סגור תצוגת כיתה
הפרק

שני ניסי אוכל

פסוקים לח-מד

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נפתח בשאלת השליח והקשר שלו לאלוהים בשעת עשיית הניסים. ליבו של המהלך יעסוק בשני ניסי אוכל. האחד – נס תיקון הנזיד הרעיל והשני – נס ריבוי הלחם לכל הקהל. נשווה את הסיפורים לסיפורים מקבילים שסופרו על אליהו ועל אלישע עצמו, וכן נשווה בין שני הסיפורים שבפרק כדי לבחון אם אלוהים מוזכר כאחראי על הנס וכגורם לו, ומהי הסכנה בהיעדר ההתייחסות אליו במהלך הניסים.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – ידיעה מאתר חב"ד:
נקרא את הידיעה הקצרה מאתר חב"ד (ראו קישור לידיעה גם בממערך השיעור).
הכתבה מתארת את עמדתו של הרבי מלובביץ' על ניסים. נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מסכימים עם עמדתו של הרבי?
  • מהי משמעות דבריו של הרבי שכל אדם יכול לעשות נס? כיצד?

אפשרות שנייה – נס הלחם והדגים של ישו:
נקרין על הלוח שתי תמונות ונסביר על הנס על פי הכתוב בברית החדשה (הפסוקים מובאים בעזר ההוראה). נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם עשיית הנס הוא הוכחה שישו היה שליח האל? אולי היו לו כוחות משלו?

תיאור נס הלחם והדגים:
אפשר להקרין או להסביר בקצרה על פי המתואר בברית החדשה.
לפי האמור בברית החדשה הצליח ישו להזין 5,000 איש בחמש כיכרות לחם ושני דגים, הבשורה על פי מרקוס פרק ו:
לה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ: 'הִנֵּה הַמָּקוֹם חָרֵב, וְהַיּוֹם רַד מְאֹד. לו שַׁלַּח אוֹתָם וְיֵלְכוּ אֶל הַחֲצֵרִים וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב לִקְנוֹת לָהֶם לָחֶם כִּי אֵין לָהֶם מַה שֶּׁיֹּאכֵלוּ'. לז וַיַּעַן וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם: 'תְּנוּ אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל'. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: 'הֲנֵלֵךְ לִקְנוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר לָתֵת לָהֶם לֶאֱכֹל?' לח וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: 'כַּמָּה כִכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם? לְכוּ וּרְאוּ'. וַיֵּדְעוּ וַיֹּאמְרוּ: 'חָמֵשׁ וּשְׁנֵי דָגִים'. לט וַיְצַו אוֹתָם לָשֶׁבֶת כֻּלָּם חֲבֻרָה חֲבֻרָה לְבַד עַל יְרַק הַדֶּשֶׁא. מ וַיֵּשְׁבוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְמֵאוֹת וְלַחֲמִשִּׁים. מא וַיִּקַּח אֶת חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס אֶת הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם. מב וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ. מג וַיִּשְׂאוּ מִן הַפְּתוֹתִים מְלוֹא סַלִּים שְׁנֵים עָשָׂר וְגַם מִן הַדָּגִים. מד וְהָאֹכְלִים מִן הַלֶּחֶם הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.

אפשרות שלישית – דיון:
נדון בשאלות:

  • מדוע פעמים רבות אנשים שמתוארים כעושי ניסים מתוארים גם כמיוחדים (צדיקים במיוחד, קרובים לאלוהים, בעלי כוחות וכו')?
  • האם הייתם מעדיפים לפנות בעת מצוקה לאנשים הידועים כמחוללי ניסים?

הזמנה לקריאה

ניתן כותרת לכל סיפור: א. נס ריפוי הנזיד – פסוקים לח-מא; ב. נס ריבוי האוכל – פסוקים מב-מד.
נקרא את שני הסיפורים שבפסוקים ונשאל את התלמידים:

  • מה משותף לשני סיפורים אלו (שניהם מתארים ניסים שעוסקים באוכל).

