סגור תצוגת כיתה
הפרק

סוגרים מעגל בברכות

פרק מח

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד על המפגש של יעקב עם בני יוסף – נכדיו, אפרים ומנשה ועל הברכה שהוא מעניק להם. נבחן את היחסים בין יעקב ליוסף ואת יחסם לברכה, וכיצד אלו סוגרים מעגל ליחסי האחים בספר בראשית ובעיקר למאבק של יעקב ועשו סביב הברכה והבכורה. השיעור מקשר על שלל חלקיו, בין נושא הבכורה בספר בראשית לנושא הברכה, ומבאר את ברכת בני יוסף דרך נקודת מבט זו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – ציר אנושי:
נעמיד את התלמידים בשורה ונבקש מהם לעמוד לפי מקומם בסדר האחים במשפחה. לאחר מכן נאמר כמה היגדים ונבקש מהתלמידים לעמוד על ציר מאחד עד עשר לפי העמדות שלהם. אפשר בין משפט למשפט לבקש מכמה תלמידים לשתף על הבחירה במקום שלהם. דוגמאות להיגדים: אני אוהב את המקום שלי בסדר האחים; אצלנו בבית האחים רבים כל הזמן; יש משמעות למקום בסדר האחים; יש לי קשר מיוחד עם האחים שלי וכדומה.

הצעה שנייה – דיון:
נבקש מכל הבכורים בכיתה להרים יד ואחר כך מכל הצעירים ביותר. נשאל את התלמידים:

  • מה עדיף להיות בכור, צעיר או סנדוויץ'? למה?

נשמע כמה תשובות ורעיונות ונזמין את התלמידים לשתף מחווייתם במשפחה שלהם:

  • האם אתם מרוצים מהמקום שלכם בין האחים? מדוע?

הצעה שלישית – מדרש ציור:
נקרין את התמונה של רמברנדט המתארת את מעמד הברכות לאפרים ומנשה. נשאל את התלמידים:

  • מה אתם רואים בתמונה?
  • מה מערכת היחסים בין הדמויות?
  • מה האווירה ביצירה?
  • מה מופיע בציור שלא מופיע במקור (אמם של אפרים ומנשה אינה מופיעה בפרק וכן בתמונה לא רואים את סיכול הידיים)

אפשר לחזור להביט בתמונה גם בהמשך השיעור לאחר הלמידה ולשאול את אותן השאלות שוב ולראות אם יש שינוי בתשובות התלמידים.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים א-כב כדי להבין את רצף הסיפור, לאחר מכן נחזור ונקרא את הפסוקים בחלקים.
הברכה והבכורה
נקרא שוב את פסוקים א-ז ונסביר אותם. יוסף לוקח את בניו ליעקב לקבל ברכה. נשאל את התלמידים:

  • בפסוק ה, כיצד אתם מבינים את האמירה של יעקב "לִי הֵם"?

נקרא את הפרשנות של רש"י לפסוק ונשאל:

  • כיצד רש"י מפרש את האמירה של יעקב? (אפרים ומנשה עולים לדרגת בנים, הם עתה שניים משבטי ישראל, כל אחד מהם יקבל נחלה)
  • במה יבוא לידי ביטוי החשבת אפרים ומנשה לבני יעקב?

אפשר להקרין את מפת נחלות השבטים על הלוח ולהראות את הנחלות של אפרים ומנשה (ראו קישור למפה גם בממערך השיעור).
נכתוב על הלוח את השאלה שתלווה את השיעור ונשאל אותה את התלמידים:

  • מדוע אפרים ומנשה נחשבים בנים, ומה המשמעות של קבלת הנחלה הכפולה?

נחזור אל השאלה בהמשך השיעור.
נקרא את פסוק ח ונשאל:

  • מהו הקושי העולה מן הפסוק? (יעקב כבר דיבר על הבנים ואף כתוב שהוא ראה אותם, אבל הוא שואל: "מִי אֵלֶּה?")

