סגור תצוגת כיתה
הפרק

על היראה ועל הראייה

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור נתמקד ברגעי האימה של בני ישראל ובצעקתם למשה כשהם לכודים בין מצרים לבין ‏הים. נעקוב אחר המילים המנחות בפרק ונראה כיצד הבחירה בשורשים רא"ה ויר"א, ‏והשימושים השונים שלהם, מעידים על המהפך שעברו בני ישראל מאימה וחרדה לפני ‏קריעת הים, לאמונה ושחרור מפחד המצרים לאחר מכן. ‏

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה: שאלה לדיון
נערוך היכרות כללית עם סיפור קריעת ים סוף:‏

  • כיצד לדעתכם הרגישו בני ישראל כאשר עמדו על הים רגע לפני קריעת ים סוף? וכיצד ‏הרגישו לאחר קריעת ים סוף? ‏

אפשרות שנייה: תמונה
נקרין לתלמידים את התמונה "חציית הים האדום" שצוירה ב־1640 בירוסלב שברוסיה (ראו ‏עזר הוראה: חציית הים האדום) ונדון בשאלות שבעזר ההוראה. 

אפשרות שלישית: סרטון
נצפה בסרטון קצר המתאר את המרדף של המצרים אחרי בני ישראל (ראו עזר הוראה: קטע ‏מהסרט "עשרת הדיברות". נצפה מדקה 0:28 ועד דקה1:04).‏

נשאל את התלמידים:

  • איך בני ישראל מרגישים ברגעים האלו? ‏
  • אילו מחשבות מתרוצצות בראשם? ‏
  • מה נדרש ממשה ברגעים אלו כמנהיג? ‏

בלימוד היום נראה איך הפסוקים מעבירים לנו בעזרת בחירת מילים מדוקדקת את הרגשות ‏של בני ישראל על הים. ‏

הזמנה לקריאה

הצעקה על הים – מצעקה לצעקה, פסוקים י-טז
נקרא את פסוקיםה – טז ונסביר אותם בקיצור:‏

ננחה את התלמידים לערוך רשימה של האירועים לפי סדר ההתרחשותם בפסוקים:‏

  1. פרעה שומע שעם ישראל ברח והוא אוסף את צבאו ויוצא למרדף אחריהם. ‏
  2. מצרים רודפים אחרי בני ישראל ומגיעים אליהם על חוף הים.‏
  3. בני ישראל, שמוצאים את עצמם לכודים בין הים לבין צבא מצרים, צועקים אל משה ‏ואומרים לו שהם מעדיפים לחזור למצרים מלמות במדבר.‏
  4. משה אומר לעם שלא יפחדו, ושתכף תגיע גאולת ה'.‏
  5. אלוהים אומר למשה שלא יצעק אליו אלא ירים את מטהו, והים ייבקע וכך בני ישראל יוכלו ‏לעבור בו.‏

נקרא את פסוקים י-יד ונשאל את התלמידים:‏

  • מה הביקורת של העם וכיצד עונה לה משה? ‏
  • האם הוא עונה לטענותיהם? ‏

נבקש מהתלמידים לקרוא את תלונת העם למשה (פסוקים יא-יב) בטון המתאים. ‏

  • האם יש כאן כעס, פחד, ביקורת או התנשאות? ‏
  • באיזה טון עונה משה? (מנחם, מתנצל, מרגיע או מתגונן?) ‏

נשים לב שמשה אינו עונה כלל לטענות שמעלה כלפיו העם. הוא אומר להם: "אַלתִּירָאוּ"– ‏כלומר, מזהה מאחורי הדברים שלהם פחד ומנסה להרגיע אותם, במקום להיכנס איתם לדיון. ‏

נקרא את פסוקים טו-טז – מענה ה' למשה ‏

  • מה ההבדל בין דברי ה' למשה לבין דברי משה לישראל? (משה מנסה להרגיע את ‏העם בהבטחות בנוגעלגדולת ה', ה' נותן למשה הוראות פרקטיות, אומר לו שאין זה ‏זמן לנאומים)‏
  • מה פירוש המילים "מַה תִּצְעַק אֵלָי"?‏

