סגור תצוגת כיתה
הפרק

חוקים חברתיים

דברים טו (א-יא), דברים כד (י-כב)

מבט מלמעלה

בספר דברים מופיעים חוקים חברתיים – בפרקים טו וכד הוא מורה כיצד יש להגן על זכויותיהם השכבות החלשות בחברה: עני, גר, יתום ואלמנה.

ביחידה זו השיעורים ארוכים מאד, ואין אפשרות ללמד את כל החומר המופיע בשיעורים.
כל מורה מוזמן להתמקד בנושאים הנראים יותר מתאימים ורלוונטים לכיתתו. הציפייה היא שכל הפסוקים של מסגרת היחידה ילמדו, אך נושאי העמקה תלויים בבחירת המורה.
מידע כללי
  • ספר דברים
  • יחידת הפרקים פרק טו
  • קבוצת גיל כיתה יב
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו

שיעורים

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עמל כמו חמור
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵא אֶת נַפְשׁוֹ…" כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו.מָכְרוּ...
עמל כמו חמור
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא."
(כד, טו)

Lindwa / Shurtterstock.com

"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵא אֶת נַפְשׁוֹ…"
כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו.
מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ.
הָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ.
מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנָיו?
בָּא וְהֶעֱמִידוֹ בַּבַּיִת וְקָשַׁר אֶת הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה מִמֶנּוּ.
אָמְרוּ לוֹ: רָשָׁע, כָּל הַדֶּרֶךְ הוּא רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו?!
כָּךְ שָׂכִיר – עָמֵל וּמִצְטַעֵר כָּל הַיּוֹם, מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ, וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם?!

(עיבוד. על פי: מדרש שמות רבה, פרשה לא פסקה ז)

  • הפסוקים והמדרש עוסקים בתופעה הקיימת גם היום ונקראת "הֲלָנַת שָׂכָר".
    הסבירו מה היא הלנת שכר וכיצד הדוגמה המובאת במדרש מחדדת את העוול.
מחסור - מושג יחסי?
התורה מזהירה את בעל הממון שלא יאטום את ליבו ולא יסגור את ידו ביחסו כלפי...
מחסור - מושג יחסי?
"כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ."
(טו, ח)

Sudowoodo/ Shutterstock.com

התורה מזהירה את בעל הממון שלא יאטום את ליבו ולא יסגור את ידו ביחסו כלפי אחיו האביון, ומוסיפה הנחיה על דרך החיוב: "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (טו, ח).
להמשך המדרש

די היה לומר "די מחסורו", מדוע להוסיף "אשר יחסר לו"?
דעה רווחת היא כי המקרא מדייק בכל מילה, ואין בו מילים מיותרות. חז"ל דרשו בנוגע למילים המיותרות כביכול בפסוק, והסבירו כי אין מחסורו של האחד דומה למחסורו של האחר. כל אחד לפי מה שהורגל בנסיבות חייו:
"אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" – אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. אמרו עליו על הלל הזקן, שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו; פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו, ורץ לפניו שלושה מילין.

(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז עמוד ב)

מבוסס על: גילה וכמן, "עוני הוא מושג יחסי", אתר מיזם 929

  • הדוגמה האישית של הלל מעוררת התפעלות, אך עשויה גם לקומם.
    מה דעתכם על תפיסת העולם העומדת מאחורי סיפור זה – האומנם חובת הקהילה לשמור על רמת החיים הגבוהה של עשיר שהתרושש? האם הוגן לתת לעני אחד יותר ולעני אחר פחות?
שכירים ועושקים בעברית
מה הוא עושק? לקיחת דבר מה ממוני מאדם תוך כדי ניצול. מי הוא שכיר? בתקופת...
שכירים ועושקים בעברית
"לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן, מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ."
(כד, יד)

nuvolanevicata / Shutterstock.com

מה הוא עושק? לקיחת דבר מה ממוני מאדם תוך כדי ניצול.
מי הוא שכיר? בתקופת המקרא, ובקרב עובדי האדמה, אנשים עיבדו לרוב את נחלת אבותיהם. מי שלא הייתה בבעלותו קרקע או שלא הייתה לו אפשרות לעבד את אדמתו, נידון לחיי מחסור ונאלץ לעבוד כשכיר. החוק מלמד פעמים רבות על מציאות קיימת, וכאן מתוארת מציאות שבה העשיר מנצל את כוחו לפגוע במי שגם כך חסר לו ממון. לא את

  • הביאו דוגמאות אקטואליות למעשי עושק המתקיימים בימינו, ותארו אותם בקצרה.
לא תקפוץ את ידך
הפסוקים פונים אל נפש האדם בדרך מתוחכמת. תחילה מתוארת הקִרבה אל העני – "כי יהיה...
לא תקפוץ את ידך
"כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן."
(טו, ז)

Yayayoyo / Shutterstock.com

הפסוקים פונים אל נפש האדם בדרך מתוחכמת. תחילה מתוארת הקִרבה אל העני – "כי יהיה בך אביון", "מאחד אחיך", "מאחד שעריך" – וממנה נגזרת האחריות כלפיו. לאחר מכן מוזכרת ישיבתו בארץ תודות לחסד האל, המבקש ממנו חסד דומה.

