סגור תצוגת כיתה
הפרק

שמיטת כספים

פרק טו, א-יח

שיעור ראשון מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נכין שני תלמידים מראש להציג לפני הכיתה את ההצגה.
נעצור את ההצגה ונשאל:

  • מה אפשר לעשות?
  • האם המלווה צריך לוותר ללווה או להתעקש לקבל את המגיע לו?

היום בשיעור נלמד על מצווה חשובה שנוגעת בדיוק בנושא הזה – שמיטת חובות.

מבט ראשון

נקרא את פרק טו פסוקים א-יא ונסביר בעת הקריאה כדי שהתלמידים יבינו את הרצף.
נשאל שאלה למחשבה בזמן הקריאה:

  • למי יכולה לעזור מצוות שמיטת הכספים?

מבט שני

נושא ראשון – שמיטת כספים:
נפיל חפץ כלשהו על הרצפה. ונשאל:

  • מה עשיתי לחפץ? (עזבתי אותו, שמטתי אותו)
  • מה פירוש המילה 'שמיטה'? (לעזוב, לשחרר)
  • מה אנחנו מצווים לשחרר ולעזוב בפסוקים שקראנו? (את החובות)
  • כל כמה שנים צריך לעשות את זה? (פעם בשבע שנים)
  • אבל זה לא הוגן, למה מי שהלווה לאחר כסף צריך לוותר? (ההסתכלות היא על החברה כולה, ולא על האדם הבודד. מצופה מאדם שיש לו כסף לוותר לאדם שאין לו כסף, להתחשב, אף על פי שלכאורה זה לא צודק. אם כולם ינהגו כך, יהיו פחות עניים בחברה)

ננסה לחשוב יחד על בעיה שעלולה לצוץ בעקבות החוק הזה:
ככל שתתקרב שנת השמיטה אנשים ירצו פחות להלוות לעניים כסף, כי הם ידעו שהכסף לא יחזור אליהם.
גם בתורה חשבו על הבעיה הזאת. נבקש מהתלמידים למצוא את הפסוק המתאר את הבעיה. (פסוק ט: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע, שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ. וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא".)

  • מה פירוש המילים "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה'"? (בגללך – המלווה – קורא הלווה לאלוהים שיעזור לו)
  • מה הפתרון המוצע? (אלוהים מבטיח למי שיקיים את המצווה הזאת ויוותר על החזרת ההלוואה שייתן לו את ברכתו – אלוהים "ישלים" לו את הסכום שעליו ויתר ואף יותר מכך – פסוק י: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ")

נבקש מהתלמידים לעיין בזוגות בפסוקים ז-יא ולסמן את איברי הגוף המופיעים בפסוקים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • כיצד כל אחד מהאיברים מעורב בנתינה לעני? (עין – לראות את האחר, שעיני לא תהיה צרה בו; לב – להבין מה האחר מרגיש ולעזור לו; יד – לתת לאחר משלי)

נבקש מהתלמידים לקפוץ יד אחת לצורת אגרוף, וכף יד שנייה לפתוח לרווחה. נשים לב שכשהאגרוף סגור, והאדם לא נותן לאחר, כל האצבעות נראות באותו אורך.
זה מעיד שהאדם שאינו נותן לאחר משלו חושב לעצמו שלכולם יש אותן יכולות, וכמו שהוא עובד בשביל הכסף שלו, גם האחר יכול לצאת לעבוד ולהרוויח בעצמו את לחמו ולכן אין צורך לוותר לו או לתת לו משלו.
לעומת זאת, כאשר אנחנו נותנים לאחר, וידנו פתוחה, נראה שכל אצבע באורך אחר – לכל אחד יכולת אחרת ונקודת פתיחה שונה, ואנחנו צריכים לעזור ולתת למי שמצבו טוב פחות משלנו.

נושא שני – אדם המוכר עצמו לעבדות:
נמשיך את ההצגה שהתחלנו בפתיחת השיעור בשני אופנים.
נמשיך לקרוא את פסוקים יב-יח. בזמן הקריאה נבקש מהתלמידים לחשוב מה יכול להוביל אדם למכור את עצמו לעבדות. (אחת התשובות יכולה להיות קשורה לחלק הקודם – אדם שאין לו כסף להחזיר הלוואה שלקח, ושנת השמיטה עוד רחוקה, יכול למכור את עצמו לעבדות)
בעולם העתיק וגם במקומות מסוימים בעולם שלנו היום אנשים שאין להם כסף ויש להם הרבה חובות מוכרים את עצמם לעבדות. לכמה זמן? בדרך כלל עד שמסיימים לשלם את החוב ובמקומות מסוימים לכל החיים. נשאל את התלמידים:

  • לכמה שנים התורה מגבילה את העבדות? (שש שנים. בשנה השביעית גם העבדים משתחררים)
  • למה לשחרר את העבד אם הוא לא סיים להחזיר את חובו?

