סגור תצוגת כיתה
הפרק

סירוב לשליחות

פרק ד, י-יז

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נזמין ללוח שלושה תלמידים. לכל אחד מהם נדביק על המצח שם של מנהיג שהכיתה רואה והוא לא. כל אחד משלושת התלמידים יצטרך לנחש מי הדמות לפי שאלות שהתשובות שלהן הן 'כן' ו'לא' בלבד. האחרון יהיה משה רבנו. מתוך השאלות של התלמידים נראה שמנהיג נמדד הרבה לפי הפעולות שהוא עשה, אבל אנחנו לא יודעים כל כך על הדרך שהובילה אותו לעשות את הפעולות האלה: איך הוא גדל להיות מנהיג? מאילו אירועים או רגעים חשובים בחייו אפשר ללמוד על דרכו להנהגה? וכדומה.

נכתוב את המילה 'מנהיג' על הלוח ונשאל את התלמידים:

  • מי בעיניכם נחשבים למנהיגים?
  • אילו תכונות צריכות להיות למנהיג?
  • אילו תכונות ימנעו מאדם להיות מנהיג?

נכתוב על הלוח שמות של מנהיגים ותכונות אפשריות.
נסביר שמשה רבנו הוא סמל למנהיג גם בימינו, ובשיעור ננסה להכיר אותו ברגעים לפני שנהיה מנהיג ולראות את הדרך שהוא עבר.

מבט ראשון

נקרא בקול את פסוקים יג-יז, נכתוב על הלוח את המילים מפסוק יג: "שלח נא ביד תשלח" ונסביר: אחרי שמשה מסרב בגלל החשש שהוא יגמגם ואלוהים מבטיח לו שהוא יהיה אתו, משה מסרב שוב. הפעם הוא לא מנמק את הסירוב שלו ועונה לאלוהים תשובה לא לגמרי ברורה: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" על פי פירוש שטיינזלץ ל"שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח": תשלח את מי שאתה רוצה, רק לא אותי (מומלץ לקרוא עם התלמידים את הפירוש).

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם תהיה התגובה של אלוהים לסירוב נטול הסיבה של משה? (הוא כועס – "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה")

אפשר לבקש מאחד התלמידים להמחיש את הכעס או לצייר על הלוח את האימוג'י שכועס.

מבט שני

בפסוקים הקודמים מסופר שמשה מסרב לשליחות מפני שהוא לא מתאים למשימה ושהוא חושש שהעם לא יקשיב לו. לפני שנמשיך בקריאה נבקש מהתלמידים להעמיד את עצמם לרגע במקומו של אלוהים ולהציע הצעות משלהם כיצד אפשר לעזור למשה להתגבר על חששותיו. נכתוב את ההצעות על הלוח.
נפרט על הלוח, בצמוד לטקסט, את הדרכים שבהן אלוהים מנסה לעזור למשה:

  • מזכיר לו שהוא שלח אותו, כלומר – מבקש שיסמוך על שיקול דעתו.
  • מבטיח שיעזור לו בבחירת המילים.
  • כועס עליו.
  • מצרף אליו את אהרון אחיו.
  • נותן לו את המטה והאותות.

מבט מבפנים

נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם יש כמה דרכים שבהן אלוהים עוזר למשה?
  • מה לדעתכם כל אחת מדרכי העזרה נותנת למשה?

נסביר: משה לא נולד מנהיג. הוא צריך לעבור תהליך כדי להפוך למנהיג, וחלק מהתהליך כולל את הסירוב שלו ואת ההתגברות על חששותיו בעזרת המענה של אלוהים. הדרכים השונות מלמדות את משה דברים שונים ומחזקות את המנהיגות שלו.
נשאל את התלמידים:

  • איזו מילה מזכירה לכם המילה 'מנהיג'? (לנהוג, הגנה, הגייה וכו')

נתמקד ב'נהיגה' – זו פעולה שלוקח הרבה זמן ללמוד אותה, בדרך עושים טעויות רבות וגם מפחדים כי הכביש מסוכן. בשביל ללמוד נהיגה נכונה צריך מורה. אם עולם הנהיגה קצת רחוק מהתלמידים, אפשר לקשר את הנהיגה לחוויה של למידת רכיבה על אופניים, שוודאי חלק מהתלמידים התנסו בה. נסביר שאלוהים הוא המורה לנהיגה או לרכיבה של משה: כדי להפוך למנהיג שיכול להוביל, אדם צריך בין השאר מישהו ללמוד ממנו ולסמוך עליו ברגעים קשים, כי במנהיגות יש התמודדויות רבות, אחריות רבה מוטלת על כתפי המנהיג הוא צריך לקבל החלטות לכל העם.
בסופו של דבר נשאל:

  • האם סירוב לבקשה להנהיג מראה על גדולתו של המנהיג המסרב או שמראה שהמנהיג אינו ראוי.