נחלק לתלמידים דף עבודה על פסוק ח (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
השאלה "מִי אֵלֶּה?" מופיעה פעם נוספת בתנ"ך נחפש יחד בקונקורדנציה (ראו קישור גם בממערך השיעור) ונראה כי השאלה מוזכרת גם בבראשית פרק לג פסוק ה – במפגש עשו ויעקב.
נשאל את התלמידים:

  • מה היו היחסים בין יעקב ועשו בפסוקים אלה? (יעקב חושש מהמפגש עם עשו אחרי השנים ששהה אצל לבן)

שאלת יעקב "מִי אֵלֶּה?" מחזירה אותנו לסיפור האחים יעקב ועשו שבמרכז יחסיהם עומד נושא הברכה והבכורה. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם המקרא מחזיר אותנו דווקא למפגש ההשלמה בין עשו ליעקב?

אפשר להעלאות השערה שאולי סוף-סוף, בסוף ספר בראשית יש יחסים מתוקנים בין אחים, ולקרוא את דבריו של הרב דוד מנחם (ראו קישור גם בממערך השיעור). כדאי לזכור שיעקב קנה מעשו את הבכורה, והוא כבר יצר תקדים להחלפת הקדימויות בין הבנים.

ברכת הבנים ומשמעותה:
נקרא את פסוקים ט-כ. הבכור מבין האחים הוא מנשה והצעיר – אפרים. נבקש מהתלמידים למלא את התרשים שבדף העבודה ונשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתם שיכל יעקב את ידיו?

(ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נקרא שוב את הברכה עצמה בפסוקים טו-טז ונקרין את הפסוקים על הלוח. יעקב מברך את הבנים בשמו של אלוהים. נשאל את התלמידים:

  • מה תוכן הברכה? (שהם יהיו המשך לשושלת של אברהם, יצחק ויעקב ושיתרבו כמו דגים)

נחזור אל ההבטחות לאבות בספר בראשית – נחלק את התלמידים לשלישיות וכל תלמיד יקבל דף הבטחות לאחד האבות (ראו דפי עבודה: הבטחות לאברהם, הבטחות ליצחק והבטחות ליעקב ופתרונות למורה. נמצאים גם בממערך השיעור) ונבקש מהתלמידים לסמן בצבעים שונים את הנושאים שעולים בהבטחות (אפשר לכוון את התלמידים לסימון ברכת ריבוי הזרע וההבטחה על הארץ) אחרי שהתלמידים יסמנו את הנושאים העולים בברכות בפסוקים הם ישתפו זה את זה בממצאיהם.
אם לא כיוונו את התלמידים לנושאי הברכות נשאל אותם:

  • מה הנושאים שחוזרים על עצמם בכל הברכות? (ברכת הארץ וברכה על הזרע)

נבקש מהתלמידים לקרוא בפרק שלנו בפסוקים טו-כא ולזהות היכן הנושאים האלה חוזרים בפסוקים. (פסוק טז – התרבות הזרע כמו דגים; פסוק כא – הבטחה לחזרה לארץ)
אפשר לראות בפרק זה סגירת מעגל של להבטחות ולברכות בספר בראשית – אלוהים הבטיח לאבות הבטחות על הארץ ועל הזרע, ועתה יעקב מברך את נכדיו באותן הברכות.
תגובת יוסף לברכה
נשאל את התלמידים:

  • כיצד יוסף מגיב למעמד הברכה לאפרים ומנשה? (פסוק יז: "וַיֵּרַע בְּעֵינָיו")
  • מדוע לדעתכם זוהי תגובתו?

נקרא את פירושו של הרב שטיינזלץ לדברי יוסף ונשאל את התלמידים:

  • מה שני הפירושים שהרב שטיינזלץ מציע? (לפי הרב שטיינזלץ יוסף ציפה שיעקב יעדיף את מנשה הבכור, וכאשר יעקב פעל אחרת יוסף חשב שזה כיוון שהוא מתעוור ושהוא טעה. הרב שטיינזלץ מעלה אפשרות נוספת שהורע ליוסף שיעקב הבין אותו לא נכון בדרך שהוא עצמו החזיק את הילדים כדי לתקן את הטעות).
  • תגובת מנשה ואפרים אינה מופיעה בפסוקים, מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה לכך?

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – ברכת הבנים:
בבתים מסורתיים יש הנוהגים שההורים מברכים את ילדיהם בערב שבת בברכה שבירך יעקב את אפרים ומנשה. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם נבחרה דווקא ברכה זו?