הסיפורים מזכירים לנו סיפורים אחרים שכבר סופרו על אלישע. נבקש מהתלמידים להיזכר ונזכיר בעצמנו.
סיפור ריפוי הנזיד מזכיר את הסיפור בפרק ב במלכים ב בפסוקים יט-כב. גם בו מרפאים רעל באמצעות מאכל אחר (קמח או מלח).
הסיפור השני – נס ריבוי האוכל מזכיר את הסיפור שבתחילת הפרק שלנו – פסוקים א-ז – בשני הסיפורים הנביא דואג למילוי המחסור עד שהבעיה נפתרת.
נעמיק בסיפורים:
ריפוי הנזיד:
נכתוב על הלוח ונבקש מהתלמידים למלא את שבסוגריים.

  • הרקע לסיפור והוראת אלישע לנערו – פסוק לח: (רעב בארץ. אלישע שולח את נערו להכין סיר נזיד)
  • הבעיה – פסוקים לט-מ: (מוות בסיר, אי אפשר לאכול)(
  • הוראתו השנייה של אלישע – פסוק מא: (ליצוק קמח לסיר)
  • פתרון – פסוק מא: (אכילה. אין דבר רע בסיר)

ריבוי האוכל:
מול שלבי הסיפור הראשון נכתוב את שלבי הסיפור השני ונבקש מהתלמידים למלא את שבסוגריים.

  • הרקע לסיפור והוראת אלישע למשרתו – פסוק מב: (אדם תורם אוכל, ואלישע מורה לתת לעם לאכול)
  • בעיה – פסוק מג: (אין די למאה איש)
  • הוראתו השנייה של אלישע – פסוק מג: (אלישע מצווה על משרתו לתת לעם לאכול, כי כך אמר ה')
  • פתרון – פסוק מד: (נס – ויאכלו ויותירו)

מהסתכלות על מבני הסיפורים אפשר לראות את הדמיון ביניהם וכי המכנה המשותף להם הוא בעיה באוכל ופתרונה על ידי הנביא.

  • עיינו שוב בסיפורים ומצאו את השורש המנחה בכל אחד מהם. (השורש המנחה בשניהם הוא אכ"ל)

ואולם יש הבדל בין שני הסיפורים – הבעיות בהם שונות. נכתוב על הלוח את המשפטים האלה להשלמה ונבקש מהתלמידים להעתיק, להקיף בעיגול ולהשלים:
בסיפור הנזיד בעיית האוכל מהותית/טכנית כי _______________________ (האוכל מורעל ואי אפשר לאכול אותו). בסיפור הלחם הבעיה מהותית/טכנית כי __________________________ (האוכל תקין והבעיה כמותית ואפשר היה לחלק אותו כך שכל אחד יקבל כמות מעטה של מזון).

נראה כי יש הבדל מהותי נוסף בין שני הסיפורים. נשאל את התלמידים:

  • עיינו שוב בסיפורים, באיזה סיפור יש אמון רב יותר באלישע?

ניכר כי הסיפור הראשון מדגיש את יכולותיו של אלישע – בני הנביאים מבקשים את עזרתו ובטוחים שיוכל להושיעם.
נכתוב שאלה על הלוח:

  • בסיפור ריבוי האוכל אלוהים מוזכר פעמיים: " כִּי כֹה אָמַר ה' אָכֹל וְהוֹתֵר", "וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר ה'". מה מוסיפה הופעת אלוהים בסיפור זה על הסיפור הראשון שבו הוא נעדר? (עד כה, גם בסיפורים האחרים בפרק, מקומו של אלוהים נעדר וכמעט לא קיים. עולה החשש כי מאמיניו של אלישע ישכחו שהוא רק שליח ה', אולי יש אנשים שסוברים שהוא עצמו עושה הניסים. לכן בנס האחרון של הפרק מחזירים לבמה את אלוהים וכוחותיו כדי להכניס את כוחותיו של אלישע להקשר הדתי הראוי להם. לביסוס טענה זו אפשר להעמיק במאמרו של דוד סבתו). 

מבט לחיים

נסכם בשאלה:

  • האם כל מעשה ניסים הוא סימן לשליחות אלוהים?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: דנו בדומה לשני סיפורי הניסים – שניהם קשורים לאוכל – תיקון הנזיד וריבוי הלחם, והבדלים ביניהם – הבעיות השונות ומקומו של אלוהים בתוכם.
מיומנויות: השוואה לסיפורים בתוך הפרק ומחוץ לו, עיון טקסטואלי.
מתודות: יצירות אומנות, דיון.

אפשר עוד...