מבט לחיים

גם אנחנו מוצאים את עצמנו בתפקידי הנהגה (בחברה, בבית, במשחק). נבקש מהתלמידים להיזכר בעזרה והכוונה שקיבלנו מבן משפחה קרוב או ממורה ולכתוב אותן בכמה מילים במחברת.
נזמין תלמידים לשתף בכיתה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: פגשנו את משה בהתמודדות עם משימת המנהיגות שהוטלה עליו. משה מסרב ואלוהים מתעקש ועוזר לו בצורות שונות. חשבנו על פעמים שכמו משה שלמד מאלוהים, גם אנחנו למדנו מאנשים סביבנו שמורים לנו את הדרך.
מיומנויות: הכרנו את פירוש שטיינזלץ ואת השימוש בפירוש כשלשון הכתוב אינה מובנת. סידרנו את הסיפור.
מתודות: הגדרנו את חלקי הסיפור כדי לסדר אותו.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הסיסמה הסודית
"וַיַּאֲמֵן הָעָם" (שמות ד, לא) – עשו כמו שאמר הקדוש ברוך הוא: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" (ג,...
הסיסמה הסודית
"לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם." (פסוק טז)
prapann/shutterstock.com

prapann/shutterstock.com

"וַיַּאֲמֵן הָעָם" (שמות ד, לא) – עשו כמו שאמר הקדוש ברוך הוא: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" (ג, יח). יכול לא האמינו עד שראו האותות? לא, אלא: "וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, לא). על השמועה האמינו, ולא על ראיית האותות. ובמה האמינו? על סימן הפקידה שאמר להם, שכך היה מסורת בידם מימות אברהם ויצחק. ויעקב מסר ליוסף ויוסף מסר לאחיו, ואשר בן יעקב מסר את הסוד לשרח בתו ועדיין היתה היא קיימת, וכך אמר להם: כל גואל שיבא ויאמר להם – "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" הוא גואל של אמת. וכיון שבא משה ואמר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" (שמות ג, טז), מיד – ויאמן העם. (שמות רבה ה)
להמשך קריאה

המדרש קורא את הפסוק – "וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – ומבין שלא האותות הם ששכנעו את עם ישראל להאמין למשה, אלא משהו בדברים שהוא אמר. המדרש אומר שהייתה מסורת בעם ישראל שהועברה מאב לבנו, ולפיה הסימן לכך שאלוהים מגיע לגאול את עמו היא שיבוא אדם שיאמר את המילים: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם". כאשר מגיע משה ואומר את המילים הללו, העם מבין שהגאולה מתחילה.

  • האם לדעתכם העם היה מאמין למשה אם הוא לא היה מראה להם את האותות?
משה הקטן וגחלת האש
כְּשֶׁהֵבִיאָה בַּת פַּרְעֹה אֶת מֹשֶׁה אֶל אַרְמוֹנָהּ,הִיא נִשְּׁקָה וְחִבְּקָה אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּנָהּ.כִּי מֹשֶׁה הָיָה...
משה הקטן וגחלת האש
"וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי." (פסוק י)

משה הקטן וגחלת האש. איור: לנה ברונשטיין. באדיבות אתר סנונית

כְּשֶׁהֵבִיאָה בַּת פַּרְעֹה אֶת מֹשֶׁה אֶל אַרְמוֹנָהּ,
הִיא נִשְּׁקָה וְחִבְּקָה אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּנָהּ.
כִּי מֹשֶׁה הָיָה תִּינוֹק יָפֶה וְנֶחְמָד,
וְאַנְשֵׁי הָאַרְמוֹן הִתְאַהֲבוּ בּוֹ מִיָּד.

