"התנגדות פסיכולוגית": התחושה השלילית של מקבל עזרה שאינו יכול להשיב לעוזר כגמולו ולעמוד בעקרון ההדדיות.
(פסיכולוגיה חברתית, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 225)
מתנה בכסף מלא
פרק כג
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.
בכמה מילים
פרק כג מתאר את המשא והמתן הארוך בין אברהם לבני חת על חלקת הקבר של שרה. במהלך זה נעמוד על מניעיו של אברהם בהתעקשותו לקנות את הקרקע בכסף מלא וננסה ללמוד גם על היחס שלנו למתנות חינם שאנו מקבלים אל מול הערכתנו להישגים עצמאים שלנו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שונא מתנות יחיה:
נכתוב על הלוח את הפתגם מתוך הפסוק במשלי פרק טו פסוק כז: "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" ונשאל בכיתה:
- האם הפתגם מוכר לכם?
- מה פירוש הפתגם?
- לפי הפתגם האם מומלץ לקבל מתנות או לא?
- מניין הפתגם לקוח? (משלי פרק טו פסוק כז)
- האם אתם מסכימים עם המסר שלו? מדוע?
נציג על הלוח את המקור 'שונא מתנות יחיה' ונשאל את התלמידים:
- מה עשוי להיות ההסבר הפסיכולוגי לסירוב לקבל מתנה?
אפשרות שנייה – עבודת בני נוער:
נשאל בכיתה:
- האם יש תלמידים שעבדו בחופש הגדול האחרון? במה?
אם יש תלמידים שעבדו נשאל אותם את השאלות האלה, אם אין תלמידים שעבדו נשאל את הכיתה באופן כללי:
- למה הלכתם לעבוד?
- האם בשביל לסייע להורים או מסיבה אחרת?
- האם יש הבדל בין דמי כיס לכסף שהרווחתם בעצמכם? מה ההבדל?
- האם עבודה של בני נוער תלויה במצב הכלכלי של ההורים? כיצד?
הערה: כסף עשוי להיות נושא רגיש. מומלץ לשקול אם לערוך את הדיון הזה מתוך היכרות עם התלמידים ועם מידת הרגישות שלהם לעניין.
הזמנה לקריאה
שלב ראשון – חיים ומוות:
נקרא את פסוקים א-ב בדרמטיות ונסכם יחד בכיתה:
- מהו הצירוף החוזר פעמיים בפסוק א? (חיי שרה)
- מה מסופר על שרה בפסוק ב?
- כיצד מגיב אברהם?
- נסו לחשוב: מדוע חוזר הצירוף "חיי שרה" פעמיים בראש סיפור מותה וקבורתה של שרה? (אולי כי זהו סיכום של חייה, או מפני ש"צדיקים במיתתן קרויים חיים" כמאמר חז"ל – בבבלי ברכות יח ע"א. כלומר, בשעת מיתתה מזכירים דווקא את החיים שהיו לה)
שלב שני – קבר או אחוזה:
נקרא את שיחתם של אברהם ובני חת בפסוקים ג-ט במשחק תפקידים. לאחר מכן נבחן יחד:
- כיצד אברהם מכנה את עצמו בשיחה עם בני חת? (פסוק ד – "גֵּר וְתוֹשָׁב")
- מה הוא מבקש מהם? (פסוק ד – אחוזת קבר עם בני חת)
- כיצד מכנים בני חת את אברהם? (פסוק ו – "נְשִׂיא אֱלֹהִים")
- מה הם מציעים לו? (פסוק ו – לקבור את שרה היכן שירצה)
- מה משמעות הכינוי "נְשִׂיא אֱלֹהִים"? מדוע אברהם מכונה כך? (ראו בראשית פרק יד פסוקים יט-כ. אברהם נחשב לאדם נכבד וקרוב לאלוהים. בני חת אינם רואים בו גר ותושב חסר זכויות, אלא נשיא חשוב)
- מדוע לדעתכם אברהם מתעקש לשלם בעבור מקום הקבורה?
נקרא את פירושו של ר' אברהם אבן עזרא למילים "גֵּר וְתוֹשָׁב" מפסוק ד ונשאל את התלמידים:
- מה מבטא המושג "גֵּר וְתוֹשָׁב" בנוגע לבעלות על הקרקע? ("גֵּר" – שחי לבדו בלי קשר לעם בארץ, "וְתוֹשָׁב" – שיושב בארץ הזאת)
- מה משמעות המילה 'אחוזה'? (נחלה. קרקע שמסורה לאדם או למשפחה באופן קבוע)
- כיצד מסייעים מושגים אלה להבנת מניעיו של אברהם בקניית הקבר לשרה? (אברהם רואה בעצמו "גֵּר וְתוֹשָׁב" בכנען והוא רוצה להיאחז בקרקע. אפשר להוסיף שהוא רוצה לוודא שלאיש לא תהיה טענה כלפיו בעתיד. אברהם רוצה מקום שיהיה רק שלו, ולא מעורב עם יושבי הארץ)
נעיין בבראשית פרק יד פסוקים כא-כד וניזכר בהתנהגות דומה של אברם בתגובה להצעתו של ברע מלך סדום לאחר מלחמת המלכים בעמק השידים. נשאל את התלמידים:
- מה מלך סדום מציע לאברם?
- כיצד מגיב אברם?
