סגור תצוגת כיתה
הפרק

האישה השונמית חוזרת

פסוקים א-ו

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך הוראה זה נעקוב אחר האישה השונמית, זו שאלישע החיה את בנה לפני כמה פרקים. האישה עוזבת את ביתה בעצת אלישע עקב הרעב, והולכת אל ארץ פלשתים למשך שבע שנים. כאשר היא חוזרת היא מגלה כי אדמתה נלקחה ממנה. היא מגיעה אל המלך כדי לזעוק ולבקש עזרה. נפתח בעיון במשמעות המושג 'צירוף מקרים' וננסה להבין אם אנחנו מרגישים לעיתים שצירופי מקרים הם מכוונים. בליבו של המהלך נבחן את צירוף המקרים שבבואה של האישה אל המלך מתוך מצוקתה בדיוק בעת בואו של גיחזי, נערו של אלישע, אל המלך כדי להלל ולשבח את אלישע ולספר על נפלאותיו. צירוף המקרים הזה הוא שמביא את המלך להתגייס לטובת האישה ולהורות על החזרת נחלתה לרשותה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – צירוף מקרים:
נבקש מהתלמידים לספר לכיתה סיפורים של צירופי מקרים שקרו להם או לקרוביהם. ננסה להבין אתם יחד אם באמת מדובר בצירוף מקרים או שהיה גורם שחיבר בין המקרים.

אפשרות שנייה – מצרפי המקרים:
נקרין את הקדימון לספר 'מצרפי המקרים' מאת יואב בלום ונחלק לתלמידים קטע מתוך הפרק הראשון של הסיפור (ראו קדמיון וקטע מתוך הפרק הראשון בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • האם לפעמים עולה בכם תחושה שצירוף מקרים מסוים אינו מקרי אלא מכוון?

אפשרות שלישית – המופע של טרומן:
נצפה בקדימון לסרט 'המופע של טרומן' – הקדימון באנגלית, אך קצר ולכן אפשר לתרגם אותו בעת ההקרנה או לאחריה בעבור התלמידים המתקשים.
נדון עם התלמידים:

  • האם הרגשתם פעם שחייכם מנוהלים בידי גורם נסתר, כאילו הם חלק מתוכנית טלוויזיה נסתרת?

הזמנה לקריאה

נזמין שני תלמידים לעמוד מול הכיתה ולהזכיר את סיפור האישה השונמית שתואר בפרק ד. ניתן להם כמה דקות לקרוא ולהיזכר ואז נבקש מהם להעביר לנו מעין קדימון – "בפרקים הקודמים…" – לסיפורה של השונמית כדי שנוכל לצלול ולראות מה קורה אתה בהמשך.
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-ב בפרק ח ונכתוב על הלוח:

  • הוכיחו שאלישע והאישה השונמית היו בקשר גם לאחר החייאת הילד? (צטטו בהתאם)
  • מפני מה אלישע מזהיר את האישה ומה היא עושה בעקבות האזהרה?

מקץ שבע שנים האישה השונמית חוזרת לביתה.
נקרא יחד עם התלמידים את פסוק ג ונבקש מהתלמידים לתאר לנו:

  • מהי הבעיה שהאישה השונמית מציגה בפני המלך?

הפסוקים אינם מפרטים יותר מדי ולכן נפרוט עם התלמידים את מה ידוע לנו. נכתוב על הלוח:

  • האישה נעדרה מביתה למשך שבע שנים.
  • האישה צועקת, מתלוננת, על ביתה ועל שדה – כלומר, משהו קרה לבית ולשדה שלה. מה זה יכול להיות?

עדיין לא ברור מה קרה לשדה ולבית של האישה. כדי להבין מה קרה נדלג לפסוק ו ונקרא מה המלך פוסק בסופו של דבר. נצרף את פסיקת המלך למידע על הלוח:

  • המלך מצווה על סריסו (עבדו) ללוות את האישה ולדרוש להשיב לה את שדה וביתה ואת כל התבואות שהניב השדה.

