סגור תצוגת כיתה
הפרק

מנהיגותו של שמואל, שחיתותם של בניו

פרק ז פסוק טו- פרק ח פסוק ג

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

כרקע לבקשת העם להמליך מלך שפגשנו במהלך הראשון, נתעמק במהלך ההוראה השני במצב המנהיגות בעם בתקופה שקדמה לבקשה. שמואל מתואר בקטע זה כמנהיג מרשים המקפיד לשמור על קשר קרוב לעמו, אך לעומתו בניו מתוארים כשופטים מושחתים ששלטונם בהכרח פוגע בעם. לאחר שנחשוף את משבר המנהיגות בעם, נדון עם התלמידים בצורות שלטון שונות. התלמידים יבחנו את היתרונות והחסרונות של כל שיטה ויקשרו אותה למצב בפרק.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – ציירו לי מנהיג
נבקש מהתלמידים לצייר מנהיג במפגש עם האנשים שאותם הוא מנהיג. נכתוב על הלוח "מה היחס בין המנהיג לאנשיו?"
אפשר להעלות כמה שאלות למחשבה לפני תחילת העבודה:

  • האם המנהיג קרוב לאנשיו או מרוחק?
  • האם הציבור מפחד מהמנהיג? אוהב אותו?
  • האם יש הבדל גדול במראה החיצוני בין המנהיג לציבור?

ניתן לתלמידים מספר דקות כדי לצייר. אפשר לבחור כמה ציורים מעניינים או יפים במיוחד ולבקש מהתלמידים לצייר אותם על הלוח כבסיס לדיון. נאפשר לכמה תלמידים להציג את עבודתם ולהסביר את בחירותיהם בציור.

אפשרות שנייה – המנהיג ועמו
נקרין בכיתה שתי תמונות של מנהיגים מוכרים ואנשיהם (ראו דף עם תמונות גם בממערך השיעור) ונבקש מהתלמידים להשוות בין התמונות – איך נראה בכל תמונה הקשר בין המנהיג לבין העם.
נדון:

  • לפי התמונה והידע הכללי שלכם, מהו הקשר בין העם למנהיג בתמונה?
  • מהו לדעתכם הקשר הרצוי בין ההנהגה לציבור?
  • מה צריכות להיות התחושות של הציבור כלפי המנהיג?

אפשרות שלישית – מנהיגים בחיי היומיום
נבקש מהתלמידים לחשוב על מנהיג או מנהיגה שהם מכירים מחיי היומיום שלהם – במשפחה, בבית הספר, בחוג ואפילו בקבוצת החברים בני גילם. נדון:

  • מה הופך את הדמות שבחרתם למנהיגה?
  • מיהו "העם" של אותו מנהיג? את מי הוא מנהיג?
  • מהו הקשר בין המנהיג לבין המונהגים? האם הם אוהבים אותו? מפחדים ממנו?
  • האם המנהיג נגיש לציבור שלו?

הזמנה לקריאה

נקרא יחד בשמואל א פרק ז פסוקים טו-יז. לאחר הקריאה נבקש מהתלמידים לבחור ביטוי אחד המאפיין את דרך המנהיגות של שמואל. נשמע את בחירות התלמידים ונשאל אותם:

  • מה עושה שמואל "מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה"?
  • מהי לדעתכם החשיבות בחזרתו לביתו?
  • מה אפשר ללמוד מפסוקים אלו על מנהיגותו של שמואל?

מומלץ להתעכב על השאלה האחרונה ואף לכתוב על הלוח כמה מאפיינים עיקריים של דרכו של שמואל העולים מתוך הפסוקים – רצוי מאוד שהדברים יעלו מהתלמידים: קרבה פיזית לעם (מסתובב ביניהם), מנהיג נגיש וזמין, חוזר למעונו הקבוע ("כִּי שָׁם בֵּיתוֹ"), משקיע זמן ואנרגיה בשמירה על קשר עם עמו גם בגיל מבוגר. רצוי מאוד לדלג גם לפרק יב פסוקים ב-ג ולראות את עדות שמואל על עצמו כיצד הנהיג את העם.

נקרא בשמואל א פרק ח פסוקים א-ג. גם כאן נבקש מהתלמידים לבחור ביטוי אחד מהפסוקים המאפיין את התנהלות בניו של שמואל. נשמע את בחירות התלמידים ונשאל אותם:

  • מדוע מציין המספר כי שמואל זקן? איך זה קשור?
  • היכן פועלים שני בניו של שמואל? האם יש כאן שינוי?
  • מה אפשר ללמוד מפסוקים אלו על התנהלות בניו של שמואל כמנהיגים?

