סגור תצוגת כיתה
הפרק

פגישת אליהו ועובדיהו

פסוקים א-יז

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נבחן את דמותו של עובדיהו, ונראה כיצד הוא פועל בביתו של אחאב בעודו נאמן לאלוהים ולאליהו. נדון בדמותו לאור מעשיו של אליהו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה:
הגדרה ודיון: נקרא לתלמידים את ההגדרה לנאמנות כפולה וניגוד עניינים.
נשאל:

  • האם אתם מכירים מחייכם מצבים של נאמנות כפולה? האם שמעתם על מצבים כאלה? מה האתגרים שהם מעלים?

הצעה שנייה:
כתיבה יצירתית: מה עושים עם הבצורת הזאת?
נבקש מהתלמידים לבחור בין דמותו של אליהו לדמותו של אחאב, ולכתוב דף מתוך יומנה האישי של הדמות שבחרו.
הבצורת שהטיל אליהו על ישראל בעקבות חטאי בית אחאב נמשכת שלוש שנים, איך כל דמות מרגישה בתוך הבצורת? האם היא מרגישה אחריות, או שמא מאשימה גורם אחר? איך הדמות מציעה להתמודד עם המצב?

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים את פסוקים א-ב, ובהם ההודעה על סיום הבצורת.
נשאל:

  • כיצד לדעתכם יגיב אחאב לבשורת אליהו? (ישמח, כי סוף-סוף נגמרה הבצורת, או יכעס, כי הוא רואה באליהו את מי שהביא את הבצורת מלכתחילה)

מילים מנחות ומשמעותן

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ג-ו, ונשאל:

  • מה עושה איזבל? (מכריתה – הורסת, הורגת – את נביאי ה')
  • מה עושה אחאב? (במקום להציל חיי אדם, הוא דואג שלא ייכרתו הבהמות)
  • את הפעולות של איזבל ואחאב מתארים בעזרת השורש כ.ר.ת. מדוע לדעתכם בחרו להשתמש באותו שורש? (כדי ליצור מעין השוואה בין הדמויות)

לשורש כ.ר.ת יש תפקיד אירוני. איזבל, בחסות אחאב, מכריתה אנשים חפים מפשע, אך אחאב עושה כל מאמץ כדי שהבהמות לא ייכרתו. הדבר מעיד על סולם הערכים של בני הזוג: סוסים חשובים יותר מנביאי ה'.
נחלק לתלמידים דף עבודה על פסוקים ו-טו (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

פעולותיו של עובדיהו

נשאל את התלמידים: מה אנחנו יודעים על עובדיהו? נכתוב את התשובות על הלוח.

  • מה אנחנו יכולים ללמוד מהשם שלו? (מדרש שם – עבד אלוהים: כבר משמו אנחנו יודעים שיש לו מחויבות כלפי אלוהים)
  • מה אנחנו יכולים ללמוד מהמילים "אשר על הבית" בפסוק ג? (עובדיהו בעל תפקיד אצל אחאב. סביר להניח שהוא קרוב למלך, כי שניהם הולכים יחד לחפש אחר חציר)
  • עובדיהו החביא מאה מנביאי אלוהים כדי שאיזבל לא תפגע בהם

נקרא את פסוקים ח-יד ונשאל:

  • לפי הכתוב, מדוע עובדיהו חושש שאחאב יהרוג אותו? (עובדיהו אומר שאחאב השביע את כל העמים והממלכות שיפגע במי שיחביא את אליהו. אם עובדיהו יודיע לו על בואו, אחאב עלול לחשוב שהוא החביא אותו (פסוק י). עובדיהו יודע שאליהו הוא שליח אלוהים, אך חושש שבזמן שילך לאחאב אליהו ייעלם, ואחאב יחשוב שהוא שיקר לו ויהרוג אותו (פסוק יב))
  • למה שאחאב יחשוב שעובדיהו החביא את אליהו? (לפי פסוק יג, בזמן שאיזבל הרגה את נביאי אלוהים, עובדיהו החביא מאה נביאים כדי להגן עליהם)

נחלק לתלמידים דף עבודה על הפרשנויות של רד"ק ומצודת דוד (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

בפרק יז אליהו מטיל את הבצורת ועוזב, אך עובדיהו לעומתו נשאר בבית אחאב כבעל תפקיד: הוא מנסה להציל מה שאפשר, ומחביא את נביאי אלוהים.
נשאל:

  • לדעתכם, האם עובדיהו מציג את אליהו באור חיובי או שלילי?

