סגור תצוגת כיתה
הפרק

רגע האמת – משה מתפלל, אלוהים סולח והלוחות ניתנים שנית

פרק לד, ה-כו

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נשאל את התלמידים:

  • אם הייתם צריכים לתאר את אלוהים, מה הייתם אומרים עליו? (למשל: טוב, יכול הכול, אינסופי, מפחיד וכן הלאה)

נספר שהיום נלמד על התיאור של אלוהים מנקודת מבטו של משה בהר סיני.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים ה-יא ונקרא אותם בקול. נבקש מהתלמידים לחשוב בעת הקריאה מה לדעתם הרגע החשוב ביותר בפסוקים.

מבט שני

משה אינו מקבל מיד את עשרת הדיברות. לפני קבלת הלוחות אלוהים עובר על פניו. נסביר את הביטוי "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו" בפסוק ו – לפי חז"ל כשאלוהים עבר על פניו משה ראה את מידותיו של ה'. כלומר, הוא לא ראה אותו ממש, כי אין לו דמות וגוף, אלא ראה את התכונות שלו – התכונות החשובות ביותר שנקראות שלוש עשרה המידות. בשלב מאוחר נכנסו שלוש עשרה המידות גם לסידור התפילה.
בשעה שאלוהים עבר על פניו של משה קרא משה בשמו של אלוהים והתפלל – אמר את שלוש עשרה המידות.
ננסה להבין את תפילתו של משה – מידותיו של אלוהים – שבפסוקים ו-ז: "ה', ה', אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה, פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים".

נזמין את התלמידים לזהות לפחות שלוש מילים שהם מכירים, ולפחות שלוש מילים שהם אינם מכירים מתוך פסוקים ו-ז ולהעתיקן למחברת.
נבאר את המילים הקשות:

  • רַחוּם וְחַנּוּן – רחמן ומעניק חנינה;
  • אֶרֶךְ אַפַּיִם – סבלני;
  • נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים – זוכר את הדברים הטובים שאנשים עושים לאורך אלפי דורות;
  • נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה – מוחל (נושא במובן של "עומד ב") על הפשעים של העם;
  • פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת – ומצד שני מעניש וזוכר את החטאים גם קדימה לדור שלישי ורביעי, אך לא יותר מכך.

נדגיש את ההבדל בין החסד והעוון – אלוהים זוכר קדימה חסד לאלפי דורות, ואת הפשעים זוכר רק ארבעה דורות קדימה.
נשאל את התלמידים:

  • מה משה עושה בסוף התפילה ומדוע? (משתחווה מתוך יראה וכבוד מגודל המעמד)
  • מה משה מבקש מאלוהים בסוף התפילה? (שימשיך ללכת בתוך עם ישראל ויסלח להם)
  • למה לדעתכם חשוב למשה להזכיר עכשיו לאלוהים דווקא את התכונות האלה שלו? (כי רובן מבטאות את רחמיו של אלוהים ואת יכולתו לסלוח על חטאים, וזה בעצם מה שמשה מבקש עכשיו מאלוהים – לסלוח לעם, לתת לו הזדמנות לתקן)

נחלק את פסוקי היחידה הנותרים לשתי קבוצות על הלוח:
פסוקים יא-יז ופסוקים יח-כו.

  • קראו את הפסוקים קריאה דמומה והציעו כותרת אפשרית לכל קבוצת פסוקים. (האיסור לכרות ברית ליושבי הארץ כדי להימנע מהיגררות לעבודה זרה, מועדים מיוחדים)
  • מדוע לדעתכם מוזכרים נושאים אלו דווקא כאן, בזמן מתן הלוחות השניים?

נכתוב על הלוח את פסוק טו מתהילים פרק לד: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב".
נסביר: לצד האזהרה מה לא לעשות – "סוּר מֵרָע", רצוי שיבוא ההסבר גם מה לעשות – "עֲשֵׂה טוֹב".
לאחר הורדת הלוחות הראשונים, אלוהים ראה שבני ישראל חטאו בעבודה זרה, השייכת לעמים אחרים, ולכן כעת, לפני הפעם השנייה שבה הוא מעניק לבני ישראל את התורה, הוא מזהיר אותם שלא יחטאו בכך שוב. הוא מצווה עליהם את המועדים כדי להדגיש את מה שהם יכולים וצריכים לעשות כדי להשתייך לעם ישראל – המועדים המיוחדים הם היוצרים שייכות אל העם ומייחדים אותו מעמים אחרים.

