סגור תצוגת כיתה
הפרק

נעמי וכלותיה

פסוקים ו-יט

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – הגדרה ודיון:
נציג לתלמידים את ההגדרה לחסד.
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתם המשמעות של המילה 'חריג' בהגדרה?

נבקש מהתלמידים לחשוב על דוגמאות למעשים של חסד בחיי היום-יום שהם עשו או שעשו להם.

הצעה שנייה – אלטרואיזם:
כתבו במחברת מעשה טוב שעשיתם בתקופה האחרונה ולאחר מכן ענו על השאלות להלן:

  • מה היה המניע לאותו מעשה?
  • האם משנה מה היה המניע?
  • האם לדעתכם יש מעשה טוב שאינו אנוכי?

הצעה שלישית – שיר ודיון:
נשמיע לתלמידים את השיר 'כולנו זקוקים לחסד' שכתב נתן זך ושרה נורית גלרון בלחנו של אילן וירצברג ונציג את מילות השיר.

הזמנה לקריאה והעמקה

המצג אינו מספק תיאור פיזי או אפיון ישיר של הדמויות, אך דרך הדיאלוג ביניהן אנו יכולים להתרשם מהן וללמוד עליהן.
נקרא את פסוקים ה-יט.

נעמי נותרת בלי בניה ובעלה – פתח של תקווה:
נקרא עם התלמידים שוב את פסוק ו ונשאל את התלמידים:

  • מה עושה נעמי ומדוע? (נעמי עוזבת את שדה מואב כי הבצורת הסתיימה, והחיים ביהודה חזרו לתיקונם)
  • האם לדעתכם נעמי רואה בעצמה חלק מהעם ביהודה? (אפשר לומר שלא משום שכתוב בפסוק ו "עַמּוֹ", היא אינה רואה בעצמה חלק מהעם)
  • מה לדעתכם היא מקווה שיקרה בעקבות חזרתה?

נבקש מהתלמידים לכתוב במילים שלהם את הדיאלוג בין נעמי לכלותיה המתואר בפסוקים ז-יח. נדריך את התלמידים לשים לב לטיעונים של נעמי.

  • האם נעמי מצליחה לשכנע את כלותיה?

פסוקים ח-י – ניסיון שכנוע ראשון:
לפי מנהג אותם ימים אישה אלמנה או גרושה שאין לה זרע חזרה לבית אביה, וכך מנסה נעמי לשכנע את כלותיה לשוב אל מואב. נקרא את פסוק ח שבו נעמי פונה אל שתי כלותיה ונשאל:

  • מדוע הכרחית המילה "שְׁתֵּי", הרי ידוע כבר כי מדובר בשתי כלות? לכאורה יש לנו פה ייתור. מטרת תוספת המילה "שְׁתֵּי" היא להדגיש כי נעמי פונה אל שתי הכלות שלה ובשלב זה של השכנוע הן מתוארות יחד כיחידה אחת, לעומת המשך השיחה שבה נראה הפרדה בין הכלות. בשלב זה הכלות אינן נענות לבקשתה ונשארות עם נעמי.

פסוק יא – ניסיון שכנוע שני: שאלות רטוריות:
נסביר לתלמידים מהי שאלה רטורית ונבקש מהתלמידים דוגמאות לשאלות רטוריות.
נשאל את התלמידים:

  • מה נעמי שואלת את כלותיה? (האם יש לי סיכוי ללדת בנים שיוכלו להינשא לכם ולהביא לכן ילדים?)

פסוקים יב-יד – ניסיון שכנוע שלישי:
בניסיון השכנוע השלישי של נעמי ערפה ורות נחלקות לשתי יחידות נפרדות וכבר אינן יחידה אחת: "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ".

  • מה קרה?
  • מדוע לדעתכם בניסיון זה ערפה נשברת?
  • מה הבינה ערפה כעת שעד כה לא הבינה? (אפשר להציע שסוף טענת נעמי היא ששכנעה את ערפה: "כִּי יָצְאָה בִי יַד ה'")
  • עם איזו דמות אתם מזדהים?
  • האם אתם יכולים להבין את הבחירה של כל אחת מהכלות?

