סגור תצוגת כיתה
הפרק

יציאה‎ ‎בחיפזון

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נעסוק ביציאה לדרך ובמהירות היציאה של ישראל. נשאל מדוע היציאה נעשתה בחיפזון ומה ‏אפשר ללמוד ממנה על ניצול הזדמנויות.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה: התמהמהות ‏
נבקש מהתלמידים לחשוב על רגע גורלי שבו הם היו צריכים לעשות משהו.‏

  • האם עשיתם את מה שהייתם צריכים לעשות מיד או שהתלבטתם והתמהמהתם? ‏
  • מה קרה כתוצאה מכך?‏
  • האם לדעתכם צריך לעשות דברים חשובים בזריזות או דווקא לקחת את הזמן ‏ולעשות‎ ‎אותם בנחת? מדוע?‏

אפשרות‎ ‎שנייה: שמש‎ ‎אסוציאציות
נכתוב‎ ‎על‎ ‎הלוח:‏‎ ‎‏'הזדמנויות‎ ‎שאסור‎ ‎לפספס'‏‎ ‎ונבקש‎ ‎מהתלמידים‎ ‎לחשוב‎ ‎על‎ ‎הזדמנויות‎ ‎כאלה ‏ונכתוב אותן מסביב על הלוח. נשאל את התלמידים:‏

  • איך אפשר לפספס הזדמנות? ‏
  • באילו מקרים אנחנו עלולים לפספס הזדמנות? ‏
  • אם‎ ‎פספסנו,‏‎ ‎איך אפשר לתקן? ‏
  • אילו‎ ‎טיפים‎ ‎אפשר‎ ‎לתת‎ ‎כדי‎ ‎לא‎ ‎לפספס‎ ‎הזדמנויות‎ ‎בעתיד?‏

אפשרות‎ ‎שלישית: תמונה
נקרין‎ ‎לתלמידים‎ ‎את‎ ‎התמונה‎ ‎שבעזר‎ ‎ההוראה: חלון‎ ‎הזדמנויות.‏

הזמנה לקריאה

‏"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"‏
נקרא את פסוקים לז-לט.‏
את החלק הזה התלמידים יכולים ללמוד בלמידה עצמאית בדף העבודה: פסוקים לז-לט או שאפשר ללמוד ‏יחד בכיתה.‏

יציאה‎ ‎בחיפזון
נשאל את התלמידים:‏

  • למה בני ישראל לא הכינו צידה לדרך? ‏
  • איך יוצאים למדבר בלי להתכונן, האם אין זה חוסר אחריות?‏

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כט-לט ולסמן את המילים המעידות על אופייציאת ‏מצרים. (בריחה בחיפזון:"בַּחֲצִי הַלַּיְלָה", "קוּמוּ צְּאוּ", "קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ", "לְמַהֵר ‏לְשַׁלְּחָם", "טֶרֶם יֶחְמָץ", ‏‎"‎כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ ‏לָהֶם")‏

  • מה לדעתכם המצב התודעתי שלישראל שיוצאים ממצרים בלי הכנה?‏
  • בני ישראל עבדו עשרות שנים, מדוע לדעתכם דווקא רגע היציאה הוא מהיר כל כך? ‏

נקרא את פסוק יא – נראה מהפסוק שהחיפזון היה מתוכנן. ואם כך נשאלת השאלה: מדוע ‏היה צריך לצאת בחיפזון?

נכתוב על הלוח: 'חיפזון – יתרונות וחסרונות'. נבקש מהתלמידים לומר מה הם לדעתם ‏החסרונות שביציאה בחיפזון ומה הם היתרונות

נחלק את הכיתה ללימוד בזוגות על היציאה בחיפזון (ראו דף עבודה:יציאה בחיפזון) ‏.‏

התלמידים ישתפו במחשבות שלהם לאור קריאת הפרשנים. ונקרא יחד את דבריה של ‏שרוןמייבסקי (ראו דף עבודה: הבריחה הגדולה / שרון מייבסקי).‏

