרך מלך
נבל וכתר חיברוני לשיר מעלות
עוד הגיגי הומים בי ולטיפת קרן שמש
חוט שרעפי גדע באחת
אני מביט, סוסי יפה, הוא על גבו אותי נושא
אל דרך המלך

דרך המלך היא לי דרכי היחידה
נבל המלך הוא שירתי
דרך המלך היא לי חלום, היא לי חידה
נבל המלך, אהבתי היחידה

יום שנולד עם שחר, כמו מחזור שבטבע
בא וצומח ולפתע גווע בלאט
ובתוכי נוצרת שירת זהב נהדרת
אל היקום אשא אז תפילה
אני מביט, סוסי יפה, הוא על גבו אותי נושא
אל דרך המלך

דרך המלך היא לי דרכי היחידה…

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • למה, לדעתכם, מתכוונים בשיר כשמשתמשים בביטוי "דרך המלך", לדרך שזה שמה, לדרך שבה הולך המלך או לדרך חיובית ובטוחה?
הַפְלֵא וָפֶלֶא
העם דורש ממשה ומאהרֹן מים. אלוהים מצווה על משה לדבר אל הסלע, ובמקום זאת משה...
הַפְלֵא וָפֶלֶא
"וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם" (פסוק יא)

העם דורש ממשה ומאהרֹן מים. אלוהים מצווה על משה לדבר אל הסלע, ובמקום זאת משה מכה בסלע. למעשה זו הפעם השנייה שמשה מכה בסלע כדי להוציא ממנו מים, בפעם הראשונה כך ציווה עליו אלוהים והכל היה בסדר.

להמשך קריאה

על האירוע הזה כתב יעקב דוד קמזון – משורר וסופר עברי שנולד ברוסיה ועלה לארץ וחי באשקלון בתחילת המאה ה-20 – את השיר "הַפְלֵא וָפֶלֶא". עוד שיר מפורסם שלו, שאתם בוודאי מכירים, הוא "אל המעיין".
ידידה אדמון, מלחין עברי יליד רוסיה שעלה לארץ, הוא שהלחין את השיר "הפלא ופלא". הוא הלחין שירים שאתם ודאי מכירים, כמו "סלינו על כתפינו", "שמחה רבה" ו"שושנת יעקב צהלה ושמחה".
את השיר "הפלא ופלא" שרה שושנה דמארי – זמרת ושחקנית ישראלית, ילידת תימן שעלתה לארץ בגיל שנתיים. כלת פרס ישראל לשנת 1988. שיריה וקולה ליוו את תקופת הקמת המדינה ואת ראשית התרבות הישראלית.

  • מדוע לדעתכם קוראים לשיר "הפלא ופלא"?
  • אחרי שקראתם על היוצרים ועל המבצעת של השיר – מהו המכנה המשותף שלהם? מה אפשר ללמוד מכך על התרבות העברית בארץ
  • ולמשימה המהנה ביותר – שירו יחד! ומשה הִכָּה בסלע!

קרדיט: שיר עד – הפלא ופלא – יעקב דוד קמזון | ידידיה אדמון | בביצוע שושנה דמארי / שיר עד, 2013

משה הִכָּה בסלע
האומן האיטלקי טינטורטו, בן המאה ה-16, יליד העיר ונציה, צייר את הרגע הדרמטי שבו משה...
משה הִכָּה בסלע
"וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם" (י-יב)

טינטורטו, משה הכה בסלע ויצאו ממנו מים, 1577, שמן על קנבס, מאוסף Scuola Grande di San Rocco מתוך ויקישיתוף

האומן האיטלקי טינטורטו, בן המאה ה-16, יליד העיר ונציה, צייר את הרגע הדרמטי שבו משה מכה בסלע ומוציא ממנו מים.

להמשך קריאה

השם המקורי של הצייר היה יאקופו קומין, אבל אבא שלו היה במקצועו צַבָּע בדים, וכך קיבל יאקופו, הבן הבכור מבין 21 אחים, את הכינוי שלו "טינטורטו", שמשמעותו צַבָּע קטן. בהמשך חייו הוא הפך להיות הצייר הרשמי של הרפובליקה הוונציאנית, והיה מפורסם מאוד בציורים הדרמטיים שלו – מבחינת הצבע והקומפוזיציה (הארגון החָזוּתִי של היצירה).

  • הביטו בציור – מה מוזר ומיוחד בנקודת המבט של הצופה?
  • כיצד הציור – בקומפוזיציה, בצבעים, בטכניקה – מבטא את הרגשות של כל המעורבים בסיפור – העם, משה ואלוהים?
  • מדוע לדעתכם בחר האומן לצייר את הרגע הזה?
מדבר צין
"מדבר צין" – כינוי לחלק מהמדבר המשתרע בין מצרים לכנען.
מדבר צין
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן." (פסוקים א-ב)

מתוך ויקישיתוף, Ori229

"מדבר צין" – כינוי לחלק מהמדבר המשתרע בין מצרים לכנען.

