סגור תצוגת כיתה
הפרק

"רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי" – כגודל הקרבה כן גודל האחריות

פרק ג, א-י

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלו הנביא מבהיר שדווקא מכיוון שעם ישראל הוא העם הנבחר, אלוהים מעניש אותו על חטאיו. הוא מציג את תפקיד הנביאים – להזהיר מפני אסון, ומתריע על הרעה הנוכחית – עושק של עשירי הממלכה את ענייה. במהלך זה נבקש להראות שהברית עם אלוהים מביאה אתה דרישה לא רק ביחסים עמו, אלא גם דרישה מוסרית.

הקדמה לעמוס:
עמוס נחשב לראשון נביאי הכתב (נביאים אחרונים), כלומר, הראשון שנבואתו נכתבה בספר נפרד משום שנבואתו נצרכה לדורות.

בפסוק הראשון בספר מוצגת לנו דמותו: "דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ, אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ" – מקורו של הנביא בתקוע (שלפי רוב הדעות מזוהה כעיר בנחלת יהודה) אך הוא מנבא על ממלכת ישראל. ייחוסו של עמוס אינו מצוין אם מכיוון שאביו לא היה נביא אם מכיוון שהשתייך למשפחת חקלאים מיהודה ("לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי" – עמוס פרק ז פסוק יד).

הוא מתאר כי משלח ידו הוא רעיית צאן ובפסוק הראשון הוא מוצג "אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים", כלומר בעלים או רועה של צאן או בקר.

הוא פעל בימיהם של ירבעם השני מלך ישראל ועוזיה מלך יהודה.

עמוס מבקר את התפיסות הדתיות-פולחניות אך בעיקר את המצב החברתי-מוסרי הירוד בישראל הבא לידי ביטוי בעושק העניים דווקא בשיא פריחתה המדינית והכלכלית של ממלכת ישראל.

אחרי ההקדמה נעבור לתקציר הנבואה שבה נעסוק במהלך זה בפרק ג פסוקים א-י: בפסוקים אלו מתאר עמוס את הקשר המיוחד של עם ישראל עם אלוהיו, אך גם את הציפייה שמביא אתו קשר זה: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (פרק ג פסוק ב).

נוסף על כך, עמוס מבהיר ברצף של שאלות רטוריות את ההכרח של הנביא להתריע בנבואתו ומבסס את מעמדו כשליח אלוהים. "הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ? הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד? הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ?" (פרק ג פסוקים ד-ה). בשומרון עושקים את הדלים, העשירים חומסים ושודדים והנביא לא יתריע? לא יישא את נבואתו?

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה ודיון:

  • האם עדיף שהמורה ישים לב אליך במיוחד ויזכור את שמך מיד או לא? מדוע?
  • מהם היתרונות ומהם החסרונות בכך? (בהמשך נקביל זאת כמובן לעם ישראל ואלוהים)

הצעה שנייה – הצגת מקרה
נציג לכיתה מקרה ובו נציג בית הספר במועצת תלמידים העירונית והארצית נתפס עם חבריו משחית את רכוש בית הספר, הנציג טוען שהוונדליזם נעשה בצחוק. נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם העובדה שהוא נציג בית הספר במועצות התלמידים תפעל לטובתו או לרעתו במקרה הזה?
  • האם לדעתכם יתייחסו למעשה שלו בחומרה רבה יותר או פחותה מכיוון שהוא נציג בית הספר? מדוע?

הצעה שלישית – כתבה:
נעיין יחד בכתבה על התחפשותו של הנסיך הבריטי הארי לנאצי (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור), ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

הצעה רביעית – סרטון:
לאחר שניתן רקע היסטורי ועלילתי קצר נקרין קטע מתוך הסרט 'התנגדות' העוסק בפרטיזנים יהודים ביערות בתקופת השואה. בקטע נראה מנהיגם הדתי של הפרטיזנים היהודים נושא תפילה לאלוהים ומבקש שיבחר לו עם אחר ואדמה אחרת וייקח מהיהודים את הקדושה. אחרי ההקרנה נדון בכיתה בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

בהמשך נקשר את הדיון להשלכות שהנביא מביא לנבחרות. מנהיגם הדתי של הפרטיזנים היהודים מניח שאם אלוהים יעזוב את ישראל הוא גם יחדל להעניש אותם.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון- פתיחה קצרה לנבואתו של עמוס:
נבקש מהתלמידים לפתוח בעמוס פרק א פסוק א. נכוון וניתן רקע: זהו ספר בן תשעה פרקים, אחד מבין תרי-עשר נביאים שנבואתם "נצרכה לדורות". מדובר בנביאים שניבאו בכמה תקופות – מימי קיומה של ממלכת ישראל ועד ימי שיבת ציון.