נקרין על הלוח את דעות הפרשנים בנוגע לפסוק זה (ראו דף עבודה: פרשנים לפסוק טו) ‏ונשאל את התלמידים: ‏

  • כיצד הגיב משה לצעקת העם, לפי כל דעה? (לפי רש"י, משה לא ענה לעם, אלא ‏התפלל לה'. לפי ספורנו, משה צעק בחזרה על העם ונזף בהם, כי פחד שלא ‏יקשיבו לו ולא ייכנסו לים) ‏

נשאל את התלמידים:‏

  • מתי ראינו כבר את בני ישראל צועקים בסיפור יציאת מצרים? (שמות פרק ב פסוק ‏כג)‏
  • מה לדעתכם עשוי להיות הקשר בין הצעקות? (למשל, חוסר האונים של בני ישראל ‏כעבדים, התלות המוחלטת שלהם בקב"ה)‏
  • מדוע עכשיו, באירוע הסיום של יציאת מצרים, שוב מופיעה הצעקה? (אולי הצעקה ‏רומזת לנו לעונש שהמצרים עתידים לקבל, כאות לכך שהצדק הולך להיעשות)‏

נשים לב כי יש כאן חזרה על מוטיביםשהופיעו בתחילת סיפור יציאת מצרים: הצעקה ‏לאלוהים (שמות פרק ב פסוק כג) והשימוש במטה כדי לחולל נס במקור מים (שמות פרק ז ‏פסוק יט). קריעת ים סוף היא המאורע המסיים את סיפור יציאת מצרים והיא סוגרת מעגל ‏לתחילתו. אנו נראה כעת שמתרחש בה גם שחרור של בני ישראל מן הפחד ממצרים. ‏

נעבור לעבודת כיתה בעקבות המילים המנחות בפרק יד. בדף העבודה: הפחד והאומץ, ‏בעקבות המילים המנחות בפרק יד נעקוב אחר כמה מילים מנחות ונראה כיצד הן תורמות ‏למשמעות הטקסט. 

לאחר העבודה בדף העבודה נדון בנקודות אלה במליאה:‏

  • דבריה של נחמה לייבוביץ' הן דוגמה מצוינת למגוון המשמעויות, שיכולות אף לסתור ‏זו את זו, שאפשר להעניק לאותה מילה מנחה באותו קטע. הפרשנות היא בעיני ‏הקורא. ‏
  • מתוך המדרש על נחשון נסב את תשומת לב התלמידים לכך שחז"ל מתארים ‏שלמרות התרחשות הנס, (או לפני הנס לפי חלק מהמדרשים) היה צריך למשוך את ‏עםישראל לתוך הים, ומה ששבר את הפחד הוא האומץ של אדם אחד, נחשון, שקפץ ‏לתוך הים. ‏

נשאל את התלמידים: ‏

  • למה לדעתכם העם פחד? ממה הם חששו? (למשל, מההליכה אל הלא ידוע, הליכה ‏בין שני קירות של מים עלולה להיות מפחידה) ‏
  • מה המשמעות של להיות ראשון? (הראשון מוכן להתנסות בלאידוע כאשר אין מישהו ‏אחר שאפשר לסמוך עליו. הראשון נושא באחריות, מרגיע את האחרים ומראה להם ‏שלא קרה לך כלום)‏

היראה והראייה – מפחד לאמונה
נקפוץ לפסוקים ל-לא החותמים את הפרק, ונבין בעזרת המילים המנחות שפגשנו את ‏התהליך שעובר עם ישראל בקריעת ים סוף – מיראה מהמצרים לראיית אלוהים ויראה ממנו. ‏מפחד של עבדים מאדוניהם לאמונה באל.‏

נכתוב על הלוח את המילים "ראה" ו"ירא" (חשש, פחד). ‏

  • מה הקשר בין הראייה ליראה? ‏
  • מתי מופיע כל אחד מן השורשים?‏
  • מתי הגלגל מתהפך?‏
  • מה המשמעות של זה?‏
  • מה נובע ממה? (הראייה החיצונית מובילה לפחד פנימי, אך גם פחד יכול להוביל ‏אותנו לשים לב דווקא לדברים מסוימים ולא לאחרים)

