סגור תצוגת כיתה
הפרק

מכת בכורות ויציאת מצרים ברכוש גדול

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

יציאת בני ישראל ממצרים מציבה את ישראל מול מצרים, המשעבד מול המשועבד שיוצא ‏לחופשי. מכת בכורות גורמת לצעקת מצרים לעלות ומעוררת בנו הדים לצעקתם של בני ‏ישראל מעבודת הפרך. פרעה ומצרים ממהרים לשלח את בני ישראל מארצם. האם שאילת ‏הכלים היא פיצוי על שנות העבדות, או שהיא מעידה על קשר אנושי שבכל זאת נוצר בין ‏ישראל למצרים?‏

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה: שאלה
נזכיר כי הנושא האחרון שלמדנו היה שליחותו של משה להוציא את ישראל ממצרים בשמות ‏פרק ג, ואנו קופצים על כל סיפור עשר המכות ומגיעים למכה האחרונה- מכת בכורות- שאנו ‏יודעים שבעקבותיה יצאו בני ישראל ממצרים. נשאל את התלמידים:‏

  • מדוע לדעתכם דווקא מכת בכורות היא ששכנעה את פרעה להוציא את בני ישראל?‏
  • מה כואב כל כך דווקא במכה הזו?‏

אפשרות שנייה: תמונה ודיון
נציג לתלמידים את התמונה שבעזר ההוראה: חתול מתבונן במראה ונדון בשאלות המובאות ‏בעזר ההוראה.‏

במהלך השיעור נראה שמצרים וישראל מציגים תמונת ראי אלה לאלה, ונראה איך מצרים ‏פתאום רואים בישראל 'נמרים' ולא 'חתולים'.‏

אפשרות שלישית: תמונה
נקרין לתלמידים את ציורו של אדוארד מונק 'הצעקה' שבעזר ההוראה: הצעקה ונדון בשאלות ‏המובאות בעזר ההוראה.‏

היצירה המפורסמת של אדוארד מונק'הצעקה' מעבירה תחושה חזקה של כאב. דמות עומדת ‏על גשר, פניה דמויות גולגולת, והיא צועקת בלי קול. הצעקה שלה מהדהדת דרך הקווים ‏המעוותים שסביב לדמות ומאחוריה, ודרך הצבעים העזים והמשלימים שיוצרים תחושה של ‏עולם מעוות.‏

בשיעור נדון בצעקה של מצרים בעקבות מכת בכורות.‏ 

הזמנה לקריאה

מכת בכורות- צעקת מצרים וצעקת בני ישראל

נקרא עם התלמידים את שמות פסוקים כט-לונשים לב למילה 'בכור' שחוזרת בפסוקים.‏

  • מי בדיוק מת במכת בכורות?(כל הבכורות, מהבכור החשוב ביותר במצרים- יורש העצר, ‏ועד הבכורותשל פשוטי העם, וגם בכורי הבהמות)‏

כבמכות האחרות, יש כאן עונש לכל העם המצרי,אך מכה זו נחשבת לקשה במיוחד. ‏

  • כיצד מגיבים במצרים למכה?‏

נשים לב לתגובה של המצרים לאירוע הקשה- צעקה גדולה. ‏

  • מי עוד צעק בספר שמות?‏

נקרא את פסוקים ז-ט בפרק ג בשמות (ראו דף עבודה: שמות פרק ג פסוקים ז-ט).‏

  • אם כן, איזה סוג של עונש המצרים מקבלים?‏

נראה שיש פה מכה קשה לכל המצרים שהיא מידה כנגד מידה, לא רק פרעה עינה את ‏ישראל, אדם אחד אינו יכול לענות עם שלם, מצרים כולה לחצה ועינתה את בני ישראל.‏
נשווה לפסוקים בשמות פרק‎ ‎כב העוסקים באיסור על עינוי הגר (ראו דף עבודה: שמות פרק ‏כב פסוקים כ-כב).‏

האיסור על עינוי אינו תקף מן הסתם רק לפסח מצרים אלא גם לדורות. אסור לענות את הגר ‏כי גם אנו היינו פעם גרים, זרים וחלשים בארץ מצרים. ואם בכל זאת נענה את הגר, והוא ‏יצעק אל אלוהים, אלוהים ישמע את צעקתו. וכמו במצרים העונש יהיה קשה, מידה כנגד ‏מידה.‏

יציאת מצרים- מהירות מצרים ומהירות בני ישראל
נקרא את פסוקים לא-לד ונשאל את התלמידים:‏

