סגור תצוגת כיתה
הפרק

מרד שבטי ישראל ופילוג הממלכה

פסוקים טז-כד

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מטרתו של מהלך זה הוא לבחון את פילוג הממלכה ומרד ישראל דרך ה'סיבתיות הכפולה' המוצגת בפילוג הממלכה. נבחן כיצד העם מגיב לדבריו הקשים של רחבעם ופורץ במרד, ואיך הממלכה עמדה על סף מלחמת אחים גדולה. לבסוף, נראה איך הסיבתיות הכפולה נחשפת בדברי הנביא שמעיה, ופילוג הממלכה מתקבל אצל רחבעם וירבעם ומתקבע.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה:
נשאל את התלמידים:

  • מדוע יש פילוגים בין קבוצות?
  • ממדינות שלמות דרך משפחות ועד קבוצות ספורט, יש התפלגויות והתחלקויות. מה גורם לכך?
  • מה יוצר את המתח בין קבוצה לקבוצה? (הצעות לתשובה: אידיאולוגיות שונות, העדפות, דתות, השקפות עולם שונות וגם סיבות טכניות)

אפשרות שנייה – משחק:
נחלק את הכיתה באקראי לשתי קבוצות. נבקש מכל תלמיד בקבוצה למצוא דבר שבו הוא שונה משאר חברי הקבוצה (לדוגמה: צבע עיניים, אוהב פיצה, קרא ספר שאף אחד לא קרא). לאחר שנמצא את השוני של כל אחד, נערבב בין הקבוצות ונחזור על המשחק בקבוצות שונות.
נשאל את התלמידים:

  • מה יוצר פילוג בין קבוצות באוכלוסייה?
  • האם האוכלוסייה בישראל מפולגת?
  • מה מאחד את שבטי ישראל?
  • מה מפריד ביניהם?
  • מה מאחד את חלקי העם במדינת ישראל?
  • מה יכול להפריד?

אפשרות שלישית: נאום השבטים
נצפה בשתי הדקות הראשונות ב'נאום השבטים' של הנשיא העשירי ראובן ריבלין משנת 2015.

נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם יש שבטים בישראל כמו השבטים שהנשיא דיבר עליהם?
  • מה ההבדל הכי בולט בין השבטים בתורה לבין השבטים שדיבר עליהם הנשיא מבחינה גיאוגרפית? (השבטים בתורה מופרדים בגבולות ובמדינת ישראל השבטים חיים זה לצד זה)
  • מה יוצר פילוג בין קבוצות באוכלוסייה?
  • האם האוכלוסייה בישראל מפולגת?
  • מה מאחד את שבטי ישראל?
  • מה מפריד ביניהם?
  • מה מאחד את חלקי העם במדינת ישראל?
  • מה יכול להפריד ביניהם?

הזמנה לקריאה

נכתוב על הלוח: 'מלחמת אחים?' ונעבור לקריאה של פסוקים טז-כא. מומלץ מאוד לקרוא את פסוקי ההיפרדות וההכנה למרד בדרמטיות. נשאל את התלמידים:

  • מה מתואר בפסוק טז?
  • מה תגובת העם על דברי רחבעם?
  • על מי מלך רחבעם?
  • מה משמעות הדגשה זו בפסוקים?

נתמקד בפסוק יח שבו מתואר שאדורם נרגם באבנים, ורחבעם מתאמץ לעלות במרכבה לברוח לירושלים. נשאל את התלמידים:

  • מדוע העם מנסה להרוג את רחבעם? (בגלל המרד שיצא לדרך בעקבות תגובתו לבקשתם)

נסביר שרחבעם ממהר לירושלים, אוסף את צבאו ומתכונן למלחמה. אנו על סף מלחמת אחים שלא הייתה כדוגמתה. נחזור לפסוק כא ונשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם יסתיים האירוע?

בשלב זה נלמד את המושג 'סיבתיות כפולה'. נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים יד-טו ונשאל אותם:

  • מה הסיבות המובאות בפסוקים אלה?

בפסוק יד מובאת הסיבה ההיסטורית לפילוג הממלכה: רחבעם מתעלם מבקשת העם ומקשה את העול.
הסיבה הדתית מודגשת לנו בפסוק טו: פילוג הממלכה הוא עונש שמקבל שלמה על חטאיו (בפרק ט הבטיח אלוהים לשלמה שצאצאיו ישבו על כסאו רק אם הוא ישמע אל דבר האלוהים ומצוותיו).