פסוקים טו-יח – ניסיון שכנוע רביעי:
בפסוק טו נעמי מנסה לשכנע פעם נוספת את רות ללכת עם ערפה, אך רות מסרבת. נשאל את התלמידים:

  • מה אנחנו יכולים ללמוד על דמותה של רות מתשובתה אל נעמי?

נקרין את הפסוק המלא על הלוח ונשאל:

  • נסחו במילים שלכם: מה אומרת רות?
  • מה דעתכם על דבריה של רות?
  • האם זה מה שהייתם מצפים מרות?
  • מדוע לדעתכם רות בוחרת ללכת עם נעמי?

נשים לב שהתנ"ך אינו מספר לנו מדוע רות בוחרת להישאר עם נעמי אלא רק על ההכרעה החד-משמעית שלה נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על הקשר בין רות לנעמי?
  • האם זה קשר מצוי בין חמות לכלה?
  • האם זה קשר מצוי בין שתי נשים או בין שני אנשים בכלל?

אם פתחנו את השיעור בהגדרה לחסד נחזור אליה כעת. אם לא, נקרין לתלמידים את ההגדרה למושג חסד ונשאל אותם:

  • האם המעשה של רות תואם להגדרת המושג חסד? מדוע?
  • האם אתם מבינים ומזדהים עם מעשיה של רות?

נבקש מהתלמידים לכתוב את המחשבות של הדמויות בכל שלב בעת הדיאלוג:

  • מה לדעתכם עובר לדמויות בראש בזמן השיחה?
  • נסחו "סטטוס" של כל אחת מהדמויות בכל אחד מהשלבים.

אפשר להעמיק ולהסביר לתלמידים על דגם שלושה וארבעה בשלב זה (ראו 'אפשר עוד…').

עבודה בזוגות – זיהוי מילה מנחה:
נגדיר לתלמידים את המושג 'מילה מנחה' ונבקש מהם לקרוא את פסוקים ז-יח ולמצוא שתי מילים מנחות בקטע ולחשוב מה המשמעות שלהן וכיצד הן תורמות לקידום מהלך העלילה.
אפשר להקרין על הלוח את הפסוקים ובהם המילים המנחות מסומנות.

  • מילה מנחה – שו"ב: לדעת נעמי, השיבה של כלותיה משמעותה הליכתן למואב, ואילו לערפה ורות משמעות השיבה היא הליכה לבית לחם. בסופו של מסע השכנועים של נעמי השיבה של נעמי ורות הופכת להיות משותפת, שתיהן שבות אל בית לחם יהודה בפסוק כב כתוב: "וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב" (פסוק כ"ב).
  • מילה מנחה – הל"כ: המילה מדגישה את המהלך המתרחש בעת ניסיונות השכנוע של נעמי. בתחילה השימוש במילים "לֵכְנָה" ו"תֵלַכְנָה" מדברות על ערפה ורות – הן מוגדרות יחידה אחת. המפנה חל בפסוק טז באמירתה של רות אל נעמי: "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ" ופסוק יח המתאר את הכניעה של נעמי בפני רצונה של רות: "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ". בנקודה זו רות מחברת את עצמה אל נעמי ועתה הפועל וַתֵּלַכְנָה בפסוק יט מדבר על רות ונעמי כיחידה אחת. רות מנתקת את עצמה מערפה ומתחברת אל נעמי, ורואים זאת בשימוש החוזר בפועל הל"כ. הבחירה של רות לדבוק בנעמי באה לידי ביטוי באופן חזק בחזרה על אותן מילים המסמנות נשים שונות – מעבר מרות וערפה לרות ונעמי בדרכן חזרה לבית לחם.

מבט לחיים

עבודה בקבוצות – הדיאלוג באומנות:
נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תתבקש לנתח את התמונות באמצעות מענה על השאלות הבאות (ניתן לאפשר בחירה בין היצירות):

  • מה קורה בתמונה? מי הן הדמויות מה מאפיין כל אחת? (גיל, מראה, לבוש מעמד, רגש)
  • מה מערכת היחסים בין הדמויות? מה הן אומרות זו לזו? (שימו לב לקומפוזיציה של הדמויות)
  • תנו כותרת לתמונה
  • איזו אווירה יש בתמונה?
  • עם איזו דמות אתם מזדהים?

אפשרות נוספת היא לתת לכל קבוצה לנתח תמונה אחת ולהציג אותה במליאת הכיתה.