הנס המוחשי של קריעת ים סוף חולל שינוי בראייה של בני ישראל: בני ישראל יראים ‏בהתחלה ממצרים. משה אומר להם "אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'".(פסוק יג). לאחר ‏נס קריעת הים כתוב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם,‏‎ ‎וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה ‏אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". הראייה החיצונית מובילה ‏את עם ישראל לשינוי פנימי ושחרור פנימי. ‏

  • מהו התהליך הזה? (לפני הנס עם ישראל עדיין חוששים ממצרים ומתנהגים כמו ‏עבדים שמפחדים מאדונם שרודף אחריהם. הנס והתבוסה של מצרים משחרר אותם ‏מהפחד ממצרים, והם כעת מאמינים בה' ויראים ממנו, ולא מבשר ודם. יש כאן תהליך נפשי של שחרור מהפחד והכרה במנהיגות‎ ‎אלוהים)‏

מבט לחיים

נזמין‎ ‎את‎ ‎התלמידים‎ ‎לעצום‎ ‎עיניים‎ ‎ולהיזכר‎ ‎במקרה‎ ‎שמראה‎ ‎מסוים‎ ‎גרם‎ ‎להם‎ ‎פחד:‏
חשבו על מקרים שבהם הראייה גרמה לכם לפחד וההפך- שהפחד גרם לכם לראות משהו ‏מסוים ולא את התמונה המלאה.‏

  • האם‎ ‎עצימת‎ ‎עיניים‎ ‎מסייעת‎ ‎לכם‎ ‎להתגבר‎ ‎על‎ ‎פחד‎ ‎או‎ ‎מעצימה‎ ‎אותו?‏

נאזין עם התלמידים לשיר "אל תפחד" של אהוד בנאי (ראו עזר הוראה: אל תפחד). ‏
נשאל אותם: ‏

  • על איזה פחד הכותב מדבר? ‏
  • כיצד הוא מרגיע את מי שמפחד? ‏
  • מה הוא מציע כדי להתגבר? ‏
  • האם חשתם פעם יראה כלפי משהו או מישהו? מתי? מה גרם לזה?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בצעקת בני ישראל על הים הסוגרת מעגל לצעקת בני ישראל על שעבוד מצרים. ‏לאחר מכן, דרך העיון במילה מנחה, דנו ברגעי היראה ממצרים המתחלפים ברגעי אמונה ‏והודיה למראה הנס הגדול שעשה ה' לעם ישראל. ‏
מיומנויות: איתור מילים מנחות ודיון במשמעויותיהן, לימוד מדרש, דיון ושיתוף אישי.‏
מתודות: שיעור זה עשיר בערוצי למידה ויזואליים- בסרט ובתמונה. נוסף על כך נעשה בו ‏שימוש בדיון ושיח כיתתי ואישי

אפשר עוד...
  • עיון רחב ומעמיק בהופעותיה השונות של המילה המנחה במקרא, ובדרכה ‏של נחמה ליבוביץ' בפענוח משמעויותיה. ‏
  • השורשים רא"ה ויר"א חוזרים באופן בולט גם בסיפור עקדת יצחק. המדרש ‏קושר בין סיפור עקדת יצחק לפרקנו, ובמאמרו של א' שי על עקדת יצחק ‏וקריעת ים סוף נמצא פירוש יפה על הקשר בין הסיפורים. ‏
  • מצגת עם יצירות אמנות רבות העוסקות בקריעת ים סוף. ‏
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חציית הים האדום
‏"חציית הים האדום"- ‏Crossing the Red Sea, a wall painting from the 1640s in Yaroslavl,...
חציית הים האדום

‏"חציית הים האדום"- ‏
Crossing the Red Sea, a wall painting from the 1640s in Yaroslavl, Russia‎
Ghirlandajo‏, בתוך ויקיפדיה. ‏

  • מה בני ישראל רואים ברגע הזה? ‏
  • כיצד הם מרגישים בשעה שהם רואים זאת?‏
קטע מהסרט "עשרת הדיברות"‏
נצפה מדקה 0:28 עד 1:04 בסרטון קריעת ים סוף מתוך הסרט "עשרת הדיברות" בקישור ‏זה:‏...
קטע מהסרט "עשרת הדיברות"‏