אפשר לקרוא עם התלמידים את ההסבר מתוך ספרו של נחום וואהרמן 'חגי ישראל ומועדיו'.

אפשרות שנייה – ברכה משפחתית אישית:
נדון עם התלמידים:

  • במה אתם ממשיכים את ההורים שלכם?
  • מה הברכה המשפחתית שהולכת אתכם?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על מפגש של יעקב עם נכדיו, אפרים ומנשה ועל מעמד הברכה שהוא מעניק להם, ובחנו את הנושאים המתוארים בברכה, את קבלת הנחלה הכפולה וכיצד אלו סוגרים מעגל ליחסי אחים בספר בראשית.
מיומנויות: פרשנויות, מדרש תמונה.
מתודות: דף עבודה, שימוש במפה, ציור, מדרש תמונה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ברכות אפרים ומנשה, רמברנדט
רמברנדט, יעקב מברך את בניו של יוסף מנשה ואפרים, 1656, מתוך ויקיפדיה
ברכות אפרים ומנשה, רמברנדט

רמברנדט, יעקב מברך את בניו של יוסף מנשה ואפרים, 1656, מתוך ויקיפדיה

רש"י לפסוק ה
"לִי הֵם" – בחשבון שאר בני הם, ליטול חלק בארץ איש כנגדו.
רש"י לפסוק ה

"לִי הֵם" – בחשבון שאר בני הם, ליטול חלק בארץ איש כנגדו.

מפת נחלות השבטים
קישור למפה
דפי עבודה והעשרה לשיעור
קונקורדנציה
קישור לחיפוש בתנ"ך – קונקורדנציה וירטואלית.
מסיימים באחווה
מאמרו של הרב דוד מנחם 'מסיימים באחווה' מתוך אתר 929.
מסיימים באחווה

מאמרו של הרב דוד מנחם 'מסיימים באחווה' מתוך אתר 929.

פירוש שטיינזלץ לפסוק יז
וַיֵּרַע בְּעֵינָיו. יוסף ציפה שיעקב יעדיף את בכורו, מנשה. כיוון שיעקב היה כבד ראייה, ולא...
פירוש שטיינזלץ לפסוק יז

וַיֵּרַע בְּעֵינָיו. יוסף ציפה שיעקב יעדיף את בכורו, מנשה. כיוון שיעקב היה כבד ראייה, ולא זיהה בעיניו את הדמויות שעמדו לפניו, חשב יוסף שהוא טעה. ושמא הורע ליוסף על כך שיעקב הבין אותו שלא כראוי, שהניח שיוסף עצמו החזיק את מנשה בימינו ואת אפרים בשמאלו. כדי לתקן את מה שנראה לו כטעות.

ברכת הבנים - וואהרמן
"מנהג הברכה לבנים מבוסס כנראה על הרעיון של 'מנוחת שלום ושלוה' שצריכה לשרור בבית היהודי...
ברכת הבנים - וואהרמן

"מנהג הברכה לבנים מבוסס כנראה על הרעיון של 'מנוחת שלום ושלוה' שצריכה לשרור בבית היהודי ביום השבת. שלום ושלוה בין איש לאשתו ובין אבות לבנים. שעה זו יפה היא לחזור ולשתף את הקב"ה בבניינה של המשפחה, שהרי 'שלושה שותפים הם באדם – הקב"ה, אביו ואימו'"

מתוך וואהרמן נחום, חגי ישראל ומועדיו, ירושלים 1966.

ממה חששו האחים?
לאחר מות אביהם והמסע לכנען לשם קבורתו, אֲחֵי יוסף נמצאים במצב של אי ידיעה. עתידם...
ממה חששו האחים?
"וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ". (נ, טו)

איור: חשש. shutterstock.com

לאחר מות אביהם והמסע לכנען לשם קבורתו, אֲחֵי יוסף נמצאים במצב של אי ידיעה. עתידם ומערכת היחסים שלהם עם יוסף לוטים בערפל.