נמצא את הסיבה בפסוקים – פסוק טו: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם".

  • מה הקשר בין העבדות שלנו במצרים לשחרור עבד שלא סיים להחזיר את חובו? (כל בני האדם נולדו חופשיים, ודווקא אנחנו, עם ישראל, שהיינו עבדים במצרים ויצאנו מעבדות לחירות, צריכים להבין את הצורך בחופש יותר מכולם, ולא להחזיק אדם כעבד)
  • מה צריך לתת לעבד שמשתחרר? (להעניק לו מהיבול – צאן, חיטה או ענבים)
  • למה צריך לתת לעבד שמשתחרר מתנות? (משום שזו הדרך יחידה להוציא אותו ממעגל העוני. עבד שמשתחרר בלי כלום יתקשה מאוד למצוא עבודה מכובדת ולהתחיל חיים חדשים, ויש סיכוי רב מאוד שיחזור במהירות לעבדות, כדי שיהיה לו מה לאכול. אם נותנים לו קצת מתנות שיעזרו לו להסתדר בתקופה הראשונה עד שימצא עבודה, הוא יוכל לחפש את העבודה שמתאימה לו ולא יהיה בלחץ שאין לו מה לאכול ויחזור לעבדות)

נקרא יחד את פסוק טז: "וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ: 'לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ', כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ, כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ".

  • מה המצב המתואר בפסוק? (העבד לא רוצה לעזוב)
  • למה שעבד לא ירצה לעזוב? (אולי הוא יצר קשרים טובים עם האדון, אולי הוא נהנה מהעבודה, אולי אין לו מקום אחר ללכת אליו…)
  • מה צריך לעשות לעבד כזה? (אפשר להשאיר אותו אצלך, אבל צריך לרצוע את אוזנו – כלומר, לעשות לו חור באוזן, כמו של עגילים, כדי שיהיה לו סימן שוויתר על חירותו מרצונו)
  • מה מובטח בפסוקים למי שיקיים את המצווה הזאת וישחרר עבדים אפילו אם לא סיימו להחזיר את חובם? (פסוק יח: "וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה")

מבט שלישי

ראינו שהתורה מכוונת אותנו לחשוב על האחר ולא רק על עצמנו ועל מה שמגיע לנו. מטרת שני החוקים שלמדנו – שמיטת חובות כל שבע שנים ושחרור עבדים עבריים בשנה השביעית – היא יצירת חברה שוויונית יותר וצמצום פערים בין עשירים לעניים. חברה שבה לאדם עני יש סיכוי לצאת ממעגל העוני ולא לשקוע יותר ויותר עמוק לתוכו.
נקרין או נכתוב על הלוח שני פסוקים העוסקים בעוני מתוך הפסוקים שקראנו:

  • פסוק ד: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן".
  • פסוק יא: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ".

נסביר את המושג 'סתירה' – כאשר שני פסוקים מעבירים מסר הפוך זה מזה, לא מסתדרים זה עם זה. נבקש מהתלמידים להסביר את הסתירה בין שני הפסוקים. (לפי פסוק ד אלוהים מבטיח שלא יהיו עוד עניים בארץ, אם ננהג לפי חוקי השמיטה, אך לפי פסוק יא מתוארת מציאות שבה תמיד יהיו עניים)
נשמע מהתלמידים רעיונות לפתרון הסתירה.
נחלק לכל זוג תלמידים שני פירושים המנסים לפתור את הסתירה. כל אחד ילמד פירוש אחד וילמד את חברו את הפירוש שלמד (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
במליאה נבקש מנציגים להסביר את הפירוש שלמדו ונשאל אותם איזה פירוש הם מעדיפים ומדוע.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – דו"ח העוני בישראל:
נקרין את הכתבה מערוץ הילדים על דו"ח העוני בישראל.
לאחר הקרנת הכתבה נשאל:

