סגור תצוגת כיתה
הפרק

פסוקים טו-כב – המיילדות

פרק א

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד על דמותן של המיילדות ונבחן את מעשה ההצלה של המיילדות ואת הבחירה שלהן להמרות את פיו של פרעה. נדון מה אפשר ללמוד משיקול הדעת המוסרי שלהן. נבחן שאלות שעולות מתוך הפרק על גזרת פרעה להרג הזכרים ונסכם את מהלך אירועי הפרק.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – תמונה ודיון:
נקרין לתלמידים תמונה ונבקש מהתלמידים לשתף בסיטואציה שבה הם היו האדם האדום ובסיטואציה שבה הם היו אחת מהדמויות הכחולות.

  • מדוע קשה לומר לא כשכולם סביבך מסכימים?
  • מתי בכל זאת חשוב לא להיכנע ללחץ חברתי?

הצעה שנייה – שאלה לדיון:
נשאל את התלמידים:

  • האם הייתם פעם במצב שבו לא הסכמתם למלא משימה כלשהי מתוך מניע מוסרי?
  • האם הבחירה הייתה פשוטה? מדוע?

הצעה שלישית – הגדרה ודיון:
נקרא את ההגדרה לפקודה בלתי חוקית בעליל ונשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים דוגמאות לפקודות בלתי חוקיות בעליל?
  • האם אתם מכירים פקודות שהן לא בלתי חוקיות אך יהיה לכם קשה לבצע אותן?

אפשר לספר לתלמידים על הטבח בכפר קאסם, אירוע שהעלה את השאלה בדבר ציות לפקודות שבית המשפט הגדיר בהמשך 'בלתי חוקיות בעליל'.

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים את פסוקים טו-טז ונשאל:

  • למה לדעתכם פרעה פונה דווקא למיילדות כדי שיהרגו את התינוקות? (אפשר להעיר שתפקידן של המיילדות הוא להביא חיים לעולם, ודווקא מהן דרש פרעה להמית)
  • האם מוכרים לכם עוד תקופות בהיסטוריה שבהן ביקשו מאנשים להרוג תינוקות חפים מפשע?

מיהן המיילדות?
נכתוב על הלוח את המילים: "לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת" ונשאל:

  • האם המיילדות היו עבריות או מצריות? מה סביר יותר לדעתכם? (שתי האפשרויות ייתכנו)
  • מהם חלקי הדיבר (שם עצם, פועל, תואר, תואר הפועל) האפשריים של המילה עבריות? (תואר או שם)
  • האם הם מסייעים לנו להבין את זהותן? (אם המילה "הָעִבְרִיֹּת" היא תואר של השם "מְיַלְּדֹת" – הרי שהמיילדות היו עבריות. ואילו אם המילה "הָעִבְרִיֹּת" היא שם נוצרת כאן סמיכות שמשמעותה המיילדות של העבריות, שייתכן שהיו מצריות)

נקרין שלוש פרשנויות שעונות לשאלה זו.
נשאל בכיתה:

  • מהי דעתו של כל פרשן לגבי זהותן של המיילדות? (יוספוס ואברבנאל סבורים שהן מצריות, ורש"י סבור שהן עבריות)
  • כיצד מסבירים יוספוס ואברבנאל את קביעתם? (יוספוס נסמך על סיפור שלפיו מלך מצרים חשש מלידתו של מושיע עברי ולכן ציווה על מיילדות מצריות לפקח על לידות של נשים עבריות. אברבנאל טוען שלא ייתכן שמלך מצרים יבטח בנשים עבריות למשימה של הריגת התינוקות העברים)

כתיבה יצירתית – המיילדות:
נקרא את פסוקים יז-כא ונשאל:

  • מהו לדעתכם המניע של המיילדות להחיות את הילדים? נסו לחשוב על סיבות שבגללן המיילדות צריכות לשמוע בקול פרעה ועל סיבות שבשלן המיילדות צריכות לסרב לפרעה.
  • האם זהותן הלאומית של המיילדות משפיעה על השיקולים? כיצד?

נבקש מהתלמידים לכתוב פסקה מנקודת מבטה של אחת המיילדות (עברית או מצרית).

  • מתוך איזה רגש הן פועלות?
  • ממי הן פוחדות?

