מסע החיפוש של שאול ונערו
פסוקים א-יג
בכמה מילים
ראשית פרק ט מתארת שתי דמויות היוצאות יחד למסע חיפוש האתונות: מלך לעתיד, שאנו יודעים את שמו, מוצאו ותפקידו, ולצידו נער משרת שאין לו שם ולכאורה גם לא חשיבות. שאלת היחס בין שאול לנערו מובילה להבנה כי תפקידם בעלילה והדינמיקה ביניהם – הפוכים לגמרי ממה שהיינו מצפים מהם: מה אמורה לעשות דמות ראשית שהולכת להתמנות למלך? וכיצד תתפקד דמות שולית של משרת?
ננסה לקרוא את הפסוקים מתוך נקודת המבט של השאלה הזאת ודרך קריאה זו יתאפשר לנו לעסוק גם בנושא חברתי חשוב.
הזמנה ללימוד
בפתיחה לנושא זה נבחן את היחס בין אקטיבי לפאסיבי; משפיע ונגרר; מוביל ומובל. להלן כמה הצעות:
אפשרות ראשונה- משחק הובלה:
נחלק את התלמידים לזוגות, וניתן לכל זוג לבחור מי מבניהם מתחיל בתפקיד המוביל ומי המובל.
המשתתפים המובילים יעצמו את העיניים של המובלים ברצועות בד. לחלופין אפשר לבחור שני זוגות שיתחרו ביניהם לעיני הכיתה.
נפזר במרחב הפעילות כמה חפצים, ונגדיר משך זמן קצר לפעילות (כשתי דקות). המטרה של כל זוג היא לאסוף כמה שיותר חפצים במשך הזמן הזה בלי לדבר ביניהם. המוביל יכול להחזיק את ידו של המובל, אך הוא אינו יכול לאסוף ולהרים במקומו את החפצים. לאחר תום הזמן מתחלפים הזוגות בתפקידים. הזוג המנצח הוא זה שאסף הכי הרבה חפצים יחד. אפשרות נוספת היא להגדיר להם יעד שאליו הם צריכים להגיע (אפשר גם לשלב בין האפשרויות, לשיקול דעת המורה לפי האפשר והנהוג בכיתתו).
נזמין את התלמידים לשתף בעקבות המשחק:
- מה היה לכם קל וטבעי יותר – להיות מובילים או מובלים?
- איזו הרגשה חשתם כשנאסר עליכם לראות?
- מה המוביל עשה שגרם לכם לביטחון, או לתחושות אי-נוחות?
- האם התרגלתם להיות מובלים?
ובתפקיד המובילים:
- מה הייתה הרגשתכם כשהובלתם והנחתם את בן-זוג?
- האם הרגשתם הבדל ברצון לנצח – כשהייתם מובילים או מובלים?
אפשרות שנייה- מאפייני דמות ראשית ודמות משנית:
סיפור או המחזה: המורה נכנס לכיתה ובלי הסברים וקישורים מספר סיפור אמיתי או מומצא (על משחק כדורגל בהפסקה / על קשרים בין תלמידים / על מטלה שתלמיד צריך לעשות בביתו או על כל דבר אחר). חשוב שאחד מן התלמידים יהיה במוקד הסיפור, ודמות נוספת (חבר/אח/איש לא מוכר) יהיה לצידו ובצילו.
מתוך הסיפור או ההצגה נגדיר עם התלמידים את ההבדלים בין דמות ראשית למשנית (ראו הצעה קצרה. ניתן לראות גם בממערך השיעור). נדון עם התלמידים:
- מי מבין הדמויות תניע ותקדם את העלילה?
- מדוע מוסיפים גם דמויות משניות?
הזמנה לקריאה
נקרא עם התלמידים את פסוקים א-יד ונסביר את המילים הקשות תוך כדי קריאה (ראוי לשים לב כי מילים כמו "אִישׁ יְמִינִי", "אֲתֹנוֹת", "אֶרֶץ שָׁלִשָׁה", "אֶרֶץ שַׁעֲלִים", "אִישׁ אֱלֹהִים", "תְשׁוּרָה", "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל" אינן שגורות בפי התלמידים וראויות לתיווך).