כָּל שָׂרֵי פַּרְעֹה, חֲכָמָיו וְנִכְבָּדָיו,
הִתְוַכְּחוּ מִי יִשָּׂא אֶת מֹשֶׁה עַל יָדָיו,
מִי יְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ, מִי יַצְחִיק אוֹתוֹ וּמִי יְנַשֵּׁק,
מִי יְחַיֵּךְ אֵלָיו, מִי יְלַטֵּף אוֹתוֹ וּמִי יְחַבֵּק.

וַאֲפִלּוּ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לֹא הִתְאַפֵּק,
הָיָה רָץ אֶל מֹשֶׁה וְעִמּוֹ מְשַׂחֵק.
מָה הָיָה המִשְׂחָק? מֹשֶׁה הַתִּינוֹק אֶת יָדָיו הָיָה שׁוֹלֵחַ,
מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל פַּרְעֹה אֶת הַכֶּתֶר לוֹקֵחַ,

וְאַחַר כָּךְ, מַנִּיחַ בְּחִיּוּךְ רָחָב,
עַל רֹאשׁוֹ שֶׁלּוֹ אֶת כֶּתֶר הַזָּהָב.
וְכָך שׁוּב וָשׁוּב, וְכָך עוֹד וָעוֹד…
עַד שֶׁחַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם הֵחֵלּוּ לִפְחֹד.

הֵם אָמְרוּ לְפַרְעֹה: "מֹשֶׁה הַתִּינוֹק
לוֹקֵחַ אֶת הַכֶּתֶר כְּאִלּוּ בִּצְחוֹק,
אַךְ זֶהוּ סִימָן שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁל בִּתְּךָ
יִקַּח בֶּעָתִיד אֶת כִּתְרְךָ וּמַלְכוּתְךָ".

"אָז מָה לַעֲשׂוֹת?" שָׁאַל פַּרְעֹה הַחוֹשֵׁשׁ,
וְהַחַרְטֻמִּים עָנוּ: "שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ!"
רַק יִתְרוֹ הֶחָכָם אָמַר: "פַּרְעֹה הַיָּקָר,
מֹשֶׁה הֲרֵי לֹא מֵבִין שׁוּם דָּבָר.

הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַכֶּתֶר רַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא תִּינוֹק.
אֲבָל אִם תִּרְצֶה אֶת הָעִנְיָן לִבְדֹּק,
נַעֲשֶׂה נִסָּיוֹן וְנָשִׂים לְפָנָיו
גַחֶלֶת שֶׁל אֵשׁ וּמְטִיל שֶׁל זָהָב.

שְׁנֵיהֶם נוֹצְצִים, שְׁנֵיהֶם זוֹהֲרִים,
וְנִראֶה אֶת מָה מִשְּׁנֵיהֶם הוּא יָרִים.
אִם לַזָהָב שׁוּב יִשְׁלַח הוּא יָד,
יֵשׁ לַהֲרֹג אֶת הַיֶּלֶד מִיָּד!

כִּי זֶה הַסִּימָן וזוֹ הַהוֹכָחָה
שֶׁמֹּשֶׁה רוֹצֶה לָרֶשֶׁת אֶת הַמְּלוּכָה.
אַךְ אִם לַגַּחֶלֶת אֶת יָדוֹ הוּא יִשְׁלַח,
סִימָן שֶׁחֲשַׁשׁ הַחַרְטֻמִּים טִפְּשִׁי וּמְגֻחָךְ.

כִּי מֹשֶׁה הַפָּעוֹט, הַתִּינוֹק הַתָּם,
אֶת יָדָיו הַקְּטַנּוֹת הוּא שׁוֹלֵחַ סְתָם."
הִזְדָּרְזוּ הַמְּשָׁרְתִים וְהֵבִיאוּ מַהֵר
מְטִיל שֶׁל זָהָב וְגַחַל אֵשׁ בּוֹעֵר.

וּמֹשֶׁה הַתִּינוֹק מַבִּיט בְּעֵינָיו אֶל הַזָּהָב,
אֶל הַגַּחַל, וְשׁוּב אֶל הַזָּהָב.
וּבַסּוֹף אֶת יָדוֹ הַקְּטַנָּה הוּא מֵרִים –
וְכֻלָּם בָּאַרְמוֹן נְשִׁימָתָם עוֹצְרִים,
וְאוֹמְרִים בְּלִבָּם: "מָה יִקְרֶה, מָה יִהְיֶה?
מֹשֶׁה הַקָּטָן יִשָּׂרֵף אוֹ יִחְיֶה?"