נקרא ונלמד על אופן הכנת הנזיד באתר 929. אפשר גם להכין בכיתה את המתכון המצורף.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הרבי מלובביץ' וניסים
לקריאת הכתבה מתוך אתר חב"ד
נס הלחם והדגים
נס הלחם והדגים

נס הלחם והדגים של ישו. Giovanni Lanfranco, via Wikimedia Commons

By Croberto68, from Wikimedia Commons

גיחזי ותחיית המתים
גיחזי עובר על מצוותו המפורשת של אלישע לא לדבר עם איש בדרך, לוקח לעצמו את...
גיחזי ותחיית המתים
"וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר". (פסוק כט)

איור מתוך הספר: "The story of the Bible from Genesis to Revelation", 1873, מתוך ויקישיתוף

גיחזי עובר על מצוותו המפורשת של אלישע לא לדבר עם איש בדרך, לוקח לעצמו את הקרדיט על החייאת הנער ובכך כופר בכוחו הבלעדי של אלוהים כמחיה מתים, ולבסוף גם כופר בכוחו של אלישע.

לקריאת המדרש

בשעה שבא אלישע להחיות את בנה של שונמית אמר לו אלישע: "קח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו" (פס' כט), וגיחזי לא עשה כן, אלא כשפגש בו אדם בדרכו ושאל אותו: מאין ולאן גיחזי? ענה לו גיחזי: אני הולך ומחיה מתים! אמר לו: אין מחיה מתים אלא הקב"ה! (…)
הלך גיחזי לבצע את שליחותו ולא הצליח להחיות את הילד. חזר אצל אלישע ואמר לו: יודע אני, אילו היה מת הילד באמת, לא היה קם לתחייה, גם לא על ידך.

(מבוסס על ירושלמי מסכת סנהדרין נג, א)

  • מהי עמדת המדרש כלפי גיחזי? האם לדעתכם חיצי הביקורת צריכים להיות מופנים כלפיו או כלפי אלישע ששלח שליח במקום למלא את תפקידו?
ההוד שביופייה
"ויגש גיחזי להדפה" (פס' כז) – מהו להדפה? אמר ר' יוסי בן חנינה: שנתן ידו...
ההוד שביופייה
"וַתָּבֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה לָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ וַה' הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי". (פסוק כז)

חרברנדט ואן דן אקהאוט, אלישע והאישה השונמית, 1649, מאוסף המוזאון הלאומי בוורשה, מתוך ויקישיתוף

"ויגש גיחזי להדפה" (פס' כז) – מהו להדפה?
אמר ר' יוסי בן חנינה: שנתן ידו בהוד שביופיה, בין דדיה.

הפועל 'להדוף' מבטא גסות ואטימות כלפי אישה במצוקה הפונה אל הנביא, אולם התלמוד מדגיש כי גיחזי אף התנהג בצורה פוגענית מבחינה מינית.
כך המילה להודפה, הופכת לשתי מילים: הוד-פה = הוד שביופייה, רמז לשדיה, שהם ההוד של גופה.

  • גיחזי לא שם לב למצוקתה של האישה, אלא התמקד בכך שהפרה קוד התנהגות בהתייחסות שלה לנביא, ולפי המסופר, ניגש להודפה. מה הייתה תגובתו של אלישע למעשה גיחזי? ומה אפשר ללמוד מכך על ההבדל ביניהם?
בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת
במהלך מסעותיו מגיע הנביא אלישע לשׁוּנֵם. לאישה אחת, שמארחת אותו ואת נערו בביתה, הוא מציע...
בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת
"וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמָר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת". (פסוק יג)

DeepGreen/shutterstock.com

במהלך מסעותיו מגיע הנביא אלישע לשׁוּנֵם. לאישה אחת, שמארחת אותו ואת נערו בביתה, הוא מציע עזרה בחלונות הגבוהים: "הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַֹר הַצָּבָא?". האישה מסבירה לו שהיא מסודרת ולא צריכה את הקומבינות שלו: "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת", היא עונה.

להמשך קריאה

בשימוש היום יומי שלנו בביטוי הזה אפשר למצוא לו משמעויות שונות. "בתוך עמי אני יושב", מתגאה הפוליטיקאי שרוצה להיראות אחד מהחבר'ה ולא מורם מעם. "בתוך עמי אני יושבת", אומרת האזרחית המיואשת כשהפוליטיקאי מספר לה שממש בקרוב יפוג המתח בין הזרים לישראלים בדרום תל אביב.