רואים שהן פרעה והן המיילדות פועלים מתוך פחד או תחת איום. הפחד עלול לגרום לאנשים לפעול בצורות משונות.
נתמקד בפסוק יז: "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים" נשאל את התלמידים:

  • מה הפירוש של "וַתִּירֶאןָ" – ראייה או יראה?
  • איפה בפסוקים האחרונים קראנו את השורש רא"ה? ("וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם" – פסוק טז)
  • למה לדעתכם המחבר המקראי משתמש במילים דומות כל כך? מה משחק המילים הזה בא להגיד לנו לדעתכם? (יש פה משחק מילים – הן יראו את אלוהים ולא ראו את הילדים על האובניים)

סיכום גזרות פרעה:
נחלק לתלמידים את דף העבודה לסיכום גזרות פרעה, נקרא אתם שוב את פסוקים ח-כב ונשלים יחד את הדף (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נדון עם התלמידים

  • איך יכול להיות שפרעה, שליט של אימפריה עצומה וחזקה, מנסה לפגוע בבני ישראל ואינו מצליח?
  • היכן אלוהים בפרק הזה?
  • האם יש לו נוכחות נסתרת?
  • האם יש לו נוכחות כלל?

בפרק עוברת בקרב הקורא תחושה שיש כוח גדול יותר שמנהל את העניינים, ככל שפרעה מנסה לפגוע בבני ישראל הם רק הולכים ומתחזקים, והוא עומד מולם חסר אונים. בפרק הבא נראה שגם הגזרה האחרונה לא הצליחה ממש, ולמעשה נתנה לבני ישראל את אחד הדברים הבסיסיים שעם צריך – מנהיג.

מבט לחיים

נדון עם התלמידים על האומץ במעשה המיילדות:

  • האם אתם יכולים להבין את המעשה שלהן?
  • האם היה אפשר להבין אותן לו היו בוחרות שלא להציל את ילדי העברים?

אם ננקוט את הפרשנות הרואה בהן מצריות, אפשר לקשר את סיפורן לסיפור חסידי אומות העולם (אפשר לקרוא עם התלמידים את ההגדרה של יד ושם לחסידי אומות העולם), ונשאל:

  • האם אתם יכולים להבין את המעשה של חסידי אומות העולם?
  • האם הוא מובן מאליו?

מאידך גיסא, אם ננקוט את הפרשנות הרואה במיילדות עבריות, מעשה ההצלה שלהן מתבקש יותר, אך אולי גם מעמיד אותן בסכנה גדולה יותר. אפשר לקרוא את שירו של אריאל הורוביץ 'לגמור כמו ברנר' ולשאול את התלמידים:

  • האם אתם ניצבים מול דברים שאתם מתנגדים להם גם במחיר סיכון עצמי?
  • מה האתגר בכך?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את מעשה ההצלה של המיילדות ומה אפשר ללמוד משיקולי הדעת המוסריים שלהן. עמדנו על ההשפעה של זהותן הלאומית על משמעותו של מעשה ההצלה שלהן.
מיומנויות: ניתוח פרשנות מסורתית והיסטורית, כתיבה יצירתית, מילה מנחה.
מתודות: קריאת פרשנות מסורתית והיסטורית על מי היו המיילדות, כתיבה יצירתית מנקודת מבטן של המיילדות על התגובה שלהן לדרישת פרעה, זיהוי מילה מנחה בטקסט, דיון על חסידי אומות העולם, שרטוט מהלך הפרק וגזרות פרעה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
נגד הזרם
shutterstock.com
פקודה בלתי חוקית בעליל
פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה צבאית שברור לכל אדם כי אינה חוקית, וציות לה...
פקודה בלתי חוקית בעליל

פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה צבאית שברור לכל אדם כי אינה חוקית, וציות לה הוא עבירה פלילית, ולכן אין לציית לה. על החייל שקיבל פקודה כזו, לסרב לציית לה כאשר היא ניתנת לו, ואם ציית לה – חלה עליו אחריות פלילית לתוצאות מעשהו.

