סגור תצוגת כיתה
הפרק

שלום ירושלים

מבוא לשירי המעלות ומזמור קכב

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נפתח את השיעור במבוא קצר על ייחודם של שירי המעלות בספר תהילים. נמשיך ללימוד מזמור קכב המעמיד דוגמה למזמור מעלות קלסי – המזמור עוסק בעלייה לרגל לירושלים ותואם את ההצעה שלפיה שירי המעלות הם השירים שהעולים לירושלים היו שרים – וזו משמעות המילה מעלות. נשאל מתי נכתב המזמור, מי כתב את מזמור זה שכותרתו "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד" ומי הקהל שאליו הוא פונה. לבסוף נתמקד בפסוק ג: "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" ונבחן האם פסוק זה רלוונטי לימינו ולאיחוד ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ":
נכתוב על הלוח את פסוק ז מתוך המזמור: "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ".
נאזין לפסוק המושר בלחן של הרב שלמה קרליבך.
נשאל את התלמידים:

  • מהי משמעותו של איחול זה?
  • מי היא לדעתכם זו שמאחלים לה את האיחול?

נשמע הצעות.
נספר שפסוק זה מתנוסס על הקיר הפנימי של התחנה המרכזית בירושלים וניצב לנגד עיניהם של הנכנסים לתחנה. נשאל:

  • מדוע, לדעתכם, נבחר פסוק זה? (כיוון אפשרי: התחנה המרכזית היא נקודת ציון של ה"עולים לרגל" בימינו, גם היום יש בירושלים חיל = חומה וארמונות = מוסדות שלטון, והפסוק מביע תקווה לשלומה של ירושלים)

אפשרות שנייה – "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו":
נצפה ביחד בסרטון.
נשאל את התלמידים:

  • לפי הסרטון, מהם היסודות המחוברים בירושלים?
  • מדוע היא כה מיוחדת?
  • מה הקשיים ומה היופי בחיבורים הלא שגרתיים שבה?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – מבוא לשירי המעלות:
נציין שבשיעורים הקרובים נלמד שלושה מזמורי תהילים שמשתייכים ל"שירי המעלות". זהו שם כולל לקובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים שכותרתם 'שיר המעלות' (למעט מזמור קכא שנפתח ב"שיר למעלות"). הן המחקר הן הפרשנות המסורתית רואים בהם יחידה ספרותית מובחנת.
נשאל את התלמידים:

  • מהי משמעות המילה 'מעלות' בכותרת זו לדעתכם?
  • אילו משמעויות אתם מכירים למילה 'מעלות'?

נשמע את הצעות התלמידים.
נקרין על הלוח ארבע אפשרויות למשמעות המילה 'מעלות' בספר תהילים.
נקרין את התשובות על הלוח (ראו גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • האם יש לכם רעיונות לנושאים שבהם יעסקו שירי המעלות?
  • באילו רגעים בחייו של אדם הוא צריך שיר תפילה, שיר הודיה או שיר שמבקש עלייה רוחנית?

נחשוב על דוגמאות לשירי מעלות מוכרים כגון אלה:

  • "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" (תהילים קכא) – מתי שומעים את המזמור בדרך כלל ברדיו? (באירועים עצובים, כאשר האדם מבקש מאלוהים שיעזור לו, למשל – יום כיפור, ימי זיכרון)
  • "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים" (תהילים קלג) – מתי שרים את המזמור? (באירועים חברתיים משמחים, בהתכנסויות משפחתיות, שבתות, חגים וכו')

מתוך הדוגמאות האלו, נציין שלשירי המעלות יש פתיחה זהה, אך המזמורים עוסקים בשלל נושאים כפי שנראה להלן.

