סגור תצוגת כיתה
הפרק

רואים רחוק רואים שקוף

פרק לד, א-ה

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נשמיע לתלמידים את השיר 'רואים רחוק רואים שקוף'.
נזמין את התלמידים לזהות בשיר מקום המוזכר בתנ"ך הקשור לנושאים שאנחנו לומדים עכשיו: הר נבו. נספר שהיום נתמקד בדמותו של משה העומדת על ההר שממנו "רואים רחוק, רואים שקוף".

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-ה בפרק לד, נקרא אותם בקול רם ונבקש מן התלמידים לכתוב במחברת את כל המקומות בארץ ישראל שמשה רבנו רואה מנקודת התצפית שלו על ההר – פסוקים א-ג:
וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ: אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן, וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי, וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן (=הים התיכון), וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.

מבט שני

נקרין על הלוח מפה כללית של הר נבו והתצפית ממנו מתוך אתר תנ"ך הרצוג (ראו קישור למפה גם בממערך השיעור).
לאחר מכן נקרין על הלוח מפה של חלוקת הארץ לנחלות השבטים, ונזמין את התלמידים לזהות את המקומות במפה שראה משה מהר נבו ולהתאים אותם למקומות שאנו מכירים בארץ או שמחוץ לגבולות בימינו (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נאסוף את תשובות התלמידים במליאה ונבדוק אותן.

מבט שלישי

נציג לתלמידים שלושה מקורות ובהם פסוקים העוסקים בעונשו של משה מבמדבר ומדברים.
נשאל את התלמידים:

  • מה השתנה מרגע קבלת העונש ועד ביצועו?

בראשית הדרך אלוהים מבשר למשה ואהרון שהם לא יבואו אל הארץ, ולאחר שמשה מבקש בכל זאת "לעבור ולראות את הארץ", אלוהים מאפשר לו לפחות לראות מרחוק: משה מת רגע לאחר שהוא זוכה לתצפית רחבה וצלולה על כל ארץ ישראל.

  • האם המבט מרחוק מנחם?
  • האם הוא מעורר געגוע?
  • האם ההסתכלות על הארץ מרחוק מבטאת השלמה עם המציאות או תובנה אחרת?

בהמשך לשיר שבו פתחנו את השיעור נשאל:

  • איך לדעתכם משה מרגיש כשהוא רואה את כל הארץ מרחוק? האם הוא שמח על שהביא את העם עד לכאן? האם הוא עצוב על העונש שניתן לו? האם שניהם?

ניתן לתלמידים משימת כתיבה: נסו להיכנס לנעליו של משה העומד על הר נבו. כתבו דף מתוך יומנו של משה ובו משה כותב לעצמו על העלייה להר נבו ועל מה שראה מנקודת התצפית שלו על הארץ.

מבט לחיים

נחזור למקומות שמשה רבנו רואה מההר ומה יש בהם בימינו. נשאל את התלמידים:

  • האם הייתם באחד מן המקומות האלו לאחרונה?
  • האם הכיתה טיילה באחד המקומות האלו?
  • מה מיוחד בהם?
  • מה מאפיין את המקומות האלו?
  • מה לדעתכם ראה שם משה רבינו?

ניתן לתלמידים משימה לשיעורי בית מתוך שתי האפשרויות האלה:

  • חפשו בוויקיפדיה מידע על אחד מן המקומות המוזכרים בתצפית משה והכינו סקירה קצרה של חמש שורות על המקום הזה ומה מיוחד בו.
  • אם הייתם בעצמכם באחד מן המקומות האלה (לדוגמה: נחל דן / שדה בוקר / עמק יזרעאל וכו'), הביאו לכיתה תמונה שלכם מן הטיול או כתבו בכמה שורות היכן טיילתם ואיך הייתה החוויה.

