סגור תצוגת כיתה
הפרק

שלושה מינויים

פסוקים טו-כא

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מהלך זה עוסק בשלושת המינויים שנשלח אליהו למנות מיד אחרי ההתגלות בחורב. נפתח את המהלך בחשיבה, איזו דמות יכולה להיות "תיקון" לדמותו של אליהו ולתכונותיו הקשות. ליבו של המהלך עוסק בשליחויות המבטאות מצד אחד את המשך הקשר לאלוהים, אך מצד שני את ההכנה לקראת מחליף, אלישע, ועוקב אחר סיפור מינויו של אלישע. נערוך השוואה בין דמותו של אליהו לדמותו של אלישע, כפי שהיא מתחילה להתגלות לנו. בסופו של המהלך נדון בשאלה כיצד מרגיש אליהו כאשר הוא ממנה לעצמו מחליף ומה הוא יכול להעביר לו וללמדו כדי שלא יחזור על טעויותיו ונצפה בסרטון השוואה בין אליהו לאלישע.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה:
ניזכר בדמותו הקשה של אליהו. נכתוב על הלוח תכונות ומעשים שהיו קשים בהתנהלותו. נשאל את התלמידים:

  • מי לדעתכם יבוא אחריו?
  • מה יאפיין אותו?

אפשרות שנייה:
נקרא שתי כתבות העוסקות בנשיא פרס ובנשיא ריבלין. הראשונה עוסקת בטקס ההשבעה של ריבלין והתייחסותו לקודמו בתפקיד, פרס, ובדברי הפרדה של פרס; והשנייה מסכמת תקופה בכהונתו של ריבלין ומשווה אותו לפרס (ראו קישורים לכתבות בממערך השיעור).

נבקש מהתלמידים להבחין בהבדלים בין שני הנשיאים (דגשים במנהיגותם) ולשים לב ליחסים ביניהם. השוואה זו תשמש הקדמה למינויו של אלישע לנביא בידי אליהו ולהבנת יחסיהם וההבדלים ביניהם.

הזמנה לקריאה

החלק האחרון של הפרק מדבר על שלוש שליחויות שעל אליהו לעשות. נבקש מהתלמידים להשלים מה הייתה כל שליחות:

  • שליחות א: (פסוק טו) __________ (למשוח את חזאל למלך על ארם)
  • שליחות ב: (פסוק טז) _____________(למשוח את יהוא בן נשמי למלך על ישראל)
  • שליחות ג: (פסוק טז) ______________(למשוח את אלישע בן שפט לנביא)

נבחין בין שתי השליחויות הראשונות של מינוי מלכים לבין השליחות השלישית שמטרתה מינוי מחליף לאליהו עצמו. נשאל את התלמידים:

  • איזה מינוי לדעתכם החשוב ביותר לאליהו? מדוע?
  • מה המסר שמועבר לאליהו בשליחויות אלו?

מצד אחד יש לו עדיין תפקיד וקשר עם ה', מצד שני הוא כבר מכין את יורשו – תפקידו עומד להסתיים.
נדגיש כי אליהו מצווה למנות מינויים אלו מיד לאחר ההתגלות במערה, אף שכפי שנראה בהמשך, בפרק כא לדוגמה, אליהו הנביא עדיין מופיע.

  • מה אפשר ללמוד מכך?
  • מה הקשר בין משימה זו לבין ההתגלות במערה?

נבחן את אופן ביצוע השליחויות של אליהו בעזרת דף עבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

כאשר נבדוק את דף העבודה נדגיש כי אליהו משליך לעבר אלישע את אדרתו, מעשה המסמל את העברת תפקידו לאלישע. בתחילה ישמש אלישע משרתו של אליהו עד היעלמותו של אליהו, אחריה ישמש נביא במקומו. בתיאור המעשים של אלישע המובאים להלן מובלטת ההתנתקות המוחלטת של אלישע מעברו:

  • אלישע שוחט במהירות את צמד הבקר שחרש בו.
  • הוא משתמש במחרשתו כעץ לבישול.
  • מבשר הבקר שבישל ערך אלישע סעודת פרדה לאנשים שנכחו במקום.

אומנם אנחנו מכירים את אלישע רק שלושה פסוקים, אך כבר אפשר לערוך השוואה בינו לבין קודמו בתפקיד, אליהו. נשווה ביניהם בטבלה על הלוח.

  אליהו  אלישע
מינוי אין אזכור של מינוי מטעם אלוהים או מישהו אחר. ממונה על ידי אלוהים בליווי אליהו.
יחס לסביבה נוטה להתבודדות וכעס. קרוב להוריו ונפרד מהם, מכין סעודה לקהילה.

נחשוב עם התלמידים:

  • כיצד מרגישים אליהו ואלישע בנוגע להבדלים ביניהם ואילו הזדמנויות הבדלים אלו מזמנים לעם?
  • מה מרגיש אליהו לאחר שהוא ממנה את מחליפו בעצמו?