שלב שני – מזמור קכב – תוכן המזמור:
נאזין לפסוקים ח-ט במזמור קכב בלחנו של הרב שלמה קרליבך (ראו עזר הוראה: יהי שלום בחילך) נציע לתלמידים להצטרף בשירה.
נקרין את המזמור על הלוח ונקרא אותו בכיתה.
נשאל את התלמידים:

  • מהו לדעתכם נושא המזמור הזה? (עלייה לירושלים, דרישת שלומה וטובתה של העיר)
  • אילו יסודות מרכיבים את מצבה האידיאלי של ירושלים? (ירושלים בנויה ומאוחדת – פסוק ג; יש שופטים ויש משפט – פסוק ה; יש שלום ושלווה בחילות – בחומות העיר – ובארמונות – פסוק ו; יש ערבות הדדית – פסוק ח)

נדגיש את פסוקים ח-ט ששמענו אותם מולחנים: הבקשה והחתירה לשלום היא "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי" – כלומר, יש ערבות הדדית ומטרה משותפת.
נשאל בכיתה:

  • האם תוכלו לזהות בשיר שלבים במסע של עולה הרגל? מהם? (1. לקראת המסע – פסוק א; 2. הגעה לשערי ירושלים – פסוק ב; 3. בתוך העיר ואל מול מוסדותיה – פסוקים ג-ה; 4. ברכות של תפילה בלב הביקור בעיר או אולי ברכות פרדה מהעיר – פסוקים ו-ט)
  • מה מתאר המזמור בכל שלב? (1. העולה שמח לקראת המסע; 2. העולה עומד בשער אולי מתרגש לקראת הכניסה אליה; 3. העולה משבח את בנייניה של העיר, את היכולת שלה לחבר בין כל השבטים שבאים להודות לה' ברגלים ואת מוסדות המשפט בה; 4. העולה מתפלל לשלומה וטובתה של העיר למען עם ישראל ולמען בית ה')

יש כאן תיאור של מקומו של העולה לרגל, ככל שמתקרבים הוא נרגש יותר.

עיר שחוברה לה יחדיו:
נשאל את התלמידים:

  • כמה פעמים מופיעה המילה "ירושלים" במזמור באופן מפורש או מרומז? (חמש. שלוש במפורש: בפסוקים ב, ג ופסוק ו, ושניים במרומז: פסוק ד – "שָׁם" ופסוק ה – "שָׁמָּה")

נציין שבפועל יש אפילו יותר אזכורים לירושלים – באופן סמוי. נקרא את פסוקים ד-ז ונשאל את התלמידים:

  • האם יש מצלול [מילה חמה] או עיצורים מסוימים שחוזרים על עצמם?

נסביר: העיצורים החוזרים היוצרים את המצלול הם העיצורים של המילה ירושלים, אפשר לפרש את המצלול הזה כמדרש שם לשם ירושלים – כלומר, מילים או צירופים שנשמעים דומה למילה 'ירושלים' ונותנים משמעות נוספת לבחירת השם הזה. (כאן המצלול הוא כמובן האותיות ש"ל)
לדוגמה: ירושלים – "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים".
כלומר, ירושלים נקראה כך כי אליה עולים לרגל.

  • האם תוכלו למצוא מדרשי שם נוספים ברוח זו?

נקרין על הלוח את עזר ההוראה.
נסביר כי מדרשי השם האלה נשענים על מצלול דומה שהוא אמצעי אומנותי. נשאל את התלמידים:

  • מהי המשמעות המשותפת לכל מדרשי השם האלה? (שבחים לירושלים ודרישה בשלומה, המאזינים ששומעים את השירה ושמים לב לאותיות ש"ל חוזרות מפנים את תשומת ליבם למילים ולמשמעותם)
  • מה לדעתכם משמעות הביטוי "עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (פסוק ג)?

נחלק לתלמידים דף ללימוד בחברותא ובו פרשנויות על פסוק ג (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות, נוכל לאסוף על הלוח הצעות פרשניות מקוריות לביטוי "עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו".

שלב שלישי – חיבור המזמור:
נשוב לפסוק א: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד". נזכיר שבשיעור המבוא למדנו ש"לדוד" פירושו שדוד חיבר את המזמור.
נשאל את התלמידים:

  • על פי תוכן המזמור, האם ייתכן שדוד כתב אותו? (נראה שדוד לא יכול לכתוב שיר עלייה לרגל לבית המקדש, שכן זה לא היה קיים בתקופתו. שלמה הוא שבנה אותו)

נציין שבעיה זו העסיקה את הפרשנים, ונחלק לתלמידים את דף העבודה ללימוד עצמי או בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בדף יפגשו התלמידים בניסיון ליישב את הסתירה ולענות על השאלה מהי המציאות החברתית-היסטורית שנכתב בה המזמור.
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נציין שעל פי המפרשים המודרניים את המזמור כתבו ושרו העולים לרגל בזמן בית ראשון, או שבני הגלות שרו אותו כחלום על החזרה לירושלים ומקום המקדש. כך או כך, לפי המחקר, כותב המזמור היה קרוב גיאוגרפית והיסטורית לבית המקדש.
נשאל את התלמידים:

  • איזו השערה מקובלת עליכם יותר – זו שלפיה המזמור נכתב בגלות והוא מתאר משאלת לב, או זו שלפיה כותב המזמור חי בזמן בית המקדש והכיר מקרוב את חוויית העלייה לרגל?

