סגור תצוגת כיתה
הפרק

עיון ספרותי בפרק קלז

פרק קלז

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

זכר ירושלים והחורבן הוא מרכיב חשוב ונוכח בחיים היהודיים. המהלך מזמין עיסוק בשאלת ההשפעה של הזיכרון על חיי הגולים ועל חיינו כיום.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – עיון בתמונה:
נבקש מהתלמידים לעיין בתמונה של אדוארד בנדמן ונשאל אותם:

  • מה מצויר בתמונה?
  • איזו אווירה עולה מהתמונה?
  • למה לדעתכם?

הצעה שנייה – סרטון:
נקרין לתלמידים את הסרטון עד דקה 0:17 ונשאל אותם:

  • מה מופיע בסרטון?
  • מה אומר החתן?
  • מדוע הוא מצטט את הפסוק "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי…"?
  • האם נתקלתם בציטוט פסוק זה באירועים אחרים?

הבנת הפסוקים

לפני קריאת המזמור נקדים ונאמר שפרק זה הוא אחד מתוך המזמורים בתהילים. ספר תהילים הוא קיבוץ של מזמורים שכתבו כותבים שונים. נבקש מהתלמידים לנסות לחשוב במהלך תחילת הקריאה ולימוד הפרק מי כתב את המזמור ובאיזו תקופה.

נקרא את חלקו הראשון של המזמור יחד ונדלה פרטים על השרים את המזמור ועל הזמן שבו נאמר המזמור. נקרא את פסוקים א-ד ונבאר במקרה הצורך. לאחר הקריאה נשאל:

  • היכן נמצאים הדוברים? (בבבל, גלותם החדשה, הם מכירים את נוף המקום)
  • מה עושים הדוברים? ומדוע? (מתאבלים על ירושלים)
  • מה תגובתם לבקשת השובים בפסוק ג? (תמיהה מתוך צער וקינה)
  • איזו מילה מופיעה פעמים רבות בפסוקים אלה? מדוע לדעתכם? (השורש שי"ר – השיר מנוגד מאוד למצב הגולים)

אומרי המזמור יושבים בבבל ומתאבלים על ציון. התקופה המתוארת היא תקופת גלות בבל, גלות בית ראשון. נראה שמחבר המזמור נמנה על שבט לוי. ייתכן שאומר המזמור שייך למשוררים במקדש ולכן מבקשים ממנו לשאת שיר (שירת הלויים הייתה ידועה ביופיה). נשיאת השיר קשה לו בשל מציאות הגולה ומכיוון שהוא לא בבית המקדש.

נמשיך ונקרא את המשך המזמור ונבאר את הפסוקים בזמן הקריאה. לאחר קריאה ראשונית זו נבקש מהתלמידים לתאר את התחושות שעולות מן המזמור – אילו תחושות מופיעות במזמור זה לדעתם.
נבקש מהתלמידים לקרוא את המזמור שוב ולענות על שאלות מכוונות הקריאה שלהלן:

  • מה גוף הדובר בכל פסוק בפרק? היכן יש שינוי בגוף? ומה משמעות השינוי לדעתכם?
  • חלקו את המזמור לחלקים ותנו כותרת לכל חלק. (א-ד – קינה; ה-ו – שבועת הזיכרון; ז-ט – ובקשת גמול למביאי החורבן)
  • אילו רגשות עולים בכל אחד מחלקי המזמור?

יש שמבקשים לראות במזמור הסתגלות למצב של גלות וגולה. נסו לחשוב כיצד חלקי המזמור מביאים לידי ביטוי את מצבי הגלות השונים.

העמקה

פסוקים ה-ו כוללים שלושה משפטי תנאי במבנה "אם… אז…". שימו לב שפסוק ו בנוי אחרת מהקודמים לו. השלימו את התנאים בלשונכם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):

אם אשכחך ירושלים אז תשכח ימיני
אז תשכח ימיני אז תדבק לשוני לחיכי
אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי אז תדבק לשוני לחיכי

ראוי לשים לב שפסוק ו פותח בתוצאה של "תדבק לשוני לחיכי" בשני מצבים:

  1. אם לא אזכרכי
  2. אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.

