סגור תצוגת כיתה
הפרק

"נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ"

פסוקים א-י

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלו מתוארת נבואתו הראשונה של ירמיהו – ההודעה על הקדשתו לנביא, ולאחריה תגובתו המפקפקת והחיזוק שהוא זוכה לו מאלוהים.
במהלך הוראה זה נכיר את הרקע לנבואת ירמיהו, נכיר את המושג "נבואת הקדשה", נשווה בין נבואת ההקדשה שלו לבין נבואת ההקדשה של משה ונזהה כי הוא נביא החורבן.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – מדרשיר:
נקרין את הפזמון שכתב יוני רכטר 'שיר נבואי קוסמי עליז' ונדון עם התלמידים בשאלות:

  • מה מאפיין את דרכו של הנביא הקוסמי העליז לפי הפזמון? (משהו בו מניע אותו ללכת ישר, ללכת לבד, ללכת תמים וללכת אחד, ומעודד אותו לא לפחד ולא לכעוס)
  • למה נביא הולך לבד?
  • ממה הוא עלול לפחד ועל מה הוא עלול לכעוס?
  • האם המילים של השיר קלילות כמו המנגינה שלהן?
  • האם דרכו של הנביא קלה?

הצעה שנייה – דרושים:
נכתוב על הלוח: נציגות במועצת תלמידים עירונית, בדיקה שהכיתה נקייה בסיום יום, חלוקת מבחנים.
נבחר באופן אקראי תלמידים ונכתוב את שמותיהם ליד התפקידים. נבחן את תגובתם ונשאל אותם:

  • כיצד הרגשתם כשבחרו אתכם לתפקיד בלי לשאול אתכם כלל?
  • אילו רגשות שליליים צפו בכם?
  • האם עלו בכם גם רגשות חיוביים בכל זאת? אילו רגשות ומדוע עלו?

הצעה שלישית – סרטון:
נצפה בסרטון הטריילר לסרט 'שר הטבעות אחוות הטבעת' שבו נקרא הוביט בשם פרודו לשליחות מסוכנת. לפני הצפייה נבקש מהתלמידים לשים לב אילו חיים הוא מתבקש לעזוב ובעבור מה. לאחר הצפייה נענה על השאלות המטרימות לצפייה (הוא התבקש לעזוב חיים שלווים ולסכן את עצמו כדי להציל את העולם).
נשאל את התלמידים:

  • האם הייתם מסכימים לשליחות?
  • אילו טיעונים יכולים להיות בעד ונגד השליחות?

הזמנה לקריאה

חלק א – היכרות עם הרקע לירמיהו ולנבואתו בפסוקים א-ג:
כדי להכיר נביא חדש ולהבין את נבואותו עלינו לדעת את פרטי הרקע. נבקש מהתלמידים לאתר בתנ"כים שלהם את ספר ירמיהו ולפתוח בפרק א פסוקים א-ג. נשלח אותם למלא 'תעודת נביא בישראל' לירמיהו כמיטב יכולתם לפי פסוקים אלו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נתעכב על שתי השאלות האחרונות:

  • אילו אירועים קרו בימיו? (הרפורמה של יאשיהו, גלות יהויכין, חורבן בית המקדש)
  • אילו נבואות היה יכול לנבא בתקופה כזו?

אפשר להוסיף ולשאול:

  • האם הייתם רוצים להיות נביאים בתקופה כזו? מדוע?

חלק ב – הקדשת ירמיהו, פסוקים ד-ח:
נסביר בקצרה מהי נבואת הקדשה – נבואה הכוללת את סיפור הקדשתו של נביא, הפיכתו לנביא ולשליח – ונזמין את התלמידים לשער:

  • כיצד מגיב אדם שאומרים לו שנבחר להיות נביא?
  • מה הוא מרגיש לדעתכם ומדוע?

נקרא יחד את פסוקים ד-ח. נסביר את פסוק ד: הקדשתו של ירמיהו קדמה ללידתו, הוא מיועד להיות נביא עוד מרחם אימו. זוהי הצהרה המיוחדת לירמיהו שלא נאמרה אף על משה. נמשיך לקרוא ונשאל את התלמידים:

  • האם ירמיהו שמח בהודעתו של אלוהים? (לא, הוא חושש)
  • כיצד אלוהים מנחם אותו? (בהבטחה שיהיה עמו)

