"וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה'"
פסוקים א-ט
בכמה מילים
בפסוקים אלו שאול מקבל ציווי אלוהי לנקום בעמלק על כל מה שעשה לישראל במדבר. הוא מצווה להשמיד את עמלק לגמרי – על נשיו, ילדיו ובהמותיו, והוא מקיים את הציווי באופן חלקי: המלך והבהמות נותרים בחיים.
במהלך זה נעסוק בהיררכיה שאמורה להיות בין המלך, אלוהים והעם על פי ספר דברים ובהיררכיה שמתגלה בפועל בפרקנו, נדון בבעיות העולות מהיררכיה זו ובשאלת המוסר העולה מן הציווי ומאופן ביצועו.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – משתגע כבר מלך להיות:
נקרא עם התלמידים קטע מתוך השיר 'משתגע כבר מלך להיות' מתוך הסרט מלך האריות (אפשר גם להראות סרטון). בשיר הזה גור האריות סימבה מדמיין את עצמו כבר מלך כול יכול שאינו צריך להישמע לאיש. מתוך כך נפתח דיון על היררכיה ועל השאלה למי מחויב מלך.
הצעה שנייה – היררכיה:
נסביר מהי היררכיה ונביא את ההגדרה להיררכיה. ניתן דוגמה מעולם הצבא שבו המבנה היררכי.
הצעה שלישית – סירוב פקודה:
נביא ציטוט מדברי הרמטכ"ל איזנקוט בנוגע למחויבותו של הצבא לדרג המדיני ונערוך בעקבותיו דיון.
הזמנה לקריאה
תפקידו של המלך:
נבקש מהתלמידים לפתוח בדברים פרק יז פסוקים יח-כ, לעיין בחוק המלך שמובא שם ולהשיב בקבוצות לשאלות שבדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה המשותפת נכתוב על הלוח: מלך, עם, אלוהים.
נשאל את התלמידים:
- מהי ההיררכיה המודגשת בפסוקים?
- האם יש שוויון?
- מי מעל מי?
בדיון משותף נסדר את ההיררכיה כפי שהיא אמורה להיות על פי משפט המלך: אלוהים מעל המלך, והמלך מעל העם. נפתח בשמואל א פרק טו פסוק א ונראה כיצד תפיסה זו באה לידי ביטוי – שמואל מודיע לשאול שאלוהים שמינה אותו למלך שולח אליו כעת ציווי – ברור מי הממנה ומי המצווה ביחסים.
הציווי:
נקרין את פירושי המילים לפסוקים ב-ג על הלוח, נבקש מהתלמידים לעיין בפסוקים ב-ג ובפירושי המילים ולענות על שאלות ההבנה:
- מה מתבקש שאול לעשות לעמלק? (להשמיד את עמלק)
- למי הוא מתבקש לעשות זאת? (לכולם – גברים, נשים, ילדים, תינוקות ובהמות)
- מדוע הוא מתבקש לעשות זאת? (לנקום בעמלק על מה שעשו לעם במדבר)
נכתוב על הלוח את רשימת העתידים להיהרג, אפשר להתעכב על פרשת עמלק (ראו ב'אפשר עוד…') או לקצר ולספר בעל פה את היתקלות עם ישראל במדבר עם עמלק. נשאל את התלמידים:
- מה קשה בציווי האלוהי הזה?
- על מה אתם משערים ששאול עלול להגיד לאלוהים: "אני לא מוכן" או "אני לא יכול"? (על הרג האזרחים המוחזקים כחפים מפשע)
אפשר לפתוח לדיון:
- האם בימינו צבא רשאי לפעול כך?
- ומנגד – האם בעולם הקדום זה היה נדיר?
חשוב לציין שבתקופת המקרא היה מקובל להרוג ולבזוז אויבים.
זוכרים גם את הטוב
נקרא את פסוקים ד-ו ונסביר: שאול חונה עם צבאו מחוץ לעיר עמלק, אבל לפני שהוא תוקף הוא עושה מעשה.
- מה שאול עושה? (פונה אל הקיני, צאצאי יתרו, ומזהיר אותם מפני ההתקפה)
- מדוע הוא עושה אותו? (מפני שהם עשו חסד עם ישראל במדבר)
אין כאן רק נקמה במי שפגע, אלא גם הכרה בטוב למי שהיטיב וסייע.
ביצוע הצו:
נשלח את התלמידים לקרוא את פסוקים ז-ט ולמלא את דו"ח הביצוע (ראו גם בממערך השיעור).
במליאה נגדיר לתלמידים את המילה 'חמלה' – רגש של צער כלפי כאב או צרה של מישהו; רחמים.
נשאל את התלמידים:
- על חייהם של מי בחר שאול לרחם בניגוד לצו אלוהים?
- האם זאת הבחירה הצפויה?
- על מי הייתם מרחמים לו ניתנה לכם הבחירה? (הבחירה של שאול מפתיעה – היינו מצפים שירחם על בני האדם החפים מפשע)
ננסה להבין – למה שישאיר את הבהמות ואת המלך?
התשובה על הבהמות נרמזת בפסוק ט – הרצון של העם ליהנות מן השלל, ההסבר על אגג אינו כתוב, אבל יש המשערים שהדבר נועד להעלות את קרנו של שאול כמלך.
השורש חמ"ל ונושא החמלה מופיעים כמה פעמים בחייו של שאול – למשל, בנוב עיר הכוהנים ובחמלת הזיפים עליו. יש לשים לב שסיפור נב עוד לא נלמד, וכדאי לספר אותו בקצרה לתלמידים. נראה ששאול, שחומל על הצאן ועל אגג, אינו חומל במקרים אחרים שבהם מצופה שיחמול.
