סגור תצוגת כיתה
הפרק

עוינות בין קרובים

פסוקים יד-כא

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מלך אדום מסרב למעבר ישראל בארצו – על יעקב ועשו ברקע לסיפור זה ואיך עוינות מתפתחת דווקא בין קרובים.

הזמנה ללימוד

נקרין על הלוח מפה של ארץ ישראל ושכנותיה (התבוננו במפה שנמצא בלשונית הרחבות, מתחת לטקסט המקראי).

נשאל את התלמידים:

  • איפה נמצאים עכשיו בני ישראל?
  • מה הדרך הקצרה להיכנס לארץ? (דרך אדום)
  • מה יקרה אם הם לא יוכלו לעבור דרך שם? נגלה במהלך קריאת הפסוקים.

מבט ראשון

נראה במפגש ישראל-אדום בפרק דוגמה לשאלת הקשר בין ישראל לעמים שכנים וכיצד היחסים הללו מושפעים מן העבר ומשפיעים על העתיד.

נקרין על הלוח את פסוקים יד-כא בפרק ונקרא אותם יחד. לאחר הקריאה נבקש מאחד התלמידים להסביר במילים שלו את המתרחש. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם מלך אדום מגיב באופן כה חריף לבקשת ישראל – הוא לא רק מסרב, אלא מזהיר ממלחמה? (הוא שמע דברים לא טובים על עם ישראל; הוא לא סומך עליהם שלא יעשו נזק בעוברם בתוך ארצו; הוא מפחד שהם ילחמו בו בזמן המעבר)

מבט שני

נתמקד בניסוח הבקשה שהמלאכים שולחים למלך אדום בפסוקים יד-יט (נדלג על פסוק יח שבו מסופרת תשובת מלך אדום). נקרין את הפסוקים על הלוח ונבקש מן התלמידים לנסח 'מכתב רשמי' שבו מופיעה הבקשה במילים שלהם. נדגיש את הפרטים בשתי הבקשות: לא נסטה לשום כיוון, נשלם על המים וכו'.

מבט שלישי

בפסוק יד ישראל מנסחים את הקשר בינם לבין האדומים כך: "כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל: אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ". נשאל את התלמידים:

  • האם אתם יודעים מדוע ישראל בחרו לכנות את עצמם 'אח' של אדום?

נכתוב על הלוח את המילה "אֱדום" ונשאל:

  • איזו מילה מזכיר השם אֱדום?
  • האם אתם זוכרים דמות תנ"כית שמזוהה עם הצבע הזה?

נספר לתלמידים שמקורו של השם אדום מופיע בסיפור יעקב ועשו בספר בראשית: עשיו היה אדמוני וגם מכר את בכורתו ליעקב בעד נזיד עדשים אדמוני שהוא כינה אותו "הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" (בראשית פרק כה פסוק ל) ועל כן נקרא שמו אדום.

נשאל את התלמידים:

  • האם עכשיו, אחרי שאנחנו יודעים מהו מקורו של העם אדום, יש לכם רעיון מדוע מלך אדום מגיב כה בחומרה?

נזכיר את סיפור היחסים בין יעקב לעשו – יעקב רימה את עשו פעמיים, בברכה ובבכורה, ואומנם האחים השלימו אבל היריבות לא עברה מן העולם. הקשר המסובך בין עשו ליעקב ממשיך גם בקשר בין העמים, ומתוך חילופי הדברים בין העמים אפשר לראות ששניהם מודעים למתח: יש מקום להניח שישראל נזהרים כל כך בניסוחם מכיוון שהם יודעים שהאדומים מכירים את ההיסטוריה של האחים יעקב ועשו ואת המתח המובנה ביחסים אלו.

נכתוב על הלוח את הביטוי: 'מעשה אבות סימן לבנים'. ונשאל:

  • מי יכול לשער, לפי מה שלמדנו, מה משמעות הביטוי? (במקרה שלנו הכוונה היא שיעקב ועשו – האבות – היו יריבים וכך גם הבנים שלהם נשארו עוינים זה לזה)

נספר שהיריבות בין עם ישראל ובין אדום צפויה להיות יריבות רבת-שנים. בספרות היהודית אדום מסמלת את הנצרות .