לאחר הקריאה המשותפת נאמר שסיפור ההקדשה הזה מזכיר לנו מאוד סיפור הקדשה של נביא אחר חשוב מאוד. נזמין את התלמידים לנחש. גם אם לא ינחשו נבקש מהם לפתוח בספר שמות פרק ג פסוקים ו-יב וגם בשמות פרק ד פסוקים י-יב. נקרא יחד את הפסוקים ולאחר מכן נבקש מהם למלא את הטבלה בדף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

לאחר שהתלמידים ימלאו את הטבלה נשאל אותם במליאה:

  • במה דומים שני הנביאים? (בחשש שלהם שאינם מתאימים למשימה)
  • כיצד מעודד אלוהים את שניהם? (בהבטחה להיות אתם יחד)
  • מדוע לדעתכם המחשבה הראשונה של שני הנביאים הגדולים האלה היא שאינם ראויים? מדוע שניהם נרתעים מתפקיד חשוב כל כך? מה זה מלמד על המנהיגים בישראל?

חלק ג – תפקידו של ירמיהו, פסוקים ט-י:
נקרא יחד את פסוק ט. נזהה שיש כאן פעולה סמלית ונשאל עליה:

  • מה משמעותה הסמלית של היד האלוהית על פיו של ירמיהו? (אלוהים ישים בפיו של ירמיהו את המילים הנכונות, ולכן אין לו מה לדאוג)
  • היכן מוצאים ביטוי דומה בסיפור ההקדשה של משה? ("לֵךְ, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ" – שמות פרק ד פסוק יב)

נשלח את התלמידים לקרוא את פסוק י ונבקש מהם לסמן את הפעולות שעתיד ירמיהו לנבא עליהן (לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס, לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ) לאחר מכן נשאל:

  • האם רוב הפעולות קשות או טובות? איזה סוג נביא ירמיהו מיועד להיות כבר מהקדשתו – נביא נחמה או נביא חורבן וזעם? האם זה מוחלט? (נביא חורבן, אך לא רק, תהיינה בנבואותיו גם נבואות נחמה)

נקרא יחד את הפסוק ונשאל:

  • למי מיועדת נבואתו של ירמיהו לפי הפסוק? (לגויים ולממלכות)

נחלק לתלמידים קטע ממאמרו של ישי אילן (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ונבקש מהם לקראו את הקטע ולענות בזוגות על השאלה המובאת לאחריו בדף העבודה.

מבט לחיים

למדנו בשיעור על שני נביאים שניבאו בתקופות מכריעות בהיסטוריה.

  • מה מהותי כל כך בתקופות אלו? (יציאת מצרים, התהוות העם במדבר; חורבן יהודה ובית המקדש, יציאה לגלות בבל)

ראינו ששני הנביאים קיבלו זימון וששניהם בהתחלה סירבו לו. חשוב לציין שגם משה וגם ירמיהו חיו חיים לא פשוטים בשל שליחותם.

  • האם אנחנו – כאשר אנו מתבקשים להתנדב לתפקיד שמוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו – יודעים לראות את טובת הכלל יותר מטובתנו?
  • כיצד היה נראה העם שלנו לו משה היה מתעקש ואומר שלא מתאים לו להתנבא, או אילו ירמיהו לא היה מלווה את יהודה לגלות?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: הכרנו את המושג 'נבואת הקדשה', דנו בהקדשתו של ירמיהו מרחם אימו, בחששותיו מהנבואה ובעידוד שמציע לו אלוהים. השווינו את הפסוקים לתיאור נבואת ההקדשה של משה בשמות ודנו במשמעותה של שליחות, בעיקר בעיתים כאלו.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט, השוואה בין מקורות, התמודדות עם פרשנות מסורתית-מודרנית ונטיעה בהקשר היסטורי.
מתודות: מילוי 'תעודת נביא בישראל' לירמיהו, השוואה בין נביאים, זיהוי סוג הנבואה של ירמיהו, עבודה בזוגות על פרשנות מסורתית-מודרנית לנסיבות ההיסטורית נבואת ירמיהו.

אפשר עוד...

הקדשותיהם של גדעון וישעיהו:
בנוסף להשוואה להקדשתו של משה אפשר לחשוף את התלמידים להקדשתו של ישעיהו (ישעיהו פרק ו) והקדשת גדעון (שופטים פרק ו) ולזהות את הדפוס החוזר בנבואת ההקדשה: המינוי, הסירוב, העידוד וההבטחה והמופת. אלו הם תימוכין למסר שמצאנו במהלך.

