סגור תצוגת כיתה
הפרק

"אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'"

פסוקים י-כה

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלו נמסר לשמואל עונשו של שאול ומתוארת ראשית פגישתם של שאול ושמואל, שבה נותן הנביא לשאול פעמיים הזדמנות להודות בחטאו ולשאת באחריות עליו, ואולם שאול מסרב לעשות זאת עד שכבר מאוחר מדי.
במהלך נתעכב באמצעות פרשנות מסורתית על רגשותיו הקשים של שמואל, נעיין בשיחה בין השניים ונדון בקושי ובהכרח לשאת באחריות למעשים שאנחנו לא גאים בהם.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
נדון עם התלמידים:

  • מה הדרך הנכונה ביותר בעיניכם להתמודד עם מעשה לא טוב שעשיתם? הוא כבר נעשה, אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. מה תעשו?

הצעה שנייה – טענת התובעת:
נביא לתלמידים ציטוט מתוך דברי תובעת במשפט של איש ציבור שבו היא טוענת שמידת החרטה והנשיאה באחריות של הנאשם צריכה להשפיע על העונש, ונערוך בעקבות דבריה דיון. בהמשך נקשר את הדיון למשמעותה של נשיאה באחריות למעשים בהקשר של שאול.

הזמנה לקריאה

נזכיר לכיתה בקצרה את הציווי האלוהי ואת ביצועו הלקוי (נציין שוב את הפער בין ההתייחסות שלנו היום לנושא לבין המקובל בתקופה המקראית שבה הריגת אויבים לא נתפסה מעשה שלילי). נקרא לתלמידים בקול את פסוק י: "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל שְׁמוּאֵל לֵאמֹר". נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם אלוהים אומר לשמואל?

יחד נקרא את פסוק יא ונפרשו. נכתוב פירושי מילים על הלוח מתוך ההקשר:

  • "נִחַמְתִּי" – אני מתחרט;
  • "וַיִּחַר" – כעס מאוד.

נשאל את התלמידים:

  • אלוהים מודיע לשמואל שהוא מתחרט על משיחתו של שאול למלך, אם כן, על מי לדעתכם כועס שמואל?
  • מה הוא צועק לאלוהים כל הלילה?

עם שאלות אלה גם פרשנים התמודדו. נערוך עם התלמידים 'הוראה זוגית' – נחלק לכל צמד תלמידים שני פירושים וננחה אותם ללמד זה את זה את הפירוש שלמדו (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור).

פסוקים יב-כא – דו-שיח ותרגיל כתיבה – ההזדמנות של שאול לשאת באחריות למעשיו:
נקרין לתלמידים את הפסוקים מעומדים בצורת דו-שיח ומחולקים לשני קטעי שיחה. נמנה קריינים לשאול ולשמואל ונקרא את הקטע הראשון.
אחרי קריאת קטע השיחה הראשון נבקש מהתלמידים לסמן את כל הפעלים בדברי שאול ואז נמלא אותם יחד בטבלה על הלוח:

הפועל דבר רע או טוב? על מי מדובר?
בָּרוּךְ טוב שמואל
הֲקִימֹתִי טוב שאול
הֱבִיאוּם רע העם
חָמַל רע העם
הֶחֱרַמְנוּ טוב שאול
  • מה המסקנה מהתבוננות בטבלה?
  • האם שאול נושא באחריות לטעותו? (לא, הוא לוקח קרדיט על הדברים שנעשו לרצון אלוהים, אך בדברים שלא – הוא מאשים את העם)

הקריינים יקראו את החלק השני של השיחה ונשאל:

  • איזו סכנה שמואל רואה בענווה של שאול או בעודף ההתחשבות ברצון העם? (בגללה שאול לא מילא את תפקידו כמנהיג העם)
  • מה הייתם עונים במקום שאול לשאלת שמואל? כתבו את תשובותיכם ושתפו במליאה.

ננתח את התשובות של התלמידים לשאול – האם יש בהן הבעת צער, העברת אחריות, נשיאה באחריות, התנערות מאחריות? כיצד הן מנסות להרגיע את כעסו של שמואל?
לאחר הדיון נקרא את התשובה שענה שאול לשמואל בפסוקים כ-כא ונשאל:

  • האם שאול נושא באחריות למעשיו? מצאו וכתבו לפחות שלושה ציטוטים להוכחה. ("שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'", "וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה'", "וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי", "וַיִּקַּח הָעָם", "לִזְבֹּחַ לה'")

נשים לב ששמואל מנסה לעורר את שאול ולהזכיר לו את תפקידו, כוחו ומחויבותו – "רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה". אך גם לאחר אמירה זו שאול שב ומאשים את העם ולא מנהיג את העם. גם את מעשי העם שאינם עולים בקנה אחד עם הציווי האלוהי שאול מנסה להצדיק בטענה שיש לו כוונה טובה.
נסכם: גם בפעם השנייה שאול אינו נושא באחריות למעשיו, מאשים את העם וטוען שהעם נהג כשורה.