מבט שלישי

נכתוב על הלוח שתיים מתוך שלוש עשרה המידות: אמת ורחמים, ונשאל את התלמידים:

  • איך יתנהג איש אמת? (הוא אף פעם לא ישקר, תמיד יאמר אמת, יעשה רק מה שהוא מאמין בו, לא יוותר על האמת שלו בשביל שום דבר…)
  • איך יתנהג אדם רחמן? (יתנהג בנועם כלפי אנשים אחרים, יוותר על כל מיני עקרונות חשובים כדי לא לפגוע, ייתן הזדמנות שנייה…)
  • האם יכול להיות שלאדם יהיו שתי התכונות האלה יחד? (כן)
  • איפה הן עלולות להתנגש? (כשהאמת עלולה לפגוע במישהו אחר, כשמסתירים דבר ממישהו כי מרחמים עליו…)

נכתוב על הלוח את הביטוי 'לפנים משורת הדין' ונסביר אותו: הצגת נסיבות מקלות שמאפשרות לא להעניש לפני החוק היבש, מתוך התחשבות ברגש הרחמים.
נסביר שמשמעותה של מידת הרחמים האלוהית היא לנהוג לפנים משורת הדין, ולא להעניש את עם ישראל אף על פי שמגיע להם עונש.
נקרין על הלוח את הבקשה היפה המופנית לאלוהים בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות דף ז עמוד א:
"יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסיך… ותתנהג עם בניך במידת הרחמים".
נשאל את התלמידים:

  • מה מבקשים מאלוהים בתפילה הזאת? (שהרחמים יתגברו על הכעס, גם אם הכעס מוצדק)

בפסוק י אלוהים נענה לתפילתו של משה וכורת עם עם ישראל ברית.

  • מה הקשר בין מידת הרחמים ובין הברית?

נדגיש שבלי מידת הרחמים אלוהים לא היה יכול לכרות עם עמו את הברית. לפי החוק היבש הם בגדו באמונו ולכן הוא היה צריך להעניש אותם ולעזוב אותם, כפי שהבטיח שיעשה אם יעבדו עבודה זרה, אבל הוא מצליח לסלוח להם ולתת לרחמיו לגבור על כעסו.

מבט לחיים

ננסה לחשוב אם אנחנו מסוגלים לנהוג בעצמנו במידת הרחמים, ואם יש בחברה שאנחנו חיים בה די רחמים. נבקש מכל תלמיד לחשוב אם קרה לו שהצליח לנהוג במידת הרחמים בעת האחרונה – בכל תחום, ולו הקטן ביותר. נשמע בכיתה כל מיני רעיונות ודוגמאות לרחמים מתוך היום-יום: לא דרכנו על בעלי חיים קטנים (ג'וקים, נמלים וכו') בשביל אף שהם עברו בדרכנו; לא החזרנו כשמישהו דחף אותנו בטעות; שיתפנו בסעודה כיתתית גם ילדים מכיתות מקבילות שהגיעו בהפסקה אף שהם לא תרמו את חלקם לסעודה וכן הלאה.
נפזר בכיתה עיתונים ונבקש מהתלמידים למצוא כתבה או משפט על אדם או מערכת שפועלים מתוך מידת הרחמים או שלא הולכים בדרך הרחמים. נשמיע ברקע את השיר 'שער הרחמים' של מאיר בנאי.