לְאַט-לְאַט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ שׁוֹלֵחַ,
וְכִמְעַט אֶת מְטִיל הַזָּהָב לוֹקֵחַ…
אַךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן מַמָּשׁ
מַלְאַךְ אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם חָשׁ.
לְהַצִּיל אֶת מֹשֶׁה הַתִּינוֹק הוּא יָרַד,
וְאֶל הַגַּחַל הֵסִיט אֶת הַיָּד.

וְיָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הֶחָמוּד וְהַקָּט
נִשְׁלְחָה וְאָחֲזָה בַּגַּחַל שֶׁלָּהַט.
הוּא אָחַז בַּגַּחֶלֶת בִּמְקוֹם בַּזָּהָב!
וְזֶה הָיָה חַם, וְשָׂרַף, וְכָאַב.

הַפָּעוֹט אָז רָצָה אֶת יָדוֹ לְקָרֵר –
וְדָחַף אֶל פִּיו אֶת הַגַּחַל הַבּוֹעֵר…
לְשׁוֹנוֹ נִכְוְתָה, לֹא הָיָה לָהּ מַרְפֵּא,
וּמֹשֶׁה נַעֲשָׂה מְגַמְגֵּם, כְּבַד לָשוֹן וּכְבַד פֶּה.

עיבוד אפרים סידון בתוך אתר סנונית. © כל הזכויות שמורות לסנונית. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

להמשך קריאה

הָיְתָה בַּת פַּרְעֹה מְנַשֶּׁקֶת וּמְחַבֶּקֶת וּמְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּנָהּ,
וְלֹא הָיְתָה מוֹצִיאָה אוֹתוֹ מֵאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ.
וּלְפִי שֶׁהָיָה יָפֶה, הַכֹּל רָצוּ לִרְאוֹתוֹ,
וּמִי שֶׁהָיָה רוֹאֵהוּ לֹא הִפְסִיק לְהַבִּיט בּוֹ.
וְהָיָה פַּרְעֹה מְנַשְּׁקוֹ וּמְחַבְּקוֹ,
וְהוּא נוֹטֵל כִּתְרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וּמְשִׂימוֹ עַל רֹאשׁוֹ.

וְהָיוּ שָׁם יוֹשְׁבִים חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם
וְאָמְרוּ: מִתְיָרְאִים אָנוּ מִזֶּה שֶׁנּוֹטֵל כִּתְרְךָ וְנוֹתְנוֹ עַל רֹאשׁוֹ,
מֵהֶם אוֹמְרִים לְהָרְגוֹ,
מֵהֶם אוֹמְרִים לְשָׂרְפוֹ.

וְהָיָה יִתְרוֹ יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם:
תִּינוֹק זֶה אֵין בּוֹ דַּעַת, בַּחֲנוּ אוֹתוֹ וְהָבִיאוּ לְפָנָיו בִּקְעָרָה זָהָב וְגַחֶלֶת. אִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַזָּהָב – יֵשׁ בּוֹ דַּעַת וְהִרְגוּ אוֹתוֹ,
וְאִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַגַּחֶלֶת – אֵין בּוֹ דַּעַת וְאֵין עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת.
מִיָּד הֵבִיאוּ לְפָנָיו, וְשָׁלַח יָדוֹ לִקַּח הַזָּהָב,
וּבָא הַמַלְאָךְ גַּבְרִיאֵל וְדָחַף אֶת יָדוֹ וְתָפַס מֹשֶׁה אֶת הַגַּחֶלֶת,
וְהִכְנִיס יָדוֹ עִם הַגַּחֶלֶת לְתוֹךְ פִּיו וְנִכְוָה לְשׁוֹנוֹ
וּמִמֶּנּוּ נַעֲשָׂה "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן".