בשיעור הבא נשמע בכיתה את הסיפורים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על משה העומד על הר נבו, ואלוהים מראה לו את הארץ, ובחנו את המקומות הייחודיים שאלוהים בוחר להראות למשה ומה יש בהם בימינו, ודנו מדוע דווקא הוא בוחר במקומות אלה.
מיומנויות: השווינו בין שלושה מקורות בתנ"ך והסקנו מסקנות מההשוואה, מצאנו במפה מקומות שעליהם מספרים הפסוקים.
מתודות: התנסינו בכתיבה יוצרת, קיבלנו שיעורי בית לספר על חוויית טיול משלנו ולהביא תמונות מהטיולים.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
רואים רחוק רואים שקוף
למילות השיר קרדיט: פרסם שי ברנדו – כובש האמנות ב-7 במרץ 2016.
רואים רחוק רואים שקוף

למילות השיר

קרדיט: פרסם שי ברנדו – כובש האמנות ב-7 במרץ 2016.

מפה
מפה כללית של הר נבו והתצפית ממנו
דפי עבודה והעשרה לשיעור
עונשו של משה
רגע קבלת הגזרה – לא תזכו להביא את העם אל הארץ המובטחת:וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה...
עונשו של משה

רגע קבלת הגזרה – לא תזכו להביא את העם אל הארץ המובטחת:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: 'יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם'. (במדבר פרק כ פסוק יג)

משה מתחנן להמתקת הדין:
וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: '…אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן'. (דברים פרק ג פסוקים כג וכה)

רגע האמת – מימוש הגזרה:
וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: 'זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה. הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר'. (דברים פרק לד פסוק ד)

מי כתב את הפסוקים האחרונים בתורה?
אמר רבי יהודה: שמונה פסוקים שבתורה, יהושע כתבם.הרי כתוב: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'…" אפשר...
מי כתב את הפסוקים האחרונים בתורה?
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה'."
(לד, ה)

כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים (סוף התורה). צילום: רוניה הררי – ארכיון מצפה הילה, מתוך אתר פיקיוויקי

אמר רבי יהודה: שמונה פסוקים שבתורה, יהושע כתבם.
הרי כתוב: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'…"
אפשר שמשה מת וכתב: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה"?
אלא, עד כאן כתב משה, ומכאן ואילך כתב יהושע.
אמר לו רבי שמעון: אפשר שספר התורה חסר אפילו אות אחת? אלא, עד כאן הקדוש ברוך הוא אומר ומשה אומר וכותב, ומכאן ואילך הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בְּדֶמַע.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד א)

  • על איזו שאלה מבקש המדרש לענות? מדוע עלתה השאלה?
  • הסבירו את שתי התשובות האפשריות המוצגות במדרש – זו של רבי יהודה וזו של רבי שמעון.
גדולתו של מנהיג
אמר הקדוש ברוך הוא למשה:משה, שתי שבועות נשבעתי – אחת על ישראל לאבדם מן העולם...
גדולתו של מנהיג
"וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו."
(לב, נ)

צילום: shutterstock.com

אמר הקדוש ברוך הוא למשה:
משה, שתי שבועות נשבעתי – אחת על ישראל לאבדם מן העולם כשעשו אותו מעשה, ואחת עליך שתמות ולא תיכנס לארץ. אותה שבועה שנשבעתי על ישראל ביטלתי מפני שלך, כי אמרת "סְלַח נָא" (במדבר יד, יט), ועכשיו אתה מבקש שוב לבטל את שלי ולקיים את שלך, ואתה אומר "אֶעְבְּרָה נָּא" (דברים ג, כה). אתה תופס את החבל בשני ראשים? אם "אֶעְבְּרָה נָּא" אתה מבקש לקיים – בטל "סְלַח נָא", ואם "סְלַח נָא" אתה מבקש לקיים – בטל "אֶעְבְּרָה נָּא".
כיוון ששמע משה רבינו כך, אמר לפניו – ריבונו של עולם! יֹאבַד משה ואלף כיוצא בו, ולא תינזק ציפורנו של אחד מישראל.