  • אילו קשיים הנער מתאר בכתבה? (אי אפשר לקנות בגד חדש או פלאפון; לפעמים אין צרכים בסיסיים כמו מים או חשמל כי אין כסף לשלם עליהם; אי אפשר לצאת עם חברים כי אין כסף…)
  • כיצד אנו כילדים יכולים לסייע במצבים כאלה? (להיות רגישים לילדים שסביבנו: לא לצחוק על מי שלא לובש מותגים יקרים, לא לדרוש תשלום על כל השתתפות במפגש חברתי וכו')
  • מה ההבדל בין השאיפה שלו למה שהוא חושב שיהיה בפועל? (הוא רוצה להיות מישהו גדול ומשפיע, אבל מניח שבפועל הוא יהיה איש פשוט – מוכר בסופר)
  • מה יכול לשנות את העתיד שלו? (אם תהיה לו תקווה, יש סיכוי טוב יותר שיצליח להיות מה שהוא באמת רוצה להיות. לפעמים כדי שתהיה תקווה צריך נקודת פתיחה אחרת, וזו בעצם המטרה של המצוות שעליהן למדנו היום – לתת נקודת פתיחה שונה וטובה יותר לאדם העני)

אפשרות שנייה – שמיטה בכיתה:
נבקש מהתלמידים לעשות שמיטה משלהם, בסגנון שוק קח תן: נבקש מהם להביא לכיתה חפצים, בגדים ומשחקים שהם לא זקוקים להם ונערוך החלפות – כל תלמיד יניח את המיותר לו וכל אחד ייקח דברים שאחר ויתר עליהם, והוא זקוק להם.
נסכם:

  • כיצד הרגשתם כשנתתם משהו למי שזקוק לו?
  • האם יש לנו הזדמנויות לתת לאחרים גם מחוץ לבית הספר ולכיתה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: שוחחנו על שני חוקים שנועדו ליצור חברה מתוקנת עם הכניסה לארץ – שמיטת כספים ושחרור עבדים בשנה השביעית.
מיומנויות: אספנו פרטי מידע וצירפנו אותם לכלל תמונה מקיפה; איתרו בכתוב ביטויים המבטאים רעיונות ביחידה הנלמדת; דנו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד והכרנו את המושג 'סתירה' וזיהינו אותה בפסוקים.
מתודות: הצגה של התלמידים וצפייה בסרטון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הצגה – לווה ומלווה
לווה: שלום, אני ממש רוצה לפתוח עסק חדש, מסעדה, אבל אין לי מספיק כסף לכך....
הצגה – לווה ומלווה

לווה: שלום, אני ממש רוצה לפתוח עסק חדש, מסעדה, אבל אין לי מספיק כסף לכך. תוכל אולי להלוות לי? ברור לי שזה ילך טוב. אני ארוויח כסף ואוכל להחזיר לך בעוד שנה את החוב.
מלווה: בסדר. אלווה לך.
לווה: תודה!

כעבור שנה…

לווה: תשמע, המסעדה לא הצליחה כמו שחשבתי… אין לי כרגע כסף להחזיר… והאמת שהמצב בבית קשה מאוד בגלל זה, למשפחה שלי אין מה לאכול.
מלווה: אני מבין ורוצה לעזור, אבל זה הכסף שלי! הבטחת שתחזיר!

דפי עבודה והעשרה לשיעור
המשך הצגה
המשך ראשון – בשנת שמיטה:מלווה: תשמע, אתה יודע מה? גם ככה עכשיו שנת שמיטה, אני...
המשך הצגה

המשך ראשון – בשנת שמיטה:
מלווה: תשמע, אתה יודע מה? גם ככה עכשיו שנת שמיטה, אני אוותר לך על החוב. אם יום אחד המסעדה תצליח ותרוויח כסף, תחזיר לי, ואם לא אז לא נורא. אני אצליח להסתדר בלי הכסף הזה כמו שהסתדרתי בלעדיו עד עכשיו.
לווה: תודה רבה! הצלת אותי ואת משפחתי.

המשך שני – שנת השמיטה עוד רחוקה
מלווה: אתה יודע, עוד חמש שנים תהיה שנת שמיטה ואז לא תצטרך להחזיר שום חוב, אבל בינתיים אין ברירה. אתה חייב להחזיר את החוב שלך. היית צריך לחשוב על זה לפני שלקחת הלוואה כזו גדולה.
לווה: אבל אין לי. מכרתי כבר את כל מה שהיה לי… מה אני אעשה?

