סגור תצוגת כיתה
הפרק

תפילת שלמה

פרק ח, יב-סו

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נפתח בפעילות המדגישה מהו בית בעבורנו ומה תפקידו בחיים שלנו. נלמד את תפילת שלמה לעומק ונבין מתוכה מהו תפקידו של בית המקדש לתפיסתו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה- עבודה אישית:
נבקש שכל תלמיד יצייר או יכתוב בדף לבן את האסוציאציה שלו למילה בית. לאחר מכן התלמידים ישתפו בכיתה את ההבנות והמחשבות שלהם על מהות הבית.

אפשרות שנייה- ציטוטים:
נפזר על הרצפה כרטיסיות ובהן ציטוטים ומחשבות על בית (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). כל תלמיד יבחר לעצמו ציטוט שהוא מתחבר אליו. נבקש מכמה תלמידים לשתף מה זה בית בשבילם ולמה בחרו בכרטיסייה הזאת.

נסכם את כל התובנות מפעילות הפתיחה על הלוח ונראה דרכן שבית הוא גם מקום ממשי, גם תחושת ביטחון, גם דבר רוחני וגם פיזי.

הזמנה לקריאה

לאחר כניסת הארון שלמה מברך את העם ונושא דברים.

נבקש מהתלמידים לעבוד בזוגות על הבנת פסוקים יב-כב בעזרת ההוראות שלהלן:
בראש דבריו אחרי שהשכינה יורדת על בית המקדש שלמה בוחר להודות על קיום ההבטחה.

  • במי בחר ה' להנהיג את ישראל?
  • כתבו את פסוק יז בלשונכם.
  • מי בנה את הבית?
  • שלמה רואה בבניית הבית הקמת דבר אלוהים – קיום ההבטחה. מה לדעתכם המשמעות בעיניו של קיום ההבטחה הזאת?

מדברי שלמה עולה שקיום ההבטחה לבניית הבית מאפשרת את קיום הברית בין אלוהים לישראל ואת מימושה.
לאחר ברכת העם שלמה מסתובב ונושא תפילה.

  • לאן מפנה שלמה את תפילתו? כיצד שלמה עומד? (שלמה פורש כפיו אל השמיים – אמנם יש בית לאלוהים, אך מקומו אינו מצומצם לבית המקדש)
  • מה מבקש שלמה מה' בפסוקים כג-כו? (את המשך בית דוד)

נקרא קריאה משותפת בפסוק כז ונדגיש את השאלה המהותית של שלמה: מה תפקיד הבית,  למה האל צריך בית בכלל? נכתוב את השאלה על הלוח.

נחלק את הכיתה לקבוצות קטנות. כל קבוצה תקבל פסוקים אחרים מתפילת שלמה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ותענה על שלוש השאלות המנחות האלה:

  1. מה הבקשה המתוארת בפסוקים? (יש להשתמש בפועל מהשורש שמ"ע בתשובתכם)
  2. מי מבקש?
  3. מתי מבקשים?

כל קבוצה תבחר נציג ושיכתוב על הלוח בטבלה את התשובות. אחרי שהטבלה מלאה על הלוח נדגיש שבכל הבקשות שלמה מבקש מהאל שישמע.

נקרין את הפרק על הלוח ונסמן את המילים המנחות מהשורש שמ"ע. הפועל לשמוע על הטיותיו חוזר יותר מעשר פעמים ויש לו משמעות רבה בקטע, לכן הוא נקרא מילה מנחה. מילה שמנחה אותנו לרעיון המרכזי וחושפת אותו. עיקר התפילה של שלמה הוא הבקשה שהבית הזה יהיה מקום שהעם יוכל להישמע בו.

נקרא יחד בכיתה את סיום התפילה בפסוקים נ-נג, ונדגיש את החיבור בין התפילה ושמיעת התפילה לבין הברית שכרת אלוהים עם ישראל כשהוציאם ממצרים, "לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קָרְאָם".

מבט לחיים

נדון עם התלמידים:

  • מדוע לדעתכם חשוב כל כך לשלמה שהאל ישמע תמיד?
  • מהו הכוח של השמיעה, לדעתכם?

נחזור לדיון על הבית שפתחנו בו.