מתוך ספר האגדה, בעריכתביאליק ורבניצקי. אגדה קלז, עמ' 117

  • מה היא גדולתו של משה המתוארת במדרש?
לא נס לחו
משה האריך ימים וחי עד גיל 120. המקרא מתאר את משה כמי שעל אף גילו...
לא נס לחו
"וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ, לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה."
(לד, ז)

איור: shutterstock.com

משה האריך ימים וחי עד גיל 120. המקרא מתאר את משה כמי שעל אף גילו המבוגר "לא נס לחו" כלומר: לא חלפה חיוניותו, לא פג מִרצו.
משמעות המילה "לֵחַ" היא לַחְלוּחִית, רטיבות, ובהשאלה רעננות, חיוניות. בימינו עלתה תוחלת החיים, ואנשים שנחשבו בעבר זקנים, היום עוד כוחם במותניהם ואפשר לומר עליהם שלא נס לֵחָם.

מבוסס על אתר האקדמיה ללשון העברית. © כל הזכויות שמורות.

  • כִּתבו על אדם מבוגר מאוד שאתם מכירים שלא נס לחו (שנשארו לו תכונות של אדם צעיר, כמו סקרנות, מהירות מחשבה, השתובבות או שיש לו כושר גופני כמו של אדם צעיר בהרבה).
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט
"יְשֻׁרוּן" – כינוי מקראי פִּיוּטִי לעם ישראל."וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" – תיאור של אדם שאכל טוב...
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ."
(לב, טו)

איור: shutterstock.com

"יְשֻׁרוּן" – כינוי מקראי פִּיוּטִי לעם ישראל.
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" – תיאור של אדם שאכל טוב עד כדי כך שהשמין, ואז בעט במי שנתן לו את האוכל. הביטוי מביע ביקורת על בני ישראל, כמי שמתמרדים נגד האל למרות כל הטוב שקיבלו ממנו.
היום משתמשים לעיתים בביטוי זה כדי לתאר את מי שהתעשר ואז הפנה עורף לידידיו ולערכיו.

  • חפשו ברשת את הביטוי "וישמן ישורון ויבעט".
    ציירו קריקטורה (ציור שמגחיך את המצב ומעביר עליו ביקורת) המביעה את הביטוי "וישמן ישורון ויבעט".
על הר נבו
  משה נראה מאחור, עומד על הר נבו, המסומל באמצעות חצי עיגול קטן ובאמצעות כיתוב...
על הר נבו
"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ, וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן."
(לד, א)

על הר נבו. יצירה של האמן מיכאל סגן-כהן. אקריליק ועפרונות צבעוניים על בד, 70X212 ס"מ. 1977-78.

 

משה נראה מאחור, עומד על הר נבו, המסומל באמצעות חצי עיגול קטן ובאמצעות כיתוב שמו. משה משקיף על הארץ המובטחת, המוצגת מולו בתוך מסגרת של תמונה או דרך חלון, באופן שבו הוא אינו יכול לצעוד ולהתקרב אליה. אנחנו, המביטים ביצירה, מביטים יחד איתו בארץ המובטחת, ובדיוק כמוהו לא יכולים להתקרב אליה.

עיבוד. מבוסס על ענת בסר, "על הר נבו", הספרייה הווירטואלית של מטח. © מטח

  • השילוב של טקסט כתוב ביצירה הוא אמצעי אומנותי שאופייני לאומן מיכאל סגן-כהן. מה יכולות להיות המטרות בשיבוץ מילים ואותיות ביצירה הזו, וביצירות אומנות בכלל?
  • מה מיוחד באופן שבו מתוארת ארץ ישראל בציור? התבוננו בצבעים ובצורה.
מנגד
מִנֶּגֶד הוא שיר שכתבה רחל המשוררת בשנת 1930. בשיר היא מדברת על "עצב נבו", ובכך...
מנגד
"כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל."
(לב, נב)

