סגור תצוגת כיתה
הפרק

תפילת ההֶלֶך

מזמור קכא

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור זה נלמד את מזמור קכא שעוסק בתפילתו של האדם ההולך בדרך וחושש להיקלע לצרה, ועל כן מבקש את ה'. נבחן את מוטיב השמירה של ה' על האדם, החוזר לאורך המזמור, ומדוע הוא רלוונטי במיוחד במסע ההֶלך. נלמד על הדיאלוג הפנימי בתוך המזמור ועל משמעותן המיוחדת של כל ברכה וברכה שהרע מברך בהן את חברו היוצא לדרך. מתוך כך נצא לשאלה מי שומר עלינו בעת יציאה מן המוכר אל הזר.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – האזנה לשיר ודיון:
נאזין יחד לשירו של שי גבסו 'ארים ראשי'.
נשאל את התלמידים:

  • במה השיר עוסק לדעתכם?
  • למה כאשר ההווה קשה וכואב אנחנו מסתכלים קדימה אל המחר?
  • מה המחר יכול להבטיח לנו?
  • האם אתם מזהים בתוך השיר ציטוטים משיר אחר? ("מאין יבוא עזרי", "אשא עיניי אל ההרים" – אלו פסוקים מתוך מזמור קכא שנלמד היום)

אפשרות שנייה – קריאה ודיון:
נקרין על הלוח את שירה של דליה רביקוביץ' 'סוף הנפילה' או קטעים מתוכו.
נשאל את התלמידים:

  • מה תפקידו של אלוהים בעבור האיש בשיר הזה?
  • מה לדעתכם הכוונה במשפט "רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה"? האם המשפט הזה אופטימי?
  • האם אחרי הנפילה אלוהים עוזר לאיש לקום?

נציין שהיום נעסוק בשאלה כיצד אלוהים יכול ללוות את האדם בדרך מסוכנת.

אפשרות שלישית – שיחה פתוחה:
נשאל את התלמידים:

  • האם עמדתם פעם בפני יציאה למסע שחששתם ממנו?
  • מה היו החששות שלכם?
  • מדוע כאשר אנחנו צריכים לצאת למקום זר מתעוררים בנו פחדים ודאגות?
  • מה יכול לסייע לנו להתמודד עם הרגשות האלו?

נציין שהמזמור שלפנינו יעסוק בין השאר בחשש מהיציאה לדרך חדשה ובהתמודדות עמו.

הזמנה לקריאה

נאזין עם התלמידים למוש בן ארי שר את מזמור קכא.
נזמין את התלמידים לשיר עם הסרטון. אם יש בכיתה תלמידים מוכשרים בנגינה ושירה, אפשר להציע להם לשיר ולנגן לפני הכיתה, והכיתה תצטרף.
נקרין על הלוח את המזמור בחלוקה שירית ונקרא את המילים בלי הלחן.
נסביר כי זהו מזמור העוסק באדם היוצא לדרך וכיוון שהוא אינו מוגן הוא נושא את עיניו אל ההרים לבדוק מאין יבוא עזרו. סביר להניח שגם מזמור זה מתאר את חוויית העלייה לרגל וההתמודדות עם הסכנות והמצוקות שכרוכות במסע. השיר מתחיל בשאלה "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי"? אך התשובה כמעט אוטומטית: "עֶזְרִי מֵעִם ה'".
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם שמים לב לשינוי מבחינת הדובר בין פסוקים א-ב לפסוק ג? (הדובר משתנה מגוף ראשון מדבר – 'אני', לגוף שני נוכח – 'אתה')
  • איך אפשר להסביר לדעתכם את השינוי הזה?

נעמוד על כך שבמזמור קכא שני דוברים – הראשון הוא המתפלל לעזרת ה', והשני הוא המברך את ההֶלך שה' ישמור עליו ויגן עליו מכל רע.
"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" – באיזה הקשר נאמר המזמור?
נזכיר שכפי שלמדנו על פירוש המילה 'מעלות', כמה משירי המעלות הושרו על מדרגות בית המקדש או העולים לירושלים לרגל שרו אותם בעת העלייה.
נשאל את התלמידים:

  • מה עשויה להיות המשמעות של שירת מזמור זה על מעלות בית המקדש? (התעלות רוחנית, בקשת עזרה, הבעת ביטחון גובר והולך באלוהים)
  • באילו עוד הקשרים מתאים לשיר אותו, לדעתכם?

