סגור תצוגת כיתה
הפרק

מוסר מול פולחן

ירמיהו ז

מבט מלמעלה

יחידה זו עוסקת בירמיהו הנשלח לעמוד בפתח המשכן ולהשמיע לנכנסים בשער את דבר ה'. ירמיהו מנסה לשרש את האמונה הדתית הרווחת בעם ולפיה לא יהיה חורבן כי אלוהים לא יחריב את המקדש שלו, וכן את האמונה כי אפשר לחטוא בחטאי מוסר ולאחר מכן לבוא למקדש להתפלל. ירמיהו מנבא דברי תוכחה שעיקרם – אם תמשיכו בחטאיכם לא יהיה לכם משכן לבוא אליו, וירושלים תיחרב כפי שנחרבה העיר שילה.

מידע כללי
  • ספר ירמיהו
  • יחידת הפרקים פרק ז
  • קבוצת גיל כיתה יב
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הידרדרות מוסרית
בדבריו לעולים לרגל לבית המקדש, ירמיהו מתבטא נגדם בצורה קשה מאוד ומזכיר את חטאיהם באופן...
הידרדרות מוסרית
"הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם."
(פסוק ט)

איור: מיכל בן-חמו

בדבריו לעולים לרגל לבית המקדש, ירמיהו מתבטא נגדם בצורה קשה מאוד ומזכיר את חטאיהם באופן שדומה לרשימת החטאים בעשרת הדברות.
חז"ל מקשרים בין החטאים השונים הנזכרים בפסוק:

מגיד הכתוב שכל מי שהוא גונב, לסוף בא לידי שבועת שווא, שנאמר: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר" (ירמיה ז, ט).

(מכילתא דרבי ישמעאל, פרק כ, יד, א)

  • מדוע ירמיהו מזכיר רשימה ארוכה של חטאים? איזה מסר הוא רוצה להעביר?
  • כיצד מקשרים חז"ל בין החטאים?
לא לבטוח בהיכל ה'
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם… הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה" (ירמיה ז, ד). למה נאמר...
לא לבטוח בהיכל ה'
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

היכל ה' של ירמיהו. איור מיכל בן חמו

"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם… הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה" (ירמיה ז, ד).
למה נאמר ג׳ פעמים? אלא אמר להם: אל תהיו בוטחים על שלוש רגלים שאתם חוגגים בשנה. אם אין אתם עושים רצוני, אין חגיכם חשובים לפני כלום. זה שכתוב: "שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם" (עמוס ה, כא). דבר אחר אמר להם: ראו ג׳ מקדשות שחרבו – נוב ושילה וגבעון, היזהרו שלא יחרב גם זה.

(עיבוד. על פי: אוצר המדרשים, ל"ב מידות באגדה, א, ה)

  • בדבריו אל העם חוזר ירמיהו 3 פעמים על המילים "היכל ה'".
    האם אתם מסכימים עם פירושי האגדה לסיבה לכך, או שירמיהו התכוון לדעתכם למשהו אחר?
מערת פרצים
ירמיהו מוחה על הפיכת בית המקדש למערת פריצים. אך מה משמעות המילה "פריצים"?חיפוש של המילה...
מערת פרצים
"הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם, גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם ה'."
(פסוק יא)

איור: מיכל בן-חמו

ירמיהו מוחה על הפיכת בית המקדש למערת פריצים.
אך מה משמעות המילה "פריצים"?
חיפוש של המילה "פָּרִיץ" במילון מלמד על שתי משמעויות:

  1. כינוי בפי היהודים לאציל או לבעל אחוזה פולני, שיהודים בגולה חיו בחסותו ושילמו לו מיסים.
  2. כינוי לאדם מושחת, הולל, פורק עול.
  • בדקו ב-dicta את הופעות המילה "פריץ" במקרא.
    איזו משתי המשמעויות מתאימה לדבריו של ירמיהו? הסבירו.
שרירות לב
הפרשנות הנפוצה למילה "שרירות", שבאה תמיד בסמיכות למילה "לב" על הטיותיה השונות, קושרת בינה לבין...
שרירות לב
"וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע, וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים."
(פסוק כד)

איור: אורי פנחסי – ממתין לתשובת צוות 929

הפרשנות הנפוצה למילה "שרירות", שבאה תמיד בסמיכות למילה "לב" על הטיותיה השונות, קושרת בינה לבין השורש שר"ר. כמו שהשריר קשה כשהוא מתכווץ, כך גם הלב קשה לעיתים. לפיכך המושג "שרירות לב" מבטא עקשנות, הליכה בדרך הנוקשה ולא לפי השכל הישר.

