אשה בורחת מבשורה הוא ספר מאת דויד גרוסמן, שיצא לאור בתחילת 2008 במסגרת 'הספריה החדשה'. הספר מספר על אורה, אם של חייל המשתתף במבצע צבאי, היוצאת לטיול ברחבי ישראל כדי "לברוח" מהבשורה על מות בנה.
הספר נפתח בבית חולים בזמן מלחמת ששת הימים. שלושה נערים בני 16 – אורה, אברם ואילן, נמצאים בבידוד, החולים היחידים. שלושת הנערים סובלים מאוד בחיי היום-יום שלהם, כל אחד מסיבותיו שלו. בתחילה נראה שאורה ואברם מפתחים רומן, אולם בסופו של דבר אורה דווקא מתאהבת באילן.
לאחר מכן הספר קופץ כמה עשורים קדימה. אנו מגלים שאורה ואילן התחתנו, ויש להם שני בנים. הבן הצעיר, עופר, יוצא למבצע צבאי גדול. אורה מנסה בהתחלה לחכות לו בבית, אבל מפתחת חרדות מפני כניסתם של חיילי קצין העיר והודעתם על מות בנה. היא מחליטה לצאת לטיול, כדי לא להיות בבית בזמן שהבשורה מגיעה, וכך "לברוח" ממנה. היא מגדירה את עצמה כ"סרבנית הבשורה הראשונה". היא מחליטה לקחת אתה למסע את אברם, אביו של עופר (אשר התכחש כל השנים לכך שעופר הוא בנו). לאורך שאר הספר השניים מטיילים בקטעו הצפוני של שביל ישראל, פוגשים אנשים, ואורה מספרת לאברם על חייה.
גרוסמן החל את כתיבת הספר ב-2003, וסיים אותה לאחר נפילת בנו אורי במלחמת לבנון השנייה. בדף המופיע בסוף הספר הוא מספר לקוראיו על הקשר בין הספר והמציאות:
"אורי הכיר היטב את עלילת הספר ואת הדמויות. בכל פעם ששוחחנו בטלפון, ובעיקר כשהיה מגיע לחופשות, היה שואל מה התחדש בסיפור ובחיי גיבוריו ('מה עוללת להם השבוע?' הייתה השאלה הקבועה שלו). את מרבית שירותו הוא עשה בשטחים הכבושים, בסיורים, בתצפיות, במארבים ובמחסומים, ומדי פעם היה משתף אותי בדברים שהתנסה בהם שם.
הייתה לי אז תחושה – או נכון יותר, מִשאלה – שהספר שאני כותב יגונן עליו.
בשנים-עשר באוגוסט 2006, בשעות האחרונות של מלחמת לבנון השנייה, נהרג אורי בדרום לבנון. הטנק שלו נפגע מטיל במהלך פעולת חילוץ של טנק פגוע. יחד עם אורי נהרגו כל אנשי צוות הטנק, בניה ריין, אדם גורן ואלכס בונימוביץ'".
מידע על הספר 'אשה בורחת מבשורה' מתוך ויקיפדיה