לאחר העבודה בקבוצות נדון במליאת הכיתה:

  • מה מביעות היצירות?
  • איזו פרשנות נתן כל אמן לדמות ולסיפור?
  • איזו תמונה מצאה חן בעיניכם ומדוע?
  • מה דעתכם על הקשר המיוחד בין רות לנעמי?
  • כיצד התמונות מציגות קשר זה?
  • האם יש לדעתכם גבולות לחסד?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את מערכת היחסים בין נעמי לבין כלותיה ואפיינו את דמותה של רות וכיצד היא משתקפת בכתוב במקרא ובאומנות.
מיומנויות: זיהוי ייתור, שאלה רטורית ומילים מנחות, כתיבה יוצרת, מדרש תמונה.
מתודות: חלוקת הפרק לדו-שיח בין הדמויות, ניתוח הדיאלוג בעזרת זיהוי הייתור, שאלות רטוריות, מילים מנחות ומבנה הפרק, כתיבה יוצרת מנקודת מבטן של הדמויות, ניתוח מדרשי תמונה.

אפשר עוד...

דגם שלושה וארבעה:
נכתוב על הלוח את ההגדרה הזאת לדגם:
בשלושה שלבים ראשונים ישנו דמיון ואילו השלב הרביעי שונה ואף מנוגד לשלושת הקודמים. השיא של הדגם הספרותי מתבטא בשלב הרביעי.

נבקש מהתלמידים לחזור אל פסוקים ז-יט ולסמן היכן מתחיל כל אחד מהשלבים. נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לשלושת השלבים הראשונים? (נעמי אינה מצליחה לשכנע את רות)
  • מה המהפך המעניין שמתרחש בשלב השלישי? (רות וערפה מגיבות כל אחד אחרת לניסיון השכנוע של נעמי)

על פי דגם שלושה וארבעה שלושת השלבים הראשונים דומים והרביעי הוא שונה – אם בשלושת השלבים הראשונים נעמי אינה מצליחה לשכנע את רות, מה אנו מצפים שיקרה בשלב הרביעי? (בפרק א יש הפתעה וכישלון. הקורא מצפה כי רות תשוב בעקבות יבמתה ערפה, ואולם היא דבקה בחמותה ואינה מותירה מקום לניסיונות שכנוע נוספים. אנו רגילים בדרך כלל שהניסיון מצליח בפעם הרביעית)

  • מה קורה בפועל? (רות מתעקשת להישאר, ונעמי נסוגה ממאמצי השכנוע שלה שנכשלו)
  • מה אפשר ללמוד על דמותה של רות בעזרת כישלון הדגם? (ההוכחה הנובעת מהדגם היא עד כמה רות נחושה בדעתה לא לעזוב את נעמי)

כתיבה יוצרת – "וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ":
נקרא יחד את פסוק יח, בתום השיח הארוך בין נעמי לכלותיה נכתב: "וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ". נשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם נראה המשך הדרך של נעמי ורות יחד?
  • האם הן הולכות בשקט?

אפשר לבקש מהתלמידים להמשיך את השיח בין רות לנעמי בדרך לבית לחם, ולכתוב שיחה בין שתי הדמויות או את המחשבות שחולפות בראשה של כל אחת מהדמויות שהולכות יחד בדממה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חסד
חסד – מעשה חריג של טוב לב לאדם נזקק.. מתוך מילון השפה העברית
חסד

חסד – מעשה חריג של טוב לב לאדם נזקק..

מתוך מילון השפה העברית

כולנו זקוקים לחסד
למילות השיר סמנו בשיר משפט שאתם מתחברים אליו? האם אפשר לדעתכם "לתת בלי לרצות לקחת...
כולנו זקוקים לחסד

למילות השיר

  • סמנו בשיר משפט שאתם מתחברים אליו?
  • האם אפשר לדעתכם "לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל"?

קרדיט: פורסם בערוץ של נורית גלרון ב-19 בנובמבר 2013.