נצפה מדקה 0:28 עד 1:04 בסרטון קריעת ים סוף מתוך הסרט "עשרת הדיברות" בקישור ‏זה:‏

פורסם על ידי Bar Mitzvah in Israelב־30 באוגוסט 2015.‏

  • איך בני ישראל מרגישים ברגעים האלו? ‏
  • אילו מחשבות מתרוצצות בראשם? ‏
  • מה נדרש ממשה ברגעים אלו כמנהיג? ‏
אל תפחד
השיר של אהוד בנאי "אל תפחד": פורסם על ידי מוזיקה ישראלית
אל תפחד

השיר של אהוד בנאי "אל תפחד":

פורסם על ידי מוזיקה ישראלית

דפי עבודה והעשרה
אופיו של העם
היה רבי מאיר אומר – כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה....
אופיו של העם
"...וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'."
(יד, י)

shutterstock.com

היה רבי מאיר אומר – כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה.
אמר לו רבי יהודה: לא כך היה המעשה, אלא זה אומר: אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו עמוד ב – דף לז עמוד א)

מה קרה ברגעי האימה שלפני חציית ים סוף, כאשר בני ישראל היו נתונים בין הים לבין צבא פרעה המאיים להרוג אותם? רגעים אלה הציתו את דמיונם של רבים, וביניהם גם חז"ל.

  • לפי המדרש, מה התרחש באותם הרגעים?
  • נקודת המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה משקפת תפיסה שונה בנוגע לאופיו של עם ישראל היוצא ממצרים. מה הוא אופיו של העם לפי כל אחד מהם?
הוגן או לא?
האופן שבו פועל אלוהים בפסוק זה מעורר אי נוחות. האם זה מוסרי לחזק את לב...
הוגן או לא?
"וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו."
(יד, יז)

shutterstock.com

האופן שבו פועל אלוהים בפסוק זה מעורר אי נוחות. האם זה מוסרי לחזק את לב פרעה, ובכך למעשה לאלץ אותו בעל כורחו לרדוף אחרי בני ישראל – היישר אל מותו?

לקריאת המדרש

המדרש מציע הסבר מוסרי לפועלו של אלוהים:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" – שלא היה בלב פרעה לרדוף אחר בני ישראל. אבל הקב"ה נתן בליבם לרדוף אחר בני ישראל, שגזרו "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", לפיכך "וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם". וזהו שאמרו חכמינו ז"ל – במידה שאדם מודד בה מודדין לו

(מדרש אגדה, שמות יד, ד, א)

  • על פי המדרש, אלוהים פעל לפי העיקרון של "מידה כנגד מידה". הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בפרק.
  • העיקרון של "מידה כנגד מידה" נתפס כהתגלמות הצדק – האם אתם מסכימים עם התפיסה הזאת?
קפיצה נחשונית
על פי המדרש, כשעמדו בני ישראל על שפת הים, עוד לפני שהים נבקע לשניים, התרחש...
קפיצה נחשונית
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'..."
(יד, יג)

shutterstock.com

על פי המדרש, כשעמדו בני ישראל על שפת הים, עוד לפני שהים נבקע לשניים, התרחש ויכוח סוער בין כולם מי ייכנס ראשון למים, שהרי כולם פחדו להיכנס. תוך כדי ויכוח קפץ נחשון בן עמינדב משבט יהודה לתוך המים, ובכך היה הראשון שהפגין אמונה ותעוזה. מכאן צמח הביטוי "קפיצה נחשונית" – קפיצה נועזת, סמל לתעוזה חלוצית, להעזה לפרוץ דרך, לפעולה פתאומית ואמיצה.