לקריאת המדרש

"וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם" (בראשית נ, טו): ומה ראו עתה שפחדו? אלא בעת שחזרו מקבורת אביהם ראו שהלך יוסף לברך על אותו הבור שהשליכוהו אֶחָיו בתוכו, ובירך עליו, כמו שחייב אדם לברך על מקום שנעשה לו נס: ברוך המקום שעשה לי נס במקום הזה. וכיוון שראו כך, אמרו: עדיין טינה בליבו. עכשו מת אבינו, "לוּ יִשִׂטְמֵנוּ (ישנא אותנו) יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ." (נ, טו)

(מדרש תנחומא, ויחי, יז)

  • לפי המדרש, מדוע רק לאחר קבורת יעקב חששו האחים מתגובתו של יוסף?
השבועה ליוסף
בספר שמות יג, יט מסופר כי ביציאת מצרים משה לקח עימו את עצמות יוסף. מעשה...
השבועה ליוסף
"וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה.
וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם". (נ, כה-כו)

איור שלבי החניטה: shutterstock.com

בספר שמות יג, יט מסופר כי ביציאת מצרים משה לקח עימו את עצמות יוסף. מעשה זה הוא מימוש של הבטחה המופיעה בפרק נ.

לקריאת המדרש

רבי נתן אומר: בקבורת המלכים היה יוסף קבור, שנאמר: "וַיַחַנְטוּ אֹתוֹ" (בראשית נ, כו).
ומניין היה יודע משה היכן ארונו של יוסף? אלא בא ועמד בין הארונות, וצעק ואמר: יוסף, יוסף! הגיעה השעה שהקדוש ברוך הוא גואל את בניו, השכינה מעכבת לך, וישראל וְעַנְנֵי
כבוד מעכבין לך. אם אתה מגלה את עצמך – מוטב. ואם לאו – אנו נְקִיִים (=משוחררים) משבועתך. מיד נזדעזע ארונו. וּנְטָלוֹ (=לקח אותו) והלך.
ללמדך: במידה שאדם מודד, בה מודדין לו (=האדם מקבל את שכרו או את עונשו לפי מעשיו): יוסף קבר את אביו, שנאמר: "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו" (בראשית נ, ז). […] וזכה לצאת מן הקבר על ידי משה.

(מדרש תנחומא, בשלח, ב)

  • על פי המדרש, בזכות איזה מעשה יוסף זכה שאחרי שנים יועלו עצמותיו לארץ כנען?
    ומה יחסו של המדרש לעצם העובדה שיוסף נחנט?
  • האם המדרש נוקט גישה (שלילית או חיובית)?
  • מה זה מלמד אותנו על מְחַבְּרֵי המדרש?
שכם אחד
מפרשים אחדים טענו שהכוונה לעיר שכם הנמצאת על גבול נחלות אפרים ומנשה, ואחרים פירשו בכיוון...
שכם אחד
"וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". (מח, כב)

איור: shutterstock.com

מפרשים אחדים טענו שהכוונה לעיר שכם הנמצאת על גבול נחלות אפרים ומנשה, ואחרים פירשו בכיוון אחר: שכם אחד = חלק אחד, כלומר: יוסף מקבל תוספת בנחלת הארץ משום שכל אחד משני בניו מקבלים חלק.

להמשך קריאה

משמעות הביטוי "שכם אחד" בימינו היא: יחד, בפעולה משותפת. נראה שפירוש ברוח זו אינו מצוי בפרק אלא בספר צפניה: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (ג, ט).

מבוסס על רוני מגידוב, "ממעמקים קראתיך: מיטיבי לכת לבראשית פרק מח", אתר מיזם 929

  • נסו את כוחכם בבלשנות: מה הקשר בין אבר הגוף שכם – החלק העליון של הגב שמתחת לעורף ובין הכתפיים. למשמעות הביטוי בימינו?
הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי
דברי יוסף, "כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי", מזכירים את תשובתו של יעקב אביו לאישתו רחל.במר ליבה...
הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי". (נ, יט)

צילום: shutterstock.com

דברי יוסף, "כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי", מזכירים את תשובתו של יעקב אביו לאישתו רחל.
במר ליבה אמרה רחל ליעקב: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (ל, א).
ועל כך ענה לה יעקב בכעס: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן" (ל, ב).

