סגור תצוגת כיתה
הפרק

אלוהים מפנה את הגב

פרק י

שיעור ראשון מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נשאל את התלמידים:

  • האם קרה לכם פעם שביקשתם דבר מאחד ההורים שלכם, והייתם בטוחים שהוא יגיד "כן" אבל באופן מפתיע קיבלתם סירוב? נשמע כמה דוגמאות.

נספר שהיום נלמד על פניית העם לאלוהים בבקשה שעד כה אלוהים נענה לה, ואילו הפעם קורה דבר אחר.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-יא בפרק י נקרא אותם יחד ונבאר מילים קשות:

  • פסוק ח: "וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ" – הם הכו ושברו;
  • פסוק ט: "וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל" – המלחמה הציקה לישראל מאוד.

נבקש מן התלמידים למצוא מי השופטים המופיעים בפסוקים שקראנו ומהיכן הם בארץ ולכתוב במחברת:
תולע בן פואה משמיר ויאיר הגלעדי.

מבט שני

נסביר שבפסוקים א-ה מתוארים "שופטים קטנים" שופטים שלא נכתב עליהם הרבה אך הם עדיין נזכרים מדי פעם לאורך ספר שופטים.
נקרא שוב את פסוקים ו-יח ונשאל את התלמידים:

  • האם העלילה כאן נשמעת לכם מוכרת?

ניזכר יחד בשלבי מעגל החטא, העונש וההצלה שפגשנו עד כה בספר שופטים ונכתוב אותם על הלוח: העם חוטא בעבודה זרה – אלוהים כועס ונותן את העם בידי אויביו – העם בוכה ומבקש עזרה – אלוהים ממנה שופט ומושיע.
נבקש מן התלמידים למלא בזוגות את הטבלה המובאת בדף עבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

  • האם אתם שמים לב לסטייה מן המבנה הקבוע שפגשנו עד כה?

הפעם אלוהים מסרב לבקשת העם, ולא פעם אחת אלא פעמיים.
נבקש משלושה נציגים לגשת אל הלוח: שניים יציגו את בני ישראל ואחד יציג את אלוהים. נבקש מן השלושה להציג את הדיאלוג בין ישראל לבין אלוהים בשפה שלהם, ונדגיש מתוך השיחה שגם כאשר העם מחליט לבער את העבודה הזרה מקרבו אלוהים אינו מתרצה.
נכתוב על הלוח את מילים אלה מפסוק טז: "וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל".
נסביר שפירוש המילה 'עמל' הוא עבודה קשה, אך בימי המקרא היא שימשה גם לציון חטא ועוולה.
כעת נבקש מהתלמידים להסביר את הפסוק. (לאלוהים נמאס מהתנהגותם הרעה ומחטאיהם של עם ישראל, שנמשכו אף שהסירו את העבודה הזרה מקרבם)

  • חשבו וכתבו מדמיונכם במחברת מה אומר אלוהים לבני ישראל – באילו מילים משתמש מי שקצרה נפשו? מה הוא רוצה לומר להם? ("נמאס לי מכם", "אין לי כוח עוד להתאכזב מכם", "לכו מפה" וכן הלאה)

מבט שלישי

נחלק לתלמידים את דף העבודה, או נקרין אותו על המסך והם יעתיקו אותו למחברות (ראו דוגמה למורה. נמצא גם בממערך השיעור). עליהם למלא מדמיונם את תוכן המכתב שבו אלוהים מודיע לעם שאין בכוונתו לסייע להם ואף מסביר להם מדוע.
נשאל את התלמידים:

  • מה אתם חושבים על התגובה של אלוהים?
  • למה הפעם הוא נוהג אחרת?
  • למה הוא אינו מתרצה גם אחרי שהעם מסיר את אלוהי הנכר מקרבו? (אולי זה הקש ששבר את גב הגמל, אחרי כל כך הרבה פעמים שהוא רואה שהם חוזרים לסורם הוא כבר לא רוצה לתת להם הזדמנות; אולי הוא רוצה לבדוק אם יצליחו לעשות עוד משהו כדי לעזור לעצמם חוץ מלבכות; ואולי הם הסירו את העבודה הזרה אך המשיכו לחטוא בחטאים אחרים ועל כן הוא מסרב לעזור להם)

מבט לחיים

נראה לתלמידים קטע מתוך הסרטון 'תלמיד אפס' עד דקה 2:20.
אחרי הצפייה נשאל את התלמידים:

  • מה אתם חושבים על ההתנהגות של התלמיד הזה?
  • מה לדעתכם מורה צריך לעשות כשתלמיד מתנהג ככה?
  • ומה המורה צריך לעשות אם התלמיד ממשיך גם אחרי שהמורה הוציא אותו או ביקש ממנו כמה פעמים להפסיק?