נעמי, רות וערפה באומנות
נעמי, רות וערפה באומנות

מגילת רות, פרק א, יד. רות מצטרפת לנעמי וערפה חוזרת לארצה, ויליאם בלייק, משנת 1795

נעמי עומדת עם שתי כלותיה, רות ונעמי, לצידיה. ויליאם בלייק מוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון מתוך ויקיפדיה

אלימלך ובניו - פַּרְנָסֵי הדור
היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו וּפַרְנָסֵי הדור היו....
אלימלך ובניו - פַּרְנָסֵי הדור
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו." (פסוק א)

אלכסנדר בידה, הגלות מיהודה, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו וּפַרְנָסֵי הדור היו. ומפני מה נענשו ומתו בגולה? מפני שיצאו מהארץ לחוץ לארץ. שנאמר: "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי" (רות א, יט).
להמשך המדרש

ומה פירוש "הֲזֹאת נָעֳמִי"?
אמר ר' יצחק: אמרו – ראיתם מה עלה בגורלה של נעמי, שיצאה מהארץ לחוץ לארץ ולא זאת בלבד שלא ניצלה שם מצרות, אלא ירדה לגמרי ממעמדה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, בבא בתרא, דף צא, עמוד א. ביאור שטיינזלץ)

  • בדרך כלל מדרשים מנסים לענות על שאלה שעולה ואין לה מענה ברור בפסוקים, תוך התבססות על הכתוב במקומות אחרים במקרא. מהי השאלה העולה בפרק? ועל סמך מה ניתנה התשובה במדרש זה?
מדרשי שם
  רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת… וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת....
מדרשי שם
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם." (פסוק ב)

יצירה של זאב רבן מ-1930 המתארת את משפחת אבימלך בעזבה את העיר בית לחם לשדה מואב. באדיבות משפחת האמן.

 

רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת… וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת. וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים. וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. מַחְלוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְחוּ מִן הָעוֹלָם. וְכִלְיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁכָּלוּ מִן הָעוֹלָם.

(מדרש רות רבה, פרשה ב, ה)

  • יש הרואים בדברים המיוחסים לאלימלך במדרש טעם לפגם, ומזהים בהם יוהרה, ויש הרואים בהם נבואה לעתיד לבוא. הסבירו את שתי הדעות.
הֲזֹאת נָעֳמִי?
נשות בית לחם מקבלות את נעמי ואת רות כמקהלה יוונית ובפיהן שאלה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"? פליאתן...
הֲזֹאת נָעֳמִי?
"וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם, וַיְהִי כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי." (פסוק יט)

החזרה לבית לחם. זאב רבן. באדיבות משפחת האמן

נשות בית לחם מקבלות את נעמי ואת רות כמקהלה יוונית ובפיהן שאלה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"? פליאתן מספרת לקורא שוב ובקצרה את סיפורה של נעמי – גבירה שירדה מגדולתה. פניה אינן יכולות להסתיר את האובדן שחוותה.
היום הביטוי "הזאת נעמי?" מבטא שינוי גדול שעשה אדם, לטוב או לרע, המעורר תדהמה בקרב מכריו.

  • כיצד אתם מבינים את שאלתן של הנשים: הזאת נעמי? באיזו אִינְטוֹנַצְיָה (הַנְגָנָה) נאמרו הדברים? ובאיזה אופן המשמעות משתנה בעקבות האינטונציה?
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך
דבריה של רות לנעמי הפכו לסמל לנאמנות ולאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. רות מבקשת מנעמי...
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך
"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." (פסוק טז)

דבריה של רות לנעמי הפכו לסמל לנאמנות ולאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. רות מבקשת מנעמי "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ", כלומר אל תפצירי בי לעזוב אותך, וממשיכה את דבריה בפירוט: דרכך דרכי, עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי. רות מצהירה כי בחירתה נעשית בלב שלם.

בשירו של אביתר בנאי "תל אביב" שילב האמן את הכרזתה של רות.