כאב הנבואה:
פסוק ד בפרקנו מול פסוקים יד-יח בפרק כ בירמיהו. בפסוק ד מוזכר כי ירמיהו יועד עוד מרחם אימו להיות נביא. קריאה בפרק כ תלמד אותנו כי הנבואה קשה לו כל כך לעיתים שירמיהו מעדיף היה למות ברחם אימו ולא לצאת לחיים הקשים של נביא אמת החי בתקופת החורבן. אפשר להשתמש ביחס בין הפסוקים כדי לדבר על קושי בביצוע שליחות ואיך מתגברים עליו:

  • לעיתים אנו עוברים מבחנים קשים בחיינו והם שליחותנו – כיצד עוברים אותם בכל זאת?
  • ירמיהו יועד להיות נביא מרחם – הוא לא מת ברחם אימו – מה עכשיו?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שיר נבואי קוסמי עליז
למילות השיר מתוך אתר 'שירונט' מה מאפיין את דרכו של הנביא הקוסמי העליז לפי הפזמון?...
שיר נבואי קוסמי עליז

למילות השיר מתוך אתר 'שירונט'

  • מה מאפיין את דרכו של הנביא הקוסמי העליז לפי הפזמון?
  • למה נביא הולך לבד?
  • ממה הוא עלול לפחד ועל מה הוא עלול לכעוס?
  • האם המילים של השיר קלילות כמו המנגינה שלהן?
  • האם דרכו של הנביא קלה?

קרדיט: פורסם על ידי yr archive בתאריך 18 ביוני 2015

שר הטבעות
אילו טיעונים יכולים להיות בעד יציאה לשליחות מסוכנת להצלת העולם ואילו טיעונים יכולים להיות נגד...
שר הטבעות

  • אילו טיעונים יכולים להיות בעד יציאה לשליחות מסוכנת להצלת העולם ואילו טיעונים יכולים להיות נגד יציאה כזו?

קרדיט: פורסם בערוץ Movieclips בספטמבר 2011

דפי עבודה והעשרה לשיעור
יתרון הנעורים
אמר לו הקדוש ברוך הוא: בטרם אצרך [יצרתי אותך] בבטן, עד שלא יצרתיך במעי אמך,...
יתרון הנעורים
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי." (א, ז)

maryp / Shutterstock.com

אמר לו הקדוש ברוך הוא: בטרם אצרך [יצרתי אותך] בבטן, עד שלא יצרתיך במעי אמך, מניתך [מיניתי אותך] להיות מתנבא על עַמי.
להמשך המדרש

ענה ירמיה ואמר לפני הקדוש ברוך הוא: רִבונו של עולם איני יכול להתנבאות עליהם איזה נביא יצא להם ולא בִּקשו להורגו, עמדו להם משה ואהרן לא בִּקשו לרגום אותם באבנים שנאמר "וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים" (במדבר יד, י)… איני יכול לצאת על ידי ישראל "הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי" (ירמיה א, ו). אמר לו הקדוש ברוך הוא, הלא לנער אני אוהב שנאמר "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי" (הושע יא, א) שלא טעם טעם חטא.

(פסיקתא רבתי כו)

  • על פי המדרש, מהי טענתו של ירמיהו ומהי תגובתו של אלוהים?
סירובם של שליחים
כמה שביקש ירמיהו שלא להתנבאֹת, וְנִתְנַבֵּא על [בעל] כָּרְחוֹ שלא בטובתו, שנאמר: "אַל תֹּאמַר נַעַר...
סירובם של שליחים
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי, כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר." (א, ז)

סירוב לשליחות. askib / Shutterstock.com

כמה שביקש ירמיהו שלא להתנבאֹת, וְנִתְנַבֵּא על [בעל] כָּרְחוֹ שלא בטובתו,
שנאמר: "אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ" (ירמיהו א, ז).
כמה סירב משה שלא לילך בשליחותו של הקדוש ברוך הוא,
שנאמר: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" (שמות ד, יג),
ולבסוף הלך על כָּרְחוֹ שלא בטובתו, שנאמר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה".

(שמות רבה, פרשת שמות, פרשה ד, ד)

להמשך קריאה

המדרש אינו מתמקד רק בירמיהו. החיבור למשה, יותר משנותן מקום לתופעת הסירוב, רושם נקודות לטובת ירמיהו. ההשוואה בין משה לבין ירמיהו בתחילת הספר מעמידה את ירמיהו באור מיוחד. גם אם תוכן הסירוב שונה לחלוטין – המדרש רואה בהם אחד. אנו ניגשים לפתוח את ספרו של נביא חדש, אבל ככזה שממשיך את נבואתו של משה – האחד נביא של גאולת מצרים, והשני נביא חורבן.