נשאל את התלמידים:‏

  • מה מטרת החיפזון לטענתה של מייבסקי? (שלא יהיה זמן לחשוב, לשקול את הצעד, ‏זמן לגעגועים ולפחד מפני היציאה)‏
  • מהו לדעתכם המצב הפסיכולוגי-אמוני של ניצולי השעבוד? ‏
  • האם אתם מסכימים עם ההחלטה לצאת בחיפזון או שלדעתכם נכון היה לפעול ‏אחרת? מדוע?‏

אפשר לשוחח על המעלה שבחיפזון, מתי נכון פשוט להחליט ולעשות בלי יותר מדי מחשבות. ‏

ליל שימורים ‏
נקרא את פסוקים מ-מב ונשים לב לחזרות בפסוקים (ראו דף עבודה: חזרות בפסוקים מ-מב).‏

  • מה המשמעות של החזרות? (הדגשת יום יציאת מצרים, זה היה אירוע מתוכנן מראש)‏

אפשר לחזור לקרוא בברית בין הבתרים (בראשית פרקטו) ולראות שכבר אז נאמר שהיציאה תהיה אחרי ‏ארבע מאות שנה.‏
נקרא את הפירוש של הרב שטיינזלץ לפסוק מב (ראו דף עבודה: פירוש שטיינזלץ לפסוק מב).‏

נשאל את התלמידים:‏

  • לפי פירוש שטיינזלץ, למי היה ליל השימורים ביציאת מצרים ולמי הוא ליל שימורים ‏לדורות? (ליל השימורים ביציאת מצרים היה לאלוהים, ולדורות- לישראל או לאלוהים)‏

נדון עם התלמידים:‏

  • מדוע יש לחזור ולספר על הלילה הזה? ‏
  • מה מיוחד דווקא בו?‏

בפסח יש נודגש על להימנע מההחמצה–לדעת לזהות את הזמן הנכון כשהוא מגיע ולא ‏לפספס אותו. כמו עם המצות שעלולות להפוך לחמץ. הגאולה נעשתה בחיפזון כדי שלא ‏תתפספס, ושישראל לא יחמיצו את ההזדמנות לחירות.‏

מבט לחיים

תרגיל כתיבה
נבקש מהתלמידים לחשוב על תהליך ארוך שעברו, ובסופו של דבר השינוי במציאות התרחש ‏ברגע קצר ולכתוב על הרגע הזה.‏

נקרא עם התלמידים את המשנה ממסכת פסחים (ראו דף עבודה: משנה פסחים פרק י ‏משנה ה) ונדון בשאלות המובאות בדף העבודה.‏

חלון הזדמנויות ‏
נחלק לתלמידים את התמונה של החלון והסולם (ראו עזר הוראה: חלון וסולם) ונבקש מהם ‏לחשוב ולכתוב בחלון על הזדמנויות בחייהם שאם לא יעשו אותן בחיפזון, הן יברחו להם. ‏לחלופין נבקש מהתלמידים לשתף בתחושה טובה שלהם בעקבות רעיון שלהם שהם קמו ‏ומימשו אותו בחיפזון לפני שההזדמנות נעלמה.‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו‎ ‎על היציאה המהירה לדרך של ישראל ממצרים. שאלנו מדוע היציאה נעשתה ‏בחיפזון ומה אפשר ללמוד על ניצול הזדמנויות ועל הסכנה‎ ‎שבהחמצת‎ ‎הרגע.‏
מיומנויות:‏‎ ‎פרשנות.‏
מתודות:‏‎ ‎דף‎ ‎עבודה, חברותות, תרגיל‎ ‎כתיבה, דיון.‏

אפשר עוד...