להמשך קריאה

דברי יוסף הם בבחינת תיקון לדברי אביו. יעקב גילה חוסר רגישות משווע למצוקת אישתו האהובה, ואילו בנם יוצא מגדרו כדי לנחם את אחיו החוטאים. דברי יוסף הם ביטוי מופלא של התנגדות לכל צורה של נקם:
גם אם נעשה עימך עוול, עבור על מידתך, סלח ורחם. ומי יודע, אולי החטא שחטאו כלפיך משרת, בסופו של דבר, איזו תוכנית הנסתרת ממך עכשיו, בבחינת – "אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" (נ, כ).

על פי פרופ' יאיר זקוביץ
מבוסס על יאיר זקוביץ, "שליט על הרגש", אתר מיזם 929

  • נסו לדבר בתנכית מדוברת – "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" זה כמו להגיד: ____________
יעקב מברך את בני יוסף / רמברנדט
רמברנדט תיאר בציור את ברכת יעקב כסיטואציה משפחתית אינטימית, שקטה – ועם זה דרמטית. במקום...
יעקב מברך את בני יוסף / רמברנדט
"וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם". (מח, א)

רמברנדט הרמנזון ואן ריין, יעקב מברך את אפרים ומנשה, שמן על בד, 1656. מוצג ב- Gemäldegalerie Alte Meister, Kassel, מתוך ויקישיתוף

רמברנדט תיאר בציור את ברכת יעקב כסיטואציה משפחתית אינטימית, שקטה – ועם זה דרמטית. במקום להדגיש את שִׂיכּוּל הידיים של יעקב או את מורת רוחו של יוסף, כפי שעשו ציירים אחרים, בחר רמברדט לתאר את הקרבה בין הדמויות השונות, גם בין יוסף ליעקב.

להמשך קריאה

את התמונה המשפחתית משלימה אסנת, רעייתו של יוסף ואימם של אפרים ומנשה. תיאורה של אסנת באירוע, אף שאינה מוזכרת בטקסט המקראי, נובע ככל הנראה מהיכרותו של רמברנדט הן עם מדרשים יהודיים והן עם טקסטים נוצריים המעניקים לאסנת מקום מרכזי בסיפור יוסף.

עוצמתו של הציור נובעת בראש ובראשונה מיכולתו של רמברנדט לתאר מצבים נפשיים: מבטו הרך של יוסף כלפי אביו, עיניה מלאות ההבעה של אסנת, עיניו העצומות ופניו מלאות הכוונה של אפרים, ומבטו של מנשה – היחיד שמתבונן אל מחוץ לסיטואציה, אולי רמז לכך שהוא אינו חלק מהאידיליה המשפחתית.

  • התבוננו ביצירה לאור המתואר בפסוקים ח-כ. ציינו שני הבדלים (לפחות) בין היצירה לבין הנאמר בפסוקים והציעו להם הסבר.
יעקב מברך את אפרים ומנשה
ציור זה של ג'ונס הוא חלק מסדרה של איורים העוסקים במחזור סיפורי יוסף. ג'ונס האמין...
יעקב מברך את אפרים ומנשה
"וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה". (מח, יז)

איור מאת אוון ג'ונס מהספר "ההיסטוריה של יוסף ואחיו" (1869), מתוך ויקישיתוף

ציור זה של ג'ונס הוא חלק מסדרה של איורים העוסקים במחזור סיפורי יוסף. ג'ונס האמין בחיפוש אחר סגנון מודרני, שונה מהמקובל בתקופתו (המאה ה-19). את השראתו קיבל בין השאר מאומנות הקישוט המוסלמית. ביצירתו זו התמקד הצייר ברגע שִׂיכּוּל הידיים: יוסף העמיד את מנשה לפני אפרים, ויעקב משכל את ידיו ומשנה בכך את סדר הברכות. רגע זה ממחיש שוב את הרעיון החוזר לאורך ספר בראשית כי הבכור הוא לא הבן הנבחר – סדר הלידה אינו קובע את זהות הבן "הנבחר", ופעמים רבות ההיפך הוא הנכון, דווקא הצעיר הוא שנבחר להיות הבן הממשיך.

