סגור תצוגת כיתה
הפרק

הצדיק והרשע

פרק א

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד את מזמור א העוסק בהשוואה בין הצדיק לרשע. באמצעות המזמור נלמד מאילו מעשים על הצדיק להימנע ומה עליו לעשות; כיצד הצדיק זוכה ליציבות ופריון ואילו הרשע נידף כמוץ ברוח; ומה יהיה יחסו של אלוהים לכל אחד מן השניים. נסיים במחשבה מדוע זהו המזמור הפותח את ספר תהילים, ועל הקשר בין בחירתו של האדם להיות צדיק או רשע לשאלה אם חייו ימלאו מזמורי תודה או בקשת עזרה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – על השירה המאפשרת הודיה והלל:
נקרא יחד את שירו של יהודה עמיחי 'אני רוצה לשיר שיר הלל'.
נשאל את התלמידים:

  • אילו דברים עמיחי מבקש לשבח ולהלל בשיר?
  • למה דווקא אותם?
  • מה משותף להם?
  • מדוע לדעתכם הוא מבקש להלל את הנשארים דווקא בשיר?
  • כיצד השירה מאפשרת להודות ולהלל?

נערוך שיחה קצרה על השירה המאפשרת ללכוד רגעים חשובים, להתעכב עליהם ולתעד אותם באופן אומנותי כך שלא יאבדו בשטף החיים. נספר שהיום נתחיל ללמוד את ספר תהילים, שבו יש, בין השאר, שירה המבטאת הודיה והלל.

אפשרות שניה:
נזמין את התלמידים לצייר צדיק ורשע או לערוך רשימת מאפיינים של צדיק ורשע.
למורה: ניתן לחילופין להציג דמויות של רשעים וצדיקים מוכרים: דרדסבא, גרגמל, טוב טוב הגמד, זעם הרשע וכד'.
נבקש מהתלמידים לשתף בציורים/במאפיינים ונבחן יחד:

  • איך מצטיירת דמותו של הצדיק ואיך מצטיירת דמותו של הרשע? מדוע דווקא כך? (לדוגמה: למה הצדיק שמח והרשע כועס? למה הצדיק יפה והרשע מכוער?)
  • האם הציורים/הרשימות עוסקות בעיקר במעשיו של הצדיק/הרשע או בגמול שהוא מקבל?
  • עד כמה תלויה לדעתכם מנת חלקו של האדם במעשים שלו?

נספר שהיום נלמד את פרק א בתהילים שעוסק בצדיק וברשע ובגמולם.

הזמנה לקריאה

מזמור ראשון – "אַשְׁרֵי הָאִישׁ":
נקרין על הלוח את המזמור הראשון בחלוקה שירית או נעיין בו בספרי התנ"ך.
נשאל שאלות הבנה:

  • מאילו דברים האיש הצדיק צריך להימנע? ("עֲצַת רְשָׁעִים", "דֶּרֶךְ חַטָּאִים", "מוֹשַׁב לֵצִים")
  • למה משול הצדיק בפסוק ג? (לעץ שתול על פלגי מים)
  • למה משול הרשע בפסוק ד? (מוץ שעף ברוח)

נבאר את המילה "מוץ" – קש העוטף את גרגרי התבואה.

  • אם כן, מה יקרה לרשעים? (הרוח תהדוף אותם לכל עבר כמוץ)
  • מה יהיה גמול הצדיק ההוגה בתורת ה'? (שתול בסביבה פורייה, ייתן פרי, לא ייבול, יצליח)

נשאל שאלת מבנה:

  • האם אתם יכולים לחלק את המזמור לשלושה חלקים שמובילים זה לזה?

התלמידים ינסו במחברותיהם ולאחר מכן נקרין את החלוקה על הלוח.