בתנ"ך קורן ישנו שער לתרי-עשר, נבקש ממי שיש לו תנ"ך לפתוח ולזהות בין אילו נביאים ממוקם הספר (אחרי יואל ולפני עובדיה).

לאחר שקראו את הפסוק הראשון בספר נבקש מהתלמידים להוציאו כמה שיותר פרטים על עמוס מתוך הפסוק ולסמן לעצמם פרטים שאינם מבינים.

  • על איזו ממלכה התנבא?
  • מאיפה הגיע?
  • מה המקצוע שלו?

התלמידים יוכלו לזהות בקלות שעמוס חזה על ממלכת ישראל בימים שבהם מלך בה ירבעם השני (ימי צמיחה ושגשוג – אפשר להפנות את התלמידים למלכים ב פרק יד פסוקים כג-כה שם מתוארת התרחבות הממלכה בתקופה זו).
את הדברים המורכבים יותר לשליפה עצמאית נסביר אנחנו:

  • מקצועו של עמוס היה נוקד – רועה או בעל עדרים של צאן או בקר.
  • מקורו מתקוע – עיר שלרוב הדעות הייתה ביהודה, כלומר הוא זר בממלכה שבה הוא מנבא.
  • הוא מנבא שנתיים לפני הרעש – רעידת אדמה שמשמשת ציון דרך בימיו של המלך עוזיה.

שלב שני- פרק ג פסוקים א-ב – העם הנבחר:
לא נציג את הפסוקים בשלמותם אלא נקרין אותם על הלוח כך שפסוק ב קטוע:
א שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: ב 'רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל כֵּן…'

נסביר יחד למה הכוונה באמירה "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי" – מבין כל משפחות העמים אלוהים קרוב רק לבני ישראל (נציין ששימוש בשורש יד"ע מלמד על אינטימיות וקרבה).

נזהה שהצירוף "עַל כֵּן" מלמד על סיבה ותוצאה ונבקש מהתלמידים להשלים במחברת במילים שלהם מה הם משערים שיהיה המשך הפסוקים שלפניהם (בכיתות שהתמודדות עם הטקסט קשה להן יותר אפשר "לתרגם": אני קרוב אליכם יותר מכל העמים ולכן…).

נשמע את ההשלמות של הפסוק.

ההנחה היא שרובם ישלימו השלכה חיובית של הבחירה – ולכן לעולם לא אטוש אתכם וכו'… ייתכן גם שישלימו ציפיות – לכן אני מצפה מכם לנאמנות וכו'… אם לא יעלו את ההשלכה השלילית של הבחירה, נשלים לעיני כולם את המשך פסוק ב:
…עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֺנֹתֵיכֶם.

אפקוד פירושו בהקשר זה: אדרוש, אעניש אתכם על – כלומר, ה' יעניש את עם ישראל בחומרה על חטאיהם. נשאל את התלמידים:

  • מדוע המשך זה אינו מסתדר באופן פשוט עם הנחת המוצא לגבי יחס למועדף?
  • מהו בכל זאת ההיגיון שעומד מאחורי האמירה שאתם העם הקרוב אליי ביותר ולכן אטפל בחומרה מיוחדת בכל חטא שלכם? (דווקא מכיוון שאתם קרובים אליי אני מצפה מכם ליותר, ולכן אם לא תעמדו בציפיות אחמיר עליכם)

שלב שלישי- שאלות רטוריות – האזהרה מצילת חיים:
נטרים לעיסוק בשאלות הרטוריות הסבר: לפנינו שש שאלות רטוריות (שבע אם כוללים את התקבולת הנרדפת בפסוק ד). נחלק לתלמידים דף עבודה קצרצר (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ובו יצטרכו לחבר בין השאלות הרטוריות בפסוקים לבין משמעותן המילולית.

לאחר שהתלמידים מבינים את משמעות השאלות נבקש מהם למצוא ארבע שאלות שלהן מכנה משותף ולהסביר מהו המכנה המשותף (האריה הלוכד את טרפו, הציפור הלכודה, המלכודת והעיר המותקפת. המכנה המשותף הוא הלכידה, המלכוד, אפשר להסתפק במכנה המשותף של צרה ומצוקה בכיתות שקשה להן).