שוב כדאי להתעמק בשאלה האחרונה ולכתוב נקודות עיקריות על הלוח.
לסיכום חלק זה, נתבונן על הלוח ונדון:

  • אילו הבדלים קיימים בין שמואל לבניו?
  • מה אפשר להסיק מכך?

שמואל מוצג בפסוקים שקראנו כאן וגם במקומות רבים אחרים כמנהיג מופתי שמצליח להישאר נאמן לחלוטין לאלוהים, אבל גם להיות נוכח וקשוב לעם ולצרכיו. אך בניו פנו לדרך אחרת לחלוטין משלו – הם התגלו כמנהיגים מושחתים שדואגים לטובתם האישית על חשבון עקרונות הדת, הצדק והמוסר.

מבט לחיים

השוואת המנהיגות של שמואל אל מול חטאי בניו מעלה שאלות רבות בנוגע למנהיגות טובה ויציבה. בחלק זה נדון בצורות שלטון שונות הקיימות היום לאור המתרחש בפרק.

נחלק את הכיתה לקבוצות של 6-5 תלמידים. כל קבוצה תקבל הגדרה קצרה של צורת שלטון מסוימת (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). הקבוצה תצטרך לדון בצורת השלטון שקיבלה, להשוות אותה לצורות השלטון המופיעות בפסוקים שלמדנו ולמלא בדף טבלה של יתרונות וחסרונות בדגש על היחס בין המנהיג לבין העם.

בסיום העבודה בקבוצות יציגו נציגים מכל קבוצה את צורת השלטון שקיבלו, את היתרונות והחסרונות שלה ואת הקשר בינה לבין האירועים שנלמדו.
נדון:

  • איזו צורת שלטון עדיפה בעיניכם?
  • אילו חסרונות קיימים בדמוקרטיה, צורת השלטון הנפוצה כיום?

למורים: שימו לב כי בחלק זה של השיעור עשויה לעלות סוגיה מעניינת – הפסוקים שקראנו מעידים בבירור כי העיקרון של שלטון שושלתי אינו עובד ומוביל למנהיגות מושחתת וגרועה. לכן מעניין לשים לב למסקנת העם – שבעקבות המצב הזה מבקש דווקא מלך אף שזהו סוג של שלטון שושלתי.

אפשר עוד...

בני שמואל ובני עלי: לא התייחסנו במהלך ההוראה להשוואה המתבקשת בין בניו של שמואל לבין בניו המושחתים של עלי שעליהם קראנו בפרק ב (פסוקים יב-יז), השוואה זו מעלה שאלות מעניינות:

  • מהו המסר בפרקים אלו לגבי הנהגה שושלתית?
  • האם שמואל לא למד את הלקח מהתנהלות בני עלי? או שמא המנהיגים עסוקים כל כך בענייני העם עד שהם לא שמים לב למה שקורה בתוך ביתם?

התפוח והעץ: הבנים הסוררים של עלי ושל שמואל הם דוגמה לתפוחים שנפלו רחוק מאוד מהעץ. מעניין לדון עם התלמידים דרך המקרים הללו על הדמיון והשוני בין הורים לבין ילדיהם:

  • האם בדרך כלל ילדים גדלים להיות דומים להוריהם?
  • מה גורם לכך?
  • באילו מצבים נראה ילדים שגדלים להיות שונים מאוד מהוריהם?
  • האם לדעתכם נכון לשפוט אדם לפי מה שאנחנו יודעים על הוריו?
  • מה מקומו של החינוך בבית בקביעת הקרבה בין התפוח והעץ?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו על דרך המנהיגות של שמואל – מנהיג שמהלך בתוך עמו, נגיש וקשוב לשאלות ובקשות. בזקנתו שמואל ממנה את בניו לתפקידי מנהיגות, אך במקרה הזה התפוח נופל רחוק מאוד מהעץ. התנהגותם המושחתת של יואל ואביה מעלה שאלות על דפוסי השלטון בישראל אז ובכלל, ומאירה מזווית נוספת את בקשת העם למלך.
מיומנויות: קריאה משותפת בתנ"ך, בחירה אישית של ביטוי מפתח.
מתודות: ציור, ניתוח צילומים, דיון כיתתי, עבודה בקבוצות ודף מידע.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מנהיגים
מנהיגים

קים ג'ונגאון נואם בפני בני עמו. מאת TIME

תמונת לינקולן לינקולן מבקר את מק'קלאן וגייסות באנטיאטם, ניו יורק טיימס, 1862.