על פי: יכין אפשטיין, "כמו שסירב משה", מיזם 929

  • ציינו נקודת דמיון ונקודת שוני בין ירמיהו למשה.
לנתוץ ולהאביד לבנות ולנטוע
בפרק מנבא ירמיהו: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי… רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ...
לנתוץ ולהאביד לבנות ולנטוע
"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ." (א, י)

Bukhavets Mikhai / Shutterstock.com

בפרק מנבא ירמיהו: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי… רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ" (א, ט-י). שש הפעולות נאמרות בנשימה אחת, אך הן מנוגדות. ארבע הראשונות – נתישה (עקירה), נתיצה, האבדה והריסה – קשורות בחורבן.

להמשך קריאה

שתי האחרונות – בנייה ונטיעה – כרוכות ביצירה מחודשת.
לפי החכם באדם, יש הבדל בין תקופת עקירה והריסה לבין תקופת נטיעה ובנייה: "לַכֹּל זְמָן… עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ… עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת" (קהלת ג, א-ג). אך לפי ירמיהו, יש זמן שבו כל אלוּ הן בגדר אפשרויות מקבילות. בידי האדם לבחור – בשֹכל או בסכלוּת – איזו מהן תבוא.

על פי: יוגב בר-גד, "עת לעקור ולנטוע", מיזם 929

  • אלוהים מטיל על ירמיהו את תפקיד הנביא ונותן בידו את כלֵי העבודה: נבואת זעם (חורבן) ונבואת נחמה. מדוע היחס בין שש הפעולות אינו שווה, ונוטה לנבואת הזעם?
מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה
במסגרת הקדשתו לנביא עורך אלוהים לירמיהו כמה מבחנים. באחד מהם הוא מראה לו חיזיון מסוים...
מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ." (א, יד)

fafostock / Shutterstock.com

במסגרת הקדשתו לנביא עורך אלוהים לירמיהו כמה מבחנים. באחד מהם הוא מראה לו חיזיון מסוים ושואל אותו: "מָה אַתָּה רֹאֶה?"

להמשך קריאה

"סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה", אומר הנביא המיועד.
ואלוהים מפרש: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". כוונתו של האל הייתה, ככל הנראה, שמצפון יגיע הצורר הבא אחרי אַשׁוּר שימרר את חיי היושבים ביהודה. חזון שאכן התגשם ברבות הימים.

על פי: לירון מרוז: "מצפון תפתח הרעה", מיזם 929

  • עורכי החדשות נוהגים להשתמש בביטוי "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה". לאיזה אירוע חדשותי מהשנים האחרונות הביטוי יכול להתאים?
מדרום תיפתח הטובה
בשנת 1972 יצא השיר "מדרום תיפתח הטובה" באלבום של להקת פיקוד דרום הנושא את שם...
מדרום תיפתח הטובה
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ." (א, יד)

בשנת 1972 יצא השיר "מדרום תיפתח הטובה" באלבום של להקת פיקוד דרום הנושא את שם השיר. הימים היו ימי אחרי מלחמת ששת הימים, השיר הפך את הנבואה האפוקליפטית לחזון אוטופי, מדינת ישראל ישבה לָבֶטַח והאופוריה אפפה מכל עבר. שנה לאחר מכן – מלחמת יום כיפור. צבאות ערב בהובלת סוריה ומצרים התקיפו את ישראל מהצפון ומהדרום.

למילות השיר

מדרום תיפתח הטובה
מילים ולחן אברהם זיגמן

מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה שקד פורח
וְהַמָעֹז מלון אורח
וזה סימן של שקט ושלווה
כי מדרום תיפתח הטובה.

מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה אַמַת המים
ובה שטוֹת סירות בִּשְׁתַּיִם
וזה סימן של שקט ושלווה
כי מדרום תיפתח הטובה.

מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה ציפור ברוּחַ
בין החוֹמות לה קן בטוח
וזה סימן של שקט ושלווה
כי מדרום תיפתח הטובה.