  • התייחסו לקומפוזיציה של הציור, לדרך ארגון הפרטים בציור ולהעמדת הדמויות.
  • מה ניסה האומן להבליט?
מערת המכפלה
  מערת המכפלה היא אחוזת הקבר של כל האבות והאימהות (אבל לא של רחל). מערת...
מערת המכפלה
"וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא". (נ, יג)

צילום אויר רחב זווית של העיר חברון ובמרכזה מערת המכפלה. יעקב סער, לע"מ

מערת המכפלה צילום: משה מילנר, לע"מ

 

מערת המכפלה היא אחוזת הקבר של כל האבות והאימהות (אבל לא של רחל). מערת המכפלה עומדת ביסוד בקשתו של יעקב מבניו לפני מותו: "אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי" (מט, כט). 

להמשך קריאה

עם זה, דומה שיש בתורה רמזים למסורת אחרת באשר למקום קבורתו של יעקב. על פי המסורת האחרת, נקבר יעקב בעיר שכם. והדבר יכול להתאים לטענתו של יוסף: "אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר […] בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי" (נ, ה).
כיצד נסביר את קיומן של שתי מסורות על מקום קבורתו של יעקב?
דומה שהסבר אפשרי עולה מן ההכרה ששתי הערים "המתחרות" על הזכות להיות מקום מנוחתו האחרון של יעקב הן חברון שבממלכת יהודה ושכם שבממלכת ישראל.
אפשר להניח שבני שבט אפרים – שמקורם ביוסף – סיפרו על קבורתו של האב בנחלתם, בעיר המרכזית שלהם, שכם.
לעומתם, בני שבט יהודה סיפרו על קבורת האבות כולם במערת המכפלה שבחברון, מן הערים המרכזיות שבנחלתם. מסורת יהודה גברה, ולזו של אפרים נותר בתורה רמז קל בלבד.

ערוך על פי: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה – דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001

  • מערת המכפלה הנמצאת בחברון היא מקום מקודש ליהדות ולאסלאם.
    הציעו הסבר לכך.
קבר רחל
  לפי המדרש וגם לפי פרשנים מסורתיים רבים אחרים, יעקב מתנצל בדבריו אלו על שלא...
קבר רחל
"וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם". (מח, ז)

תמונת קבר רחל בגלויה בהוצאת האחים אליהו מראשית המאה ה-20, מתוך ויקישיתוף

קבר רחל, 1978 מול 2018. Onceinawhild, מתוך ויקישיתוף, CC BY 4.0

 

לפי המדרש וגם לפי פרשנים מסורתיים רבים אחרים, יעקב מתנצל בדבריו אלו על שלא דאג לקבורת רחל כפי שהוא דואג עכשיו לקבורתו שלו. יעקב משמיע את דברי התנצלותו, בשעה שהוא מעניק את ברכותיו והבטחותיו ליוסף בנו ולצאצאיו. 

להמשך קריאה

לפי ההסבר, מכיוון שלא היה זה מעשי להביא את רחל לקבורה באחוזת הקבר המשפחתית בחברון, קבר אותה יעקב במקום פטירתה – בדרך אפרתה, היא הדרך לבית לחם. ואכן עד היום מקום קבורת רחל המשוער אינו בתוך העיר בית לחם אלא מחוץ לה.

מבוסס על: משה ויינפלד (עורך) עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 245, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • קבר רחל מופיע בשני התצלומים: האחד מראשית המאה ה-20, והשני מראשית המאה ה-21. מה אפשר ללמוד מהם על השינוים שעבר המקום?
מנהג החניטה במצרים
  הדאגה לחיים שלאחר המוות והעיסוק במוות ובקבורה היו מהמאפיינים הבולטים בתרבות המצרית. בתוך אלה...
מנהג החניטה במצרים
"וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל". (נ, ב)

כדים קנופים המשמשים בתהליך חניטת הגוף. , The Trustees of the British Museum ©, CC BY-SA 4.0.