נשאל את התלמידים:

  • מה המשמעות של תנאים אלה, לדעתכם?
  • האם לדעתכם תנאים אלה נאמרים בתחילת הגלות או בשלב מתקדם יותר?
  • מדוע נכללים בהם דווקא היד והלשון? מה מסמלים איברים אלה? (אפשר להציע שהיד והלשון מבטאות חלקים מעשיים באדם: עשייה ודיבור)

חלקו האחרון של המזמור:
חלקו האחרון של המזמור עוסק בבקשת גמול למביאי החורבן. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם מוסיף חלק זה במזמור?
  • האם לדעתכם אפשר לשייך פסוקים אלה לנושא ההסתגלות לגלות?

סיכום:
שלא כמו ברוב פרקי תהילים, למזמור זה אין כותרת. תנו כותרת למזמור שתשקף את תוכנו או את מטרתו על פי הבנתכם.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הביטוי במזמור לתחושותיהם של גולי בבל: הגעגועים לציון, הנאמנות לירושלים, רגשי האבל והנקם.
מיומנויות: עמדנו על השימוש במשפטי תנאי ובמטפורות רבות. מתוך קריאה ועיון בפרק הגענו לדיון על מקומו של הזיכרון בחיי הגולים ובחיינו.
מתודות: פתחנו בסרטון או בתמונה כדי להיכנס לאווירת הגולים, עבדנו על מבנה השירה 'אם… אז'.

אפשר עוד...

מנהגי זכר לחורבן:

  • מה הקשר בין שבירת הכוס בחופה למזמור שלנו?
  • האם המשפט "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי" עדיין רלוונטי היום?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סרטון - חתונה מאיה ואדם
מה מופיע בסרטון? מה אומר החתן? מדוע הוא מצטט את הפסוק "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח...
סרטון - חתונה מאיה ואדם

  • מה מופיע בסרטון?
  • מה אומר החתן?
  • מדוע הוא מצטט את הפסוק "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי…"?
  • האם נתקלתם בציטוט פסוק זה באירועים אחרים?
תמונה של אדוארד בנדמן, 1832
מתוך ויקיפדיה מה מצויר בתמונה? איזו אווירה עולה מהתמונה? למה לדעתכם בחר הצייר להציג כך...
תמונה של אדוארד בנדמן, 1832
(Eduard Bendemann (1811–1889

מתוך ויקיפדיה

  • מה מצויר בתמונה?
  • איזו אווירה עולה מהתמונה?
  • למה לדעתכם בחר הצייר להציג כך את הדברים?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מפני מה גלו ישראל דווקא לבבל?
רבן יוחנן בן זכאי היה אומר: מפני מה גלו ישראל לבבל יתר מכל הארצות כולן?...
מפני מה גלו ישראל דווקא לבבל?
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן." (פסוק א)

אפרים משה ליליין, "אברהם", 1908. מתוך ספר תנ"ך מאוייר. מתוך ויקישיתוף

רבן יוחנן בן זכאי היה אומר:
מפני מה גלו ישראל לבבל יתר מכל הארצות כולן? – מפני שבית אברהם אביהם היה משם.
משלו משל, למה הדבר דומה? לאשה שקלקלה (בגדה) על בעלה. להיכן משלחה (מגרש אותה)? – לבית אביה.

(תוספתא, בבא קמא ז, ג)

  • במדרש מופיע משל על אישה שבגדה בבעלה. ומהו הנמשל?
איך אפשר (פיזית ונפשית) לשיר עכשיו?
המדרש שלפניכם מתייחס לא רק למצבם הנפשי הקשה של גולי בבל, אלא גם להחלטה קיצונית...
איך אפשר (פיזית ונפשית) לשיר עכשיו?
"כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר." (פסוקים ג-ד)

Gebhard Fugel, על נהרות בבל, 1920 בערך. מאוסף מוזיאון דיוקסאן. מתוך ויקישיתוף

המדרש שלפניכם מתייחס לא רק למצבם הנפשי הקשה של גולי בבל, אלא גם להחלטה קיצונית שהם מקבלים על עצמם.