אפשר להשוות בין יציאת מצרים לבין תהליך הגאולה שמתואר בספר ישעיהו. ראו רשומתו ‏של דוד מנחם, 'על גאולה בלי חיפזון בספר ישעיהו' בקישור זה:‏
https://www.929.org.il/page/386/post/9986‎

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חלון‎ ‎הזדמנויות
מתוך אתר shutterstock
חלון‎ ‎הזדמנויות

מתוך אתר shutterstock

  • מה המשמעות של צורת החלון? ‏
  • מדוע‎ ‎הבחירה‎ ‎דווקא‎ ‎בחלון בצורת חור מנעול, לדעתכם?‏
חלון וסולם
תמונה מתוך shutterstock
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מי צריך את הסימן?
"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף" (פסוק ז) – מבפנים. אתה אומר מבפנים או (ואולי)...
מי צריך את הסימן?
"וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם" (פסוק ז)

איור: מנחם הלברשטט

"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף" (פסוק ז) – מבפנים.
אתה אומר מבפנים או (ואולי) אינו אלא מבחוץ?
תלמוד לומר "וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם" (פסוק יג) – הנראה לי ולא הנראה לאחרים.
דברי ר' ישמעאל.
ר' נתן אומר: מבפנים.
אתה אומר מבפנים או (ואולי) אינו אלא מבחוץ?
תלמוד לומר: "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת" (פסוק יג) – ולא לאחרים לאות.

ר' יצחק אומר: לא, כי אלא מבחוץ, כדי שיהיו המצרים רוֹאִין וּמֵעֵיהֶם מִתְחַתְכִים.

(מכילתא דרבי ישמעאל י"ב, כ"ב)

  • המדרש מציג גישות שונות בנוגע למיקום הדם על המזוזות: בפנים ובחוץ. על פי כל אחת מן הגישות, למי מיועד הדם שנמרח על המזוזות?
כנגד ארבעה בנים
בן רשע – מהו אומר?"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב, כו): מה הטורח הזה שאתם...
כנגד ארבעה בנים
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (פסוק כו)

קריאת האגדה של פסח בסדר פסח מסורתי בבית משפחת סער בתל אביב. צילום: יעקב סער, לע"מ

בן רשע – מהו אומר?
"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב, כו): מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה?
מכיוון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו : "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי" (שמות יג, ח), לי עשה. לאותו האיש לא עשה!

(תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י דף לז טור ד)

  • בהגדה של פסח כתוב – "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". מיהם ארבעת הבנים?
  • מדוע השאלה "מה העבודה הזאת לכם" היא שאלת הבן הרשע?
עֵרֶב רַב
"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים....
עֵרֶב רַב
"וְגַם עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" (פסוק לח)

איור: מנחם הלבררשטט.

"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים. על פי המסורת היהודית, קיבל אותם משה כחלק מהעם, אבל בהמשך הם חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.
היום משתמשים בביטוי "ערב רב" לתיאור המון אדם, אספסוף או קהל גדול מעורב ולא מאורגן. וגם – לתיאור ערבוביה של דברים רבים ושונים זה מזה (על פי מילון רב מילים).

  • מצאו באינטרנט משפטים שיש בהם שימוש בצירוף "ערב רב" בהקשרים שונים.
לֵיל שימורים
"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים...
לֵיל שימורים
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" (פסוק מב)

כרזה עם הכיתוב "ליל שימורים", המרכז למורשת היהדות ע"ש פנחס ספיר, אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים כי הלילה ההוא נקרא כך מפני שבני ישראל לא ישנו בו, ובמהלכו התכוננו ליציאה ממצרים, ולכן הוא ייזכר ויישמר לדורות.
היום משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר לילה שבו לא ישנים, בדרך כלל מתוך דאגה.

  • מצאו ביטוי נרדף לביטוי "ליל שימורים".
העיר רעמסס
  העיר רעמסס הייתה עיר מרכזית במצרים העתיקה. העיר נקראת על שם אחד הפרעונים –...
העיר רעמסס
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (פסוק לז)

רגלי פסל ענק של רעמסס השני שנמצא בין קאנטיר לטאניס שמקורה בפר-רעמסס. צילום: Iri-en-achti, וויקיפדיה הגרמנית

 

העיר רעמסס הייתה עיר מרכזית במצרים העתיקה. העיר נקראת על שם אחד הפרעונים – רעמסס השני – שחי באלף ה-13 לפני הספירה. חלקה הדרומי של העיר היה מיושב בתקופות קדומות באוכלוסייה ממוצא כנעני, והיא שלטה באזור עד לכיבוש העיר בידי אחד הפרעונים. על פי המקרא, רעמסס היא אחת מערי המסכנות ששימשו לאחסון תבואה, והיא העיר שבה ישבו בני ישראל בבואם למצרים וממנה יצאו בסופו של דבר.