  • על האישה משונם מסופר שהיא "אִשָּׁה גְדוֹלָה". כלומר: אישה חשובה ומכובדת ואולי גם עשירה. כיצד תיאור זה של האישה, מסביר לנו הקוראים, את תשובתה לנביא "בתוך עמי אנוכי יושבת"?
אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב
אלישע שולח תחילה את גיחזי נערו לנסות להחיות את הילד, הוא מעניק לו את משענתו...
אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב
"וְגֵחֲזִי עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּשְׁעֶנֶת עַל פְּנֵי הַנַּעַר וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר". (פסוק לא)

איור של בדיקת אק"ג, Ermin13/shutterstock.com

אלישע שולח תחילה את גיחזי נערו לנסות להחיות את הילד, הוא מעניק לו את משענתו (מקלו) המגלם את כוחו, וחושב שדי בזה – נס בשלט רחוק. אך לא כך הדברים פועלים במקרא, גיחזי מקרב את המשענת לפני הנער, ואין תגובה – "אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב".

להמשך קריאה

נוכל למצוא פה ביקורת עקיפה על נביא השולח שליחים בשמו ושוכח את מקומו. בסיפור אליהו ונביאי הבעל, עובדי האלילים הם שקוראים "עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב" (מלכים א' יח, כט). הנביא אלישע טעה כששלח את גיחזי לפניו, הסוד אינו טמון במשענת פלאית אלא בפנייה לאל וייצוגו.

  • מה מבטא הביטוי: "אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב"? מה ההבדל בין קול לקשב?
  • כיצד הייתם מנסחים ביטוי זה בשפה המדוברת היום?
עלית-קיר קטנה / יצחק שלו
השיר "עלית קיר קטנה" הוא אחד משלושה שירים שכתב יצחק שלו כמונולוג של אלישע. הקו...
עלית-קיר קטנה / יצחק שלו
"נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה". (פסוק י)

איור עליית גג, Vectorpocket/shutterstock.com

השיר "עלית קיר קטנה" הוא אחד משלושה שירים שכתב יצחק שלו כמונולוג של אלישע. הקו המנחה בשירים אלה הוא התפקיד המרכזי שאליהו ממלא בחייו של אלישע ויחסי האב-בן ששוררים ביניהם, תפקיד המבוסס על דברי אלישע: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" (מלכים ב' ב, יב). בשיר זה אלישע רואה את עצמו כמי שהיה קרוב מאוד לאליהו עוד מילדותו המוקדמת, כמי שלמד את דרכיו וכמי שירש ממנו את אותה עליית גג שבה התגורר, והוא אף רומז לאפשרות שאולי הוא בנו הממשי של אליהו.

למילות השיר

עלית-קיר קטנה / יצחק שלו

עֲלִיָּה לִי בַּקִּיר, בָּהּ מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה
הֶהָיִיתִי בָּהּ פַּעַם? – אִם קוֹל מִנְּעוּרַי יְסַפֵּר וְיִלְחַן,
בְּאַחַד הַיָּמִים וְעוֹדֶנִּי אַךְ נַעַר, וַתְּהִי עֲלִיָּה,
עֲלִיָּה קְטַנָּה, בָּהּ כִּסֵּא וּמִטָּה וּמְנוֹרָה וְשֻׁלְחָן…

כִּי הָיוּ אֲבוֹתַי יִרְאֵי-אֱלֹהִים. הַתִּשְׁבִּי אָז בָּאָרֶץ עוֹבֵר,
מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ עוֹבֵר וְסוֹבֵב אֶל אָבֵל-מְחוֹלָה,
וַתֹּאמֶר אִמִּי: הִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים וְקָדוֹשׁ הוּא עָלֵינוּ
עוֹבֵר, וְעָיֵף מִדַּרְכּוֹ, וְרַבָּה עוֹד דַּרְכּוֹ וּגְדוֹלָה…

וַיַּעַשׂ אָבִי עֲלִיָּה, עֲלִיָּה קְטַנָּה. הַתִּשְׁבִּי
אָז רָאָה – וַתִּיטַב בְּעֵינָיו וַיְּבָרֵךְ אֶת אִמִּי וְאָבִי.
וָאֱהִי אָז קָטָן וְתָמֵהַּ, וַתֵּצֵא נַפְשִׁי אֶל הַגַּג
לַחֲזוֹת אֵיךְ נָבִיא יִתְהַלֵּךְ, אֵיךְ יִישַׁן וְיִנְשֹׁם הַנָּבִיא.