העץ למול המוץ:
הפרק הזה ציורי מאוד נשאל את התלמידים:

  • אילו שתי תמונות אפשר לדמיין כאן? (הצדיק בדמות גזע עץ על פלגי מים שופעי צמחייה – עומד יציב, מושרש, בטוח; הרשע בדמות מוץ נידף ברוח – דמותו באוויר, אינה יציבה, מטושטשת ופרועה)

אם יש בכיתה תלמידים מוכשרים בציור אפשר להזמין אותם ללוח ולבקש מהכיתה להנחות אותם בציור כך שיתקבלו שתי תמונות מנוגדות.
בעקבות הציורים נשאל:

  • מה לדעתכם כל אחד מהדימויים מנסה להביע?
  • אילו תכונות מקבל הצדיק-עץ ואילו תכונות מקבל הרשע-מוץ?
  • מה יתרונו של העץ על המוץ?

נחלק לתלמידים את דף העבודה העוסק בהנגדה בין הדימויים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם יש קשר בין תכונות העץ השתול (בפסוק ג) לבין התיאור של תכונות האיש הצדיק בפסוק א? (נרמוז – חשבו על אנשים שקל להשפיע עליהם לעומת כאלה שלא)

נעמוד על כך שעולמנו מלא עצות רשעים, מושבי לצים ודרך חטאים, והפיתוי רב. כדי שאדם יצליח לעמוד בשטף הפיתויים השליליים סביבו, הוא צריך 'גזע' יציב ומושרש היטב באדמתו, כדי שיהיה קשה להזיז אותו לדרך הרעה. אפשר לקרוא את פסוק ג בשני אופנים – נקרין על הלוח את עזר ההוראה.
רעיון זה תואם את גם את המוץ שאליו משול הרשע – גם המוץ יכול להיות סיבה: לרשע אין חוט שדרה ולכן הוא רשע; או תוצאה: הרשע נענש שיהיה נידף ברוח ולא יוכל לשלוח שורשים ולהרבות רוע בעולם.

התקבולת ומשמעותה:
בחלק הראשון של לימוד המזמור עסקנו באמצעי אומנותי בולט במזמור: הדימוי. נבקש מהתלמידים לזהות אמצעי אומנותי נוסף בפסוקים (התקבולת).
נציין שבמזמור מופיעים שני סוגי תקבולות נפוצים:

  • תקבולת נרדפת – כזו שבשתי צלעותיה מועבר תוכן דומה במילים נרדפות.
  • תקבולת מנוגדת – כזו שצלע אחת שלה מנוגדת בתוכנה לצלע השנייה.

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם למצוא בפרק תקבולת אחת נרדפת ותקבולת אחת מנוגדת. נשמע את התשובות.
נקרין על הלוח דוגמה לתקבולת נרדפת ישרה – סדר המילים מקביל בשני החלקים (ההקרנה חשובה לצורך המחשת הסימטריה).
נשאל את התלמידים:

  • בהנחה ש"תּוֹרָתוֹ" היא תורת ה', מדוע לדעתכם חזר כותב המזמור פעמיים על רעיון דומה?
  • במה שונה החלק הראשון של התקבולת מחלקה השני?

החלק הראשון מתאר את אהבתו ורצונו של האדם בתורה, והשני את ביטוי אהבתו בפעולותיו. החלק השני מבאר כי "חֶפְצוֹ" של האדם בתורה מתבטא בכך שהוא הוגה בה יומם ולילה. לכן כאן התקבולת הנרדפת מדייקת את המשמעות.
נשאל את התלמידים:

  • האם יש דרך נוספת להבין את המילה "תּוֹרָתוֹ"?

נקרין על הלוח את פירוש רש"י על פסוק ב.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד רש"י מסביר את המילה "תּוֹרָתוֹ"?
  • אם כך, האם גם לפי פירוש זה התקבולת עדיין נרדפת? (לא, כעת היא נעשית תקבולת משלימה: המשורר לומד את תורת ה' ומתעמק בה כל כך עד שהיא הופכת להיות תורתו שלו)

נזהה תקבולות מנוגדות ונקרין על הלוח לדוגמה את פסוק ו.
נשאל את התלמידים:

  • בין מה למה מנגידה התקבולת הזו? (בין דרכם של הצדיקים לדרכם של הרשעים)
  • מה לדעתכם הכוונה במילים "יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים"?
  • במה שונה מבנה התקבולת הזאת מהמבנה של התקבולת הקודמת? (כיאסטי לעומת ישר)
  • מה לדעתכם תפקידה של התקבולת המנוגדת כאן? הביאו בחשבון את שלמדנו על הניגוד בין הצדיק לרשע לאורך הפרק ועל תפקיד התקבולת. (התקבולת המנוגדת מדגישה את הפער באמצעות החזרה והחריגה ממנה. כאשר שכר הצדיק מובא בסמיכות לגמול הרשע קל יותר לראות עד כמה מפסיד הרשע)

בצלע הראשונה הצדיק זוכה שאלוהים יודע את דרכו הטובה, ומן הצלע השנייה עולה שהרשעים פשוט יאבדו, (הם אפילו לא זוכים שאלוהים 'יודע' אותם).כמו כן, המילה "דֶּרֶך" החוזרת בשתי הצלעות מקבלת משמעות הפוכה – ה' יודע מהי הדרך שהצדיק הולך בה וגומל לו עליה, לעומת זאת הדרך שהרשעים הולכים בה מובילה לאבדון. לא כל הדרכים שוות.
החזרתיות והשינוי אופייניים לתקבולת מסייעים אף הם להדגשת הפער: שניהם הולכים בדרך, הצדיק זוכה לליווי וידיעה של ה', והרשע לא ולכן ילך בה לאיבוד. זוהי דוגמה כיצד התקבולת מדגישה ומדייקת את תוכנו של השיר.
נסכם בשאלה כללית:

  • כעת, לאחר שהבנתם את תוכן המזמור, האם יש לכם מחשבה מדוע דווקא הוא נבחר לפתוח את ספר תהילים? (הצעה: המילים "אַשְׁרֵי הָאִישׁ" מעבירות את הזרקור אל האדם, שאת קולו נשמע לאורך הספר. כמו כן, רוב הספר יעסוק בהודיה או בפנייה של האדם לאל במצוקתו)

לסיכום נקרא עם התלמידים את המדרש המובא בפירוש רש"י לפסוק א העוסק בבחירתו של הצדיק וכיצד משפיעה בחירתו הראשונית על המשך חייו.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד המדרש מבין את רצף הפעולות 'הלך-עמד-ישב'? (כדרגות שונות של קשר עם הרשעים שגוררות זו את זו. הרשע מתחיל ללכת לסביבה שלילית, לאחר מכן הוא נשאר לעמוד שם ולבסוף הוא כבר יושב שם דרך קבע. לעומתו, הצדיק מתרחק אפילו מן ההליכה לכיוון השלילי ועל כן לא יגיע לידי עמידה שם ובוודאי שלא לכדי ישיבה)

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – עמוד שדרה:
נבקש מן התלמידים לחשוב על בחירות שעשו שדרשו מהם יציבות, עמוד שדרה ולא להיכנע לעצות רשעים ומושבי לצים ובתוצאות הבחירות האלה. נשאל את התלמידים:

  • מה יכול לסייע לאדם לבחור בחירות נכונות גם ברגעים קשים?
  • מה עוזר לכם לא להתפתות לבחירות שליליות?

אפשרות שנייה – דימויים:
נשאל את התלמידים:

  • אילו דימויים הייתם נותנים להבדלים בין צדיק לרשע?

נשמע בכיתה הצעות והסברים ונשאל:

  • לו הייתם צריכים לתאר את דמות הצדיק, כיצד הייתם מתארים אותו?
  • האם אפשר להיות צדיק?
  • כיצד עושים זאת?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את המזמור הראשון בספר תהילים העוסק בהבדל בין צדיק לרשע והמפרט כיצד הצדיק פועל ומהו הגמול שיקבל כל אחד מהם מה'.
מיומנויות: זיהינו תקבולות נרדפות ומנוגדות ועמדנו על משמעויותיהן.
מתודות: נעזרנו בתמונות להבין דימוי מעולם הטבע, עבדנו בקבוצות ועוררנו דיון.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אני רוצה לשיר שיר הלל
אני רוצה לשיר שיר הלל / יהודה עמיחי אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר שִׁיר הַלֵּל לְכָל מַה...
אני רוצה לשיר שיר הלל