נבקש מהתלמידים לכתוב מסקנה:

  • על מה האישה התלוננה? (כאשר שהתה האישה בארץ פלשתים נכנסו פולשים לנחלתה והם אוחזים בה כרגע ואינם מאפשרים לה לחזור אל ביתה ואל שדה)

האישה השונמית פונה אל המלך כדי לקבל את עזרתו כשופט ושליט על ממלכתו.
נכתוב על הלוח את הביטוי 'צירוף מקרים' ונחלק לתלמידים את דף העבודה שיזכיר להם מיהו גיחזי (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נבקש משלושה תלמידים לצאת לכמה דקות מהכיתה ולהכין הצגה על הרגעים שמתרחשים בפסוקים ג-ה (אפשר לבחור ילדים שסיימו לפני כולם את דף העבודה או לתאם אתם מראש). נדגיש בפניהם שבפסוקים מתוארים סיפורים שמתרחשים ממש זה אחר זה, כמעט בה בשעה – גיחזי בא לשוחח עם המלך על גדולתו של אלישע, ובה בעת האישה השונמית באה לדרוש את המגיע לה ולצעוק למלך.
נבקש מהשחקנים לקפוא בהצגתם בשלב זה ונשאל כמה שאלות את הכיתה:

  • האם לדעתכם אירע בפסוקים אלו צירוף מקרים? כלומר, האם אתם חושבים שהיה זה מקרה שגיחזי הגיע לדבר על גדולתו של אלישע בדיוק בזמן שהאישה הגיעה?
  • אם לא, מה לדעתכם גרם לצירוף המקרים הזה? (התשובה פתוחה אבל אפשר לשער שאלישע ידע שהאישה במצוקה ושלח את נערו כדי לרכך את דרכה אל המלך. עוד אפשרות היא שמדובר כאן בהכוונה מלמעלה, כמו הניסים של אלישע. צירוף המקרים הוא למעשה השגחה פרטית. תיאום הזמנים מדגיש את כוחו של אלישע, שבדיוק כשהיא חוזרת משבע שנים בנֵכר המלך מדבר על אלישע. אלישע עודנו חשוב מאוד ודמות מפתח)

נקרא עם התלמידים את פירושו של המלבי"ם על פסוק ד.
נשאל את התלמידים:

  • מהי עמדתו של המלבי"ם? (מדובר בהשגחה פרטית)
  • למה לדעתכם צריך שגיחזי יספר למלך על גדולתו של אלישע – מה המטרה בכך? (גיחזי מדבר דברים טובים על אלישע, והמלך מתעניין בו כדי שבעקבות דברים אלו אולי בעתיד יוכל אלישע להשפיע על המלך)
  • לו הייתם המלך, האם הייתם מתייחסים אחרת לאישה השונמית לאחר שאתם יודעים שאלישע החיה את בנה?
  • איך לדעתכם מרגישים הנוכחים במצב – בדיוק המלך שמע את הסיפור על האישה השונמית, והינה היא מגיעה משום מקום אחרי שבע שנים שהיא בכלל לא הייתה בארץ?

נקרא את פסוקים ה-ו יחד ונבקש מהשחקנים להשלים את ההצגה. נבקש מהתלמידים להמשיך ולעמוד על "הבמה" ולהציג, כל אחד בתורו, את הדמות שהוא משחק.
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם יש דמות שחסרה על הבמה? (אלישע, נדגיש כי אלישע הוא למעשה הדמות העיקרית המניעה את העלילה, אך היא נפקדת מהסיפור)

נכתוב על הלוח:

  • הסיפור על החזרת השדה לאישה השונמית מאדיר את דמותו של אלישע, אף שאלישע עצמו איננו מופיע בו כלל. הסבירו והוכיחו טענה זו. (נוכחותו של אלישע ברקע הסיפור היא שהשפיעה על פסיקת המלך לטובתה של האישה השונמית, דברים טובים נעשים לאנשים שאלישע אוהב אפילו בלי נוכחותו הפיזית)

נבקש מהתלמידים לשוב לפרק ד פסוק יג – שם מציע אלישע את קשריו עם השלטון כדי לסייע לאישה השונמית, אך היא מסרבת – "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת", והינה בפרקנו אנחנו מגלים כי אלישע אכן סייע בדרך עקיפה לאישה שונמית במסדרונות השלטון.