נשאל את התלמידים:

  • איזו הרגשה משותפת לאנשי העיר, לטרפו של האריה ולציפור הלכודה?
  • במה שונים אנשי העיר? למה הם זכו שלא זכו לו טרפו של האריה והציפור הלכודה?

מבין שש השאלות ארבע באות מעולם הציד והלכידה, והשאלה על העיר במלחמה יוצרת דופן מכיוון שהיא זוכה להתראה לפני שאנשיה מתים או נתפסים.

נתייחס לשתי השאלות שנותרו – השאלה הפותחת והשאלה הסוגרת, ונראה שגם להן מכנה משותף.

  • מהו המכנה המשותף של שתי שאלות אלו? (בכיתות שקשה להן אפשר לשאול אחרת: גם השאלה הפותחת וגם השאלה הסוגרת נוגעת למקריות בעולם. מה כל אחת מהן נועדה להדגיש?)

השאלה הראשונה על שני האנשים בדרך מדגישה שאין מקריות בעולם – אם שניים הולכים זה לצד זה יחד, כנראה שקבעו להיפגש.
השאלה האחרונה מדגישה שאסונות אינם קורים במקרה – אלוהים הוא שמביא אותם על בני האדם כדי שיחזרו בתשובה.

לסיכום השלב השלישי מצאנו הדגשה של שני נושאים, ואלו הם:

  • בעולם של צדים, ניצודים ואסונות ממשמשים ובאים כל אחד היה שמח לאזהרה שתציל את חייו.
  • אין מקריות בעולם – אלוהים הוא שגוזר וקובע את כל האסונות הבאים על בני האדם.

שלב רביעי- הנביאים נושאי האזהרה:
נשלח את התלמידים לקרוא את פסוק ז ולענות באופן עצמאי על שאלות אלה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):

  1. אלוהים אומנם אחראי על האסונות, אבל האם לפי הפסוקים שלפניכם הוא שומר את תוכניותיו לעצמו בלבד? (לא. "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אלוהים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" – פסוק ז)
  2. אם כך איזו אחריות נופלת על כתפי הנביאים? (האחריות להזהיר את העם על הרעה המתקרבת כשהם עוד יכולים להציל את עצמם)
  3. בפסוק ד מתואר אריה ששואג רק אחרי שהוא לוכד את הטרף. האם גם אלוהים מודיע על הרעה רק אחרי שהיא כבר קורית או שהוא מזהיר ונותן אפשרות לתקן? (לא, אלוהים מודיע קודם לנביאים על כוונותיו ורק אז עושה את הדבר)

במליאת הכיתה נענה על השאלה האחרונה – נקרא את פסוק ח: "אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא? ה' אלוהים דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא?" ונסביר: כשהאריה שואג החיות ביער יודעות שיש להיזהר. כשאלוהים מדבר אל הנביא הנביא יודע שסכנה קרבה ושתפקידו להזהיר. אלו שתי שאלות רטוריות נוספות שמשלימות את המהלך שקדם להן.

שלב חמישי- נושא האזהרה:
אלוהים כרת עם עם ישראל ברית והוא מצפה לקיומה על כל פרטיה ומתכוון להעניש בחומרה על הפרתה. בעזרת הנביאים, שליחיו, הוא מבקש להזהיר את עם ישראל ולנסות להשיבם בתשובה ולמנוע את העונש.

  • אם כך, מהו החטא שבני ישראל חוטאים ושהם עתידים להיענש עליו?
  • בגלל מה נזעק עמוס להזהירם?

נקרין את פסוקים ט-י על הלוח:

ט הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ: הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ. י וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה, נְאֻם ה', הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם.

לפני שנקרא יחד את הפסוקים, נבקש מהתלמידים לזהות ולסמן:

  • שמות של מקומות (מסומנים כאן באדום)
  • מילים שעשויות ללמד על השיוך החברתי של החוטאים (עניים? עשירים? כוהנים?) (מסומנות בכחול)
  • מילים שאפשר ללמוד מהן על חטא או מעשה בעייתי (מסומנות כאן בסגול)

נקרא את הפסוקים יחד וננתח במליאה את הממצאים:

  • איזה מקום מהמקומות המצוינים בפסוק שייכים לממלכת ישראל? (שומרון – עיר הבירה)

נזהה כי המקומות האחרים שייכים לגויים – אשדוד הייתה עיר פלשתית ומצרים. בפסוק זה הנביא פונה לעמים אחרים להתבונן במה שקורה בארץ ישראל – זוהי כמובן אמירה בגנות ישראל.

