סגור תצוגת כיתה
הפרק

מצווה לאהוב

ויקרא יט (יח), דברים ו (ד)

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נעסוק בציווי "ואהבת" ונשאל – האם אפשר לצוות על אהבה? איך אפשר לצוות על דברים שברגש? נבחן כיצד שאלה זו באה לידי ביטוי בציווי "ואהבת לרעך כמוך", ונשאל אם המילה "ואהבת" זהה במשמעותה גם בציווי "ואהבת את ה' אלוהיך".

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – דיון:

  • האם אפשר לצוות על אדם לאהוב?
  • האם אפשר להעניש אדם על שאינו אוהב?
  • האם בכלל אהבה היא עניין מדיד? ואם כן, כיצד אפשר למדוד אותה?

אפשרות שנייה – האזנה לשיר:
נאזין לשיר 'אני אוהב' של הכבש השישה עשר ונחלק את מילות השיר (ראו עזר הוראה: אני אוהב / הכבש השישה עשר). נדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – אהבת הרע:
נכתוב על הלוח את פסוק יח כולו. ונבקש מהתלמידים לכתוב במחברת כיצד הם מפרשים את המילים. לאחר הכתיבה במחברת נבקש מהתלמידים לשתף את רעיונותיהם.

  • וְאָהַבְתָּ
  • לְרֵעֲךָ
  • כָּמוֹךָ

נחלק לתלמידים דף עבודה כדי לדון במשמעות הביטוי 'ואהבת לרעך כמוך' (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

שלב שני – אהבת אלוהים:
נקרא בדברים פרק ו פסוק ד ונשאל:

  • אילו שאלות וקשיים מעורר הציווי "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ"?

נשמע את התלמידים ונדגיש את השאלות הבאות:

  • איך אוהבים את אלוהים?
  • האם אפשר לצוות על אהבה?
  • האם אהבת אלוהים דומה לאהבת אדם?

נקרא עם התלמידים מתוך דברי התלמוד במסכת יומא דף פו עמוד א, ונשאל:

  • כיצד אביי מפרש את מצוות אהבת אלוהים? (אביי מפרש את מצוות אהבת אלוהים כמצווה לעשות פעולות שיאהיבו את אלוהים על הבריות. הליכה בדרכו של אלוהים תראה לבני אדם שהיא מפתחת אנשים הגונים וטובים ומתוך כך אנשים יאהבו את אלוהים. אביי מקשר בין האהבה לאלוהים לבין מעשים שיש לעשות כדי לעבוד את אלוהים).

נבקש מהתלמידים לקרוא את דברים פרק יא פסוק יג ולבחון את ההבדלים בין הפסוק שם לבין פסוקים ד-ה. (נוסף הביטוי "ולעבדו", שמעביר את האהבה לידי מעשה; המילה "מאודך" הושמטה) נשאל:

  • מה אפשר ללמוד מהשוואה זו? (שהאהבה אל אלוהים קשורה לעבודת אלוהים)

האם אפשר לצוות על אהבה?
נדון בכיתה:

  • האם לדעתכם אפשר לצוות על רגש?

נקרא בוויקרא פרק יט פסוקים יז-יח ונשאל:

  • "לא תשנא", "לא תטור" – מה המשמעות של ציווי על רגש של אהבה או שנאה?

לסיכום הדיון נקרין בכיתה ונקרא קטע ממאמרו של הרב ברוך גיגי 'אהבת ה' – כיצד ניתן לצוות על אהבה?'.
נשאל בכיתה:

  • עם איזו מן הגישות אתם מסכימים? מדוע?

האם זו אותה האהבה?
נכתוב על הלוח את הפסוק "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" ליד הפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". בשני הפסוקים מופיעה המילה אהבה.
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם מדובר באותה אהבה?