נקרא יחד קטע ממדרש קוהלת רבה על נושא החמלה בחיי שאול.
נשאל את התלמידים:
- מה המקרה שאליו מקביל ר' שמעון בן לקיש את החמלה על עמלק? מה הקבלה זו מלמדת אותנו? (נוב עיר הכוהנים – במקום שהיה מצופה שיחמול לא חמל, ובמקום שחמל לא היה צריך לחמול. במדיה ועוד לא סופר סיפור נב עיר הכנהים נספר אותו בקצרה)
- מה העיקרון הנלמד מתוך התנהלותו של שאול? (אפשר ללמוד מכאן על אישיותו של שאול – שיבוש מידת הרחמים אצלו הובילה לאכזריות)
למיטיבי לכת אפשר במקום הדיון הכיתתי לחלק לקבוצות את מאמרו הקצר של פרופ' אסא כשר מתוך אתר 929. הקבוצות יקראו את המאמר, ידונו בעולה ממנו ולאחר הדיון יציגו במליאה נקודה אחת שבה מסכימים חברי הקבוצה עם פרופ' כשר ונקודה אחת שבה אינם מסכימים אתו.
שאול, אלוהים והעם:
נחזור ונקרא יחד את פסוק ט. נסביר בקצרה – שאול והעם ריחמו על השלל בעל הערך והרגו רק מה שהיה חסר ערך בעיניהם ("נְמִבְזָה וְנָמֵס").
כעת נחזור אל התרשים שיצרנו על הלוח בתחילת השיעור. לפי ספר דברים ההיררכיה צריכה להיות כזו שאלוהים הוא הקובע העליון, אחריו המלך ואחריו העם:
- אלוהים
- המלך
- העם
נשאל את התלמידים:
- האם ההיררכיה אכן כזו בפסוק שלפנינו?
- האם דבר אלוהים הוא הקובע? (לא, העם ושאול עברו על ציוויו המפורש. נכתוב אותו למטה)
- מהו היחס בין המלך לעם? האם המלך מעל העם לפי פסוק ט? (לא, "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם" – הם כתובים יחד, והפועל מתייחס אליהם כאל יחיד)
זו תמונת ההיררכיה המתגלה בפרק:
- המלך, העם
- אלוהים
האיזון הופר. המלך שהיה אמור להיות משרתו של אלוהים ומפקדו של העם מפר עם העם את ציווי אלוהים.
- האם אלוהים יאפשר לו להאריך ימים, או שהאיום בספר דברים עתיד להתממש?
מבט לחיים
- האם לדעתכם שוויון במעמד בין העם למלך הוא דבר טוב או רע?
- האם לדעתכם לזה התכוון ספר דברים כשהזהיר את המלך "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו"?
- האם מציאות שבה המלך והעם מחליטים יחד על כל דבר, גם אם זה נגד הציווי האלוהי, היא מציאות נכונה?
- מה הסכנה במצב שבו אין היררכיה בין המנהיג לבין אנשיו?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: הצגנו את המבנה ההיררכי האידיאלי שמציג ספר דברים ובחנו אותו מול המציאות בפרק. למדנו את הציווי שמקבל שאול, את האופן החלקי שבו הוא ממלא אותו ואת הסיבות האפשריות לכך.
מיומנויות: התמצאות בתנ"ך והתמודדות עצמאית עם טקסט.
מתודות: עבודה עצמאית על חוק המלך, פירוק הציווי, מילוי 'דו"ח ביצוע', דיון בקבוצות במאמרו של פרופ' כשר.
פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה:
סיפור הצו האלוהי ששאול מקבל מעורר את שאלת הציות לפקודה שבהסתכלות היום נראית לא מוסרית (צריך לזכור שבתקופת המקרא הריגת אויבים לא נתפסה מעשה שלילי).
סביב נושא זה אפשר להעלות לדיון את השאלה: איזה דבר לא הייתי מסכים לעשות?
ולהביא את הגדרתה של פקודה בלתי חוקית בעליל כפי שהוצגה בפעם הראשונה בישראל.
אפשר לשאול:
- האם ההגדרה נותנת רשימה של מעשים שאסור לעשות גם אם פקדו עליך לעשותם? על מה היא מסתמכת? (לא, היא מסתמכת על מצפונו של החייל ויושרו המוסרי)
- האם במקרה של שאול, שאול סירב לבצע פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה? (לא, מכיוון שהרג את חסרי ההגנה והותיר בחיים את המלך ואת בעלי החיים שיכולים להביא תועלת)
בכיתות מיטיבות לכת אפשר גם לשאול:
- בהנחה שאדם מאמין באלוהים ובכוחו האינסופי לדעת ולעשות צדק, האם יכולה להיות פקודה אלוהית בלתי חוקית? דיון רחב ומרתק בנושא עורך הרב מדן במאמרו באתר תנ"ך הרצוג וכן דן בו בקצרה יכין אפשטיין במאמרו באתר 929.
הנוהג המוכר של שמירת חיי המלכים בעולם העתיק:
במאמר, מלחמת שאול בעמלק חלק א: דן הרב אמנון בזק במחיית עמלק ובפעולותיו של שאול. בין היתר הוא טוען כי הנוהג לשמור את חיי המלך הנכבש היה מוכר (דוגמת יהויכין בבבל) והוא נועד לרומם את המלך המנצח ולהראות לכול את יקרו.