נדגיש שאליהו הוא נביא, ואילו עובדיהו ירא אלוהים. אנו לא מצפים מהם להתנהגות דומה.
נשאל:

  • למה אנחנו מצפים מכל אחד מהם?
  • אם אנחנו מתנגדים למערכת מסיבה כלשהי, האם עדיף לבקר אותה מבחוץ או לשנות מבפנים? למה?

המפגש בין אליהו לאחאב

נשאל את התלמידים אם הם מכירים את המושג "עוכר ישראל". נגיד לתלמידים שבימינו, השימוש בכינוי "עוכר ישראל" הוא למי שפועל נגד העם היהודי (מתוך מילון הרשת "מילוג").

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים טז-יח. אחאב ואליהו מאשימים זה את זה בעכירת ישראל.
נשאל:

  • מה הסיבה להאשמות הקשות, לפי אחאב ולפי אליהו? כתבו את הטיעונים של אחאב ושל אליהו (אחאב מאשים את אליהו בהיותו עוכר ישראל כי הביא על העם בצורת, אסון כלכלי וסבל. אליהו מאשים את אחאב בהיותו עוכר ישראל כי בחטאיו הביא באסון על ישראל, ולטענתו הסיבה לבצורת היא דתית)

אפשר לבקש מהתלמידים לחבר נאומי הסבר קצרים, שבהם אחאב מסביר למה אליהו הוא עוכר ישראל, ואליהו מסביר למה אחאב הוא עוכר ישראל.
נשאל את התלמידים:

  • למי לדעתכם מתאים יותר התיאור עוכר ישראל, לאחאב או לאליהו?

מבט לחיים

בפרק עולה המורכבות בדמותו של עובדיהו. נשאל את התלמידים:

  • למי לדעתכם עובדיהו נאמן?
  • מדוע הוא נמצא בבית אחאב, אם הוא חותר תחת החלטותיה של איזבל?
  • אילו דרכים אתם מכירים להתנגדות למשטר?
  • באילו דרכים בוחרים אליהו ועובדיהו?
  • האם לדעתכם יש לשיטת התנגדות אחת עדיפות על אחרת?

נבקש מהתלמידים לחשוב על התנגדות למשטר שהם מכירים מההיסטוריה, או מאירוע אקטואלי.

  • באיזו שיטה השתמשו המתנגדים? מה היתרון או החיסרון של שיטת ההתנגדות הזו? מדוע?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את דמותו של עובדיהו, וראינו כיצד הוא פועל בבית אחאב אך נותר נאמן לאלוהים. דנו בדמותו לאור דמותו של אליהו.
מיומנויות: מילים מנחות, מדרש שם, פרשנות ימי הביניים.
מתודות: קריאה עצמאית וזיהוי מילים מנחות בטקסט, ניתוח פרשנות ימי הביניים.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
נאמנות כפולה
נאמנות כפולה היא נאמנות לשני אינטרסים נפרדים, שכרוך בה פוטנציאל לניגוד עניינים. ניגוד עניינים או...
נאמנות כפולה

נאמנות כפולה היא נאמנות לשני אינטרסים נפרדים, שכרוך בה פוטנציאל לניגוד עניינים.
ניגוד עניינים או ניגוד אינטרסים הוא מצב שבו אדם ממלא תפקיד בעת שיש לו אינטרס נוסף, סותר, שעלול להשפיע על החלטותיו ולהוות שיקול זר.

מתוך הערך "נאמנות כפולה (אתיקה)" בוויקיפדיה

ענו על השאלה:

  • האם אתם מכירים מחייכם מצבים של נאמנות כפולה? האם שמעתם על מצבים כאלה? מה האתגרים שהם מעלים?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
נקודת המבט של הַפָּר
פרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ מִיָּד נִמְשַׁךְ וְהָלַךְ אַחֲרָיו, וְאוֹתוֹ הַפָּר שֶׁעָלָה לְשֵׁם הַבַּעַל – נִתְקַבְּצוּ כָּל...
נקודת המבט של הַפָּר
"וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים." (פסוק כג)

shozia17/shutterstock.com

לקריאת המדרש

פרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ מִיָּד נִמְשַׁךְ וְהָלַךְ אַחֲרָיו, וְאוֹתוֹ הַפָּר שֶׁעָלָה לְשֵׁם הַבַּעַל –

נִתְקַבְּצוּ כָּל נְבִיאֵי הַבַּעַל וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה לְהָזִיז אֶת רַגְלָיו מִן הָאָרֶץ וְלֹא יָכְלוּ.