נסביר לתלמידים את המושג שיתוף השם. הרמב"ם עושה בו שימוש בחיבורו 'שמונה פרקים' (פרק ב'). שיתוף השם הוא מצב שבו אנו מכנים בשם אחד שתי תופעות (או יותר) השונות זו מזו שוני מהותי. אחת הדוגמאות שנותן הרמב"ם היא האור: השמש, הירח והנר – על כולם אנו אומרים שהם מאירים, אולם כל אחד ממקורות האור הללו מאיר בצורה שונה לחלוטין. הבעיה שמטרידה את הרמב"ם אינה לשונית אלא מושגית, פילוסופית. מגבלות השפה והשימוש באותן מלים גורמים לבני אדם לבלבל גם באופן מושגי, מהותי, בין דברים שונים, ולכך, לדברי הרמב"ם, עלולות להיות השלכות חמורות מבחינה מוסרית, דתית וכדומה.
גם בנושא האהבה עשויה לעלות השאלה. יהיו שיטענו שאהבה אנושית ואהבה מופשטת הן שתי תופעות השונות זו מזו מהותית, והשפה יוצרת כאן בלבול שגוי, ואילו אחרים יאמרו שעדיין מדובר באותה הפעולה, שיש כאן מעין רצף של התנסות באהבה, למרות ההבדלים ביניהם.
נחזור לוויקרא פרק יט פסוק יח ונתמקד בסיפא של הפסוק – "אֲנִי ה'". נשאל את התלמידים:

  • כיצד אתם מבינים את המילים האלה בסוף הפסוק?
  • מדוע הן שם?
  • מדוע לדעתכם הציווי לאהוב את הרע נובע מאלוהים?

נקרין את פרשנותו של אבן עזרא לפסוק יח. לפי פירושו הסיבה היא שהציווי לאהוב נובע מאלוהים, מכיוון שהוא ברא את שניהם.
וטעם "אֲנִי ה'". כי אני אלוה אחד בראתי אתכם.

  • האם האזכור של אלוהים בציווי על אהבת הרע משפיע על ההשוואה בין אהבת אלוהים לאהבת הרע? כיצד?
  • האם האהבה לרע היא במידה מסוימת דווקא אהבה לאלוהים?

נבקש מהתלמידים לעיין בדברים פרק יא פסוק א. נשאל:

  • מה משמעות המילה אהבה שם? (יש שימוש באהבה כהגדרה לקשר של ריבונות או של ברית בין אלוהים לעם או בין העבד לאדון – הרי שזו משמעות שונה ממשמעות המילה בלשוננו)
  • האם לדעתכם ההגדרה הזאת מתאימה לאחד הפסוקים שעסקנו בהם על אהבת אלוהים ואהבת הרע? לאיזה פסוק? מדוע? (כיוונים אפשריים: קריאת שמע עוסקת במצוות שיש לקיים ולכן ייתכן שיש כאן קישור לברית בין אלוהים לעם. בפרק יט מצוות ואהבת לרעך כמוך נמצאת ברצף של מצוות הקושרות בין עם ישראל לבין הקדושה ובמילים "אני ה'" שהמצווה קשורה לאלוהים ולכן יכולה להיות קשורה גם לברית)

נחזור עתה לשאלות שפתחנו בהן ונשאל את התלמידים:

  • מה עמדתכם עכשיו אחרי הלימוד – מהי אהבת אלוהים ומהי אהבת רע?
  • האם מדובר באותה אהבה?
  • מה הדמיון ומה השוני בין האהבות?
  • האם אפשר לצוות על אהבה?

מבט לחיים

אפשרות ראשונה:
נקרא את דבריו של הרב אליהו דסלר, המציע דרך לפתח אהבה כלפי הזולת.
נשאל:

  • האם אתם מסכימים עם דבריו של דסלר? האם נתינה לאדם יוצרת אהבה כלפיו?
  • "כולם המה קרוביו, כולם אהוביו" – האם זה אפשרי שאדם יאהב את כולם? האם זה רצוי? מדוע?
  • האם תוכלו לחשוב על דרכים אחרות לפתח אהבה לאדם או לאלוהים?