נערוך דיון עם התלמידים בכיתה סביב השאלה: האם תמיד מגיעה עוד הזדמנות? נשמע דעות לכאן ולכאן. אפשר אף לשמוע סיפורים מחיי התלמידים שבהם ניתנה עוד הזדמנות או לחלופין נדחתה האפשרות להזדמנות נוספת.
נסכם שבינתיים אלוהים מסרב לעזור לעם, ושבפרק הבא נראה אם העם מנסה לעזור לעצמו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: היכרנו שני שופטים קטנים ובחנו את ריטואל החטא והעונש הקבוע בספר שופטים ואת ייחודו הפעם – בפסוקים שלנו אלוהים אינו נענה לתחינות העם ומסרב לעזור להם.
מיומנות: השווינו את הריטואל שהכרנו בספר שופטים עד כה למקרה הנוכחי ועמדנו על הדומה והשונה.
מתודות: כתבנו מכתב וצפינו בסרטון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תלמיד אפס
קרדיט: 'תלמיד אפס', פורסם על ידי Sugar Zara ב-14 בספטמבר 2014.
תלמיד אפס

קרדיט: 'תלמיד אפס', פורסם על ידי Sugar Zara ב-14 בספטמבר 2014.

נֶדֶר
יִפְתָּח עַם הָאָרֶץ (מפשוטי העם) הָיָה, גְּרוֹפִית שֶׁל שִׁקְמָה (ענף פשוט) הָיָה, וּמִפְּנֵי כָּךְ אִבֵּד...
נֶדֶר
"וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה." (פרק יא, פסוק לא)

גמל, צילום: Alexandra Lande/shutterstock.com

גור כלבים, צילום: Monika Chodak/shutterstock.com

יִפְתָּח עַם הָאָרֶץ (מפשוטי העם) הָיָה, גְּרוֹפִית שֶׁל שִׁקְמָה (ענף פשוט) הָיָה,
וּמִפְּנֵי כָּךְ אִבֵּד אֶת בִּתּוֹ.
אֵימָתַי?
בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְחַם עִם בְּנֵי עַמּוֹן וְנָדַר: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא … מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי …
וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה" (שופטים, פרק יא פסוק לא).
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
אָמַר: אִלּוּ יָצָא מִבֵּיתוֹ כֶּלֶב אוֹ חֲזִיר אוֹ גָּמָל (חיות שאסור להקריב לאלוהים)
יַקְרִיב לְפָנַי?
זִמֵּן לוֹ (הפגיש אותו עם) בִּתּוֹ.
  • המדרש מותח ביקורת על יפתח.
    מצאו כמה שיותר הוכחות לביקורת של המדרש כלפי המעשה של יפתח (גם במילים וגם בתוכן).
על מי מוטלת האחריות?
קיום הנדר מצד יפתח הוא כמובן מזעזע. לא רק אתם נחרדים, אלא גם פרשנים הזדעזעו...
על מי מוטלת האחריות?
"וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב." (פרק יא, פסוק לה)

איור : לי- אור עצמון

קיום הנדר מצד יפתח הוא כמובן מזעזע. לא רק אתם נחרדים, אלא גם פרשנים הזדעזעו מהמעשה. אבל מה יכול יפתח לעשות? האם היה יכול לְהַתִיר (לבטל) את הנדר? או אולי היה מעלה קורבן מישהו אחר?
חז"ל כתבו מדרש ובו הביעו את דעתם.
במדרש יש שתי דמויות:
האחת יפתח. השנייה פינחס, שהיה כוהן גדול, והייתה לו סמכות להתיר את הנדר.

לקריאת המדרש

והלא פינחס היה שם, והוא יכול לבטל את הנדר!
אבל פינחס אמר: אני, כוהן גדול בן כוהן גדול! האם אני אשפיל עצמי ואלך ליפתח שהוא עם הארץ (=איש פשוט)?
ויפתח אמר: אני, ראש שבטי ישראל, ראש הקצינים! האם אני אשפיל עצמי ואלך לפינחס שהוא הדיוט (=איש פשוט)?
בגלל שניהם אבדה מהעולם (מתה) אותה עלובה (מסכנה).
ושניהם נתחייבו בדמיה (אשמים במותה).