עַד שֶׁפָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: לֵךְ עִמָּהֶם.

הֵשִׁיב הַפָּר וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ לִפְנֵי כָּל הָעָם: אֲנִי וַחֲבֵרִי יָצָאנוּ מִבֶּטֶן אַחַת,

מִפָּר אֶחָד, וְגָדַלְנוּ בְּמִרְעֶה אֶחָד, עַל אֵבוּס אֶחָד,

וְהוּא עָלָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עָלָיו,

וַאֲנִי עָלִיתִי בְּחֵלֶק הַבַּעַל לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי!

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: פַּר, פַּר, אַל תִּירָא, לֵךְ עִמָּהֶם וְאַל יִמְצְאוּ עֲלִילָה,

שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עַל יַד זֶה שֶׁעִמִּי, כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ עַל יָדְךָ.

אָמַר לוֹ: וְכָךְ אַתָּה מְיָעֲצֵנִי? שְׁבוּעָה, אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּמְסְרֵנִי אַתָּה בְּיָדָם!

מִיָּד – "וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם" (שם, כו).

מִי נָתַן לָהֶם? – אֵלִיָּהוּ.

מבוסס על: מדרש תנחומא, פרשת מסעי, דרשה ח; מדרש במדבר רבה, פרשת מסעי, דרשה ט; מדרש ילקוט שמעוני, ספר מלכים א, רמז ריד.

  • המדרש מסופר מנקודת מבטו של הפר שמסר אליהו לנביאי הבעל. ספרו את הסיפור מנקודת מבט נוספת (למשל: נביא בעל, אליהו, בן ישראל).
התחבולה של נביאי הבעל
"וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה", וכי הוא עשה? והלא הם עשו? אלא מלמד שחיאל עשאו...
התחבולה של נביאי הבעל
"...וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה." (פסוק כו)

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

"וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה", וכי הוא עשה? והלא הם עשו?

אלא מלמד שחיאל עשאו נבוב ושמו אותו בתוכו, ואמרו לו: כשתשמע את הקול מיד חתה האש אשר בידך והדלק מתחתיו, מיד זימן הקב"ה נחש ונשכו ומת.

(ילקוט שמעוני, מלכים א, יח)

  • מה מוסיף המדרש על מה שמופיע בפרק? מדוע לדעתכם היה צורך להוסיף על הפרק?
עֹכֵר יִשְׂרָאֵל
ממלכת ישראל סובלת מבצורת ארוכה. המלך אחאב מחפש אשם ומכנה את אליהו "עוכר ישראל", כלומר...
עֹכֵר יִשְׂרָאֵל
"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה…" (פסוקים יז-יח)
אליהו הנביא מול אחאב, איור משנת 1350 לערך, מאוסף: Hochschul und Landesbibliothek Fulda, ויקישיתוף

אליהו הנביא מול אחאב, איור משנת 1350 לערך, מאוסף: Hochschul und Landesbibliothek Fulda, ויקישיתוף

ממלכת ישראל סובלת מבצורת ארוכה. המלך אחאב מחפש אשם ומכנה את אליהו "עוכר ישראל", כלומר זה שגרם לאסון והביא למותם של רבים בישראל.

להמשך קריאה

אליהו לא נשאר חייב – הוא מטיח באחאב בחזרה את מילותיו ומאשימו בהכנסת העבודה הזרה לממלכה.
גם בימינו רווח הביטוי "עוכר ישראל", והוא משמש כינוי לאדם המביא אסון על עם ישראל. פעמים רבות הביטוי משמש גם כלי ניגוח פוליטי, כדי להוציא עמדה או אדם מחוץ לשיח המקובל והלגיטימי שלנו כעם.

הביטוי "עוכר ישראל" משמש כאמור גם כלי ניגוח פוליטי, כדי להוציא עמדה או אדם מחוץ לשיח הפנים-ישראלי המקובל והלגיטימי.