להמשך קריאה

הביטוי מופיע כמה פעמים בתנ"ך, ונמצא בשימוש בעיקר אצל ירמיהו. אולי כדי להקצין את הביטוי עוד יותר, ירמיהו מוסיף ברוב הפעמים את המילה "הרע" אחרי המילה "לב".
יש פרשנים, כמו למשל רש"י ומצודת ציון, שסברו שהמילה "שרירות" היא מהשורש שו"ר שמשמעותו ראייה. כלומר – בני ישראל לא שמעו לאלוהים אלא הלכו לפי ראיית (נטיית) הלב הרעה שלהם.

  • כיצד משתמשים היום בביטוי "שרירות לב"? חפשו ברשת וספרו מה מצאתם.
ירמיהו שובר את הכלים
הנרי פוסלי, מהדור הראשון של הזרם הרומנטי באומנות, קיבל השראה ליצירותיו מסיטואציות דתיות מלאות רגש...
ירמיהו שובר את הכלים
"וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ."
(פסוק יד)

הנרי פוסלי, הנביא ירמיהו, מאוסף מוזיאון מטרופוליטן לאומנות, מתוך ויקישיתוף

הנרי פוסלי, מהדור הראשון של הזרם הרומנטי באומנות, קיבל השראה ליצירותיו מסיטואציות דתיות מלאות רגש ודרמה. פוסלי צייר דמויות מלאות חיוּת ונחישות, והצטיין בתיאור דמויות בתנועה. יצירתו זו משקפת היטב את דרכו הנבואית הדרמטית של ירמיהו. הנביא הקשיש מתואר כשהוא נשען על מקל הליכה בידו האחת, ובידו השנייה מניף בזעם כד כעומד לנפצו.

  • התבוננו ביצירת האומנות של פוסלי וקראו את פסוקי פרק ז. האם לדעתכם תיאר פוסלי נאמנה את דמותו של הנביא ירמיהו?
    הביאו ציטוטים המחזקים את עמדתכם.
ירמיהו מבכה את חורבן המקדש
בנבואות ירמיהו יש שניוּת – מצד אחד הוא נביא החורבן המנבא על ההרס ועל הגלות...
ירמיהו מבכה את חורבן המקדש
"וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי, כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ."
(פסוק טז)

רמברנדט ואן ריין, ירמיהו מבכה את חורבנה של ירושלים, 1630, מאוסף רייקסמוזיאום

בנבואות ירמיהו יש שניוּת – מצד אחד הוא נביא החורבן המנבא על ההרס ועל הגלות שתבוא, מצד שני הוא נביא שבוכה על החורבן. לא סתם אלוהים אומר לו שלא יתפלל בעד העם.

להמשך קריאה

את השניוּת הזו מבטא רמברנדט ביצירתו זו באמצעים היוצרים מתח וניגודיות, למשל – כלי המקדש המונחים לפני ירמיהו לא איבדו את זוהרם הפיזי אך איבדו את מקומם הרוחני, ירמיהו לבוש בגדי פאר אך רגלו יחפה, כלי המקדש המונחים לפניו מוארים ומצוירים בדייקנות, בעוד שאר חלקי התמונה מצוירים באופן מרומז ולא ברור. ברקע נראית כפי הנראה ירושלים העולה בלהבות.
ירמיהו משעין את ראשו בכבדות על ידו השמאלית. תנוחה זו מכונה "תנוחת המלנכוליה", והיא מבטאת צער ושקיעה בהרהורים. מאחוריו ניצב עמוד כביר המשרה תחושה של עוצמה ויציבות שמנוגדת גם היא לדבריו של הנביא, המתאר כיצד ניתצו הכשדים את עמודי המקדש (ירמיהו נב, יב-יז).

עיבוד. מבוסס על יעל מאלי, תנוחת המלנכוליה באתר 929

  • היצירה של רמברנדט מבליטה מתח וניגודיות בדמותו של ירמיהו.
    היכן ניתן למצוא מתח וניגודיות בדמותו בפסוקים?
גיא בן הינום
גיא בן הינום הוא פיסת טבע בלב העיר ירושלים.  בימי ירמיהו ניצב בלב הגיא (במקום...
גיא בן הינום
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי."
(פסוק לא)

צילום: shutterstock.com

צילום: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית

גיא בן הינום הוא פיסת טבע בלב העיר ירושלים. 

בימי ירמיהו ניצב בלב הגיא (במקום שבו זורם הנחל) פסלו של האל העמוני מֹלֶךְ. הדרך לעבוד את האל מולך הייתה מחרידה – הקרבת בנים ובנות. ‫ייתכן שהגיהנום שהתרחש כאן הוא מקור שמו של הוואדי, גיא בן הינום, המכונה במקרא גם "גיא התופת" בשל הזוועות שהתרחשו בו.