נכין יחד קולאז' גדול של רחמים והיעדרם מתמונות, משפטים גזורים ומציורים מתאימים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על אלוהים העובר על פני משה ועל משה הרואה את שלוש עשרה מידותיו, וכיצד מידת הרחמים מביאה לחידוש הברית ולנתינת התורה שנית.
מיומנויות: סימנו מילים קשות וביארנו אותם יחד, קראנו קריאה עצמאית של הטקסט ומצאנו את הנושא המרכזי לכל קבוצת פסוקים, למדנו ביטוי חדש בעברית.
מתודות: הכנו קולאז' יצירתי יחד בכיתה והאזנו שיר.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שער הרחמים
קרדיט: פורסם בערוץ הרשמי של מאיר בנאי ב-10 באפריל 2011.
שער הרחמים

קרדיט: פורסם בערוץ הרשמי של מאיר בנאי ב-10 באפריל 2011.

סוד הסליחה
"וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא…"אמר רבי יוחנן: הדבר מלמד אותנו שהתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח...
סוד הסליחה
"וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו, וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת."
(לד, ו)

סידור תפילה ישראלי. הוצאת ידיעות אחרונות © כל הזכויות שמורות

"וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא…"
אמר רבי יוחנן: הדבר מלמד אותנו שהתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, והראה למשה את סדר התפילה.
אמר לו: בכל פעם שעם ישראל חוטאים – יִתְפַּלְּלוּ לפני בסדר הזה, ואני מוחל להם.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יז, עמוד ב)

  • לפי המדרש, כיצד יכול העם לכפר על חטאיו?
קרני הוד
"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי… וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ"מִנַּיִן זכה...
קרני הוד
"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ."
(לד, כט)

shutterstock.com

"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי… וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ"
מִנַּיִן זכה משה לקרני ההוד?
אמרו רבותינו זיכרונם לברכה:
מן המערה, שנאמר: "וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר" (שמות לג, כב).
נתן הקדוש ברוך הוא את כף ידו עליו, ומשם זכה לקרני ההוד.
ויש אומרים:
שבשעה שהיה הקדוש ברוך הוא מלמד את משה תורה, מניצוצות שיצאו מפי הַשְּׁכִינָה נָטַל את קרני ההוד.

(עיבוד. על פי: מדרש תנחומא, שמות לד, סימן לז)

  • לפי המדרש, מה מקור קרני ההוד של משה?
עשרת הדברים
"עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" שעליהם מדובר בפסוק הם עשרת הַדִּבְּרוֹת (הציוויים) שניתנו לבני ישראל במעמד הר סיני....
עשרת הדברים
"וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה, וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים."
(לד, כח)

איור של עשרת הדיברות. shutterstock.com

"עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" שעליהם מדובר בפסוק הם עשרת הַדִּבְּרוֹת (הציוויים) שניתנו לבני ישראל במעמד הר סיני.
היום משתמשים לעיתים בביטוי "עשרת הַדִּבְּרוֹת" גם בהשאלה, כדי לתאר ולמנות כללי יסוד או עקרונות חשובים בנושא מסוים.

  • מה הם "עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" החשובים ביותר לקיום חברה, לדעתכם?
יג מידות
יג מידות – 13 מידות האל (13 מידות הרחמים שבהן מתאפיין אלוהים). יש כמה שיטות...
יג מידות
"...אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים."
(לד, ו-ז)

יג מידות – 13 מידות האל (13 מידות הרחמים שבהן מתאפיין אלוהים).
יש כמה שיטות והצעות כיצד לחלק את הפסוקים ל-13 מידות.
על המידות הללו נכתבו פיוטים רבים, והן מוזכרות בתפילות כדי לעורר את רחמיו של אלוהים: בתפילת שחרית ובתפילת מנחה, בסליחות ובימי צום, בתקופות שונות (בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה ובימי בֵּין הַמְּצָרִים). בתפילות יום כיפור מוזכרות מידות האל בכל תפילה.

  • נסו למצוא בפסוקים ו-ז את יג מידות הרחמים של האל.
קרני אור
ביצירה של גוסטב דורה מתואר משה כאשר מראשו יוצאות שתי קרני אור. תיאור זה מבוסס...
קרני אור
"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ."
(לד, כט)

קרן עור פניו – משה יורד מההר. מציורי התנ"ך של גוסטב דורה.