עיבוד למדרש

  • לפי המדרש, מדוע לא פנו יפתח ופינחס זה אל זה כדי לבטל את הנדר?
  • לפי המדרש, מדוע שניהם אשמים במותה של בת יפתח?
אנשים רֵיקִים
יפתח גייס אנשים שיצטרפו אליו למלחמה נגד עמון. הוא הצליח לגייס חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים"....
אנשים רֵיקִים
"וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ." (פרק יא, פסוק ג)

צילום: v.gi/shutterstock.com

יפתח גייס אנשים שיצטרפו אליו למלחמה נגד עמון. הוא הצליח לגייס חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים". לפי הפירוש המקובל, הכוונה לאנשים שהיו "ריקים", שלא היה להם לא כסף ולא רכוש. ביטוי זה מופיע פעמיים בתנ"ך, בפעם האחרת בביטוי "אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים" (פרק יא פסוק ג), כנראה חבורת בריונים.

  • לפי דעתכם, מדוע היה ליפתח קל לגייס "אנשים רֵיקִים"?
  • איך הייתם משתמשים בביטוי הזה היום? נסו לכתוב קטע קצר ובו שימוש נכון בביטוי "אנשים רֵיקִים".
שָׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ
אנשי שבט אפרים באו בטענות אל יפתח – מדוע לא קרא להם לקרב – ואף...
שָׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ
"וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם [...] וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ? בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ. וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם [...] וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדִי. וְלָמָה עֲלִיתֶם [...] לְהִלָּחֶם בִּי?" (פרק יב, פסוקים א-ג)

צילום: PHOTOCREO Michal Bednarek/shutterstock.com

אנשי שבט אפרים באו בטענות אל יפתח – מדוע לא קרא להם לקרב – ואף איימו עליו. בתגובה ענה יפתח, שהם לא באו כשקרא להם, ולכן נאלץ "לָשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ" ולהילחם באוייבים לבדו.

להמשך קריאה

גם בשפת התנ"ך וגם היום הכוונה היא "לקחת סיכון". ביטוי ציורי שמנסה לומר שאדם שם את הדבר הכי יקר לו, את נפשו, בתוך כף ידו, והיה מוכן לסכן את חייו למען משימה חשובה.

  • מה הסיכון שלקח יפתח? ומה הייתה המשימה שיצא אליה?
  • בחיים שלנו הדברים בדרך כלל אינם דרמטיים כל כך, ובכל זאת אפשר להשתמש בביטוי הזה גם במצבים שלא קשורים ל"חיים ומוות".
    נסו לכתוב קטע קצר ובו המשפט "שַׂמְתִי נַפְשִׁי בְּכַפִּי".
מרימה ידיים
  בת יפתח רוקדת, וידיה מורמות מעלה. לצידה נערות מנגנות במצילתיים, תוף, כלי נשיפה ועוד....
מרימה ידיים
"וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת, וְרַק הִיא יְחִידָה, אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ בַת." (פרק יא, פסוק לד)

בת יפתח ונערותיה, By: Internet Archive Book Images at flickr, CC BY 2.0

בת יפתח מקבלת את פני אביה, תחריט מאת האומן הצרפתי גוסטב דורה, המאה ה-19' מתוך ויקישיתוף

 

בת יפתח רוקדת, וידיה מורמות מעלה. לצידה נערות מנגנות במצילתיים, תוף, כלי נשיפה ועוד. דמויות אלו אינן מוזכרות בתנ"ך, וייתכן שהאומן רצה להדגיש את השמחה וההתרגשות לקראת שובו של יפתח מן הקרב. ברגעים אלו בת יפתח אינה יודעת מה צפוי להיות גורלה.

להמשך קריאה

בת יפתח מתקדמת לעברנו, המתבוננים באיור.
גם בציור השני, הלקוח מספר מאויר של התנ"ך והברית החדשה, שהודפס גם הוא במאה ה-19, בת יפתח מרימה את ידיה למעלה כשנערותיה מלוות אותה.