מומיות ממצרים העתיקה, המוזיאון הבריטי, 2019. Kwanchanog Noiinwong / Shutterstock.com

 

הדאגה לחיים שלאחר המוות והעיסוק במוות ובקבורה היו מהמאפיינים הבולטים בתרבות המצרית. בתוך אלה זכתה החניטה לתשומת לב מיוחדת, ונוסעים והיסטוריונים כבר בעת העתיקה הקדישו לה מקום נרחב.

להמשך קריאה

לפי דבריהם, היו כמה סוגי חניטה. עיקר החניטה הייתה ייבוש הגופה ועטיפתה בחומרי שימור ובבשמים. הפעולה לוותה לעיתים קרובות בהוצאת המוח והאיברים הפנימיים (על ידי חיתוך וריקון או באמצעות חומרים כימיים שונים). האברים שהוסרו אוחסנו בכדים מיוחדים בתוך תמיסה.

החניטה קשורה להשקפת המצרים על הקשר שבין עולם החיים לעולם המתים, ועל המוות כהמשך החיים בפאזה אחרת. אלים שונים מלווים בציורי הקיר את התהליך כולו ומשגיחים עליו, וכל הפעולה היא פעולה דתית מובהקת. כמו בכל דבר במצרים, גם בזה היה הבדל מעמדי ברור, ואיכות החניטה הייתה תלויה בתשלום שמשפחת המת יכלה להרשות לעצמה. גם חיות מקודשות נחנטו באלפיהן והונחו ליד המקדשים באתרים מיוחדים.

חניטתו של יעקב, ואחריו – של יוסף, מהווים איפוא השתלבות שלמה בתרבות המצרית. יעקב אומנם נקבר כמנהג ארץ כנען לאחר חניטתו המצרית, אבל קודם לכן זכה להלוויה מצרית ממלכתית. יוסף גם הוא נחנט, ואצלו זכה התהליך גם לסיום מצרי מלא, כשהושם בארון. וזו הפעם היחידה שארון מופיע במקרא כאביזר קבורה.

חגי משגב

מבוסס על חגי משגב, "תשלמו טוב, תקבלו חניטה טובה", אתר מיזם 929

  • מה אפשר ללמוד על יוסף ויעקב מהדרך שבה הובאו לקבורה?
ארונות קבורה
  לאחר שהמצרים היו חונטים את גופת המת, הם נהגו לשים אותה בארון עץ או...
ארונות קבורה
"וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם". (נ, כו)

ארון קבורה מעוטר של ילד. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים

ארונות קבורה דמויי אדם, בית הקברות בדיר אל בלח, המאה ה- 13 לפנה"ס. © מוזיאון ישראל, ירושלים. צילום: נחום סלפק

 

לאחר שהמצרים היו חונטים את גופת המת, הם נהגו לשים אותה בארון עץ או בארון אבן, ולעיתים בארון חרס. ארונות אלו נבנו בדמות אדם. בארץ ישראל נמצאו ארונות מתים מצריים עשויים חרס, שעל המכסה שלהם נחקקו פני המת וזרועותיו. המילה "ארון" מופיעה במקרא כ-200 פעם, אך רק בפסוק שלפנינו (נ, כו) משמעה – ארון מתים.

מבוסס על: משה ויינפלד (עורך) עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 255, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • נראה כי יוסף קיבל עליו את כל מנהגי הקבורה המצריים. מצאו בפרק נ הוכחה – שלמרות זאת שמר יוסף על קשר עם תרבותו שלו.
"סימנים" - בראשית פרק מח
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית פרק מח.
"סימנים" - בראשית פרק מח
"וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה". (מח, כ)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית פרק מח.

  • על פי הסרטון, מה מטרת הברכה של יעקב לנכדיו?
  • ברכה זו מקובלת עד היום. הציעו הסבר לכך.

קרדיט: 'סימנים' בראשית פרק מח / 929 תנך ביחד

"סימנים" - בראשית נ
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על הפרק.
"סימנים" - בראשית נ
"וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם". (נ, ג)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על הפרק.

  • מה ההבדל בין מִנְהָגֵי הקבורה במצרים, המתוארים בפרק, למנהגי הקבורה המקובלים ביהדות היום? מה עומד מאחורי הבדלים אלו?
קרדיט: 'סימנים' בראשית פרק נ / 929 תנך ביחד