  • לפי המדרש, נחשון קפץ לים עוד לפני שנבקעו המים. שערו – מה הן התכונות של אדם שעושה מעשה כזה?
  • האם אתם מכירים אנשים שעשו קפיצה נחשונית בחייהם? מה הן התכונות הייחודיות שלהם, שבזכותן הצליחו לנהוג כפי שנהגו.
ביד רמה
בני ישראל מתוארים כמי שיוצאים ממצרים "ביד רמה". הפירוש המילולי הוא – ביד מורמת, ומשמעות...
ביד רמה
"...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה."
(יד, ח)

shutterstock.com

בני ישראל מתוארים כמי שיוצאים ממצרים "ביד רמה". הפירוש המילולי הוא – ביד מורמת, ומשמעות הביטוי היא – בגאווה, באומץ, לא כנמלטים אלא לעיני כול.
היום משתמשים בביטוי זה כדי לתאר סגנון הנהגה סמכותי שאין עליו עוררין. מנהיג ששולט ביד רמה הוא מנהיג חזק וסמכותי.

  • אף שבני ישראל היו עבדים שיצאו בחופזה ממצרים, הם מתוארים כמי שיצאו ממנה "ביד רמה". מה גרם להם לחוש כך, על אף הנסיבות הקשות?
ניסים
"מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵסאֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת...
ניסים
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם."
(יד, כב)

המשורר יהודה עמיחי מקריא משיריו, צילום: יאיר מדינה, מתוך ויקישיתוף

"מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס
אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת הַיָּם
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו
וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת."

קטע מהשיר "ניסים"/ יהודה עמיחי. מתוך הספר שעת החסד

  • הסיפורים המכוננים בקורות העם קרו בסופו של דבר ליחידים. כיצד עמיחי מתאר את אירוע חציית ים סוף? איזו התבוננות הוא מציע לנו על המאורע הזה ועל מאורעות אחרים בחיים?
חציית הים
הפסל משה חוצה את ים סוף של האומן פיליפ רטנר, מורכב משני אלמנטים, המייצגים את האדם...
חציית הים
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה."
(יד, טז)

משה חוצה את ים סוף. פיליפ רטנר. באדיבות האומן.

הפסל משה חוצה את ים סוף של האומן פיליפ רטנר, מורכב משני אלמנטים, המייצגים את האדם ואת הטבע. משה, בבגד אדום המדגיש את תפקידו ואת חשיבותו, מניף את המטה ואת ידיו כלפי מעלה. מצד אחד משה מוצג כמבצע הנס, ומצד שני כשליח האל. גלי הים העצומים המקיפים אותו נשמעים לפקודתו. הממדים הקטנים של משה בהשוואה לים מבטאים בעת ובעונה אחת את גודל תפקידו ואת משניותו, כי הרי גם הים סר למרותו של האל.

  • התבוננו ביצירות אומנות נוספות המתארות את חציית ים סוף, בקישור או במקורות אחרים. הציגו זוויות אחרות על אותו האירוע, כפי שבאות לידי ביטוי ביצירות האומנות.
דרך ארץ פלשתים
המפה מציעה מסלולים אפשריים למסע בני ישראל ממצרים לכנען. הקושי בזיהוי המסלול נובע הן מהיעדר...
דרך ארץ פלשתים
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה."
(יג, יז)

מסלולים אפשריים למסלול יציאת בני ישראל ממצרים. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

המפה מציעה מסלולים אפשריים למסע בני ישראל ממצרים לכנען. הקושי בזיהוי המסלול נובע הן מהיעדר מקורות חיצוניים ועדויות ארכאולוגיות על המסע במדבר, והן מאופיו האגדי של המקור המקראי.

  • איזה מסלול המופיע במפה נפסל על פי הסיפור המקראי (רמז – פרק יג, פסוק יז)? הסבירו מדוע.
ים או מדבר?
המקומות הגאוגרפיים הנזכרים בפרק יג ובפרק יד מעלים תמיהה – האם אומנם היה צורך בנס...
ים או מדבר?
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם."
(יד, ב)

מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

המקומות הגאוגרפיים הנזכרים בפרק יג ובפרק יד מעלים תמיהה – האם אומנם היה צורך בנס קריעת ים סוף?
העם פנה לדרום-מזרח, מסוכות לאיתם. אף שיש מחלוקות רבות בדבר מסלול מסעם של בני ישראל, על תופעה גאוגרפית אחת אין עוררין – איתם נמצאה בקצה המדבר (יג, כ), בקצה המערבי של מדבר סיני, כלומר – מעברו המזרחי של ים סוף. בעת הליכה בחלקים גדולים של צפון-מערב חצי האי סיני אין כל צורך לחצות ים (בתקופת המקרא טרם נכרתה תעלת סואץ, המפרידה בין סיני למצרים).