(מתוך אתר ויקיפדיה)

המיילדות - פרשנות
יוסף בן מתתיהו (המכונה גם יוספוס פלביוס, היסטוריון יהודי הלניסטי, 100-38)אחד האצטגנינים ( – חכמים...
המיילדות - פרשנות

יוסף בן מתתיהו (המכונה גם יוספוס פלביוס, היסטוריון יהודי הלניסטי, 100-38)
אחד האצטגנינים ( – חכמים מצרים צופי עתידות) הודיע למלך, שעתיד באותו זמן להיוולד איש בישראל שישפיל את מלכות מצרים… והמלך פחד וציוה בעצתו של אותו אצטגנין להשליך היאורה ולהרוג כל זכר שייולד לבני ישראל, ופקד שמילדות מצריות תשגחנה שעת חבליהן של נשי העברים ותקפדנה על לידותיהן.
(קדמוניות היהודים ספר שני ט)

דון יצחק אברבנאל (פרשן ימי הביניים, ספרד 1437־1508)
ולא היו עבריות, כי איך יבטח ליבו בנשים העבריות שימיתו ולדיהן, אבל נשים מצריות מילדות את העבריות, רצונו לומר, עוזרות אותן ללדת, כמו שאמר "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת" (פסוק טז).

רש"י
"שִׁפְרָה" – זו יוכבד (אמו של משה), על שם שמשפרת את הוולד.
"פוּעָה" – זו מרים (אחותו של משה), על שם שפועה ומדברת והוגה לוולד כדרך הנשים המפייסות תינוק בוכה.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
חסידי אומות העולם
החוק קבע הגדרה חדה ומפורטת למונח חסידי אומות העולם. על-פי המקובל בשפת יום יום הכוונה...
חסידי אומות העולם

החוק קבע הגדרה חדה ומפורטת למונח חסידי אומות העולם. על-פי המקובל בשפת יום יום הכוונה היא לאישיות מוסרית אשר בעת צרה ומבחן נטתה אהדה, חסד ועזרה ליהודים. לדרגת חסיד אומות העולם במובן החוק מגיע רק מי שעשה מעשה הצלה של יהודי, וזאת מתוך חירוף נפשו.

הקריטריונים העיקריים להכרת מציל כחסיד אומות העולם הם ארבעה:
מעשה הצלה קונקרטי או עזרה בהצלה.
הצלה שנעשתה מתוך סיכון עצמי.
המציל לא דרש ולא קיבל תמורה כתנאי להצלה.
הבקשה נתמכת בעדויות של ניצולים או חומר ארכיוני אמין.

מתוך אתר ויקיפדיה

לגמור כמו ברנר / אריאל הורוביץ
אם הייתי חי בדיקטטורה אפלה האם היה לי אומץ לעמוד מולה לרוץ אל השוטרים –...
לגמור כמו ברנר / אריאל הורוביץ

אם הייתי חי בדיקטטורה אפלה
האם היה לי אומץ לעמוד מולה
לרוץ אל השוטרים – לזרוק להם קללות
כשהם על הסוסים ויש להם אלות
יכול להיות שכן – קרוב לוודאי שלא
אין טעם לכאלה שאלות

מילות השיר מתוך שירונט

בייבי בום
כָּל אַחַת וְאַחַת יָלְדָה שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד...
בייבי בום
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם."
(פסוק ז)

צילום: shutterstock.com

כָּל אַחַת וְאַחַת יָלְדָה שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד…"
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: פָּרוּ שְׁנַיִם, וַיִּשְׁרְצוּ שְׁנַיִם, וַיִּרְבּוּ שְׁנַיִם, וַיַּעַצְמוּ שְׁנַיִם, בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנַיִם, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם שְׁנַיִם, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר.

(מדרש שמות רבה, פרשה א פסקה ח)

  • כיצד, מתוך הטקסט המקראי, קובע המדרש שכל היריון היה של 6 עוברים?
  • האם, על פי המדרש, הגידול בעם ישראל הוא טבעי או תוצר של נס? הסבירו.
גזרת עמרם
"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ…"אָמַר עַמְרָם: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?" מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ...
גזרת עמרם
"וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן."
(פסוק כב)

זכר ונקבה. איור: shutterstock.com

"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ…"
אָמַר עַמְרָם: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?"
מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְגֵרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים.
עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן.
אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: "גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה! שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה עַל הַזְּכָרִים וּנְקֵבוֹת. פַּרְעֹה רָשָׁע הוּא וּגְזֵרָתוֹ סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת סָפֵק אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת, אֲבָל אַתָּה צַדִּיק וּגְזֵרָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת."
עָמַד הוּא וְהֶחֱזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱזִירוּ נְשׁוֹתֵיהֶם.