פסוקים כב-כה – מעט מדי ומאוחר מדי:
נקרא יחד את פסוק כב ונשאל:

  • כיצד שמואל עונה לשאול על הטענה שלו שהבהמות מעמלק נועדו לקורבנות? (חשוב הרבה יותר לשמוע בקול אלוהים מלהקריב לו קורבנות)

נקרא את פסוק כג ונבאר אותו בקצרה בעזרת פירוש שטיינזלץ שבאתר. נשים לב לשורש מא"ס שחוזר פעמיים בפסוק: "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי, וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר. יַעַן מָאַסְתָּ אֶת דְּבַר ה', וַיִּמְאָסְךָ מִמֶּלֶךְ."
שמואל תולה את הדחתו של שאול ממלוכה בכך ששאול הוא שמאס את דבר ה'. מאיסתו הובילה למאיסת ה' אותו ממלך. מידה כנגד מידה – שאול מאס בציווי האלוהי, ואלוהים מאס בשאול.
נסיים את המהלך בקריאת פסוקים כד-כה שבהם שאול סוף-סוף נושא באחריות למעשיו ומודה באשמה. נשאל את התלמידים:

  • באיזו אשמה מודה שאול? (בכך ששמע בקול העם ולא בקול אלוהים)
  • מה שאול מבקש מהנביא? (שיסלח לו ויבוא אתו)
  • לו הייתם הנביא, האם הייתם סולחים לשאול ובאים אתו אחרי שכבר ניתנה לו פעמיים הזדמנות להודות בחטאו והוא מיאן לשאת באחריות למעשיו? מדוע?

מבט לחיים

  • מדוע בעצם חשוב כל כך לשמואל ששאול יישא באחריות למעשהו? הרי הוא כבר חטא, ואי אפשר להחזיר את הזמן לאחור, אז מה אם הוא מאשים את העם?
  • מה החשיבות של האמירה: "הייתי לא בסדר"?
  • האם אנחנו יודעים לומר אותה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על תגובתו של שמואל להחלטת אלוהים לקחת את המלוכה משאול, עיינו בחלקו של דו-השיח ביניהם שבו מקבל שאול פעמיים הזדמנות לשאת באחריות למעשיו ושאול בוחר לא לעשות זאת, ומתוך כך דנו בעניינה של אחריות.
מיומנויות: התמודדות עם פרשן מסורתי, ניתוח פעלים, כתיבה בהקשר מקראי, זיהוי והוצאת ציטוטים.
מתודות: דף עבודה – הבנת רגשותיו של הנביא באמצעות פרשנות מסורתית, ניתוח פעלים בדברי שאול, קריינות לדו-השיח, תרגיל כתיבה: הצעת תשובה אפשרית של שאול להאשמותיו של שמואל, זיהוי ציטוטים מסירי אחריות.

אפשר עוד...

איכה:
בלימודי ההערכה החלופית למדו התלמידים את פרק ג בבראשית, ובו סיפור האכילה מעץ הדעת טוב ורע. אפשר להשוות את השיחה בין שמואל לשאול לשלבי השיחה בין אלוהים לאדם המתחבא מפניו (היתממות, הזדמנות להתוודות שאינה מנוצלת, האשמת אחר, עונש כבד) ולדבר על שאלת ההתחבאות וההתחמקות מהאחריות בהקשר של שני הסיפורים – למה הנטייה שלנו היא להתחבא?

רחמן על אכזרים:
זוהי הזדמנות טובה להכיר את מאמר חז"ל שנאמר על שאול, למרות שהתלמידים טרם למדו על הריגת נוב עיר הכוהנים בידי שאול. אפשר ומומלץ לקרוא יחד את האמרה בהקשר של הפרק ולנסות להבין מה היא אומרת על יכולת השיפוט המוסרי האנושית ביחס לזו האלוהית – יוצא מאמירה זו שאי אפשר לסמוך לגמרי על יכולת השיפוט המוסרי של בני האדם כי היא אינה עקבית והיא עלולה להתערער – אדם יכול להשחית את עצמו אף שהוא מתכוון לטוב. נשאל את התלמידים:

  • מה הסכנה בכך? (שאם אדם סומך על חוש הצדק שלו בלבד הוא עלול להגיע לכדי אכזריות איומה)

במהלך הדיון חשוב להעלות את העניין שרחמי שאול על אגג ועל הצאן אינם מלמדים בהכרח על לב רך, מכיוון שעל הנשים והילדים הוא לא חמל והם נהרגו כמצווה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דברי התובעת במשפטו של איש ציבור
[…] שיש חשיבות ליחס של הנאשם לעבירה, החרטה ולקיחת האחריות […] לטענתי, בתודעה הציבורית ושלנו...
דברי התובעת במשפטו של איש ציבור

[…] שיש חשיבות ליחס של הנאשם לעבירה, החרטה ולקיחת האחריות […] לטענתי, בתודעה הציבורית ושלנו אי הרשעה מתקשרת עם חרטה וכפרה. […] לא רק שלא הייתה כאן חרטה הודיה ולקיחת אחריות וכפרה במשך כל המשפט, אלא ההתנהגות כפי שבאה לידי ביטוי בהכרעת הדין […] אין בה ולו שמץ. […] בעיניי זה אלמנט מרכזי. […]
אני מבקשת מבית המשפט להחליט כי בנסיבות ביצוע העבירה וכן הנסיבות מסביב, אין לשקול כלל אי הרשעה בתיק זה.

מתוך פרוטוקול בית המשפט

  • האם אתם מסכימים עם הקביעה שהתובעת פותחת בה את דבריה?
  • למה היחס של הנאשם למעשה חשוב כל כך לתובעת, הרי הוא כבר עשה אותו? למה היחס צריך לדעתה להשפיע על הענישה?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
הפסוקים מעומדים כדו-שיח
וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד,...
הפסוקים מעומדים כדו-שיח

וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד, וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל. וַיָּבֹא שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל.

1.
שָׁאוּל: בָּרוּךְ אַתָּה לַה'! הֲקִימֹתִי אֶת דְּבַר ה'!
שְׁמוּאֵל: וּמֶה קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי, וְקוֹל הַבָּקָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ?
שָׁאוּל: מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם, אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר לְמַעַן זְבֹחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֶת הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ.

2.
שְׁמוּאֵל: הֶרֶף וְאַגִּידָה לְּךָ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֵלַי הַלָּיְלָה.
שָׁאוּל: דַּבֵּר.
שְׁמוּאֵל: הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ? רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה! וַיִּמְשָׁחֲךָ ה' לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁלָחֲךָ ה' בְּדָרֶךְ וַיֹּאמֶר: 'לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת הַחַטָּאִים, אֶת עֲמָלֵק, וְנִלְחַמְתָּ בוֹ עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם'. וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה', וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'?
שָׁאוּל:

רחמן על אכזרים
ילקוט שמעוני על שמואל א, רמז קכא:אמר רבי יהושע בן לוי: כל שהוא רחמן על...
רחמן על אכזרים

ילקוט שמעוני על שמואל א, רמז קכא:
אמר רבי יהושע בן לוי: כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים.

החטא החמור מכול
  שאול המלך – גַּסּוּת הָרוּחַ היתה בו, ונעקרה ממנו המלוכה. שאמר לו שמואל: "וְלָמָּה...
החטא החמור מכול
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה', וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי." (פסוק כ)

דמותו של שאול על בול מתוך הסדרה: מועדים לשמחה 1960. עיצוב הבול: אשר קלדרון, באדיבות השירות הבולאי – דואר ישראל

 

שאול המלך – גַּסּוּת הָרוּחַ היתה בו, ונעקרה ממנו המלוכה. שאמר לו שמואל: "וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'"? (שמואל א טו, יט), והוא אומר: "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'" (שמואל א טו, כ).

עיבוד לספר האגדה בעריכת ביאליק ורביצקי, אגדה עה, עמ' 133

  • מהו החטא שבגללו נלקחה המלוכה משאול?
רחמן על אכזרים
אמר ריש לקיש: כל מי שנעשה רחמן על אכזרים, לבסוף נעשה אכזר על רחמנים. מהיכן...
רחמן על אכזרים
"וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם, וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ." (פסוק ט)

פרט מתוך יצירה של ארנסט יוזפסון, דוד ושאול, 1878, מאוסף המוזיאון הלאומי סטוקהולם, שוודיה, מתוך ויקישיתוף