למילות השיר

תל אביב

שוב אני בתל אביב
דירה ריקה
יש כאן מישהו?
הכול איננו
איפה את?
כמה לא מפתיע
הרי אם יש משהו שראיתי בחיי
זה שאין כלום
עפים כמו פרחים לבנים ברוח

כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת
באמונה באמת

אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין
עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי
המוות יפריד ביני ובינך.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • אביתר בנאי משתף מהרהורי ליבו בעקבות שינוי שעבר – התקרבות לדת. מדוע לדעתכם הוא בחר לשלב בשירו את הפסוק ממגילת רות? מה ההבדל בין דבריו לבין הביטוי כפי שהוא מופיע בפסוק?
רות ונעמי - אז והיום
  בתצלום נראות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע, במרכזו של אזור...
רות ונעמי - אז והיום
"...וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ." (פסוק יד)

רות ונעמי מלקטות, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

ז'אן פרנסואה מילה, המלקטות, 1857, מאוסף מוזיאון ד'אורסה, מתוך ויקישיתוף

 

בתצלום נראות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע, במרכזו של אזור שנראה כמו שוק ירקות לאחר שעות הפעילות. הברית, הקשר בין רות ונעמי המקראיות והגורל המשותף שלהן ("עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי"), מורגשים היטב גם בין שתי הנשים שבתצלום. 

להמשך קריאה

נעמי ורות המקראיות מגיעות ליהודה כשהן חסרות כול. רות מלקטת בשדה, שהרי לפי חוק מתנות העניים – בעלי השדה חייבים היו להשאיר לקט עבור הנזקקים. בתצלום, הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה מתחלף ברקע מלוכלך ובסיטואציה שנראית משפילה. במקום ללקט את התבואה מהשדה, אוספות שתי הנשים שאריות שהושלכו, כשברקע מאחוריהן ערמות אשפה. גם האישה המבוגרת יותר נאלצת להתכופף וללקט.
נדמה שהיחס לעניים היום חסר את הכבוד שהיה קיים בתקופה המקראית. המלקטות שתיאר ז'אן פרנסואה מילה באמצע המאה ה-19, למרות היותן איכרות עניות הנאלצות לאסוף את התבואה שנשארה אחרי הקציר, נדמה שמצבן היה טוב יותר ומשפיל פחות מזה של הדמויות בתצלום של עדי נס.

על פי: ענת בסר, אתר מקראנט. © מטח

  • הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה ביצירה של הצייר מילה מתחלף אצל הצלם עדי נס בתמונת סוף יום בשוק מקומי. מדוע לדעתכם בחר הצלם בתפאורה זו לתצלום המבוים?
פֹּה גָרָה גֵרָה
גֵרָה אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹראֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹרוְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹרעַל עִקְבוֹתָיִךְ...
פֹּה גָרָה גֵרָה
"וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ, וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ." (פסוק יח)

נעמי וכלותיה, גוסטב דורה, המאה ה-19

צילום: נאוה סמל. צילום: איציק שוקל, Nava Semel, CC BY 4.0

למילות השיר

גֵרָה

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹר
אֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹר
וְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹר
עַל עִקְבוֹתָיִךְ שוּבִי אָחוֹר

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, נִפָּרֵד יְקָרָה
מִן הָעֵבֶר הַהוּא זוֹ לֹא אֶרֶץ בְּחִירָה
שָם יַצְבִּיעוּ עָלַיִךְ, יְדַבְּרוּ בָּךְ סָרָה
לְעוֹלָם תִּהְיִי בִּשְבִילָם "הַזָּרָה"
נָכְרִיָּה כָּאן בֵּינֵינוּ, אֵשֶת צָרָה
עַל מַשְקוֹף יֵרָשֵם "פֹּה גָּרָה גֵּרָה".

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַלְמָנָה – לֹא כַּלָּה
בַּמּוֹלֶדֶת שֶלִי
כְּבָר אָבְדָה הַחֶמְלָה
כִּי הָעָם שֶלִי בִּפְחָדָיו מְכֻתָּר
וְנועֵל אֶת עַצְמוֹ מִפְּנֵי כָּל אִיש זָר
שָם שָׂרָה שָלְחָה לַמִּדְבָּר אֶת הָגָר
הֵם קוֹרְאִים לְעַצְמָם " הָעָם הַנִּבְחָר"
נְצוּרִים בִּגְבוּלָם, לִבָּם הַנִּסְגָר
וְהַכּוֹל מֵאֵימַת הָאַחֵר, לֹא מֻכָּר
בַּשּׁוּק, בָּרְחוֹב, בַּכִּכָּר
תָּמִיד יְזַהוּ בָּךְ אֶת אוֹת הַנֵּכָר.
הַלַּיְלָה יוֹרֵד רוּת,
שְמֵי מוֹאָב הֵם שֶלָּךְ
עַמִּי לֹא עַמֵּךְ
אֱלוֹהַי הוּא לֹא לָךְ
שוּבִי אָחוֹר, כַּלָּתִי כְּמוֹ בִּתִּי