המילה החוזרת שעשויה לרמוז על השיוך החברתי של החוטאים היא ארמונות.

  • איזו קבוצה בחברה גרה בארמונות? (האליטה, בני המעמד הגבוה, העשירים)

הנביא פונה אל האליטות בגויי הסביבה שיבואו ויראו בחטאי האליטות בישראל. אבל מהם החטאים?

המילים המעידות על חטא הן הקשות ביותר להבנה וזיהוי. נעבור עליהן ונסביר אחת אחת:

  • מְהוּמֹת – מריבות, מלחמות פנימיות, זעקות (על פי מלב"ים אפשר לפרש כחטאים כלפי אלוהים).
  • עֲשׁוּקִים – נגזלים, שלוקחים מהם דברים בכוח.
  • עֲשׂוֹת נְכֹחָה – להתנהג כראוי, ללכת בדרך ישרה.
  • חָמָס וָשֹׁד – לקיחה בכוח, גזל.

נשאל את התלמידים:

  • מהו המכנה המשותף לביטויי החטאים? (חוסר מוסר, עושק של העניים, העשירים מנצלים את כוחם כדי לקחת בכוח את המעט שיש לעניים, ארמונותיהם ועושרם מבוססים על לקיחה שאין בה צדק)

לסיכום המהלך נקרא יחד ברצף את הפסוקים בהטעמה.

מבט לחיים

  • עמוס אינו מזכיר בנבואתו עבודה זרה, אם לא על עבודה זרה, על מה אלוהים כועס כל כך?
  • למה אלוהים מתכוון במילים "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי… עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֺנֹתֵיכֶם" (פסוק ב)?
  • אלוהים שולח את הנביאים להזהיר את העם כי אם ימשיכו במעשיהם הרעים צרה גדולה תבוא על הממלכה. בעקבות אילו חטאים הוא טורח להזהיר את העם?
    (לבחירת עם ישראל וקרבתו אלוהים יש השלכות לא רק על הקשר בין העם לאלוהים אלא הבחירה גם מובילה לדרישה להתנהגות מוסרית יותר בתוך העם. עמו של אלוהים צריך להתבלט גם במוסריותו, בצדק ובמשפט השוררים בו והדבר כלול בברית עצמה – בתוך מצוות התורה)
    • האם הברית עם אלוהים עוסקת רק בקשר אתו?
    • אילו דברות שייכים לתחום שבין אדם לחברו שאליו מתייחס עמוס?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: חילקנו את הפסוקים לשלושה חלקים ולמדנו אותם: מחיר קרבתו של עם ישראל לאלוהים – הציפייה מעם ישראל והענישה על הפרת הברית; תפקידם של הנביאים כמזהירים בשער – המתת שנתן אלוהים לעמו; והחטא שעליו מתריע עמוס – עושק העשירים את העניים. דיברנו על הדרישה שקרבת עם ישראל לאלוהים ונבחרותו של דורשות מהעם, דרישה להתנהגות מוסרית בין אדם לחברו ולא רק בין אדם לאלוהים.
מיומנויות: זיהוי משמעות קונקרטית, קשרים ועולמות תוכן משותפים בפסוקים, עבודה עצמאית עם פסוקים, זיהוי מילים מוכרות והבניית הבנה כוללת.
מתודות: השלמת פסוק, מתיחת קווים בין שאלה רטורית לפירושה, זיהוי קשרים ועולמות תוכן משותפים בין השאלות הרטוריות, עבודה עצמאית על פסוקים, זיהוי מילים מוכרות כאסטרטגיה לבניית הבנה כוללת.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
התחפשות הנסיך הארי
כתבה על התחפשותו של הנסיך הבריטי הארי לנאצי YNET, 13/1/2005 האם על כל מי שמגלה...
התחפשות הנסיך הארי

כתבה על התחפשותו של הנסיך הבריטי הארי לנאצי
YNET, 13/1/2005

  • האם על כל מי שמגלה טעם רע כזה בתחפושות מתפרסמות כתבות בכל רחבי העולם?
  • למה כל אנשי הפוליטיקה המקומית מגיבים לתחפושת במסיבה, הרי מדובר רק בבחור צעיר שרוצה ליהנות וטעה בשיקול דעתו בבחירת התחפושת, למה העולם כולו סוער בגלל זה?
התנגדות
נצפה בדקות 1:20:38-1:21:14. מדוע מנהיג הפרטיזנים מבקש מאלוהים שיבחר עם אחר? מדוע לקיחת הקדושה והנבחרות...
התנגדות

נצפה בדקות 1:20:38-1:21:14.