  • היעזרו במפה ובקטע הקריאה, והעלו השערות מדוע כלל המסלול של יציאת מצרים את חציית הים.
סוס רכב פרעה
  מרכבת הקרב המצרית הייתה מהירה, קלילה ובעלת כושר תמרון, והייתה בסיס יציב ונוח להפעלת...
סוס רכב פרעה
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ, עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן."
(יד, ט)

מרכבה מצרית. תחריט המתאר את מהלך הקרב של פרעה רעמסס ה III, לוקסור, מצרים. shutterstock.com

מרכבה מצרית מתקופת המלך תות ענח' אמון. © Traumrune, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

מרכבת הקרב המצרית הייתה מהירה, קלילה ובעלת כושר תמרון, והייתה בסיס יציב ונוח להפעלת נשק. השתמשו בה כאמצעי תחבורה להעברת לוחמים לשדה הקרב, אבל בעיקר להסתערות על כוחות רגליים בשדה הקרב.

להמשך קריאה

המרכבה מוזכרת לראשונה בתנ"ך בסיפור עלייתו לגדולה של יוסף בבית פרעה (בראשית מא, מג). מציורי קיר הכוללים תיאורי קרבות, וגם על פי ממצא נדיר ושלם של המרכבה הטקסית של המלך תות ענח' אמון, אנחנו יכולים לשחזר כיצד נראתה מרכבת קרב מצרית.
המרכבות שימשו בחיי היום-יום את האצילים ואת בעלי היכולת במצרים, וכן את המלכים בחיי היום-יום ובקרבות. ביומני המסע של תחותמס השלישי, מלך מצרים במאה ה-15 לפנה"ס, מצוין כי הוא לקח ממגידו שלל של מרכבות כסף וזהב ומרכבות צבועות. 

  • חפשו באתר dicta את המילים "רכב" ו"מרכבה". מה אפשר ללמוד מתוצאות החיפוש בשילוב עם קטע המידע?
רוח קדים
רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר. היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.חוקרים...
רוח קדים
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם."
(יד, כא)

Photo by Alex Seinet on Unsplash

רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר. היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.
חוקרים ומדענים ניסו להציע הסברים מדעיים לכך שהים נסוג ובני אדם יכלו ללכת בתוכו. על פי אחד ההסברים מדובר היה ברוח חזקה, רוח קדים.

  • חפשו באתר dicta את הצירוף "רוח קדים". מה אפשר ללמוד על הרוח הזאת מתוצאות החיפוש?
קריעת ים סוף
לאחר יציאת מצרים מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות: המרדף המצרי עד ים סוף, תלונות על...
קריעת ים סוף
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם."
(יד, כג)

לאחר יציאת מצרים מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות: המרדף המצרי עד ים סוף, תלונות על מחסור במים ובאוכל ואפילו מלחמה נגד עמלק.

  • לפי הסרטון – כיצד מוצגים בני ישראל בעת בריחתם ממצרים, ומה המסר של נס חציית ים סוף?

קרדיט: קריעת ים סוף / פרשת בשלח / 929 תנך ביחד

נס כפול
קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים מתוארות כנס כפול – אלוהים קרע עבור בני...
נס כפול
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה."
(יד, טז)

קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים מתוארות כנס כפול – אלוהים קרע עבור בני ישראל את הים כדי לאפשר להם לעבור בו ביבשה, ולאחר מכן החזיר את הים לקדמותו כדי להשמיד את צבאו של פרעה. בני ישראל נקראו לחזות בנס הכפול זה כדי שיוכלו לספר לבניהם ולבני בניהם ולכל הדורות על גודל הנס.

  • כיצד באים לידי ביטוי גודלו של הנס ועוצמתו בסרט "משה נסיך מצרים"?
  • אילו אלמנטים בסרט מתארים את גודל האירוע?

קרדיט: The Prince of Egypt 1998 : Red Sea