  • הביאו דוגמה לכך והביעו דעה – האם היה מקום לשימוש בביטוי קשה זה במקרה שבחרתם.
פסחים על שתי הסעפים
על הר הכרמל, רגע לפני העימות עם נביאי הבעל, אליהו מציב מראה בפני העם. הוא...
פסחים על שתי הסעפים
"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר." (פסוק כא)
איור: מיכל בן-חמו, מתוך אתר 929-תנך ביחד.

איור: מיכל בן-חמו, מתוך אתר 929-תנך ביחד.

על הר הכרמל, רגע לפני העימות עם נביאי הבעל, אליהו מציב מראה בפני העם.

להמשך קריאה

הוא ממשיל את התנהגותם – חוסר הבחירה שלהם באמונה אחת – לזו של אדם צולע (פִּסֵּחַ) שנשען בכל פעם על רגל אחת ואינו יציב על אף אחת מהן. אליהו יוצא נגד אמונת העם באלוהי ישראל ובבעל במקביל (סִינְקְרֶטִיזְם – שילוב אמונות), ודורש מהם להכריע. תגובת העם – שתיקה. בימינו משמעות הביטוי "פוסח על שתי הסעיפִּים" דומה – היסוס וחוסר הכרעה בין שתי דרכי פעולה.

משמעות הביטוי "לפסוח על שתי הסעיפִּים" היא היסוס וחוסר הכרעה בין שתי דרכי פעולה.

  • האם לדעתכם יש מקרים שבהם הדרך הנכונה לפעול היא דווקא דרך ההיסוס, דרך ביניים? הביאו דוגמה
ציורי הקיר של דורא אירופוס
  דורא אירופוס הייתה עיירה קטנה ששכנה על צומת דרכים בלב המדבר בצפון-מזרח סוריה. באמצע...
ציורי הקיר של דורא אירופוס
"וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים, וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ." (פסוק לד)

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

 

דורא אירופוס הייתה עיירה קטנה ששכנה על צומת דרכים בלב המדבר בצפון-מזרח סוריה.

להמשך קריאה

באמצע המאה ה-3 לספירה התגוררו בה כ-250 יהודים, שהיו אחד מן המיעוטים הרבים שחיו בעיר וסיפקו את צורכי הצבא הרומאי והשיירות.

דורא חרבה בשנת 256 לספירה במלחמה בין הפרתים והרומאים, ומאז לא נבנתה מחדש. ב-1932 התגלו באתר שרידי בית כנסת מפואר שהיה מעוטר בעשרות ציורי קיר (פרסקאות) נרטיביים המתארים סיפורים מן המקרא.

אליהו הנביא הוא אחד הגיבורים המרכזיים המתוארים על קירות בית כנסת זה. חוקרי תולדות האומנות סבורים כי ציורים אלה ממחישים את המקום החשוב של אליהו כמבטא את התקוות המשיחיות של עם ישראל לגאולה מהשעבוד לגויים.
תיאור מעמד הכרמל נחלק לשניים, בבית הכנסת של דורא אירופוס. סצנה אחת נשענת על פְּשָׁט הכתוב והשנייה על הדְרָשׁ. בסצנה הנשענת על הכתוב נראות ארבע דמויות לבושות בבגדים קצרים (המאפיינים משרתים) ממלאות את צו הנביא ויוצקות מים על הקורבן. בסצנה הנשענת על המדרש נראה הנחש שנשלח להכיש את חיאל (מי שהיה אמור להדליק את האש בחשאי).

  • איזו תמונה אתם מעדיפים? את התמונה המתארת את פשט הכתוב או את זאת המתארת את המדרש?
היתומים והאלמנות של נביאי הבעל
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת – חיים גורי וְקוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם עַל הַכַּרְמֶל וּזְבוּלוּן בּוֹאֲכָה הֶהָרִים, עוֹפֶרֶת וְזָהָב....
היתומים והאלמנות של נביאי הבעל
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם, וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם." (פסוק מ)

המשורר חיים גורי נואם במהלך טקס הזיכרון לחטיבת הראל למפקדה הראשון יצחק רבין, בירושלים. צילום: מרק ניימן, לע"מ.

למילות השיר

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת – חיים גורי

וְקוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם עַל הַכַּרְמֶל וּזְבוּלוּן בּוֹאֲכָה הֶהָרִים,
עוֹפֶרֶת וְזָהָב.
אָז נַחֲלֵי אַכְזָב הָיוּ לְנַהֲרוֹת אֵיתָן, הוֹלְכִים אֶל יָם הָעֲרָפֶל.
גַּם הַקִּישׁוֹן, מִשְׁכַּן הָאֶבֶן, הַלְּטָאָה וְהַצְּרָעוֹת.