  • מדוע מנהיג הפרטיזנים מבקש מאלוהים שיבחר עם אחר?
  • מדוע לקיחת הקדושה והנבחרות מהיהודים תקל עליהם בעיניו?
  • על מה הוא מוותר?
  • מהי הזכות בלהיות עמו של אלוהים?

קרדיט: הועלה על ידי Hard EDM ב־1 במאי 2017.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הצד הטוב של ירבעם השני
אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות בכתוב עם מלכי...
הצד הטוב של ירבעם השני
"כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ." (ז, יא)

קרדיט: ירבעם השני – בנו ויורשו של יהואש, המלך הי"ד של ממלכת ישראל העתיקה, 1553, מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות בכתוב עם מלכי יהודה הצדיקים מפני שלא קיבל לשון הרע על עמוס.
להמשך המדרש

ומנלן (ומניין לנו) שלא קיבל לשון הרע — דכתיב (שנאמר): "וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל וגו' " (עמוס ז, י), וכתיב (ונאמר): "כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גָּלֹה יִגְלֶה מעל אדמתו" (עמוס ז, יא).
אמר ירבעם: חס ושלום אמר אותו צדיק כך (שירבעם ימות בחרב)
ואם אמר — מה אעשה לו ומדוע יֵעָנֵשׁ?
שְׁכִינָה אמרה לו והוא חייב לנבא.

תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נט, עמוד ב (על פי ביאור שטיינזלץ)

  • בשונה מהמגמה בספר מלכים, המדרש מאיר באופן חיובי את יחסו של מלך ישראל ירבעם (השני) לעמוס הנביא. לפי המדרש, כיצד נוהג ירבעם ומה תפקיד הנביא?
רוֹעֵי העם
מלבד היותם מנהיגי עם ישראל, המכנה המשותף של משה, דוד ועמוס הוא מקצועם הקודם –...
רוֹעֵי העם
"וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל." (ז, טו)

רועה צאן בקיבוץ גבעת חיים. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

רועה צאן בגליל 1940. צילום: לע"מ

מלבד היותם מנהיגי עם ישראל, המכנה המשותף של משה, דוד ועמוס הוא מקצועם הקודם – רועי צאן. על פי המדרש תפקיד זה שימש כאַסְמַכְתָה (הוכחה) ליכולת ההנהגה שלהם.

לקריאת המדרש

ה' צדיק יבחן,
אמר ר' יצחק במה הוא בוחן הצדיקים? במרעה,
דוד נבחן במרעה, שנאמר מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת וגו' (תהלים עח, עא),
עמוס נבחן במרעה, ויקחני ה' מֵאַחֲרֵי הצאן (עמוס ז, טו)
אף משה נבחן במרעה, שנאמר ומשה היה רועה וגו'.

מדרש תנחומא (מהדורת בובר), שמות י.

  • בהקבלה להיום, איזה מקצוע לדעתכם הוא הכנה טובה לתפקיד הנהגה?
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו
כשמורה לספרות רוצה להסביר מהי שאלה רטורית יִשָּׁלֵף מהארון ספר התנ"ך, יִפָּתַח בספר עמוס בפרק...
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו
"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ." (ג, ג)

איור: מיכן בן חמו

כשמורה לספרות רוצה להסביר מהי שאלה רטורית יִשָּׁלֵף מהארון ספר התנ"ך, יִפָּתַח בספר עמוס בפרק ג וכמו מאליו יִקָּרֵא:

להמשך קריאה

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ.
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר, וְטֶרֶף אֵין לוֹ;
הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ, בִּלְתִּי אִם לָכָד.
הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ, וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ;
הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה, וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד.
אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ;
אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה.

…לקראת סוף הנבואה, המתח בשיאו כשמגיע הנביא לשורה המתארת את השופר המחריד את העיר ומבשר קולה של מלחמה. ורק אז הוא מעז וקובע את שורת המחץ – "אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה". לשם הוא חתר ולשם הביא את השומעים, שאוזניהם מצלצלות עכשיו בבעתה.