מבט לחיים

ראינו שאלישע מלווה את השונמית גם לאחר זמן. אחראי להתמודדויות שלה ומנסה לסייע בדרכו. יש דרכים רבות לסייע במצבים שונים – גלויות יותר ופחות.

  • נסו להיזכר במקרים שבו עזרתם למישהו או נעזרתם במישהו באופן ישיר ובאופן עקיף. תארו את המקרים.
  • כיצד הרגשתם כשעזרתם באופן ישיר וכיצד כשעזרתם באופן עקיף? האם התחושה שונה?
  • מה התאפשר בכל אחת מהדרכים שלא התאפשר בדרך אחרת?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מצרפי המקרים
בתחילת הספר הקוראים מתוודעים לקבוצת אנשים הנקראים 'מצרפי מקרים' שתפקידם הוא לגרום לשרשרת אירועים אשר...
מצרפי המקרים

בתחילת הספר הקוראים מתוודעים לקבוצת אנשים הנקראים 'מצרפי מקרים' שתפקידם הוא לגרום לשרשרת אירועים אשר תוביל לאירוע הרצוי שהוטל עליהם ליצור, אך הם אינם יכולים פשוט לפנות אל אותם אנשים ולצווֹת עליהם לעשות את המוטל עליהם.
כל מצרף מקרים עובר הכשרה ארוכה ומעמיקה. הספר מתרכז בשלושה מצרפי מקרים בעלי משימות, גיא (העוסק בעיקר בצירופי שידוך), אמילי (המתמקדת בעיקר בגילויים והמצאות) ואריק (שעוסק בכל הצירופים).

תקציר הספר מתוך ויקיפדיה

קרדיט: קדימון לספר 'מצרפי המקרים', פורסם על ידי יואב בלום ב-30 בדצמבר 2010.

המופע של טרומן
קרדיט: קדימון לסרט 'המופע של טרומן', פורסם על ידי youtube ב-17 במאי 2012.
המופע של טרומן

קרדיט: קדימון לסרט 'המופע של טרומן', פורסם על ידי youtube ב-17 במאי 2012.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
מלבי"ם
מלבי"ם על פסוק ד:"וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר אֶל גֵּחֲזִי" – והמלך יספר איך עמד לה זכות אלישע,...
מלבי"ם

מלבי"ם על פסוק ד:
"וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר אֶל גֵּחֲזִי" – והמלך יספר איך עמד לה זכות אלישע, והזמין ה' שבאותו עת שבאה לפני המלך, דרש המלך מגיחזי שיספר לו כל הגדולות שעשה אלישע, היינו הנפלאות שלא ידע מהם המלך.

אין דרך חזרה
נאמר: "וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק" (מלכים ב ח, ז) ושואלים: למה הלך לשם?אמר ר' יוחנן: שהלך...
אין דרך חזרה
"וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם חֹלֶה, וַיֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד הֵנָּה." (ח, ז)

Elena3567/shutterstock.com

נאמר: "וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק" (מלכים ב ח, ז) ושואלים: למה הלך לשם?
אמר ר' יוחנן: שהלך להחזיר את גחזי בתשובה, וגחזי לא חזר.
אמר אלישע לגחזי – חזור בך.
אמר לו גחזי – כך קיבלתי ממך, שכל מי שחטא והחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מז, עמוד א)

  • על פי המדרש, מדוע גחזי אינו מאמין שיוכל לחזור בתשובה?
אלישע נשאר בבית
לפי שלא יכול אלישע ללכת את רמות גלעד למשוח את יהוא, כי יֶחְרַד כל העם...
אלישע נשאר בבית
"וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד." (ט, א)

חרברנדט ואן דן אקהאוט, אלישע והאישה השונמית, 1649, מאוסף המוזאון הלאומי בוורשה, מתוך ויקישיתוף

לפי שלא יכול אלישע ללכת את רמות גלעד למשוח את יהוא, כי יֶחְרַד כל העם בבואו שמה ויתגלה הדבר, עשה הדבר על ידי שליח, וישלח אחד מבני הנביאים שהיו לפניו למשוח אותו.