(עיבוד. לפי: מדרש שמות רבה, פרשה א פסקה כו)

ביאור באתר https://agadastories.org.il/node/287

  • לפי המדרש, מה הסיבה לכך שמשה "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן"?
  • לפי שמות ד פסוקים י-טו, מה הקושי של משה? מה הפתרון של אלוהים?
משה והגדי
כְּשֶׁבָּרַח מֹשֶׁה לַמִּדְבָּר מִפְּנֵי פַּרְעֹההוּא הִכִּיר שָׁם אֶת אִשְׁתּוֹ צִפּוֹרָה וְאֶת חוֹתְנוֹ יִתְרוֹ.הוּא גָּר בְּאָהֳלָם...
משה והגדי
"וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)

איור: רותם אהרון, באדיבות אתר סנונית

כְּשֶׁבָּרַח מֹשֶׁה לַמִּדְבָּר מִפְּנֵי פַּרְעֹה
הוּא הִכִּיר שָׁם אֶת אִשְׁתּוֹ צִפּוֹרָה וְאֶת חוֹתְנוֹ יִתְרוֹ.
הוּא גָּר בְּאָהֳלָם וְהָיָה שְׂבַע רָצוֹן,
וְהָיָה עוֹזֵר לְיִתְרוֹ וְרוֹעֶה אֶת הַצֹּאן.

יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט גְּדִי מִן הָעֵדֶר לִבְרֹחַ
וְהֵחֵל לָרוּץ וְלָנוּס בְּכָל הַכֹּחַ.
כְּשֶׁהִבְחִין מֹשֶׁה בַּגְּדִי הַקָּט
הוּא יָצָא בְּעִקְבוֹת הַגְּדִי הַנִּמְלָט.

הַגְּדִי בּוֹרֵחַ וּמֹשֶׁה אַחֲרָיו רוֹדֵף,
מִתְאַמֵּץ וּמַזִּיעַ, נוֹשֵׁם וּמִתְנַשֵּׁף.
וְהַגְּדִי דּוֹהֵר, לֹא מַפְסִיק, לֹא עוֹצֵר,
וּמֹשֶׁה אַחֲרָיו דּוֹלֵק, מְמַהֵר…

עַד שֶׁהַגְּדִי נֶעֱצַר פִּתְאֹם
מוּל בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְהֵחֵל לִלְגֹּם.

שׁוֹתֶה בְּצָמָא, שׁוֹתֶה וְגוֹמֵעַ.
אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: "לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ
שֶׁכָּל הָרִיצָה וְכָל הַבְּרִיחָה
הָיְתָה כְּדֵי לְהַרְווֹת צִמְאוֹנְךָ,
לֹא הָיִיתִי בְּכַעַס אַחֲרֶיךָ רוֹדֵף…

וְכָעֵת, גְּדִי קָטָן, אַתָּה וַדַּאי עָיֵף.
אָז בּוֹא נָשׁוּב חֲזָרָה אֶל הָעֵדֶר,
בּוֹא וַעֲלֵה עַל כְּתֵפַי, הַכֹּל בְּסֵדֶר."

מֹשֶׁה הִרְכִּיב אֶת הַגְּדִי עַל כְּתֵפָיו
וּשְׁנֵיהֶם אֶל הָעֵדֶר כָּךְ שָׁבוּ יַחְדָּו.

רָאָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּרוּךְ מִמְּרוֹמִים
אֵיךְ טִפֵּל מֹשֶׁה בַּגְּדִי, בְּחֶמְלָה וּבְרַחֲמִים,
וְאָמַר: "אִם כָּךְ מֹשֶׁה עִם בְּנֵי צֹאן מִתְנַהֵג,
בִּמְסִירוּת וּבְאַהֲבָה מְטַפֵּל בָּם וְדוֹאֵג –
אָז אֵין לִי סָפֵק," הִמְשִׁיךְ הָאֵל,
שֶׁגַּם בִּבְנֵי הָאָדָם הוּא כָּךְ יְטַפֵּל.
לָכֵן בּוֹ אֶבְחַר לִרְעוֹת וּלְנַהֵל
אֶת צֹאנִי שֶׁלִּי – אֶת עַם יִשְׂרָאֵל."

(לפי שמות רבה ב, ב)

עיבוד אפרים סידון בתוך אתר סנונית. © כל הזכויות שמורות לסנונית. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

להמשך קריאה

כשהיה משה רבנו רועה את צאן יתרו במדבר, ברח ממנו גדי. ורץ אחריו עד שהגיע למקום מסתור שבו נזדמנה לגדי בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות.
הגיע אליו משה, ואמר: "לא ידעתי שאתה צמא, בוודאי גם עייף אתה." הרכיבוֹ על כתפו וכך היה מְהַלֵךְ.
אמר הקב"ה: "יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך אתה תרעה את צאני – ישראל."