מתוך אתר מיזם 929

  • כוחם של נביאי הכתב (נביאים שהשאירו אחריהם קבצים כתובים של נבואות), וראשון להם עמוס, טמון ביכולת הנאום והשכנוע שלהם. מה כוחה של השאלה הרטורית בהשפעה על דעת הקהל? כיצד היא מסייעת לנביא?
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון...
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

איור: מיכל בן חמו

עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון הדשנות, ומאשים אותן שהן נהנות על גבם של העניים.

להמשך קריאה

הבשן הוא חלק פורה ביותר בעבר הירדן המזרחי. השימוש דווקא בביטוי זה הוא עדות נוספת לרקע הקודם של עמוס, כפי שהוא מעיד על עצמו בפרק ז: "וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן…" (פסוקים יד-טו). עמוס, המכיר היטב צאן וּבָקָר, יודע שפרות הבשן נחשבות לגזע האציל והמשובח ביותר.

היום הביטוי "פרות הבשן" משמש לתיאור אנשים המתמקדים בחיי הנאה בלי לשים לב למצוקות של אחרים.

  • נשות המעמד העליון לא עשקו את העניים בעצמן, אלא דחפו את בעליהן לבצע את החָמָס. מדוע לדעתכם מייחס הנביא את העושק לנשים (הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים)?
הנביא עמוס
  עמוס – הנוקד, רועה הצאן והבקר, בולס השקמים מתקוע שביהודה – ניבא בממלכת ישראל...
הנביא עמוס
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר… לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים." (ז, יד)

גוסטב דורה, הנביא עמוס, 1866, מתוך ויקישיתוף

גוסטב דורה (1832 - 1883), מאייר ספרים, צייר ופסל צרפתי. צילום פורטרט של גוסטב דורה, צולם ע"י נדאר, 1867, מתוך ויקישיתוף

 

עמוס – הנוקד, רועה הצאן והבקר, בולס השקמים מתקוע שביהודה – ניבא בממלכת ישראל הצפונית בתקופת מלכותו של ירבעם השני מלך ישראל.

להמשך קריאה

תקופה זו נחשבת לתקופה של שפע לא צפוי. לאחר זמן רב שממלכת ישראל נלחצה על ידי הארמים, כיוון הרוח השתנה. אחרי תקופת מחסור ומצור החלה תקופה של פריחה כלכלית לצד התפתחות של תרבות צרכנית ראוותנית.

בציורו של דורֶה, עמוס רוכן על מטהו (רמז למקצועו הקודם?) על אדמת הטרשים הפשוטה של יהודה, משקיף אל נמען נבואתו – שומרון, בירת ממלכת ישראל, המוקפת חומה גבוהה. הָאֲפֵלָה עוטפת את היצירה, ומקורו של האור בדברי הנביא שעוד יבואו.

  • ביצירה בולט הפער בין נקודת המוצא של הנביא לבין נמען נבואתו. עמוס חי בממלכת יהודה ומנבא על ממלכת ישראל.
    מה היתרון הגדול במוצאו של עמוס הבא לנבא על ממלכת ישראל? ומה החיסרון במוצאו?
חֹזֶה לֵךְ בְּרַח
    "חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" / ח.נ ביאליק [עמוס ז, יב] "לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח...
חֹזֶה לֵךְ בְּרַח
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא." (ז, יב)

חיים נחמן ביאליק (1934-1873) היה גדול המשוררים העברים בזמן המודרני. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

איור: מיכל בן חמו

 

 

למילות השיר ולהמשך קריאה

"חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" / ח.נ ביאליק [עמוס ז, יב]

"לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי!

הֲלוֹךְ בַּלָּאט לִמְּדַנִי בְקָרִי,

גַּם דַּבֵּר כֵּן לֹא-לָמְדָה לְשׁוֹנִי

וּכְקַרְדֹּם כָּבֵד יִפֹּל דְּבָרִי.

וְאִם-כֹּחִי תַם לָרִיק – לֹא-פִשְׁעִי,

חַטַּאתְכֶם הִיא וּשְׂאוּ הֶעָוֹן!

לֹא-מָצָא תַחְתָּיו סְדָן פַּטִּישִׁי,

קַרְדֻּמִּי בָא בְּעֵץ רִקָּבוֹן.