מבט לחיים

יחסי אחים, בגלל קרבתם הרבה, יכולים להיות מורכבים מאוד. לפעמים דווקא עם השכנים והקרובים שלנו אנחנו רבים הכי הרבה, בין השאר כי אנחנו חולקים את אותם משאבים או כי יש לנו נקודות השקה רבות ולפיכך גם פוטנציאל רב למחלוקת. המועדות למתח בין קרובים נכונה גם בתוך המשפחה וגם בשכנות עמים. נטיל על התלמידים משימה לבית לחפש בעיתונות או בטלוויזיה דוגמה לסכסוך בין שני עמים שנובע דווקא מתוך קרבתם הרבה זה לזה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו במפגש המורכב בין ישראל ובין אדום, למדנו קצת על ההיסטוריה שיש לשני העמים האלה וניסינו להבין מתוכה מדוע כל צד נוהג כפי שהוא נוהג.
מיומנויות: קישרנו את הסכסוך בפרקנו למריבה בטקסט אחר שקראנו בעבר – דרך קריאת סיפור פרדתם של יעקב ועשו הבנו את אחת הסיבות האפשריות לכעס של אדום על ישראל.
מתודות: בהקדמה קראנו את מפת האזור המתואר בפרק – ראינו היכן מצויים ישראל והיכן ממוקמת ממלכת אדום וכיצד שכנות זו יכולה ליצור בעיה בהמשך.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
בין השמשות
בתחילת הפרק הולכת לעולמה מרים, אחות משה. האם אתם זוכרים את סיפור בריאת העולם בספר...
בין השמשות
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם" (פסוק א)

Grisha Bruev/shutterstock.com

בתחילת הפרק הולכת לעולמה מרים, אחות משה.

האם אתם זוכרים את סיפור בריאת העולם בספר בראשית? שישה ימים של בריאה. המִדְרָשׁ (סיפור שחז"ל מספרים) מספר על עשרה דברים מיוחדים שברא אלוהים ברגעים של "בין השמשות" – הדמדומים, כאשר היום נגמר אבל עדיין לא לילה. דברים ספציפיים שיהיה בהם צורך בהמשך תולדות עם ישראל.

לקריאת המדרש

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות.
(מסכת אבות פרק ה' משנה ו')

ומפרש רבי עובדיה מברטנורא: "ופי הבאר – בארה של מרים שהייתה הולכת עם ישראל במדבר בכל המסעות. ויש אומרים, שפתחה פיה ואמרה שירה…"

  • לפי המדרש – מה הייתה החשיבות של מרים לעם ישראל? איך לומדים מהמדרש עד כמה היא הייתה משמעותית?
מי מריבה
"מֵי מְרִיבָה" הוא כינוי לאירוע מַשְׁבְּרִי במדבר, ממש לפני הכניסה לארץ. מיד לאחר מותה של...
מי מריבה
"וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה... וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ." (פסוקים ג-ד)
"הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה', וַיִּקָּדֵשׁ בָּם." (פסוק יג)

ניקולא פוסן, חציית הים האדום, 1633-1637, שמן על קנבס, מאוסף National Gallery of Victoria, מתוך ויקישיתוף

"מֵי מְרִיבָה" הוא כינוי לאירוע מַשְׁבְּרִי במדבר, ממש לפני הכניסה לארץ.

להמשך קריאה

מיד לאחר מותה של מרים אזלו המים לבני ישראל. העם התלונן בפני משה ואהרון, ואלה פנו אל אלוהים. אלוהים הנחה את משה לדבר אל הסלע, אך משה לא דיבר אלא הִכָּה בסלע בכעס.