(מדרש שמות רבה, פרשה א פסקה יג)

  • הסבירו למה התכוון עמרם כששאל: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?"
  • הסבירו למה התכוונה בתו כשאמרה לו: "גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה".
ערי מסכנות
ניתן להבין את התיאור "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" בכמה אופנים: ערים של מחסנים שבהם נאגרה אספקה עבור...
ערי מסכנות
"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס."
(פסוק יא)

רגליים, שריד מפסל ענק של רעמסס השני שנמצא בפר-רעמסס. צילום: ויקיפדיה הגרמנית, 2007

ניתן להבין את התיאור "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" בכמה אופנים:

  • ערים של מחסנים שבהם נאגרה אספקה עבור התושבים.
  • ערים מבוצרות, שנבנו לשם הגנה.
  • ייתכן שמדובר בשילוב של שני הפירושים הקודמים – ערי מבצר שהיו בהן מחסנים.

על פי הסיפור המקראי בנו בני ישראל שתי ערים: פיתום ורעמסס. הממצאים הארכאולוגיים מעידים כי ככל הנראה מדובר בשתי הערים המוכרות כ"פי אתום" ו"פר-רעמסס".

  • מצאו את הצירוף "ערי מסכנות" במקומות נוספים בתנ"ך (ניתן לחפש בקונקורדנציה או באתר dicta)
    מה אפשר ללמוד מהופעת הביטוי במקומות אחרים בתנ"ך?
עבודת פרך
עבודת פרך – עבודה קשה מאוד, מפרכת, לעיתים הכוונה לעבודת כְּפִיָּה.בפסוקים יג-יד מפורטות העבודות שנאלצו...
עבודת פרך
"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

תמונת אדיטוריאל. כיתוב: פועלים עובדים במחצבת אבן וחול, הודו 2019. קרדיט: צילום: David Talukdar / Shutterstock.com

עבודת פרך – עבודה קשה מאוד, מפרכת, לעיתים הכוונה לעבודת כְּפִיָּה.
בפסוקים יג-יד מפורטות העבודות שנאלצו בני ישראל לעשות, ואשר צירופן יחד יצר את העומס והקושי ומירר את חייהם של העברים במצרים: עבודה קשה בחומר ובלבנים, שני חומרי גלם שונים הדורשים מיומנויות וכישורים שונים, ובנוסף כל עבודות השדה – גידול מזון ואיסופו.

  • בפסוקים המתארים את העבודות שביצעו בני ישראל במצרים חוזר התיאור "בפרך" – מדוע?
  • אילו קונוטציות מעורר בכם הביטוי "עבודת פרך"?
עבדים היינו
  הגדת ברצלונה נכתבה באמצע המאה ה-14. כאשר נכתב כתב היד המקורי היו יהדות אראגון...
עבדים היינו
"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ."
(פסוק יד)

תצלום מתוך "הגדת ברצלונה", הידועה כאחד מכתבי היד בעברית המאוירים הטובים ביתר מבין האוספים של הספרייה הבריטית בלונדון. עמוד מתוך "הגדת ברצלונה", 1340 בערך, כתב-יד. Ad. 14761, f. 30v © The British Library

 

הגדת ברצלונה נכתבה באמצע המאה ה-14. כאשר נכתב כתב היד המקורי היו יהדות אראגון וקטלוניה הקהילות היהודיות הגדולות ביותר באירופה, וברצלונה הייתה מרכז משגשג לאיור כתבי יד, שהיה קשור לחצר המלוכה והושפע מסגנונות איור איטלקיים וצרפתיים.

להמשך קריאה

מבין כל של ספרי התפילה היהודיים, ההגדה של פסח היא בדרך כלל הספר בעל העיטורים והאיורים הרבים ביותר. הסיפור עצמו, הפרשנות הרבנית שבו, הארוחה המשפחתית הנלווית הכוללת סוגי אוכל סמליים והעובדה שהסיפור מסופר לילדי הבית כל אלה מספקים סיבה טובה להוספת איורים צבעוניים.