כִּי בֵּיתִי לֹא בֵּיתֵךְ
וּבֵיתֵךְ לֹא בֵּיתִי.
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַתְּ בְּתּוֹךְ נִשְמָתִי
עַד יוֹם מוֹתֵךְ
עַד יוֹם מוֹתִי.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • בשירה של נאווה סמל, השיחה בין נעמי לרות ממשיכה מעבר לנאמר בפסוקים. השיר מעלה שאלות בנוגע ליחס של החברה הישראלית היום לזרים שבקרבה. איזו מין מראָה מוצבת כאן לפנינו כחברה?
שדי מואב
  מואב השתרעה ברמה ההררית שממזרח לירדן ולים המלח, בין עמון בצפון ואדום בדרום. ממלכת...
שדי מואב
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו." (פסוק א)

מצבת מישע, צילום: Neithsabes, מוזיאון הלובר, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

אזור מואב. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר ראובן

 

מואב השתרעה ברמה ההררית שממזרח לירדן ולים המלח, בין עמון בצפון ואדום בדרום. ממלכת מואב קמה לפני הקמת המלוכה בישראל, ובין שני העמים היו מלחמות רבות. המקרא מעיד על סכסוכים ומאבקים לאחר יציאת מצרים, על מלחמות ועל כיבוש מואב על ידי מלכי ישראל השונים.

להמשך קריאה

התעודה המואבית החשובה ביותר שנמצאה בדיבון שבמואב היא "מצבת מישע", והיא מעידה על שעבוד מואב לעומרי ולאחאב מלכי ישראל. "מצבת מישע" היא תעודה בת הזמן של ההתרחשויות המתוארות בה – אמצע המאה ה-9 לפני הספירה.
המואבים נחשבו קרובים לישראל מבחינת מוצא, אך יחס המקרא למואבים הוא עוין, עד כדי האיסור להביא עמוני ומואבי בקהל ה' עד דור עשירי, עד עולם. איסור זה משתקף במאבקו של נחמיה בנישואי התערובת בזמן שיבת ציון.
מגילת רות משקפת דווקא מצב הפוך, של קשרי נישואים בין נכבדי יהודה למואבים.

מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • קריאה צמודה מלמדת כי המעבר – "מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה… וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב…" – אינו רק מעבר גאוגרפי, אלא גם מעבר סִמלי מבית לשדה. מה משמעות המעבר זה?
שדי מואב
  מואב השתרעה ברמה ההררית שממזרח לירדן ולים המלח, בין עמון בצפון ואדום בדרום. ממלכת...
שדי מואב
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו." (פסוק א)

מצבת מישע, צילום: Neithsabes, מוזיאון הלובר, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

אזור מואב. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר ראובן

 

מואב השתרעה ברמה ההררית שממזרח לירדן ולים המלח, בין עמון בצפון ואדום בדרום. ממלכת מואב קמה לפני הקמת המלוכה בישראל, ובין שני העמים היו מלחמות רבות. המקרא מעיד על סכסוכים ומאבקים לאחר יציאת מצרים, על מלחמות ועל כיבוש מואב על ידי מלכי ישראל השונים.

להמשך קריאה

התעודה המואבית החשובה ביותר שנמצאה בדיבון שבמואב היא "מצבת מישע", והיא מעידה על שעבוד מואב לעומרי ולאחאב מלכי ישראל. "מצבת מישע" היא תעודה בת הזמן של ההתרחשויות המתוארות בה – אמצע המאה ה-9 לפני הספירה.
המואבים נחשבו קרובים לישראל מבחינת מוצא, אך יחס המקרא למואבים הוא עוין, עד כדי האיסור להביא עמוני ומואבי בקהל ה' עד דור עשירי, עד עולם. איסור זה משתקף במאבקו של נחמיה בנישואי התערובת בזמן שיבת ציון.
מגילת רות משקפת דווקא מצב הפוך, של קשרי נישואים בין נכבדי יהודה למואבים.

מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • קריאה צמודה מלמדת כי המעבר – "מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה… וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב…" – אינו רק מעבר גאוגרפי, אלא גם מעבר סִמלי מבית לשדה. מה משמעות המעבר זה?
בית לחם יהודה
  בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי...
בית לחם יהודה
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה." (פסוק ב)

חיתוך עץ צבעוני של האומן יעקב שטיינהרדט המתאר את השביל המוביל אל חומות בית לחם, 1955. באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט

 

בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון על גבול מדבר יהודה. צירוף השם "יהודה" נועד כדי להבדילה מיישוב אחר, שנמצא בצפון הארץ – בית לחם הגלילית שבנחלת שבט זבולון (יהושע יט, טו).

להמשך קריאה

נראה שבית לחם נוסדה בתקופת ההתנחלות הישראלית. מוצאו של דוד בן ישי, מלך ישראל, הוא מבית לחם: דוד הוא דור רביעי לרות המואבייה, אשר הגיעה לבית לחם עם נעמי חמוֹתה כמסופר במגילת רות.

  • מה היא האירוניה (משמעות הפוכה ממה שנאמר בפועל, עוקצנות, לעגנות) הנוצרת בפרק ומתלווה אל שם המקום "בית לחם"?
תקופת הקציר
הסיפור במגילת רות מתרחש בין תקופת קציר השעורים לתקופת קציר החיטים. תקופת הקציר כולה מתחילה...
תקופת הקציר
"וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב, וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים." (פסוק כב)

קציר במצרים, המאה ה-11-13, מתוך ויקישיתוף

הסיפור במגילת רות מתרחש בין תקופת קציר השעורים לתקופת קציר החיטים. תקופת הקציר כולה מתחילה בראשית הקיץ – "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ" (ירמיה, ח, כ) – ואורכה כשלושה חודשים. אך בעוד תחילת קציר השעורים סמוכה לחג הפסח, קציר החיטים נערך כשבעה שבועות לאחר מכן, סמוך לחג השבועות.
השעורה והחיטה הן משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ (דברים ח, ח), והן הרקע לסיפור אהבה ארץ ישראלי.

  • המקרא אינו נוהג להזכיר תיאורי זמן לציון מועדי התרחשותם של אירועים, אלא אם כן שמור לתיאור הזמן תפקיד מיוחד בעלילה. הציעו הסבר מדוע בסיפור זה מצוין הזמן המדויק.
ויהי רעב בארץ
במילים "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" מהדהדת פתיחתו של דגם סיפורי-מקראי מוכר על יציאת משפחה חשובה מן...
ויהי רעב בארץ
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ..." (פסוק א)

אלכסנדר בידה, משפחת אלימלך בדרכה למואב, בציור "גלות מיהודה", המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

במילים "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" מהדהדת פתיחתו של דגם סיפורי-מקראי מוכר על יציאת משפחה חשובה מן הארץ בשל רעב. כך עשה אברם וכך עשה גם יצחק, וגם בנוגע אליהם נכתב: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ". נראה כי המספר המקראי מבקש ליצור זיקה לסיפורי האבות.

להמשך קריאה

אך למרות השימוש באותו התיאור, הסיפור במגילת רות הוא גם ההיפוך של הסיפורים בספר בראשית. אברם שב ממצרים ברכוש גדול, יצחק הצליח בגרר ובני ישראל שירדו למצרים מעטים יצאו ממנה רבים.
גורלה של נעמי לא שפר עליה כגורל שאר הגולים מארצם: היא שבה לארצה ולעירה לאחר שבעלה ובניה מתו.

  • הגירתם של בני משפחת אלימלך מוצגת כנובעת מהרעב ששרר בארץ. אילו סיבות מביאות להגירה לארץ אחרת היום?
רות בזווית אישית
פלורנס רואו מספרת על הגיור האישי שלה ועל החיבור שלה לרות הגיורת.
רות בזווית אישית
"...כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." (פסוק טז)

פלורנס רואו מספרת על הגיור האישי שלה ועל החיבור שלה לרות הגיורת.

  • מהו הרגע בתהליך הגיור של פלורנס רואו, שהזכיר לה את חילופי הדברים בין נעמי לרות בפרק?

קרדיט: תנך לכולם: רות מזוית אישית/מקראנט אתר התנך, 2012