מבוסס על חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, עמ' 70. הוצאת דביר

  • המדרש מבליט תכונה מרכזית של משה – החמלה.
    החמלה מאפיינת את משה לא רק בדרכו אלא מרגע לידתו.
    חִזרו לשמות פרק ב – באילו דמויות ורגעים בסיפור ההצלה של משה אפשר לזהות חמלה כלפיו?
דיה לצרה בשעתה
"אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם...
דיה לצרה בשעתה
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (פסוק יד)
 Sergey Nivens/shutterstock.com

Sergey Nivens/shutterstock.com

"אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם לישראל, "אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות". אמר לפניו: רבונו של עולם! דיה לצרה בשעתה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך אמור להם – "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט עמוד ב)
להמשך קריאה

המדרש מסביר זאת כך: המילים "אהיה אשר אהיה" הן הבטחה של אלוהים לישראל. אהיה עימכם בשעבוד הזה, ואהיה עימכם בשעבוד שיבוא בעתיד. על אמירה זו משיב משה – "ריבונו של עולם! דיה לצרה בשעתה", מדוע העם שסובל כל כך כעת צריך לשמוע שיהיו צרות נוספות בעתיד? אלוהים מקבל את דבריו של משה ואומר לו, אתה צודק, תגיד להם רק "אהיה", כלומר אהיה איתכם בשעבוד מצרים ואציל אתכם.

  • משה שואל את אלוהים מה השם שלו. מדוע חשוב למשה לדעת את שמו של אלוהים?
  • השם "אהיה", על פי המדרש, מעביר תחושה של ביטחון. האם אתם יכולים להציע שמות נוספים שהיו מרגיעים את עם ישראל?
הסנה בוער באש
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (פסוק ב)
 Mieszko9/shutterstock.com

Mieszko9/shutterstock.com

ולמה הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה בענין הזה?
לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל, לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אוכל,
אמר לו: כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל, כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל.

(שמות רבה, שמות ב)

  • משה רואה סנה הבוער באש אך לא נשרף. מה לדעתכם מסמל המראה הזה?
רגע של אכפתיות
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה.וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי." (פסוקים ג-ד)
Alexxndr/shutterstock.com

Alexxndr/shutterstock.com

ויאמר משה אסורה נא ואראה, רבי יוחנן אמר: חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר: אסורה נא ואראה, ר' שמעון בן לקיש אמר: הפך פניו והביט שנאמר: וירא ה' כי סר לראות, כיון שהביט בו הקדוש ברוך הוא אמר נאה זה לרעות את ישראל.
להמשך קריאה

המדרש שם לב שהפסוקים מבליטים את הרגע שבו משה מחליט לסור ולראות. מדוע הרגע הזה חשוב כל כך? המדרש כנראה מבין שהפסוקים רוצים להדגיש את האכפתיות של משה. הרבה דברים קורים מסביבנו ואנחנו אפילו לא מסבים את המבט. המנהיג הראוי לעם ישראל הוא זה שאכפת לו מכל מה שמתרחש סביבו, הוא רגיש וקשוב ומוכן בכל עת להפנות את המבט ואף לקום ממקומו כדי להביט סביבו ולראות אם הוא נדרש לעשות דבר מה.

  • מה הכוונה במילים "אסורה נא ואראה"?
  • מדוע סר משה לראות את הסנה?
  • חשבו על מקרה שבו גם אתם הרגשתם צורך לסור ולראות.
איזה ביטוי מקראי מסתתר?
איזה ביטוי מקראי מסתתר?

מאוסף הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

מאוסף הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

הספרייה או איזה ביטוי מקראי מסתתר?
איזה ביטוי מסתתר בקטע? חשבו על מקרה נוסף שהביטוי המקראי יכול להתאים לו. קרדיט: הסרטן...
הספרייה או איזה ביטוי מקראי מסתתר?

  • איזה ביטוי מסתתר בקטע?
  • חשבו על מקרה נוסף שהביטוי המקראי יכול להתאים לו.

קרדיט: הסרטן תנחידה – הספרייה הופק עבור מקרנאט. 

דורה אירופוס
" וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל." (פסוק ב)
ציור קיר בו משה עומד לפני הסנה הבוער

מתוך ציורי הקיר של בית הכנסת בדורה אורופוס, משה עומד לפני הסנה הבוער (שמות ג, ב–ג), 244, פרסקו. המוזאון הלאומי של סוריה, דמשק. מתוך ויקישיתוף.

 

בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 בעת חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר שבסוריה.

להמשך קריאה

בניית בית הכנסת נשלמה כנראה בשנים 244–245, בתקופת התלמוד, והוא כוסה בעפר בשנת 256.

בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר של סיפורים מן התנ"ך ובהם: חיי האבות, משה מקבל את התורה על הר סיני, משה מבקש לשחרר את העבדים העבריים ממצרים, שמואל, דוד המלך, שלמה המלך ואליהו הנביא, חזון העצמות היבשות של יחזקאל ותמונות ממגילת אסתר.

חוקרים משערים כי ציורי הקיר צוירו על ידי שני אומנים – אחד שצייר בסגנון הלניסטי ואחד שצייר בסגנון פרסי.

התבוננו בציור וקראו את הפסוקים הראשונים בפרק (ב–ו).

  • במה שונה הציור מהמתואר בפרק? במה הוא דומה?
משה והסנה
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה." (פסוק ג)
יצירה של סבסטיאן בורדון

Bourdon, Sébastien – Burning bush, המאה ה 17, שמן על קנבס Hermitage Museum, מתוך ויקישיתוף

סבסטיאן בורדון: צייר וחרט צרפתי, יליד מונפלייה.  טווח הסגנונות שלו היה רחב – ציורי נוף קלסיים, דיוקנאות אינטימיים, ציורים היסטוריים ומיתולוגיים – אך הוא ידוע בעיקר בשל ציוריו הקלסיים והדתיים.

  • כיצד בחר לפרש סבסטיאן בורדון את תגובתו של משה להתגלות בסנה הבוער?
  • קראו את פסוקים יא עד כב, ומצאו את הפסוק שבו מתוארת תגובתו של משה שבאה לידי ביטוי ביצירה של בורדון.
אותות
המושג 'אוֹת' מופיע במקרא בשני מובנים דומים. מעשה שעושה אלוהים או נביא, כעדות לאמיתוּת הדברים...
אותות
"וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן." (ד, ח)

ללא כותרת,  2010, הקרנת נגטיב\פוזיטיב, רוחב 60 ס"מ, גובה 75 ס"מ, עומק 1.5 ס"מ. © באדיבות האמן

המושג 'אוֹת' מופיע במקרא בשני מובנים דומים.

להמשך קריאה
  1. מעשה שעושה אלוהים או נביא, כעדות לאמיתוּת הדברים ולאוֹפיים האלוהי. זהו פלא, נס, או דבר נבואה לעתיד הקרוב, שהתגשמותו מעידה על כך שאלוהים הוא הגורם לו.
  2. דבר או תופעה טבעית, שנחשבים לעדוּת לפעולה אלוהית. לדוגמה, הקשת בענן: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בראשית ט, יג).
  • התבוננו בצילום של אוהד מטלון והסבירו כיצד הצלם מעביר את התחושה שמדובר באות/ פלא/ נס/ ארוע על טבעי.
רועה הצאן - ליאו רוט
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)
ליאו רוט, רועה צאן, התש"י־1950, שמן על בד קרדיט: באדיבות משפחת האמן

ליאו רוט, רועה צאן, התש"י־1950, שמן על בד
קרדיט: באדיבות משפחת האמן

התבוננו ביצירה "רועה צאן".

  • אילו תכונות של רועה הצאן באות לידי ביטוי בתמונה? אילו אתגרים עומדים בפני הרועה?
איפה עובדים את האלוהים?
בטירופטי, במקדשו של האל ונקטשווארה, משתרך תור של מאמינים שאורך שבועיים. שבועיים ימים עומדים העולים...
איפה עובדים את האלוהים?
"וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה." (פסוק יב)
פסגות ההרים של טירופטי בהודו.

פסגות ההרים של טירופטי בהודו. Smitha.t/.shutterstock.com

בטירופטי, במקדשו של האל ונקטשווארה, משתרך תור של מאמינים שאורך שבועיים.
שבועיים ימים עומדים העולים לרגל ומתקדמים בקצב של צעדים ספורים ליום.