נפרט על הסיבתיות הכפולה:
נסביר בקצרה שלרחבעם ופמלייתו (הזקנים והילדים) ולעם הנאסף בשכם לניהול משא ומתן להמלכת רחבעם אין כל ידיעה על נבואת אחיה השילוני, והם אינם מודעים לסיבתיות הכפולה של האירועים שהם משתתפים בהם. נדגיש שהתנ"ך מספר לנו, קוראי הסיפור, על קיומה של הסיבה האלוהית לאירועים בשלב שבו רחבעם עונה לעם את התשובה ששמו בפיו הילדים ("כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה'" – פסוק טו)

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים טז-כא ולמלא את הטבלה המצורפת בדף העבודה (דף עבודה- טבלה) על פי הפסוקים ועל פי מה שלמדנו על הסיבתיות הכפולה.
לאחר מילוי הטבלה נזמין שלושה תלמידים לקדמת הכיתה והטבלה בידיהם. תלמיד אחד יקרא את הסעיף, תלמיד אחד את הסיבה הדתית והתלמיד השלישי את הסיבה ההיסטורית.
לסיכום נושא 'הסיבתיות הכפולה' נבקש מהתלמידים לקרוא את נבואת שמעיה הנביא בפסוקים כב-כד ולחשוב על שאלות אלו:

  • מה אומר הנביא?
  • האם רחבעם מבין למה גרמו דבריו, וחושב שמעשיו היו טעות?
  • האם הייתה לו בחירה חופשית בין האפשרויות שהציעו לו?
  • האם רחבעם מבין כעת שמעורבת כאן גם סיבה דתית, אלוהית, ולא רק המעשים שלו כלפי העם?
  • האם המודעות לסיבה הדתית משנה משהו?
  • האם לדעתכם רחבעם מתחרט על מה שעשה וחושב שהיה יכול לפעול אחרת?
  • מדוע רחבעם מקבל את דברי הנביא ואינו מגיב כלל?
  • האם ישראל ידעו על נבואה זו?
  • כיצד הידיעה שהדבר נהיה מאת ה' יכולה להשפיע על ההתנהלות בשתי הממלכות?

מבט לחיים

למדנו שעם ישראל פורץ במרד כלפי המלך המיועד, מדובר באירוע דרמטי שקורה לעיתים רחוקות. נשאל את התלמידים:

  • אילו סיבות יכולות להוביל את העם למרד? (פגיעה כלכלית חמורה, פגיעה דתית, פגיעה בחופש, התאכזרות)

נחשוב על ישראל של ימינו ונשאל את התלמידים:

  • האם אנשים בימינו יוצאים להפגין נגד נושאים שהם אינם מסכימים להם

נשאל מה ההבדל בין מרד להפגנה ונכתוב את התשובות על הלוח. נחלק לתלמידים פתקים קטנים, ונבקש מהם לענות על שאלה זו:

  • על מה היית יוצא למרד?
  • מה בעיניך חמור עד כדי כך שמצדיק את הרס השלטון?

נסכם במטלת בית לתלמידים:
מצאו סיפור על מרד או מהפכה שאתם מזדהים אתו. כתבו את סיפור המרד בקצרה ואת הסיבות שאתם מזדהים אתם ביותר.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בשיעור למדנו על התגובה של העם להחלטת רחבעם לנהוג ביד קשה ועל מרד שבטי ישראל; למדנו תגובתו של רחבעם למרד וגיוס הצבא למלחמה; עיינו במושג 'הסיבתיות הכפולה' ובחנו אותו בפרק בנוגע לקבלת רחבעם את דברי שמעיה הנביא שמדובר בתוכנית אלוהית, ולהסכמתו לפילוג הממלכה.
מיומנויות: השוואה בן פסוקים ובין מקרים, ביסוס המושג 'סיבתיות כפולה', שאלת שאלות.
מתודות: משחק, קריאת פסוקים, דף עבודה – טבלה ודיון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
נאום השבטים
קרדיט: ישראל היום, בתאריך: 7 ביוני 2015
נאום השבטים

קרדיט: ישראל היום, בתאריך: 7 ביוני 2015

  • האם לדעתכם יש שבטים בישראל כמו השבטים שהנשיא דיבר עליהם?
  • מה ההבדל הכי בולט בין השבטים בתורה לבין השבטים שדיבר עליהם הנשיא מבחינה גיאוגרפית?
  • מה יוצר פילוג בין קבוצות באוכלוסייה?
  • האם האוכלוסייה בישראל מפולגת?
  • מה מאחד את שבטי ישראל?
  • מה מפריד ביניהם?
  • מה מאחד את חלקי העם במדינת ישראל?
  • מה יכול להפריד ביניהם?
למה דווקא שכם?
וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו" (מלכים א' יב, א) –...
למה דווקא שכם?
"וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ." (פסוק א)

שכם, 1999. צילום: עמית אבידן at Hebrew Wikipedia.