  • מה האווירה בפסוקים? (אווירה של בהילות, כולם ממהרים לשלח או לצאת)‏

נחלק לתלמידים את דף העבודה: יציאת מצרים – פסוקים לא-לו לעבודה בזוגות.‏

נדון בשתי נקודות שעלו לגבי אופי יציאתם של בני ישראל ממצרים- מצד אחד בזריזות, כמעט ‏בלי אוכל ורכוש, ומצד שני ברכוש רב שלקחו מהמצרים.‏

  • מדוע מצרים ממהרים כל כך לשלח את ישראל? (לפי הפשט- פן ימותו, ואפשר להציע ‏תשובות נוספות) ‏

שאילת הכלים
נכין שני כובעים- קטגור וסנגור, ובכל פעם נניח אחד מהם באקראי על ראש של תלמיד, ‏התלמיד שלראשו הכובע צריך לקטרג או לסנגר על ישראל בנוגע לשאילת הכלים. ‏

יציאתם של בני ישראל ממצרים ברכוש גדול נזכרה בעוד שני מקומות במקרא. בפעם ‏הראשונה – בדבריאלוהים לאברהם בברית בין הבתרים, כאשר נתבשר על גלות בניו ‏ושעבודם ועל יציאתם מן הגלות לאחר מכן. נקרא את פסוקי ברית בין הבתרים ונדון בשאלה ‏המובאת בדף העבודה (ראו דף עבודה: ברית בין הבתרים – בראשית פרק טו פסוקים יג-יד).‏

האזכור של היציאה ברכוש גדול כבר בשלב הנבואה המקדימה על שעבוד מצרים ועל היציאה ממצרים ‏מעידה שהיא אינה פרט שולי ביציאת מצרים, וכן מעידה על אופי היציאה- עם שזכה בחירותו בצדק, ‏עושה דין במשעבדיו ויוצא מן המצר חזק ובליבו תקווה להמשך.‏

היציאה ברכוש גדול נזכרת גם במזמור קה בתהילים, המביט אל יציאת מצרים ממרחק זמן ניכר. נקרא ‏את הפסוקים בדף העבודה: תהילים פרק קה פסוקים לו-לח ונדון בשאלה המובאת בדף העבודה.‏

אזכור היציאה ברכוש גדול בתיאורו של משורר תהילים מאות שנים לאחריה מלמד על ‏חשיבות הפרט הזה בסיפור.‏

נשאל את התלמידים:‏

  • מה ההבדל בין המקור בספר שמות לבין שני המקורות האלו? (בשניהם לא נזכר ‏המקור לאותו רכוש גדול – לכסף ולזהב שישראל נשאו אתם בעת שיצאו ממצרים, אף ‏שאפשר לשער שהמקור הוא המצרים- וגם לא נזכר כיצד הושג רכוש זה – בשאילה)‏

נראה כי היציאה בכסף וזהב היא חלק מהותי בנסיבות היציאה ממצרים, שאותן התורה ‏מתארת בקיצור בפרק יד פסוק ח: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה". זה אולי גם משעה הכרחי ‏של הצטיידות לקראת הנדודים במדבר.‏
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים לה-לו שבהם היציאה מתוארת בצורה מכובדת: "וַיִּשְׁאֲלוּ ‏מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם, וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם". ‏נראה כי יציאתם של בני ישראל מצד אחד זריזה מאוד ומהירה, ומצד שני הם יוצאים ברכוש ‏גדול, כעם שיצא כדין מיד משעבדיו. נשאל את התלמידים:‏

  • מה‎ ‎דעתכם‎ ‎על שאילת הכלים? ‏
  • האם יש בשאילת הכלים עונשמידה כנגד מידה, או ששאילת הכלים מעידה עלקשר אנושי ‏שנוצר בין שני צדדיו של המתרס?‏

מבט לחיים

נבקש מהתלמידים לחשוב על צעקה שצעקו על עוול שנעשה להם או על צעקה אחרת שנשמעת היום- ‏אישית, חברתית, פוליטית.‏‎ ‎נשאל את התלמידים:‏

  • האם מישהו שמע את הצעקה? ‏
  • האם הצעקה קיבלה מענה כלשהו?‏

נשאל את התלמידים:‏

  • האם שאילת הכלים יכולה לפצות על שנות העבדות? ‏
  • האם אפשר לפצות על כל פגיעה? מתי כן ומתי לא?‏
  • האם המטרה של שאילת הכלים הייתה פיצוי?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: ראינו את תמונת הראי של ישראל ומצרים, הן במכת בכורות ובצעקת מצרים שהיא מידה ‏כנגד מידה לצעקת ישראל, הן במהירות שבה המצרים שילחו את עם ישראל ובמהירות שיצאו ‏בה ישראל. לבסוף דנו אם שאילת הכלים ממשיכה את תמונת הראי הזאת או שוברת אותה. ‏
מיומנות: אינטרטקסטואליות, פרשנות, מילים מנחות.‏
מתודה: דף עבודה, כובעי קטגור סנגור, תמונה.‏

אפשר עוד...

אפשר להשוות את הצעקה של בני ישראל לצעקתה של הנערה בסדום שהובילה לחורבן ‏סדום בשמות פרק כא פסוק כב: "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא ‏אֵדָעָה". אלוהים עונה ומגיב בחומרה לצעקה שנובעת מעינוי.‏

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חתול מתבונן במראה
מתוך אתר ‏shutterstock
חתול מתבונן במראה

מתוך אתר ‏shutterstock

  • בסיפור יציאת מצרים, מי החתול ומי הנמר?‏
  • האם האופן שבו כל אחד תופס את האחר משתנה?‏
הצעקה
אדוארד מונק, הצעקה, שמן על בד, 1893, פורסם ב-2016 באתר ויקיפדיה
הצעקה

אדוארד מונק, הצעקה, שמן על בד, 1893, פורסם ב-2016 באתר ויקיפדיה

  • מה הרגש העיקרי שעולה מן התמונה?‏
  • כיצד הצליח האומן להעביר את הצעקה באמצעות הצבעים והקווים ביצירה?‏
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מי צריך את הסימן?
"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף" (פסוק ז) – מבפנים. אתה אומר מבפנים או (ואולי)...
מי צריך את הסימן?
"וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם" (פסוק ז)

איור: מנחם הלברשטט

"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף" (פסוק ז) – מבפנים.
אתה אומר מבפנים או (ואולי) אינו אלא מבחוץ?
תלמוד לומר "וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם" (פסוק יג) – הנראה לי ולא הנראה לאחרים.
דברי ר' ישמעאל.
ר' נתן אומר: מבפנים.
אתה אומר מבפנים או (ואולי) אינו אלא מבחוץ?
תלמוד לומר: "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת" (פסוק יג) – ולא לאחרים לאות.

ר' יצחק אומר: לא, כי אלא מבחוץ, כדי שיהיו המצרים רוֹאִין וּמֵעֵיהֶם מִתְחַתְכִים.

(מכילתא דרבי ישמעאל י"ב, כ"ב)

  • המדרש מציג גישות שונות בנוגע למיקום הדם על המזוזות: בפנים ובחוץ. על פי כל אחת מן הגישות, למי מיועד הדם שנמרח על המזוזות?
כנגד ארבעה בנים
בן רשע – מהו אומר?"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב, כו): מה הטורח הזה שאתם...
כנגד ארבעה בנים
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (פסוק כו)

קריאת האגדה של פסח בסדר פסח מסורתי בבית משפחת סער בתל אביב. צילום: יעקב סער, לע"מ

בן רשע – מהו אומר?
"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב, כו): מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה?
מכיוון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו : "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי" (שמות יג, ח), לי עשה. לאותו האיש לא עשה!

(תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י דף לז טור ד)

  • בהגדה של פסח כתוב – "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". מיהם ארבעת הבנים?
  • מדוע השאלה "מה העבודה הזאת לכם" היא שאלת הבן הרשע?
עֵרֶב רַב
"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים....
עֵרֶב רַב
"וְגַם עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" (פסוק לח)

איור: מנחם הלבררשטט.

"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים. על פי המסורת היהודית, קיבל אותם משה כחלק מהעם, אבל בהמשך הם חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.
היום משתמשים בביטוי "ערב רב" לתיאור המון אדם, אספסוף או קהל גדול מעורב ולא מאורגן. וגם – לתיאור ערבוביה של דברים רבים ושונים זה מזה (על פי מילון רב מילים).

  • מצאו באינטרנט משפטים שיש בהם שימוש בצירוף "ערב רב" בהקשרים שונים.
לֵיל שימורים
"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים...
לֵיל שימורים
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" (פסוק מב)

כרזה עם הכיתוב "ליל שימורים", המרכז למורשת היהדות ע"ש פנחס ספיר, אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים כי הלילה ההוא נקרא כך מפני שבני ישראל לא ישנו בו, ובמהלכו התכוננו ליציאה ממצרים, ולכן הוא ייזכר ויישמר לדורות.
היום משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר לילה שבו לא ישנים, בדרך כלל מתוך דאגה.