מָה אָרְכוּ הַיָּמִים מִנִּי-אָז… פַּעַם זַע מִשְּׁנָתוֹ וַיִּרְאֵנִי,
וַיְהִי אָז הָרֶגַע גָּדוֹל… וַיְהִי אָז הָרֶגַע נוֹרָא…
וְרַבּוּ הַשָּׁנִים מִנִּי-אָז… וְהִנֵּה עֲלִיָּה לִי בַּקִּיר,
עֲלִיָּה קְטַנָּה, בָּהּ מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. מתוך: מלכה שקד (עורכת), לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה, 2005. © משכל.

  • יצחק שלו נודע באהבתו הרבה לתנך ובבקיאותו הגדולה בו. שיר זה מבוסס על הדמיון בין שני הסיפורים על החייאת הילד בסיפורי אלישע ובסיפורי אליהו (מלכים ב' יז, יט–כד)
    מצאו שתי נקודות דמיון בין הסיפורים ונקודת הבדל אחת.
  • באיזה אופן מוצגת דמותו של אלישע לעומת זו של אליהו?
"אמונה"/ חני כהן זדה
מבט ראשון בציור מגלה כי הציירת איננה מתיימרת לדמיין ולחקות את מאפייני המציאות כפי שהייתה...
"אמונה"/ חני כהן זדה
"וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ וַתִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ וּבְעַד בָּנֶיהָ הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ וְהִיא (מֹיצָקֶת) מוֹצָקֶת" (פסוק ה)

ציור: "אמונה", חני כהן זדה, 2015, שמן על בד, 120*100 ס״מ

מבט ראשון בציור מגלה כי הציירת איננה מתיימרת לדמיין ולחקות את מאפייני המציאות כפי שהייתה לפני כמעט שלושת אלפים שנה. הלבוש, הכיסא ואפילו הבקבוקים המתמלאים אט אט בשמן מוכרים לנו מהמציאות היום יומית שלנו – כאן בישראל של המאה ה־21. יש בכך כמובן כדי להעיר על הרלוונטיות של הסיפור לימינו

להמשך קריאה

רובד נוסף בציורה של זדה כהן מתגלה בחלקה האחורי של הקומפוזיציה. בצל מוצבת עגלת תינוק ריקה. העגלה גם היא מעידה על התרחשותה של הסצנה המקראית הזאת עכשיו, בזמן הזה. אבל יותר מכך: היא מצמצמת את מרחב הפרשנות האפשרית, ומכריחה אותנו לראות את הדמות היחידה בתמונה (אלישע הנביא כלל לא נוכח) כאֵם.

מבוסס על רם עוזרי, "תשמרי על האמונה", אתר מיזם 929

  • באמצעות הציור כמדרש חזותי, האומנית מציגה נקודת מבט עכשווית ונשית על הפרק.
  • מהי נקודת המבט העכשווית ביצירה? ומהי נקודת המבט הנשית?
שונם
העיר שונם שכנה לרגלי גבעת המורה שבמזרח עמק יזרעאל הפורה, על פרשת הדרכים של הדרך...
שונם
"וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם". (פסוק ח)

עמק יזרעאל מדרום לגבעת המורה, ברקע הכפר סולם. צילום: Ori~, מתוך ויקישיתוף

העיר שונם שכנה לרגלי גבעת המורה שבמזרח עמק יזרעאל הפורה, על פרשת הדרכים של הדרך העולה ממרכז הארץ לגליל עם הדרך המסתעפת מדרך הים לכיוון הירדן. שונם נכללה בנחלת יששכר (יהושע יט, יח) והיא מזוהה כיום עם התל בקרבת הכפר סולם.

מתוך: גרשון גליל (עורך), עולם התנ"ך – מלכים ב', 1996-1993, עמ' 34, דברי הימים, הוצאה לאור. © הזכויות בעולם התנך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • איזו עוד דמות מקראית מקורה בשונם? (מלכים א' א, א–ד)
  • מה משותף בין השתיים?
הַר הַכַּרְמֶל
  מקום מושבו של הנביא אלישע היה בהר הכרמל. האישה השונמית יודעת זאת ופונה אליו...
הַר הַכַּרְמֶל
"וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל". (פסוק כה)

רכס הכרמל. צילום: MOR BEN ZION/shutterstock.com

מפת עמק יזרעאל והכרמל (מסומן בירוק בהיר באמצע המפה ובצהוב בהתאמה) תמר הירדני ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

 

מקום מושבו של הנביא אלישע היה בהר הכרמל. האישה השונמית יודעת זאת ופונה אליו בצרתה: "וְאָרוּצָה עַד אִישׁ הָאֱלֹהִים וְאָשׁוּבָה". להר הכרמל חשיבות גדולה גם במחזור סיפורי אליהו.

