שיר תודה – שירת הים

נקרין על הלוח את פסוקים א-יח. נקרא את פסוק א: "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'".
נקדים ונאמר: שירה היא בדרך כלל בשפה גבוהה יותר מהשפה הרגילה, ובתנ"ך, שגם כך השפה בו גבוהה, השירה היא אפילו קצת יותר קשה להבנה. אנחנו לא נתעכב על כל המילים המסובכות, אלא רק ננסה להבין באופן כללי על מה השיר מדבר. נקרא קריאה אחת של השירה כולה, מפסוקים א עד כא. נזמין את התלמידים להקשיב ולנסות לזהות מילים מוכרות ואירועים מוכרים שהם יכולים להבין מתוך השפה המורכבת.

נכתוב על הלוח: יְכַסְיֻמוּ, תִּמְלָאֵמוֹ, תּוֹרִישֵׁמוֹ. נסביר: זו צורה חבורה של מושא בגוף שלישי. -מו במקום אותם . בכל פעם שיש מילה שנגמרת ככה ואתם לא מבינים – תורידו את ה-מו ותגלו את המשמעות. למשל: יְכַסְיֻמוּ – יכסה אותם. תִּמְלָאֵמוֹ – תמלא – אותם – תורישמו – תוריש אותם וכן הלאה.

נשאל את התלמידים:

• מי חושב שהוא הבין באילו נושאים השירה הזאת עוסקת?

נשמע את התלמידים ונסביר: בשירת הים יש שלושה נושאים עיקריים:

1. גדולת אלוהים;
2. המצרים רצו להזיק לישראל וטבעו בים;
3. מבט קדימה – מה יהיה לאחר יציאת מצרים.

נציג לתלמידים אמצעים אומנותיים בשירת התנ"ך:

• מילים נרדפות: שתי מילים בעלות משמעות קרובה, לדוגמה: רָמָה – יָרָה שמשמעותן זרק.
• תקבולת: דפוס חשוב המאפיין את השירה המקראית הוא התקבולת. התקבולת היא עיקרון מבני המבטא יחס תוכני בין שתי שורות קרובות. בתקבולת אומרים מסר דומה במילים אחרות. לדוגמה: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם / וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.
• לשון ציורית: שימוש בדימויים המעוררים את הדמיון ונלקחים מעולמו של האדם והטבע. לדוגמה: צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת.

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בקבוצות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בדף יסמנו התלמידים את שורות השירה לפי נושאיה, ויחפשו פסוקים שיש בהם את מאפייני השירה שהכרנו (אפשר לעשות את דף העבודה גם יחד בכיתה בעזרת ברקו).

נציג את תוצרי העבודה של הקבוצות ונבקש מכל תלמיד לבחור קטע ללימוד בעל פה (בכיתות שזה מתאים). בהמשך נשמע את דקלום הפסוקים והתלמידים יסבירו מדוע בחרו בקטעים שדקלמו.
אפשרות נוספת: נגיד לתלמידים כי אף שהשירה מלאה מילים מסובכות, יש פסוקים רבים שאפשר לצייר מהם תמונות. נשאל:

• אילו פסוקים לדעתכם בשירה הזאת הם כמו תמונה? ("סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", "יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן", "מִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף")

נבקש מכל תלמיד לבחור פסוק שמתאר מראה ולצייר אותו. נתלה את הציורים בכיתה. לחלופין אפשר לחפש ברשת תמונות של קריעת ים סוף וכל קבוצת תלמידים תבחר תמונה שמוצאת חן בעיניה, תציג את התמונה ותסביר מדוע בחרה בה.

נשווה בין תיאורי אירועי חציית ים סוף בפרק יד ובפרק טו. נבקש מן התלמידים לחזור לפרק יד ולחפש את הפסוקים שבהם מתוארת טביעת המצרים בים סוף – פסוקים כז-כח. נזכיר שמדובר בתיאור קצר ותמציתי. כעת נקרא את שירת הים בשנית ונשאל:

• האם השירה הזאת מספרת את הסיפור באופן אחר?
• איך היא מתחילה?
• את מה היא מדגישה?

נזמין את התלמידים לחזור לטקסט שצבעו ולהסתכל על ראשיתו: השירה מתחילה בטביעת המצרים.

• למה לדעתכם משה מתחיל את השירה במשהו שקרה בסוף?

נבקש מהתלמידים לספור כמה פסוקים מתוך השירה עוסקים בטביעת המצרים (ראו את הסימון מדף העבודה): תשעה פסוקים. נשאל:

• למה לדעתכם חלק גדול כל כך מהשירה עוסק בטביעת המצרים דווקא?

נסביר שככל הנראה הנס היה גדול כל כך שהוא הותיר בבני ישראל רושם אדיר, והם חשו צורך לפרט עליו בשירה, ובסופו של דבר זה החלק העיקרי משום שהוא מאפשר את התפוגגות הפחד – האויב המאיים כבר לא קיים.

נסביר לתלמידים ששירת הים נובעת מתוך שמחה ותודה, וכפי שאמרנו בתחילת השיעור אנשים שרים יחד כשהם רוצים להודות על משהו ולחגוג אותו יחד. נשאל את התלמידים:

• מתי בתקופה האחרונה שרתם עם אחרים מתוך תודה או ראיתם אנשים שרים יחד מתוך תודה?

ניתן דוגמאות: במשחק כדורגל, בחגים. השירים מגיעים מתוך רצון שלנו לספר לעצמנו על הדברים הטובים שקרו לנו, להזכיר לעצמנו את הטוב, כדי שנתחזק ברגעים קשים וכדי שנדע להעריך את החיובי. נזמין את התלמידים לחשוב על משהו שהם היו רוצים להודות עליו ולכתוב על זה שיר קצר. נוכל לקבץ את השירים לספר תודה של הכיתה ולתת מקום לממד הפומבי של השירים או להכין 'לוח תודה' בכיתה ולתלות בו את מה שהתלמידים כתבו.

תוכן: עסקנו בשירת הים. למדנו על מה השירה מספרת, וחשבנו מה הקשר בין שירה ובין תודה.
מיומנויות: השווינו בין פסוקים, למדנו אמצעים אומנותיים שמאפיינים שירה: מילים נרדפות, תקבולות, לשון ציורית.
מתודה: כתבנו בעצמנו שיר תודה.