אני רוצה לשיר שיר הלל / יהודה עמיחי

אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר שִׁיר הַלֵּל לְכָל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר
פֹּה אִתָּנוּ וְלֹא עוֹזֵב וְלֹא נוֹדֵד כְּצִפּוֹרֵי הַנְּדוֹד
וְלֹא בּוֹרֵחַ צָפוֹנָה וְלֹא דָּרוֹמָה וְלֹא שָׁר "לִבִּי בַּמִּזְרָח
וְאָנֹכִי בִּקְצֵה מַעֲרָב". אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר לָעֵצִים
שֶׁאֵינָם מַשְׁלִיכִים אֶת עֲלֵיהֶם וְסוֹבְלִים לַהַט קַיִץ וְקֹר חֹרֶף
וְלִבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מַשְׁלִיכִים אֶת זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם
וְסוֹבְלִים יוֹתֵר מִבְּנֵי אָדָם שֶׁמַּשְׁלִיכִים הַכֹּל.
אֲבָל מֵעַל לַכֹּל אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר שִׁיר הַלֵּל
לָאוֹהֲבִים שֶׁנִּשְׁאָרִים יַחְדָּו לְשִׂמְחָה וּלְצַעַר וּלְשִׂמְחָה.
לַעֲשׂוֹת בַּיִת, לַעֲשׂוֹת יְלָדִים, עַכְשָׁו וּבָעוֹנוֹת הָאֲחֵרוֹת.

תהילים פרק א
א אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים,וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.ב...
תהילים פרק א

א אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים,
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.
ב כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
ג וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם
אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
ד לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.
ה עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים.
ו כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

חלוקת פרק א
פסוקים א-ב: הנחיה – מהם הדברים שמהם הצדיק צריך להימנע, ומה עליו לעשות.פסוקים ג-ד: תוצאה...
חלוקת פרק א

פסוקים א-ב: הנחיה – מהם הדברים שמהם הצדיק צריך להימנע, ומה עליו לעשות.
פסוקים ג-ד: תוצאה – מה יהיה שכרו של הצדיק ומה יהיה עונשו של הרשע.
פסוקים ה-ו: מסקנה – מה יגמול אלוהים לצדיק ולרשע בעתיד.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
עץ שתול על פלגי מים – סיבה או תוצאה?
א. תוצאה או שכר על שלא נכנע לדרך השלילית ולכן הוא זוכה להיות עץ שתול...
עץ שתול על פלגי מים – סיבה או תוצאה?

א. תוצאה או שכר על שלא נכנע לדרך השלילית ולכן הוא זוכה להיות עץ שתול על מים, לתת פירות ולהצליח במעשיו.
ב. תיאור סיבה המסביר כיצד הצליח האיש הצדיק לעמוד בכל הפיתויים.

תקבולת נרדפת ישרה
תקבולת נרדפת ישרה

רש"י על פסוק ב
"וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה" – בתחילה היא נקראת תורת ה', ומשעמל בה היא נקראת תורתו (שלו, כלומר...
רש"י על פסוק ב

"וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה" – בתחילה היא נקראת תורת ה', ומשעמל בה היא נקראת תורתו (שלו, כלומר של האדם).

תקבולת מנוגדת
רש"י לפסוק א
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב"...
רש"י לפסוק א

"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" – כי מתוך שלא הלך לא עמד, ומתוך שלא עמד לא ישב.

אין שלם ככלי שבור
אמר ר' אלכסנדרי: ההדיוט הזה, האדם הפשוט, אם משתמש הוא בכלי שבור – גנאי הוא...
אין שלם ככלי שבור
"זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה."
(נא, יט)

צילום: shutterstock.com

אמר ר' אלכסנדרי: ההדיוט הזה, האדם הפשוט, אם משתמש הוא בכלי שבור – גנאי הוא לו. אבל הקב"ה, כל כלי תשמישיו שבורים הם, שנאמר: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב" (תהלים לד, יט), "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב" (תהלים קמז, ג), "וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ" (ישעיה נז, טו), "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" (תהלים נא, יט).