  • מה נקודות הדמיון ומה ההבדלים בין שתי היצירות? שימו לב לדמויות, לתנוחות הגוף, להבעות הפנים, לאור ולצל.
  • מקמו את שתי היצירות במהלך עלילת הסיפור. לאיזה שלב בסיפור מתאימה כל יצירה?
וְאֶבְכֶּה
ג'וֹן אֵוֵורֵט מִילֵיי היה צייר ומאייר בריטי שחי במאה ה-19. מיילי שייך לזרם שהדגיש את...
וְאֶבְכֶּה
"וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנֹכִי וְרֵעוֹתָי." (פרק יב, פסוק לז)

ג'ון אוורט מיליי, יפתח ובתו, 1867, מתוך ויקישיתוף

ג'וֹן אֵוֵורֵט מִילֵיי היה צייר ומאייר בריטי שחי במאה ה-19. מיילי שייך לזרם שהדגיש את חשיבות הריאליזם בציור, ההיצמדות לתמונת המציאות והדיוק בפרטים – והסתייג מציור חופשי-התרשמותי (אימפרסיוניסטי).
בציור מתאר מיילי את בתו וחברותיה (רֵעוֹתֶיהָ) מיד אחרי שיפתח החליט לקיים את הנדר.

  • נסו לתאר במילים את ההרגשות שעולות מתוך היצירה.
    כיצד הצליח האומן לעורר את ההרגשות האלה? שימו לב לצבעים, לדמויות, למבנה היצירה.
  • לפי דעתכם, מיהי בתו של יפתח? הסבירו את הפרשנות שלכם.
גלעד
הגלעד הוא אזור גיאוגרפי בצד המזרחי של נהר הירדן. הגבול הצפוני של הגלעד הוא  הכנרת, והגבול...
גלעד
"וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה. וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד." (פרק י, פסוקים יז-יח)

השופטים לפי אזור גאוגרפי. קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

הגלעד. צילום: גילי חסקין, https://www.gilihaskin.com/

הגלעד הוא אזור גיאוגרפי בצד המזרחי של נהר הירדן. 
הגבול הצפוני של הגלעד הוא  הכנרת, והגבול הדרומי שלו הוא ים המלח. 

להמשך קריאה

כפי שרואים בתמונה, באזור הגלעד יש הרים תלולים ומקורות מים רבים.
בתקופת המקרא חי באזור זה שבט גד.
אתם ודאי זוכרים שבזמן הכניסה לארץ כנען – השבטים גד, ראובן וחצי שבט המנשה ביקשו ממשה להישאר בצד המזרחי של הארץ, כי היו שם שטחי מרעה טובים ונרחבים.

  • התבוננו במפה וקראו את ההסבר להימצאותם של שבטים באזור הגלעד.
    מה היתרונות למגורים בצד זה של הירדן – בזמן שרוב השבטים חיים בצד המערבי של הירדן?
    מה החסרונות למגורים בצד זה – כשרוב השבטים חיים בצד השני?
    נסו למצוא כמה שיותר יתרונות – וכמה שיותר חסרונות.
מעברות הירדן
"מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן": הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את...
מעברות הירדן
"וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם. וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: הַאֶפְרָתִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר: לֹא." (פרק יב, פסוק ה)

הירדן במפת מדבא, מתוך ויקישיתוף

חציית הירדן במעבר דמיא, 1917. מאוסף: NZETC, מתוך ויקישיתוף

"מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן": הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את הנהר ברגל.
המילה "מעברות" באה מהמילה "לעבור".

להמשך קריאה

לדוגמה: בספר יהושע מסופר שאנשי יריחו רדפו אחרי המרגלים ששלח יהושע לְרַגֵל
בארץ כנען – עד למעברות הירדן. למעשה, עד לפני 200 שנה בערך לא היו גשרים מעל נהר הירדן, והיה אפשר לעבור אותו רק במקומות הרדודים, שהזרם שם חלש.