נזמין את התלמידים לחפש נימוקים בטקסט לכאן ולכאן ונערוך דיון בנושא. למשל: לשון העבר רומזת שהדובר כבר אינו עולה לרגל אלא יושב בגלות. לפי פרשנות הרב שטיינזלץ ל"עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" המזמור מתאים יותר לתקופת דוד ושלמה כיוון שהוא מדבר על בניית העיר הלכה למעשה. לעומת זאת חז"ל, הפועלים בגלות, מפרשים את הפסוק באופן מופשט ומטפורי.

  • אילו מן הפרשנויות האלו מתאימות בעיניכם יותר למזמור ולמה?

נסכם את האפשרויות בטבלה על הלוח:

פירוש מחבר המזמור אופי המזמור חיזוק לפירוש
המדרש דוד נבואה, תיאור של מציאות עתידית שמו של דוד מופיע בכותרת המזמור ונזכר בגופו ("כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד")
פשט עולי הרגל תיאור מציאות התיאורים מתאימים לחוויה אותנטית של עלייה לרגל
רד"ק גולי בבל זיכרון נוסטלגי, משאלת לב המזמור נוקט לשון עבר

נסכם: אם אנו רואים במזמור זה חוויה אותנטית של עולה רגל הרי שזהו שיר הלל ושבח שהושר בזמן המקדש ובקרבתו, ויש הטוענים שהמזמור הושר על המעלות – המדרגות העולות למקום המקדש. פסוקי התפילה שבמזמור (פסוקים ו-ט) מבטאים תקווה להמשך המצב ולשמירה על שלומה וביטחונה של העיר.
אם אנו מזהים במזמור ובלשון העבר שהוא נוקט את שירם של גולי בבל, הרי שזהו שיר נוסטלגי של מי שבגלות וזוכר את חוויית העלייה לרגל, או שהוא חוזר על תיאורי אבותיו או שהוא מדמיין כיצד זה ייראה בעתיד. פסוקי התפילה (פסוקים ו-ט) מבטאים תקווה לשינוי המצב, לשיבת ישראל לארצו ולחידוש העלייה לרגל.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – ירושלים של זהב:
נשאל את התלמידים:

  • האם תוכלו להיזכר באירוע מתוך ההיסטוריה של מדינת ישראל שהביטוי "עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" מתאים לתאר גם אותו? (מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים)
    נוכל להאזין יחד לשיר 'ירושלים של זהב'.

נשאל את התלמידים:

  • מה השינוי המתרחש בשני הבתים האחרונים? כיצד יכול המזמור שלנו להתאים לשינוי זה? (מעבר מ"העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה" ל"עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו")

אפשרות שנייה – דיון:
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מזדהים עם תחושת המשורר, שככל שהוא מתקרב יותר לעיר כך גם הוא מתרגש יותר ויותר? האם אתם מכירים תופעה כזו מחייכם? תנו דוגמאות.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו מה ייחודם של שירי המעלות ולמדנו את מזמור קכב – מזמור קלסי שהושר בדרך לירושלים ומספר על ירושלים הבנויה, ומאחל לה שלום ושלווה.
מיומנויות: הבחנו בין משמעויות שונות למילה "מעלות" על פי כמה מדרשים.
מתודות: האזנו לשיר ובחנו את הקשר בינו ובין המזמור.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
יהי שלום בחילך
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי hadas 584 ב-4 בינואר 2011.
יהי שלום בחילך

למילות השיר

קרדיט: פורסם על ידי hadas 584 ב-4 בינואר 2011.

ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו
קרדיט: פורסם על ידי קנר הפקות ב-29 במרץ 2017.
ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו

קרדיט: פורסם על ידי קנר הפקות ב-29 במרץ 2017.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
ירושלים – מדרשי שם
ירושלים – "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים" ירושלים – "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם" ירושלים – "יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" (יהיו שלווים)ירושלים...
ירושלים – מדרשי שם

ירושלים – "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים"
ירושלים – "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם"
ירושלים – "יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" (יהיו שלווים)
ירושלים – "יְהִי שָׁלוֹם"

ירושלים של זהב
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידיru32cit ב-26 ביולי 2010.
ירושלים של זהב

למילות השיר

קרדיט: פורסם על ידיru32cit ב-26 ביולי 2010.

לא ינום
וְכִי יֵשׁ שֵׁנָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם-הקב"ה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל"...
לא ינום
"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל."
(פסוק ד)

איור: shutterstock.com

וְכִי יֵשׁ שֵׁנָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם-הקב"ה?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד), אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּצַעַר וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשַׁלְוָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: "עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה'" (תהלים מד, כד).

(עיבוד. על פי: מדרש אסתר רבה, פרשה י, פסקה א)

  • מה הסתירה העולה מן המדרש?
  • כיצד מיישבים חז"ל את הסתירה?
מלך מיוחד
מנהגו של עולם – מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה...
מלך מיוחד
"ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם."
(פסוק ח)

משמר המלכה, לונדון, אנגליה. צילום: shutterstock.com

מנהגו של עולם – מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה – עבדיו מבפנים והוא משמרם מבחוץ, שנאמר: "ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (תהלים קכא, ח).

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יא עמוד א)

  • הסבירו – כיצד מגדיר המדרש את הנוכחות של האל במרחב?
גדולתו של דוד
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ."אמר רבי יהושע בן לוי: אמר דוד:...
גדולתו של דוד
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ". (קכב, א)

פסל של דוד המלך, מיכלאנג'לו. Flik47 / Shutterstock.com

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ."
אמר רבי יהושע בן לוי: אמר דוד: שמעתי בני אדם שהם אומרים: מתי ימות זקן זה ויבוא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל? ושמחתי.
אמר ליה [לו] הקב"ה: "טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף" (תהלים פד, יא) – טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עוֹלוֹת שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.

(מדרש תהלים קכב)

  • גדולתו של דוד באה לידי ביטוי במדרש – בשני היבטים. מה הם?
איזהו עשיר?
איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (קכח, ב). "אַשְׁרֶיךָ"...
איזהו עשיר?
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". (קכח, ב)

shutterstock.com

איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (קכח, ב). "אַשְׁרֶיךָ" – בעולם הזה, "וְטוֹב לָךְ" – לעולם הבא.

(משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה א)

  • על פי המדרש, מהו השכר המובטח לשמח בחלקו?
  • הסבירו: איך המדרש מרחיב את כוונת הפסוק?
שמיים וארץ
מריזמוס הוא אמצעי ספרותי אומנותי המציב שני קצוות כדי לתאר ולכלול את כל מה שביניהם....
שמיים וארץ
"עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ."
(פסוק ב)

צילום: shutterstock.com

מריזמוס הוא אמצעי ספרותי אומנותי המציב שני קצוות כדי לתאר ולכלול את כל מה שביניהם. הצירוף "שמיים וארץ" מופיע במקרא פעמים רבות, והוא מריזמוס שמקיף את כל ההוויה ואת כל היקום האין-סופי.

להמשך קריאה

משמעות הפסוק: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א', א') היא שאלוהים ברא את כל העולם.
דוגמאות נוספות למריזמוס:
מבוקר עד ערב – כל היום.
מדן ועד אילת – בכל הארץ.

  • חשבו על דוגמאות נוספות למריזמוס, ביטוי המציג את הקצוות וכולל את כל מה שביניהם.
מעתה ועד עולם
משמעות הביטוי "מעתה ועד עולם" במקרא דומה למשמעותה בימינו – מהתקופה הנוכחית ועד הדורות הבאים.
מעתה ועד עולם
"ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם."
(פסוק ח)

איור: shutterstock.com

משמעות הביטוי "מעתה ועד עולם" במקרא דומה למשמעותה בימינו – מהתקופה הנוכחית ועד הדורות הבאים.

