סגור תצוגת כיתה
הפרק

קריעת ים סוף וגורלם של המצרים

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור זה נלמד את סיפור קריעת ים סוף ומשמעותו בתהליך גאולת עם ישראל. לאחר מכן ‏נתבונן בעונשם של המצרים ונדון בשאלה כיצד ראוי להגיב למפלת אויב או פושע.‏

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה: שאלה
נבקש מהתלמידים לחשוב על דמות של דיקטטור מהעבר או מהווה. אפשר למשל לצפות ‏בעלייתו ונפילתו של שליט עיראק, סדאם חוסיין (ראו עזר הוראה: סדאם חוסיין).‏
נשאל את התלמידים:‏

  • האם צריך לשמוח בנפילתו או להצטער על מותו? 

אפשרות שנייה: שמחה לאיד
נשאל את התלמידים: ‏

  • מהי‎ ‎שמחה‎ ‎לאיד?‏
  • האם זכורה לכם סיטואציה שבה שמחתם לאידו של מישהו או שמישהו שמח ‏לאידכם?‏
  • האם זוהי שמחה ראויה? ‏
  • ממה היא נובעת לדעתכם?‏

הזמנה לקריאה

נכתוב או נקרין על הלוח את שירו שלר' אברהם אבן עזרא "ארבעה עמדו עלהים" (ראו דף ‏עבודה: ארבעה עמדו על הים / ר' אברהם אבן עזרא).‏

נבקש מהתלמידים לפצח את החידה ולהסביר מיהם הארבעה שעמדו עלהים ומה מעשיהם.‏
צור -אלוהים (שמכונה "צור ישראל", "צור משלואכלנו")‏
ציר- משה (ציר -שליח, נציג)‏
צאן- עם ישראל (שנמשל לצאן)‏
צר- פרעה (צר -אויב, רע)‏

בתחילת פרק יד (פסוקים א-יד) מתואר כיצד הציק הצר (פרעה) לצאן, כיצד צעק הצאן לציר ‏‏(למשה) וכיצד התחנן הציר לפני הצור.‏
הפסוקים שנלמד היום מתחילים בתיאור הציווי של צור לציר ולצאן.‏

שלב ראשון: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"‏
נקרא את פסוקים טו-יח ונשאל:‏

  • מהם שני הדברים שציווה אלוהים את משה בפסוקים טו-טז? (לומר לבני ישראל ‏להתחיל להתקדם לתוך הים, לנטות את מטהו על הים ולבקוע אותו לשניים)‏
  • האם משהו מפתיע אתכם בסדר הציוויים? מדוע? (היינו מצפים שקודם אלוהים ‏יצווה על בקיעת הים ורק אחר כך יורה לבני ישראל להתקדם לכיוונו)‏
  • חשבו: כיצד אפשר להסביר את הסדר הזה? (אולי אלוהים רוצה לבחון את ביטחונם ‏של בני ישראל בו, אולי אין זמן להתמהמה ולכן הדברים צריכים להיעשות בה בשעה)‏
  • מה מגלה אלוהים למשה לגבי פרעה ומצרים בפסוקים יז-יח? (שאלוהים יחזק את לב ‏פרעה ויגרום לו לרדות את ישראל בתוך הים)‏

שלב שני: עמוד הענן
נקרא פסוקים יט-כא ואת ביאור שטיינזלץ לפסוק כ (ראו דף עבודה: שמות פרק יד פסוקים יט-‏כ)‏.

נבקש מהתלמידים לצייר במחברת או על הלוח את המתואר בפסוקים אלה.נבקש לצייר את ‏פריטים אלה בציור במקומם: ישראל, מצרים, מלאךאלוהים, עמודענן, עמוד אש, ים.‏

נכתוב על הלוח את הסדר העולה מן הפסקים:‏
צבא מצרים— מלאך אלוהים—עמוד ענן (חשוך)—עמוד אש (מאיר)— עם ישראל — ים.‏
נשאל את התלמידים:‏

  • מה עמוד הענן והאש מעניקים לישראל לפי ביאורו של הרב שטיינזלץ? (הגנה ‏ותאורה)‏

שלב שלישי: "בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם"‏
נקרא את פסוקים כב-כט ונשאל:‏