  • על מי כעס משה?
  • מדוע קוראים לאירוע "מי מריבה"?
דרך המלך
כאשר משה ובני ישראל רצו לעבור באזור השליטה של אֱדוֹם, הבטיח משה למלך אדום שהם...
דרך המלך
"נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר, דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ." (פסוק יז)

כאשר משה ובני ישראל רצו לעבור באזור השליטה של אֱדוֹם, הבטיח משה למלך אדום שהם לא ייגעו בכלום ולא יפגעו ברכוש, אלא ילכו בדרך המלך. דרך המלך היא גם דרך של ממש, וגם ביטוי שמשמעו – לפעול בדרך חיובית ובטוחה.
בשנת 1989 ייצג את ישראל בתחרות הזמר "אירוויזיון" השיר "דרך המלך", שאותו ביצע הצמד "גילי וגלית". גלית בורג הייתה אז זמרת בת 21, וגילי נתנאל נער בן 12.

למילות השיר

דרך המלך / שייקה פייקוב

בוקר טללים הירווני ולפני דרך מלך
נבל וכתר חיברוני לשיר מעלות
עוד הגיגי הומים בי ולטיפת קרן שמש
חוט שרעפי גדע באחת
אני מביט, סוסי יפה, הוא על גבו אותי נושא
אל דרך המלך

דרך המלך היא לי דרכי היחידה
נבל המלך הוא שירתי
דרך המלך היא לי חלום, היא לי חידה
נבל המלך, אהבתי היחידה

יום שנולד עם שחר, כמו מחזור שבטבע
בא וצומח ולפתע גווע בלאט
ובתוכי נוצרת שירת זהב נהדרת
אל היקום אשא אז תפילה
אני מביט, סוסי יפה, הוא על גבו אותי נושא
אל דרך המלך

דרך המלך היא לי דרכי היחידה…

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • למה, לדעתכם, מתכוונים בשיר כשמשתמשים בביטוי "דרך המלך", לדרך שזה שמה, לדרך שבה הולך המלך או לדרך חיובית ובטוחה?
הַפְלֵא וָפֶלֶא
העם דורש ממשה ומאהרֹן מים. אלוהים מצווה על משה לדבר אל הסלע, ובמקום זאת משה...
הַפְלֵא וָפֶלֶא
"וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם" (פסוק יא)

העם דורש ממשה ומאהרֹן מים. אלוהים מצווה על משה לדבר אל הסלע, ובמקום זאת משה מכה בסלע. למעשה זו הפעם השנייה שמשה מכה בסלע כדי להוציא ממנו מים, בפעם הראשונה כך ציווה עליו אלוהים והכל היה בסדר.

להמשך קריאה

על האירוע הזה כתב יעקב דוד קמזון – משורר וסופר עברי שנולד ברוסיה ועלה לארץ וחי באשקלון בתחילת המאה ה-20 – את השיר "הַפְלֵא וָפֶלֶא". עוד שיר מפורסם שלו, שאתם בוודאי מכירים, הוא "אל המעיין".
ידידה אדמון, מלחין עברי יליד רוסיה שעלה לארץ, הוא שהלחין את השיר "הפלא ופלא". הוא הלחין שירים שאתם ודאי מכירים, כמו "סלינו על כתפינו", "שמחה רבה" ו"שושנת יעקב צהלה ושמחה".
את השיר "הפלא ופלא" שרה שושנה דמארי – זמרת ושחקנית ישראלית, ילידת תימן שעלתה לארץ בגיל שנתיים. כלת פרס ישראל לשנת 1988. שיריה וקולה ליוו את תקופת הקמת המדינה ואת ראשית התרבות הישראלית.

  • מדוע לדעתכם קוראים לשיר "הפלא ופלא"?
  • אחרי שקראתם על היוצרים ועל המבצעת של השיר – מהו המכנה המשותף שלהם? מה אפשר ללמוד מכך על התרבות העברית בארץ
  • ולמשימה המהנה ביותר – שירו יחד! ומשה הִכָּה בסלע!