להמשך קריאה

שם נערך העימות המפורסם בינו לבין נביאי הבעל ושם נישאת תפילתו לגשם אחרי בצורת ארוכה. הכרמל הוא רכס הרים המשׂתרע מצפון־מערב השומרון ועד מפרץ חיפה. עד היום ההר משמש כמרכז רוחני לדתות שונות ביניהם: הכרמליתים הבאהים והאחמדים.

  • בשל צרתה, צרת בנה, האישה השונמית עושה דרכה במהרה משונם אשר בעמק יזרעאל ועד הר הכרמל, מייחלת לעזרת איש האלוהים. הדרך לא קצרה, היא מבקשת מנַעֲרָהּ לנהוג את האתון ללא עצירה.
    תארו בשיר או בחיבור קצר את מחשבותיה בדרכה לנביא אלישע.
כל בית צריך...
  הפסוק מספק לנו הצצה לחיי היום יום בתקופת המקרא. הריהוט הנזכר: מיטה, שולחן, כיסא...
כל בית צריך...
"נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה". (פסוק י)

דגם, בית ארבעת המרחבים, תקופת הברזל, Nick Laarakkers,, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

תרשים בית. הקומה הראשונה שימשה לפעולות חקלאיות. הקומה השנייה שימשה למגורים. Chamberi. מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

הפסוק מספק לנו הצצה לחיי היום יום בתקופת המקרא. הריהוט הנזכר: מיטה, שולחן, כיסא ומנורה – מלמד אותנו על הבית ועל הריהוט הנדרש באותם ימים, אך גם על מעמדה של המשפחה השונמית, שיכלה להרשות לעצמה לקבוע חדר מיוחד לאירוח.

  • כלל מוכר בעולם התיאטרון הוא: "אקדח המופיע במערכה הראשונה, יירה במערכה השלישית". בפרק, המיטה שנמצאת בעלייה מופיעה במערכה הראשונה ומה תפקידה בהמשך "המחזה"?
עבדות ילדים
אישה אלמנה זועקת לאלישע ומבקשת את עזרתו. בעלה לווה כסף ולא הספיק להחזירו לפני מותו....
עבדות ילדים
"וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה' וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים" (פסוק א)

נושה עבדים ועבדים המחכים להימכר. מצרים. By: Mike Knell at flickr, CC BY 2.0

אישה אלמנה זועקת לאלישע ומבקשת את עזרתו. בעלה לווה כסף ולא הספיק להחזירו לפני מותו. בעקבות כך משפחתה נקלעה לחוב שלא הייתה יכולה לפרוע. הנושה (גובה החוב) מבקש לקחת את בניה לעבדים כתחליף לחוב או עד שייפרע החוב.

להמשך קריאה

בחברה הקדומה הייתה העבדות פתרון למצוקה כלכלית קשה. בכמה מקומות אנו מוצאים כי מכירת אדם לעבד או מכירת משפחתו היו האפשרות האחרונה לשרוד (ויקרא כה, כה–כט; מלכים ב' ד, א; נחמיה ה, ה) אלמנות וילדיהן היו בסיכון גדול להידרדר לשעבוד מפני שהיו חסרי זכויות והגנה של בית האב.

  • בעולם העתיק, מהו הגורם העיקרי שהביא לשעבוד ילדים ומבוגרים לעבדות?
פרופ' זקוביץ על אלישע הנביא
חוקר המקרא פרופ' יאיר זקוביץ מספר על דמותו של אלישע, כפי שהיא עולה מהכתובים.
פרופ' זקוביץ על אלישע הנביא
"וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכוֹל וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹהִים וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל" (פסוק מ)

חוקר המקרא פרופ' יאיר זקוביץ מספר על דמותו של אלישע, כפי שהיא עולה מהכתובים.

  • לפי זקוביץ, במה בא לידי ביטוי ייחודו של אלישע הנביא?

קרדיט: מטח