אפשרות שנייה:
בשנים האחרונות צמח הביטוי: 'ואהבת לרעך גם אם הוא לא כמוך'. נשאל:

  • מה לדעתכם הסיבה לשינוי?
  • האם אתם נוטים יותר לאהוב אנשים שדומים לכם או אנשים ששונים מכם? מדוע?
  • איך אפשר לפתח אהבה לאדם או לאלוהים?
  • איך אפשר לשמר אהבה לאורך זמן?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בציווי "ואהבת" ודנו בשאלה האם אפשר לצוות על אהבה. בחנו כיצד סוגיה זו באה לידי ביטוי בציווי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", ובחנו האם המילה "ואהבת" זהה במשמעותה גם בציווי "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ".
מיומנויות: מדרש, פרשנות ימי הביניים, פרשנות מודרנית, שיתוף השם.
מתודות: דף עבודה, למידה בזוגות, דיון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אני אוהב / הכבש השישה עשר
למילות השיר האם המשמעות של האהבה זהה בכל חלקי השיר? האם אנו מרגישים את אותה...
אני אוהב / הכבש השישה עשר

למילות השיר

  • האם המשמעות של האהבה זהה בכל חלקי השיר?
  • האם אנו מרגישים את אותה אהבה כלפי עוגת גבינה כמו ל"זאת עם הנמשים" ולאמא ואבא?
  • האם יש הבדל בין סוגי אהבה?
  • האם יש אנשים או דברים שאני חייב לאהוב וכאלה שאני יכול לבחור אם לאהוב או לא? מהם?

קרדיט: מיטב שירי הילדים, פורסם ב-9 במאי 2011

דפי עבודה והעשרה לשיעור
יומא דף פו עמוד א
אביי אמר כדתניא: ואהבת את ה' אלהיך – שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא...
יומא דף פו עמוד א

אביי אמר כדתניא: ואהבת את ה' אלהיך – שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו? 'אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, אוי להם לבריות שלא למדו תורה. פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו'. עליו הכתוב אומר "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר".

אהבת ה' – כיצד ניתן לצוות על אהבה?
באופן כללי, קיימות שתי גישות עיקריות בשאלה של ציווי על הרגש: אחת הטוענת שניתן לדרוש...
אהבת ה' – כיצד ניתן לצוות על אהבה?

באופן כללי, קיימות שתי גישות עיקריות בשאלה של ציווי על הרגש: אחת הטוענת שניתן לדרוש מהאדם לשנות ולשלוט ברגשותיו, ואחת שסבורה שאי אפשר, ועל כן מסיטה את הדיון לעולם המעשים.
על פי הגישה הראשונה, אכן ניתן לצוות על הרגש. אפשר לדרוש מהאדם להשתמש בכוחות שכלו ונפשו על מנת לפתח רגש של אהבה. בהתאם לכך, האדם יכול גם לשלוט על רגשות החמדה, התאווה ועוד.
לעומתה, מבינה הגישה השנייה שאי אפשר לצוות על רגשות. לפיכך, ממקדת את מצוות האהבה המוזכרות בתורה כלפי המעשים שאדם מצווה לעשות. בהתאם לכך, באיסור "לא תחמוד" מרכז הכובד יהיה באיסור על המעשה הנובע מהחמדה.

מתוך מאמרו של הרב ברוך גיגי, 'אהבת ה' – כיצד ניתן לצוות על אהבה' שבאתר ישיבת הר עציון

הרב אליהו דסלר
אך יתבונן נא האדם, כי לאשר יתן יאהב, וגם יהיה לו חלק בו וידבק אליו...
הרב אליהו דסלר

אך יתבונן נא האדם, כי לאשר יתן יאהב, וגם יהיה לו חלק בו וידבק אליו […] ואז יבחין כי זה אשר זר נחשב לו הוא רק אשר טרם נתן לו, ועוד לא היטיב עמו. אם יתחיל נא להיטיב את כל אשר ימצא, כי אז ירגיש אשר כולם המה קרוביו, כולם אהוביו.