אמר ריש לקיש: כל מי שנעשה רחמן על אכזרים, לבסוף נעשה אכזר על רחמנים. מהיכן אנו לומדים זאת? משאול, כפי שכתוב: "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב" (שמואל א כב, יט), וכתוב: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם" (שמואל א טו, ט), ולגבי נוב עיר הכהנים – על רחמנים לא חמל. (עיבוד למדרש זוטא, קהלת, פרשה ז, טז)
  • מהו הקשר שמצאו חז"ל בין הסיפור שבפרק טו לבין הסיפור על השמדת נוב עיר הכוהנים על ידי שאול (שמואל א, כב)?
נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר
כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו –...
נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר
"וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם." (פסוק כט)

אנדרטה למחתרת ניל"י בגן ניל"י ברמת גן צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי

כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו – הוא מבקש להראות כי אלוהים לא ישנה את החלטתו לעולם, באמצעות הביטוי "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם", כלומר: אלוהים הנצחי לא ישקר ולא יתחרט.

להמשך קריאה

הביטוי "נצח ישראל לא ישקר" משמש גם בימינו, כשרוצים לומר שרוחו, ערכיו ומעמדו של עם ישראל נצחיים, ויישמרו לעולם.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה פעל בארץ הארגון המחתרתי ניל"י. הארגון נאבק בשלטון העותמני שהיה אז בארץ. שם הארגון, ניל"י, הוא ראשי התיבות של הביטוי "נצח ישראל לא ישקר".

  • הביטוי "נצח ישראל לא ישקר" במשמעותו התנ"כית, מבליט את השוני בין האלוהי לאנושי. מהו השוני העיקרי?
אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת
שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו...
אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ אֵלָיו אֲגַג מַעֲדַנֹּת וַיֹּאמֶר אֲגָג אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת." (פסוק לב)

Arcady/shutterstock.com

שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו מכריז אגג: "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת".

להמשך קריאה

פרשנים רבים התייחסו לביטוי וניסו להבין מה אפיין את רגעיו האחרונים של אגג – האם זהו ביטוי המראה על גאוותו, או שמא ניסה לדבר דברי חנופה.
אומנם המילה "סר" לא מובנת בהקשרה, אך נראה שכוונת הדברים שאגג הודה שהמוות רע ומר וקיבל עליו את דין המוות.

  • נסו לחפש פרשנויות אפשריות למילה "סר" ולביטוי "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת". מה דעתכם האישית – מה בדיוק רצה לומר אגג מלך עמלק? ומה זה מלמד עליו?
שמואל נוזף בשאול
בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל...
שמואל נוזף בשאול
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'." (פסוק כב)

ג'ון סינגלטון קופלי, שמואל נוזף בשאול, 1798, מאוסף המוזיאון לאמנות בבוסטון, מתוך ויקישיתוף

בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל נוזף בשאול על אי ביצוע הצו האלוהי – להשמיד את עמלק.
בציור מתואר מפגש קשה וטעון בין שמואל לבין שאול השב מהקרב.

להמשך קריאה

שמואל מוכיח את שאול בתקיפות, גופו כבר פנה ללכת ממנו באכזבה אך אצבעו המאשימה עודה מופנית אליו. אפשר לראות את רתיעתם לאחור של שאול ושל אנשיו, ואפילו של הסוס… עד כדי כך עוצמתיים דברי שמואל. שאול מרים את ידו בכניעה, משפיל את ראשו ונראה כילד נזוף.

  • הציור מאופיין בתנועתיות סוערת של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בו, המעצימה את הדרמה המתוארת. מה רצה האומן להדגיש בכך?
  • נתחו את שפת הגוף של שמואל ושל שאול – מה מאפיין כל אחד מהם?
אגג מוצא להורג
אגג כורע על האדמה ושמואל עומד זקוף ויציב, מאחוריהם לוחמים בכלי נשק שלופים. כך מודגשים...
אגג מוצא להורג
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל." (פסוק לג)

גוסטב דורה, שמואל הורג את אגג. Nicku/shutterstock.com

אגג כורע על האדמה ושמואל עומד זקוף ויציב, מאחוריהם לוחמים בכלי נשק שלופים. כך מודגשים יחסי הכוחות ביניהם.
לצד התיאור הדרמטי הקפיד האומן גוסטב דורה לתאר באופן אמין את הדמויות, בהתאם לתקופתן ולמקום ההתרחשות.