  • חזרו לספר בראשית מז, יא. היכן החלו בני ישראל את המסע שלהם במצרים, והיכן סיימו אותו?
  • מה ניתן ללמוד מכך?
סוכות
העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי...
סוכות
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (פסוק לז)

מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי שיצאו ממצרים בדרכם לארץ כנען.

  • מצאו את סוכות במפה המצורפת.
לוח השנה המקראי
  במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון...
לוח השנה המקראי
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (פסוק ב)

לוח גזר הוא לוח אבן גיר שנמצא בתל גזר, על הלוח חרותה כתובת כנענית עתיקה בת תשע שורות הנראית כלוח שנה חקלאי. נמצא היום במוזיאון לארכיאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0

 

במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון הוא חודש ניסן, החודש שבו נגאלו בני ישראל ממצרים. חודש ניסן מְכוּנֶה במקרא גם "חודש האביב".

להמשך קריאה

בתקופת גלות בבל, במאה ה-6 לפני הספירה, ניתנו לחודשי השנה שמות שהושפעו משמותיהם של החודשים הבבליים: תִשְׁרֵי, מַרְחֶשְׁוָן, כִּסְלֵו, טֵבֵת, שְׁבָט, אֲדָר, נִיסָן, אִייָר, סִיוָן, תַמוּז, אָב, אֱלוּל. חֵלֶק מהחודשים נקראים על שם אלים שעַמֵי המזרח הקדום האמינו בהם: אֱלוּל, למשל, נקרא כך על שם האֵל אֵנְלִיל, ותַמוּז נקרא על שם האל דֵמוּזִי.

  • הכינו טבלה ובה מספרי החודשים על פי המקרא – ושמותיהם.
מצות
מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן....
מצות
"בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב" (פסוק יח)

צילום: shutterstock.com

מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן. המצה מְכוּנָה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודיים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב הם חג הפסח (המְכוּנֶה בתורה על שם המאכל – "חג המצות") ובית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים שהיו מביאים כקורבן מנחה. בכמה מקומות במקרא מופיעות המצות כמאכל מקובל: לוט אופה מצות לאורחיו, שהתברר לאחר מכן שהיו מלאכים (בראשית יט, ג), גדעון נותן למלאך הבא אליו מצות וגדי עיזים (שופטים ו, יט-כ), ובעלת האוב מגישה עגל מַרְבֵּק ומצות לשאול המלך המתארח אצלה (שמואל א כח, כד).

מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

  • לפי דעתכם, מדוע היו מגישים לאורחים מצות? רמז: מצות מכינים ואופים בחיפזון.
יציאת מצרים וקריעת ים סוף
בסרטון תקציר האירועים בפרק.
יציאת מצרים וקריעת ים סוף

בסרטון תקציר האירועים בפרק.

  • מה תפקידם של מִצְווֹת חג הפסח, על פי הסרטון?

קרדיט: יציאת מצרים וקריעת ים סוף – שמות יא-טו / 929 סיכום שבועי

זבח הפסח
בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של...
זבח הפסח
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח" (פסוק כא)

בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.
השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של בני ישראל. רוב השומרונים חיים בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה – הכתוב בכתב שומרוני. נוסח השומרונים שׁוֹנֶה מנוסח המסורה בכ-6,000 פרטים, ויש בין התורה שבידינו לבין התורה של השומרונים עוד מאות הבדלים, שאינם משתקפים בכתוב אלא במסורת הקריאה שלהם.

  • במה דומה ובמה שונה זבח הפסח השומרוני מן הטקס המתואר במקרא?

קרדיט: מבט עם יעקב אילון – השומרונים מקריבים את קורבן הפסח | כאן 11 לשעבר רשות השידור, 2015