Morphart Creation / Shutterstock.com

וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו" (מלכים א' יב, א) – תנא משום ר' יוסי: מקום מזומן לפורענות: בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלוכת בית דוד (סנהדרין ק"ב ע"א).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • מה משותף לאירועים המוזכרים במדרש, מלבד העובדה שכולם התרחשו בעיר שכם?
למה ירבעם נקרא כך?
שנו רבותינו: "ירבעם" – שעשה מריבה בעם: דבר אחר: שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים...
למה ירבעם נקרא כך?
"וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְיְהוּדָה." (פסוקים כו–כז)

נבואת אחיה לירבעם. איור מאת ג'רארד הוט, 1728. מתוך ויקישיתוף

שנו רבותינו: "ירבעם" – שעשה מריבה בעם: דבר אחר: שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים (סנהדרין ק"ב ע"ב).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • איזה חטא של ירבעם חמור יותר לדעתכם: הפירוד שיצר בעם או הפירוד שיצר בין העם לה'?
שוטים ועקרבים
עם עלייתו של רחבעם, בנו של שלמה, פנה אליו העם בבקשה שיָקֵל את עול המיסים...
שוטים ועקרבים
"וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים." (פסוק יא)

Viktorija Reuta / Shutterstock.com

עם עלייתו של רחבעם, בנו של שלמה, פנה אליו העם בבקשה שיָקֵל את עול המיסים הכבד שהיה מוטל על העם עוד מימי אביו.

להמשך קריאה

רחבעם ביקש להתייעץ עם שתי קבוצות: עם הזקנים ועם הילדים. הזקנים יעצו לו להוריד את עול המיסים, ואילו הילדים יעצו לו להעלות את עול המיסים באמצעות הביטוי "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". משמעותו המילולית של הביטוי היא ששלמה, אביו של רחבעם, היכה את העם באמצעות הצלפת שוט, ואילו המכה שינחית רחבעם על העם תהייה קשה וכואבת יותר, כמו הצלפה בעקרב – מקל שבקצהו מסמרים ואיתו מכים את העבדים. כלומר, עול המיסים שיטיל רחבעם על העם יהיה כבד יותר מן העול שהטיל שלמה.
כיום אפשר להשתמש בביטוי במנותק מהקשרו, ולומר באמצעותו שיתחיל עידן חדש, שבו השלטון יהיה קשה יותר מן השלטון הקודם.

  • חפשו באינטרנט את הביטוי "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" בהקשרים שונים בעברית בת זמננו.
לאוהליך ישראל
לאחר סירובו של רחבעם לבקשת העם להוריד את עולם המיסים, מחליט העם למרוד בו ובמלוכה...
לאוהליך ישראל
וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו. (פסוק טז)

jiris /Shutterstock.com

לאחר סירובו של רחבעם לבקשת העם להוריד את עולם המיסים, מחליט העם למרוד בו ובמלוכה מבית דוד.

להמשך קריאה

סיסמת המרד הייתה "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד", כלומר אין לנו חלק בממלכת יהודה, שמלכיה מגיעים מבית דוד בן ישי, ונחזור לשלטון שהיה נהוג בתקופה הקדומה, שבה כל שבט ניהל את עצמו.
כיום מקובל להשתמש בביטוי "לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" כדי לתאר מצב של מרד, אנרכיה ואי־סדר שלטוני.

  • כיצד אפשר להשתמש בביטוי "לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" בימינו? חברו משפט או מצאו את המשפט באינטרנט בהקשר מודרני.
עגל הזהב
אחת הפעולות שעשה ירבעם בן נבט כדי לבסס את מעמדה של ממלכת ישראל החדשה הייתה...
עגל הזהב
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן." (פסוקים כח–ל)

אחת הפעולות שעשה ירבעם בן נבט כדי לבסס את מעמדה של ממלכת ישראל החדשה הייתה יצירת שני עגלי זהב, שימחישו את דמותו של ה' באופן פיזי.

להמשך קריאה

מעשה זה מזכיר את חטא העגל מתקופת הנדודים במדבר. על פי המסופר בשמות לב, א–ו (וכן בדברים ט), משה עלה להר סיני כדי להביא לעם את לוחות הברית, אולם הוא התעכב. העם חשש שלא יחזור, ולכן הציע אהרן (אחי משה) ליצור עגל מזהב. בני ישראל אספו תכשיטים מזהב ויצרו מהם פסל של עגל, וסגדו לו.
היוצר אהוד בנאי כתב את השיר "עגל הזהב" שמספר את סיפור חטא העגל בהרחבה.