  • איפה שומעים אותנו?
  • מה ההרגשה כששומעים אותנו?
  • איך אנו מתמודדים כשאנו מרגישים שלא שומעים אותנו?
  • האם פניתם פעם בבקשה לאל?
  • האם הבקשה נשמעה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: במהלך הוראה זה למדנו על תפילת שלמה בעת חנוכת המקדש והתמקדנו בפועל לשמוע.
מיומנויות: למידת פסוקים והוצאת מילה מנחה.
מתודות: דיון, עבודה בזוגות ובקבוצות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מה יש בארון?
בתיאור הבאת ארון הברית בפרק, כתוב שבארון היו הלוחות ממעמד הר סיני. המדרש מנסה להבין...
מה יש בארון?
"אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב, אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."
(ח, ט)

הכוהנים מכנסים את ארון האלוהים למקדש. ציור מתוך ויקישיתוף

בתיאור הבאת ארון הברית בפרק, כתוב שבארון היו הלוחות ממעמד הר סיני. המדרש מנסה להבין אם מדובר בלוחות הראשונים, אֵלֶה שֶׁמֹשֶׁה שבר בזעם, או בלוחות השניים, שאותם משה נתן לעם.

לקריאת המדרש

ר׳ יהודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו, אחד שהיה יושב במחנה ואחד שהיה יוצא עימהם למלחמה והיו בו שברי לוחות.

(עיבוד. על פי: אוצר מדרשים, ברייתא דמלאכת המשכן, א, כו)

  • כיצד המדרש מסביר את הנאמר בפסוק.
הארון לא נכנס
בשעה שבנה שלמה את בית המקדש, ביקש להכניס את הארון. והיה השער קטן, חמש אמות...
הארון לא נכנס
"בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים."
(ח, יג)

ציור של המקדש – כריסטיאן ואן אדריכם (1584), מתוך ויקישיתוף

בשעה שבנה שלמה את בית המקדש, ביקש להכניס את הארון. והיה השער קטן, חמש אמות אורכו ושתיים וחצי רוחבו. והארון הזה אמתיִם וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו.
וכי אמה וחצי לא נכנסת בתוך שתיים וחצי?
אלא שבאותה השעה דָבְקוּ השערים זה בזה.
ואמר שלמה עשרים וארבע רננות, ולא נענה.
חזר ואמר – שְׂאוּ שערים ראשיכם, ולא נענה.
להמשך המדרש

כיון שאמר: "אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב, ו, מב), מיד נענה ונשאו השערים את ראשם ונכנס הארון וירדה אש מן השמיִם.
וכל כך למה? מפני שהתגאה שלמה כשאמר: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ" (מלכים א, ח, יג).

(עיבוד. על פי: תורה תמימה על תהלים, כד, ב)

  • לפי המדרש, שלמה לא הצליח להכניס את ארון הברית לבית המקדש. הצביעו על המקום במדרש שבו שלמה מבין את טעותו ומשנה את דבריו.
    מה לדעתכם מטרת המדרש?
למשל ולשנינה
אלוהים נגלה לשלמה ומתאר לו את העתיד המפואר הצפוי לו כמלך אם ישמור על דרכיו,...
למשל ולשנינה
"וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי, וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים." (פרק ט, פסוק ז)

אלוהים נגלה לשלמה ומתאר לו את העתיד המפואר הצפוי לו כמלך אם ישמור על דרכיו, ומנגד את העתיד הבזוי והנלעג הצפוי לו ולעמו אם לא ישמרו את המצוות ואם יעבדו עבודה זרה.
כשאומרים על מישהו שהוא "היה למשל ולשנינה", הכוונה שהוא יהפוך להיות דוגמה לדבר נלעג.
כשמשתמשים במישהו כדוגמה למשהו נלעג, זה מבייש אותו, מעליב, מביך ופוגע. בתקופת התנ"ך קראו לזה "למשל ולשנינה", וזה די דומה למה שהיום אנחנו קוראים לו "שיימינג".

למילות השיר

לשון רעה, יורקת אש
אתה שורף, אתה כותש
זה כמו אקדח לתוך הלב
יורה מילים משליט כאב
מילים חיצים מילים נוצות
יכולות ללטף יכולות לשרוט.

כי כל מה שיש לך זה את הדיבור שלך
ואיך שאתה מדבר זה מה שאתה
כי כל מה שיש בך זה את הדיבור שלך
ומה שאתה מדבר זה מה שאתה.

מילים יכולות לנפץ חלומות
כוח למילים, כוח לאותיות
מילים זאת סיבה להצית מריבה
זה מתחיל בעלבון ונגמר במלחמה
מְדַבֵּר רע, יוצר אֵיבָה
מְדַבֵּר שלום, מוליד אהבה.

מילים: ארקדי דוכין ומיכה שטרית לחן: ארקדי דוכין
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • בקטע שזור סיפור חברתי מבית הספר. הסבירו מהו הסיפור, ותנו דוגמאות נוספות מהחיים שלכם כיצד שיימינג – או לגרום למישהו שיהיה למשל ולשנינה – יכול לפגוע באדם.

קרדיט: היי סקול פסטיגל – שיר השיימינג "מילים פוגעות"/HOTVODyoung, 2015

כור הברזל
ברזל הוא היסוד הרביעי הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ, אבל הוא אינו חומר גולמי,...
כור הברזל
"כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל." (פרק ח, פסוק נא)

ברזל הוא היסוד הרביעי הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ, אבל הוא אינו חומר גולמי, כמו מים או זהב, שפשוט אפשר למצוא ולהשתמש בו כפי שהוא.

להמשך קריאה

ברזל לא מופיע בטבע בצורה טהורה, אלא בתרכובות עם חומרים שונים, למשל חמצן. כדי להפיק ברזל צריך לנקות ממנו בצורה מלאכותית את החומרים הנוספים. מי שמתעקש למצוא ברזל נקי – כדאי שיחפש מטאוריטים…
כור ברזל הוא תנור לוהט, כִּבְשָׁן, שבו מתיכים מתכות לשני צרכים עיקריים:

  • להפריד מתכות זו מזו או חומרים זה מזה כדי לזקק (להפיק) מתכת – המתכת החזקה (ברזל) היא ששרדה אחרי התהליך.
  • לחבר ולגבש בין מתכות.
  • לפי הפסוק, מצרים הייתה "כּוּר הַבַּרְזֶל" של עם ישראל.
    הסבירו רעיון זה תוך התייחסות להסבר על הפקת הברזל ועל כור ברזל. חשבו על הסבר אפשרי לפי כל אחד משימושיו של כור ברזל – הפרדת מתכות וחיבור מתכות.

קרדיט: יציקת ברזל / יוסי גלם, 2015

ייבנה המקדש
נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר עברי, כתבה את הלחן לשיר "שירו של אבא" בהשראת...
ייבנה המקדש
"בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים." (פרק ח, פסוק יג)

נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר עברי, כתבה את הלחן לשיר "שירו של אבא" בהשראת ניגונים חסידיים. את המילים היא כתבה לזכרו של אביה, שעלה לארץ עם קבוצת "החלוץ" הראשונה מווילנה (בירת ליטא) והתיישב בקבוצת כינרת – קיבוץ על חוף הכינרת.

למילות השיר

שירו של אבא / נעמי שמר

אִם בָּהָר חָצַבְתָּ אֶבֶן לְהָקִים בִּנְיָן חָדָשׁ
(בָּהָר חָצַבְתָּ אֶבֶן לְהָקִים בִּנְיָן חָדָשׁ)
לֹא לַשָּׁוְא אָחִי חָצַבְתָּ לְבִנְיָן חָדָשׁ
כִּי מִן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִבָּנֶה מִקְדָּשׁ

יִבָּנֶה, יִבָּנֶה, יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ

אִם בָּהָר נָטַעְתָּ אֶרֶז, אֶרֶז בִּמְקוֹם דַּרְדַּר
(בָּהָר נָטַעְתָּ אֶרֶז, אֶרֶז בִּמְקוֹם דַּרְדַּר)
לֹא לַשָּׁוְא אָחִי נָטַעְתָּ בִּמְקוֹם דַּרְדַּר
כִּי מִן הָאֲרָזִים הָאֵלֶּה יִבָּנֶה הָהָר

יִבָּנֶה, יִבָּנֶה, יִבָּנֶה הָהָר

אִם לֹא שַׁרְתָּ לִי שִׁיר עֲדַיִן, שִׁירָה לִי מִזְמוֹר חָדָשׁ
שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא כְּבֶן אַלְפַּיִם וּבְכָל יוֹם חָדָשׁ

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • אחת הסברות היא כי השיר מספר דווקא על העברת קבוצת כנרת למשכנה החדש על גבעה סמוכה, שבה השתתף גם אביה של נעמי שמר.
    מדוע השתמשה נעמי שמר בדימויים הקשורים לבית המקדש? מה הדימויים הללו מספרים לנו על הרגשתה בנוגע לפיתוח הקיבוץ? בנוגע לבניין הארץ?

קרדיט: שירו של אבא – נחמה הנדל/ רחל פרומן קומלוש, 2016

חנוכת המקדש
יצירתו של ג'יימס טיסו ממחישה את הפאר וההדר של בית המקדש, אף שלא נראה בה...
חנוכת המקדש
"וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד." (פרק ח, פסוק יד)

ג'יימס טיסו, שלמה בבית המקדש, מתוך ויקישיתוף

יצירתו של ג'יימס טיסו ממחישה את הפאר וההדר של בית המקדש, אף שלא נראה בה בית המקדש עצמו אלא רק המדרגות אליו, החצר ועמודי האַכְסַדְרָה.

להמשך קריאה

בצד ימין ניצב "ים הנחושת" – מכל מים אדיר ממדים שניצב על שנים-עשר פסלים של פָּרִים מנחושת ושימש לפולחן בחצר המקדש, ומאחור עמודים זהובים עצומים. האנשים שבקהל לבושים בחגיגיות, בצבעי לבן וזהב, ומרכינים את ראשיהם ביראת קודש. שלמה מוביל את התפילה ונושא את זרועותיו אל ההיכל או אל השמיים.

  • אילו תחושות עולות בכם בעקבות התבוננות ביצירה?
  • ערכו רשימה של האמצעים האומנותיים שבעזרתם הצליח האומן לגרום לנו להרגיש כך. תוכלו להתייחס לדמויות, לצבעים, לפְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת (היחס בין הגדלים), לפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה (אופן ארגון האלמנטים ביצירה) ועוד.
מקצות הארץ באו
בפסוק סה מסופר מהיכן הגיע הקהל הגדול לאירוע חנוכת בית המקדש שערך שלמה.
מקצות הארץ באו
"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם." (פרק ח, פסוק סה)

מלבוא חמת ועד נחל מצרים. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן – החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב.

בפסוק סה מסופר מהיכן הגיע הקהל הגדול לאירוע חנוכת בית המקדש שערך שלמה.

  • מצאו את המקומות שמהם באו האנשים – בפסוק ובמפה.
  • המקומות האלה מסמנים את גבולות הממלכה. האם לדעתכם הכוונה הייתה לומר שהממלכה קטנה או גדולה? שהגיעו הרבה אנשים או מעט?
    תוכלו למצוא בפסוק עוד התייחסות למספר האנשים שהגיעו.
מיקומו של בית המקדש
לפי המסורת, "קודש הקודשים" – המדור הפנימי והמקודש ביותר בבית המקדש – נמצא במקום שנקרא...
מיקומו של בית המקדש

כיפת הסלע, ירושלים 2013. Godot13, Dome of the Rock, CC BY-SA 4.0

מפת המבנים הקיימים כיום בהר הבית. Ori~+JanBar, Har HaBayit map1, CC BY-SA 1.0

לפי המסורת, "קודש הקודשים" – המדור הפנימי והמקודש ביותר בבית המקדש – נמצא במקום שנקרא היום "כיפת הסלע". לפי המסורת, שם גם התרחשה עקדת יצחק.
בית המקדש נבנה במקום גבוה, שעולים אליו, ואכן כיפת הסלע שוכנת בפסגת הר הבית, נקודה גבוהה יחסית לעיר דוד הקדומה.

להמשך קריאה

גם מיקומו של הכותל המערבי, המקום שבו מתפללים היהודים במשך הדורות, רומז היכן היה מיקומו המקורי של בית המקדש. מתוך 500 המטרים של הכותל, היהודים מצטופפים ב-40 מטרים בלבד. אולי הפנייה של המתפללים באופן מסורתי דווקא לחלק הזה בכותל, מצביעה על מיקומו של הדביר, קודש הקודשים.

  • האם לדעתכם חשוב היום לגלות מה היה מיקומו המדויק של בית המקדש? מדוע?
ירח האיתנים
בספר מלכים א נוכל למצוא שלושה שמות קדומים של חודשים: חודש אייר מכונה יֶרַח זִיו...
ירח האיתנים
"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי." (פרק ח, פסוק ב)

לוח גזר, המוזאון לארכיאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0

בספר מלכים א נוכל למצוא שלושה שמות קדומים של חודשים: חודש אייר מכונה יֶרַח זִיו (ו, לז), חשוון מכונה יֶרַח בּוּל (ו, לח) וחודש תשרי הוא יֶרַח הָאֵתָנִים (ח, ב).
מקור אחר לשמות קדומים של חודשים הוא "לוח גזר".

להמשך קריאה

לוח גזר הוא ממצא ארכאולוגי מהמאה העשירית לפני הספירה. את הלוח מצאו בשנת 1908 בתל גזר, ליד מבצר לטרון.
הלוח עשוי אבן גיר, מידותיו 11.1X7.2 ס"מ (קטן מאייפון 6). על הלוח מפורט בעברית עתיקה לוח שנה חקלאי: התקופה שבה חל חודש הקציר, התקופה שבה חל חודש הזריעה וכדומה, כלומר – כינויים לתקופות השנה לפי הפעולות החקלאיות שנעשות בהן.

  • בפסוק מצוין כי "יֶרַח הָאֵתָנִים" הוא החודש השביעי. על פי לוח השנה מתקופת המקרא, שבו החלה השנה בחודש ניסן, מדובר בחודש תשרי. לאיזו עונה חקלאית או תופעת טבע מחזורית רומז שם זה? תוכלו לחפש באינטרנט.
תוכנית בית המקדש
בית המקדש שבנה שלמה מתואר כמבנה מפואר, גדול ומרשים. אדריכלים ובעלי מלאכה ממדינות שכנות היו...
תוכנית בית המקדש
"וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ. וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל פְּנֵי הַבָּיִת." (פרק ו, פסוקים ב-ג)

בית המקדש שבנה שלמה מתואר כמבנה מפואר, גדול ומרשים. אדריכלים ובעלי מלאכה ממדינות שכנות היו שותפים לבנייתו, וכל אחד מהם הביא איתו סחורה מיוחדת, למשל עצי ארז ואבנים יקרות. בין תיאורי החומרים והעיצוב העשיר, אפשר למצוא בפרק ו גם את מידות המקדש.

  • השרטוט שלפניכם הוא הצעה אחת מבין הצעות רבות, שנובעות מניסיון להבין כיצד נראה בית המקדש שבנה שלמה.
    ההצעות הרבות מצביעות על כך שיש הרבה אפשרויות לפרשנות. קראו את הפסוקים ב-ג בפרק ו, והציעו פרשנות משלכם למראה בית המקדש שבנה שלמה.
אָז יַקְהֵל...
על שלושה מנהיגים בתנ"ך מסופר שהקהילו – כלומר כינסו וקיבצו את העם באירועים מיוחדים –...
אָז יַקְהֵל...
"אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָ‍ִם, לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן." (פרק ח, פסוק א)

על שלושה מנהיגים בתנ"ך מסופר שהקהילו – כלומר כינסו וקיבצו את העם באירועים מיוחדים – משה, דוד ושלמה.

להמשך קריאה

הראשון היה משה, שציווה להקהיל את העם בכל שבע שנים בסוף חג הסוכות כדי לציין את סיום שנת השמיטה (שנה שבה מבטלים חובות בין אדם לחברו, ושלא עובדים בה את האדמה אלא נותנים לה לנוח).
דוד הקהיל את העם לקראת הבנייה של המקדש (כך מסופר בספר דברי הימים), ושלמה המלך הקהיל את העם בחנוכת בית המקדש.

  • היכן מתקיים הטקס שמתועד בסרטון?
  • מי הדובר המרכזי בחלק של הטקס שבו צפיתם? על מה מצביע הדבר?

קרדיט: מעמד הקהל תשע"ו בכותל המערבי/ משפחת גלעד פילוסוף, 2015