אני רואה אַמַת המים
ובה סירות שטוֹת בִּשְׁתַּיִם
וזה סימן של שקט ושלווה
כי מדרום תיפתח הטובה.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מלבד שם השיר, אפשר למצוא בשיר עוד רִפְרוּרִים (התייחסות מרומזת ליצירה אחרת) לפרק א פסוקים יא-יד. זהו אותם.
ירמיהו במנורת הכנסת
  מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, מעוטרת בתבליטים המציגים אישים...
ירמיהו במנורת הכנסת
"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ." (א, י)

ירמיהו, פרט מתוך מנורת הכנסת שיצר הפסל בנו אלקן, שנות החמישים של המאה העשרים. צילום: © Tamar HaYardeni, ויקיפדיה העברית

תוכנית מנורת הכנסת. איור: © תמר הירדני, ויקיפדיה העברית

 

מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל.

להמשך קריאה

התבליטים שבששת קני המנורה מציגים את גורל עם ישראל מאז גלה מאדמתו, והתבליטים בקנה המרכזי שלה ובבסיסה מציגים את גורל העם בימי ראשית גאולתו, עד הקמת מדינת ישראל.
האומן הציב את התבליטים לא בסדר כרונולוגי, אלא זה כנגד זה לפי סדר הקנים. באופן זה כל תבליט קשור בקשר של ניגודיות או השלמה לתבליט בקנה הנגדי לו. התבליט של ירמיהו מוצב באופן נגדי לתבליט של ישעיהו, כך נוצרת הנגדה או השלמה
בין השניים.

מבוסס על המידע באתר הכנסת

  • התבוננו בידיים המוּנָפוֹת מעלה. מה לדעתכם מסמלת היד הקפוצה ומה מסמלת היד הפתוחה? כיצד תנוחת הגוף הזו מתאימה לנאמר בפסוק י בפרק?
מי הן ממלכות הצפון?
ירמיהו מופקד על הנבואה בתקופה הֲרַת גורל, שבה עומדות להתרחש מהפכות עולמיות. בתחילת דרכו חזה...
מי הן ממלכות הצפון?
"כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם ה', וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה." (א, טו)

נבואות הגויים של ירמיהו על המפה. מעצב: דוד גולדשטיין סטודיו מרחב

ירמיהו מופקד על הנבואה בתקופה הֲרַת גורל, שבה עומדות להתרחש מהפכות עולמיות. בתחילת דרכו חזה ירמיהו שאחת ממדינות הצפון תירש את הממלכה האשורית ותאיים על יושבי יהודה, אך לא נקב בשם של מדינה מסוימת. בהמשך נבואותיו, כשהתבהר המצב הפוליטי באזור, ניבא ירמיהו במפורש שהממלכה הבבלית היא שתכבוש את ירושלים.

  • מה ההבדל בין שימוש בשם כללי לאויב, לבין נקִיבה בשם מסוים?
  • מדוע לדעתכם השתמש ירמיהו בנבואותיו בכינוי "ממלכות הצפון"?
ענתות
ענתות, מקום הולדתו ונעוריו של ירמיהו, הייתה עיר קטנה הכלולה בתחום שבט בנימין, והיא מן...
ענתות
"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן." (א, א)

מפת בנימין ובה ענתות. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

ענתות, מקום הולדתו ונעוריו של ירמיהו, הייתה עיר קטנה הכלולה בתחום שבט בנימין, והיא מן הערים שניתנו ללוויים לשבת בהן. במלכים א, פרק ב, כו מסופר ששלמה גירש את אביתר הכוהן מירושלים באמרו לו "עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ", וייתכן שירמיהו היה מצאצאי משפחת אביתר.

להמשך קריאה

ענתות נזכרת פעמים מספר בספר ירמיה, ויש שהנביא מכונה "ירמיהו הענתתי" אולי בנימה של לעג, כמי שאינו מקורב לכוהני המקדש בירושלים. ענתות הייתה בגבול המזרחי של הארץ הנושבת (מיושבת), לפיכך נשקפים ממנה נופי מדבר יהודה וערוצי הנחלים היורדים לכיוון יריחו. רישומו של נוף זה ניכר בנבואת ירמיהו: הוא מרבה להעמיד ארץ נושבת כנגד המדבר ולהשתמש בדימויים ובתמונות מהווי המדבר ומחיי היום יום של גבול הארץ הנושבת.