כעת כשאלישע משרת את אליהו לתקופת הכשרה נבקש מהתלמידים לכתוב מחזה ולהציגו בכיתה. במחזה ימליץ אליהו לאלישע כיצד לנהוג כנביא וילמד אותו מניסיונו (המר).

מבט לחיים

  • מהם הגורמים להחלפת מנהיגים (לפעמים ישנה החלפה שמבטאת המשכיות ולפעמים דווקא מרד או אי הסכמה)
  • כיצד אפשר לנצל לטובה חילופי הנהגה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: שלושת המינויים של אליהו – שני מלכים ומחליף וההבדל בין אליהו לאלישע.
מיומנות: השוואה.
מתודות: הצגה, דיון, דף עבודה, צפייה בסרטון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
השבעת נשיא
כתבה של מורן אזולאי על השבעתו של ריבלין לנשיא מתוך אתר ynet כתבה של נחמה...
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
למה אלוהים כועס על אליהו?
ויאמר [אליהו]: 'קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'. אמר לו הקב"ה:...
למה אלוהים כועס על אליהו?
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ."(פסוק י)

wellcomecollection.org, Elijah prays to raise the widow's son wikipedia, CC BY 4.0

ויאמר [אליהו]: 'קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.
אמר לו הקב"ה: בְּרִיתִי, שֶׁמָא בְּרִיתְךָ?
'את מִזְבְּחוֹתֶיךָ הרסו'.

להמשך המדרש

א"ל: מִזְבְּחוֹתַי, שמא מזבחותיך?
'ואת נְבִיאֶיךָ הרגו בחרב'.
אמר לו: נְבִיאַי, ואת מה אכפת לך?
אמר לו: 'וְאִוָתֵר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה'
תא חמי מה כתיב תמן (=בּוֹא וּרְאֵה מה כתוב שם) 'ויבט והנה מראשותיו עוגת רְצָפִים', מהו 'רְצָפִים'? אמר רבי שמואל בר' נחמן: רוץ פֶּה – רְצֹץ פִּיוֹת של מי שאמר דילטוריא (=לָשׁוֹן הָרַע – רכילות, דִבָּה) על בָּנַי.

(עיבוד לשיר השירים רבה א, ו)

  • מהי הביקורת על אליהו המופיעה במדרש?
אליהו וברית המילה
אמר לו הקב"ה לאליהו: חַיֶּיךָ בכל מקום שבו ירשמו בָּנַי בבשרם ברית מילה, אתה תהיה...
אליהו וברית המילה
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ."(פסוק י)

תמונה של כסא אליהו. צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה

אמר לו הקב"ה לאליהו: חַיֶּיךָ בכל מקום שבו ירשמו בָּנַי בבשרם ברית מילה, אתה תהיה שם, וְהַפֶּה שהעיד שישראל עזבו את הברית, הוא יעיד שישראל מקיימים אותו.

(תרגום לספר הזוהר פרשת לך לך, חלק א, דף צג עמוד א, מבוסס על פרקי דרבי אליעזר פרק כט)

  • על פי המדרש, כיצד אליהו צריך לתקן את התנהגותו?
וישאל את נפשו למות
מי ש"שואל את נפשו למות" נמצא בייאוש עמוק ורוצה למות. לעומת זאת מי ש"מבקש את...
וישאל את נפשו למות
"וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָד, וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי." (פסוק ד)

איור: מיכל בן-חמו

מי ש"שואל את נפשו למות" נמצא בייאוש עמוק ורוצה למות. לעומת זאת מי ש"מבקש את נפשו" של אדם אחר, הוא מי שרוצה להרוג את האחר.

להמשך קריאה

בדומה לאליהו הנביא, גם הנביא יונה היה שרוי במצב נפשי קשה בשל השליחות האלוהית שהוטלה עליו, ולכן ביקש את נפשו למות (יונה ד, ח).

  • מדוע אליהו נמצא במצב שבו הוא שואל את נפשו למות?
קוֹל דְּמָמָה דַקָּה
ה' מבקש ללמד את אליהו כי אין הוא חָפֵץ בהתנהגות קיצונית, המסומלת ברוח, ברעש גדול...
קוֹל דְּמָמָה דַקָּה
"...וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה', וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה', וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה." (פסוקים יא-יב)

ה' מבקש ללמד את אליהו כי אין הוא חָפֵץ בהתנהגות קיצונית, המסומלת ברוח, ברעש גדול או באש, כזו שאפיינה את אליהו עד כה.

להמשך קריאה

האל מבקש להראות לאליהו כי הוא נוֹכֵחַ דווקא בדממה, בשקט.
היום מקובל להשתמש בביטוי "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" במשמעות של שקט מוחלט, דוּמִיָה.