להמשך קריאה

לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ – אל תסגור את ידך בפני בן עמך האביון, אלא עזור לו להתקיים. פסוק זה הוא הבסיס לביטויים "קפץ את ידו" ו"יד קפוצה".
הפירוש המילולי של הביטוי "לקפוץ את היד" הוא לסגור את היד. והמשמעות האמיתית היא לנהוג בקמצנות כלפי האחר ולהימנע מלעזור לו בכסף. בדיוק ההפך מ"לפתוח את היד" (ואת הלב).

גם המשורר יהודה עמיחי השתמש בדימוי דומה: "ואל תשכחו שגם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות".

  • בפסוק נעשה שימוש מטאפורי ביד ובלב. מה כל אחד מהם מייצג?
  • מצאו ביטויים נוספים העוסקים בסגירוּת ובקמצנות, ובפתיחוּת ובנתינה לאחר.
מנתק המים
הסרט "מנתק המים" יצא לאקרנים בשנת 2012 וזכה לשבחים ממגזין קולנוע איטלקי יוקרתי:"סרט ישראלי קטן-ענק...
מנתק המים
"הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ, וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ."
(כד, יג)

הסרט "מנתק המים" יצא לאקרנים בשנת 2012 וזכה לשבחים ממגזין קולנוע איטלקי יוקרתי:
"סרט ישראלי קטן-ענק שלא זכה לתשומת הלב הראויה, בשפה שקטה לכאורה, אך דקדקנית ומדויקת, במאי הסרט עידן הובל בוחן את הפער בין עשירים ועניים באחת הארצות המפותחות והחזקות בעולם. זה סיפור על איש מהמעמד הבינוני שנמצא בסכנת הידרדרות מעמדית ונאלץ לקבל עבודה מקוללת – אחראי לניתוק המים."

מבוסס על קטע המידע הנלווה לסרטון ביו טיוב – "מנתק המים" הטריילר, 18.7.2013. © Transfax Film Productions

  • המחוקק פונה אל הנושה (גובה החוב) ומזהיר אותו מפני אי שמירת כבודו של החייב. הסרט מציע מבט אחר על מנתק המים, שהוא המבצע בפועל של הנושה. הסבירו נקודת מבט זו.
קובי אוז - שוועת עניים
הבית הראשון בשיר, מקורו בפסוק מתהלים (לה, י) והבית השני, מקורו בסידור התפילה. שוועת עניים...
קובי אוז - שוועת עניים
"כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ."
(טו, יא)

הבית הראשון בשיר, מקורו בפסוק מתהלים (לה, י) והבית השני, מקורו בסידור התפילה. שוועת עניים היא זעקה לעזרה, התחננות של החלש כלפי שמיים בבקשה לעזרה. בתפילה, אלוהים שומע את את זעקת החלש ומצילו מפני גוזְלו. בחוק, אלוהים מעביר את האחריות לאדם.

קובי אוז סיפר על השראתו ומטרותיו: "כשהרשיתי לעצמי להלחין את המילים החזקות מתוך סידור התפילה רציתי לגרום להן לרדת מעולם הרוח והכוונות הנעלות אל הרחובות הקשים של ישראל 2009. המדרכות שעליהן עניים רבים, גלויים וסמויים, פוסעים ונרמסים. התרגלנו לא לראותם, התרגלנו לזרוק מטבע קטן ולעבור דרכם כסומים [עיוורים] באור הבהיר".

דברי קובי אוז מתוך כתבה מאת אסף נבו, "אכן תמונות קשות", מאקו, 22.12.2009.

להמשך קריאה

מציל עני
מחזק ממנו
ועני ואביון מגוזלו.

שַׁוְעַת עֲנִיִּים
אתה תשמע
צעקת הדל
תקשיב
ותושיע.

  • הקליפ לשיר מתעד את מצבם המחפיר והקשה של עניי ישראל. מה הן התחושות שעולות בעקבות הצפייה?
  • לפי הפסוק – מה החובה המוטלת על החברה?
קרדיט: קובי אוז – שוועת עניים – הקליפ / Helicon Music – הליקון. מילים: מתוך הסידור, לחן: קובי אוז
סף הכניסה לבית
  פתגם ידוע אומר: "ביתו של אדם הוא מבצרו". אדם עני ככל שיהיה, המחזיק בבעלותו...
סף הכניסה לבית
"בַּחוּץ תַּעֲמֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה."
(כד, יא)

‏‏אבן הסף, האבן המציינת את הכניסה לבית.