מהטמה גנדי - מנהיג תנועת העצמאות היהודית. מתוך ויקיפדיה

  • לפי התמונה והידע הכללי שלכם, מהו הקשר בין העם למנהיג בתמונה?
  • מהו לדעתכם הקשר הרצוי בין ההנהגה לציבור?
  • מה צריכות להיות התחושות של הציבור כלפי המנהיג?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
לא הלכו בדרכו
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל… וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" (שמואל א ח, א-ג)....
לא הלכו בדרכו
"וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט."
(פסוק ג)

איור: shutterstock.com

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל… וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" (שמואל א ח, א-ג). בניו לא עשו כמעשה אביהם – שמואל היה מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם, כמו שנאמר: "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל" (שם, ז ,טז). ובניו לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם, כדי להרבות שכר לחזניהם, ששימשו אותם להזמנת אנשים לבית דין, ולסופריהם, ששימשו אותם לכתיבת הפרוטוקולים.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נו עמוד א. ביאור אביגדור שנאן – ספר האגדה)

  • על פי המדרש, שמואל משמש דוגמה בצורת ההנהגה שלו. במה שונה התנהגותם של בניו?
מלך ככל הגויים?
רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח,...
מלך ככל הגויים?
"...שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם."
(פסוק ה)

איור: shutterstock.com

רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח, ו). אבל עמי הארץ שבהם קלקלו והוסיפו: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ" (שמואל א ח, כ).

עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ עמוד ב

להמשך קריאה

בפרק עולה בפעם הראשונה הדרישה למלך. וכמו שמסופר בפרק, זה לא הולך בקלות. תחילה שמואל מסרב לבקשה, ורק אחרי התעקשות של העם הוא מסכים. המדרש מבחין בהבדל בין הבקשה שבתחילת הפרק לבין הבקשה שבסופו.

  • מצאו הבדלים בין שתי הבקשות למלך בפרק. מה הקלקול שמוצא המדרש בבקשה השנייה?
בית המשפט!
תמיס, אלת הצדק במיתולוגיה היוונית. עיניה מכוסות ובידה השמאלית היא נושאת את מאזני הצדק, סמל...
בית המשפט!
"וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט." (פסוק ג)

אלת הצדק (מאזניים + כיסוי עיניים). r.classen/shutterstock.com

תמיס, אלת הצדק במיתולוגיה היוונית. עיניה מכוסות ובידה השמאלית היא נושאת את מאזני הצדק, סמל למשפט צדק.

להמשך קריאה

העיניים המכוסות מסמלות שאינה מושפעת לרעה או לטובה מן העומדים לפניה, וכי לכולם יש מעמד שווה בפני החוק. הביטוי "וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט", שמופיע בתיאור חטאי בניו של שמואל, מופיע כמה פעמים במקרא. על פי תפיסת המקרא, הַטָּיַת דין היא מעשה עוול ודיכוי חברתי מהגרועים ביותר, בשל ניצול הכוח לרעה. נביאים שונים מתייחסים לעוול זה בחומרה, ובספר דברים מופיעים חוקים שמיועדים לרסן מצב שבו השליט מנצל את כוחו ומטה את שיפוטו נגד שכבות מוחלשות בחברה, למשל היתום והאלמנה, בעבור בצע כסף. הביטוי שגור גם היום, בעברית המודרנית, כי למרבה הצער בעלי כוח עדיין מתפתים לנצל את כוחם לרעה.

אחד הנימוקים של העם לרצונו בהחלפת השלטון קשור בהתנהלות בניו של שמואל: "וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ" (שמואל א פרק ח, ה). בניו של שמואל ירשו את מעמדם כשופטים, אך הם כשלו – לקחו שוחד והִטו משפט, כלומר פסקו לטובת בעלי ההון והכוח.

  • מדוע לדעתכם המחבר המקראי מציין דווקא חטא זה של בני שמואל?
והיינו ככל הגויים
לפעמים אנחנו רוצים משהו רק כי אנחנו רואים אותו אצל מישהו אחר… מוכר לכם? בני...
והיינו ככל הגויים
"וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ." (פסוק כ)

כולם אותו דבר. Albina Glisic/shutterstock.com

לפעמים אנחנו רוצים משהו רק כי אנחנו רואים אותו אצל מישהו אחר… מוכר לכם?