לקריאת המדרש

וכיון שבאו על הנהרות בבל […] אלו נפנו לאכילה ושתייה, ואלו נפנו לבכי ולמספד.
אמר להם נבוכדנצר: מה אתם יושבים ובוכים?
והוא קורא לשבטו של לוי ואמר להם: הכינו עצמכם, עד שאנו אוכלים ושותים אני מבקש שתעמדו ותקישו לפניי בכינורות שלכם כדרך שהייתם מקישים בבית המקדש שלכם לפני אלהיכם,
מסתכלים אלו באלו, ואמרו: לא דיינו שהחרבנו בית מקדשו בעונותינו אלא עכשיו אנו עומדים להקיש בכינורותינו לפני הננס הזה?!
מיד עמדו כולם ונטלו עצה (החליטו יחדיו) ותלו כינורותיהם בערבות (עצי ערבה הצומחים בצד הנהרות) שהיו שם,
ושלטו בנפשותם ונתנו אליוני (קצוות אצבעות) ידיהם לתוך פיהם ומרצצים ומקצצים אותם.
זהו שנאמר " איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר" (תהילים קלז, ד) – "לא נשיר" לא נאמר אלא "איך נשיר" – מראים אותם אצבעותיהם ואומרים להם: אין אתם יודעים שהיו כפותינו חזקים כברזל ונתקטעו אצבעותינו – ראו היאך נשיר?!

אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם שלטתם בעצמיכם וקטעתם אצבעותיכם, חייכם מה שלא השבתי לירמיה ולציון אני משיב אתכם על עזיבה ושכיחה שתבעו אותי,
שנאמר: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני',
ולא עוד אלא אתם שלטתם באצבעות ידיכם של ימין אף אני 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני'.

(פסיקתא רבתי, פרשה לא)

  • מדוע ביקש נבוכדנצר דווקא משבט לוי לנגן לפניו?
  • באיזה חלק בפסוק ד – "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר" – מתמקד המדרש? האם הוא מתאר קושי פיזי או נפשי של הגולים? נמקו.
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל
על שפת נהרות בבל, השופעים מים ופרי, מתגעגעים הגולים למולדתם היבשה – היא ציון (מלשון...
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ…" (פסוק א)

ארתור האקר, "על נהרות בבל", שמן על בד, 1888 בערך. מאוסף Touchstones Rochdale. מתוך ויקישיתוף

על שפת נהרות בבל, השופעים מים ופרי, מתגעגעים הגולים למולדתם היבשה – היא ציון (מלשון צִיָה, מדבר). ים של דמעות וזיכרון. המסקנה – לא משנה באיזה מקום נמצאים, אין תחליף למולדת.

  • "על נהרות בבל" משמש היום ביטוי שפירושו געגועים לעבר. האם הגעגוע לעבר והעיסוק בו הוא שלב הכרחי בהתקדמות האדם אחרי משבר?
השבועה עבדה!
בשעת השמחה הגדולה, תחת החופה, רגע לפני שבירת הכוס, נשבע החתן לזכור את ירושלים ואת...
השבועה עבדה!
"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי." (פסוק ה)

"אם אשכחך ירושלים…", דבוקת אותיות במגזרת נירוסטה. © דורית קליין – דורית יודאיקה

בשעת השמחה הגדולה, תחת החופה, רגע לפני שבירת הכוס, נשבע החתן לזכור את ירושלים ואת חורבנה.

להמשך קריאה

השבועה נישאת לאורך הדורות בקרב עם ישראל ויוצרת קשר בין הזוג, הבונה בית חדש, לבין האומה, השואפת לחזור ולהקים את ביתה.

  • גם היום נושאים במעמד החופה את השבועה: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי". האם היום, אחרי תקומת מדינת ישראל, עדיין יש צורך באמירה זו כחלק מטקס הנישואין?
משה ליליין, "על נהרות בבל"
אפרים משה ליליֶין היה אומן יהודי-ציוני שפעל בגרמניה ובארץ ישראל. נמנה על מייסדי בית הספר...
משה ליליין, "על נהרות בבל"
"עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ" (פסוק ב)

אפרים משה ליליין, "על נהרות בבל", סוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20, תחריט/ מתוך ויקישיתוף

אפרים משה ליליֶין היה אומן יהודי-ציוני שפעל בגרמניה ובארץ ישראל. נמנה על מייסדי בית הספר לאומנות "בצלאל".