להמשך קריאה

לא סתם הם זורמים אל המקדש הזה שהפך זה מכבר הפך לעיר שלמה, מצופה זהב, וסלולת רחובות, ומעמידת עמודים. הם מגיעים כי האל ונקטשווארה קרא להם לבוא.

סתם כך אדם אינו יכול להגיע אל המקום הזה, אלא רק אם נקרתה בידו הזדמנות או חלום או שברי משפט, והאדם יודע במעין "צו לב" פנימי כי הוא מוזמן.

(מתוך דבריה של מיה טבת דגן בבלוג "עבודת אלילים – מחשבות על תרבות")

  • התבוננו בתמונה ובדבריה של מיה טבת דגן על המאמינים ההודים וחשבו במה דומה האמונה ההודית או עבודת האל ונטקשווארה לאמונה היהודית ולעבודת האלוהים?
מדבר
מדבר הוא אזור שהתנאים בו מאפשרים מִחיה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות, אם בכלל....
מדבר
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)
מדבר - חצי האי סיני

kerenby/shutterstock.com
מדבר

מדבר הוא אזור שהתנאים בו מאפשרים מִחיה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות, אם בכלל. במרבית המדבריות יורדים משקעים מעטים. אפשר להגדיר אזור כמדברי אם יורדים בו פחות מ־200 מילימטר משקעים בשנה.

  • למה אלוהים מתגלה למשה דווקא במדבר?
  • מה מיוחד במדבר ההופך אותו לאזור מתאים להתגלות אלוהית?
רועה צאן
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)

shutterstock_240582979

רועה מוביל את עדרו

רועה צאן הוא מי שאחראי לצאן – לכבשים ולעיזים.

להמשך קריאה

רועה צאן מוציא את הכבשים והעיזים למרעה, למקומות בטבע שבהם הם מוצאים צמחייה שהם יכולים לאכול.

התבוננו בשתי התמונות של רועי הצאן וכתבו:

  • אילו תכונות חשוב שיהיו לרועה צאן על פי כל אחת מהתמונות?
החיים במצרים
פירוש הפסוקים והמשמעות שלהם לא תמיד נוחים לנו, אבל הם מספקים הצצה לחיים במצרים. התבוננו...
החיים במצרים
"וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם." (ג, כב)
 ציור קיר מצרי המתאר את חיי

Everett Historical/shutterstock.com

  • פירוש הפסוקים והמשמעות שלהם לא תמיד נוחים לנו, אבל הם מספקים הצצה לחיים במצרים. התבוננו בציור הקיר ובפסוקים וכתבו כמה שיותר פרטים שאפשר ללמוד מהם על החיים במצרים העתיקה? (פרטי לבוש, מסחר, טבע וצמחיה, תחבורה, מאכלים וכו')
שחמט מצרים
צפו בסרטון המתאר בקצרה את האירועים ואת הסיפורים המרכזיים בפרקים א–ה בספר שמות. כתבו את...
שחמט מצרים
"וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם." (פסוק י)

צפו בסרטון המתאר בקצרה את האירועים ואת הסיפורים המרכזיים בפרקים א–ה בספר שמות.

  • כתבו את האירועים החשובים בחייו של משה המתרחשים בפסוקים אלו.
  • סמנו על כל אירוע – האם זהו אירוע שיא או אירוע שפל בחייו.

קרדיט: שחמט מצרים – פרשת שמות / 929 תנך ביחד, 2018

שליחותו של משה – נסיך מצרים
  הטקסט המקראי לא מפרט את תחושותיו ורגשותיו של משה. על פי הסרט "נסיך מצרים",...
שליחותו של משה – נסיך מצרים

 

הטקסט המקראי לא מפרט את תחושותיו ורגשותיו של משה.

  • על פי הסרט "נסיך מצרים", מה הרגיש משה בהתחלה, כשאלוהים נגלה אליו ושלח אותו להוציא את עם ישראל ממצרים?
  • על אילו פסוקים מסתמך הסרט "נסיך מצרים"? והאם הוא מתבסס על הפסוקים בתיאור תחושותיו של משה?

קרדיט: DreamWorks Animation's "Prince of Egypt". מתוך ערוץ DreamWorksTV. פורסם בתאריך 6 בדצמ׳ 2010