  • במזמור יש תיאורים נוספים הנוגעים לזמן. ציינו אותם.
    מה ההגנה שמעניק האל לדובר על פי התיאורים האלה?
שלום על ישראל
הברכה היפה ביותר לאריכות ימים היא אולי זו: "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ", כלומר – שנזכה לראות...
שלום על ישראל
"וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל". (קכח, ו)

shutterstock.com

הברכה היפה ביותר לאריכות ימים היא אולי זו: "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ", כלומר –
שנזכה לראות את ילדי הילדים שלנו, את הנכדים שלנו.

  • תוחלת החיים של האדם במאה ה-21 עולה. חוקרים סבורים שהילדים שלכם יחיו עד גיל 150.
    כתבו ברכה דומה לברכה המופיעה במזמור – שתתאים למציאות של המאה ה-21.
יגיע כפיים
"יְגִיעַ כפיים" הוא התוצר של עבודת האדם, והברכה המופיעה במזמור לאדם היא – שיאכל ויהנה...
יגיע כפיים
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". (קכח, ב)

צילום: shutterstock.com

"יְגִיעַ כפיים" הוא התוצר של עבודת האדם, והברכה המופיעה במזמור לאדם היא – שיאכל ויהנה ממעשי ידיו.
והיום, כמו בעבר, משתמשים בביטוי "יגיע כפיים" כדי לתאר עבודה קשה הנעשית לצורך פרנסה.
"יגיע כפיים" הוא שמה של שכונה בירושלים ששוכנו בה בעלי מלאכה.

  • בספר בראשית ג, יט יש התייחסות לתוצר העבודה של האדם, בדרך דומה למתואר במזמור קכח.
    מה דומה ומה שונה בין התיאור בבראשית לתיאור במזמור?
עומר אדם שר תהלים
מזמור תהלים קכ"א הולחן על ידי יוסף קרדונר ובוצע על ידי מבצעים רבים, ביניהם להקת...
עומר אדם שר תהלים
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי."
(פסוק א)

מזמור תהלים קכ"א הולחן על ידי יוסף קרדונר ובוצע על ידי מבצעים רבים, ביניהם להקת שבע, מוש בן ארי, נינט טייב ובקליפ הזה – בביצוע של עומר אדם.

למילות השיר

שיר למעלות
אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי.
עזרי מעם ה', עושה שמיים וארץ.
אל יתן למוט רגלך; אל ינום שומרך.
הינה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך.
יומם השמש לא יככה וירח בלילה.
ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך.
ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

  • כל מבצע מוסיף ליצירה משהו מיוחד משלו – מה היא לדעתכם התוספת המיוחדת של עומר אדם למזמור?

קרדיט: שיר למעלות – מתוך תוכנית מיוחדת לשבועות – רדיו דרום / עומר אדם הערוץ הרשמי, 2014

ארים ראשי
בשיר "ארים ראשי" של שי גבסו נעשה שימוש במילים מתוך מזמור קכ"א. ארים ראשימילים: שי...
ארים ראשי
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי."
(פסוק א)

בשיר "ארים ראשי" של שי גבסו נעשה שימוש במילים מתוך מזמור קכ"א.

למילות השיר

ארים ראשי
מילים: שי גבסו
לחן: אהובה עוזרי ומשה דעבול

הולך אני כעת במשעול ההווה
כילד ההולך לו לאיבוד
כפות ידי הן מושטות
מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע
ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם
מחפשים עוד קרן אור שתעזור
עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה
תביא להם את התקווה

ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי

עובר אני כעת בין נופים חדשים
הצעדים הם נעשים כה איטיים
מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר
מה בלב אתה שומר
קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו
מביט סביב ומחפש את עולמו
כשההווה כל כך קשה
לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר

ארים ראשי…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

האזינו לשיר תוך כדי קריאת המילים.

