איך מתקנים את דרכנו?

נקרא את המזמור כולו ונשאל שאלה כללית:

• האם לפנינו מזמור הודיה או מזמור המביע בקשת עזרה? (בקשת עזרה)

נקרא בעיון את פסוקים א-ב ונראה כי המזמור נכתב סביב אירוע מסוים ומשויך לאנשים מסוימים. נשאל את התלמידים:

• מתי נכתב המזמור, לפי כותרתו? (לאחר שהוכיח נתן הנביא את דוד על חטאו הכפול)
• האם אתם זוכרים מה היה חטאו? (שכב עם בת שבע שהייתה נשואה לאוריה, ולאחר מכן שלח את אוריה למות בקרב)

נפתח בשמואל ב פרק יב וניזכר במשל כבשת הרש שבפסוקים א-ז. נתמקד ברגע הגילוי של נתן לדוד בפסוק ז: "אַתָּה הָאִישׁ". נשאל את התלמידים:

• כיצד לדעתכם דוד מרגיש ברגע שבו הוא מגלה שחטא כבשת הרש הוא למעשה חטאו שלו? (מופתע, נבוך, מתבייש וכו')

נניח שדוד ישב וכתב את המזמור הזה מיד לאחר שהכיר בחטאו וידע מה העונש הצפוי לו.

• מה יהיה תוכן המזמור לדעתכם? אילו רגשות יובעו בו?

נשמע תשובות אפשריות ונציין שמזמור נא הוא מזמור בקשה לתיקון ולסליחה. אומנם הוא מיוחס לדוד לאחר חטאו בבת שבע, אך הוא יכול להתאים בתכניו לכל אדם המבקש לתקן את דרכיו הרעות. המזמור מציג את תהליך הכפרה והתיקון ואת השלבים הכרוכים בו.

החטא טבוע באדם:
נתחיל בקריאת המזמור כולו קריאה צמודה. נקרא ונבאר מילים קשות לפי השערות התלמידים ולאחר מכן נפרשן לפי ביאורו של הרב שטיינזלץ באתר.
נתמקד בפסוק ו ונשאל:

• בתחילת הפרק כתוב שהמזמור נכתב לאחר חטאו של דוד, אם כן, האם אתם מזהים בעיה כלשהי בפסוק ו? ("לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי" – והרי דוד חטא גם כלפי בת שבע ובעיקר כלפי אוריה. מדוע הוא משמיט אותם?)

נקרין את פרשנות רש"י לפסוק ו.
נשאל את התלמידים:

• כיצד רש"י מסביר את ההתוודות בניסוח הזה? (החטאים לאוריה ולבת שבע הם למעשה חטאים לאלוהים, שהזהיר את האדם מהתנהגות לא מוסרית)

נפתח בבראשית פרק ד פסוק ז ונקרא את אזהרת אלוהים לקין: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ".
נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם כבר בראשית האנושות אלוהים הזהיר את האדם מן האפשרות שיחטא?
• מה אנו יכולים להסיק מכך על נטייתו הטבעית של האדם?

נשמע את תשובות התלמידים ונקרא את פסוק ז בפרקנו המשיב גם הוא על שאלה זו. נשאל את התלמידים:

• מה פירוש פסוק זה וכיצד הוא קשור לדברי אלוהים לקין?

נקרא פירושו של האבן עזרא לפסוק ז.
האדם נברא מבני אדם שיש להם יצרים ותאוות ולכן יצר החטא מוטבע בו עוד מלידתו וצפוי להעמיד אותו למבחן ומכשול לאורך חייו. אלוהים יודע שהאדם מועד לעוונות ולכן הזהיר את האדם מחטאים. לפיכך, כל חטא מוסרי שיחטא האדם עוד מראשית דרכו יהיה גם חטא לאלוהיו. רעיון זה חשוב במיוחד במזמורנו כיוון שהוא אינו דן בשאלה כיצד צריך היה האדם להימנע מן החטא, אלא כיצד הוא יכול להתמודד עם הידיעה שחטא.
כעת נוכל להעמיק בשאלה כיצד אפשר לכפר. נחלק לתלמידים דף לעבודה בזוגות בנושא זה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בטרם החלוקה נציין שפסוקים רבים ממזמורי תהילים בנויים בתקבולת. כמעט כל מזמור נא הוא תקבולות נרדפות ולא נעמיק בזיהויין, אך בכל זאת יש לתת לכך את הדעת ולהכיר את המבנה שעוד ישוב רבות במזמורים נוספים.
נשוב למליאה ונקרין על הלוח את תהליך הכפרה כפי שהוא משתקף מן הטבלה.
בתשובה לשאלה השנייה בדף העבודה נערוך דיון קצר על התהליך ועל הקשר בין חלקיו:
מודעות לחטא ווידוי:

• מדוע אין די בהכרת האדם בחטאו, אלא עליו גם להתוודות על חטאו? (הווידוי מכריח את האדם להתעמת עם מה שעשה, כאשר האדם ממלל את החטא האדם נהיה מעין עד שנותן עדות על חטאו ובכך מכיר באמיתותו)

התחייבות לעתיד:

• מדוע לדעתכם צריך שהחוטא לא רק יכפר על העוון אלא גם יעביר את בשורת אפשרות התיקון לאנשים נוספים? (שתי אפשרויות: החוטא נעשה מורה לאחרים וזה מגביר את תחושת האחריות שלו בנוגע לעצמו, וכמו כן, יש בהתחייבות זו גם יסוד חברתי – החוטא הוא חלק מחברה וחשוב ליצור בחברה כולה נורמה של סליחה ותיקון)

הפנמה:

• בהמשך לשאלות הקודמות, האם יש קשר בין אמירת הווידוי לבין ההפנמה? (כאשר אדם נותן בעצמו מילים למה שלמד והבין הוא מפנים את הדברים והתובנה תיחקק בו חזק יותר)

נציין שבתהליך הכפרה אנו עדים למנגנון שמגייס הן את האדם הן את החברה להקים מערך הגנות בינו ובין החטא הבא. נשאל את התלמידים:

• האם יש קשר בין התהליך הזה לבין האזהרה של אלוהים לקין: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ"? (ההנחה במשפט האזהרה לקין היא שהחטא לא יפסיק לפתותו את האדם בחייו, אך תהליך הניקיון והחברה ששותפה לתהליך יכולה לעזור לאדם להיאבק בו)

העמקה – ניקיון כדימוי לתהליך הכפרה:
נשאל את התלמידים:

• באיזה דימוי חוזר משתמש כותב המזמור לציין את המעבר מן החטא לדרך הישר? (מעבר מלכלוך לניקיון)

נבקש מהתלמידים למצוא הופעות של הדימוי בפסוקים שבטבלה ולהדגיש אותן בצבע ("מְחֵה פְשָׁעָי", "כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי", "מֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי", "תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב", "תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין"). האדם החוטא יעבור כביסה מחטאת שתהפוך אותו ללבן ונקי מחטאים.
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות בנושא זה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשמע במליאה תובנות שעלו מן החברותות. נדגיש: לב טהור אינו ליבו של מי שלא חטא מעולם, אלא לב שמכוון את עצמו שלא לחטוא שוב, או שטוהר בזכות סליחתו של ה'.
נשאל את התלמידים:

• מדוע יש צורך לטהר את הלב לפני שממשיכים הלאה? למה החוטא אינו יכול פשוט להחליט שמעתה יפסיק לחטוא, בלי להתוודות, להתנקות ולעבור את תהליך הכפרה הארוך?

נסכם: מזמור נא מספר לנו כיצד אדם שחטא יכול לשוב בתשובה, כלומר לחזור לדרך הטובה והראויה באופן מלא. אדם שמרגיש מלוכלך אינו פנוי לבקש כפרה. אדם שחטא מרגיש לא ראוי לשוב לנקודת ההתחלה, התפילה והבקשה ללב חדש מאפשרים אתחול.
הפרק אינו עוסק בשאלה איך מצליחים לא לחטוא, אלא כיצד אדם שלא עמד בפיתוי וחטא יכול לשוב מדרכו הרעה ושיכופר לו. הפרק מנחה את הקורא לעקוב אחר השלבים של תהליך הכפרה כדי להתחיל מחדש את מעשיו ואת רגשותיו.

נבחן תהליך של תחושות אשמה ותיקון בחיינו האישיים.
נקרין על הלוח כתבה מתוך אתר דה מרקר על השפעת רגשות האשם.
נשאל את התלמידים:

• מהן ההשפעות האפשריות של תחושת אשמה על העובדים לפי המחקר שמצוטט במאמר? (האשמה גורמת לעובדים לעשות יותר ממה שנדרש מהם ולתרום רבות לחברה, אך עשויה להוביל גם להימנעות)
• האם אפשר לומר שהאשמה במאמר משמשת לתיקון? (לא, כי אין כאן תהליך פנימי שלם ומודע של שינוי / כן, כי תחושת האשם מולידה התנהגות חיובית)
• האם כדאי לדעתכם לפעמים לוותר על תחושות אשם? מתי? מדוע?

נתמקד בתפקידם של רגשות האשם שמשמשים מעין מצפן פנימי שמסמן לנו אם עשינו דבר רע, פגענו או חטאנו. נשאל את התלמידים:

• מהן ההשפעות האפשריות של תחושות אשם כאלה? האם הן בהכרח חיוביות? (אם הן מולידות תיקון הן חיוביות ואם הן מביאות לשיתוק או לכובד הן שליליות)

נזמין את התלמידים לחשוב על סיטואציה שבה הרגישו אשמה או תחושה של "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" ולכתוב עליה:

• האם האשם הוביל לתהליך של תיקון?
• האם הוא הוביל למשהו אחר?

אם האווירה תתאים, נשתף זה את זה בזוגות או נשמע סיפורים נבחרים במליאה.

תוכן: למדנו על תהליך הניסיון לתיקון שהחוטא צריך לעבור מול אלוהים כדי להתנקות מחטאיו ועל מקומה של תחושות האשמה בתהליך.
מיומנויות: זיהינו דימוי חשוב במזמור ועמדנו על משמעותו, זיהינו מבנה תהליכי במזמור.
מתודות: קראנו שירה עברית או צפינו בסרטון או קראנו כתבה וערכנו שיחה בעקבותיהם. נעזרנו בפרשנות, מילאנו טבלה מארגנת וסיימנו בדיון אישי.