כדי לאפשר את רצף הקריאה אפשר להקרין את הפסוקים על הלוח ולסמן את הדיאלוג בין שאול לנערו בצבע שונה לכל אחד מהם (ניתן גם לחלק לתלמידים גם דף עם הפסוקים). אפשר לחלק לתלמידים מפה של נחלת אפרים, או להקרין אותה על הלוח מתוך האתר ולסמן בה נקודות ציון במסע של שאול לנערו (ראו דף עם הפסוקים ודף עם המפה גם בממערך השיעור).
לאחר סימון מילות הטקסט ושלבי המסע נדון בעל פה:
- מהי הדינמיקה בין שאול לנערו?
- מי מהם מוביל ומשפיע, ומי מושפע?
אם פתחנו במשחק ההובלה, נדייק את הדינמיקה המפתיעה שמצטיירת בפרק: היינו מצפים ששאול יוביל וינהיג, אבל דווקא הנער המשרת מוביל ושאול הולך אחריו.
אם פתחנו באבחנה בין דמות ראשית למשנית, נדגיש את ההיפוך המעניין: הדמות המשנית בדרך כלל נגררת, אך בפסוקים שלנו היא דווקא המובילה, ואילו הדמות הראשית אשר בדרך כלל מובילה בפסוקים שלנו היא מושפעת. ננסה לשער ולנתח:
- מה מניע את הנער?
- אילו תכונות יש בו?
- אילו תכונות יש לשאול?
נוסיף לדיון את השאלות האלה:
- האם התנהלותו של שאול מתפרשת לדעתכם כנקודת חוזק או חולשה?
- האם לדעתכם התנ"ך מתאר את דמותו של שאול באור חיובי ומוערך, או באור ביקורתי?
האם זו ענווה והקשבה מצד שאול, או אולי חוסר עמוד שדרה? או אולי פשוט כך זה היה, וזה לא בהכרח מלמד דבר?
אפשר לקרוא עם התלמידים את המדרש (ראו מדרש גם בממערך השיעור). באופן מפתיע לדעת המדרש צניעותו של שאול המתבטאת ביחסו אל הנער היא יתרון להנהגתו, ובזכותה זכה למלכות. לאחר הבנת המדרש נדון עם התלמידים:
- האם אתם מסכימים לתפיסה זו?
- האם צניעותו נעלית בעיניכם?
אם פתחנו במשחק ההובלה, נשלב בדיון תובנות שעלו בכיתה בעקבות התרגיל.
כתיבה אישית
לאור הדיון נתכנס לכתיבה אישית: נציע לתלמידים לבחור בדמותו של שאול או בדמות נערו, ולכתוב מנקודת מבטה של הדמות "יומן מסע" של חיפוש האתונות.
נזמין את התלמידים להיכנס לעולם המקראי העתיק ולדמיין את הוויית המסע. היומן צריך לשקף את הדינמיקה בין שתי דמויות אלו מתוך פרשנות התלמיד. למשל, האם הנער מעריך את שאול על שהוא מקשיב לו? האם שאול מרגיש נחות במערכת היחסים הזאת, או ההפך, שאול מתגלה בגדולתו שהוא קשוב לנערו, וכל עוד העצות שלו טובות הוא מקבלם? וכו'.
לפי רצון המורה והתלמידים, אפשר להציע לתלמידים לעצב את היומן כממצא עתיק, או להתמקד רק בתוכן. לאחר מכן אפשר להצמיד בין זוגות בכיתה: לאפשר למי שבחר בשאול לקרוא יומן שנכתב מנקודת מבטו של הנער ולהפך. מתוך קריאתו – כל תלמיד יכתוב תגובה, ואף יקבל תגובה ליומן שהוא עצמו כתב.
המפגש עם הנערות
לאחר העיסוק בשאול ובנערו נגיע לפסוקי המפגש עם הנערות (פסוקים יא-יג). לפנינו דמויות משניות נוספות, וננסה להבין מהו תפקידן בפרק.