בכל נפשך
אחד הסיפורים על קריאת שמע עוסק במותו של רבי עקיבא. האגדה בתלמוד מספרת שבתקופה שבה...
בכל נפשך
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ."
(דברים ו, ה)

Korawat photo shoot / Shutterstock.com

אחד הסיפורים על קריאת שמע עוסק במותו של רבי עקיבא.
האגדה בתלמוד מספרת שבתקופה שבה הרומאים אסרו על לימוד תורה, החליט
רבי עקיבא להמשיך וללמד תורה גם במחיר חייו. הוא הסביר שכשם שדג אינו יכול
לחיות מחוץ למים, כך הוא אינו יכול לחיות בלי לימוד תורה. רבי עקיבא נתפס על
ידי הרומאים כשלימד תורה בציבור, והוצא להורג.

לקריאת המדרש

תנו רבנן: פעם אחת גזרו הרומאים שלא יעסקו ישראל בתורה.
בא פפוס בן יהודה ומצא שרבי עקיבא היה מקהיל קהל ברבים ועוסק בתורה.
לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו את רבי עקיבא ואסרו אותו בבית
האסורים.
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן "קריאת שמע" היה, והיו סורקים
את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים וקורא קריאת שמע.
אמרו לו תלמידיו: רבינו, גם ברגעי הריגתך אתה קורא קריאת שמע?
אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על הפסוק "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – ואפילו נוטל את
נשמתך… אמרתי: מתי יזדמן לי ואקיימנו, ועכשיו כשהזדמן לי, לא
אקיימנו?
וקרא קריאת שמע – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", והיה מאריך את המילה "אֶחָד" עד שיצאה נשמתו ב"אֶחָד".

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא, עמוד ב, ועל פי ביאור מכון שלום הרטמן תכנית בארי – מכון שלום הרטמן)

  • אפיינו את רבי עקיבא על פי סיפור זה.
  • מה המטרות החינוכיות של אגדה תלמודית זו?
כלל גדול בתורה
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). על פסוק זה אמר רבי עקיבא, אחד מגדולי החכמים...
כלל גדול בתורה
"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'."
(ויקרא יט, יח)

StockVector / Shutterstock.com

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). על פסוק זה אמר רבי עקיבא, אחד מגדולי החכמים שהיו לישראל בתקופת המשנה: זה כלל גדול בתורה.
חברו בן עזאי אמר: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם…" (בראשית ה, א) הוא כלל גדול מזה.

(עיבוד. על פי: ספרא, קדושים פרק ד, יב)

להמשך קריאה

בעיני רבי עקיבא, הפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" הוא היסוד להתייחסות של אדם לחברו. ואילו בעיני בן עזאי, הפסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" הוא היסוד להתייחסות של אדם לחברו, משום שעל פי פסוק זה האדם נברא בצלם אלוהים ועל כן יש לנהוג בכל אדם בכבוד.

  • רבי עקיבא ובן עזאי מייצגים שתי תפיסות עולם. הסבירו את עמדתו של כל אחד מהם, והוסיפו את עמדתכם.
שמע ישראל
קריאת שמע היא טקסט מרכזי ביהדות, והביטוי "שמע ישראל", המוכר כל כך, הוא צמד המילים...
שמע ישראל
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד."
(דברים ו, ד)

“שמע ישראל", פרט מתוך פסל מנורת הכנסת שיצר האומן בנו אלקן. צילום: © תמר הירדני, ויקישיתוף

קריאת שמע היא טקסט מרכזי ביהדות, והביטוי "שמע ישראל", המוכר
כל כך, הוא צמד המילים הפותח את הפסוק הראשון שלה. בשל חשיבותה של
קריאת שמע, בקהילות מסורתיות שונות נהגו – ויש הנוהגים גם היום – לשנן
אותה לתינוקות מיום שהתחילו לדבר.

להמשך קריאה

בטקס ברית המילה קורא אבי התינוק בקול את הפסוק הפותח של קריאת שמע, והקהל חוזר אחריו; ולהבדיל – לפי המנהג, דברו האחרון של האדם לפני מותו, בנשימתו האחרונה, הוא הפסוק "שמע ישראל"'.
על פי המסורת היהודית, קוראים את קריאת שמע בכל יום בתפילת שחרית ובתפילת
ערבית, וכן בכל לילה לפני השינה.

מבוסס על: אירית חפץ, ציוני דרך : מסע זהות בשבילי תרבות ישראל, 2012, עמ' 120. © כל הזכויות שמורות למכון שלום הרטמן, ירושלים.