דו"ח העוני בישראל
אילו קשיים הנער מתאר בכתבה? קרדיט: כתבה מתוך ערוץ הילדים 'נער עני בן 16 בריאיון...
דו"ח העוני בישראל
"כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ" (פסוק יא)

  • אילו קשיים הנער מתאר בכתבה?

קרדיט: כתבה מתוך ערוץ הילדים 'נער עני בן 16 בריאיון למהדורה הצעירה'. פורסם על ידי חסדי נעמי ב-28 בדצמבר 2014.

פרוזבול
המקרא מעודד הלוואות כדי שאנשים אמידים יתמכו בעניים ובחלשים בחברה, אך לפי חוקי המקרא –...
פרוזבול
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא (טו, ט)

המקרא מעודד הלוואות כדי שאנשים אמידים יתמכו בעניים ובחלשים בחברה, אך לפי חוקי המקרא – בכל שנת שמיטה נמחקים החובות. "שמיטת כספים" זו גרמה לאנשים להימנע מלהלוות כסף, ובכך לעבור על הכתוב בתורה.
כדי לפתור את הבעיה החליט הִלֵּל הזקן (שהיה נשיא הסַנְהֶדְרִין – בית הדין הגדול בתקופת המִשְׁנָה) שהמלווה יכול למסור לבית הדין לפני השמיטה שטר מיוחד, שבאמצעותו הוא מעביר את החובות לגבייה של בית הדין. בכך למעשה נהפכים החובות לחובות מיוחדים שדין השמיטה לא חל עליהם, והלווה יוכל לקבל את הכסף בעתיד. לשטר המיוחד הזה קוראים "פְּרוֹזְבּוּל".

לקריאת המדרש

פְּרוֹזְבּוּל – אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה לזה, ובכך עוברים על מה שכתוב בתורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ" (דברים טו, ט).

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת שביעית, פרק י, משניות ג-ד)

  • מדוע אנשים לא רצו להלוות כסף זה לזה?
  • מה הפתרון שמצא לכך הִלֵּל הזקן?
חור באוזן
שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מדוע רוצעים דווקא את האוזן של העבד, מכל...
חור באוזן
"וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם, וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן."
(טו, יז)

איור: shutterstock.com

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מדוע רוצעים דווקא את האוזן של העבד, מכל איבריו?
אמר להם: אוזן ששמעה מהר סיני: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ" (שמות כ, ב), ופרקה מעליה עול מלכות שמיים וקיבלה עליה עול בשר ודם! אוזן ששמעה לפני הר סיני: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" (ויקרא כה, נה), והלך זה וקנה לו אדון אחר! לפיכך תבוא האוזן וְתֵרָצַע, לפי שלא שמר מה ששמעה אוזנו.

(עיבוד. על פי: תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א, הלכה ב)

  • בדקו מה משמעות המילים: מַרְצֵעַ ורָצַע (שימו לב שמילה אחת מתארת מכשיר והשניה פעולה).
  • על פי המדרש, מדוע רוצעים דווקא את אוזנו של העבד?
כי האדם עץ השדה
הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק...
כי האדם עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק משאלה רטורית: האם עץ השדה הוא כמו אדם, שיכול להתנגד לך?
התשובה הברורה היא: לא! ולכן אל תפגע בעץ לשווא.
היום מקובל להשתמש בביטוי זה דווקא במשמעות הפוכה, כדי להצביע על הדמיון בין האדם לבין העץ.

  • ציירו את הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" .
  • המשורר נתן זך כתב: "כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח… כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא שואף למעלה…"
    האם נתן זך פירש את הביטוי לפי המשמעות התנ"כית או לפי המשמעות המקובלת היום?
עין בעין
התורה קובעת כי אם אדם פגע בכוונה באדם אחר, יש להעניש את הפוגע לפי העיקרון...
עין בעין
"וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ, נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל."
(יט, כא)

איור: shutterstock.com

התורה קובעת כי אם אדם פגע בכוונה באדם אחר, יש להעניש את הפוגע לפי העיקרון של מידה כנגד מידה – עונש ששקול בדיוק למעשה. למשל, אם אדם פגע בכוונה בעין של אדם אחר, יש לפגוע בתגובה בעינו של הפוגע. עין בעין, שן בשן וכך הלאה.