וְקוֹל הֲמוֹן-הַגֶּשֶׁם שֶׁשָּׁטַף אֶת דַּם הַנְּבִיאִים הָהֵם בְּשֶׁבֶר עֲנָנִים.
וְלֹא נִשְׁמַע בַּמֶּרְחָק הָאָפֹר מִסְפֵּד נְשׁוֹתֵיהֶם,
לְצַעַר וּלְבוּשָׁה.
אַךְ זִקְנֵי הָעֵמֶק זוֹכְרִים בְּקֹשִׁי רַב שָׁנָה כָּזֹאת
לְהִלּוּלַת תְּבוּאוֹת הַחֹרֶף וְהַקַּיִץ, לִסְאָה גְּדוּשָׁה.

שִׁבְעָה יָמִים נִמְשַׁך הֲמוֹן-הַגֶּשֶׁם וְשִׁבְעָה לֵילוֹת,
מִלֵּא מַאַגְרֵי תְּהוֹם, גָּרַם לְשִׁטְפוֹנוֹת קָשִׁים בְּצֶבַע הַקָּפֶה.
אַחַר נִרְגַּע לְאַט לְאַט בַּאֲגָמִים וּשְׁלוּלִיּוֹת,
רְאִי עָנָן וְכוֹכְבַיָּה.
בֵּין פֶּסַח לְבֵין שָׁבוּעוֹת הִפְרִיאוּ הַקּוֹצִים,
כְּמוֹ סוּס וְרוֹכְבוֹ עַד לֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבָּם.

רֹב הָאַלְמָנוֹת נִשְּׂאוּ שֵׁנִית, כִּי מַה תַּעֲשֶׂינָה לְבַדָּן.
אַך הַיְּתוֹמִים גָּדְלוּ, הִרְבּוּ לְהִפָּגֵשׁ, לַמּוֹעֵד יָרְדוּ אֶל הַקִּישׁוֹן.
כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ בְּאָזְנֵיהֶם בִּשְׁמוֹ שֶׁל אִישׁ-הָאֱלֹהִים
הֵם לֹא חָשְׁבוּ עַל גֶּשֶׁם, רַק עַל דָּם.

הָיוּ עוֹד מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וְעוֹד גְּשָׁמִים רַבִּים
וְהָעִנְיָן לֹא הִסְתַּיֵּם בְּכָךְ – – –

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • האם לדעתך היה מקום להתייחסות אמפתית לכאבם של האלמנות והיתומים של נביאי הבעל? האם יש מקום להתייחסות אמפתית לכאבם של אויבים בכלל?
קרן הכרמל - מוחרקה
  קרן הכרמל היא פסגה ברכס הכרמל. אחד מכינויה הוא "מוחרקה", שפירושו בערבית שרפה או...
קרן הכרמל - מוחרקה
"וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל." (פסוק כ)

פסל אליהו הנביא במוחרקה, 2004. צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה העברית

 

קרן הכרמל היא פסגה ברכס הכרמל. אחד מכינויה הוא "מוחרקה", שפירושו בערבית שרפה או חריכה.

להמשך קריאה

על פי המסורת, בפסגה זו התחולל המאבק בין אליהו לבין נביאי הבעל, המאבק אשר בסופו ירדה אש מהשמיים והוכיחה כי ה' הוא האלוהים. בראש הפסגה הוקם בשנת 1867 מנזר על ידי נזירים מהמסדר הכרמליתי. על קירות הכנסייה שבמרכז המקום יש תבליטים ופסוקים מהמקרא המתייחסים לאליהו הנביא, ובחצר ניצב פסל שלו.

  • נוצרים מאמינים הם שקידשו מקום זה והקימו בו כנסייה, ולא יהודים. מדוע, לדעתכם?
נחל קישון
נחל קישון זורם מאזור העיר גֶ'נִין שבשומרון ונשפך לים במפרץ חיפה. אורכו 70 ק"מ. בדרכו...
נחל קישון
"...וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם." (פסוק מ)

נחל קישון זורם מאזור העיר גֶ'נִין שבשומרון ונשפך לים במפרץ חיפה. אורכו 70 ק"מ.
בדרכו אל הים הוא עובר סמוך לרכס הכרמל.