להמשך קריאה

הדימויים שעיצב נתקבעו בתודעה הציבורית כסמלים מרכזיים של הרעיון הציוני, ביניהם דמותו של הרצל על מרפסת המלון בבזל. שילוב של נושא תנ"כי, הֶקְשֵׁר ציוני, תפאורה מזרחית ודרך עיצוב אידאליסטית מערבית, הוא המאפיין והמייחד את יצירותיו.

  • התבוננו ביצירה, בחנו את הפרטים שבה – אילו רגשות עולים בכם תוך כדי צפייה בה? האם אפשר להבין את ההקשר של היצירה ללא קריאת הפסוקים?
על נהרות בבל - גרסת נעמי שמר
  על נהרות בבל מילים ולחן: נעמי שמר נספר לכם על צביקה שהיה בחור נפלא...
על נהרות בבל - גרסת נעמי שמר
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן." (פסוק א)

 

למילות השיר

על נהרות בבל
מילים ולחן: נעמי שמר

נספר לכם על צביקה
שהיה בחור נפלא
המשכורת לא הספיקה
איפה צביקה בגולה

נספר לכם על חיים
שהיה בחור זהב
הוא נולד בירושלים
אבל איפה הוא עכשיו

איפה צביקה, איפה חיים
איפה כל הבחורים
על נהרות בבל יושבים הם
וביחד כך שרים
שם ישבנו גם בכינו
גם זימרנו בְּקָנוֹן
בזוכרנו, בזוכרנו את ציון

נספר לכם על אורי
שהיה בחור מתוק
הוא היה בוגר כדורי
הוא עכשיו רחוק רחוק

נספר להם על שמוליק
שהיה בחור יקר
למדינות הים הלך לו
לחפש את המחר

איפה אורי, איפה שמוליק
איפה כל הבחורים
על נהרות בבל יושבים הם
וביחד כך שרים
שם ישבנו גם בכינו
גם זימרנו בקנון
בזוכרנו, בזוכרנו את ציון

צביקה, חיים, אורי, שמוליק
הם בהמבורג או פריס
או ברומא או מנהטן
את ציון זוכרים, זוכרים
גם ציון אותם זוכרת
באותה המנגינה
היא המתינה שנות אלפיים
היא עדיין ממתינה

איפה צביקה, איפה שמוליק
איפה כל הבחורים…
על נהרות בבל יושבים הם
וביחד כך שרים
שם ישבנו גם בכינו
גם זימרנו בקנון
בזוכרנו, בזוכרנו את ציון.

(על נהרות, על נהרות,
על נהרות בבל
שמה, שם ישבנו וגם בכינו
בזוכרנו, בזוכרנו,
בזוכרנו את ציון)

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • השיר "על נהרות בבל", שיצא בשנת 1979, עוסק בתופעת הירידה מן הארץ. באיזה אופן מוצגות הדמויות בשיר? האם מועברת עליהן ביקורת?
  • האם השיר, על מסריו, יכול היה להיכתב בתקופתנו?

קרדיט: אריאל הורוביץ // "דיוקן אמי" – על נהרות בבל (ביצוע לשיר של נעמי שמר). פורסם בתאריך 13 במרץ 2014

מסופוטמיה - בין שני הנהרות
נהרות בבל הגדולים – הפרת והחידקל – והאזור המשתרע ביניהם – הקרוי מֶסוֹפּוֹטַמְיָה ("הארץ שבין...
מסופוטמיה - בין שני הנהרות
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל…" (פסוק א)

מפת האימפריה הבבלית. קרטוגרפית: ארנה צפריר- ראובן. © מטח

נהרות בבל הגדולים – הפרת והחידקל – והאזור המשתרע ביניהם – הקרוי מֶסוֹפּוֹטַמְיָה ("הארץ שבין שני הנהרות") – נחשבים לערש הציוויליזציה האנושית.

להמשך קריאה

שפע המים באזור החם והמדברי היה מצע לאדמה פורה ולצמיחתן של אימפריות רבות, ביניהן שׁוּמֵר, אַכַּד, אַשׁוּר וכמובן בָּבֶל. באזור הנהרות התפתחו הכתב הראשון, הגלגל, קוֹדֶקְסִים (ספרי חוקים של מדינות) וכן יסודות האסטרונומיה והמתמטיקה.