אֵין דָּבָר! אַשְׁלִים עִם-גּוֹרָלִי:

אֶת-כֵּלַי אֶקְשֹׁר לַחֲגוֹרָתִי,

וּשְׂכִיר הַיּוֹם בְּלִי שְׂכַר פָּעֳלִי

אָשׁוּבָה לִּי בַּלָּאט כְּשֶׁבָּאתִי.

אֶל-נָוִי אָשׁוּב וְאֶל-עֲמָקָיו

וְאֶכְרֹת בְּרִית עִם שִׁקְמֵי יָעַר;

וְאַתֶּם – אַתֶּם מְסוֹס וְרָקָב

וּמָחָר יִשָּׂא כֻלְּכֶם סָעַר.

תמוז, תר"ע.

אחת מנבואותיו של עמוס (בפרק ז) קוממו עליו את אמציה, כוהן במקדש בבית אל. אמציה לעג לעמוס וניסה להבריח אותו מממלכת ישראל לממלכת יהודה שממנה הגיע. עמוס ענה לו בנבואת זעם על גורלה המר של משפחתו ועל חורבנה של ממלכת ישראל. הוא חזר ליהודה, ושם חזה כיצד נבואות הזעם שלו מתגשמות.

בביטוי "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח", הלקוח מדבריו של אמציה, נעשה שימוש בשירה ובפזמונאות העברית המודרנית. ב-1910 כתב המשורר חיים נחמן ביאליק שיר בשם הזה, המתאר את מצוקתו האישית והציבורית בתור "המשורר הלאומי". ביאליק חש כי יצירתו ומסריו נופלים על אוזניים ערלות, ומכיוון שכך ביקש להשתחרר מייעודו הציבורי ולפרוש אל עולמו הפרטי ואל הטבע.

מעובד על פי: דויד פרץ, "חוזה לך ברח", הפסקול של חיינו – תרבות.il. © מטח

  • המשורר חיים נחמן ביאליק מזדהה עם תפקידו הקשה של עמוס הנביא. באילו דימויים משתמש המשורר כדי לקשור בינו לבין הנביא?
  • אילו יחידים או קבוצות משמשים כמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר (מי שמתריע על עוולות ומטיף מוסר) בחברה הישראלית היום?
חזון הנביאים במגילת העצמאות
דוד בן-גוריון אהב תנ"ך והעריץ את הנביאים. לבנו בחר לקרוא עמוס. בניסוח "מגילת העצמאות" –...
חזון הנביאים במגילת העצמאות
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל

דוד בן-גוריון אהב תנ"ך והעריץ את הנביאים. לבנו בחר לקרוא עמוס.

להמשך קריאה

בניסוח "מגילת העצמאות" – מסמך מכונן ויש שיאמרו החוקה שלא נכתבה מעולם – מוצגת התשתית הערכית של מדינת ישראל. בעריכה הסופית של המגילה לא ויתר בן-גוריון על רוח חזונם של נביאי ישראל.

  • מהו אותו חזון של נביאי ישראל שאליו התכוונו מנסחי מגילת העצמאות? ענו על סמך נבואותיו של עמוס.
  • מדוע, לדעתכם, הקפידו מנסחי המגילה על הניסוח "לאור חזונם של נביאי ישראל" ולא למשל "לפי תורת ישראל" או "לפי ההלכה היהודית"?
הבשן
  הבשן – השם המקראי לאזור פורה בְּעֵבֶר הירדן המזרחי, משני צידי נהר הירמוך. האזור...
הבשן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן..." (ד, א)

קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

בכתום - אזור הבשן, חלקו הצפוני מצוי כיום בתחום סוריה, וחלקו הדרומי בממלכת ירדן, Janz, ויקישיתוף, CC BY-SA

גשר הרוס - נהר הירמוך, צילום: אליעזר שוורץ, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הבשן – השם המקראי לאזור פורה בְּעֵבֶר הירדן המזרחי, משני צידי נהר הירמוך.

להמשך קריאה

האזור כולל את חבל הגולן וגם שטחים שמדרום לירמוך. היום הבשן נמצא בשטח סוריה וממלכת ירדן.
השלטון הישראלי בבשן הגיע לסיומו בשנת 732, אז השתלט תגלת פלאסר מלך אשור על עבר הירדן והגלה חלק מתושבי המקום.