  • הביטוי "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" מתאר דבר והיפוכו. איך בחר יוצר הסרטון לבטא את מורכבות הביטוי?

קרדיט: קול דממה דקה/מטח, 2011

אליהו בנקרת הצור
דמותו של אליהו במערה כפי שצייר אותה האומן ג'יימס טיסו (1986-1902). הקומפוזיציה האלכסונית, שכמו קורעת...
אליהו בנקרת הצור
"וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם, וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ." (פסוק ט)

James J Tissot, Elijah Dwelleth in a Cave, Jewish Museum New York

דמותו של אליהו במערה כפי שצייר אותה האומן ג'יימס טיסו (1986-1902).

להמשך קריאה

הקומפוזיציה האלכסונית, שכמו קורעת את היצירה לשניים, הצבעים הקודרים, משחקי האור והצל באזורים מסוימים ביצירה, ההבדל בין החוּץ לבין פנים המערה, תנוחת הגוף ומַנָח הזרועות של אליהו – כל אלו תורמים ליצירת מתח ביצירה.

  • התבוננו היטב ביצירה של ג'יימס טיסו. מהו הֲלַךְ הרוּחַ שבו נמצא אליהו בתמונה? האם הלך רוח זה תואם את המסופר בפרק?
אֵימַת האדם מול אלוהיו
בתפילת המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים נהוג לומר את הפיוט "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף". הפיוט מתאר...
אֵימַת האדם מול אלוהיו
"וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה', וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה." (פסוק יב)

בתפילת המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים נהוג לומר את הפיוט "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף". הפיוט מתאר את יום הדין, שבו כל הַבְּרוּאִים עומדים למשפט בפני אלוהים.

להמשך קריאה

בתוך הפיוט משולב הצירוף "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה", הלקוח מסיפורי אליהו.
הפיוט מיוחס לרבי אמנון ממגנצא, שחי במאה ה-11 וסבל עינויים קשים בשל סירובו להמיר את דתו. על פי האגדה, נפח את נשמתו מייד לאחר שאמר את הפיוט.
לפיוט לחנים רבים, ומרבית קהילות ישראל אימצו אותו לתפילתם. אחד הלחנים המעניינים לפיוט הוא הלחן של יאיר רוזנבלום, שכתב אותו לזכר 11 הלוחמים מקיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים.
לפיוט ונתנה תוקף:
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בְּאֱמֶת

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יְטֹּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יַעֲנִי וּמִי יַעֲשִׁיר
מִי יֻשְׁפַּל וּמִי יָרוּם

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה

כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ קָשֶׁה לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְיוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף

וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם

אֵין קִצְבָּה לִשְׁנוֹתֶיךָ וְאֵין קֵץ לְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילוֹם שְׁמֶךָ
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְמֶךָ
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ
כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקֹּדֶשׁ

  • מדוע לדעתכם נבחר הביטוי "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" מהסיפור שבפרק יט כדי לתאר את יום הדין?

קרדיט: ונתנה תוקף / גל קלי, 2010

באר שבע
באר שבע הייתה עיר גדולה וחשובה בשטחה של ממלכת יהודה. היא סימנה את גבולה הדרומי...
באר שבע
"וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם." (פסוק ג)

תל שבע המקראית. צילום: רון פלד

באר שבע הייתה עיר גדולה וחשובה בשטחה של ממלכת יהודה. היא סימנה את גבולה הדרומי של ממלכת ישראל (כפי שמעיד הביטוי "מדן ועד באר שבע").

להמשך קריאה

בייאושו משלטון אחאב ואיזבל בממלכת ישראל, מוצא אליהו נקודת מפלט ראשונה בגבול שבין שתי הממלכות. מעניין שבספר עמוס, אמציה הכוהן מציע לנביא עמוס (שניבא על ממלכת ישראל, בדומה לאליהו) לברוח לשטחה של ממלכת יהודה.
העיר באר שבע מוזכרת פעמים רבות במקרא, והיא קשורה לשלושת האבות; באר שבע מופיעה לראשונה בספר בראשית בסיפור גירוש הגר, והיא התחנה הראשונה שאליה הגיע אברהם לאחר עקדת יצחק. ההסבר לשם "באר שבע" ניתן בסיפור הברית בין אברהם לבין אבימלך מלך גרר, מלשון שבועת נאמנות.
היום אפשר לבקר בחפירות הארכאולוגיות של העיר העתיקה ששכנה במקום, באתר תל באר שבע.