ביצירה של גוסטב דורה מתואר משה כאשר מראשו יוצאות שתי קרני אור. תיאור זה מבוסס על תרגום שגוי של פסוק כט (ליוונית) – המילה "קָרַן" ("קָרַן עוֹר פָּנָיו") תורגמה בטעות לקֶרֶן.
יצירות אומנות רבות התבססו על התרגום של התנ"ך, והדבר בא לידי ביטוי בתיאורים של משה באומנות כבעל קרניים, כמו בפסלו של האומן מיכלאנג'לו. בשונה מפסלו של מיכלאנג'לו, שבו קרניו של משה נראות כקרני חיה ממש, הקרניים ביצירה של גוסטב דורה מתוארות כקרני אור, ובכך מתקרבות יותר למשמעות המקורית של הטקסט.

מבוסס על המידע מתוך אתר מקראנט

  • כיצד המחיש גוסטב דורה את גודל המעמד? באילו אמצעים השתמש לצורך כך?
הרבה זמן להיות לבד
השיר "ארבעים יום וארבעים לילה" של היוצר עמיר בניון מתאר את בדידותו של משה על...
הרבה זמן להיות לבד
"וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה, וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים."
(לד, כח)

השיר "ארבעים יום וארבעים לילה" של היוצר עמיר בניון מתאר את בדידותו של משה על הר סיני.

למילות השיר

ארבעים יום וארבעים לילה
מילים ולחן: עמיר בניון

ארבעים יום וארבעים לילה
הרבה זמן למעלה להיות לבד
ואין איתך עוד אף אחד כמוך עוד,
אפילו לא אתה

© כל הזכויות שמורות למחבר.

  • האזינו לשיר. באילו אמצעים משתמש הזמר כדי להדגיש את הבדידות של משה ואת משך השהות הארוך לבד?
הר סיני
הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה, ועליו עלה משה לאחר חטא העגל כדי לבקש...
הר סיני
"וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר, וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר."
(לד, ב)

ג’בל מוסא, צילום: Wilson44691 מוויקיפדיה האנגלית

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה, ועליו עלה משה לאחר חטא העגל כדי לבקש את סליחת האל ולקבל את הלוחות השניים.
לפי המסופר בתורה, בני ישראל חנו מול ההר ומשה עלה אל ראשו. כאשר ירד, העביר לעם את עשרת הדיברות שהאל מסר לו עבורם. למרגלות ההר התרחש גם חטא העגל.

להמשך קריאה

להר כמה שמות: הר סיני, הר חורב, הר האלוהים, הר פארן.
איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר סיני, משום שבמקרא לא מצוין מיקומו המדויק.
החוקרים הציעו הצעות שונות לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר. חלק מהחוקרים סבורים שהר סיני הוא גַ'אבֶּל הילאל שבצפון סיני, וחלק סבורים שמדובר בג'אבל מוסה או בג'אבל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. אחרים סבורים שהר סיני הוא הר כרכום שבנגב.

מבוסס על מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • תנו להר סיני שם חדש, שמתאר את האירועים הקשורים בו.
בית ה'
  בית ה' – אחד הכינויים לבית המקדש, שהיה מרכז הפולחן של עם ישראל החל...
בית ה'
"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ..."
(לד, כו)

דגם של בית המקדש הראשון. השחזור נעשה לפי השערות של הארכיאולוג פרופ' מיכאל אבי-יונה. מוזיאון ישראל, ירושלים. Panegyrics of Granovetter, at flickr, CC BY 2.0

 

בית ה' – אחד הכינויים לבית המקדש, שהיה מרכז הפולחן של עם ישראל החל מימי שלמה המלך. לבית המקדש היו עולים כדי להתפלל, להקריב קורבנות ולהביא מביכורי פרי האדמה. בית המקדש שכן על הר הבית (הר המוריה), שבו על פי המסורת היהודית התרחשה עקדת יצחק.

  • מדוע, לדעתכם, יש להביא לבית האל את הביכורים?
  • כתבו קטע קצר מיומנו של אדם העולה לרגל לבית המקדש כדי להביא ביכורים.
ביכורי קציר חיטים
עונת קציר החיטים חלה בתחילת הקיץ: פריחת האביב כבר הסתיימה, ובשדות צומחים צמחי הקיץ. תקופת...
ביכורי קציר חיטים
"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה."
(לד, כב)

מטבע של אגריפס הראשון ועליו שיבולים. דוברות מתפ"ש.