  • הפסוק הפותח של קטע זה (כב) והפסוק הסוגר (כט) כמעט זהים. מהו הרעיון החוזר ‏בשני הפסוקים?‏

נסו לחשוב:‏

  • מה עשויה להיות המשמעות של החזרה הזאת? (מעין מסגרת לקטע, הדגשת הנס, ‏הדגשת הפער בין מצרים שנסים וטובעים לבין ישראל שממשיכים בדרכם)‏

נתבונן בשימוש בשורשים חז"ק וכב"ד שחוזר לאורך מכות מצרים ובקריעת ים סוף (ראו דף ‏עבודה: השורשים חז"ק וכב"ד. הערה:השורשים מופיעים עוד כמה פעמים, בדף העבודה ‏מובא רק מדגם קטן).‏

  • מה פירוש "וַיֶּחֱזֵּק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה"? (פרעה מקשיח את עמדתו ואינו ‏מוותר לעם ישראל)‏
  • מה קורה לפרעה ולמצרים בשל אותה התחזקות והכבדת הלב?(מידה כנגד מידה: ‏מול כובד הלב האנושי, האטימות לסבלם של בני ישראל ותאוות הכוח של פרעה ‏ניצבת היד החזקה של אלוהים, שכבודו מתגלה בהשפלת המצרים המשעבדים ‏והגאים. פרעה, המלך הגאה שהכביד את ליבו, מושפל וחסר אונים לחלוטין- ‏מרכבותיו מתנהלות בכבדות, והוא נלכד בלב הים)‏

נעיין בדבריו של קובי אוז ברשומתו באתר 929 (ראו דף עבודה: האנטי־יאור – קובי אוז).‏

  • מהי ההקבלה ההפוכה בין היאור ובין חציית ים סוף, לדברי אוז? (היאור הוא פס של ‏מים באמצע המדבר היבש ובחציית ים סוף היה פס של חרבה באמצע הים)‏
  • כיצד בא לידי ביטוי עקרון "מידה כנגדמידה" בדברי אוז? (מול פרעה שמצווה להשליך ‏את הבנים ליאור בפרק א, הקב"ה מנער את פרעה וכל חילו בים ומטביע אותם)‏

שלב רביעי: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"‏
נעיין בסיום הפרק- בפסוקים ל-לא – ובמבנה שהם יוצרים (ראו דף עבודה: שמות פרק יד ‏פסוקים ל-לא).‏

נשאל את התלמידים:‏

  • מה השורש שלה מילה "וַיַּרְא" ומה השורש של "וַיִּירְאוּ"? (רא"ה, יר"א)‏
  • מה ההבדל לדעתכם בין הראייה של ישראל את מצרים מתו בין הראייה השנייה של ישראל – ‏ראיית היד הגדולה? מה שונה בין שתי הראיות? (ראייה פיזית חזותית של המצרים המתים מול ‏ראייה שכלית פנימית והבנה עמוקה שאת כל מה שאירע במצרים גרם אלוהים)‏
  • מהו הדירוג שיוצרים הפעלים המודגשים? איזה תהליך הם מדגישים? (הראייה הפיזית הובילה ‏לראייה שכלית וזו הובילה ליראה ולאמונה)‏

מבט לחיים

על פי המדרש (תלמוד בבלי, סנהדרין דף לט עמודב) כאשר החלו המלאכים לשיר בתגובה ‏לנס ההצלה של קריעת ים סוף פנה אליהם אלוהים בכעס ואמר: "מעשי ידי טובעין בים ואתם ‏אומרים שירה?!"‏

  • מהי כוונת דברי אלוהים עלפי המדרש? (אין לשמוח במות המצרים. גם הם בני אנוש ‏‏- מעשה יד יאלוהים)‏
  • עם איזו תפיסה אתם יותר מזדהים – "מידה כנגד מידה" (אדם רע מקבל את אשר ‏מגיע לו) או "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" – (אין לשמוח במפלת ‏האחר אפילו הוא רשע)?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בסיפור קריעת ים סוף ובמשמעותו וביחס לעונשם של המצרים.‏
מיומנויות: מידה כנגד מידה, דמיון בין מילים.‏
מתודות: סרטון, חידה ודיון.‏

אפשר עוד...