מילות השיר:
עגל הזהב
אהוד בנאי
מילים ולחן: אהוד בנאי

אֲנַחְנוּ כָּאן בְּלֵב מִדְבָּר
צְמֵאִים לְמַיִם חַיִּים
וְאַתָּה עַל רֹאשׁ הָהָר
מֵעַל הָעֲנָנִים
אֵין שׁוּם אוֹת
אֵין סִימָן
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יָמִים
בְּמַעְגָּל סָגוּר מִסְתּוֹבְבִים
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב.

אֵין מִי שֶׁיַּכֶּה עַל הַסֶּלַע
מִי יִתֵּן כִּוּוּן
בָּאֲפֵלָה כָּאן נִלְחָמִים עַל כָּל פֵּרוּר
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב

הוּא לֹא יוֹרֵד מֵרֹאשׁ הָהָר
הוּא לֹא יוֹרֵד אֶל הָעָם
הֵם יוֹצְאִים בִּמְחוֹל טֵרוּף
וְשׁוֹכְחִים אֶת עַצְמָם
רוֹקְדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב

מִתְחַנְּנִים אֵלָיו, אַל נָא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ עַכְשָׁו
הֱיֵה לָנוּ לְאָב
עֵדֶר נֶעֱזָב, רוֹקֵד סְבִיבוֹ
קוֹרֵא אֵלָיו לַשָּׁוְא
עֵגֶל הַזָּהָב
עֵגֶל הַזָּהָב

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

  • איזה תפקיד מילא עגל הזהב בימי ירבעם, ואיזה תפקיד מילא בתקופת המדבר?

קרדיט: אהוד בנאי- עגל הזהב. מתוך ערוץ 'מוזיקה ישראלית', פורסם בתאריך 16 בפבר׳ 2011.

מבט אחר על ירבעם בן נבט
מלכים ג הוא רומן המבוסס על הסיפור התנ"כי שכתבה הסופרת יוכי ברנדס. הספר מספר את...
מבט אחר על ירבעם בן נבט
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן." (פסוקים כח–ל)

צילום: איריס נשר, cc-by-2.5. מתוך ויקיפדיה העברית

מלכים ג הוא רומן המבוסס על הסיפור התנ"כי שכתבה הסופרת יוכי ברנדס.

להמשך קריאה

הספר מספר את קורות חייו של שלומעם, הוא ירבעם, בהרחבה ומנקודת מבט אמפתית יותר. באמצעות סיפור חייו של שלומעם מוצגות דמויות שונות מן התנ"ך באור חדש ומרענן. לטענת הסופרת "סיפורים הם נשק יעיל יותר מחרבות, חרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים". כלומר הסיפור התנ"כי נכתב מנקודת המבט של סופרים שאהדו את בית דוד, ולכן ירבעם בן נבט מוצג באור שלילי.

  • בהשראת מלכים ג של יוכי ברנדס, כִּתבו עמוד מיומנו האישי של ירבעם המסביר את מחשבותיו ואת רגשותיו של ירבעם והסבירו את ההיגיון בפעולותיו.
מה קרה בפנואל?
פְּנוּאֵל היא עיר קדומה בעבר הירדן המזרחי. מיקומה של העיר נחשב לאסטרטגי ביותר מפני שהיא...
מה קרה בפנואל?
"וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל." (פסוק כה)

פְּנוּאֵל היא עיר קדומה בעבר הירדן המזרחי. מיקומה של העיר נחשב לאסטרטגי ביותר מפני שהיא נמצאת בשער הכניסה לארץ ישראל.

להמשך קריאה

פנואל נזכרת לראשונה בספר בראשית (פרק לב). במקום זה פגש יעקב מלאך מסתורי שביקש להיאבק בו. יעקב גבר על המלאך וביקש ממנו את ברכתו. בעקבות מפגש זה החליט יעקב לקרוא למקום פְּנִיאֵל, משום שחש כי פגש את אלוהים פנים מול פנים.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם דווקא בעיר פנואל כעיר בירה?
איפה נמצא ביתו של האל?
בית אל היא עיר מקראית עתיקה הממוקמת צפונית לירושלים. לדעת חלק מחוקרי המקרא בית אל...
איפה נמצא ביתו של האל?
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן." (פסוקים כח–כט)

העיר בית אל

העיר בית אל

בית אל היא עיר מקראית עתיקה הממוקמת צפונית לירושלים. לדעת חלק מחוקרי המקרא בית אל היא עיר כנענית עתיקה ובה שכן מקדש לאל הכנעני "אל".