קרדיט: שיר עד – הפלא ופלא – יעקב דוד קמזון | ידידיה אדמון | בביצוע שושנה דמארי / שיר עד, 2013

משה הִכָּה בסלע
האומן האיטלקי טינטורטו, בן המאה ה-16, יליד העיר ונציה, צייר את הרגע הדרמטי שבו משה...
משה הִכָּה בסלע
"וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם" (י-יב)

טינטורטו, משה הכה בסלע ויצאו ממנו מים, 1577, שמן על קנבס, מאוסף Scuola Grande di San Rocco מתוך ויקישיתוף

האומן האיטלקי טינטורטו, בן המאה ה-16, יליד העיר ונציה, צייר את הרגע הדרמטי שבו משה מכה בסלע ומוציא ממנו מים.

להמשך קריאה

השם המקורי של הצייר היה יאקופו קומין, אבל אבא שלו היה במקצועו צַבָּע בדים, וכך קיבל יאקופו, הבן הבכור מבין 21 אחים, את הכינוי שלו "טינטורטו", שמשמעותו צַבָּע קטן. בהמשך חייו הוא הפך להיות הצייר הרשמי של הרפובליקה הוונציאנית, והיה מפורסם מאוד בציורים הדרמטיים שלו – מבחינת הצבע והקומפוזיציה (הארגון החָזוּתִי של היצירה).

  • הביטו בציור – מה מוזר ומיוחד בנקודת המבט של הצופה?
  • כיצד הציור – בקומפוזיציה, בצבעים, בטכניקה – מבטא את הרגשות של כל המעורבים בסיפור – העם, משה ואלוהים?
  • מדוע לדעתכם בחר האומן לצייר את הרגע הזה?
מדבר צין
"מדבר צין" – כינוי לחלק מהמדבר המשתרע בין מצרים לכנען.
מדבר צין
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן." (פסוקים א-ב)

מתוך ויקישיתוף, Ori229

"מדבר צין" – כינוי לחלק מהמדבר המשתרע בין מצרים לכנען.

זיהוי המקומות הנזכרים בפרק אינו ודאי ולעיתים יש יותר מאפשרות אחת להבין היכן נמצא מקום מסויים.
חוקרים מנסים למצוא ולמקם על המפה את המקומות בהם עברו בני ישראל (במפה שלפניכם מספר הצעות לזיהוי חלק מהמקומות הנזכרים במהלך תיאור יציאת מצרים)

  • מצאו את מצרים, קדש, הר ההר, מדבר צין, ואדום על המפה.
הֹר הָהָר
הֹר הָהָר – שמו של הר הנזכר בספר במדבר כמקום קבורת אהרֹן. יש כמה השערות...
הֹר הָהָר
"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם…" (פסוק יד)
"נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר, דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ." (פסוק יז)
"וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר." (פסוק כב)

Valery Shanin/shutterstock.com

הֹר הָהָר – שמו של הר הנזכר בספר במדבר כמקום קבורת אהרֹן.

להמשך קריאה

יש כמה השערות בנוגע למיקומו:

  • ג'בל הרון – הר בירדן, סמוך לאתר הסלע האדום.
  • הר צין – הר באזור הנגב הדרומי, שבחלקו העליון מזדקרת רצועת סלע בולטת.
  • הר גבוה ליד מעיין קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

הוועדה למתן שמות עבריים לנגב, שפעלה בשנים 1950-1949, קבעה את השם "הֹר הָהָר" להר המתנשא לגובה 286 מטר ונמצא כעשרה קילומטרים מדרום-מערב למַעֲלֶה עקרבים. כיום קוראים למקום "הר צין" ולשמורת הטבע כולה "הֹר הָהָר".

  • מה מיוחד בשם "הר ההר" מה לדעתכם מספר הסיפור של שם המקום?