(פירוש אברבנאל למלכים ב)

  • לפי פירוש אברבנאל, מדוע ביקש אלישע מאחד מבני הנביאים להמליך את יהוא ולא עשה זאת בעצמו?
כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב
"כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב" – ביטוי מקראי הבא להמעיט בערך העצמי של הדובר, כאשר הוא...
כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב
"וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל: כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: הִרְאַנִי ה' אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם." (ח, יג)

koblizeek/shutterstock.com

"כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב" – ביטוי מקראי הבא להמעיט בערך העצמי של הדובר, כאשר הוא מדבר אל אדם בכיר ממנו ומבקש לחלוק לו כבוד. הביטוי מוכר לנו גם משפות שמיות עתיקות אחרות. חזאל התכוון לומר שהוא איש פשוט, ולא יוכל לבצע מעשה גדול כמו השמדת ממלכת ישראל.

  • מצאו מופעים נוספים של הביטוי "כי מה עבדך הכלב" במקרא.
מַשְׁתִּין בְּקִיר
כשמגיע אחד מבני הנביאים להמליך את יהוא, הוא מטיל על יהוא את המשימה להשמיד את...
מַשְׁתִּין בְּקִיר
"וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב, וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל." (ט, ח)

"משתין בקיר". Charlie Goodall/ shutterstock.com

כשמגיע אחד מבני הנביאים להמליך את יהוא, הוא מטיל על יהוא את המשימה להשמיד את בית אחאב ולהכרית את ה"מַשְׁתִּין בְּקִיר".

להמשך קריאה

הפרשנים חלוקים בנוגע למשמעות הביטוי: יש הטוענים כי הכוונה היא להשמיד את כל מה שיש לאחאב, עד אחרון הכלבים; פרשנים אחרים הציעו כי משמעות הצירוף "מַשְׁתִּין בְּקִיר" היא גבר, כלומר על יהוא מוטלת המשימה להשמיד את כל הגברים המשתייכים לבית אחאב.
היום משתמשים בביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר" במשמעות של עלוב נפש, מי שמצוי בשולי החברה.

  • כתבו שני משפטים – באחד שבצו את הביטוי "משתין בקיר" במשמעותו המקראית, ובשני במשמעות של עלוב נפש.
סיפור בתוך סיפור
בתחילת פרק ח מוזכר פעמיים נס החייאת בן השונמית על ידי הנביא אלישע. בציור מוצג...
סיפור בתוך סיפור
"וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ לֵאמֹר: קוּמִי וּלְכִי אתי (אַתְּ) וּבֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי, כִּי קָרָא ה' לָרָעָב וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים." (ח, א)

בנימין וסט, אלישע מקים לתחייה את בן האישה השונמית, 1766, מתוך ויקישיתוף

בתחילת פרק ח מוזכר פעמיים נס החייאת בן השונמית על ידי הנביא אלישע. בציור מוצג הסיפור הפלאי, המופיע במלכים ב פרק ד.

  • במה תורם סיפור ההשבה לחיים של הנער, המוזכר פעמיים בפרק ח, לסיפור השבת הרכוש של האישה האלמנה/השונמית?
ארם
  אֲרָם – שם כולל לשבטים שמיים-מערביים מתחילת האלף הראשון לפני הספירה, שחיו בכל ארצות...
ארם
"וַיֵּלֶךְ אֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב לַמִּלְחָמָה עִם חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד, וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת יוֹרָם." (ח, כח)

ממלכת דוד והממלכות השכנות (ארם, עמון). המאה העשירית לפנה"ס. קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

 

אֲרָם – שם כולל לשבטים שמיים-מערביים מתחילת האלף הראשון לפני הספירה, שחיו בכל ארצות הקשת הפורייה (הַסַהַר הַפּוֹרֶה), כלומר הארצות שבין איראן, תורכיה, ארמניה, סוריה וארץ ישראל, עד מדבר עֲרָב בדרום, באזור המכונה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה.

להמשך קריאה

יש עדויות ארכאולוגיות לקיומם של הארמים כבר מהמאה ה-14 לפני הספירה.
לפי התנ"ך, מוצאם של הארמים, כמו מוצאם של בני ישראל, הוא משֵׁם, בנו של נוח.
סיפורי התנ"ך משקפים תקופות של משא ומתן ואף קשרי חיתון עם הארמים (כמו יעקב ולבן), ותקופות אחרות של מלחמות ויריבויות טריטוריאליות (בימי דוד ואחאב, לדוגמה).