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נקשור בין השאלות ונסכם: מזמור קכא מדגיש מאוד את שמירתו של ה' על האדם. זאת כיוון שאדם היוצא לדרך ארוכה זקוק במיוחד להגנתו של ה' מפני איתני הטבע המסוכנים כי הגנותיו הרגילות – קירות ביתו, משפחתו, חומות עירו – אינן עומדות לעזרתו בדרך החדשה.
פסוקים ג-ח: ברכת הדרך
נקרא את פסוקים ג-ח ונשאל:

  • מה מאפיין את החלק הזה? (איחולים של המברך כלפי עולה הרגל היוצא לדרך למסע לירושלים או לאדם היוצא מביתו)

בעבודה בקבוצות נלמד פרשנויות לפסוקים וניחשף לאמצעים האומנותיים שבמזמור (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נחלק את התלמידים לחמש קבוצות. אם יש זמן, הקבוצות יעברו בין הכרטיסיות וילמדו בחבורה את הפרשנויות לכל פסוקי המזמור. אם אין זמן, כל קבוצה תקבל כרטיסייה אחת ותציג לכיתה את שלמדה. לחלופין, אפשר להקרין פסוק פסוק בכיתה ולדון עם התלמידים במליאה על פשר כל פסוק.
נשוב למליאה. כל קבוצה תציג בפני הכיתה את הברכה האחרונה שבה עסקה. נסכם על הלוח את הברכות לאחר הסבר התלמידים:

  1. "אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ".
  2. "אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".
  3. "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ".
  4. השמש והירח לא יכו אותך.
  5. "ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

נזהה את ההדרגה בביטחון הגובר והולך של הדוברים בעזרו של ה'. השאלה הפותחת של המזמור מקבלת מענה קצר וחד מהדובר הראשון ואחר כך פירוט של השמירה שהאדם מקבל מה'. נשים לב לשורש המנחה שמ"ר – ארבע פעמים מוזכרת שמירתו של ה' ובכל פעם היא רחבה ומקנה ביטחון רב יותר (פסוקים ב, ג, ה וו).
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם המזמור הזה הוא מזמור מצוקה או מזמור הודיה? לאיזו קטגוריה הוא מתאים יותר? (מתחיל במצוקה, אך מהר מאוד מתהפך להודיה ואמונה ביכולתו של ה' לשמור על האדם)

במזמורים רבים בתהילים המשורר פותח במצוקה, אך בעת תיאור המצוקה הוא חש הקלה ומרגיש את קרבתו של האל המגן עליו.
נשאל:

  • מה לדעתכם חש אדם שאומר את המזמור הזה ביציאה למסע? כיצד ביכולתו של המזמור לתת לו כוח בפני הפחדים שבדרך? (האדם המונה את כל האופנים שבהם אלוהים עמו, יוכל להרגיש שמור ומוגן יותר כשהוא יודע שלכל צרה יש פתרון מעם ה')

נקרין על הלוח את דבריו של הרב עילאי עופרן מתוך אתר 929 ונקרא אותם יחד.
נשאל את התלמידים:

  • על פי הרב עופרן מדוע מזמור קכא הוא מזמור של אדם אופטימי? כיצד הוא משייך זאת לשאלה "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי"? (מי ששואל "מאין" יודע בוודאות שתבוא העזרה, השאלה רק מהיכן היא תבוא ולא אם בכלל)
  • האם אתם מסכימים עם קביעה זו בנוגע לאופטימיות המזמור?

נסכם: המזמור אומנם מבטא מצוקה בראשיתו אך רובו ומהותו היא שיר הודיה על הביטחון והשמירה שה' מעניק לאדם. השיח בין שני הדוברים תורם גם הוא לעידוד הדובר הראשון ומחזק את ההבנה שהשיר קשור בתחושת היחד של העלייה לרגל וההתכנסות בירושלים.