תפקידי הענן
לסיכום וחזרה אפשר לסקור את תפקידיו השונים של הענן בהופעותיו ביחידת הפסוקים ‏שלמדנו: הנחיה, נוכחות, הדרכה, שמירה והגנה. דרך שלוש הופעות הענן אפשר לסכם את ‏הנושאים המרכזיים בפרק- היציאה ממצרים וההליכה בנתיב לא צפוי; ההגעה לים וצבא ‏מצרים שמתקרב; וטביעת פרעה וצבאו בים.‏

דף עבודה – "מעשה ידיי טובעים בים"‏
ראו דף העבודה: "מעשה ידיי טובים בים"להרחבה בנושא זה.‏

מאמרים

  • כתבה העוסקת בתהליך הרגשי של הכבדת הלב של פרעה.‏
  • האם פרעה מת בים סוף? א' שנאן מציע תשובה מפתיעה.‏
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סדאם חוסיין
הסרטון "חדשות מהעבר מהדורה עולמית – סדאם חוסיין":‏ פורסם על ידי כאן חינוכית ב-7 ביולי...
סדאם חוסיין

הסרטון "חדשות מהעבר מהדורה עולמית – סדאם חוסיין":‏

פורסם על ידי כאן חינוכית ב-7 ביולי 2015.‏

עליית סדאם חוסיין: 5:00־6:35‏
נפילת סדאם חוסיין: 13:38־14:29‏

דפי עבודה והעשרה
אופיו של העם
היה רבי מאיר אומר – כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה....
אופיו של העם
"...וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'."
(יד, י)

shutterstock.com

היה רבי מאיר אומר – כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה.
אמר לו רבי יהודה: לא כך היה המעשה, אלא זה אומר: אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו עמוד ב – דף לז עמוד א)

מה קרה ברגעי האימה שלפני חציית ים סוף, כאשר בני ישראל היו נתונים בין הים לבין צבא פרעה המאיים להרוג אותם? רגעים אלה הציתו את דמיונם של רבים, וביניהם גם חז"ל.

  • לפי המדרש, מה התרחש באותם הרגעים?
  • נקודת המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה משקפת תפיסה שונה בנוגע לאופיו של עם ישראל היוצא ממצרים. מה הוא אופיו של העם לפי כל אחד מהם?
הוגן או לא?
האופן שבו פועל אלוהים בפסוק זה מעורר אי נוחות. האם זה מוסרי לחזק את לב...
הוגן או לא?
"וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו."
(יד, יז)

shutterstock.com

האופן שבו פועל אלוהים בפסוק זה מעורר אי נוחות. האם זה מוסרי לחזק את לב פרעה, ובכך למעשה לאלץ אותו בעל כורחו לרדוף אחרי בני ישראל – היישר אל מותו?

לקריאת המדרש

המדרש מציע הסבר מוסרי לפועלו של אלוהים:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" – שלא היה בלב פרעה לרדוף אחר בני ישראל. אבל הקב"ה נתן בליבם לרדוף אחר בני ישראל, שגזרו "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", לפיכך "וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם". וזהו שאמרו חכמינו ז"ל – במידה שאדם מודד בה מודדין לו

(מדרש אגדה, שמות יד, ד, א)

  • על פי המדרש, אלוהים פעל לפי העיקרון של "מידה כנגד מידה". הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בפרק.
  • העיקרון של "מידה כנגד מידה" נתפס כהתגלמות הצדק – האם אתם מסכימים עם התפיסה הזאת?
קפיצה נחשונית
על פי המדרש, כשעמדו בני ישראל על שפת הים, עוד לפני שהים נבקע לשניים, התרחש...
קפיצה נחשונית
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'..."
(יד, יג)

shutterstock.com

על פי המדרש, כשעמדו בני ישראל על שפת הים, עוד לפני שהים נבקע לשניים, התרחש ויכוח סוער בין כולם מי ייכנס ראשון למים, שהרי כולם פחדו להיכנס. תוך כדי ויכוח קפץ נחשון בן עמינדב משבט יהודה לתוך המים, ובכך היה הראשון שהפגין אמונה ותעוזה. מכאן צמח הביטוי "קפיצה נחשונית" – קפיצה נועזת, סמל לתעוזה חלוצית, להעזה לפרוץ דרך, לפעולה פתאומית ואמיצה.

  • לפי המדרש, נחשון קפץ לים עוד לפני שנבקעו המים. שערו – מה הן התכונות של אדם שעושה מעשה כזה?
  • האם אתם מכירים אנשים שעשו קפיצה נחשונית בחייהם? מה הן התכונות הייחודיות שלהם, שבזכותן הצליחו לנהוג כפי שנהגו.
ביד רמה
בני ישראל מתוארים כמי שיוצאים ממצרים "ביד רמה". הפירוש המילולי הוא – ביד מורמת, ומשמעות...
ביד רמה
"...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה."
(יד, ח)

shutterstock.com

בני ישראל מתוארים כמי שיוצאים ממצרים "ביד רמה". הפירוש המילולי הוא – ביד מורמת, ומשמעות הביטוי היא – בגאווה, באומץ, לא כנמלטים אלא לעיני כול.
היום משתמשים בביטוי זה כדי לתאר סגנון הנהגה סמכותי שאין עליו עוררין. מנהיג ששולט ביד רמה הוא מנהיג חזק וסמכותי.

  • אף שבני ישראל היו עבדים שיצאו בחופזה ממצרים, הם מתוארים כמי שיצאו ממנה "ביד רמה". מה גרם להם לחוש כך, על אף הנסיבות הקשות?
ניסים
"מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵסאֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת...
ניסים
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם."
(יד, כב)

המשורר יהודה עמיחי מקריא משיריו, צילום: יאיר מדינה, מתוך ויקישיתוף

"מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס
אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת הַיָּם
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו
וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת."

קטע מהשיר "ניסים"/ יהודה עמיחי. מתוך הספר שעת החסד

  • הסיפורים המכוננים בקורות העם קרו בסופו של דבר ליחידים. כיצד עמיחי מתאר את אירוע חציית ים סוף? איזו התבוננות הוא מציע לנו על המאורע הזה ועל מאורעות אחרים בחיים?
חציית הים
הפסל משה חוצה את ים סוף של האומן פיליפ רטנר, מורכב משני אלמנטים, המייצגים את האדם...
חציית הים
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה."
(יד, טז)

משה חוצה את ים סוף. פיליפ רטנר. באדיבות האומן.

הפסל משה חוצה את ים סוף של האומן פיליפ רטנר, מורכב משני אלמנטים, המייצגים את האדם ואת הטבע. משה, בבגד אדום המדגיש את תפקידו ואת חשיבותו, מניף את המטה ואת ידיו כלפי מעלה. מצד אחד משה מוצג כמבצע הנס, ומצד שני כשליח האל. גלי הים העצומים המקיפים אותו נשמעים לפקודתו. הממדים הקטנים של משה בהשוואה לים מבטאים בעת ובעונה אחת את גודל תפקידו ואת משניותו, כי הרי גם הים סר למרותו של האל.

  • התבוננו ביצירות אומנות נוספות המתארות את חציית ים סוף, בקישור או במקורות אחרים. הציגו זוויות אחרות על אותו האירוע, כפי שבאות לידי ביטוי ביצירות האומנות.
דרך ארץ פלשתים
המפה מציעה מסלולים אפשריים למסע בני ישראל ממצרים לכנען. הקושי בזיהוי המסלול נובע הן מהיעדר...
דרך ארץ פלשתים
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה."
(יג, יז)

מסלולים אפשריים למסלול יציאת בני ישראל ממצרים. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

המפה מציעה מסלולים אפשריים למסע בני ישראל ממצרים לכנען. הקושי בזיהוי המסלול נובע הן מהיעדר מקורות חיצוניים ועדויות ארכאולוגיות על המסע במדבר, והן מאופיו האגדי של המקור המקראי.

  • איזה מסלול המופיע במפה נפסל על פי הסיפור המקראי (רמז – פרק יג, פסוק יז)? הסבירו מדוע.
ים או מדבר?
המקומות הגאוגרפיים הנזכרים בפרק יג ובפרק יד מעלים תמיהה – האם אומנם היה צורך בנס...
ים או מדבר?
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם."
(יד, ב)

מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

המקומות הגאוגרפיים הנזכרים בפרק יג ובפרק יד מעלים תמיהה – האם אומנם היה צורך בנס קריעת ים סוף?
העם פנה לדרום-מזרח, מסוכות לאיתם. אף שיש מחלוקות רבות בדבר מסלול מסעם של בני ישראל, על תופעה גאוגרפית אחת אין עוררין – איתם נמצאה בקצה המדבר (יג, כ), בקצה המערבי של מדבר סיני, כלומר – מעברו המזרחי של ים סוף. בעת הליכה בחלקים גדולים של צפון-מערב חצי האי סיני אין כל צורך לחצות ים (בתקופת המקרא טרם נכרתה תעלת סואץ, המפרידה בין סיני למצרים).