  • מה משוות לשיר המילים מהמזמור המשובצות בו?
  • מה מוסיף השיר על המזמור?
תהלים בכנסת
אתם ודאי מכירים את היצירה שבתמונה. הפסל הוא דני קרוון, ושם היצירה – "שׂאלו שלום...
תהלים בכנסת
"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ". (קכב, ו)

קיר מליאת הכנסת “שאלו שלום ירושלים” דני קרוון. צילום: יאיר טלמור, מתוך ויקישיתוף

אתם ודאי מכירים את היצירה שבתמונה. הפסל הוא דני קרוון, ושם היצירה – "שׂאלו שלום ירושלים". היצירה משמשת רקע לנאומים הנישאים בכנסת, והיא אולי יצירת האומנות הנצפית ביותר בישראל. רובנו רגילים אליה כל כך ולכן לא נותנים עליה את הדעת.

להמשך קריאה

בשנת 1964 נבחר דני קרוון ליצור את התבליט שיכסה את הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת. הקיר מעוצב בסגנון מופשט ובנוי מאבנים שעליהן חקוקות צורות גיאומטריות המשולבות זו בזו. האבנים המסותתות נועדו לתת תחושה של חוזק ופשטות גם יחד ולהעביר תחושה של שייכות עקב השימוש בחומר מקומי – אבן (המזכירה את אבני הכותל ואת חוק הבנייה בירושלים המחייב בנייה מאבן ירושלמית). לדעת האומן, היצירה מבטאת את הקשר בין ירושלים של מעלה, ירושלים הרוחנית, לירושלים של מטה, הגשמית.

  • התבוננו בעבודה של דני קרוון. חפשו עוד תמונות שלה ברשת והסבירו את הקשר בין הפסוק "שאלו שלום ירושלים" לבין היצירה ולמקום שניתן לה במשכן הכנסת.
עיר וָאֵם
בשנת 1992 כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "עיר ואם" לתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך". הזמרת...
עיר וָאֵם
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ". (קכב, א)

בשנת 1992 כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "עיר ואם" לתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך". הזמרת רוחמה רז ביצעה את השיר.

למילות השיר

עיר ואם
מילים ולחן: נעמי שמר

עיר ואם לב פועם, עַיִן כול רוֹאָה
תוּגָתֵךְ אין לה שם, שִׂמְחָתֵךְ גוֹאָה
עיר ואם, עיר שלי, התדעי שלווה
את עוטה בשבילי אור ואהבה.

שמחתי באומרים לי,
בית ה' נלך
בשירך שיר השירים לי
אשתחווה מולך,
כי עוד חי בשערייך
זכר אתמולך,
ובראש כל הררייך
מלך רב מוֹלֵךְ עלייך
פזמון…

עם המיית מֵימֵי שילוח,
ההולכים לאט
אַתְ תמיד נתת בי כוח,
את בי תקווה נטעת
עם האורן והזית,
צל על חומותיי
מי יבנה יבנה לי בית,
בעיר חלומותיי
פזמון…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • איזה פסוק חבוי בשיר?
  • השיר מייצר קשר בין מזמורי תהלים לעיר ירושלים.
    מצאו שירים ומזמורים נוספים העוסקים בעיר ירושלים.
קרדיט: עיר ואם / רוחמה רז, 2014
המעלות
  מזמור קכא הוא אחד מחמישה-עשר "שירי המעלות", שבפתיחת כל אחד מהם הכותרת: "שיר המעלות"....
המעלות
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת..."
(פסוק א)

דגם הוללינד, דגם של ירושלים ובית המקדש בימי בית שני במרכז: שיחזור המקדש. מוזיאון ישראל ירושלים. Bgabel, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

דגם הולילנד, שיחזור בית המקדש בימי בית שני. בתמונה המדרגות שהובילו לכניסה - האם אלו היו המעלות שעליהן עמדו הלוויים? . צילום: Berthold Werner, מתוך ויקיפדיה העברית

 

מזמור קכא הוא אחד מחמישה-עשר "שירי המעלות", שבפתיחת כל אחד מהם הכותרת: "שיר המעלות". הפרשנים נחלקו בפירושה של המילה "מעלות". על פי אחד הפירושים, המעלות הן חמש-עשרה מדרגות שהיו בבית המקדש, שעליהן עמדו הלוויים ושרו את השירים הללו.