  • התבוננו באיור – ברוח איזו תקופה מתוארת עבדות מצרים? מדוע?
שירת עבדים
  שירת עבדיםמילים: קרולינה ויואב ליפקין שנים בתוך עבדות מֻכֶּרת עוד יום ועוד יום המציאות...
שירת עבדים
"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

 

למילות השיר

שירת עבדים
מילים: קרולינה ויואב ליפקין

שנים בתוך עבדות מֻכֶּרת
עוד יום ועוד יום
המציאות המשקרת
הִשְׁכִּיחָה חלום
בָּנִינוּ בית לא שלנו
מזבח כְּאֵב
מקדש לאל שלא ידענו
רחוק מהלב

ארץ חדשה מִבֵּין הַמְּצָרִים
אחרי המדבר, הים, ההרים

התוף מַכֶּה הַלְמוּת הָעֶצֶב
אבק בַּפָּנים
שורות שורות הולכים בקצב
שִׁירַת עבדים
וגם החול שמסביבנו בסוף הוא נודד
וכשהרוח בו נכנסת לחופש הוא עֵד

לו רק תיתן בנו את הכוח
לחתוך את הכבלים
לפרוץ גבולות גם כשלא נוח
בחוץ ובפנים

לו רק נדע מתי לשמוע כמו פעם מזמן
תפילת העבד שבינינו, תפילת האדם.

  • מה היא העבדות המתוארת בשיר?
מצרים העתיקה
  מצרים העתיקה – אימפריה שהחלה להתקיים באלף הרביעי לפנה"ס. בשיאה השתרעה האימפריה המצרית על...
מצרים העתיקה
"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף."
(פסוק ח)

מפת מצרים העתיקה. מפה: Jeff Dahl, Ancient Egypt map-en, CC-BY-4.0

הפירמידות בגיזה. בדרך כלל מזהים את בני ישראל כבוני הפירמידות, אך נראה כי הפירמידות נבנו כאלף שנים ויותר לפני התקופה המיוחסת לשעבוד בני ישראל במצרים. צילום: shutterstock.com

 

מצרים העתיקה – אימפריה שהחלה להתקיים באלף הרביעי לפנה"ס. בשיאה השתרעה האימפריה המצרית על שטחים מסודן של היום בדרום, ועד לדרום סוריה בצפון.

להמשך קריאה

מרכזה של האימפריה היה בעמק הנילוס. הנילוס הוא מקור המים החשוב, ולמעשה היחיד, במצרים המדברית, ורוב אוכלוסיית מצרים שכנה לגדותיו.
מצרים העתיקה הייתה מעצמה פוליטית, כלכלית, צבאית, תרבותית וטכנולוגית. פותחו בה חידושים בתחומים רבים, כמו מפעלי השקיה, מיזמי בנייה אדירים, פיתוח כתב החרטומים ומסחר בין-לאומי.

  • מדוע בני ישראל ירדו למצרים מלכתחילה? על סמך קטע המידע, תארו את ההבדלים בין ארץ כנען לבין מצרים.
היאור
היאור הוא נהר הנילוס. מקורותיו באגם ויקטוריה (הנילוס הלבן) ובהרי אתיופיה (הנילוס הכחול), הוא ממשיך...
היאור
"וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן."
(פסוק כב)

הנילוס כיום. צילום: shutterstock.com

היאור הוא נהר הנילוס. מקורותיו באגם ויקטוריה (הנילוס הלבן) ובהרי אתיופיה (הנילוס הכחול), הוא ממשיך לעבר המדבריות שבצפון אפריקה ומגיע עד למצרים – שם הוא נשפך אל הים התיכון. אורכו של הנילוס – 6,655 קילומטר.

להמשך קריאה

הנילוס היה עורק החיים של מצרים העתיקה, ובזכותו היא הפכה למעצמה אזורית: הוא השקה את היבולים שצמחו על גדותיו, אפשר את קיומם של בעלי החיים והיווה נתיב תחבורה ומסחר.

  • מדוע נבחר היאור כאמצעי להגשמת הגזרה של פרעה?
אדריכלות במצרים העתיקה
  מצרים אינה משופעת בעצים היכולים לשמש לבנייה, אך אבנים לבנייה מצויות בה בה בשפע....
אדריכלות במצרים העתיקה
"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס."
(פסוק יא)

הפירמידות מזוהות יותר מכול עם עבודת הפרך של בני ישראל, אולם מחקרים מראים כי הן נבנו הרבה לפני התקופה המיוחסת לעבדות בני ישראל במצרים. צילום: Ricardo Liberato, at flickr, CC BY 2.0

 

מצרים אינה משופעת בעצים היכולים לשמש לבנייה, אך אבנים לבנייה מצויות בה בה בשפע. כל הבנייה המצרית העתיקה הייתה עשויה אבן ולבני בוץ. מצרים נודעה והתפארה באיכות אבנים שלה, ובמשך תקופה ארוכה בעת העתיקה אף ייצאה אבנים לבנייה לארצות אחרות באזור הים התיכון.