(עיבוד. על פי: מדרש ויקרא רבה, פרשה ז פסקה ב)

  • מה המסר של המדרש?
עבירה גוררת עבירה
"אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים…" לומר לך שאם הלך – סופו לעמוד, ואם עמד –...
עבירה גוררת עבירה
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב."
(א, א)

איור: shutterstock.com

"אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים…" לומר לך שאם הלך – סופו לעמוד, ואם עמד – סופו ללוץ…

(מדרש תהלים, פרשה א פסקה י)

  • על פי המדרש – מה ההדרגתיות המוצגת בפסוק ומה אפשר ללמוד ממנה?
יומם ולילה
משמעות הביטוי "יוֹמָם וָלָיְלָה" בהקשרו בפסוק זהה למשמעותו גם היום, והיא – ללא הפסקה, ברציפות,...
יומם ולילה
"כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה."
(א, ב)

איור: shutterstock.com

משמעות הביטוי "יוֹמָם וָלָיְלָה" בהקשרו בפסוק זהה למשמעותו גם היום, והיא – ללא הפסקה, ברציפות, בעקביות.

מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 396. © כתר ספרים.

  • תיאור הזמן יומם ולילה חוזר במקומות רבים – חפשו אותו במנוע החיפוש dicta . מבין כל המופעים שעלו בחיפוש, התייחסו לזה המופיע בספר יהושע א,ח – מה הם קווי הדמיון בין הצו שניתן ליהושע לבין התיאור בתהלים א?
מושב לצים
"מוֹשַׁב לֵצִים" הנזכר בפסוק א הוא מקומם של הרשעים, מקום שממנו מתרחק הצדיק המושלם. בתקופת...
מושב לצים
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב."
(א, א)

zeevveez at flickr, CC BY 2.0

"מוֹשַׁב לֵצִים" הנזכר בפסוק א הוא מקומם של הרשעים, מקום שממנו מתרחק הצדיק המושלם. בתקופת חז"ל התיאור של אדם כמי שיושב במושב לצים היה תיאור גנאי למי שלא עסק בתורה.
היום משתמשים לעיתים בביטוי "מושב לצים" כדי לתאר חבורה הנוהגת להשתעשע ולהתבדח, ולאו דווקא בקונוטציה שלילית.

מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 535. © כתר ספרים.

  • השתמשו בביטוי "מושב לצים" פעם אחת במשמעות שלילית ופעם נוספת במשמעות של קלות דעות.
הללויה
בשיר "הללויה" שכתב הזמר לאונרד כהן משובצים מוטיבים מספר תהלים, ובפרט ממזמור נא. Hallelujah Now...
הללויה
"בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע."
(נא, ב)

בשיר "הללויה" שכתב הזמר לאונרד כהן משובצים מוטיבים מספר תהלים, ובפרט ממזמור נא.

למילות השיר

Hallelujah

Now I've heard there was a secret chord 
That David played, and it pleased the Lord 
But you don't really care for music, do you? 
It goes like this 
The fourth, the fifth 
The minor fall, the major lift 
The baffled king composing Hallelujah 

Hallelujah 
Hallelujah 
Hallelujah 
Hallelujah

Your faith was strong but you needed proof 
You saw her bathing on the roof 
Her beauty and the moonlight overthrew you 
She tied you 
To a kitchen chair 
She broke your throne, and she cut your hair 
And from your lips she drew the Hallelujah
Baby I have been here before
I know this room, I've walked this floor
I used to live alone before I knew you.
I've seen your flag on the marble arch
Love is not a victory march
It's a cold and it's a broken Hallelujah

Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah

There was a time you let me know 
What's really going on below 
But now you never show it to me, do you? 
And remember when I moved in you 
The holy dove was moving too 
And every breath we drew was Hallelujah

Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah

You say I took the name in vain 
I don't even know the name 
But if I did, well really, what's it to you? 
There's a blaze of light 
In every word 
It doesn't matter which you heard 
The holy or the broken Hallelujah

Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah

I did my best, it wasn't much
I couldn't feel, so I tried to touch
I've told the truth, I didn't come to fool you
And even though
It all went wrong
I'll stand before the Lord of Song
With nothing on my tongue but Hallelujah

Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

למילות השיר בעברית

  • "הללויה" הוא אחד משירי הרוק המושמעים ביותר בהיסטוריה, ובוצעו לו למעלה מ-300 גרסאות כיסוי מוכרות. הציעו סיבות לפופולריות שלו. אפשר להיעזר בכתבה על השיר ועל ביצועיו.