- מהי הסיבה לסירובו של אברם לקבל שכר על פועלו? ("וְלֹא תֹאמַר: 'אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם'" – אברם אינו רוצה להרגיש חובה כלפי מלך סדום ואינו רוצה שמלך סדום לא יחשוב שהוא גרם לעושרו)
- האם הייתם נוהגים כמו אברם במקרה זה? מדוע? (נחדד ונשים לב שיש הבדל מהותי בין הסיפורים, אברהם סירב לקבל שכר מוצדק על מלחמתו ועל הישגיו ממלך סדום, ואילו בסיפור רכישת המערה אברהם מסרב לקבל מתנת חינם)
שלב שלישי – סכום סמלי:
נקרא את הדו שיח בין אברהם לעפרון המתואר בפסוקים י-כ במשחק תפקידים. המורה יקרא את דברי המספר. לאחר מכן נענה על שאלות:
- מה פירוש הביטוי "בֵּינִי וּבֵינְךָ, מַה הִוא?" מדוע עפרון משתמש בביטוי זה? (זה דבר פעוט וחסר משמעות לשנינו, עפרון רומז שאין צורך בתשלום על המערה, כי הסכום פעוט ושולי)
- האם עפרון מעוניין למכור את השדה והמערה בכסף? מה בדבריו מרמז על כך? (כנראה שכן, הוא נוקט מחיר גם אם לא באופן ישיר)
- מדוע לדעתכם אברהם אינו מתמקח על המחיר?
- כמה פעמים בפרק חוזר אברהם על בקשתו לקנות את הקרקע לקבורת אשתו?
- האם אברהם השיג את מבוקשו בסוף הסיפור?
- מה בפסוקים עשוי להדגיש זאת?
לאחר לימוד סיפור קבורת שרה וקניית המערה, נתהה עם התלמידים:
- מה מטרת הסיפור?
- מה אפשר ללמוד מסיפור זה?
נעמוד יחד על כמה פרשנויות אפשריות לסיפור (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור), אפשר לחלק את התלמידים לקבוצות על פי הפרשנויות.
בכרטסייה הראשונה מופיעה פרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא שמציע לראות בסיפור קניית המערה תחילת מימוש ברכת הארץ לאברהם כבר בחייו; פירושו של הרמב"ן רואה בברכה שמתממשת בסיפור זה את ברכת גדולתו של אברהם והיותו ברכה. לעומת פירושים אלה יעקב בנו מציע לראות בסיפור ביטוי לערך הקשר בין אברהם לשרה ולכבוד לנפטרת – כים אלה יסודיים ומהותיים בדרכו של אברהם והם באים לידי ביטוי במילים המנחות בפרק: קב"ר ושמה של שרה או כינוייה בסיפור: מתו של אברהם.
מבט לחיים
נבקש מהתלמידים לערוך רשימת פריטים חשובים שלהם. אפשר לכלול ברשימה חפצים פיזיים (למשל טלפון נייד, קורקינט חשמלי, בגד מסוים וכו'), תכונות אופי (טוב לב, נדיבות, אומץ וכדומה) או הישגים (זכייה בתחרות, פרסום ברשתות חברתיות, הצלחה בלימודים וכו').
בשלב הבא נבקש מהתלמידים לחלק את הפריטים לשתי רשימות:
- דברים שקנו או השיגו בעצמם.
- דברים שמישהו אחר נתן להם או שמישהו אחר גרם להם לעשות.
נזמין תלמידים לשתף ברשימות ולענות לשאלות אלה:
- איזו רשימה ארוכה יותר?
- האם זה אומר עליי משהו? מה בדיוק?
- האם יש קשר בין הדברים בכל רשימה?
- באיזו רשימה נמצאים הדברים שחשובים לי יותר?
- באיזו רשימה נמצאים הדברים שאני גאה בהם יותר?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק כג ועמדנו על מניעיו של אברהם בהתעקשות שלו לרכוש את הקרקע לקבורת שרה מתוך דבריו בפרק ומתוך השוואת המסופר בפרק לסירובו לקבל שכר על פועלו בפרק יד.
מיומנויות: ביארנו מושגים, פירשנו ביטויים ומטבעות לשון מקראיים ולמדנו פרשנים.
מתודות: פתחנו בשאלות לדיון עכשווי ואישי מתוך הסבר פסיכולוגי של פתגם או מתוך חיי התלמידים או מתוך ניתוח סיטואציה חברתית. קראנו את הפרק, ניתחנו את הפסוקים לעומק והעלינו שאלות רלוונטיות לחיי התלמידים. סיימנו בתרגיל כתיבה שמזמן דיון בהרגלים ובתחושות של התלמידים.
אפשר עוד...
סיפור אליפטי – מה לא מסופר בפרק?
נכתוב על הלוח את השאלות האלה:
- מדוע לא מוזכרת נוכחותו של יצחק בקבורת שרה בכתובים?
- למה רצה אברהם לקבור את שרה דווקא במערת המכפלה?
- מדוע נקראה חברון "קִרְיַת אַרְבַּע"?
נזמין את התלמידים להציע שאלות נוספות על מידע שחסר בפרק. לאחר מכן נזמין את התלמידים להעלות השערות ורעיונות.
נוכל להציג בפני התלמידים מדרשים ופרשנים שונים שמנסים להשלים את הפערים בסיפור.