  • עמלק הוא סמל לאויבים של ישראל, ואגג, מלך עמלק, נחשב לגדול האויבים של ישראל. כיצד ביטא גוסטב דורה בציור את היפוך יחסי הכוחות בין ישראל לעמלק?
עיר הולדתו של שאול
גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח....
עיר הולדתו של שאול
"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל." (פסוק לד)

גבע. תחריט משנת 1880, Lane-Poole, Stanley, מתוך ויקישיתוף

גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח. גבעת שאול מזוהה גם כעיר המקראית "גבעה", שהייתה העיר הראשית של שבט בנימין, ומוכרת גם כ"גבעת בנימין", "גבע בנימין" ו"גבעת האלוהים".

להמשך קריאה

גבעת שאול מוזכרת פעמים אחדות במקרא. בשופטים יט, בסיפור פילגש בגבעה, היא נזכרת בהקשר שלילי. בשמואל א, בסיפורי שאול, היא מצוינת כעיר שבה נולד שאול. עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה העיר למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול", על שם המלך שקבע בה את מושבו. לאחר מות שאול ירדה קרנה של העיר.
היום יש שכונה בשם "גבעת שאול" בירושלים, אולם היא אינה ממוקמת במקום שבו שכנה העיר המקראית.

  • העיר גבעה מצוינת בהקשרים שונים ובתקופות שונות. מדוע בספר שופטים היא מתוארת כעיר שאנשיה רעים, "בְּנֵי בְּלִיַּעַל"? ומדוע היא מתוארת כעיר גדולה וחשובה בסיפורי שאול?
רמתיים צופים
רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר...
רמתיים צופים
"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל." (פסוק לד)

מפת אזור הפעילות של שאול ושמואל. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר ממיקומה הגבוה, וככל הנראה מזכיר גם את שם האדם הראשון שיישב אותה – צוף או צופי, מאבותיו של אלקנה אביו של שמואל.

להמשך קריאה

לפי המתואר בפרק ובאזכורים אחרים במקרא, מדובר במקום גבוה שנמצא בהר אפרים. הצעות רבות הוצעו במחקר למקומו של יישוב זה. היום מקובל לזהות את היישוב הזה עם הכפר אַ-רַאם, שנמצא כתשעה קילומטרים מצפון לירושלים.

  •  מצאו במפה את עריהם של שמואל ושאול- רמה וגבעה בהתאמה. 
  • כיצד המפה תורמת להבנת המשבר ביחסים של שמואל ושאול? שנאמר: "וְלֹא יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד יוֹם מוֹתוֹ…" (פסוק לה)
חרם
  החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים,...
חרם
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו, וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

מצבת מישע, מלך מואב, מן המאה ה-9 לפני הספירה, שבה מוזכר שם הפועל "להחרים". כפי הנראה, החרם היה נהוג גם אצל עמי האזור. צילום: Neithsabes, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים, כמנחת קודש לאל. בספר דברים מצוי חוק החרם, הנוגע לעמי כנען. בנוסף יש ציווי בתורה להחרים את עמלק, כלומר: להשמיד את זכרו.

להמשך קריאה

חוק החרם הוא חוק אלים, אולם הוא אפיין תרבויות עתיקות רבות במצב מלחמה.
היום לא נהוג לפגוע באוכלוסייה אזרחית – לא בזמן מלחמה ולא בזמן פעולה צבאית אחרת. היום פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה, ועל פשע זה קבועים עונשים בחוק הבין-לאומי.

מבוסס על המד"ל לספר משבטים לממלכה. © מטח

  • מה ציווה שמואל על שאול? ומה עשו שאול והעם?
  • כיצד התנהגו עמי האזור האחרים במלחמותיהם?
המבחן של שאול
הסרטון מספר בקצרה על המלחמה בעמלק.
המבחן של שאול
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

הסרטון מספר בקצרה על המלחמה בעמלק.

  • לפי הסרטון – מדוע חמל שאול על אגג ועל הבקר והצאן?

קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/תנך ביחד 929, 2015

שאול מאבד את המלוכה
סיפור המלחמה בעמלק, המופיע בספר שמואל א פרק טו, מועבר באמצעות קומיקס.
שאול מאבד את המלוכה
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר ה' וַיִּמְאָסְךָ ה' מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל." (פסוק כו)

סיפור המלחמה בעמלק, המופיע בספר שמואל א פרק טו, מועבר באמצעות קומיקס.

  • הכינו קומיקס המתאר בעברית בת-זמננו סצנה אחת מתוך הפרק.

קרדיט: התנ"ך בקומיקס – שאול מאבד את המלוכה/ mikranetComics, 2013