  • מדוע לדעתכם בחר אליהו בבאר שבע כנקודת המפלט הראשונה שלו, כשברח מפני אחאב ואיזבל?
הר האלוהים
הר האלוהים חֹרֵב מופיע במקרא בתור הנקודה שבה התגלה ה' למשה ולאליהו. הוא מוכר גם...
הר האלוהים
"וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב." (פסוק ח)

ג'בל מוסא, הר משה השוכן בדרום סיני. צילום: משה מילנר, לע”מ

הר האלוהים חֹרֵב מופיע במקרא בתור הנקודה שבה התגלה ה' למשה ולאליהו. הוא מוכר גם כהר סִינַי, המקום שבו נכרתה הברית בין האל לבין עמו, שבו עבדו בני ישראל את העגל ושבו התפלל משה לה' שלא ישמיד את בני ישראל.

להמשך קריאה

אין במקרא עדויות חד-משמעיות למיקומו של הר זה, ולכן הועלו כמה השערות בנוגע למיקומו: יש המזהים אותו עם הר הנמצא במדיין, שבה יש הרי געש רבים – עובדה שיכולה להסביר את התופעות שהתרחשו במקום הזה על פי התורה. יש הטוענים כי הר כרכום בנגב הוא הר סיני, ויש הטוענים כי ההר הוא דווקא ג'בל מוסא (הר משה) בדרום סיני.

  • סיפור אליהו בהר האלוהים מזכיר את סיפור ההתגלות שחווה משה באותו המקום. עיינו גם בדברים ט, פסוקים ח-כט. מה הן נקודות הדמיון בין שני הסיפורים, ובמה שונה משה מאליהו בהקשר זה?
האדרת של אליהו
  האַדֶרֶת המופיעה בסיפורנו היא לבוש עליון רחב, מעין מעיל מהודר עשוי פרווה, והיא אחד...
האדרת של אליהו
"וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה, וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ." (פסוק יג)

מאוסף המוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, מתוך ויקישיתוף

אציל מחצור. המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

 

האַדֶרֶת המופיעה בסיפורנו היא לבוש עליון רחב, מעין מעיל מהודר עשוי פרווה, והיא אחד מסימני הזיהוי של אליהו הנביא.

להמשך קריאה

בימי קדם, בדיוק כמו בימינו, בגדים נועדו מצד אחד לכסות, ומצד שני לגלות דבר מה על האדם הלובש אותם. התנ"ך מזכיר לא פעם בגדים, ואפשר ללמוד מן ההקשרים השונים שהבגד היה סמל סטטוס (למשל: הכותונת היא בגד מלכוּת, הבגדים המיוחדים שהיו לאלמנות). לבגד הייתה משמעות סמלית, והעברתו מאדם לאדם הייתה ביטוי להעברת סמכות או תפקיד. במקרה שלפנינו אליהו משליך את אדרתו לפני אלישע, ובהמשך, כשייטול אלישע את אדרת אליהו, ייכנס לתפקידו כנביא.
בטקסט אכדי קדום מוזכר טקס שבו הנחת בגד בצד מסמלת ויתור על מעמד של יורש עצר.

  • מה, לדעתכם, מסתירה האדרת של אליהו, ומה היא מגלה עליו?
עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם
המלאך המופיע בפני אליהו מצווה עליו לקום ולאכול, ואז מוצא אליהו מולו "עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת...
עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם
"וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב." (פסוק ז)

Helga Smith/shutterstock.com

צפחת מים. צילום: קלרה עמית. באדיבות רשות העתיקות

המלאך המופיע בפני אליהו מצווה עליו לקום ולאכול, ואז מוצא אליהו מולו "עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם".

להמשך קריאה

עוגת הרצפים היא מאפה שנאפה על גבי גחלים – השורש רצ"פ (כמו רש"פ ושר"פ) הוא שורש אוֹנוֹמָטוֹפֵּאִי, שמחקה את צליל האש. הצפחת היא כלי קיבול עגול, שטוח משני צדדיו (מעין מימייה), שיש לו שתי ידיות המאפשרות להשחיל אותו על החגורה או על גבי בהמת הרכיבה.

  • העוגה, הרצפים (גחלי האש), הצפחת והמים מזכירים את מעשי הניסים של אליהו בבית האלמנה מצרפת (מלכים א יז, ח-טז) ובהר הכרמל (מלכים א יח, לח-לט). איזה מסר מבקש האל להעביר לאליהו באמצעות תזכורות אלו?
אלוהים, אליהו ואלישע
בסרטון שלפניכם תקציר האירועים בפרק. מה דעתכם על דימוי הנביא לזמר על במה? במה הנביא...
אלוהים, אליהו ואלישע
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ." (פסוק יד)

בסרטון שלפניכם תקציר האירועים בפרק.

  • מה דעתכם על דימוי הנביא לזמר על במה? במה הנביא דומה לזמר ובמה הוא שונה ממנו?

קרדיט: 929 – אליהו ואלישע משל מוסיקלי (מלכים א יז- מלכים ב יג), תנך ביחד 929, 2016