  • מהו ההבדל הגדול בין בבל לבין ארץ ישראל, בהתייחס למקורות מים?
"הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה"
    לממלכת אדום, שכנתה של יהודה ממזרח, היה חשבון ארוך עם יהודה במקרא ומחוצה...
"הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה"
"זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ." (פסוק ז)

מפה המציגה את ממלכת אדום (באדום) בהיקף הגדול ביותר שלה, 600 לפנה"ס בערך. האזורים באדום כהה מייצגים את הגבול המשוער של עידן אדום הקלאסית. Briangotts, he.m.wikipedia, CC BY-SA 3.0

 

 

לממלכת אדום, שכנתה של יהודה ממזרח, היה חשבון ארוך עם יהודה במקרא ומחוצה לו.

להמשך קריאה

יחסי אדום ושבט יהודה היו מלאי מתח, תחרות ומלחמות, בעיקר בשל המאבק על השלטון בדרכי המסחר ועל בעלות על מכרות הנחושת והברזל שבערבה.
עם חורבן בית המקדש הראשון, במאה ה-6 לפני הספירה, חדרו לדרום יהודה אֱדוֹמִים שנושלו מארצם על ידי שבטי נודדים. הם הקימו את אדוֹמֵיאָה, והרחיבו את כיבושיהם ביהודה.
במזמור קל"ז עולה תמונה על חלקם של האדומים בחורבן, כמי שעודדים את ההרס: "עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ", שמחים לאיד ומוֹנְעים סיוע מהפליטים. בספרות חז"ל שאחרי חורבן הבית השני, הפכה "אדום" לסמל המזוהה עם רומי ועם שאר אויבי ישראל.

  • במזמור מתוארת בקשתם של הגולים מאלוהים לזכור את השמחה לאיד של האדומים עם החורבן. איזה צורך של הגולים עולה מבקשה זו? הציעו הסבר לכך שהגולים מתייחסים לאדום לפני בבל?
מוזיקה בכל מצב
    "הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ" (תהלים לג, ב). למוזיקה היה מקום...
מוזיקה בכל מצב
"עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ." (פסוק ב)

מנגנת בתוף, צלמית חרס, המאה השמינית לפנה"ס. צילום: © המוזיאון הימי הלאומי, חיפה. באדיבות רשות העתיקות. מתוך ויקשיתוף, CC BY-SA 3.0

כן פולחני מיוחד במינו, ובו דמויות של מנגנים בחליל ובתוף. הכן נתגלה באשדוד באזור וכנראה הכן שימש לנסך או לקטורת. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא. באדיבות רשות העתיקות

 

 

"הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ" (תהלים לג, ב).

להמשך קריאה

למוזיקה היה מקום חשוב ומשמעותי בבית המקדש. הכוהנים היו מנגנים בחצוצרות והלוויים היו מנגנים בנבל ובכינור. במהלך היום נשמעו בבית המקדש נגינה ושירה של מזמורי תהילים.
הכינור שייך למשפחת כלי המיתר. משיכת הקשת על המיתרים משמיעה את הצליל, ותיבת התהודה של הכלי מגבירה אותו.

אפשר לחלק את מזמור קל"ז לשלושה חלקים:

  • פסוקים 4-1: המצב בעבר, בכי הגולים.
  • פסוקים 6-5: המצב בהווה, שבועת הגולים
  • פסוקים 9-7: התקווה לעתיד, השאיפה לנקמה באויבים.

בתקופת העתיקה (וגם כיום) נהוג לסווג את כלי הנגינה לשלוש משפחות: כלי הקשה, כלי נשיפה וכלי מיתר.

קראו את המזמור על פי החלוקה לנושאים, והתאימו בין כל חלק במזמור לבין משפחת כלי הנגינה המתאימה לו.