  • התבוננו ב"מפת מֵידְבָא", מפת פסיפס, כנראה מהמאה ה-6 לספירה, שנמצאה בעיר מידבא שבירדן ומתארת את החיים בארץ ישראל.
    לפי מפה זו, כיצד היו עוברים את הירדן מצד לצד באותה תקופה?
  • התבוננו בתמונות משנת 1918. ממה בנו את הגשרים הראשונים בין שתי גדות הירדן?
  • נחזור ונקרא את הפסוק. מדוע דווקא משם אנשי שבט אפרים ניסו לברוח?
סימני זהות
למילה "שיבולת" בעברית יש שתי משמעויות. (1) החלק העליון של הקנה של התבואה. כאשר השיבולת...
סימני זהות
"וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם, וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: הַאֶפְרָתִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר: לֹא. וַיֹּאמְרוּ לוֹ: אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת, וַיֹּאמֶר: סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף." (פרק יב, פסוקים ה-ו)

מערבולת בנהר, צילום: Marques/shutterstock.com

שיבולת, צילום: ESB Professional/shutterstock.com

למילה "שיבולת" בעברית יש שתי משמעויות. (1) החלק העליון של הקנה של התבואה. כאשר השיבולת מבשילה, צומחים עליה גרגירים של חיטה (או שעורה וכדומה). (2) מערבולת, זרם חזק.
בסיפור שלנו שתי המשמעויות אפשריות.

להמשך קריאה

בני שבט אפרים איימו על אנשי גלעד שיהרגו אותם. בתגובה אנשי גלעד החלו לרדוף אחרי התוקפים. בני שבט אפרים ברחו לכיוון מערב, דרך הירדן. אנשי גלעד לא ידעו מי מהבורחים הוא משבט אפרים ומי לא, ונזקקו לסימן זיהוי.
מה עשו? ביקשו מכל מי שעבר לומר את המילה "שיבולת".
למה? כפי הנראה, אנשי אפרים ביטאו את המילה הזאת: "סיבולת".

  • כיצד ידעו להבחין אנשי הגלעד ולזהות מי שייך לשבט אפרים ?
נֶדֶר
נֶדֶר הוא הבטחה נחרצת של אדם לעצמו. נדר נוצר בדרך כלל במצב מצוקה – כשמקווים...
נֶדֶר
"וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן, וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה." (פרק יא, פסוקים ל-לא)

צילום: Natasa Adzic/shutterstock.com

נֶדֶר הוא הבטחה נחרצת של אדם לעצמו. נדר נוצר בדרך כלל במצב מצוקה – כשמקווים שיהיה שינוי לטובה. הנדר הוא הבטחה שאדם מבטיח לעשות מעשה מסוים אם המצוקה תיפתר. כשנודרים נדר, המחשבה היא כזאת: אם… אז…

להמשך קריאה

לדוגמה: אישה שהילד שלה חולה במחלה קשה, נודרת נדר – שאם הילד יבריא – אז היא תתנדב לעזור בבית חולים. לפי חוקי התורה (במדבר, פרק ל פסוק ג), אסור לאדם להפר נדר שנדר. עם זה, במסורת היהודית יש תפילה מיוחדת ביום הכיפורים, שאנשים מאמינים שהיא "מַתִירָה" (משחררת) את הנדרים שאדם נדר במהלך השנה. לתפילה זו קוראים "כָּל נִדְרֵי" והיא בת כאלף שנים).

  • הנדר שנדר יפתח הוא לא מקובל ואסור לחלוטין בימינו. הסבירו במילים שלכם: מה הַנֶדֶר שֶׁנָדַר יפתח?
  • מה הייתה המצוקה שלו, ומה הוא הבטיח לעשות אם ייפתר מצב המצוקה?
וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ - בת יפתח
ההצגה "וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ"היא חלק מ"פרויקט התנ"ך" של רנה ירושלמי. הפרויקט זכה להצלחה בארץ ובעולם ולפרס...
וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ - בת יפתח
"וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי, וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב." (פרק יא, פסוק לה)

ההצגה "וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ"היא חלק מ"פרויקט התנ"ך" של רנה ירושלמי. הפרויקט זכה להצלחה בארץ ובעולם ולפרס היצירה של האקדמיה הישראלית לתיאטרון, ורנה ירושלמי היא זוכרת פרס ישראל בתחום התיאטרון.
המיוחד בפרויקט הזה הוא העיבוד המוזיקלי והתנועתי לפסוקים מהתנ"ך. את הפסוקים מצטטים במדויק השחקנים, שהם גם רקדנים.

  • התבוננו בסרטון המתעד את היצירה "בת יפתח".
    שימו לב לתנועה, למוזיקת הרקע, ולאופן קריאת הפסוקים.
    כיצד הפרשנות הזו מוסיפה להבנת הדמויות והדרמה שבסיפור המקראי?

קרדיט: מטח.