להמשך קריאה

חשוב לדעת שבמסורת היהודית נקבע כי אין להבין את החוק כפשוטו – אם נפגע איבר מסוים, על הפוגע לתת לנפגע את ערכו של האיבר בכסף.
כדי להביע את העיקרון של מידה כנגד מידה משתמשים היום בעיקר בביטוי דומה המופיע במקרא – "עין תחת עין".

  • הסבירו במילים שלכם מה המשמעות של הביטוי "עין בעין" בפרק.
  • ועכשיו חפשו את הביטוי ברשת, מה המשמעויות הנוספות של הביטוי?
עיר מקלט
בשיר משתמש אהוד בנאי בביטוי "עיר המקלט" בהשאלה – לא במובן של עיר המקלט התנ"כית...
עיר מקלט
"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, ב)

בשיר משתמש אהוד בנאי בביטוי "עיר המקלט" בהשאלה – לא במובן של עיר המקלט התנ"כית אלא כביטוי למקום בטוח או לקשר טוב, שמאפשרים לאדם שקט נפשי.

למילות השיר

עִיר מִקְלָט / אהוד בנאי

לִפְנֵי שֶׁהַטִּפְטוּף יֵהָפֵך לְמַבּוּל,
אֲנִי חַיָּב לִמְצֹא שַׁעַר לֹא נָעוּל,
כִּי שׁוּב חָזַר אֵלַי הַבְּלוּז,
חַיָּב לָצֵאת, חַיָּב לָזוּז.
עַל הַכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין עַכּוֹ לִצְפַת,
בִּטְבֶרְיָה עַל הַמֵּזַח, יוֹרֵד עַד לְאֵילַת,
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ עִיר מִקְלָט.
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ – עִיר מִקְלָט.

בָּאֹפֶק נוֹצְצִים הָאוֹרוֹת הָרְחוֹקִים,
לְשָׁם אֲנִי אַגִּיעַ בְּכוֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים,
וְאַתְּ חַכִּי בַּפֶּתַח וְהַדְלִיקִי אֶת הָאוֹר,
בֶּן אָדָם חוֹזֵר אֵלַיִךְ מִן הַכְּפוֹר.
קְחִי אוֹתִי אֶל הַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי שֶׁאֶשָּׁבֵר,
וְעַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר,
כִּי אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט.

כֵּן עַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר,
עַד שֶׁהַסּוּפָה תַּחְלֹף וְהַקֶּרַח יִשָּׁבֵר,
עַד שֶׁמַּעְיָן זוֹרֵם יִפְתַּח וִיפַכֶּה,
עַד שֶׁהַשּׁוֹפֵט יָבוֹא וְאוֹתָנוּ יְזַכֶּה.
אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מה היא "עיר המקלט" שלכם?
עץ השדה
  עץ השדהמילים: נתן זך כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ כְּמוֹ...
עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

 

למילות השיר

עץ השדה
מילים: נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • על פי השיר – במה דומה האדם לעץ השדה?
לא תסיג גבול רעך
התורה אוסרת על הסגת גבול – כניסה בלי רשות לשטח פרטי של מישהו אחר. לפי...
לא תסיג גבול רעך
"לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, יד)

צילום: shutterstock.com

התורה אוסרת על הסגת גבול – כניסה בלי רשות לשטח פרטי של מישהו אחר. לפי הפסוקים, אין להזיז את מקום הגבול המסומן ואין לפלוש גם לשטח לא מסומן. לדעת רש"י, גדול מְפָרְשֵׁי התנ"ך, מדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון.
איסור הסגת גבול במשפט העברי הוא איסור רחב המתייחס גם לשטחים ולגבולות שאינם פיזיים, כמו פגיעה בזכויות כלכליות, מסחריות או רוחניות של מישהו. איסור הסגת גבול משמש, למשל, גם בהקשר של פגיעה בזכויות יוצרים.