להמשך קריאה

בני ישראל מאוכזבים מן השלטון הלא יציב שאפיין את תקופת השופטים, ועל כן הם פונים אל שמואל ומבקשים להם מלך, בתקווה להשיג צורת שלטון חדשה ויציבה יותר. העם רואה שלכל עמי הסביבה יש מנהיג בשר ודם, שמשליט סדר בחברה ומוביל את הקרבות, ורוצה גם הוא מנהיג כזה.

היום אנו חיים בעידן של גלובליזציה ויש מגע בין תרבויות שונות. אנשים טסים לארצות שפעם לא הייתה להם אפשרות להגיע אליהן. האינטרנט והטלפונים החכמים מחברים אותנו בקלות למקומות רחוקים. אנו לובשים את אותם הבגדים של רשתות האופנה הגדולות, רואים אותם הסרטים ועוד ועוד. אפשר לטעון שבמובנים מסוימים הרצון להיות ככל הגויים עדיין קיים בנו, וגם בעמים אחרים.

  • להיות "כְּכָל הַגּוֹיִם" – מה היתרונות ומה החסרונות בכך? מה דעתכם, האם תרבות מאבדת כך משהו מעצמה או מרוויחה דבר חדש?
הכוח משחית?
בהיסטוריה האנושית דוגמאות רבות לבתי מלוכה אשר "הכתר עלה להם לראש", ובמקום לפעול למען זכויות...
הכוח משחית?
"...אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ." (פסוק יא)

לואי ה 16, צייר: ג'וזף דופלסיס 1777

ארמון הטריאנון הקטן, שהעניק לואי ה-16 למארי אנטואנט

בהיסטוריה האנושית דוגמאות רבות לבתי מלוכה אשר "הכתר עלה להם לראש", ובמקום לפעול למען זכויות נתיניהם, פעלו עבור האינטרסים האישיים שלהם וצברו רכוש וכסף רב על חשבון העם.

להמשך קריאה

לואי ה-16 היה מלך צרפת בשנים 1774–1792. בשנותיו האחרונות התמוטטה הממלכה, וניסיונותיו להיחלץ מהמשבר הביאו לפרוץ המהפכה הצרפתית. לואי ה-16 הוא דוגמה מובהקת למלך שחי חיי פאר מוגזמים וראוותניים בשעה שנתיניו רעבוּ ללחם.

לואי ה-16 ומארי אנטואנט עמדו בעין הסערה של מחאה עממית רחבה שהתפתחה לכדי "המהפכה הצרפתית". במהלך המהפכה הם הפכו לאויבי העם. ועכשיו – נחזור לפרק ולניגוד העז ששמואל מציג בין המלך לבין נתיניו.

  • מדוע שמואל משתמש בכינויי שייכות באזהרותיו: "בניכם", "עבדיכם", "כרמיכם"? איזה מסר הוא מחדד כך?
בגדי המלך החדשים
מה הופך אדם למלך? האם אלו הבגדים, הרכוש, אולי תכונות מיוחדות?  דוגמה אחת שמבקרת את...
בגדי המלך החדשים
"וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ." (פסוק יט)

איור ל"בגדי המלך החדשים" מאת וילהלם פדרסון. מתוך אתר ויקיפדיה

מה הופך אדם למלך? האם אלו הבגדים, הרכוש, אולי תכונות מיוחדות? 

להמשך קריאה

דוגמה אחת שמבקרת את מוסד המלוכה היא הסיפור הידוע "בגדי המלך החדשים" של הנס אנדרסון כריסטיאן. בסיפור מסופר על מלך שהיה עסוק אך ורק בחיצוניות שלו, ופעם אחת החייטים שלו הלבישו אותו ב… כלום. כך הלך המלך בתהלוכה מכובדת, ורק ילד אחד העז לומר שהמלך הוא עירום. האמירה "המלך הוא עירום" מן הסתם לא מכוונת רק ללבוש של המלך, אלא מספרת לנו משהו עמוק יותר עליו ועל מוסד המלוכה. אף שדוגמאות רבות מן ההיסטוריה מוכיחות כי מוסד המלוכה לא תמיד הועיל לנתינים, מעניין לראות שעמים רבים ממשיכים לאחוז בבתי המלוכה שלהם גם כיום, אפילו אם תפקידם צומצם למעמד טקסי וסמלי בלבד. אולי לבני האדם יש צורך במנהיג שונה מהם, מורם מעם, שמצד אחד הוא אדם כמותם ולא אל, ומצד שני הוא לכאורה קצת מעבר ל"בשר ודם".