מבוסס על מקרא גשר – האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • על פי הפרק, מה טיב היחסים בין ארם לישראל?
רמות גלעד
רמות גלעד הייתה עיר בגלעד (בעבר הירדן המזרחי), אזור פורה מבחינה חקלאית בתקופת התנ"ך. לעיר...
רמות גלעד
"וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד." (ט, א)

רמות גלעד הייתה עיר בגלעד (בעבר הירדן המזרחי), אזור פורה מבחינה חקלאית בתקופת התנ"ך. לעיר הייתה חשיבות ביטחונית כיוון ששכנה סמוך לגבול עם ארם, ולכן התנהלו מלחמות על השליטה בה.
רמות גלעד נמצאה בנחלת שבט גד, והייתה אחת מערי המקלט שנועדו לרוצחים בשגגה.

  • פִּתחו את ספר מלכים א בפרק כב, פסוק כ. מה עוד התרחש ברמות גלעד?
הַמְלָכָה
הַמְלָכָה – טקס שבו מוענקות למלך סמכויות שלטון רשמיות או טקסיות. בתקופת התנ"ך כלל טקס...
הַמְלָכָה
"וְלָקַחְתָּ פַךְ הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר ה' מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל, וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה וְלֹא תְחַכֶּה." (ט, ג)

הר הזיתים, הנקרא גם "הר ההמחשה" משום שמהזיתים שגדלו בו יצרו את השמן שבו משחו מלכים. צילום: Andrew Shiva, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

הַמְלָכָה – טקס שבו מוענקות למלך סמכויות שלטון רשמיות או טקסיות. בתקופת התנ"ך כלל טקס ההמלכה משיחה בשמן על ידי כוהן או נביא, כדי לסמל את בחירתו של המלך על ידי האל.
למשוח מישהו פירושו להפוך אותו מתאים לתפקיד מסוים. ממשמעות זו נולדה גם המילה "משיח" – מי שמושחים אותו להיות קדוש ולהציל את העם.

  • מה כלל טקס ההמלכה של יהוא, על פי הסיפור המקראי?
יורם ואחזיהו מחוץ לתנ"ך
כתובת תל דן היא מצבה שעליה כתובת בארמית עתיקה. המצבה מתוארכת לתקופת הבית הראשון, והיא...
יורם ואחזיהו מחוץ לתנ"ך
"בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה." (ח, כה)

כתובת "בית דוד" מתל-דן, צילום:Oren Rozen, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0\

כתובת תל דן היא מצבה שעליה כתובת בארמית עתיקה. המצבה מתוארכת לתקופת הבית הראשון, והיא הממצא החוץ-מקראי החשוב ביותר, ואולי אף היחיד, שבו מופיע הצירוף "בית דוד".

להמשך קריאה

הכתובת היא מצבת ניצחון ארמית שהקים אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל. בכתובת מוזכר יהורם בן אחאב מלך ישראל וכנראה גם אחזיהו בן יהורם מלך יהודה, המכונה בה ככל הנראה "[מל]ך בית דוד". שניהם מוזכרים במלכים ב, ח.

  • מדוע כתובת תל דן נחשבת ממצא חשוב כל כך?
מי הרג את יורם?
בסרטון תוכלו להתרשם מכתובת תל דן, שבה מסופר על מותו של יורם בן אחאב, מלך...
מי הרג את יורם?
"וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ, וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וּדְמֵי כָּל עַבְדֵי ה' מִיַּד אִיזָבֶל." (ט, ז)

בסרטון תוכלו להתרשם מכתובת תל דן, שבה מסופר על מותו של יורם בן אחאב, מלך ישראל. מוזכר בה גם המלך ששלט ביהודה באותה התקופה – אחזיהו בן יהורם – בהתאם למסופר במלכים ב, ח.

  • מי הרג את יורם בן אחאב על פי המקרא, ומי הרג אותו על פי כתובת תל דן?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו-תולדות ארץ ישראל פרק 4: מעצמה אזורית/כאן 11 תאגיד השידור הישראלי, 2016