  • התבוננו במפה – באיזה חלק של ממלכת ישראל נמצא אזור הבשן?
  • מה מאפיין את אזור הבשן מבחינה גאוגרפית, וברִבּוֹנוּת של אילו מדינות הוא נמצא כיום?
ארץ יהודה
ארץ יהודה – שם גאוגרפי-מדיני שבו השתמשו לראשונה בנביאים ובכתובים לסימון נחלת שבט יהודה. אחרי...
ארץ יהודה
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא." (ז, יב)

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן

ארץ יהודה – שם גאוגרפי-מדיני שבו השתמשו לראשונה בנביאים ובכתובים לסימון נחלת שבט יהודה.

להמשך קריאה

אחרי חלוקת המלוכה בישראל היה השם "ארץ יהודה" בפי הנביאים וסופרי המלכים לשם נרדף לממלכת יהודה, שכללה את נחלות יהודה ובנימין.
מוצאו של עמוס בתקוע אשר ביהודה. היום מזהים רוב החוקרים את תקוע ביישוב הידוע ביהודה, ששכן 8 ק"מ מדרום לבית לחם. אם כן, נביא מהממלכה הדרומית נשלח להוכיח את הממלכה הצפונית – ישראל.

על פי: "ארץ יהודה", אנציקלופדיה יהודית, מכללת הרצוג – דעת – לימודי יהדות ורוח. © 2010

  • מדוע לדעתכם נבחר נביא מממלכת יהודה לנבא על ממלכת ישראל? מה הקשר של הביטוי "אין נביא בְּעִירוֹ" לבחירה זו?
בולס שקמים
בּוֹלֵס שִׁקְמִים – נראה שאין הַכַּוָנָה למישהו שזולל שקמים מתוך בולמוס… יש יותר מפירוש אחד...
בולס שקמים
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים." (ז, יד)

צילום: ד"ר משה בלס

בּוֹלֵס שִׁקְמִים – נראה שאין הַכַּוָנָה למישהו שזולל שקמים מתוך בולמוס…
יש יותר מפירוש אחד שמנסה להבין מהו בולס שקמים.

להמשך קריאה

ראה כי הכוונה למומחה במלאכה החקלאית של ניקוב פרי השקמה או התאנה, כדי לסייע בהבשלתו.
יש פרשנים שהציעו שהכוונה לאדם המייבש את פירות השקמה או לאדם הקוטף את הפירות. בכל מקרה מדובר כנראה במלאכה עונתית, ובשאר השנה עוסק הבולס במלאכות אחרות, כמו רעיית הצאן וגידול הבקר.

  • מדוע עמוס מציין בפני אמציה, כוהן בית אל, שהוא איננו נביא מקצועי אלא "בוֹקֵר ובוֹלֵס שִׁקְמִים"?
פח ומוקש
סדרת השאלות הרטוריות של עמוס נפתחת בדוגמאות מעולם החי (האהוב עליו). האריה שואג רק לקראת...
פח ומוקש
"הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ, הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד." (ג, ה)

כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

סדרת השאלות הרטוריות של עמוס נפתחת בדוגמאות מעולם החי (האהוב עליו). האריה שואג רק לקראת טרף, הציפור נופלת ארצה רק אם משהו גורם לה ליפול.

להמשך קריאה

הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? כלומר – הציפור עטה על הפח (=מלכודת), כאשר מוקש (=פיתיון) מונח במלכודת.
הפח והמוקש הם שני כלים ללכידת ציפורים. הפח הוא מלכודת בת שני חלקים. קשה יותר לדעת מהו בדיוק המוקש. ייתכן שהכוונה לפיתיון או לדבר מה המכשיל את הציפור, ואולי הכוונה למנגנון שסוגר את המלכודת על הציפור.

  • הנביא עמוס שואל את העם בלי לצפות לתשובה: האם ציפור תיפול ארצה אם לא לכדה אותה מלכודת? אם המשל של הנביא הוא על ציפור ועל מלכודת הלוכדת אותה, מהו הנמשל?
דבר עמוס הנביא
עמוס – מה הוא אומר? סכמו את דבריו בשלושה משפטים. קרדיט: 929- הנביא עמוס (שלישי...
דבר עמוס הנביא
"שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (ג, א)

  • עמוס – מה הוא אומר? סכמו את דבריו בשלושה משפטים.

קרדיט: 929- הנביא עמוס (שלישי מתוך תרי עשר)/תנך ביחד 929, 2016