  • על איזה צורך עונה מוסד המלוכה, צורך שחשוב לעם עד כדי כך שהוא גורם לו להתעלם מהאזהרות של שמואל?
יש שופטים בבאר שבע
קרדיט: מסלולרי – תל באר שבע/maslolari, 2012 העיר באר שבע הייתה מקום יישוב מרכזי בסיפורי...
יש שופטים בבאר שבע
"וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע." (פסוק ב)

קרדיט: מסלולרי – תל באר שבע/maslolari, 2012

העיר באר שבע הייתה מקום יישוב מרכזי בסיפורי האבות, בתקופת השופטים ובתקופת המלוכה.

להמשך קריאה

הממצאים בְּתֵל באר שבע מעידים שהיא הייתה עיר חשובה בתקופת המלוכה. מפעל המים הגדול שנבנה שם מלמד שהשלטון המרכזי ראה בעיר נקודת התיישבות חשובה, ולכן השקיע בה מַשְׁאַבִּים. בית המושל שהתגלה, הוא עדות לנוכחות שלטונית שפיקחה על מילוי חובות האוכלוסייה כלפי השלטון. חומות העיר הַבְּצוּרוֹת מעידות על תפקידה של באר שבע כקו הגנה על הממלכה מפני שׁוֹסֵי (שׁוֹדְדֵי) המדבר.

  • לפי המידע בסרטון, מדוע פעלו בני שמואל דווקא בבאר שבע?
התפוחים נפלו רחוק מהעץ
בזמן שבני שמואל פועלים בבאר שבע באופן לא ראוי, שמואל נשאר ברמה, מקום הולדתו שאליו...
התפוחים נפלו רחוק מהעץ
"וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה." (פסוק ד)

המסלול בין באר שבע למיקום המשוער של רמה המקראית. google maps Gisrael Orion- ME © 2018

בזמן שבני שמואל פועלים בבאר שבע באופן לא ראוי, שמואל נשאר ברמה, מקום הולדתו שאליו שב זמן מה לאחר קריאת ה' אליו.

להמשך קריאה

רמה, כפי שרומז עליה שמה (המילה "רָם" פירושה גבוה, מתנשא לגובה), היא מקום מוגבה. לפי המתואר בפרק זה ובאזכורים אחרים במקרא, מדובר במקום גבוה שנמצא בהר אפרים. הצעות רבות הוצעו במחקר למקומו של יישוב זה. כיום מקובל לזהות את היישוב הזה עם הכפר אַ-רַאם, שנמצא כתשעה קילומטרים מצפ

  • חשבו על המרחק בין שמואל לבניו. האם המרחק הפיזי הוא סמל למרחק נוסף ביניהם?
העם - דורש - מלך מלכותי!
  ב"שלטון מְלוּכָנִי" אדם אחד שולט במדינה, והסמכות הזאת עוברת בירושה מאב לבנו. לשיטת השלטון...
העם - דורש - מלך מלכותי!
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'." (פסוקים ה-ו)

כסא מלכותי בסגנון ימי הביניים, כחלק מקידום העונה החדשה של "משחקי הכס", תאילנד 2016. enchanted_fairy / Shutterstock.com

 

ב"שלטון מְלוּכָנִי" אדם אחד שולט במדינה, והסמכות הזאת עוברת בירושה מאב לבנו.

להמשך קריאה

לשיטת השלטון הזאת קוראים בעברית "שלטון יחיד", ואילו בלועזית היא מכונה "מוֹנַרְכְיָה". ביוונית המילה "מונו" פירושה יחיד, המילה "ארכיה" פירושה לשלוט, ויחד: שלטון יחיד.
זקני ישראל מבקשים משמואל להמליך עליהם מלך בשר ודם, שינהיג ויוביל את העם.
התורה אינה מתנגדת לשלטון של מלך אנושי ורק מציגה כמה תנאים שנועדו להגביל את כוחו (מופיעים בספר דברים בפרק יז), אך שמואל, בהיותו נציג של אלוהים, מתנגד לבקשת זקני ישראל, ומנסה לשכנע אותם שהמלכת מלך בשר ודם תהיה לרעת העם ותפגע בו.