  • הביאו דוגמאות למקרים שבהם אנו פורצים למרחב של האחר.
  • הסבירו כיצד פגיעה בזכויות יוצרים היא הסגת גבול.
ערי מקלט
ערי המקלט הן שש ערים שציוותה התורה להקצות כמקום מסתור לרוצחים עד שייוודע גזר דינם,...
ערי מקלט
"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ, בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, ב)

ערי המקלט הן שש ערים שציוותה התורה להקצות כמקום מסתור לרוצחים עד שייוודע גזר דינם, והן: בצר, ראמות, גולן, קדש, שכם וקריית ארבע.
אם יתברר כי הרוצח רצח בשגגה – הוא מוגן בעיר המקלט מנקמת הדם של קרובי משפחת הנרצח. אם יתברר כי הוא רצח בזדון – דמו מותר והוא מוצא מעיר המקלט.
לדעת חלק מהפרשנים, גם ערי הלוויים נחשבו לערי מקלט.

  • התבוננו במפה – מה אפשר ללמוד ממיקומן של ערי המקלט?
עבדות בעולם העתיק
  עבדות – מצב שבו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר ונחשב לרכושו. התורה...
עבדות בעולם העתיק
"כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ."
(טו, יב)

לאוטרופורוס – עבד צעיר (מימין) נושא את המגן של אדונו, 380—370 לפנה"ס, המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של אתונה. צילום: Marsyas, NAMA Loutrophoros Polystratos, CC BY-SA 3.0

 

עבדות – מצב שבו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר ונחשב לרכושו.
התורה מתנגדת לעבדות, משום שעל פיה כל אדם מישראל הוא כבר עבד לאלוהים: "כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב). לכן, לפי התורה, אדם רשאי למכור את עצמו לעבד רק אם אין לו יכולת לספק את צורכי הקיום הבסיסיים ביותר של עצמו.

להמשך קריאה

בעולם העתיק העבדות הייתה תופעה שכיחה למדי, והעבד היה חסר זכויות. לעומת זאת, לעבד העברי ניתנו במקרא תנאים סוציאליים שחייבו בצורה חד-משמעית את בעליו, למשל האיסור להשפיל את העבד, האיסור לפגוע בגופו והחובה לדאוג לצרכיו הפיזיים. ודבר נוסף – עבד עברי משתחרר לאחר שש שנים של עבדות. אם הוא רוצה להישאר אצל אדוניו, מסיבות שונות, התורה מצווה לרצוע את אוזנו ואז הוא הופך ל"עבד עולם".

  • במה שונה העבדות של העבד העברי כפי שהיא מופיעה במקרא, מן העבדות בעולם העתיק?
גאולת דם
"גאולת הדם" – נוהג המוכר לנו מתרבויות האזור, שלפיו מותר למשפחתו של הנרצח להרוג את...
גאולת דם
"פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ, וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם."
(יט, ו)

איור: shutterstock.com

"גאולת הדם" – נוהג המוכר לנו מתרבויות האזור, שלפיו מותר למשפחתו של הנרצח להרוג את הרוצח. נוהג זה עלול להוביל למעגל בלתי פוסק של שפיכות דמים, ולכן נוצרו מנגנונים שנועדו לרסן את מעשי הנקמה ולצמצם אותם: במזרח הקדום היו מקדשים שבהם היה אסור להרוג, ואפשר היה לברוח אליהם. במקרא – ערי המקלט שימשו מקום הגנה מפני גאולת הדם לרוצחים, עד שיתברר דינם. בשונה מתרבויות האזור, ערי המקלט המוזכרות במקרא מעניקות חסינות רק לרוצח בשגגה. רוצח במזיד מוצא מעיר המקלט.

  • במה שונה גאולת הדם במקרא מגאולת הדם בתרבויות האזור?
שנת שמיטה בימינו
בסרטון – הצעה לציין את שנת השמיטה, בהתאם לימינו, כהפוגה מהמציאות היום-יומית השוחקת.
שנת שמיטה בימינו
"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה."
(טו, א)

בסרטון – הצעה לציין את שנת השמיטה, בהתאם לימינו, כהפוגה מהמציאות היום-יומית השוחקת.

  • האם לדעתכם עלינו לציין את שנת השמיטה בימינו? נמקו את עמדתכם.

קרדיט: שנת שמיטה. בואו לשמוט איתנו/בית אביחי, 2015

מלך ככל הגויים?
בסרטון – הסבר קצר על חוק המלך.
מלך ככל הגויים?
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא."
(יז, טו)

בסרטון – הסבר קצר על חוק המלך.

  • מדוע חלים על המלך איסורים המגבילים את כוחו?

קרדיט: הנאום האחרון של משה – 3 / ספר דברים יג-יז / 929 תנך ביחד, 2019