  • האם שמעתם פעם את הביטוי "שמע ישראל"? באילו מקרים? האם אתם נוהגים להשתמש בביטוי זה?
לפני עיוור לא תיתן מכשול
הביטוי "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" הוא אחד מהחוקים המובאים תחת הכותרת "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", המלווה...
לפני עיוור לא תיתן מכשול
"לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'."
(ויקרא יט, יד)

NotionPic / Shutterstock.com

הביטוי "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" הוא אחד מהחוקים המובאים תחת הכותרת "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", המלווה את הפרשה כולה. מצוות "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" נראית מצווה מובנת מאליה הדנה באיסור להציב מכשולים פיזיים מול אדם שהראייה שלו לקויה, אך עיון בפרשנות היהודית לדורותיה מרחיב את המונח "עיוור" וגם את משמעות האיסור להכשלת האדם בהקשרים שונים.

מבוסס על: מרים בלומנטל, "לפני עיוור לא תתן מכשול", אתר מקראנט. © מקראנט.

ניתן להבין ביטוי זה בצורה רחבה יותר, והכוונה להכשלה של הזולת תוך ניצול נקודת התורפה שלו.
האם בדוגמאות האלה עוברים על המצווה לא להעמיד מכשול לפני עיוור, בפרשנות הרחבה של הביטוי?

  • אדם מנחה אדם אחר לנסוע במסלול מסוים במקום שאינו מכיר, בידיעה שהדרך שהציע אינה בטוחה ועלולה לסכן את חייו של הנהג.
  • המארח מגיש עוגה לאדם שחולה בסוכרת.
  • בית הספר מחליט לקיים בחינה בלי משגיחים.
ונוס אוספת בצל / אלי שמיר
אלי שמיר, בן כפר יהושע שבעמק יזרעאל, מקדיש רבים מציוריו להתיישבות העובדת ולנופי העמק. ביצירתו...
ונוס אוספת בצל / אלי שמיר
"וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."
(ויקרא יט, י)

אלי שמיר, ונוס אוספת בצל, 2015, שמן על בד, 100×70 ס"מ, אוסף פרטי. © אלי שמיר

אלי שמיר, בן כפר יהושע שבעמק יזרעאל, מקדיש רבים מציוריו להתיישבות העובדת ולנופי העמק. ביצירתו זו דמות צעירה בעלת מראה אסייתי, כנראה מהגרת עבודה, כורעת בשדה. היצירה כמעט מונוכרומטית (שימוש רק בגוונים של צבע אחד), בגווני אפור וחום, ומשרה תחושה של צחיחות צרובת שמש. שם היצירה "ונוס אוספת בצל" מוסיף עוד רובד וקושר בין אלת היופי והאהבה במיתולוגיה היוונית לבין עבודת האדמה המיוזעת, שאין בה זוהר אך בהקשרים מסוימים (למשל – "הפרחת השממה") יש בה סוג של נשגבות.

  • כשמתבוננים בציור "ונוס אוספת בצל" של אלי שמיר לצד ויקרא יט פסוק י, אילו פרשנויות נוספות הציור מקבל?
תפילין בתרבות ישראל
אחרי מלחמת ששת הימים רכשתי מסוחר עתיקות עבור היכל הספר דבר שנתברר אחר כך שהוא...
תפילין בתרבות ישראל
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ."
(דברים ו, ח)

תפילין של ראש ושל יד. צילום: Chesdovi, ויקישיתוף

אחרי מלחמת ששת הימים רכשתי מסוחר עתיקות עבור היכל הספר דבר שנתברר אחר כך שהוא קופסת תפילין ובה כל 4 הפרשיות. התפילין הקדומות שבידינו מימי בית שני היו כתובות בידי סופר סת"ם בכתב זעיר ביותר ונתעוררו בעיות מסוימות שצריך היה לאמתן במעבדה שרק למשטרת ישראל כמותה.