עונת קציר החיטים חלה בתחילת הקיץ: פריחת האביב כבר הסתיימה, ובשדות צומחים צמחי הקיץ. תקופת הביכורים חלה בחג השבועות.
את הביכורים היו מביאים מן החיטים – "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" – אבל לא רק מהם. הביכורים היו גם משבעה מינים של תבואה ופירות שארץ ישראל התברכה בהם על פי המקרא: חיטה, שעורה, גפן (ענבים), תאנה, רימון, זית ודבש (תמרים). בתקופה שבית המקדש היה קיים, היו עולים לירושלים בחג השבועות ומביאים לבית המקדש את הביכורים בטקס חגיגי.

  • הסבירו במילים שלכם – מה הם "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים"?
עלייה לרגל
המשמעות של המושג "עֲלִיָה לָרֶגֶל" אינה הליכה ברגל (אף על פי שזה מה שנאלצו לעשות...
עלייה לרגל
"שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל."
(לד, כג)

יצירה המתארת הבאת ביכורים לבית המקדש. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

המשמעות של המושג "עֲלִיָה לָרֶגֶל" אינה הליכה ברגל (אף על פי שזה מה שנאלצו לעשות לפעמים), אלא מלשון "רְגָלִים".
משמעות המילה "רְגָלִים" בלשון המקרא היא "פְּעָמִים". שלושת הרגלים (הפעמים) שהתורה מצווה לעלות בהם לבית המקדש הם סוכות, פסח ושבועות. לפי המקרא – חובת העלייה לרגל לירושלים הייתה רק על הגברים.

להמשך קריאה

המטרתה העיקרית של העלייה לרגל הייתה הביקור בבית המקדש – ביקור שתכננו אותו וציפו לו זמן רב, לפעמים אפילו כמה שנים. בדרך כלל עלתה לירושלים כל המשפחה המורחבת ואיתה גם השכנים, ולפעמים התארגן יישוב שלם לעלייה לרגל לירושלים, ובראש השיירה – מנהיגי היישוב מלווים בכלי נגינה.
עולי הרגל היו מבקרים בבית המקדש (לאחר שהיו טובלים ומיטהרים במקוואות), ושם צפו בעבודת הכוהנים והאזינו לשירת הלוויים. עולי הרגל היו גם מקריבים קורבנות – חלק מהקורבנות הם אכלו כסעודת החג, וחלק נתנו לכוהנים ולנזקקים: עניים, גֵרים, עבדים, יתומים ואלמנות.

מבוסס על מתיה קם, "עלייה לרגל ביהדות", קופצים ללוח העברי, תוכנית מבחר. © מטח.

  • כתבו בלוג של אדם שעלה לרגל לירושלים באחד מן הרגלים, ותארו את חוויותיו.
לוחות הברית החדשים
חטא העגל היה משבר אמונה וגם משבר אמון גדול. מדוע קרה המשבר הזה ומה עשה...
לוחות הברית החדשים
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ."
(לד, א)

חטא העגל היה משבר אמונה וגם משבר אמון גדול. מדוע קרה המשבר הזה ומה עשה משה כדי לתקן את המצב? מה ההבדל בין הלוחות הראשונים לבין הלוחות השניים? התשובות בסרטון סיכום לשמות לא-לה.

  • כשמשה עלה להר סיני למשך ארבעים יום וארבעים לילה, העם עמד למבחן.
    מהו המבחן? האם בני ישראל עמדו בו?

קרדיט: סיכום שבועי – שמות לא-לה/929 תנך ביחד, 2015

עלייה לרגל אז והיום
בסרטון הסבר קצר על המושג "עלייה לרגל".
עלייה לרגל אז והיום
"שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל."
(לד, כג)

בסרטון הסבר קצר על המושג "עלייה לרגל".

  • בסרטון מוצגת עלייה לרגל בדתות ובתרבויות שונות. ציינו באילו דתות ותרבויות קיים מנהג של עלייה לרגל, ולאן.
קרדיט: עלייה לרגל / סנונית, 2017