קרדיט: Leonard Cohen / Hallelujah (Live In London) – 2009

עץ על מים
השיר "עץ על מים" מתכתב עם תיאור העץ המופיע בתהלים פרק א. עץ על מיםמילים:...
עץ על מים
"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ."
(א, ג)

השיר "עץ על מים" מתכתב עם תיאור העץ המופיע בתהלים פרק א.

למילות השיר

עץ על מים
מילים: מרים גולן
לחן: עמיר בניון

עֵץ עַל מַיִם
לֹא יָכוֹל בְּלִי
שֹׁרֶשׁ לֹא נוֹגֵעַ
הוּא לֹא שָׂבֵעַ
מִתְמַלֵּא וְלֹא חָדֵל
אֵיפֹה זֶה כּוֹאֵב
אֲנִי לֹא מוֹצֵא
אֲנִי לֹא מוֹצֵא

עֵץ עַל מַיִם
כַּמָּה שֶׁרָוֶה כָּמֵהַּ
צוֹמֵחַ כְּמוֹ צְעָקָה
נִבְלַעַת בַּמַּיִם
מִתְמַלֵּא לֹא חָדֵל
אֵיפֹה זֶה בּוֹעֵר
אֲנִי לֹא מוֹצֵא
אֲנִי לֹא מוֹצֵא

© כל הזכויות שמורות למחברת.

  • בתהלים א, ג משול הצדיק לעץ. ובשירו של עמיר בניון נמשל העץ לאדם.
    מה היחס בין העץ המתואר במזמור א לבין העץ המתואר בשיר?

קרדיט: עץ על מים, עמיר בניון / nevelasorpr, 2012

חומות ירושלים
חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר רוב שנות קיומה. החומה נועדה להגן על העיר...
חומות ירושלים
"הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם."
(נא, כ)

דבכים מהחומה שיסודותיה מימי בית ראשון (אבנים עם סיתות מסגרת) בבסיס החומה העות'מאנית ליד שער יפו.צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה העברית, 2011

חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר רוב שנות קיומה. החומה נועדה להגן על העיר מפני אויבים, וכמעט בכל פעם שהעיר נכבשה ונהרסה, נחרבה גם החומה שהקיפה אותה. לרוב נבנתה החומה שוב על ידי הכובש החדש או על ידי תושבי העיר. החומה הראשונה נבנתה סביב ירושלים בימי הכנענים לפני למעלה מ-4,000 שנה, והאחרונה, הקיימת עד היום, הוקמה בפקודת סולימאן הראשון, סולטן האימפריה העות'מאנית, באמצע המאה ה-16.

להמשך קריאה

מזמור נא מיוחס לדוד המלך, אך התפילה המביעה תקווה לבניית חומות ירושלים בסוף המזמור: "תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם", מעידה על כך שהמזמור נכתב בתקופה שבה חומותיה של ירושלים לא היו בנויות, בניגוד למצופה מתקופת דוד. לכן חלק מן החוקרים משערים כי זמן חיבורו של המזמור הוא ימי שיבת ציון.

  • מה אפשר ללמוד מאזכור התקווה לבניית חומות ירושלים במזמור, על זמן חיבורו?
ייחוס מזמורי תהלים לדוד
בספר תהלים אין פתיחה או סיומת המייחסות את חיבורו לדוד המלך. גם בשום מקום אחר...
ייחוס מזמורי תהלים לדוד
"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד."
(נא, א)

בספר תהלים אין פתיחה או סיומת המייחסות את חיבורו לדוד המלך. גם בשום מקום אחר במקרא לא נמצאה עדות לכך שמחבר תהלים היה דוד. מבין מאה וחמישים המזמורים בספר תהלים, שבעים ושלושה מיוחסים לדוד באמצעות המילה "לדוד", שככל הנראה משמעותה היא: מאת דוד. דוד אף מתואר כמוזיקאי במקומות שונים במקרא. עם זאת במגילת תהלים שנמצאה במערה 11 בקומראן מופיעה "אחרית דבר" המייחסת לדוד את חיבורם של שלושת אלפים ושש מאות מזמורי תהלים וארבע מאות וחמישים שירים.