או

  • לפי ההצעות לזיהוי המיקום של הר ההר- היכן לדעתכם צריך היה להיות ההר?
דרך המלך
משה ובני ישראל ביקשו לעבור בשטח של אֱדוֹם. משה התחייב בפני המלך – לא ניגע...
דרך המלך
"נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ." (פסוק יז)

Ori~ מתוך ויקישיתוף

משה ובני ישראל ביקשו לעבור בשטח של אֱדוֹם. משה התחייב בפני המלך – לא ניגע בכלום ולא נהרוס דבר, אלא נלך ב"דרך המלך".

להמשך קריאה

דרך המלך – כך כונתה הדרך עתיקה שחיברה בין צפון לדרום. תחילתה במצרים וסופה בארם נהריים. כינוי נוסף לדרך זו הוא "המסילה".

התבוננו במפה, המתארת שתי דרכים – דרך המלך ודרך הים.

  • איזו היא הדרך המערבית ואיזו היא המזרחית?
  • מדוע קוראים כך לדרך הים ולדרך המלך?
  • מהם היתרונות ומהם החסרונות של כל אחת מהן
איך אפשר להוציא מים מסלע?
איך אפשר להוציא מים מסלע? סלע רק נראה לכם דבר אטום, קשה וסגור. אבל למעשה,...
איך אפשר להוציא מים מסלע?
"וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם." (פסוק יא)

חדר נביעה של מעיין שכבה, אליו נקווים המים מהכתלים, התקרה והרצפה, עין-חובילה, גוש עציון, 2008. צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה העברית

איך אפשר להוציא מים מסלע?
סלע רק נראה לכם דבר אטום, קשה וסגור. אבל למעשה, הוא חומר שיש בו תנועה ושינוי. איך זה עובד?

להמשך קריאה

כאשר יורד גשם, המים לא רק מחליקים על פני הסלעים, אלא גם מחלחלים לתוכם דרך שכבת הסלע החיצונית. בדרך כלל שכבה זו מורכבת מסלע גיר רך. המים מחלחלים, וזה יכול לקחת מאות ואלפי שנים, עד ש… המים נתקלים בשכבה אטומה ובלתי חדירה. בסופו של דבר המים מוצאים דרך לצאת החוצה, דרך אותה שכבה חדירה שממנה נכנסו או כל סדק אחר. מובן שגם שינויים ותזוזות של האדמה יאפשרו התפרצות של המים החוצה.
להתפרצות כזאת, ולהִקָווּת כזאת של מים, אנחנו קוראים מעיין (ואם לדייק – מעיין שִׁכְבָה – כי הוא נוצר בעקבות חשיפת שכבות הסלע). אם המים יוצאים מסלע שנמצא במקום גבוה, יכול להיווצר מַפָּל.
מרבית המעיינות בארץ הם מעיינות שכבה.

  • אז… מה דעתכם, אפשר להוציא מים מהסלע?
  • ספרו על טיול שיצאתם אליו למעיין יפה בארץ.
משה, משה!
בפרק כ בספר במדבר מתרחשים אירועים קשים עבור משה – הוא חווה אירועים אישיים ולאומיים...
משה, משה!
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם." (פסוק יב)

בפרק כ בספר במדבר מתרחשים אירועים קשים עבור משה – הוא חווה אירועים אישיים ולאומיים דרמטיים וכואבים: אחותו, מרים מתה וגם אחיו אהרון, העם כועס עליו, אלוהים מעניש אותו ולא יאפשר לו להכנס לארץ.

  • נסו לכתוב תסריט לסרט המספר את הפרק מנקודת מבטו של משה.

קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר יט- כג/תנך ביחד 929, 2015

מְסַפֵּר הסיפורים
אברהם כהן מספר את סיפור הוצאת המים מהסלע לעיני העם.
מְסַפֵּר הסיפורים
"וְלֹא-הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן" (פסוק ב)

אברהם כהן מספר את סיפור הוצאת המים מהסלע לעיני העם.

  • רק משמיעה- איזו מילה חוזרת הרבה פעמים בפרק?