- אפשר לערוך הצגה מאולתרת קצרה: תלמיד אחד נמצא ליד ביתו, ולידו עוצרת מכונית והנהג מבקש עזרה בכיוון למקום מסוים (חנות, בנק וכו'). נראה עם התלמידים שתשובה לשאלות דרך מעין אלו היא בדרך כלל קצרה ועניינית, ומכילה בעיקר כיווני שמאל וימין ומעט סימני דרך.
לאור זאת נקרא את פסוקים יא-יג ונפנה את תשומת ליבם של התלמידים לאורכה של תשובת הנערות. נשים לב לפער בין תוכן המילים, שבהן הבנות מזרזות את שאול ומפצירות בו ללכת מהר לפגוש את איש האלוהים, לבין אורך התשובה אשר מעכבת את שאול.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם תגובת הנערות ארוכה ונרגשת?
נחזור ונשווה זאת להצגה המאולתרת בכיתה. נקרא עם התלמידים מדרש מהתלמוד השואל בדיוק את השאלה הזאת ועונה עליה וננתח אותו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
מבט לחיים
נסגור מעגל עם הפתיחה שנבחרה מבין האפשרויות שלעיל: נזכיר לתלמידים שעסקנו במשחקי מוביל ומובל או בסוגי דמויות. נשוב לכך ונבחן יחד:
- לאן הציפיות מהדמויות בפרק הובילו את הקורא?
נדגיש את ההיפוך שנוצר בסיפור, שבעצם הציפיות מן הדמויות רק הבליטו פן שונה בהן: כך, הנער השפיע על שאול ועל גורלו, אפילו שהוא רק המשרת. - מה אפשר ללמוד משאלות אלו על שאול?
- ומה אפשר ללמוד מכך עלינו כיום?
נזמין את התלמידים לכתיבה אישית או שיח משתף – להוביל או להיות מובל? - האם ומתי אני מוביל ומשפיע?
- האם ומתי אני מושפע ומובל?
- האם יותר טבעי לי להקשיב לרעיונות של אחרים, או ליזום בעצמי?
- האם הייתי רוצה להשתנות בכך? האם אני רוצה להקשיב יותר לסביבתי, או דווקא להעז להוביל אחרי? או אולי בעצם ההעזה שלי תהיה שסוף-סוף אצליח להקשיב לאחרים.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: מהלך ההוראה הראשון מתמקד בחטיבה הראשונה של פרק ט (פסוקים א-יג). עסקנו בתיאור מסע חיפוש האתונות. ניתחנו את הפסוקים ואת עיצוב הדמויות: שאול, הנער והנערות.
מיומנויות: סימון הפסוקים; רכישת המושגים הספרותיים דמות ראשית ודמות משנית; ניתוח מדרשי חז"ל.
מתודות: משחק פתיחה ושיתוף על אודותיו; הקרנת פסוקים על הלוח וסימונם; דיון פרשני ורגשי; כתיבה עיונית, כתיבה יוצרת, וכתיבת התבוננות אישית.
בין שאול לאביו – דמות רקע נוספת שלא עסקנו בה היא אביו של שאול אשר שולח אותו לחיפוש האתונות.
- האם קיש יודע לאן יגיע בנו?
- האם הייחוס של שאול מחמיא לו, או דווקא מותיר אותו בצילו של אביו?
- כיצד היחסים בין שאול לאביו מאירים את עיצובו של המלך העתידי – האם לדעת התלמידים שאול מציית לבקשת אביו, או שאינו נענה לה?
- האם הוא משתדל או מתייאש?
רואה = נביא
- מהו תפקיד הנביא במקרא?
- איזה פן של תפקיד הרואה נחשף בסיפור זה?
- האם יש בחייהם של התלמידים דמויות מעין אלו?
- האם היו רוצים בכך?
דמיינו חיים שלכל שאלה הולכים לרואה שאולי ייתן את התשובה.