  • חוקרים רבים סבורים שהמעלות הן מקום מסוים בבית המקדש.
    היעזרו בדבריה של חוקרת המקרא ד"ר לאה מזור במאמר "שרשור למעלות", הסבירו את הפירוש הזה והציעו פירושים נוספים למילה "המעלות".
שמיים וארץ במקרא
המזמור מתחיל בחיפוש תשובה במרחב הפיזי שמקיף את האדם המחפש מענה ונחמה. התשובה ניתנת באותו...
שמיים וארץ במקרא
"עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ."
(פסוק ב)

צילום: shutterstock.com

המזמור מתחיל בחיפוש תשובה במרחב הפיזי שמקיף את האדם המחפש מענה ונחמה. התשובה ניתנת באותו עולם מושגים – העזרה היא מאת האל שברא את השמיים ואת הארץ.

להמשך קריאה

הצמד "שמיים וארץ" מופיע פעמים רבות במקרא ומתאר במילים פשוטות את הדברים הגדולים ביותר – היכולת הכבירה של האל שברא את הטבע ושומר עליו. במזמור זה אנחנו גם עדים להגנה ההרמטית שהאל יכול להעניק, הגנה החזקה אפילו יותר מאיתני הטבע: "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה".

  • אילו עוד תיאורי מקום ומרחב נזכרים במזמור?
בית ה'
בית המקדש היה מבנה מפואר ומרשים שניצב במקום גבוה – על הר המוריה. אל ההר...
בית ה'
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ". (קכב, א)

דגם הוללינד, דגם של ירושלים ובית המקדש בימי בית שני. במרכז: שחזור המקדש. מוזיאון ישראל ירושלים. Bgabel, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

בית המקדש היה מבנה מפואר ומרשים שניצב במקום גבוה – על הר המוריה. אל ההר היו עולים לרגל מכל קצות הארץ כדי להתפלל ולהקריב קורבנות.
מזמור קכב הוא תפילה למען ירושלים, שבה המתפלל מתאר את שמחתו לעלות לבית המקדש. ייתכן שהמזמור היה נאמר סמוך לעלייה לרגל לבית המקדש, וייתכן שהוא מתאר את שמחת המתפללים שהגיעו מן הגלות אל המקדש.

  • על פי כותרת המזמור, מי כתב אותו?
  • על פי תוכן המזמור, האם זה ייתכן?
בתי אמידים וארמונות בירושלים
גדול הבונים בכל התקופות, הלוא הוא המלך הורדוס, בנה לעצמו ארמון מפואר בצידה המערבי של...
בתי אמידים וארמונות בירושלים
"יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ". (קכב, ז)

גדול הבונים בכל התקופות, הלוא הוא המלך הורדוס, בנה לעצמו ארמון מפואר בצידה המערבי של ירושלים. וכך תיאר יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) את הארמון:
אולמות מפוארים מקושטים באבני חן, כסף וזהב, תקרות עשויות קורות עץ מעוטרות ומיטות למאה אורחים. הארמון היה מוקף בסְטָוִוים עגולים (סְטָיו הוא מבנה מקוֹרֶה עם שדרת עמודים לאורכו).

להמשך קריאה

המקומות הפתוחים היו מלאים דשא ועצים, ביניהם שבילי טיול ארוכים, וסביבם תעלות עמוקות ובריכות מלאות. בכל מקום נצבו עבודות מלאכת נחושת, שדרכן נשפכו המים. סביב זרמי המים היו שׁוֹבָכִים של יונים מאולפות.
(יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ה, ד, ד)

בבתים של תושבי ירושלים האמידים נמצאו רצפות פסיפס היכולות להוסיף ולספר לנו כיצד נראו בתי העשירים, ואולי גם ארמונות ירושלים בתקופה הרומית, במאה ה-3 לספירה.

  • מה הוסיף לכם הממצא הארכיאולוגי להבנת הפסוק והמזמור?
מעלות, מדרגות
  המשנה, מתארת את המעלות שעליהן היו עומדים הלוויים בעת שבית המקדש השני היה קיים:וחמש...
מעלות, מדרגות
"שיר למעלות..."
(פסוק א)

דגם הוללינד, שיחזור בית המקדש בימי בית שני. בצילום: המדרגות בכניסה לחצר הפנימית של המקדש. צילום: Berthold Werner, מתוך ויקיפדיה העברית

 

המשנה, מתארת את המעלות שעליהן היו עומדים הלוויים בעת שבית המקדש השני היה קיים:
וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל,
כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים, שעליהן הלוויים אומרים בשיר.
לא היו טרוטות, אלא מוקפות, כחצי גורן עגולה.