לקריאת "אחרית דבר"

"ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש
וסופר ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל ואנשים
ויתן לו ה' רוח נבונה ואורה
ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות,
ושיר לשורר לפני המזבח על עולת התמיד לכול יום ויום
לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש מאות,
ולקורבן השבתות שנים וחמשים שיר,
ולקורבן ראשי החודשים ולכול ימי המועדות
וליום הכפורים שלושים שיר,
ויהי כול השיר אשר דבר
ששה וארבעים וארבע מאות,
ושיר לנגן על הפגועים ארבעה.
ויהי הכול ארבעת אלפים וחמשים.
כול אלה דבר בנבואה אשר נתן לו מלפני העליון.

(מגילת המזמורים 11QPsa, col.XXVII:2-11 DJD IV ,(Oxford1965) pp.91-93 מהדיר, ג'ורג' סנדרס)

  • מה מוסיף המידע המופיע במגילת תהלים שנמצאה בקומראן?
  • חקרו את המגילה שבתצלום – התייחסו לאופן כתיבת המילים ולמראה המגילה.
כי האדם עץ השדה
מזמור א בתהלים מתאר את האדם האידיאלי ההולך בדרך ה', דבק בתורתו ומתרחק מן הרשעים....
כי האדם עץ השדה
"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ."
(א, ג)

מזמור א בתהלים מתאר את האדם האידיאלי ההולך בדרך ה', דבק בתורתו ומתרחק מן הרשעים. הצדיק מדומה לעץ שתול על פלגי מים שמניב את פירותיו בעיתו. דימוי זה מוכר לנו ממקומות נוספים במקרא (כמו ירמיה יז) וכן מספרות המזרח הקדום. שתי הדוגמאות הבולטות לכך: תיאור החכם ודימויו ל"עץ שתול בגן פורח, ומכפיל את תנובתו" ב"הוראות אמנמאפת" במסורת המצרית, ותיאורו של שולגי, מלך לגש, כ"תומר השתול על פלגי מים" במסורת המסופוטמית.

מבוסס על: יצחק אבישור, עולם התנ"ך – תהלים א, 2002, עמ' 28. הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • בעולם העתיק תואר הצדיק / החכם / המלך כעץ גדול המניב פרי.
    חשבו על דימוי עכשווי שיתאר את הצדיק האידיאלי.
תהלים בשר ודם
"תהלים בשר ודם" היא סדרה של עשרה סרטונים ובהם סיפורים אישיים קצרים.בכל סרטון מככבת דמות...
תהלים בשר ודם
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי."
(נא, יב)

"תהלים בשר ודם" היא סדרה של עשרה סרטונים ובהם סיפורים אישיים קצרים.
בכל סרטון מככבת דמות בשר ודם, שסיפורה מתכתב באופן חופשי עם פסוק מתהלים.
בסרטון הזה פרשנות אישית לפסוק: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי".

  • מה הפרשנות האישית לפסוק המובאת בסרטון?

קרדיט: תהלים בשר ודם / אלון חדד / 929 תנך ביחד, 2017

ספר תהלים בקצרה
בסרטון סקירה קצרה של ספר תהלים על מזמוריו, תוך התייחסות לאופיו המיוחד של הספר שהופך...
ספר תהלים בקצרה
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב."
(א, א)

בסרטון סקירה קצרה של ספר תהלים על מזמוריו, תוך התייחסות לאופיו המיוחד של הספר שהופך אותו לנוכח בזירות שונות בחיי האדם, בחברה ובתרבות.

  • מה הם ההסברים המובאים בסרטון לפופולריות הרבה של ספר תהלים?

קרדיט: תהלים: נעים מאוד / 929 תנך ביחד, 2017