יום אחד נסעתי ברכבת מירושלים לתל-אביב לאותה מעבדה ובכיסי תצלומי תפילין אלו שאיש מזולתי לא ראה אותם ואירע לי מה שקורה למספר נוסעים ברכבת זו – כשעברנו את כפר חב"ד עלו כמה אברכים לרכבת ואחד מהם ניגש אלי והפציר בי להניח תפילין. סירבתי, אך משנוכחתי כי מבטאו העברי זר, שאלתיו מנין עלה והשיב לי שזה לא מכבר עלה מברית המועצות.

להמשך קריאה

שאלתיו: "ובברית המועצות הנחת תפילין"?
אמר לי: "כל ימי מאז הגעתי למצוות הנחתי תפילין".
כששמעתי כך אמרתי לו: "אם אתה בברית המועצות קיימת את המצווה הזו לא אסרב גם אני" – והנחתי תפילין.
בתל-אביב לפני רדתי מהרכבת ניגשה אלי אישה ואמרה לי: "פרופסור ידין אני שמחה שנענית לבקשתו של אותו אברך שלמעשה לא הכירך. בני מחסידי חב"ד נפל לא מזמן בתעלת סואץ".
לדבריה היה בנה החב"דניק היחיד בין הצנחנים. "לפני מותו" סיפרה "ביקרוהו אנשי פלוגתו ושאלוהו לרצונו. אמר להם: הניחו תפילין. במשך היום ראיתי בעיני רוחי כאילו אף אתה הצטרפת לבקשתו".
אני מודה שלא יכולתי לעצור בעד דמעותיי. באותו רגע אמרתי לה: "איזה צרוף מקרים מופלא! בכיסי תצלומי התפילין הקדומים ביותר שבידנו ולא אוכל לעשות עמך חסד גדול יותר מאשר להראותן לך ברגע זה".

יגאל ידין, תפילין-של-ראש מקומראן, 1963. © הוצאת החברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה.

  • מה גרם ליגאל ידין להיענות לבקשה שהופנתה אליו ברכבת להניח תפילין?
מזוזות הבית
"מזוזה" בלשון המקרא – כינוי לדופנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף (שמות יב, ז;...
מזוזות הבית
"וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."
(דברים ו, ט)

שרידי בית מתקופת הבית השני שנתגלו ברחוב יפו, ירושלים. צילום בנימין סטורצ'ן, באדיבות רשות העתיקות

"מזוזה" בלשון המקרא – כינוי לדופנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף (שמות יב, ז; דברים ו, ט ועוד).
על המזוזה נהגו לציין את שמו או את מלאכתו של מי שהתגורר בבית, בכתובות קצרות או ארוכות. במקדשים נהגו לחקוק על המזוזה כתובות ושמות של אלים.
בסיפור מכת בכורות במצרים מצוין שבני ישראל מרחו על מזוזות בתיהם ועל המשקוף את דם השה של קורבן הפסח (שמות יב, ז), ובכך סימנו שאין לפגוע בשוכני הבתים הללו.

להמשך קריאה

המצווה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט) נועדה לשמש תזכורת תמידית לבני ישראל שעליהם לשמור ולקיים את מצוות ה'.
המזוזה של היום היא מגילת קלף קטנה שקובעים על משקוף הבית ועליה כתובות שתי פרשיות ("שמע" – דברים ו, ד-ט; "והיה אם שמוע" – דברים יא, יג-כא). על המזוזה נהוג לכתוב את האותיות "שדי" – אחד משמותיו של ה' או ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל. על פי האמונה העממית המזוזה מסוגלת לשמור על בני הבית מפני פגיעה.