  • היעזרו במפה ובקטע הקריאה, והעלו השערות מדוע כלל המסלול של יציאת מצרים את חציית הים.
סוס רכב פרעה
  מרכבת הקרב המצרית הייתה מהירה, קלילה ובעלת כושר תמרון, והייתה בסיס יציב ונוח להפעלת...
סוס רכב פרעה
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ, עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן."
(יד, ט)

מרכבה מצרית. תחריט המתאר את מהלך הקרב של פרעה רעמסס ה III, לוקסור, מצרים. shutterstock.com

מרכבה מצרית מתקופת המלך תות ענח' אמון. © Traumrune, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

מרכבת הקרב המצרית הייתה מהירה, קלילה ובעלת כושר תמרון, והייתה בסיס יציב ונוח להפעלת נשק. השתמשו בה כאמצעי תחבורה להעברת לוחמים לשדה הקרב, אבל בעיקר להסתערות על כוחות רגליים בשדה הקרב.

להמשך קריאה

המרכבה מוזכרת לראשונה בתנ"ך בסיפור עלייתו לגדולה של יוסף בבית פרעה (בראשית מא, מג). מציורי קיר הכוללים תיאורי קרבות, וגם על פי ממצא נדיר ושלם של המרכבה הטקסית של המלך תות ענח' אמון, אנחנו יכולים לשחזר כיצד נראתה מרכבת קרב מצרית.
המרכבות שימשו בחיי היום-יום את האצילים ואת בעלי היכולת במצרים, וכן את המלכים בחיי היום-יום ובקרבות. ביומני המסע של תחותמס השלישי, מלך מצרים במאה ה-15 לפנה"ס, מצוין כי הוא לקח ממגידו שלל של מרכבות כסף וזהב ומרכבות צבועות. 

  • חפשו באתר dicta את המילים "רכב" ו"מרכבה". מה אפשר ללמוד מתוצאות החיפוש בשילוב עם קטע המידע?
רוח קדים
רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר. היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.חוקרים...
רוח קדים
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם."
(יד, כא)

Photo by Alex Seinet on Unsplash

רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר. היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.
חוקרים ומדענים ניסו להציע הסברים מדעיים לכך שהים נסוג ובני אדם יכלו ללכת בתוכו. על פי אחד ההסברים מדובר היה ברוח חזקה, רוח קדים.

  • חפשו באתר dicta את הצירוף "רוח קדים". מה אפשר ללמוד על הרוח הזאת מתוצאות החיפוש?
קריעת ים סוף
לאחר יציאת מצרים מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות: המרדף המצרי עד ים סוף, תלונות על...
קריעת ים סוף
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם."
(יד, כג)

לאחר יציאת מצרים מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות: המרדף המצרי עד ים סוף, תלונות על מחסור במים ובאוכל ואפילו מלחמה נגד עמלק.

  • לפי הסרטון – כיצד מוצגים בני ישראל בעת בריחתם ממצרים, ומה המסר של נס חציית ים סוף?

קרדיט: קריעת ים סוף / פרשת בשלח / 929 תנך ביחד

נס כפול
קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים מתוארות כנס כפול – אלוהים קרע עבור בני...
נס כפול
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה."
(יד, טז)

קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים מתוארות כנס כפול – אלוהים קרע עבור בני ישראל את הים כדי לאפשר להם לעבור בו ביבשה, ולאחר מכן החזיר את הים לקדמותו כדי להשמיד את צבאו של פרעה. בני ישראל נקראו לחזות בנס הכפול זה כדי שיוכלו לספר לבניהם ולבני בניהם ולכל הדורות על גודל הנס.

  • כיצד באים לידי ביטוי גודלו של הנס ועוצמתו בסרט "משה נסיך מצרים"?
  • אילו אלמנטים בסרט מתארים את גודל האירוע?

קרדיט: The Prince of Egypt 1998 : Red Sea