שִׂמחו את ירושלים וגילו בה
יום ירושלים המתואר בתהלים קל"ז הוא יום החורבן. לאחר ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים ואיחוד...
שִׂמחו את ירושלים וגילו בה
"זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם." (פסוק ז)

הרב שלמה גורן, מוקף בחיילי צה"ל, תוקע בשופר מול הכותל המערבי בירושלים. 7.6.1967. צילום: דוד רובינגר, לע"מ

יום ירושלים המתואר בתהלים קל"ז הוא יום החורבן. לאחר ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים ואיחוד העיר המזרחית והמערבית, משמעות היום התהפכה.

להמשך קריאה

"יום ירושלים", המצוין בכ"ח באייר, הפך לחג של בירת ישראל. בליל יום ירושלים ובמהלך היום עצמו מתקיימים אירועים וטקסים מיוחדים, וביניהם צעדה מיוחדת – "צעדת ירושלים".

  • האם תוכלו לחשוב על מילה או ביטוי שמקורו במקרא, ובדומה ל"יום ירושלים" משמעותו היום הפוכה?
שיר אחד, לְחָנִים רבים
אומנים רבים, בישראל ומחוצה לה, הלחינו את מזמור קל"ז. בשנת 1970 החליטה להקה אמריקאית בשם...
שיר אחד, לְחָנִים רבים
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן." (פסוק א)

אומנים רבים, בישראל ומחוצה לה, הלחינו את מזמור קל"ז. בשנת 1970 החליטה להקה אמריקאית בשם "בוני אם" (Boney M) להוציא גרסה משלה למזמור.

למילות השיר

Boney M. – Rivers Of Babylon

By the rivers of Babylon, there we sat down

Ye-eah we wept, when we remembered Zion.

By the rivers of Babylon, there we sat down

Ye-eah we wept, when we remembered Zion.

When the wicked

Carried us away in captivity

Required from us a song

Now how shall we sing the lord's song in a strange land

When the wicked

Carried us away in captivity

Requiering of us a song

Now how shall we sing the lord's song in a strange land

Let the words of our mouth and the meditations of our heart

Be acceptable in thy sight here tonight

Let the words of our mouth and the meditation of our hearts

Be acceptable in thy sight here tonight

By the rivers of Babylon, there we sat down

Ye-eah we wept, when we remembered Zion.

By the rivers of Babylon, there we sat down

Ye-eah we wept, when we remembered Zion.

By the rivers of Babylon (dark tears of Babylon)

There we sat down (You got to sing a song)

Ye-eah we wept, (Sing a song of love)

When we remember Zion. (Yeah yeah yeah yeah yeah)

By the rivers of Babylon (Rough bits of Babylon)

There we sat down (You hear the people cry)

Ye-eah we wept, (They need that???)

When we remember Zion. (Ooh, have the power)

Songwriters: Brent Dowe, Frank Farian, George Reyam, Trevor McNaughton. Rivers Of Babylon lyrics © Sony/ATV Music Publishing LLC, Universal Music Publishing Group

  • הקשיבו לשיר וחוו דעתכם: מה אתם חושבים על המנגינה שנבחרה? האם היא מתאימה לתוכן השיר?

קרדיט: By the Rivers of Babylon ( with lyrics) / Shane007, 2012

איך הגענו לבבל?
איך הגענו לבבל?
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן." (פסוק א)

  • מה בסרטון תורם להבנת המאורעות? האם הרקע לקינת גולי בבל ברור יותר כעת?

קרדיט: הכיבוש הבבלי וחורבן הבית הראשון. ערוץ היוטיוב של Megalim Institute מכון מגלי"ם

גלות בבל
הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר טלטלת הגלות, ההשתלבות...
גלות בבל
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת־צִיּוֹן׃ (תהילים קלז)

הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר טלטלת הגלות, ההשתלבות האיטית בבבל ועשרות שנים של חיים בממלכה הרחוקה, הצהרת כורש מתירה לגולים לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש.

  • בסרט מתוארת קינת הגולים בהגיעם לבבל, האם אחרי הצפיה בסרט ברור יותר מדוע הם בוכים ועל מה? מה מבין הממצאים המופיעים בסרט מראה לנו שאחרי הכל, הגולים בכל אופן משתלבים בחיים בבבל?

קרדיט: גלות בבל והצהרת כורש, 2019, מגלי"ם