שיחזור בית ארבעת המרחבים, תקופת הברזל בכנען. באדיבות מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה. צילום: שי לוי

 

פתגם ידוע אומר: "ביתו של אדם הוא מבצרו". אדם עני ככל שיהיה, המחזיק בבעלותו בית, הוא אדון בעולמו. הוא מכוון וקובע את המתרחש בביתו. הנושה (גובה החוב) יכול להביא למיטוט עולם זה בכניסתו אל ביתו של החייב. המחוקק מבהיר במפורש כי על הנושה להמתין – "בַּחוּץ תַּעֲמֹד". מה מבדיל בין החוץ לפנים?

להמשך קריאה

אבן הסף היא אבן המגדירה את פתח הכניסה אל הבית. הפתח היה סגור לרוב בדלת העשויה עץ. בפתחיהם של בתים רבים נמצאו אבני סף מסותתות, בתוך אבני הסף היו שקעים (פותות) לצירי הדלתות. הדלתות, שהיו עשויות עץ, לא שרדו במהלך השנים.

  • מה מגדיר את מרחב הבית לפי ההסבר ולפי הפסוקים? הסבירו את ההבחנה.
מתנות עניים
המענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים, נקראו בפי חז"ל...
מתנות עניים
"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ."
(כד, יט)

‏‏עומר - צרור שיבולים. צילום: יוחנן בן יעקב

Denys_kh / Shutterstock.com

המענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים, נקראו בפי חז"ל "מתנות עניים". מענקים אלו היו מכמה סוגים: לקט, שִׁכְחָה, פאה, פֶּרֶט ועוֹלֵלוֹת, מעשר עני. 

להמשך קריאה

בפרק כד מוזכרות שכחה (פסוק יט) ועוללות (פסוק יא).
שכחה – עומר (אלומת שיבולים) שנשכח בשדה בשעת הקציר, ולכן שייך לנזקקים. בעל השדה אינו רשאי לחזור ולקחת את העומר שנשכח.
עוללות – אשכולות קטנים שעליהם ענבים מועטים, שאותם בעל השדה אינו רשאי לבצור.

מבוסס על: מתיה קם, "מתנות עניים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח.

  • חזרו אל הפסוקים, מה הקשר בין זיכרון העבדות במצרים לבין מעשים אלה של נתינה?
תקנת הפרוזבול
חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה...
תקנת הפרוזבול
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ…"
(טו, ט)

פרוזבול מודרני. באדיבות הרבנות הראשית לישראל

חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה היהודית הפכה להיות מבוססת יותר ויותר על כסף, היה קושי רב לקיים חוק זה, משום שהוא גרם לעם להימנע מלהלוות זה לזה. לכן תיקן התנא הלל הזקן את תקנת הפְּרוֹזְבּוּל.

להמשך קריאה

הפרוזבול הוא שטר שמונע שמיטת חובות כספיים בשנת שמיטה. על פי התקנה של הלל, המלווה יכול היה לפנות לבית הדין לפני השמיטה ולמסור שם שטר המכונה פרוזבול, שבו הוא פירט את החובות המגיעים לו. בכך למעשה מסר את החובות לבית הדין, והפך אותם לחובות מיוחדים שדין השמיטה לא חל עליהם.

מבוסס על: אביבה לוטן ואבי ורשבסקי, חוק וחברה במקרא: פרקי לימוד במקרא עם מדריך הכנה לבגרות, 2005. © מטח.

המקום ההולך וגדל של הכסף בכלכלה (במקום סחר החליפין) הציב את חכמי סוף ימי בית שני בפני דילמה קשה: מצד אחד הם רצו לשמור על הצו המורה לבטל את החובות אחת לשבע שנים, מצד אחר שמירה על צו זה הביאה למצב שבו אנשים חששו שלא יחזירו להם את חובם ונמנעו מלהלוות כסף.

  • הביעו דעה מנומקת: האם מדובר בחוק עוקף תורה או בהתאמה של חוק השמיטה לאותם הימים?
שמיטה במאה ה-21
ח"כ לשעבר רות קלדרון (יש עתיד) מציעה לקחת את רעיון שנת השמיטה המקראי וליישם אותו...
שמיטה במאה ה-21
"וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'."
(טו, ב)

ח"כ לשעבר רות קלדרון (יש עתיד) מציעה לקחת את רעיון שנת השמיטה המקראי וליישם אותו באופן אזרחי, כך שעשרת אלפים משפחות בישראל יקבלו ליווי שיביא לוויתור חלקי על חובותיהן. אוריאל לדברגר, מנכ"ל עמותת פעמונים, מסביר כיצד הארגון שבראשו הוא עומד יכול לתרום למיזם זה.

  • בהשראת פרק טו מציעה רות קלדרון מודל לסיוע ללווים. הסבירו מה המניעים של כל אחד מהצדדים – הבנק, עמותת פעמונים והלווים – בהשתתפות ביוזמה זו?

קרדיט: ערוץ הכנסת – רות קלדרון: שנת שמיטת חובות, 6.1.14

 

סימנים
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק טו.
סימנים
"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה."
(טו, א)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק טו.

  • הדוברים מציעים שתי נקודות מבט על הפרק. הביעו את דעתכם על אחת מהן.

קרדיט: סימנים דברים פרק טו / 929 תנך ביחד