(משנה, מסכת מידות, פרק ב משנה ה)

נראה כי המעלות היו המדרגות שעליהן עמדו הלוויים ושרו, בסיום עבודת קורבן התמיד ובאירועים נוספים שהיו קשורים להתנהלות במקדש.

  • קראו כאן וכאן על המדרגות שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות בירושלים ומתוארכות לימי בית שני. מה אפשר ללמוד מהממצא הארכאולוגי?
שמירה והגנה
6 פעמים מופיע השורש שמ"ר במזמור, שיש בו בסך הכול 8 פסוקים. החזרה על השורש...
שמירה והגנה
"ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם."
(פסוק ח)

לוחמים מצרים אוחזים במגן. צילום: Hans Bernhard (Schnobby), Punt, CC BY-SA 3.0

6 פעמים מופיע השורש שמ"ר במזמור, שיש בו בסך הכול 8 פסוקים. החזרה על השורש מביעה את ביטחונו של המאמין שה' ישמור עליו.
עולה השאלה – באילו נסיבות מבקש האדם במזמור שהאל ישמור ויגן עליו?

להמשך קריאה

חוקרים ופרשני מקרא הציעו כמה אפשרויות. אחת מהן היא שהמזמור מתאר תפילה של לוחם היוצא לקרב, וזאת בשל הצירוף "צאתך ובואך" המופיע במקומות אחרים במקרא בהקשר של מלחמה. הצעה אחרת היא שהמזמור מבטא מעין "תפילת הדרך" של עולה לרגל היוצא מארצו או חוזר אליה.

  • יש דרכים שונות לבטא הגנה ולחוש מוגנות. כיצד כל אחת מהתמונות מבטאת סוג אחר של הגנה?
  • לאיזו הגנה אתם חושבים שהדובר במזמור מייחל? באילו נסיבות? הסבירו לפי הפרשנויות השונות.
מאין יבוא עזרי?
בסרט הדוקומנטרי "מאין יבוא עזרי" מתואר סיפור הישרדותן בשואה של האחיות פאני רוזלאר ובטי מאיר...
מאין יבוא עזרי?
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי."
(פסוק א)

בסרט הדוקומנטרי "מאין יבוא עזרי" מתואר סיפור הישרדותן בשואה של האחיות פאני רוזלאר ובטי מאיר ז"ל.

  • בסרט, ששמו לקוח ממזמור קכ"א, פאני מספרת שהפסוקים מתהלים חיזקו אותה ועזרו לה בתקופות הקשות ביותר.
    מה הן המילים המחזקות ונותנות הנחמה במזמור קכ"א?
העיר שחוברה לה יחדיו
ירושלים… בני כל הדתות מכל העולם עולים אליה, חולמים עליה. הסרטון מציג את ייחודה של...
העיר שחוברה לה יחדיו
"יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו". (קכב, ג)

ירושלים… בני כל הדתות מכל העולם עולים אליה, חולמים עליה. הסרטון מציג את ייחודה של העיר.

  • על פי הסרטון, במה מתבטאת ייחודיותה של ירושלים?

קרדיט: חוגגים את ירושלים – מזל טוב לעיר שחוברה לה יחדיו / כאן 11, 2017

לא לבד
הסרטון הקצר נוצר במסגרת תחרות "ארגמן" של מיזם 929, מיזם שבו קוראים בכל יום פרק...
לא לבד
"עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ."
(פסוק ב)

הסרטון הקצר נוצר במסגרת תחרות "ארגמן" של מיזם 929, מיזם שבו קוראים בכל יום פרק מהתנ"ך לפי הסדר, ובסך הכול 929 פרקים.
בתקופת הקריאה בספר תהלים הוזמנו יוצרים מתחומי הווידאו, הקולנוע והאנימציה ליצור וידאו ארט בהשראת הספר.

  • הסרטון נקרא "תהלים קכ"א", אולם אינו מציג קשר ישיר לטקסט המקראי.
    הסבירו מה הזיקה של הסרטון למזמור?

קרדיט: וידאו ארט של אתי אהרונסון בהשראת תהלים / מתוך תחרות ארגמן / תנך ביחד 929, 2017