להמשך קריאה

בשנת 1994 הוקמה רשות נחל הקישון במטרה לשקם את הנחל ואת יובליו לאחר שזוהמו במהלך השנים.
נחל קישון מופיע גם בשירת דבורה שבספר שופטים, שם מתואר כי הוא סוחף ומכניע את מרכבות סיסרא, האויב הכנעני של בני ישראל.

בחיפוש קצר באינטרנט אפשר לראות כי נחל קישון נזכר בהקשר המקראי של דבורה וברק בן אבינועם ומלחמתם בסיסרא (שופטים ד, כ-כא), ולא בהקשר של אליהו ונביאי הבעל.

  • האם יכול להיות שבחירה זו קשורה בהתרחשות המתוארת שם? חוו דעתכם
הַבַּעַל
בַּעַל הוא האל הראשי בפנתֵאוֹן הכנעני. אחד מבניו של האל "אֵל", ויורשו. משמעות שמו היא:...
הַבַּעַל
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ." (פסוק כב)

בַּעַל הוא האל הראשי בפנתֵאוֹן הכנעני.

להמשך קריאה

אחד מבניו של האל "אֵל", ויורשו. משמעות שמו היא: אדון (אדון הכול). הוא אל השמיים, הסערה, הגשם, הרעם והברק.
בַּעַל נחשב לאל הפוריות הכנעני. הפוריות תלויה במִמְטָרִים, ולכן בעל מופיע בתמונות כגיבור מלחמה שיש לו קרניים, בידו כידון המסמל את הברק והוא שט על גבי ענני הגשם. באזור שהגשמים בו מעטים, לא מפתיע שהוענק מקום מרכזי לבעל, אל הגשם. משמו גם נטבע המוּנח המציין את החקלאות המתקיימת ממֵי הגשמים בלבד: "חקלאות בעל".
הפיניקים אימצו אף הם את בעל כאל שלהם. אשתו, אשֵרה, הייתה אלת הפריון של הפיניקים.

גליה דורון, "האל בעל", אתר מקראנט. © כל הזכויות שמורות למטח.

  • ממה נבעה המשיכה הגדולה לאל בעל בזמן הבצורת?
  • אִיזֶבֶל בת אתבעל מלך צידון, הייתה מלכת ממלכת ישראל מתוקף נשואיה למלך אחאב – כיצד מידע זה קשור לפולחן הבעל בישראל?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו-תולדות ארץ ישראל פרק 4: מעצמה אזורית / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2016

 

אש ומים
  ניגוד מעניין עולה בפרק בין בקשותיו של אליהו. במאבקו מול נביאי הבעל מבקש אליהו...
אש ומים
"וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים…" (פסוק לח)
"...וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם…" (פסוק מה)

מזבח משוחזר מתל באר שבע. המזבחות הגדולים נועדו להקרבת עולות וקורבנות אחרים. על המזבח הונח הקורבן והועלה באש. צילום: משה דוד, מתוך אתר פיקיוויקי

 

ניגוד מעניין עולה בפרק בין בקשותיו של אליהו.

להמשך קריאה

במאבקו מול נביאי הבעל מבקש אליהו מאלוהים להוריד אש מהשמיים. האש יורדת מהשמיים, מלחכת ומכלה הכול. מייד לאחר הכרזת האמונה של העם: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים", אליהו מכריז בפני אחאב על "קול המון הגשם". רק עכשיו, אחרי שלוש שנים של המתנה, יוכלו הגשמים להרוות את האדמה.

המים והאש מסמלים גם איכויות שונות, יש יאמרו מנוגדות. המים מעניקים חיים וּמְכִילִים האש שורפת וּמְכַלָה.

  • איזו מהאיכויות מסמלת יותר את התנהגותו של אליהו?
אליהו ונביאי הבעל - הופעה חיה
קראו שוב את פסוקים יט-לט. איזה פסוק, יותר מהשאר, גרם ליוצרי הסרטון להמשיל את מעמד...
אליהו ונביאי הבעל - הופעה חיה
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ". (פסוק כב)

  • קראו שוב את פסוקים יט-לט. איזה פסוק, יותר מהשאר, גרם ליוצרי הסרטון להמשיל את מעמד הר הכרמל למעמד של "קרב מוזיקלי"? נמקו.

קרדיט: 929 – אליהו ואלישע משל מוסיקלי (מלכים א יז- מלכים ב יג)/929 תנך ביחד, 2016