  • מהן הסיבות שבגללן זקני העם מבקשים מלך, על פי דבריהם? ומדוע היו רעים הדברים בעיני שמואל? באיזו עמדה אתם תומכים?
מי היו הפלשתים?
  הפלשתים היו יורדי ים אשר השתקעו בכנען בערי החוף עזה, אשדוד, עקרון, גת ואשקלון....
מי היו הפלשתים?
"וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ." (פסוק כ)

חמשת ערי פלשתים. באדיבות המוזאון לתרבות הפלשתים, אשדוד

הקרב הימי בין רעמסס השלישי לבין גויי הים ובכללם הפלשתים

  הפלשתים היו יורדי ים אשר השתקעו בכנען בערי החוף עזה, אשדוד, עקרון, גת ואשקלון.

להמשך קריאה

חוקרים טוענים שבעברם היו הפלשתים שכירי חרב, דבר הניכר גם בשיטת המשטר הפלשתית, הצבאית באופיה. בראש כל אחת מן הממלכות הפלשתיות עמד איש צבא בכיר, שכונה "סרן" (אף שיש מעט דוגמאות במקרא שבהן הוא מכונה "שליט" או "מלך"). לא ידוע בוודאות אם תפקיד הסרן עבר בירושה מאב לבן או שהסרנים היו שליטים נבחרים. לפי המקורות האשוריים המתייחסים לִפְלֶשֶׁת, נראה כי השלטון עבר בירושה אולם היה בכוחה של האוכלוסייה להדיח את השליט. ייתכן שדגם השלטון הצבאי בחמש ממלכות הפלשתים עמד לנגד עיניהם של זקני העם, כאשר ביקשו משמואל להמליך עליהם מלך.

  • לפי פסוק כ, מדוע העם מבקש מלך? וכיצד בקשתם קשורה בפלשתים?
המלך המגמגם
קרדיט: Kings Speech HD | נאום המלך/LevCinema, 2010  לפעמים מלכים דווקא טובים עבור עמם. דוגמה חיובית...
המלך המגמגם
"וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ." (פסוק כ)

קרדיט: Kings Speech HD | נאום המלך/LevCinema, 2010 

להמשך קריאה

לפעמים מלכים דווקא טובים עבור עמם. דוגמה חיובית לשירות שעושה מוסד המלוכה עבור נתיניו, היא סיפורו של המלך ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת (בריטניה) בימי מלחמת העולם השנייה. לאחר שאחיו ויתר על כס המלוכה, ג'ורג' היה מיועד לתפוס את מקומו אף שלא הוכן לכך במשך כל חייו כנהוג. ולא רק זאת, הוא היה עם גמגום כבד. אולם הוא למד להתגבר על הגמגום, ומסופר כי נתיניו נדבקו למַקְלְטֵי הרדיו באותה התקופה כדי להאזין לנאומים שנשא, נאומים שחיזקו ואיחדו אותם כעם נגד האויב הנאצי, בתקופה של הפצצות כבדות על ארצם.

  • מהסרט עולה כי לקולו של המלך מקום חשוב ביותר בחיזוק העם. המילה "קול" חוזרת מספר פעמים  בפרק, מהו הרעיון המרכזי העולה מחזרה זו?
שמואל והמהפכה הצרפתית
קרדיט: שתי נקודות מבט-המהפכה הצרפתית/מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2014 בצרפת של המאה ה-18 החלה תסיסה...
שמואל והמהפכה הצרפתית
"וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם וְלֹא יַעֲנֶה ה' אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא." (פסוק יח)

קרדיט: שתי נקודות מבט-המהפכה הצרפתית/מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2014

בצרפת של המאה ה-18 החלה תסיסה בקרב העם נגד המשטר המלוכני.

להמשך קריאה

בעקבות התנהלות השליטים המלוכניים, שהתנהלו באופן מושחת על חשבון העבודה הקשה של בני המעמד השלישי (מעמד האזרחים) והמיסים ששילמו. בסופו של דבר הביאה תסיסה זו למהפכה הצרפתית, שהשפעותיה היו כלל-עולמיות. צפו בסרטון שבו מוצגות שתי נקודות מבט בנוגע לשלטון המלוכני.

  • בסרטון מוצגות מחלוקת בדבר חלוקת החברה למעמדות. בנאומו, שמואל מזהיר את העם ממצב דומה. הביאו דוגמה מהכתוב והסבירו אותה.