מבט לחיים

נעסוק במצוקה ובדרך שהמזמור מציע להתמודד אתה. נראה כי מלבד הביטחון בה' הדובר הראשון שואב עידוד גם מהדיאלוג שלו עם הדובר שני.
נשאל בכיתה:

  • האם נוח לכם לפנות לאדם אחר כאשר אתם חשים מצוקה?
  • למי תפנו בדרך כלל?
  • מה מעניק לכם עידוד וביטחון?
  • איך אפשר לאזור כוחות ולהתמלא בביטחון כאשר חשים פחד ומצוקה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את מזמור קכא העוסק בתפילתו של ההלך שהמסע שלו יעבור בשלום, ובברכות שהוא מתברך בהן לפני היציאה למסע.
מיומנות: פענחנו יחד את תפקידן של המטפורות בטקסט.
מתודות: עבדנו בקבוצות לפי כרטיסיות, ועברנו בין תחנות – בכל תחנה כרטיסייה המפרשת פסוק אחר מתוך המזמור.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ארים ראשי
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי מוזיקה ישראלית ב-22 ביוני 2011.
ארים ראשי

למילות השיר

קרדיט: פורסם על ידי מוזיקה ישראלית ב-22 ביוני 2011.

סוף הנפילה / דליה רביקוביץ'
סוף הנפילהאִם אָדָם נוֹפֵל מִמָּטוֹס בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָהרַק אֱלֹהִים לְבַדּוֹ יָכוֹל לְהָרִים אוֹתוֹ.אֱלֹהִים מוֹפִיעַ אֶצְלוֹ בְּאֶמְצַע...
סוף הנפילה / דליה רביקוביץ'

סוף הנפילה
אִם אָדָם נוֹפֵל מִמָּטוֹס בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
רַק אֱלֹהִים לְבַדּוֹ יָכוֹל לְהָרִים אוֹתוֹ.
אֱלֹהִים מוֹפִיעַ אֶצְלוֹ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
וְנוֹגֵעַ בָּאִישׁ וּמֵפִיג אֶת יִסּוּרָיו.

אֱלֹהִים גּוֹחֵן אֵלָיו, מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וּמַבִּיט בּוֹ.
בְּעֵינֵי אֱלֹהִים הָאִישׁ הוּא יֶלֶד קָטָן.
הוּא קָם בִּכְבֵדוּת עַל אַרְבַּע וְרוֹצֶה לָלֶכֶת,
וְאָז הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם לָעוּף.
עֲדַיִן הָאִישׁ מְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ
שֶׁנָּעִים יוֹתֵר לְרַחֵף מֵאֲשֶׁר לִזְחֹל.
אֱלֹהִים מְבַקֵּשׁ לְלַטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ
אֲבָל הוּא מִתְמַהְמֵהַּ,
הוּא אֵינֶנּוּ רוֹצֶה לְהַבְהִיל אֶת הָאִישׁ
בְּאוֹתוֹת שֶׁל אַהֲבָה.
אִם אָדָם נוֹפֵל מִמָּטוֹס בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
רַק אֱלֹהִים מַכִּיר אֶת סוֹף הַנְּפִילָה.

(מתוך 'הספר השלישי', 1969)

שיר למעלות / מוש בן ארי
קרדיט: פורסם על ידי מאיה קליין ב-15 באפריל 2013.
שיר למעלות / מוש בן ארי

קרדיט: פורסם על ידי מאיה קליין ב-15 באפריל 2013.

מזמור קכא בחלוקה שירית
א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?ב עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם...
מזמור קכא בחלוקה שירית

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?
ב עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
ה ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ.
ח ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
אשרי האופטימיסט / הרב עילאי עופרן
פעמים רבות אופן ניסוחה של השאלה, הוא עצמו כבר חצי מהתשובה. האדם הנתון בצרה, השרוי...
אשרי האופטימיסט / הרב עילאי עופרן

פעמים רבות אופן ניסוחה של השאלה, הוא עצמו כבר חצי מהתשובה. האדם הנתון בצרה, השרוי באפלה וזקוק להגנה, ברגע הקרוב לייאוש, הוא עומד ושואל "מאין יבוא עזרי?" וחשוב לדייק בלשונו – הוא איננו תוהה "האם יבוא עזרו?" אלא "מאין". ברור לו שהגאולה בא תבוא, הוא רק אינו יודע את מקורה ואת שעתה.
האנשים המסורים בידי גורלם, החיים את חייהם בפסימיות מתמדת, בלי חזון ובלי אמונה, שואלים את עצמם האם עזרם יגיע ביום מן הימים, אך אנשי הייעוד והחזון, האופטימיים והמאמינים, אינם מעלים על דעתם את האפשרות שהעזרה לא תגיע.
הספק היחיד שאותו הם חשים באפלת הצרה, הוא ספק של "מאין". אך לא ספק של "האומנם".

לא ינום
וְכִי יֵשׁ שֵׁנָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם-הקב"ה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל"...
לא ינום
"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל."
(פסוק ד)

איור: shutterstock.com

וְכִי יֵשׁ שֵׁנָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם-הקב"ה?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד), אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּצַעַר וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשַׁלְוָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: "עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה'" (תהלים מד, כד).

(עיבוד. על פי: מדרש אסתר רבה, פרשה י, פסקה א)

  • מה הסתירה העולה מן המדרש?
  • כיצד מיישבים חז"ל את הסתירה?
מלך מיוחד
מנהגו של עולם – מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה...
מלך מיוחד
"ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם."
(פסוק ח)

משמר המלכה, לונדון, אנגליה. צילום: shutterstock.com

מנהגו של עולם – מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה – עבדיו מבפנים והוא משמרם מבחוץ, שנאמר: "ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (תהלים קכא, ח).

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יא עמוד א)

  • הסבירו – כיצד מגדיר המדרש את הנוכחות של האל במרחב?
גדולתו של דוד
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ."אמר רבי יהושע בן לוי: אמר דוד:...
גדולתו של דוד
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ". (קכב, א)

פסל של דוד המלך, מיכלאנג'לו. Flik47 / Shutterstock.com

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ."
אמר רבי יהושע בן לוי: אמר דוד: שמעתי בני אדם שהם אומרים: מתי ימות זקן זה ויבוא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל? ושמחתי.
אמר ליה [לו] הקב"ה: "טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף" (תהלים פד, יא) – טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עוֹלוֹת שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.

(מדרש תהלים קכב)

  • גדולתו של דוד באה לידי ביטוי במדרש – בשני היבטים. מה הם?
איזהו עשיר?
איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (קכח, ב). "אַשְׁרֶיךָ"...
איזהו עשיר?
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". (קכח, ב)

shutterstock.com

איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (קכח, ב). "אַשְׁרֶיךָ" – בעולם הזה, "וְטוֹב לָךְ" – לעולם הבא.

(משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה א)

  • על פי המדרש, מהו השכר המובטח לשמח בחלקו?
  • הסבירו: איך המדרש מרחיב את כוונת הפסוק?
שמיים וארץ
מריזמוס הוא אמצעי ספרותי אומנותי המציב שני קצוות כדי לתאר ולכלול את כל מה שביניהם....
שמיים וארץ
"עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ."
(פסוק ב)

צילום: shutterstock.com

מריזמוס הוא אמצעי ספרותי אומנותי המציב שני קצוות כדי לתאר ולכלול את כל מה שביניהם. הצירוף "שמיים וארץ" מופיע במקרא פעמים רבות, והוא מריזמוס שמקיף את כל ההוויה ואת כל היקום האין-סופי.

להמשך קריאה

משמעות הפסוק: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א', א') היא שאלוהים ברא את כל העולם.
דוגמאות נוספות למריזמוס:
מבוקר עד ערב – כל היום.
מדן ועד אילת – בכל הארץ.

  • חשבו על דוגמאות נוספות למריזמוס, ביטוי המציג את הקצוות וכולל את כל מה שביניהם.
מעתה ועד עולם
משמעות הביטוי "מעתה ועד עולם" במקרא דומה למשמעותה בימינו – מהתקופה הנוכחית ועד הדורות הבאים.
מעתה ועד עולם
"ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם."
(פסוק ח)

איור: shutterstock.com

משמעות הביטוי "מעתה ועד עולם" במקרא דומה למשמעותה בימינו – מהתקופה הנוכחית ועד הדורות הבאים.

  • במזמור יש תיאורים נוספים הנוגעים לזמן. ציינו אותם.
    מה ההגנה שמעניק האל לדובר על פי התיאורים האלה?
שלום על ישראל
הברכה היפה ביותר לאריכות ימים היא אולי זו: "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ", כלומר – שנזכה לראות...
שלום על ישראל
"וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל". (קכח, ו)

shutterstock.com

הברכה היפה ביותר לאריכות ימים היא אולי זו: "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ", כלומר –
שנזכה לראות את ילדי הילדים שלנו, את הנכדים שלנו.

  • תוחלת החיים של האדם במאה ה-21 עולה. חוקרים סבורים שהילדים שלכם יחיו עד גיל 150.
    כתבו ברכה דומה לברכה המופיעה במזמור – שתתאים למציאות של המאה ה-21.
יגיע כפיים
"יְגִיעַ כפיים" הוא התוצר של עבודת האדם, והברכה המופיעה במזמור לאדם היא – שיאכל ויהנה...
יגיע כפיים
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". (קכח, ב)

צילום: shutterstock.com

"יְגִיעַ כפיים" הוא התוצר של עבודת האדם, והברכה המופיעה במזמור לאדם היא – שיאכל ויהנה ממעשי ידיו.
והיום, כמו בעבר, משתמשים בביטוי "יגיע כפיים" כדי לתאר עבודה קשה הנעשית לצורך פרנסה.
"יגיע כפיים" הוא שמה של שכונה בירושלים ששוכנו בה בעלי מלאכה.

  • בספר בראשית ג, יט יש התייחסות לתוצר העבודה של האדם, בדרך דומה למתואר במזמור קכח.
    מה דומה ומה שונה בין התיאור בבראשית לתיאור במזמור?
עומר אדם שר תהלים
מזמור תהלים קכ"א הולחן על ידי יוסף קרדונר ובוצע על ידי מבצעים רבים, ביניהם להקת...
עומר אדם שר תהלים
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי."
(פסוק א)

מזמור תהלים קכ"א הולחן על ידי יוסף קרדונר ובוצע על ידי מבצעים רבים, ביניהם להקת שבע, מוש בן ארי, נינט טייב ובקליפ הזה – בביצוע של עומר אדם.

למילות השיר

שיר למעלות
אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי.
עזרי מעם ה', עושה שמיים וארץ.
אל יתן למוט רגלך; אל ינום שומרך.
הינה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך.
יומם השמש לא יככה וירח בלילה.
ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך.
ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

  • כל מבצע מוסיף ליצירה משהו מיוחד משלו – מה היא לדעתכם התוספת המיוחדת של עומר אדם למזמור?

קרדיט: שיר למעלות – מתוך תוכנית מיוחדת לשבועות – רדיו דרום / עומר אדם הערוץ הרשמי, 2014

ארים ראשי
בשיר "ארים ראשי" של שי גבסו נעשה שימוש במילים מתוך מזמור קכ"א. ארים ראשימילים: שי...
ארים ראשי
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי."
(פסוק א)

בשיר "ארים ראשי" של שי גבסו נעשה שימוש במילים מתוך מזמור קכ"א.

למילות השיר

ארים ראשי
מילים: שי גבסו
לחן: אהובה עוזרי ומשה דעבול

הולך אני כעת במשעול ההווה
כילד ההולך לו לאיבוד
כפות ידי הן מושטות
מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע
ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם
מחפשים עוד קרן אור שתעזור
עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה
תביא להם את התקווה

ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי

עובר אני כעת בין נופים חדשים
הצעדים הם נעשים כה איטיים
מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר
מה בלב אתה שומר
קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו
מביט סביב ומחפש את עולמו
כשההווה כל כך קשה
לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר

ארים ראשי…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

האזינו לשיר תוך כדי קריאת המילים.

  • מה משוות לשיר המילים מהמזמור המשובצות בו?
  • מה מוסיף השיר על המזמור?
תהלים בכנסת
אתם ודאי מכירים את היצירה שבתמונה. הפסל הוא דני קרוון, ושם היצירה – "שׂאלו שלום...
תהלים בכנסת
"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ". (קכב, ו)

קיר מליאת הכנסת “שאלו שלום ירושלים” דני קרוון. צילום: יאיר טלמור, מתוך ויקישיתוף

אתם ודאי מכירים את היצירה שבתמונה. הפסל הוא דני קרוון, ושם היצירה – "שׂאלו שלום ירושלים". היצירה משמשת רקע לנאומים הנישאים בכנסת, והיא אולי יצירת האומנות הנצפית ביותר בישראל. רובנו רגילים אליה כל כך ולכן לא נותנים עליה את הדעת.

להמשך קריאה

בשנת 1964 נבחר דני קרוון ליצור את התבליט שיכסה את הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת. הקיר מעוצב בסגנון מופשט ובנוי מאבנים שעליהן חקוקות צורות גיאומטריות המשולבות זו בזו. האבנים המסותתות נועדו לתת תחושה של חוזק ופשטות גם יחד ולהעביר תחושה של שייכות עקב השימוש בחומר מקומי – אבן (המזכירה את אבני הכותל ואת חוק הבנייה בירושלים המחייב בנייה מאבן ירושלמית). לדעת האומן, היצירה מבטאת את הקשר בין ירושלים של מעלה, ירושלים הרוחנית, לירושלים של מטה, הגשמית.

  • התבוננו בעבודה של דני קרוון. חפשו עוד תמונות שלה ברשת והסבירו את הקשר בין הפסוק "שאלו שלום ירושלים" לבין היצירה ולמקום שניתן לה במשכן הכנסת.
עיר וָאֵם
בשנת 1992 כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "עיר ואם" לתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך". הזמרת...
עיר וָאֵם
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ". (קכב, א)

בשנת 1992 כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "עיר ואם" לתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך". הזמרת רוחמה רז ביצעה את השיר.

למילות השיר

עיר ואם
מילים ולחן: נעמי שמר

עיר ואם לב פועם, עַיִן כול רוֹאָה
תוּגָתֵךְ אין לה שם, שִׂמְחָתֵךְ גוֹאָה
עיר ואם, עיר שלי, התדעי שלווה
את עוטה בשבילי אור ואהבה.

שמחתי באומרים לי,
בית ה' נלך
בשירך שיר השירים לי
אשתחווה מולך,
כי עוד חי בשערייך
זכר אתמולך,
ובראש כל הררייך
מלך רב מוֹלֵךְ עלייך
פזמון…

עם המיית מֵימֵי שילוח,
ההולכים לאט
אַתְ תמיד נתת בי כוח,
את בי תקווה נטעת
עם האורן והזית,
צל על חומותיי
מי יבנה יבנה לי בית,
בעיר חלומותיי
פזמון…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • איזה פסוק חבוי בשיר?
  • השיר מייצר קשר בין מזמורי תהלים לעיר ירושלים.
    מצאו שירים ומזמורים נוספים העוסקים בעיר ירושלים.
קרדיט: עיר ואם / רוחמה רז, 2014
המעלות
  מזמור קכא הוא אחד מחמישה-עשר "שירי המעלות", שבפתיחת כל אחד מהם הכותרת: "שיר המעלות"....
המעלות
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת..."
(פסוק א)

דגם הוללינד, דגם של ירושלים ובית המקדש בימי בית שני במרכז: שיחזור המקדש. מוזיאון ישראל ירושלים. Bgabel, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

דגם הולילנד, שיחזור בית המקדש בימי בית שני. בתמונה המדרגות שהובילו לכניסה - האם אלו היו המעלות שעליהן עמדו הלוויים? . צילום: Berthold Werner, מתוך ויקיפדיה העברית

 

מזמור קכא הוא אחד מחמישה-עשר "שירי המעלות", שבפתיחת כל אחד מהם הכותרת: "שיר המעלות". הפרשנים נחלקו בפירושה של המילה "מעלות". על פי אחד הפירושים, המעלות הן חמש-עשרה מדרגות שהיו בבית המקדש, שעליהן עמדו הלוויים ושרו את השירים הללו.

  • חוקרים רבים סבורים שהמעלות הן מקום מסוים בבית המקדש.
    היעזרו בדבריה של חוקרת המקרא ד"ר לאה מזור במאמר "שרשור למעלות", הסבירו את הפירוש הזה והציעו פירושים נוספים למילה "המעלות".
שמיים וארץ במקרא
המזמור מתחיל בחיפוש תשובה במרחב הפיזי שמקיף את האדם המחפש מענה ונחמה. התשובה ניתנת באותו...
שמיים וארץ במקרא
"עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ."
(פסוק ב)

צילום: shutterstock.com

המזמור מתחיל בחיפוש תשובה במרחב הפיזי שמקיף את האדם המחפש מענה ונחמה. התשובה ניתנת באותו עולם מושגים – העזרה היא מאת האל שברא את השמיים ואת הארץ.

להמשך קריאה

הצמד "שמיים וארץ" מופיע פעמים רבות במקרא ומתאר במילים פשוטות את הדברים הגדולים ביותר – היכולת הכבירה של האל שברא את הטבע ושומר עליו. במזמור זה אנחנו גם עדים להגנה ההרמטית שהאל יכול להעניק, הגנה החזקה אפילו יותר מאיתני הטבע: "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה".

  • אילו עוד תיאורי מקום ומרחב נזכרים במזמור?
בית ה'
בית המקדש היה מבנה מפואר ומרשים שניצב במקום גבוה – על הר המוריה. אל ההר...
בית ה'
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ". (קכב, א)

דגם הוללינד, דגם של ירושלים ובית המקדש בימי בית שני. במרכז: שחזור המקדש. מוזיאון ישראל ירושלים. Bgabel, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

בית המקדש היה מבנה מפואר ומרשים שניצב במקום גבוה – על הר המוריה. אל ההר היו עולים לרגל מכל קצות הארץ כדי להתפלל ולהקריב קורבנות.
מזמור קכב הוא תפילה למען ירושלים, שבה המתפלל מתאר את שמחתו לעלות לבית המקדש. ייתכן שהמזמור היה נאמר סמוך לעלייה לרגל לבית המקדש, וייתכן שהוא מתאר את שמחת המתפללים שהגיעו מן הגלות אל המקדש.

  • על פי כותרת המזמור, מי כתב אותו?
  • על פי תוכן המזמור, האם זה ייתכן?
בתי אמידים וארמונות בירושלים
גדול הבונים בכל התקופות, הלוא הוא המלך הורדוס, בנה לעצמו ארמון מפואר בצידה המערבי של...
בתי אמידים וארמונות בירושלים
"יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ". (קכב, ז)

גדול הבונים בכל התקופות, הלוא הוא המלך הורדוס, בנה לעצמו ארמון מפואר בצידה המערבי של ירושלים. וכך תיאר יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) את הארמון:
אולמות מפוארים מקושטים באבני חן, כסף וזהב, תקרות עשויות קורות עץ מעוטרות ומיטות למאה אורחים. הארמון היה מוקף בסְטָוִוים עגולים (סְטָיו הוא מבנה מקוֹרֶה עם שדרת עמודים לאורכו).

להמשך קריאה

המקומות הפתוחים היו מלאים דשא ועצים, ביניהם שבילי טיול ארוכים, וסביבם תעלות עמוקות ובריכות מלאות. בכל מקום נצבו עבודות מלאכת נחושת, שדרכן נשפכו המים. סביב זרמי המים היו שׁוֹבָכִים של יונים מאולפות.
(יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ה, ד, ד)

בבתים של תושבי ירושלים האמידים נמצאו רצפות פסיפס היכולות להוסיף ולספר לנו כיצד נראו בתי העשירים, ואולי גם ארמונות ירושלים בתקופה הרומית, במאה ה-3 לספירה.

  • מה הוסיף לכם הממצא הארכיאולוגי להבנת הפסוק והמזמור?
מעלות, מדרגות
  המשנה, מתארת את המעלות שעליהן היו עומדים הלוויים בעת שבית המקדש השני היה קיים:וחמש...
מעלות, מדרגות
"שיר למעלות..."
(פסוק א)

דגם הוללינד, שיחזור בית המקדש בימי בית שני. בצילום: המדרגות בכניסה לחצר הפנימית של המקדש. צילום: Berthold Werner, מתוך ויקיפדיה העברית

 

המשנה, מתארת את המעלות שעליהן היו עומדים הלוויים בעת שבית המקדש השני היה קיים:
וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל,
כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים, שעליהן הלוויים אומרים בשיר.
לא היו טרוטות, אלא מוקפות, כחצי גורן עגולה.

(משנה, מסכת מידות, פרק ב משנה ה)

נראה כי המעלות היו המדרגות שעליהן עמדו הלוויים ושרו, בסיום עבודת קורבן התמיד ובאירועים נוספים שהיו קשורים להתנהלות במקדש.

  • קראו כאן וכאן על המדרגות שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות בירושלים ומתוארכות לימי בית שני. מה אפשר ללמוד מהממצא הארכאולוגי?
שמירה והגנה
6 פעמים מופיע השורש שמ"ר במזמור, שיש בו בסך הכול 8 פסוקים. החזרה על השורש...
שמירה והגנה
"ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם."
(פסוק ח)

לוחמים מצרים אוחזים במגן. צילום: Hans Bernhard (Schnobby), Punt, CC BY-SA 3.0

6 פעמים מופיע השורש שמ"ר במזמור, שיש בו בסך הכול 8 פסוקים. החזרה על השורש מביעה את ביטחונו של המאמין שה' ישמור עליו.
עולה השאלה – באילו נסיבות מבקש האדם במזמור שהאל ישמור ויגן עליו?

להמשך קריאה

חוקרים ופרשני מקרא הציעו כמה אפשרויות. אחת מהן היא שהמזמור מתאר תפילה של לוחם היוצא לקרב, וזאת בשל הצירוף "צאתך ובואך" המופיע במקומות אחרים במקרא בהקשר של מלחמה. הצעה אחרת היא שהמזמור מבטא מעין "תפילת הדרך" של עולה לרגל היוצא מארצו או חוזר אליה.

  • יש דרכים שונות לבטא הגנה ולחוש מוגנות. כיצד כל אחת מהתמונות מבטאת סוג אחר של הגנה?
  • לאיזו הגנה אתם חושבים שהדובר במזמור מייחל? באילו נסיבות? הסבירו לפי הפרשנויות השונות.
מאין יבוא עזרי?
בסרט הדוקומנטרי "מאין יבוא עזרי" מתואר סיפור הישרדותן בשואה של האחיות פאני רוזלאר ובטי מאיר...
מאין יבוא עזרי?
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי."
(פסוק א)

בסרט הדוקומנטרי "מאין יבוא עזרי" מתואר סיפור הישרדותן בשואה של האחיות פאני רוזלאר ובטי מאיר ז"ל.

  • בסרט, ששמו לקוח ממזמור קכ"א, פאני מספרת שהפסוקים מתהלים חיזקו אותה ועזרו לה בתקופות הקשות ביותר.
    מה הן המילים המחזקות ונותנות הנחמה במזמור קכ"א?
העיר שחוברה לה יחדיו
ירושלים… בני כל הדתות מכל העולם עולים אליה, חולמים עליה. הסרטון מציג את ייחודה של...
העיר שחוברה לה יחדיו
"יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו". (קכב, ג)

ירושלים… בני כל הדתות מכל העולם עולים אליה, חולמים עליה. הסרטון מציג את ייחודה של העיר.

  • על פי הסרטון, במה מתבטאת ייחודיותה של ירושלים?

קרדיט: חוגגים את ירושלים – מזל טוב לעיר שחוברה לה יחדיו / כאן 11, 2017

לא לבד
הסרטון הקצר נוצר במסגרת תחרות "ארגמן" של מיזם 929, מיזם שבו קוראים בכל יום פרק...
לא לבד
"עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ."
(פסוק ב)

הסרטון הקצר נוצר במסגרת תחרות "ארגמן" של מיזם 929, מיזם שבו קוראים בכל יום פרק מהתנ"ך לפי הסדר, ובסך הכול 929 פרקים.
בתקופת הקריאה בספר תהלים הוזמנו יוצרים מתחומי הווידאו, הקולנוע והאנימציה ליצור וידאו ארט בהשראת הספר.

  • הסרטון נקרא "תהלים קכ"א", אולם אינו מציג קשר ישיר לטקסט המקראי.
    הסבירו מה הזיקה של הסרטון למזמור?

קרדיט: וידאו ארט של אתי אהרונסון בהשראת תהלים / מתוך תחרות ארגמן / תנך ביחד 929, 2017