  • לפי דברי ירמיהו – האם הפולחן הדתי של בני ישראל בגיא בן הינום היה מכוון לעבודת אלוהי ישראל או לעבודת האל מולך? הוכיחו מהפסוקים.
מה קרה לשילה?
ירמיהו משווה את עתידה של ירושלים החוטאת לגורלה של שילה שנחרבה. בשילה עמד משכן ה',...
מה קרה לשילה?
"כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה, וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל."
(פסוק יב)

לכניסה לסיור לחצו על התמונה

ירמיהו משווה את עתידה של ירושלים החוטאת לגורלה של שילה שנחרבה.
בשילה עמד משכן ה', ושם שירתו בקודש עלי הכוהן, בניו ושמואל הנביא.

  • היכן מסופר בתנ"ך על חורבנה של שילה?
  • חפשו באתר dicta את הערך "שילה", ואתרו את הפסוקים המתארים את חורבנה.
קורבנות
הפרק מהסדרה "תוהו ובוהו" עוסק בחשיבות הפולחן בעולם העתיק. הקרבת קורבנות הייתה עיקר המעשה הדתי...
קורבנות
"כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח."
(פסוק כב)

הפרק מהסדרה "תוהו ובוהו" עוסק בחשיבות הפולחן בעולם העתיק.
הקרבת קורבנות הייתה עיקר המעשה הדתי בכל הדתות, וביטאה את מה שהאדם יכול לתת לאל שלו.

  • כיצד סותרים דברי ירמיהו את דברי התורה בנוגע לקורבנות?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל, פרק 6: השיבה | כאן 11 לשעבר רשות השידור / 2016

קץ עידן הקורבנות
תומר פרסיקו מדבר על האירוע שגרם להפסקת הקרבת הקורבנות בעולם העתיק. פרופ' סטרומזה הציע שעלתה...
קץ עידן הקורבנות
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר."
(פסוק כא)

תומר פרסיקו מדבר על האירוע שגרם להפסקת הקרבת הקורבנות בעולם העתיק.
פרופ' סטרומזה הציע שעלתה תודעה דתית אחרת: פחות תיווך על ידי כהונה, ויותר דת של אמונה פנימית שאינה מצריכה קורבנות.

  • האם לדעת ירמיהו יש להפסיק להקריב קורבנות? מדוע?

קרדיט: תומר פרסיקו על הספר "קץ עידן הקורבנות" מאת פרופ' גדליה סטרומזה. צילום אמיל סלמן / הארץ, 2014

ביטוח החיים של אנשי יהודה
השיעורטון (שיעור בסרטון) מסכם את תפיסת הביטוח של העם: המקדש הוא ערובה לאי-חורבן. אנשי יהודה...
ביטוח החיים של אנשי יהודה
"עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר ה' כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לה'."
(פסוק ב)

השיעורטון (שיעור בסרטון) מסכם את תפיסת הביטוח של העם: המקדש הוא ערובה לאי-חורבן.
אנשי יהודה חושבים שהם יכולים לעמוד לפני האל בבית המקדש ובזכות כך להגיד לעצמם – ניצלנו.

  • האם לפי פרק ז ירמיהו מאמין בתפיסת הביטוח של העם?

קרדיט: שיעורטון – ירמיה א 3-1, ז 20-1 / 2015

נשים והכנת לחם במקרא
ההיסטוריה של הלחם הולכת 10,000 שנים אחורה, אל תחילת המהפכה החקלאית. הכנת הלחם היא תהליך...
נשים והכנת לחם במקרא
"הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק, לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי."
(פסוק יח)

ההיסטוריה של הלחם הולכת 10,000 שנים אחורה, אל תחילת המהפכה החקלאית.
הכנת הלחם היא תהליך ארוך – קציר, טחינה, הוספת נוזל וייבוש באפייה.
לחם מבטא את כל המזונות כולם, את הקיום, משהו בסיסי מאוד שגם אנשים עניים יכולים להרשות לעצמם.
הלחם שימש בטקסים דתיים, כמו בהבאת הקורבנות, וכן נזכר בשירה ובתפילה. אנשים התפללו לאל שיביא גשם כדי שהחיטה תצמח.

  • בעקבות דבריה של הילה אלפרט, כיצד אפשר להסביר את דברי ירמיהו – מדוע נשים לשו בצק לִמְלֶכֶת השמיים (כלומר – לְמַלְכַּת השמיים, האלה האם)?

קרדיט: ועשי לו הביריה / הילה אלפרט