זיהוי המקומות הנזכרים בפרק אינו ודאי ולעיתים יש יותר מאפשרות אחת להבין היכן נמצא מקום מסויים.
חוקרים מנסים למצוא ולמקם על המפה את המקומות בהם עברו בני ישראל (במפה שלפניכם מספר הצעות לזיהוי חלק מהמקומות הנזכרים במהלך תיאור יציאת מצרים)

  • מצאו את מצרים, קדש, הר ההר, מדבר צין, ואדום על המפה.
הֹר הָהָר
הֹר הָהָר – שמו של הר הנזכר בספר במדבר כמקום קבורת אהרֹן. יש כמה השערות...
הֹר הָהָר
"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם…" (פסוק יד)
"נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר, דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ." (פסוק יז)
"וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר." (פסוק כב)

Valery Shanin/shutterstock.com

הֹר הָהָר – שמו של הר הנזכר בספר במדבר כמקום קבורת אהרֹן.

להמשך קריאה

יש כמה השערות בנוגע למיקומו:

  • ג'בל הרון – הר בירדן, סמוך לאתר הסלע האדום.
  • הר צין – הר באזור הנגב הדרומי, שבחלקו העליון מזדקרת רצועת סלע בולטת.
  • הר גבוה ליד מעיין קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

הוועדה למתן שמות עבריים לנגב, שפעלה בשנים 1950-1949, קבעה את השם "הֹר הָהָר" להר המתנשא לגובה 286 מטר ונמצא כעשרה קילומטרים מדרום-מערב למַעֲלֶה עקרבים. כיום קוראים למקום "הר צין" ולשמורת הטבע כולה "הֹר הָהָר".

  • מה מיוחד בשם "הר ההר" מה לדעתכם מספר הסיפור של שם המקום?

או

  • לפי ההצעות לזיהוי המיקום של הר ההר- היכן לדעתכם צריך היה להיות ההר?
דרך המלך
משה ובני ישראל ביקשו לעבור בשטח של אֱדוֹם. משה התחייב בפני המלך – לא ניגע...
דרך המלך
"נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ." (פסוק יז)

Ori~ מתוך ויקישיתוף

משה ובני ישראל ביקשו לעבור בשטח של אֱדוֹם. משה התחייב בפני המלך – לא ניגע בכלום ולא נהרוס דבר, אלא נלך ב"דרך המלך".

להמשך קריאה

דרך המלך – כך כונתה הדרך עתיקה שחיברה בין צפון לדרום. תחילתה במצרים וסופה בארם נהריים. כינוי נוסף לדרך זו הוא "המסילה".

התבוננו במפה, המתארת שתי דרכים – דרך המלך ודרך הים.

  • איזו היא הדרך המערבית ואיזו היא המזרחית?
  • מדוע קוראים כך לדרך הים ולדרך המלך?
  • מהם היתרונות ומהם החסרונות של כל אחת מהן
איך אפשר להוציא מים מסלע?
איך אפשר להוציא מים מסלע? סלע רק נראה לכם דבר אטום, קשה וסגור. אבל למעשה,...
איך אפשר להוציא מים מסלע?
"וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם." (פסוק יא)

חדר נביעה של מעיין שכבה, אליו נקווים המים מהכתלים, התקרה והרצפה, עין-חובילה, גוש עציון, 2008. צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה העברית

איך אפשר להוציא מים מסלע?
סלע רק נראה לכם דבר אטום, קשה וסגור. אבל למעשה, הוא חומר שיש בו תנועה ושינוי. איך זה עובד?

להמשך קריאה

כאשר יורד גשם, המים לא רק מחליקים על פני הסלעים, אלא גם מחלחלים לתוכם דרך שכבת הסלע החיצונית. בדרך כלל שכבה זו מורכבת מסלע גיר רך. המים מחלחלים, וזה יכול לקחת מאות ואלפי שנים, עד ש… המים נתקלים בשכבה אטומה ובלתי חדירה. בסופו של דבר המים מוצאים דרך לצאת החוצה, דרך אותה שכבה חדירה שממנה נכנסו או כל סדק אחר. מובן שגם שינויים ותזוזות של האדמה יאפשרו התפרצות של המים החוצה.
להתפרצות כזאת, ולהִקָווּת כזאת של מים, אנחנו קוראים מעיין (ואם לדייק – מעיין שִׁכְבָה – כי הוא נוצר בעקבות חשיפת שכבות הסלע). אם המים יוצאים מסלע שנמצא במקום גבוה, יכול להיווצר מַפָּל.
מרבית המעיינות בארץ הם מעיינות שכבה.

  • אז… מה דעתכם, אפשר להוציא מים מהסלע?
  • ספרו על טיול שיצאתם אליו למעיין יפה בארץ.
משה, משה!
בפרק כ בספר במדבר מתרחשים אירועים קשים עבור משה – הוא חווה אירועים אישיים ולאומיים...
משה, משה!
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם." (פסוק יב)

בפרק כ בספר במדבר מתרחשים אירועים קשים עבור משה – הוא חווה אירועים אישיים ולאומיים דרמטיים וכואבים: אחותו, מרים מתה וגם אחיו אהרון, העם כועס עליו, אלוהים מעניש אותו ולא יאפשר לו להכנס לארץ.

  • נסו לכתוב תסריט לסרט המספר את הפרק מנקודת מבטו של משה.

קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר יט- כג/תנך ביחד 929, 2015

מְסַפֵּר הסיפורים
אברהם כהן מספר את סיפור הוצאת המים מהסלע לעיני העם.
מְסַפֵּר הסיפורים
"וְלֹא-הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן" (פסוק ב)

אברהם כהן מספר את סיפור הוצאת המים מהסלע לעיני העם.

  • רק משמיעה- איזו מילה חוזרת הרבה פעמים בפרק?