  • מצאו ביטוי נרדף לביטוי "ליל שימורים".
העיר רעמסס
  העיר רעמסס הייתה עיר מרכזית במצרים העתיקה. העיר נקראת על שם אחד הפרעונים –...
העיר רעמסס
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (פסוק לז)

רגלי פסל ענק של רעמסס השני שנמצא בין קאנטיר לטאניס שמקורה בפר-רעמסס. צילום: Iri-en-achti, וויקיפדיה הגרמנית

 

העיר רעמסס הייתה עיר מרכזית במצרים העתיקה. העיר נקראת על שם אחד הפרעונים – רעמסס השני – שחי באלף ה-13 לפני הספירה. חלקה הדרומי של העיר היה מיושב בתקופות קדומות באוכלוסייה ממוצא כנעני, והיא שלטה באזור עד לכיבוש העיר בידי אחד הפרעונים. על פי המקרא, רעמסס היא אחת מערי המסכנות ששימשו לאחסון תבואה, והיא העיר שבה ישבו בני ישראל בבואם למצרים וממנה יצאו בסופו של דבר.

  • חזרו לספר בראשית מז, יא. היכן החלו בני ישראל את המסע שלהם במצרים, והיכן סיימו אותו?
  • מה ניתן ללמוד מכך?
סוכות
העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי...
סוכות
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (פסוק לז)

מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי שיצאו ממצרים בדרכם לארץ כנען.

  • מצאו את סוכות במפה המצורפת.
לוח השנה המקראי
  במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון...
לוח השנה המקראי
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (פסוק ב)

לוח גזר הוא לוח אבן גיר שנמצא בתל גזר, על הלוח חרותה כתובת כנענית עתיקה בת תשע שורות הנראית כלוח שנה חקלאי. נמצא היום במוזיאון לארכיאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0

 

במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון הוא חודש ניסן, החודש שבו נגאלו בני ישראל ממצרים. חודש ניסן מְכוּנֶה במקרא גם "חודש האביב".

להמשך קריאה

בתקופת גלות בבל, במאה ה-6 לפני הספירה, ניתנו לחודשי השנה שמות שהושפעו משמותיהם של החודשים הבבליים: תִשְׁרֵי, מַרְחֶשְׁוָן, כִּסְלֵו, טֵבֵת, שְׁבָט, אֲדָר, נִיסָן, אִייָר, סִיוָן, תַמוּז, אָב, אֱלוּל. חֵלֶק מהחודשים נקראים על שם אלים שעַמֵי המזרח הקדום האמינו בהם: אֱלוּל, למשל, נקרא כך על שם האֵל אֵנְלִיל, ותַמוּז נקרא על שם האל דֵמוּזִי.

  • הכינו טבלה ובה מספרי החודשים על פי המקרא – ושמותיהם.
מצות
מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן....
מצות
"בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב" (פסוק יח)

צילום: shutterstock.com

מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן. המצה מְכוּנָה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודיים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב הם חג הפסח (המְכוּנֶה בתורה על שם המאכל – "חג המצות") ובית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים שהיו מביאים כקורבן מנחה. בכמה מקומות במקרא מופיעות המצות כמאכל מקובל: לוט אופה מצות לאורחיו, שהתברר לאחר מכן שהיו מלאכים (בראשית יט, ג), גדעון נותן למלאך הבא אליו מצות וגדי עיזים (שופטים ו, יט-כ), ובעלת האוב מגישה עגל מַרְבֵּק ומצות לשאול המלך המתארח אצלה (שמואל א כח, כד).

מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

  • לפי דעתכם, מדוע היו מגישים לאורחים מצות? רמז: מצות מכינים ואופים בחיפזון.
יציאת מצרים וקריעת ים סוף
בסרטון תקציר האירועים בפרק.
יציאת מצרים וקריעת ים סוף

בסרטון תקציר האירועים בפרק.

  • מה תפקידם של מִצְווֹת חג הפסח, על פי הסרטון?

קרדיט: יציאת מצרים וקריעת ים סוף – שמות יא-טו / 929 סיכום שבועי

זבח הפסח
בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של...
זבח הפסח
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח" (פסוק כא)

בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.
השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של בני ישראל. רוב השומרונים חיים בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה – הכתוב בכתב שומרוני. נוסח השומרונים שׁוֹנֶה מנוסח המסורה בכ-6,000 פרטים, ויש בין התורה שבידינו לבין התורה של השומרונים עוד מאות הבדלים, שאינם משתקפים בכתוב אלא במסורת הקריאה שלהם.

  • במה דומה ובמה שונה זבח הפסח השומרוני מן הטקס המתואר במקרא?

קרדיט: מבט עם יעקב אילון – השומרונים מקריבים את קורבן הפסח | כאן 11 לשעבר רשות השידור, 2015