להמשך קריאה

גורם ההשפעה המשמעותי ביותר על סגנון האדריכלות המצרית הוא הנילוס. תפיסת החיים של מצרים התבססה על קיומו של נהר ארוך החוצה את המדבר ומאפשר את קיומם של החיים סביבו. הגדה המערבית של הנהר סימלה את "המוות", בשל המדבר הנמצא מעבר לנהר ובשל כיוון שקיעתה של השמש, ואילו הגדה המזרחית הייתה הגדה "החיה". בהתאם לתפיסה זו נבנו בגדה המזרחית הארמונות והמקדשים ובגדה המערבית נבנו הפירמידות וערי המתים. האדריכלות כאמור הושפעה מתפיסה זו וכיבדה את הנהר. המקדשים נבנו כך שישרתו באופן פונקציונלי את מסלולי הטקסים שהיו אמורים להיערך בהם, ומסלולים אלה תוכננו בהתאם לתוואי הנהר ואופי גדותיו.

מבוסס על הערך אדריכלות במצרים העתיקה

  • חפשו ברשת מקדשים וארמונות ממצרים העתיקה, מהאתרים הארכאולוגיים: אבו סימבל, גיזה, לוקסור, קרנק ועמק המלכים – מה מאפיין את הבנייה של המקדשים? בתשובתכם התייחסו לחומרי הגלם, לגודל של המבנים, לפיסול ועוד.
עבדות בעולם העתיק
העבדים היו אנשים חסרי זכויות. אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית קשה שהכריחה אותם למכור את עצמם,...
עבדות בעולם העתיק
"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

ציור קיר מצרי המציג עובדים חורשים, קוצרים ודשים תבואה, בהשגחתו של מנהל עבודה. קרדיט: ויקישיתוף

העבדים היו אנשים חסרי זכויות. אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית קשה שהכריחה אותם למכור את עצמם, או זרים, בני תרבות אחרת, שנשבו במלחמה או נחטפו מארצותיהם והפכו בעל כורחם לעבדים. במשך הזמן נולדו להם ילדים ונכדים, ואלה כבר נולדו למציאות של עבדות. עבדים אלה היו צייתנים יותר מעובדים שכירים. כמו בהמות עבודה היה צריך רק לדאוג שיאכלו, ואם עֶבד היה נמחץ תחת אבן גדולה או צונח מפיגום לא היה צורך לתת על כך דין וחשבון לאיש. העבדים היו המשאיות, המנופים והטרקטורים של העולם העתיק.

להמשך קריאה

המצרים, כמו באימפריות קדומות אחרות, נשענו על כוח עבודה של עבדים. בסיפור המקראי מסופר שבני ישראל היו קבוצת עבדים דומיננטית במצרים. אולם בתעודות שונות שנמצאו יש גם עדויות על עבדים אפריקנים, פיניקים ואחרים. הגדיל לעשות רעמסס השלישי מלך מצרים, אשר לפי אחת התעודות העסיק 113,000 עבדים.

מבוסס על: אבי ורשבסקי ואחרים, "לשם מה צריכים עבדים?", חוק וחברה במקרא, 2005. © מטח.

  • מדוע המקרא מציג את בני ישראל כבני עבדים דווקא, ולא כבני מלכים?
מי מרים את נס המרד?
הסרטון מסכם את פרקים א-ה בספר שמות: העבדות במצרים, תוכנית פרעה להשמדת עם בני ישראל,...
מי מרים את נס המרד?
"וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן."
(פסוק כב)

הסרטון מסכם את פרקים א-ה בספר שמות: העבדות במצרים, תוכנית פרעה להשמדת עם בני ישראל, הולדת משה והצלתו והשליחות שהוטלה עליו להוציא את בני ישראל ממצרים.

  • ממי חשש פרעה, על פי המסופר בסרטון? האם חשש זה מוצדק?

קרדיט: שלח את עמי – שמות פרקים א-ה / 929 תנך ביחד