מתוך עולם התנ"ך- ירמיהו.  על פי: יהודה שיף (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, דברי הימים הוצאה לאור. © הזכויות בעולם התנך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • מוצאו של ירמיהו במשפחת כוהנים מענתות. הסבירו כיצד עובדה זו יכולה להקשות על נבואתו בפני צמרת ההנהגה בירושלים.
הנבואה על פי הרמב"ם
הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִים לַנָּבִיא בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דֶּרֶךְ מָשָׁל מוֹדִיעִין לוֹ, וּמִיָּד יֵחָקֵק בְּלִבּוֹ פִּתְרוֹן הַמָּשָׁל בְּמַרְאֵה...
הנבואה על פי הרמב"ם
"וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי..." (א, ט)

פסל הרמב"ם, קורדובה, ספרד. מתוך ויקישיתוף

הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִים לַנָּבִיא בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דֶּרֶךְ מָשָׁל מוֹדִיעִין לוֹ, וּמִיָּד יֵחָקֵק בְּלִבּוֹ פִּתְרוֹן הַמָּשָׁל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וְיֵדַע מָה הוּא. כְּמוֹ הַסֻּלָּם שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ וְהוּא הָיָה מָשָׁל לְמַלְכֻיּוֹת וְשִׁעְבּוּדָן.

להמשך קריאה

וְהַסִּיר נָפוּחַ וּמַקֵּל שָׁקֵד שֶׁרָאָה יִרְמְיָה… וְכֵן שְׁאָר הַנְּבִיאִים. מֵהֶם אוֹמְרִים הַמָּשָׁל וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ אֵלּוּ. וְיֵשׁ שֶׁהֵן אוֹמְרִים הַפִּתְרוֹן בִּלְבַד. וּפְעָמִים אוֹמְרִים הַמָּשָׁל בִּלְבַד בְּלֹא פִּתְרוֹן… וְכֻלָּן בְּמָשָׁל וְדֶרֶךְ חִידָה הֵם מִתְנַבְּאִים.

(משנה תורה, הלכות יסודי התורה, ז, ג)

  • על פי הרמב"ם, דרכם של הנביאים להתנבא במשל ובחידה. באילו משלים משתמש ירמיהו בנבואתו?
סיר נפוח
  "סיר נפוח" – סיר הנתון על כירת-האש, והתבשיל שבו רותח ומתנפח תוך הרמת המכסה...
סיר נפוח
"...וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה." (א, יג)

סירי בישול מחרס תקופת הברזל המאוחרת. מימין סיר מירושלים משמאל סיר מתל עמל. מאוסף מוזיאון הכט. צילום: Hanay, ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 3.0

 

"סיר נפוח" – סיר הנתון על כירת-האש, והתבשיל שבו רותח ומתנפח תוך הרמת המכסה מפעם לפעם. הכירה בנויה כך שיש לה פתח אשר דרכו מלבה הרוח את האש.

להמשך קריאה

מכאן "וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה" – הפתח של הכירה, שעליה מונח הסיר הנפוח, מופנה לצד צפון. בזאת נרמז שהרוח המלבה את האש תבוא מצד צפון: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" אשר תלבה את אש המלחמה והחורבן.

מתוך: נגה הראבוני, שיח ועץ במורשת ישראל, נאות קדומים, 1984, עמ' 68

  • הסבירו בקצרה באיזה אופן המראה של "סִיר נָפוּחַ… וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה" הוא אות מְבַשֵּׂר רע.
ירמיהו הנביא
הענקת משמעות לאירועים ולנבואות של ירמיהו, תוך התייחסות לרצף הכרונולוגי.
ירמיהו הנביא
"...וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה." (א, יא)

הענקת משמעות לאירועים ולנבואות של ירמיהו, תוך התייחסות לרצף הכרונולוגי.

  • המראות הנבואיים של המקל והסיר נקשרים בסרטון לפסוק י: "…לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ". הסבירו את הקשר ביניהם.

קרדיט: ירמיהו הנביא, הרב בני לאו. מתוך אתר מקראנט של מטח

ירמיהו באיורים
ירמיהו הנביא לא היה יכול לוותר על שליחותו , למרות שהייתה קשה מנשוא עבורו ולמרות...
ירמיהו באיורים
"בְּטֶרֶם אצורך (אֶצָּרְךָ) בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיך." (א, ה)

ירמיהו הנביא לא היה יכול לוותר על שליחותו , למרות שהייתה קשה מנשוא עבורו ולמרות שהעם סרב לשמוע לו. עשר דקות על ירמיהו מההקדשה ועד רצח גדליה.

  • הסרטון מציג את קורות חייו של ירמיהו (ואת קורותיה של ירושלים) – מתחיל מהסוף ומדלג להתחלה. האם לדעתכם ירמיהו היה יוצא למשימה אם היה יודע את סופה?

קרדיט: 929 ירמיהו . 929 תנך ביחד