קבר רחל המשוררת בבית הקברות בכינרת. צילום: אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה העברית

מִנֶּגֶד הוא שיר שכתבה רחל המשוררת בשנת 1930. בשיר היא מדברת על "עצב נבו", ובכך מזכירה את האיסור על משה להיכנס אל הארץ המובטחת.
הר נבו הפך בתרבות היהודית לסמל לחוסר יכולת לממש דבר מה גדול ומרכזי בחייך. השירה של רחל מתאפיינת בגעגועים. רחל חלתה במחלת השחפת ונפטרה בגיל צעיר יחסית. היא כתבה שירים רבים בעת שהייתה חולה, ובחלק מהם ביטאה את התחושה שלא הצליחה לממש ולהגשים את משאלותיה. הבית האחרון בשיר חקוק על מצבת קברה של רחל המשוררת בבית הקברות כנרת.

למילות השיר

מנגד / רחל
קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

  • חִשבו – מדוע נחקק הבית האחרון של השיר על קברה של המשוררת רחל?
הר נבו
הַר נְבוֹ נמצא במערב ירדן, ומשקיף אל ארץ ישראל, ים המלח והחלק הדרומי של נהר...
הר נבו
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה." (פסוק ו)

פסל נחש הנחושת על ראש הר נבו. צילום: Jerzy Strzelecki, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

הַר נְבוֹ נמצא במערב ירדן, ומשקיף אל ארץ ישראל, ים המלח והחלק הדרומי של נהר הירדן. הר נבו הוא ההר שעליו עלה משה ומפסגתו ניתנה לו ההזדמנות האחרונה להשקיף על הארץ המובטחת. לפי המסורת היהודית, הנוצרית וכן כמה מסורות מוסלמיות, משה נקבר בהר נבו בארץ מואב על ידי אלוהים עצמו, ומקום קבורתו לא נודע. קיימים חילוקי דעות בקרב החוקרים אם ההר המוכר היום כהר נבו הוא אותו ההר המצוין במקרא. היום ניצבת כנסייה על ראש ההר, וכן פסל נחש הנחושת המעוצב בצורת צלב. הפסל, מעשה ידיו של הפסל האיטלקי ג'ובאני פנטוני, מסמל הן את נחש הנחושת שעשה משה במדבר והן את הצלב שעליו נצלב ישו.

  • למרות התיאור המפורט של מקום קבורת משה, נאמר גם שמקום קבורתו לא נודע. מדוע חשוב לציין שמקום קבורתו לא נודע?
  • אתם מוזמנים לעמוד על הר נבו באמצעות גוגל מפות ולהשקיף על כנען.
הֹר הָהָר
הֹר הָהָר – הכוונה היא לחלק ההררי של ההר, ואולי להר בשם הֹר. מקום זה...
הֹר הָהָר
"וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו."
(לב, נ)

ג'בל הרון בירדן. צילום: Uri~, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

הר ההר, הר צין בנגב. צילום: shutterstock.com

הֹר הָהָר – הכוונה היא לחלק ההררי של ההר, ואולי להר בשם הֹר. מקום זה נזכר בספר במדבר כמקום קבורת אהרֹן הכהן, אחיו של משה.
הפרשנים חלוקים ביניהם בנוגע למיקומו של הֹר הָהָר – האם הכוונה לג'בל הָארוּן, הר בירדן הנמצא סמוך לסלע האדום בפטרה, או להר צין השוכן בדרום הארץ. יש גם מי שסבורים שמדובר בהר שנמצא ליד קדש ברנע המקראית.