להמשך קריאה

על פי המסורת המקראית בית אל היא אחד המקומות הראשונים שאליהם הגיע אברהם לאחר שעלה לכנען, והקים בה מזבח לה'. בבית אל חלם יעקב את חלומו המפורסם על סולם שראשו מגיע לשמים ומלאכי האלוהים עולים ויורדים בו. בעקבות מאורע זה מחליט יעקב לקרוא למקום בית אל: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז). כלומר האלוהים שוכן בבית אל.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם לשים את אחד מעגלי הזהב שיצר בבית אל דווקא?
עגל הזהב
  לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה...
עגל הזהב
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן." (פסוקים כח–כט)

צלמית שור משומרון, 1200 לפנה"ס בערך. יחידת קמ"ט ארכאולוגיה. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, קצין מטה ארכיאולוגיה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

 

לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של ממלכת ישראל.

להמשך קריאה

אחת הפעולות המוזכרות במקרא היא יצירת שני עגלי זהב, שיהיו ייצוג מוחשי של אלוהי ישראל. מעשה זה אסור לפי עשרת הדיברות, שבהם נאסרו יצירת פסל של ה' ועבודת אלילים.
בקרב עמי המזרח הקדום אנו מוצאים אֵלים שהיו מיוצגים באמצעות דמות של פר או שור, משום שהם מסמלים עוצמה וכושר פריון.
למרות התנגדות המקרא לכך, ממצאים ארכאולגיים שונים מעידים כי העגל היה חפץ פולחני שבאמצעותו נעשתה הן עבודת ה' והן עבודת אלים אחרים.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם בעגלי הזהב כחפץ פולחני בממלכת ישראל החדשה?
חג חדש בלוח השנה
לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של...
חג חדש בלוח השנה
וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ כֵּן עָשָׂה בְּבֵית אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה." (פסוק לב)

MA8 / Shuttersotck.com

לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של ממלכת ישראל.

להמשך קריאה

אחת הפעולות המוזכרות במקרא היא יצירת חג חדש בלוח השנה העברי, שנחגג בט"ו במרחשוון, חודש בדיוק לאחר חג הסוכות. אחד ההסברים המוצעים לכך הוא שבממלכת ישראל, הצפונית לממלכת יהודה, האקלים קר יותר ולתבואה דרוש זמן רב יותר כדי להבשיל.
חג הסוכות נחשב לחג הגדול והמרשים ביותר בלוח השנה, ובו נהגו רבבות אנשים לעלות לבית המקדש בירושלים. באמצעות דחיית חג הסוכות ביקש ירבעם לייצר חלופה לפולחן שהיה נהוג בממלכת יהודה.

  • איזה חג אתם הייתם מוסיפים ללוח השנה?
העם דורש צדק חברתי!
תנועת המחאה שקמה בימי רחבעם, בנו של שלמה, דרשה צדק חברתי בשל המצב הכלכלי־חברתי הקשה...
העם דורש צדק חברתי!
וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו." (פסוק טז)

תנועת המחאה שקמה בימי רחבעם, בנו של שלמה, דרשה צדק חברתי בשל המצב הכלכלי־חברתי הקשה שאליו נקלע העם בעקבות עול המיסים הכבד.

להמשך קריאה

העם טען כי מי שמקורב לבית המלוכה ולמשפחת בית דוד זוכה לזכויות יתר על פני שאר שבטי ישראל. בשנות ה־60 של המאה הקודמת קמה בישראל תנועת המחאה של "הפנתרים השחורים", אשר ביקשה להיאבק בחוסר השוויון הכלכלי ובאפליה החברתית. בסרטון הקצר שלפנינו תקבלו הסבר קצר על רוח התקופה.

  • הכינו את כרזות המחאה של שבטי ישראל שביקשו להיאבק בחוסר הצדק של בית המלוכה.

קרדיט: חדשות מהעבר – הפנתרים השחורים. ערוץ היוטיוב של חינוכית ראשונים בעולם

טיפ קטן למלכים חדשים
בסרטון שלפנינו ניתן רקע מעמיק המתאר את מצבו של העם ערב פילוג הממלכה.
טיפ קטן למלכים חדשים
"וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה' לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט." (פסוק טו)

בסרטון שלפנינו ניתן רקע מעמיק המתאר את מצבו של העם ערב פילוג הממלכה.

  • מהן הסיבות המובאות בסיפור המקראי ובסרטון לפילוג הממלכה?

קרדיט: 929 מלכים א א- יב: פילוג ממלכת שלמה השלמה. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד