הצדיק והרשע

מזמור ראשון – "אַשְׁרֵי הָאִישׁ":
נקרין על הלוח את המזמור הראשון בחלוקה שירית או נעיין בו בספרי התנ"ך.
נשאל שאלות הבנה:

• מאילו דברים האיש הצדיק צריך להימנע? ("עֲצַת רְשָׁעִים", "דֶּרֶךְ חַטָּאִים", "מוֹשַׁב לֵצִים")
• למה משול הצדיק בפסוק ג? (לעץ שתול על פלגי מים)
• למה משול הרשע בפסוק ד? (מוץ שעף ברוח)

נבאר את המילה "מוץ" – קש העוטף את גרגרי התבואה.

• אם כן, מה יקרה לרשעים? (הרוח תהדוף אותם לכל עבר כמוץ)
• מה יהיה גמול הצדיק ההוגה בתורת ה'? (שתול בסביבה פורייה, ייתן פרי, לא ייבול, יצליח)

נשאל שאלת מבנה:

• האם אתם יכולים לחלק את המזמור לשלושה חלקים שמובילים זה לזה?

התלמידים ינסו במחברותיהם ולאחר מכן נקרין את החלוקה על הלוח.

העץ למול המוץ:
הפרק הזה ציורי מאוד נשאל את התלמידים:

• אילו שתי תמונות אפשר לדמיין כאן? (הצדיק בדמות גזע עץ על פלגי מים שופעי צמחייה – עומד יציב, מושרש, בטוח; הרשע בדמות מוץ נידף ברוח – דמותו באוויר, אינה יציבה, מטושטשת ופרועה)

אם יש בכיתה תלמידים מוכשרים בציור אפשר להזמין אותם ללוח ולבקש מהכיתה להנחות אותם בציור כך שיתקבלו שתי תמונות מנוגדות.
בעקבות הציורים נשאל:

• מה לדעתכם כל אחד מהדימויים מנסה להביע?
• אילו תכונות מקבל הצדיק-עץ ואילו תכונות מקבל הרשע-מוץ?
• מה יתרונו של העץ על המוץ?

נחלק לתלמידים את דף העבודה העוסק בהנגדה בין הדימויים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם יש קשר בין תכונות העץ השתול (בפסוק ג) לבין התיאור של תכונות האיש הצדיק בפסוק א? (נרמוז – חשבו על אנשים שקל להשפיע עליהם לעומת כאלה שלא)

נעמוד על כך שעולמנו מלא עצות רשעים, מושבי לצים ודרך חטאים, והפיתוי רב. כדי שאדם יצליח לעמוד בשטף הפיתויים השליליים סביבו, הוא צריך 'גזע' יציב ומושרש היטב באדמתו, כדי שיהיה קשה להזיז אותו לדרך הרעה. אפשר לקרוא את פסוק ג בשני אופנים – נקרין על הלוח את עזר ההוראה.
רעיון זה תואם את גם את המוץ שאליו משול הרשע – גם המוץ יכול להיות סיבה: לרשע אין חוט שדרה ולכן הוא רשע; או תוצאה: הרשע נענש שיהיה נידף ברוח ולא יוכל לשלוח שורשים ולהרבות רוע בעולם.

התקבולת ומשמעותה:
בחלק הראשון של לימוד המזמור עסקנו באמצעי אומנותי בולט במזמור: הדימוי. נבקש מהתלמידים לזהות אמצעי אומנותי נוסף בפסוקים (התקבולת).
נציין שבמזמור מופיעים שני סוגי תקבולות נפוצים:

• תקבולת נרדפת – כזו שבשתי צלעותיה מועבר תוכן דומה במילים נרדפות.
• תקבולת מנוגדת – כזו שצלע אחת שלה מנוגדת בתוכנה לצלע השנייה.

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם למצוא בפרק תקבולת אחת נרדפת ותקבולת אחת מנוגדת. נשמע את התשובות.
נקרין על הלוח דוגמה לתקבולת נרדפת ישרה – סדר המילים מקביל בשני החלקים (ההקרנה חשובה לצורך המחשת הסימטריה).
נשאל את התלמידים:

• בהנחה ש"תּוֹרָתוֹ" היא תורת ה', מדוע לדעתכם חזר כותב המזמור פעמיים על רעיון דומה?
• במה שונה החלק הראשון של התקבולת מחלקה השני?

החלק הראשון מתאר את אהבתו ורצונו של האדם בתורה, והשני את ביטוי אהבתו בפעולותיו. החלק השני מבאר כי "חֶפְצוֹ" של האדם בתורה מתבטא בכך שהוא הוגה בה יומם ולילה. לכן כאן התקבולת הנרדפת מדייקת את המשמעות.
נשאל את התלמידים:

• האם יש דרך נוספת להבין את המילה "תּוֹרָתוֹ"?

נקרין על הלוח את פירוש רש"י על פסוק ב.
נשאל את התלמידים:

• כיצד רש"י מסביר את המילה "תּוֹרָתוֹ"?
• אם כך, האם גם לפי פירוש זה התקבולת עדיין נרדפת? (לא, כעת היא נעשית תקבולת משלימה: המשורר לומד את תורת ה' ומתעמק בה כל כך עד שהיא הופכת להיות תורתו שלו)

נזהה תקבולות מנוגדות ונקרין על הלוח לדוגמה את פסוק ו.
נשאל את התלמידים:

• בין מה למה מנגידה התקבולת הזו? (בין דרכם של הצדיקים לדרכם של הרשעים)
• מה לדעתכם הכוונה במילים "יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים"?
• במה שונה מבנה התקבולת הזאת מהמבנה של התקבולת הקודמת? (כיאסטי לעומת ישר)
• מה לדעתכם תפקידה של התקבולת המנוגדת כאן? הביאו בחשבון את שלמדנו על הניגוד בין הצדיק לרשע לאורך הפרק ועל תפקיד התקבולת. (התקבולת המנוגדת מדגישה את הפער באמצעות החזרה והחריגה ממנה. כאשר שכר הצדיק מובא בסמיכות לגמול הרשע קל יותר לראות עד כמה מפסיד הרשע)

בצלע הראשונה הצדיק זוכה שאלוהים יודע את דרכו הטובה, ומן הצלע השנייה עולה שהרשעים פשוט יאבדו, (הם אפילו לא זוכים שאלוהים 'יודע' אותם).כמו כן, המילה "דֶּרֶך" החוזרת בשתי הצלעות מקבלת משמעות הפוכה – ה' יודע מהי הדרך שהצדיק הולך בה וגומל לו עליה, לעומת זאת הדרך שהרשעים הולכים בה מובילה לאבדון. לא כל הדרכים שוות.
החזרתיות והשינוי אופייניים לתקבולת מסייעים אף הם להדגשת הפער: שניהם הולכים בדרך, הצדיק זוכה לליווי וידיעה של ה', והרשע לא ולכן ילך בה לאיבוד. זוהי דוגמה כיצד התקבולת מדגישה ומדייקת את תוכנו של השיר.
נסכם בשאלה כללית:

• כעת, לאחר שהבנתם את תוכן המזמור, האם יש לכם מחשבה מדוע דווקא הוא נבחר לפתוח את ספר תהילים? (הצעה: המילים "אַשְׁרֵי הָאִישׁ" מעבירות את הזרקור אל האדם, שאת קולו נשמע לאורך הספר. כמו כן, רוב הספר יעסוק בהודיה או בפנייה של האדם לאל במצוקתו)

לסיכום נקרא עם התלמידים את המדרש המובא בפירוש רש"י לפסוק א העוסק בבחירתו של הצדיק וכיצד משפיעה בחירתו הראשונית על המשך חייו.
נשאל את התלמידים:

• כיצד המדרש מבין את רצף הפעולות 'הלך-עמד-ישב'? (כדרגות שונות של קשר עם הרשעים שגוררות זו את זו. הרשע מתחיל ללכת לסביבה שלילית, לאחר מכן הוא נשאר לעמוד שם ולבסוף הוא כבר יושב שם דרך קבע. לעומתו, הצדיק מתרחק אפילו מן ההליכה לכיוון השלילי ועל כן לא יגיע לידי עמידה שם ובוודאי שלא לכדי ישיבה)

אפשרות ראשונה – עמוד שדרה:
נבקש מן התלמידים לחשוב על בחירות שעשו שדרשו מהם יציבות, עמוד שדרה ולא להיכנע לעצות רשעים ומושבי לצים ובתוצאות הבחירות האלה. נשאל את התלמידים:

• מה יכול לסייע לאדם לבחור בחירות נכונות גם ברגעים קשים?
• מה עוזר לכם לא להתפתות לבחירות שליליות?

אפשרות שנייה – דימויים:
נשאל את התלמידים:

• אילו דימויים הייתם נותנים להבדלים בין צדיק לרשע?

נשמע בכיתה הצעות והסברים ונשאל:

• לו הייתם צריכים לתאר את דמות הצדיק, כיצד הייתם מתארים אותו?
• האם אפשר להיות צדיק?
• כיצד עושים זאת?

תוכן: למדנו את המזמור הראשון בספר תהילים העוסק בהבדל בין צדיק לרשע והמפרט כיצד הצדיק פועל ומהו הגמול שיקבל כל אחד מהם מה'.
מיומנויות: זיהינו תקבולות נרדפות ומנוגדות ועמדנו על משמעויותיהן.
מתודות: נעזרנו בתמונות להבין דימוי מעולם הטבע, עבדנו בקבוצות ועוררנו דיון.