  • על פי הפסוק, היכן מתו ונקברו שני האחים – משה ואַהֲרֹן?
  • מה משמעות הדבר?
למה מקום קבורתו של משה לא נודע?
בעולם העתיק היה נהוג לקיים פולחן למתים, והיו גם טקסים ליצירת קשר בין עולם המתים...
למה מקום קבורתו של משה לא נודע?
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
(לד, ו)

הר במדבר מואב. צילום: shutterstock.com

בעולם העתיק היה נהוג לקיים פולחן למתים, והיו גם טקסים ליצירת קשר בין עולם המתים לעולם החיים.
במצרים הפרעונית האמינו כי יש חיים לאחר המוות, ולכן נקברו המלכים הגדולים יחד עם תכשיטים, אוכל וחפצים נוספים שילוו אותם בדרכם החדשה.

להמשך קריאה

מותו של משה אפוף מסתורין. נראה כי התורה ביקשה להסתיר במכוון את מקום קבורתו כדי שלא יהפוך למוקד של פולחן מתים, שהוא חלק מהפולחן האלילי שבו מבקשת התורה להילחם. ייתכן גם שנרמזת כאן התנגדות לפולחן האישיות שעלול היה להתפתח בקברו של משה, הגדול בנביאים.

עיבוד. מבוסס על רוני מגידוב, "אובות וידעונים", אתר מקראנט. © מטח.

  • מדוע מקום קבורתו של משה לא נודע?
שירה עתיקה
"שירת האזינו" – אחת השירות העתיקות המופיעות במקרא. שירות נוספות במקרא הן שירת הים (שמות...
שירה עתיקה
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי."
(לב, א)

קטע מתוך רשימת אלים שנמצאה בעיר אוגרית, בה נמצאו קטעי שירה עתיקים רבים. צילום: Rama, List of Ugarit gods, CC BY-SA 2.0 FR

"שירת האזינו" – אחת השירות העתיקות המופיעות במקרא. שירות נוספות במקרא הן שירת הים (שמות טו) ושירת דבורה (שופטים ה).
השירה המקראית מאופיינת בצורות לשוניות עתיקות ובאוצר מילים מיוחד הכולל מילים נדירות. לשירה יש מקצב מיוחד, ומבנה משפטים מיוחד הכולל תִקְבּוֹלוֹת.
לדעת החוקרים, אוצר המילים של השירה העתיקה במקרא דומה לאוצר המילים בשירה העתיקה הכנענית (קטעי שירה כאלה נמצאו בעיר אוגרית).

  • קִראו את פסוק ב – "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי."
    בפסוק יש תקבולת בין שני חלקי הפסוק – לפני הפסיק ואחרי הפסיק.
    המילה "מטר" מקבילה למילה "טל".
    כעת, כשאתם יודעים שיש כאן תקבולת, האם תוכלו לנחש מה משמעות המילה "יַעֲרֹף"?
    (לאחר מכן תוכלו לבדוק אם צדקתם. חפשו במילון בפירושים של המילה "עָרַף".)
שיר פרדה
אפרים סידון מספר בחרוזים את "שירת האזינו", בשילוב האיורים של דני קרמן.
שיר פרדה
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן."
(לב, מד)

אפרים סידון מספר בחרוזים את "שירת האזינו", בשילוב האיורים של דני קרמן.

  • על פי הסרטון, מה תפקידה של שירת האזינו?

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – שירת האזינו ומות משה/כאן חינוכית, 2014

עוף גוזל
ספר דברים הוא נאומו של משה, רגע לפני הכניסה של עם ישראל לארץ ורגע לפני...
עוף גוזל
"וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל."
(לב, מה)

ספר דברים הוא נאומו של משה, רגע לפני הכניסה של עם ישראל לארץ ורגע לפני הַפְּרֵדָה של משה – מהעם, מהחלום, מהעולם…
בדבריו משה מדגיש ומְבָאֵר חוקים בפני העם.

  • על פי ההסבר והסרטון, מה הוא תפקידו של ספר דברים?

קרדיט: ספר דברים – עוף גוזל! / סיכום ומבוא לספר דברים / 929 תנך ביחד, 2015