מבוסס על: רחל לבל ומתיה קם, "מזוזה". © לקסיקון לתרבות ישראל

  • למזוזה מיוחסים כמה תפקידים: היא מסמנת את הבית ואת יושביו, מעניקה ביטחון מפני פגיעה ומהווה תזכורת לקיום מצוות.
    איזה מתפקידיה של המזוזה בעל משמעות עבורכם, ומדוע?
פאת השדה
בעלי הרכוש מצווים להניח חלק מיבולם לעניים: הם מצווים שלא לקצור את השדה עד קצהו...
פאת השדה
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט."
(ויקרא יט, ט)

Vitalis83 / Shutterstock.com

בעלי הרכוש מצווים להניח חלק מיבולם לעניים: הם מצווים שלא לקצור את השדה עד קצהו ("פאה"), לא ללקט שיבולים או ענבים שנפלו ארצה בזמן הקציר או הבציר ("לקט") ולא לחזור ולאסוף עוללות ועומרים שנשמטו ונשכחו בשדה ("שכחה"). מה שנותר בשדה נועד לעני ולגר, לאלמנה וליתום — מי שאין להם חלקת אדמה משלהם או מי שקשרי המשפחה שלהם נותקו. מצוות אלו אינן בגדר צדקה ואינן נחשבות למתנות שבעל הקרקע מעניק לנזקקים, אלא החלק ששייך לחסרי הקרקע מתוך השפע שהעניק האל.

מבוסס על: חנוך דגן ובנימין פורת, מבקשי צדק: בין חברה לכלכלה במקורות היהודיים, 2016, עמ' 456. © כל הזכויות שמורות למכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • לפי הפרק, האם השארת פאת השדה לעניים ולגרים היא מעשה חסד או חובה? מה הקשר של המילה "צדקה" לעניין זה?
מתנות עניים
מתנות עניים – מענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים....
מתנות עניים
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."
(ויקרא יט, ט-י)

Shai Daniel / Shutterstock.com

Denys_kh / shutterstock.com

מתנות עניים – מענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים. יש כמה סוגים של מתנות עניים: לֶקֶט, שִׁכְחָה, פֵּאָה, פֶּרֶט ועוֹלֵלוֹת ומעשר עני. 

להמשך קריאה

לקט – השיבולים שנפלו בזמן הקציר, ואותן חייבים הקוצרים להשאיר לנזקקים הבאים ללקט בשדה: "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט… לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם" (ויקרא יט, ט-י).
שכחה – אלומת שיבולים שנשכחה בשדה בשעת הקציר, ואף היא שייכת לנזקקים. בעל השדה אינו רשאי לחזור ולקחת את העומר שנשכח: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט).
פאה – היבול שבפאת השדה (או בקצה המטע), וגם אותה יש להשאיר לנזקקים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר" (ויקרא יט, ט). הגדרת השטח הנחשב לפאה אינה נזכרת בתורה אלא במשנה.
פרט ועוללות: פרט – הלקט שבכרם: גרגרי הענבים הנושרים בשעת הבציר; עוללות – אשכולות קטנים של ענבים מועטים. גם הפרט והעוללות שייכים לנזקקים, ובעל השדה אינו רשאי לבצור אותם: "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י).

מבוסס על: מתיה קם, "מתנות עניים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח.

  • הפסוק המצווה על דאגה לעניים מסתיים בקביעה "אני ה' אלוהיכם". הסבירו את הקשר בין תוכן הפסוק לבין האמירה שבסופו.
סימנים, 929
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים ו ועל ויקרא יט.
סימנים, 929
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יט, ב)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים ו ועל ויקרא יט.

  • בעקבות הסרטונים, אילו קשרים אתם מוצאים בין הרעיונות המופיעים בספר דברים פרק ו לבין הרעיונות המופיעים בספר ויקרא פרק יט?

קרדיטים:
סימנים – ויקרא פרק ו / 929 תנך ביחד
סימנים – ויקרא פרק יט / 929 תנך ביחד

קדושים
מה המשמעות של המילים "קְדשִׁים תִּהְיוּ"? האם הכוונה היא להתנזרות או דווקא לקדושה בחיי היום-יום...
קדושים
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יט, ב)

מה המשמעות של המילים "קְדשִׁים תִּהְיוּ"? האם הכוונה היא להתנזרות או דווקא לקדושה בחיי היום-יום הרגילים?
שיחה בין הסופר דב אלבוים לבין נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

  • כיצד נשיא המדינה ראובן ריבלין מבין את האמירה לעם ישראל: "קְדשִׁים תִּהְיוּ"?

קרדיט: מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "קדושים" אורח: נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי