סגור תצוגת כיתה
הפרק

שמע ישראל

דברים ו, א-ד

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נבחן מדוע נודע לפסוקי קריאת שמע מקום כה חשוב בתרבות היהודית ולאורך ההיסטוריה של עם ישראל. נסקור מגוון מקורות שעוסקים בפירוש לפסוקים, ונשאל מהו הרעיון המרכזי בפסוקים אלו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – כתבה:
נקרא עם התלמידים כתבה על צעיר שנפגע מרקטה או נצפה בסרטון מטקס הענקת עיטור העוז לרב סרן רועי קליין ז"ל, מומלץ לצפות בדקות 1:22 עד 2:38. נדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שנייה – שיר:
נאזין לשיר "שמע ישראל" של שרית חדד ונחלק לתלמידים את מילות השיר.

הצעה שלישית – רדיו:
בכל בוקר בשעה 5:58 ברדיו קול ישראל קוראים את קריאת שמע. נאזין לקריאה ונשאל:

  • מדוע לדעתכם בחרו דווקא בקריאה זו?
  • האם לדעתכם הפסוק עדיין רלוונטי או שיש צורך להחליפו במשפט אחר?

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים את פסוקים ד-ט ונשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם פסוקים אלו חשובים ובעלי משמעות רבה כל כך בעם ישראל? (תשובה אפשרית: יש בהם הצהרה של אמונת הייחוד "ה' אחד", שעומדת בבסיסה של היהדות)
  • נסו לחשוב: האם הניסוח של פסוק ד הוא ניסוח מונותאיסטי מובהק, או שאפשר להבין אותו אחרת? כיצד? (ההבנה המקובלת היא שאלוהינו הוא אחד, ואין אלוהים אחרים)

נחלק את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תעבור בין ארבע תחנות בכיתה (בכיתות גדולות אפשר גם להכפיל את התחנות). כל תחנה תעסוק בסוגיה שקשורה לקריאת שמע. כל קבוצה מתחילה בתחנה אחת ולאחר כרבע שעה עוברים לתחנה הבאה וכן הלאה (כמובן הזמנים גמישים, לפי אופי הכיתה).

תחנה ראשונה:
נקרא את מדרש דברים רבה ב' ל"ה ונשאל את השאלה שמובאת בממהלך השיעור.
תשובה למורה:

  • מקור הפסוק בברכת יעקב לבניו לפני מותו. על פי המדרש בני יעקב אומרים את המשפט לאביהם.

תחנה שנייה:
נקרא את הטקסט בממערך השיעור ונשאל את השאלה שמובאת אחריו.
תשובות למורה:

  • הפסוק המהותי לדעתו הוא פסוק ה.
  • (שאלה למחשבה)
  • לאור דבריו יש להבין את האמונה כחוויה מוחלטת ומקיפה שאין בלתה. יש להאמין בכל הלב והנפש.

תחנה שלישית:
נקרא את משנה ברכות פרט ט משנה ה ונענה על השאלה המובאת בממערך השיעור.
תשובה למורה:

  • בכל הלב שלך – ללב שני חדרים / חלקים. לכן השימוש במילה בכל מדגישה שמדובר בשניהם. המשנה מעניקה לכל אחד מחלקי הלב יצר אחר. אהבת אלוהים בשני היצרים מתבטאת בכך שאדם מברך גם על הדברים הטובים וגם על הדברים רעים בחייו.

תחנה רביעית:
נקרא את גמרא ברכות דף ס"א עמוד ב ונענה על השאלות המובאות בממערך השיעור.
תשובות למורה:

  • התלמידים מופתעים לראות שגם רגע לפני מותו, כאשר מענים אותו למוות, הוא אינו מוותר על קריאת שמע.
  • תשובתו של ר' עקיבא היא שרק בזמן הזה הוא יכול למלא את המצווה של "בכל נפשך", כלומר לאהוב את ה' אפילו כאשר הוא נמצא על סף מוות.

נאסוף את התשובות במליאה ונסכם: כל המקורות שעסקנו בהם התמקדו דווקא בפסוק ה ובכך שהאדם נדרש לרכז את כל האהבה, את כל הנפש ואת כל מאודו באותו אל אחד. נסביר כי זהו אם כך הקשר בין פסוק ד לפסוק ה: ריכוז המשאבים הנפשיים מתאפשר לנוכח קיומו של אל אחד בלבד.
נקרין על הלוח את פסוקים ו-ט ונשאל את התלמידים:

  • מה הן הדרישות המופיעות בפסוקים ו-ט? (שדברי אלוהים ומצוותיו יהיו על לבבך, שינון המצוות והעברתן לבנים, עיסוק במצוות בכל זמן ובכל מקום ותזכורות מוחשיות – טוטפות ומזוזות)
  • האם אפשר היה לומר את המסר של פסוקים אלו בקצרה? למה ההרחבה והפירוט? (להדגיש שהאהבה כלפי אלוהים צריכה להיות בכל עת ובהתמסרות מוחלטת)
  • מה הן הפעולות המופיעות בפסוקים? (שיננתם, דיברת, בלכתך, בשכבך ובקומך קשרתם, כתבת)
  • אם הדרישה היא לאהוב את אלוהים, מדוע לדעתכם זקוקים לפעולות? (כיוון אפשרי – צריך לגבות את אהבה במעשים, לא די באמונה. היהדות בנויה על מצוות והיא דת מעשית, ולכן גם רעיון רוחני של אהבה ואמונה צריך להיות מגובה בפעולות)
  • באילו ממדים נדרשת ההתמסרות של האדם? (דורות – ושיננת לבניך; זמנים – בשכבך ובקומך; מצבים – בשבתך בביתך, בלכתך בדרך; מקומות – על ידך, בין עיניך, על מזוזות ביתך ובשעריך)
  • מה אפשר ללמוד מכך? (לאמונה ולעבודת אלוהים יש השפעה על כל ממדי החיים. היא איננה במקום מסוים – בבית הכנסת או בית המקדש, ולא בזמן ספציפי כגון שבת ומועדים. היא נוכחת ומחייבת בכל מקום ובכל זמן, כי אלוהים הוא אחד)

מבט לחיים

פגשנו בלימוד הפרק דרישה להתמסרות מוחלטת לאמונה ולאלוהים. נשאל את התלמידים:

  • האם זוהי דרישה אפשרית?
  • האם יש מקומות בחיים שאנחנו נדרשים להתמסר?
  • איפה בחיים שלכם נדרשתם להתמסר?
  • מה האתגר בכך?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו מדוע פסוקי קריאת שמע במקרא תפסו מקום מרכזי בתרבות היהודית ולאורך ההיסטוריה של עם ישראל. סקרנו מגוון מקורות שעוסקים בפירוש לפסוקים, שנאמר בהם בין היתר כי זוהי הצהרה מונותאיסטית ודרישה להתמסרות מוחלטת של האדם כלפי אלוהים.
מיומנויות: מדרש, פרשנות ימי הביניים, השוואה, פירוט והרחבה.
מתודות: דיון, עבודה בקבוצות.

אפשר עוד...
  • המילה 'שמע' – מדוע דווקא שמיעה ולא חושים אחרים? – ראו מאמרו של הרב גלעד שטראוס 'שמע ישראל' באתר כיפה.
  • ראו את הערכים על המזוזה והתפילין ב'לקסיקון לתרבות ישראל'.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שמע ישראל
כתבה על צעיר שנפגע מרקטה האם אתם מכירים סיפורים נוספים שבהם הפסוק שמע ישראל נאמר?...
שמע ישראל

כתבה על צעיר שנפגע מרקטה

  • האם אתם מכירים סיפורים נוספים שבהם הפסוק שמע ישראל נאמר?
  • מדוע לדעתכם דווקא פסוק זה נתפס כ"משפט לפני המוות"?
  • מה מבטא הפסוק הזה עבור מי שאומר אותו?
  • האם הוא מבטא לדעתכם פחד או גבורה?
  • מה המשמעות שלו בעבורכם?

קרדיט: פורסם ב-4 נובמבר 2007

שמע ישראל / שרית חדד
למילות השיר מה המשמעות של המילים "שמע ישראל" בשיר? (הדוברת מבקשת שאלוהים יישמע את הקריאה...
שמע ישראל / שרית חדד

למילות השיר

  • מה המשמעות של המילים "שמע ישראל" בשיר? (הדוברת מבקשת שאלוהים יישמע את הקריאה שלה)
  • מה המקום שממנו היא קוראת אל אלוהים? (אדם נופל, לפני שהוא שוקע, הכאב גדול ואין לברוח, האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום)
  • למה לדעתכם השימוש דווקא בקריאה "שמע ישראל"?
  • מה מבטא הפסוק הזה עבור מי שאומר אותו?
  • מה המשמעות שלו עבורכם?

קרדיט: SaritHadadOfficial, פורסם ב-30 אפריל 2012

קריאת שמע בקול ישראל
מדוע לדעתכם בחרו דווקא בקריאה זו? האם לדעתכם הפסוק עדיין רלוונטי או שיש צורך להחליפו...
קריאת שמע בקול ישראל

  • מדוע לדעתכם בחרו דווקא בקריאה זו?
  • האם לדעתכם הפסוק עדיין רלוונטי או שיש צורך להחליפו במשפט אחר? אם להחליף – באיזה משפט?
  • מה מבטא הפסוק הזה עבור מי שאומר אותו?
  • מה המשמעות שלו עבורכם?

קרדיט: Gal Hirsh, פורסם ב-26 באוקטובר 2015 

מדרש דברים רבה ב׳ ל״ה
מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע?מִשָּׁעָה שֶׁנָּטָה יַעֲקֹב לְמִיתָה, קָרָא לְכָל הַשְּׁבָטִים וְאָמַר לָהֶן: שֶׁמָּא מִשֶּׁאֲנִי...
מדרש דברים רבה ב׳ ל״ה

מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע?
מִשָּׁעָה שֶׁנָּטָה יַעֲקֹב לְמִיתָה, קָרָא לְכָל הַשְּׁבָטִים וְאָמַר לָהֶן:
שֶׁמָּא מִשֶּׁאֲנִי נִפְטַר מִן הָעוֹלָם, אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לֵאלוֹהַּ אַחֵר?
"וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (בראשית מט, ב).
אָמַר לָהֶן: אֵל יִשְׂרָאֵל (אלוהים) – אֲבִיכֶם הוּא
אָמְרוּ לוֹ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד,
וְהוּא אוֹמֵר בִּלְחִישָׁה: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

  • מה מקור הפסוק לפי המדרש? מי אמר אותו ומתי?
'אמונה' - ישעיהו ליבוביץ, קריאת שמע
בדברי על הפרשה הראשונה אין אני מתכוון לפסוק הראשון, שהוא הסיסמה של האמונה ואיננו התוכן...
'אמונה' - ישעיהו ליבוביץ, קריאת שמע

בדברי על הפרשה הראשונה אין אני מתכוון לפסוק הראשון, שהוא הסיסמה של האמונה ואיננו התוכן שלה.
התוכן של הפרשה הראשונה הוא הפסוק השני מבין ששת פסוקיה:
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ". האהבה האמורה כאן היא האמונה.

פורסם ב"דרכים לאמונה ביהדות" (משרד החינוך והתרבות, ירושלים, תשמ"א) ומופיע באתר ליבוביץ.

  • מהו הפסוק המהותי ביותר לדעת ליבוביץ'?
  • מדוע לדעתכם הוא מפרש "ואהבת" כאמונה?
  • כיצד יש להבין את האמונה לאור דבריו?
משנה ברכות פרק ט משנה ה
חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה.שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל...
משנה ברכות פרק ט משנה ה

חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה.
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." (דברים ו)
בְּכָל לְבָבְךָ – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע.
וּבְכָל נַפְשְׁךָ – אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ.
וּבְכָל מְאֹדֶךָ – בְּכָל מָמוֹנֶךָ.

  • מדוע מפרשת המשנה: "בכל לבבך – בשני יצריך", וכיצד הפירוש מתקשר למשפט הראשון בקטע?
גמרא ברכות דף ס״א עמוד ב
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היהוהיו סורקים את בשרו במסרקות של...
גמרא ברכות דף ס״א עמוד ב

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה
והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל [מענים אותו עינויים קשים ביותר]
והיה מקבל עליו עול מלכות שמים [אמר את קריאת שמע]
אמרו לו תלמידיו: רבינו עד כאן?!
אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה "בכל נפשך – אפילו נוטל את נשמתך" אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי – לא אקיימנו?
היה מאריך באחד [את המילה "אחד" בפסוק] עד שיצתה נשמתו באחד.
יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד.
אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה?!

יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא.

  • ממה מופתעים תלמידיו של רבי עקיבא?
  • מה תשובתו של ר' עקיבא?
  • רבי עקיבא מקבל ברכה על המעשה שלו. האם לדעתכם צריכה להיות לאדם שאיפה לעבוד את אלוהים גם על סף מוות? האם אפשר לאהוב את אלוהים גם כאשר הוא נוטל את נפשך?
בכל נפשך
אחד הסיפורים על קריאת שמע עוסק במותו של רבי עקיבא. האגדה בתלמוד מספרת שבתקופה שבה...
בכל נפשך
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ."
(דברים ו, ה)

Korawat photo shoot / Shutterstock.com

אחד הסיפורים על קריאת שמע עוסק במותו של רבי עקיבא.
האגדה בתלמוד מספרת שבתקופה שבה הרומאים אסרו על לימוד תורה, החליט
רבי עקיבא להמשיך וללמד תורה גם במחיר חייו. הוא הסביר שכשם שדג אינו יכול
לחיות מחוץ למים, כך הוא אינו יכול לחיות בלי לימוד תורה. רבי עקיבא נתפס על
ידי הרומאים כשלימד תורה בציבור, והוצא להורג.

לקריאת המדרש

תנו רבנן: פעם אחת גזרו הרומאים שלא יעסקו ישראל בתורה.
בא פפוס בן יהודה ומצא שרבי עקיבא היה מקהיל קהל ברבים ועוסק בתורה.
לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו את רבי עקיבא ואסרו אותו בבית
האסורים.
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן "קריאת שמע" היה, והיו סורקים
את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים וקורא קריאת שמע.
אמרו לו תלמידיו: רבינו, גם ברגעי הריגתך אתה קורא קריאת שמע?
אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על הפסוק "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – ואפילו נוטל את
נשמתך… אמרתי: מתי יזדמן לי ואקיימנו, ועכשיו כשהזדמן לי, לא
אקיימנו?
וקרא קריאת שמע – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", והיה מאריך את המילה "אֶחָד" עד שיצאה נשמתו ב"אֶחָד".

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא, עמוד ב, ועל פי ביאור מכון שלום הרטמן תכנית בארי – מכון שלום הרטמן)

  • אפיינו את רבי עקיבא על פי סיפור זה.
  • מה המטרות החינוכיות של אגדה תלמודית זו?
כלל גדול בתורה
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). על פסוק זה אמר רבי עקיבא, אחד מגדולי החכמים...
כלל גדול בתורה
"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'."
(ויקרא יט, יח)

StockVector / Shutterstock.com

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). על פסוק זה אמר רבי עקיבא, אחד מגדולי החכמים שהיו לישראל בתקופת המשנה: זה כלל גדול בתורה.
חברו בן עזאי אמר: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם…" (בראשית ה, א) הוא כלל גדול מזה.

(עיבוד. על פי: ספרא, קדושים פרק ד, יב)

להמשך קריאה

בעיני רבי עקיבא, הפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" הוא היסוד להתייחסות של אדם לחברו. ואילו בעיני בן עזאי, הפסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" הוא היסוד להתייחסות של אדם לחברו, משום שעל פי פסוק זה האדם נברא בצלם אלוהים ועל כן יש לנהוג בכל אדם בכבוד.

  • רבי עקיבא ובן עזאי מייצגים שתי תפיסות עולם. הסבירו את עמדתו של כל אחד מהם, והוסיפו את עמדתכם.
שמע ישראל
קריאת שמע היא טקסט מרכזי ביהדות, והביטוי "שמע ישראל", המוכר כל כך, הוא צמד המילים...
שמע ישראל
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד."
(דברים ו, ד)

“שמע ישראל", פרט מתוך פסל מנורת הכנסת שיצר האומן בנו אלקן. צילום: © תמר הירדני, ויקישיתוף

קריאת שמע היא טקסט מרכזי ביהדות, והביטוי "שמע ישראל", המוכר
כל כך, הוא צמד המילים הפותח את הפסוק הראשון שלה. בשל חשיבותה של
קריאת שמע, בקהילות מסורתיות שונות נהגו – ויש הנוהגים גם היום – לשנן
אותה לתינוקות מיום שהתחילו לדבר.

להמשך קריאה

בטקס ברית המילה קורא אבי התינוק בקול את הפסוק הפותח של קריאת שמע, והקהל חוזר אחריו; ולהבדיל – לפי המנהג, דברו האחרון של האדם לפני מותו, בנשימתו האחרונה, הוא הפסוק "שמע ישראל"'.
על פי המסורת היהודית, קוראים את קריאת שמע בכל יום בתפילת שחרית ובתפילת
ערבית, וכן בכל לילה לפני השינה.

מבוסס על: אירית חפץ, ציוני דרך : מסע זהות בשבילי תרבות ישראל, 2012, עמ' 120. © כל הזכויות שמורות למכון שלום הרטמן, ירושלים.

  • האם שמעתם פעם את הביטוי "שמע ישראל"? באילו מקרים? האם אתם נוהגים להשתמש בביטוי זה?
לפני עיוור לא תיתן מכשול
הביטוי "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" הוא אחד מהחוקים המובאים תחת הכותרת "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", המלווה...
לפני עיוור לא תיתן מכשול
"לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'."
(ויקרא יט, יד)

NotionPic / Shutterstock.com

הביטוי "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" הוא אחד מהחוקים המובאים תחת הכותרת "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", המלווה את הפרשה כולה. מצוות "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" נראית מצווה מובנת מאליה הדנה באיסור להציב מכשולים פיזיים מול אדם שהראייה שלו לקויה, אך עיון בפרשנות היהודית לדורותיה מרחיב את המונח "עיוור" וגם את משמעות האיסור להכשלת האדם בהקשרים שונים.

מבוסס על: מרים בלומנטל, "לפני עיוור לא תתן מכשול", אתר מקראנט. © מקראנט.

ניתן להבין ביטוי זה בצורה רחבה יותר, והכוונה להכשלה של הזולת תוך ניצול נקודת התורפה שלו.
האם בדוגמאות האלה עוברים על המצווה לא להעמיד מכשול לפני עיוור, בפרשנות הרחבה של הביטוי?

  • אדם מנחה אדם אחר לנסוע במסלול מסוים במקום שאינו מכיר, בידיעה שהדרך שהציע אינה בטוחה ועלולה לסכן את חייו של הנהג.
  • המארח מגיש עוגה לאדם שחולה בסוכרת.
  • בית הספר מחליט לקיים בחינה בלי משגיחים.
ונוס אוספת בצל / אלי שמיר
אלי שמיר, בן כפר יהושע שבעמק יזרעאל, מקדיש רבים מציוריו להתיישבות העובדת ולנופי העמק. ביצירתו...
ונוס אוספת בצל / אלי שמיר
"וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."
(ויקרא יט, י)

אלי שמיר, ונוס אוספת בצל, 2015, שמן על בד, 100×70 ס"מ, אוסף פרטי. © אלי שמיר

אלי שמיר, בן כפר יהושע שבעמק יזרעאל, מקדיש רבים מציוריו להתיישבות העובדת ולנופי העמק. ביצירתו זו דמות צעירה בעלת מראה אסייתי, כנראה מהגרת עבודה, כורעת בשדה. היצירה כמעט מונוכרומטית (שימוש רק בגוונים של צבע אחד), בגווני אפור וחום, ומשרה תחושה של צחיחות צרובת שמש. שם היצירה "ונוס אוספת בצל" מוסיף עוד רובד וקושר בין אלת היופי והאהבה במיתולוגיה היוונית לבין עבודת האדמה המיוזעת, שאין בה זוהר אך בהקשרים מסוימים (למשל – "הפרחת השממה") יש בה סוג של נשגבות.

  • כשמתבוננים בציור "ונוס אוספת בצל" של אלי שמיר לצד ויקרא יט פסוק י, אילו פרשנויות נוספות הציור מקבל?
תפילין בתרבות ישראל
אחרי מלחמת ששת הימים רכשתי מסוחר עתיקות עבור היכל הספר דבר שנתברר אחר כך שהוא...
תפילין בתרבות ישראל
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ."
(דברים ו, ח)

תפילין של ראש ושל יד. צילום: Chesdovi, ויקישיתוף

אחרי מלחמת ששת הימים רכשתי מסוחר עתיקות עבור היכל הספר דבר שנתברר אחר כך שהוא קופסת תפילין ובה כל 4 הפרשיות. התפילין הקדומות שבידינו מימי בית שני היו כתובות בידי סופר סת"ם בכתב זעיר ביותר ונתעוררו בעיות מסוימות שצריך היה לאמתן במעבדה שרק למשטרת ישראל כמותה.

יום אחד נסעתי ברכבת מירושלים לתל-אביב לאותה מעבדה ובכיסי תצלומי תפילין אלו שאיש מזולתי לא ראה אותם ואירע לי מה שקורה למספר נוסעים ברכבת זו – כשעברנו את כפר חב"ד עלו כמה אברכים לרכבת ואחד מהם ניגש אלי והפציר בי להניח תפילין. סירבתי, אך משנוכחתי כי מבטאו העברי זר, שאלתיו מנין עלה והשיב לי שזה לא מכבר עלה מברית המועצות.

להמשך קריאה

שאלתיו: "ובברית המועצות הנחת תפילין"?
אמר לי: "כל ימי מאז הגעתי למצוות הנחתי תפילין".
כששמעתי כך אמרתי לו: "אם אתה בברית המועצות קיימת את המצווה הזו לא אסרב גם אני" – והנחתי תפילין.
בתל-אביב לפני רדתי מהרכבת ניגשה אלי אישה ואמרה לי: "פרופסור ידין אני שמחה שנענית לבקשתו של אותו אברך שלמעשה לא הכירך. בני מחסידי חב"ד נפל לא מזמן בתעלת סואץ".
לדבריה היה בנה החב"דניק היחיד בין הצנחנים. "לפני מותו" סיפרה "ביקרוהו אנשי פלוגתו ושאלוהו לרצונו. אמר להם: הניחו תפילין. במשך היום ראיתי בעיני רוחי כאילו אף אתה הצטרפת לבקשתו".
אני מודה שלא יכולתי לעצור בעד דמעותיי. באותו רגע אמרתי לה: "איזה צרוף מקרים מופלא! בכיסי תצלומי התפילין הקדומים ביותר שבידנו ולא אוכל לעשות עמך חסד גדול יותר מאשר להראותן לך ברגע זה".

יגאל ידין, תפילין-של-ראש מקומראן, 1963. © הוצאת החברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה.

  • מה גרם ליגאל ידין להיענות לבקשה שהופנתה אליו ברכבת להניח תפילין?
מזוזות הבית
"מזוזה" בלשון המקרא – כינוי לדופנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף (שמות יב, ז;...
מזוזות הבית
"וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."
(דברים ו, ט)

שרידי בית מתקופת הבית השני שנתגלו ברחוב יפו, ירושלים. צילום בנימין סטורצ'ן, באדיבות רשות העתיקות

"מזוזה" בלשון המקרא – כינוי לדופנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף (שמות יב, ז; דברים ו, ט ועוד).
על המזוזה נהגו לציין את שמו או את מלאכתו של מי שהתגורר בבית, בכתובות קצרות או ארוכות. במקדשים נהגו לחקוק על המזוזה כתובות ושמות של אלים.
בסיפור מכת בכורות במצרים מצוין שבני ישראל מרחו על מזוזות בתיהם ועל המשקוף את דם השה של קורבן הפסח (שמות יב, ז), ובכך סימנו שאין לפגוע בשוכני הבתים הללו.

להמשך קריאה

המצווה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט) נועדה לשמש תזכורת תמידית לבני ישראל שעליהם לשמור ולקיים את מצוות ה'.
המזוזה של היום היא מגילת קלף קטנה שקובעים על משקוף הבית ועליה כתובות שתי פרשיות ("שמע" – דברים ו, ד-ט; "והיה אם שמוע" – דברים יא, יג-כא). על המזוזה נהוג לכתוב את האותיות "שדי" – אחד משמותיו של ה' או ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל. על פי האמונה העממית המזוזה מסוגלת לשמור על בני הבית מפני פגיעה.

מבוסס על: רחל לבל ומתיה קם, "מזוזה". © לקסיקון לתרבות ישראל

  • למזוזה מיוחסים כמה תפקידים: היא מסמנת את הבית ואת יושביו, מעניקה ביטחון מפני פגיעה ומהווה תזכורת לקיום מצוות.
    איזה מתפקידיה של המזוזה בעל משמעות עבורכם, ומדוע?
פאת השדה
בעלי הרכוש מצווים להניח חלק מיבולם לעניים: הם מצווים שלא לקצור את השדה עד קצהו...
פאת השדה
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט."
(ויקרא יט, ט)

Vitalis83 / Shutterstock.com

בעלי הרכוש מצווים להניח חלק מיבולם לעניים: הם מצווים שלא לקצור את השדה עד קצהו ("פאה"), לא ללקט שיבולים או ענבים שנפלו ארצה בזמן הקציר או הבציר ("לקט") ולא לחזור ולאסוף עוללות ועומרים שנשמטו ונשכחו בשדה ("שכחה"). מה שנותר בשדה נועד לעני ולגר, לאלמנה וליתום — מי שאין להם חלקת אדמה משלהם או מי שקשרי המשפחה שלהם נותקו. מצוות אלו אינן בגדר צדקה ואינן נחשבות למתנות שבעל הקרקע מעניק לנזקקים, אלא החלק ששייך לחסרי הקרקע מתוך השפע שהעניק האל.

מבוסס על: חנוך דגן ובנימין פורת, מבקשי צדק: בין חברה לכלכלה במקורות היהודיים, 2016, עמ' 456. © כל הזכויות שמורות למכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • לפי הפרק, האם השארת פאת השדה לעניים ולגרים היא מעשה חסד או חובה? מה הקשר של המילה "צדקה" לעניין זה?
מתנות עניים
מתנות עניים – מענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים....
מתנות עניים
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."
(ויקרא יט, ט-י)

Shai Daniel / Shutterstock.com

Denys_kh / shutterstock.com

מתנות עניים – מענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים. יש כמה סוגים של מתנות עניים: לֶקֶט, שִׁכְחָה, פֵּאָה, פֶּרֶט ועוֹלֵלוֹת ומעשר עני. 

להמשך קריאה

לקט – השיבולים שנפלו בזמן הקציר, ואותן חייבים הקוצרים להשאיר לנזקקים הבאים ללקט בשדה: "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט… לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם" (ויקרא יט, ט-י).
שכחה – אלומת שיבולים שנשכחה בשדה בשעת הקציר, ואף היא שייכת לנזקקים. בעל השדה אינו רשאי לחזור ולקחת את העומר שנשכח: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט).
פאה – היבול שבפאת השדה (או בקצה המטע), וגם אותה יש להשאיר לנזקקים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר" (ויקרא יט, ט). הגדרת השטח הנחשב לפאה אינה נזכרת בתורה אלא במשנה.
פרט ועוללות: פרט – הלקט שבכרם: גרגרי הענבים הנושרים בשעת הבציר; עוללות – אשכולות קטנים של ענבים מועטים. גם הפרט והעוללות שייכים לנזקקים, ובעל השדה אינו רשאי לבצור אותם: "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י).

מבוסס על: מתיה קם, "מתנות עניים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח.

  • הפסוק המצווה על דאגה לעניים מסתיים בקביעה "אני ה' אלוהיכם". הסבירו את הקשר בין תוכן הפסוק לבין האמירה שבסופו.
סימנים, 929
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים ו ועל ויקרא יט.
סימנים, 929
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יט, ב)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים ו ועל ויקרא יט.

  • בעקבות הסרטונים, אילו קשרים אתם מוצאים בין הרעיונות המופיעים בספר דברים פרק ו לבין הרעיונות המופיעים בספר ויקרא פרק יט?

קרדיטים:
סימנים – ויקרא פרק ו / 929 תנך ביחד
סימנים – ויקרא פרק יט / 929 תנך ביחד

קדושים
מה המשמעות של המילים "קְדשִׁים תִּהְיוּ"? האם הכוונה היא להתנזרות או דווקא לקדושה בחיי היום-יום...
קדושים
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יט, ב)

מה המשמעות של המילים "קְדשִׁים תִּהְיוּ"? האם הכוונה היא להתנזרות או דווקא לקדושה בחיי היום-יום הרגילים?
שיחה בין הסופר דב אלבוים לבין נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

  • כיצד נשיא המדינה ראובן ריבלין מבין את האמירה לעם ישראל: "קְדשִׁים תִּהְיוּ"?

קרדיט: מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "קדושים" אורח: נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי